4 תשובות
פעם היה מלך ששלט על הכל, הייתה דיקטטורה ובשביל שזה לא יקרה ותהיה דמוקרטיה פיצלו את השילטון לשלוש רשויות, שופטת, מחוקקת ומבצעת. הכנסת, הממשלה ועוד משהו, אני לא זוכרת מה זה מה. כל אחת היא כמו מעצור של אחרת, לדוגמה אם הממשלה רוצה להוציא חוק שיכול לפגוע בזכויות אדם הרשות השופטת יכולה למנוע אותו, ועכשיו הממשלה רוצים לבטל את זה, שהם יוכלו להוציא איזה חוקים שהם רוצים, זה מה שהבנתי. תקנו אותי אם אני טועה במשהו
הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל מתכננת להעביר שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמשים:
מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמשים:
מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
להחליש את בג"ץ ולתת לממשלה ולכנסת יותר שליטה עליו.
*לתת לממשלה רוב בוועדה למינוי שופטים.
*לא לאפשר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד.
*להקשות על בג"ץ לפסול חוקים רגילים (הם יצטרכו הרכב מלא ורוב גדול יותר).
*ליצור "פסקת התגברות" - שהכנסת תוכל לחוקק מחדש ברוב של 61 חברי כנסת חוק שבג"ץ פסל (לקואליציה יש רוב של 64 ח"כים).
*לבטל את עילת הסבירות.
*להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון.
למה עושים את הרפורמה?
כי אנשים טוענים שלבג"ץ יש יותר מדי כוח וצריך להגביל אותו. ספציפית בנושא של הוועדה למינוי שופטים - הקואליציה ותומכיה רואים בעיה בכך ששופטים ימנו שופטים, מה שפוגע בגיוון הדעות בקרב השופטים.
למה מתנגדים לרפורמה?
כי ההחלשה של בג"ץ דרסטית מדי ועלולה לפגוע באזרחים. יש סיבות לכך שבג"ץ פוסל חוקים ואם בכנסת ירצו להעביר חוק שפוגע בזכויות אדם, לבג"ץ לא יהיה איך לעצור את זה. והשופטים שהממשלה תמנה עלולים להפוך ל"שפוטים" שלה. הרפורמה פוגעת בהפרדת הרשויות ומאפשרת לממשלה לעשות מה שהיא רוצה.
*לתת לממשלה רוב בוועדה למינוי שופטים.
*לא לאפשר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד.
*להקשות על בג"ץ לפסול חוקים רגילים (הם יצטרכו הרכב מלא ורוב גדול יותר).
*ליצור "פסקת התגברות" - שהכנסת תוכל לחוקק מחדש ברוב של 61 חברי כנסת חוק שבג"ץ פסל (לקואליציה יש רוב של 64 ח"כים).
*לבטל את עילת הסבירות.
*להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון.
למה עושים את הרפורמה?
כי אנשים טוענים שלבג"ץ יש יותר מדי כוח וצריך להגביל אותו. ספציפית בנושא של הוועדה למינוי שופטים - הקואליציה ותומכיה רואים בעיה בכך ששופטים ימנו שופטים, מה שפוגע בגיוון הדעות בקרב השופטים.
למה מתנגדים לרפורמה?
כי ההחלשה של בג"ץ דרסטית מדי ועלולה לפגוע באזרחים. יש סיבות לכך שבג"ץ פוסל חוקים ואם בכנסת ירצו להעביר חוק שפוגע בזכויות אדם, לבג"ץ לא יהיה איך לעצור את זה. והשופטים שהממשלה תמנה עלולים להפוך ל"שפוטים" שלה. הרפורמה פוגעת בהפרדת הרשויות ומאפשרת לממשלה לעשות מה שהיא רוצה.
קוראים לזה עקרון הפרדת רשויות