אנשים שחוו פרידה בחיים שלהם, איך התמודדתם אחרי הפרידה?

מסיבת רווקים עם חשפניות

אכלתי גלידה ובכיתי ואז הבנתי שהיא לא שווה את זה

אני זו שנפרדה ממנו ועדיין היה קשה

בהתחלה חושבים על זה ומצטערים ואז הזמן ורצף החיים משכיחים את הפרידה והצער

פשוט לקחתי לי קצת זמן לנקות את הראש ולהירגע מזה התעסקתי בדברים שאני אוהבת ועושים לי טוב והתרכזתי בעיקר בעצמי. עד שהתחלתי לשכוח אותו לאט לאט.

לי אישית היה מאוד קשה להתמודד אחרי זה
למרות שאני הייתי הבנאדם שרצה להיפרד ולנתק קשר, המון פעמים
ואז שזה קרה הייתי כאילו "אבודה" וחיפשתי המון צומי ועם מי לדבר
היה לי קשה להתגבר על זה כי אהבת מאותו באמת אבל ידעתי שהוא לא טוב לי ואני לא לו
אז נפרדתי
זה באמת הרגיש חלל ריק למשך כמה חודשים
אפילו הייתי חוזרת שוב במטרה להחזיר את הקשר וכל פעם מצטערת שעשיתי את זה
הייתי מבולבלת, ובלבלתי אותו אפילו יותר
אבל זה לאט לאט עובר
אני לא שחכתי, אני פשוט למדתי לחיות עם זה
להיות לצד האנשים שעושים לי טוב בכל המובנים. להקשיב לעצמי ואם אני רוצה להתפרק אז אננ אתפרק. אבל להיזכר שאני צריכה לקום ולעבור הלאה
להתעסק ולבנות את החיים שלי לפני שאני אכנס לחיים של מישהו אחר

היה לי מאוד קשה בהתחלה
המון תמיכה רגשית מהחברות שלי ומהמשפחה
החודשיים הראשונים כמעט בכיתי כל יום לוקח זמן לעכל שאיבדת את הבן אדם הכי קרוב אלייך לתמיד ולהתרגל לתחושת החלל הריק שזה משאיר
אבל הזמן עושה את שלו וככל שבחרתי והבנתי שאני צריכה להתרכז במה שיש לי כרגע בחיים ולא במה שאיבדתי ולהתרכז בעצמי ובמטרות כלשהם זה עזר לי להבין שאני יכולה להנות ולחיות גם בלעדייו
והזמן באמת עושה את שלו
אבל הכי חשוב זה לנתק קשר מוחלט כי אם עדיין בודקים מה איתו או נשארים בקשר אז קשה מאוד לעבור הלאה