היי, יש לי שאלה לדיון: אילו הייתם חיים בתקופת השואה (כגויים לא כיהודים) האם הייתם פועלים למען הצלתם של היהודים, נמקו כן או לא מדוע?

לא. לא הייתי מסכנת את חיי משפחתי. אך גם לא הייתי פועלת נגדם.

כן הייתי מצילה, כי אני חושבת שדבר ראשון זה להיות בנאדם ולעזור גם לאחר, ובמיוחד במצב כזה שהוא כמו השואה

אי אפשר לשפוט או להחליט כי אף אחד לא היה במצב הזה אני הייתי אומרת שברור שהייתי עוזרת כי אין לי מצפון לראות אנשים שצריכים עזרה ולא מקבלים.
אבל במצב של השואה זאת הייתה הישרדות ולפעמים לעזור לאחר בא על חשבונך ולפעמים על חייך אז לא יודעת אם במצב הזה הייתי עוזרת רוב הסיכויים שמנסה:)

כן.. כי אני לא אוהבת לראות אנשים שסובלים

כן. ואני בטוחה שאם זה באמת היה קורה, הכן הזה לא היה נשאר בגדר דיבור. הייתי מארגנת איתי עוד קבוצה קטנה אפילו רק שניים-שלושה אנשים שיהיו איתי אם אני אצטרך כוח פיזי \ בדיקת שטח \ עזרה בעת צרה \ חילוק תפקידים, ואיתם אני אנסה להבריח כמה שיותר יהודים. אני אתן להם את כל האוכל שיש לי קודם כל כדי שיהיה להם מספיק כוח, ואז נברח ליערות. משם.. לפחות נהיה מוגנים.

אני חושבת שזה תלוי מצב,
במידה והם היו מצילים הם היו נהרגים שזה הופך את ההחלטה להרבה יותר מורכבת.
כמובן שהחמלה האנושית הייתה גורמת לי לנסות להציל אותם (אותנו למעשה) אבל זה תלוי בעוד גורמים, בכל אופן אני חושבת שכן.

אוקיי.. זה תלוי... ככה אם לא היה לי משפחה הייתי מצילה את כל מי שאני יכולה! כמה שיותר יותר טוב! אבל.. אם הייתה לי משפחה.. ילדים קטנים והכול.. ואפילו שזה נשמע נורא ואני בטוחה שזה נשמע נורא.. לא הייתי מצילה.. כי הייתי יודעת שזה יפגע לא רק בי אלה בכול המשפחה וגם אם לא היו הורגים את המשפחה שלי על זה שעזרתי ליהודים (מה שאני לא בטוחה שיקרה) אז הם יישארו יתומים מאימא או מאבא זה לא משנה..

אי אפשר לשפוט אף אחד, כל אחד והתשובה שלו
זה כיאילו באים אליך אנשים חסרים אונים ואומרים לך שהם חייבים מחבוא, עוד שנייה הנאצים הורגים אותם, אבל אתם לוקחים בחשבון שאם תופסים אותך אתה ומשפחתך נידונים למוות, סיטואציה קשה.

אני הייתי עוזרת, תחשוב שאנחנו היינו במקומם היינו סובלים כל כך המשפחה שלי מתה שם

הייתי רוצה להגיד כן.. אבל זה יהיה צבוע.
אז התשובה היא לא. לא הייתי מסכנת את חיי המשפחה שלי.
נגיד היום, הרבה אנשים מושפעים מהחברה.. כך היה גם בעבר.
אני רוצה להאמין שלא.. אבל כנראה גם אני לא הייתי אוהבת יהודים.
לא הייתי מכניסה הביתה יהודי, אדם ששמעתי עליו כ"כ רע, שלפי מה שאומרים הוא בעצם *אשם*.
אני מרגישה רע עם התשובה, אבל בכנות, בחיים לא הייתי עושה מעשה כזה.

אי אפשר לדעת כשלא נמצאים באותה הסיטואציה, כמובן שהייתי מנסה לעזור איך שהייתי יכולה, אך כמו כל אדם לא הייתי מסכנת תמשפחה שלי, כל אחד שיגיד לך שהוא היה מקריב תחיים שלו או משהו כזה הוא או שהוא תמים או שהוא מנסה למכור לך משהו או שהוא מנסה לצאת צדיק.

תראו.. האינסטינקט הראשונה שעולה לכל אחד בראש זה "כן ברור מה חייב, הם מסכנים" אבל בתכלס זה דבר קשה.. תחשבו, אתם יכולים אולי להחביא בבית ילדה יהודיה, אבל מה יקרה כשהמשטרה הנאצית תדפוק בדלת? לא תשתגעו מרוב פחד? ומה יקרה כשהילדה הזו תעלה לכם בחיים של האח הקטן שלכם, או של אמא שלכם?
זה לא החלטה פשוטה.. אז אל תקפצו יש בכן, כי זה מאוד קשה וזה סיכון ענק.

