למה אנחנו מעריכים רק את מה שאין לנו וברגע שיש לנו אנחנו לא מעריכים?

כי הרוב לא יודעים להעריך

אי אפשר להעריך משהו שהפך להיות שגרה וזה בעיה צריך לעבוד על זה ולנסות להעריך כמה שיותר

כי אנחנו שואפים ליותר.

זה הפך להיות חלק מהיום יום שלנו אז התרגלנו אליו ולכן יותר קשה להעריך את זה עד שאנחנו מאבדים אותו

כי אנחנו רגילים שיש לנו אותו אבל כשהוא הולך אנחנו לא רגילים לשינוי.
דברים שאנחנו רגילים אליהם לא מרגשים.