הייתי מנסה להציל אותם, למרות הסיכון שעלולים להרוג אותי אם יגלו או יתפסו אותי, אבל היית מנסה לעזור להם בכל דרך אפשרית, גם אם זה אומר לסכן את חיי, זה די מסובך, ודילמה. ברור שזה לא קל, זאת דילמה, לא קל לחשוב מה עושים, מצד ראשון צריך להציל אותם כי בהתחשב בזה שהם עוברים והסבל, והמצפון מעיק והם מפוחדים וקשה להם, אז כנראה שכן, צריך לעזור להם, ומצד שני קיים תמיד הסיכון שעלולים לתפוס אותנו המשטרה הנצאית או כל אחד, וגם יכולים לאיים וכל זה, זאת בעיה, בכל מקרה, צריך להסתכן למרות הדילמה, אם לא נעזור להם אז יהיו לנו רגשות אשמה ונקיפות מצפון, ובאמת שצריך, הרי למדנו על זה וסיפרו לנו ושמענו על זה, ובטח הסיפורים היו מזעזים ונוראים, אם שומעים את זה מפי ניצול שואה, לא? ולינקין פארק, למה לא? נכון שיש סיכון בזה, אבל לתת להם לסבול ולא לעזור להם לשרוד או משהו, רק כי את לא רוצה לסכן את משפחה שלך? אני מבינה שאת לא רוצה שחיי משפחתך יפגעו בגלל זה, אבל לאנשים שם, היהודים, יש משפחות, ילדים, חברים וכל זה, ואת בעצמך יהודיה, לא? מה עם חלמה? או אמפתיה? אולי זה יהיה סיכון, אבל לתת ליהודי לסבול בשואה מבלי לעזור לו לצאת מזה או לשרוד בכל דרך אפשרית, זה לא נראה לי טוב, היהודי לא היה "אשם" אלה סתם האשמות שווא של נצאים.

לא, לא הייתי פועלת להצלת היהודים או לעזרתם. ומדוע: יש הרבה אנשים שסובלים בעולם. למה לעזור דווקא ליהודים? למה הם יותר חשובים? אבל כן הייתי עוזרת למישהו רעב או פצוע שנקרה בדרכי, כי זו פשוט הומניטריות, זה רחמים אנושיים, וקשה לי לראות אנשים סובלים ולא לעשות כלום. בעולם יש הרבה צרות, ויש כמה דרכים להתמודד עם זה: 1. לנסות לשנות את זה כמה שיכולים, 2. להתעלם מזה ולחיות את החיים שלך, 3. לעשות צרות. אני מהסוג השני. ואם כבר לעזור למישהו, למה דווקא ליהודים?

וואו, איזו תשובה יצאה לי חחח

לא ניראלי כי זה היה מסוכן אם היו מגלים את זה..
אבל היו כנסיות ומנזרים שהיו מצילים ילדים יהודים אז אם הייתי קשור לזה אז כן..

שאלה קצת קשה כיוון שלמרות ששמענו עשרות סיפורים לא נוכל לעולם לדמיין מה שעברו שם היהודים.
לא הייתי רוצה להיות גרמנית ולא יהודיה הייתי רוצה להיות פולניה או בת כל עם אחר שהיה תחת השלטון הנאצי כדי שאני יוכל לחוות ולהיות נוכחת למעשים של הגרמנים אני לא יודעת כמה הייתי מסתכנת אבל אני מניחה שהייתי עושה משהו אבל אני בטוחה שהייתי מגלה אמפתיה למצבם מה שלא היה כזה מובן מאליו בתקופה זו ביחסם של הגויים והיהודים.
בכלל אני מאמינה שנכון שהשמדת היהודים ורציחתם היה פשוט מעשה מזעזע בצורה נוראית אבל מה ומזעזע אותי יותר הוא אדישותם של האנשים לטבח הנוראי שקרה מתחת לאפם בנוכחותם.

חייזירת, למה לא? אז פשוט להתעלם ולתת להם לסבול שם? במחנות השמדה או בתאי הגז? חוץ מזה שהם יהודים כמוך, יש להם משפחות, חברים, היו להם, למה לעזור להם? כי הם מה העם שלך, יהודים כמוך, מאותו עם, הם סובלים, את פשוט רוצה להתעלם מזה והלגיד לא אכפת לי? היו הרבה גוים שעזרו או שלא עזרו, היית פשוט מתעלמת וממשיכה הלאה למרות כל הסבל וכאב שאת ראית? באמת, קצת אנושיות, גם אותי זה מפחיד, מה אני יכולה לומר, כל הנושא של השואה די מפחיד, קראתי פעם מספר השעון, והיו בו קטעים עצובים, את באמת חושבת שפשוט תתלעמי מזה?!? עודו שבשבוע הבא יום השואה, תחשבי קצת, ברור שצריך לעזור להם, אמנם זה סיכון ומסוכן והמשטרה הנצאית עלולה לתפוס אותך מנסה, אבל לתת להם לסבול שם ופשוט להתעלם מזה?! זה לא נראה הגיוני, באמת שאני לא מבינה אותך!