קושי בהבעת רגשות - למה קשה לי לבטא רגשות? ממה זה נובע? האם אני יכולה לעבוד על זה? ואיך?

כל אחד מכיר נפש בהמתו, אינני יודע מי את ומה עברת בחיים, לכן אני לא יכול להגיד לך ספציפית ממה זה נובע אצלך. הרמב"ם מלמד אותנו שיש נפשות אשר מטבעם הם קרות מזג, כך שקשה להם חמימים כלפי אחרים ולבטא רגשות בצורה גלויה. יכול להיות שאת אכן חמימה לאנשים, אך ביישנית. על כל פנים, אני יציע לך פתרון מהרמב"ם בתוספת משהו שקראתי מאיגרת מסוימת, מהיום תהיי פתוחה ומביעה רגשות לכולם, כך תמשיכי ולא תרפי, נגד המזג שלך, וכמה שיהיה קשה יהיה. ככה תמשיכי 40 יום ומה-40 יום ואילך המידה הטבועה הזאת אצלך תעלם ממך.

אני דווקא חושב שזה משהו באופי שלך שנולדת איתו ודברים כאלו קשה לאדם לשנות..
אמא שלי למשל אף פעם לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, לא זוכר מתי ב20 שנים האחרונות היא נישקה אותנו הילדים, וכד'.. שלא תביני לא נכון! היא אוהבת אותנו מאוד ומעניקה לנו את כל כולה! פשוט היא לא יודעת או מסוגלת להוציא רגשות וכד'..
דברי איתי בפרטי ואני ינסה לעזור לך ביחד איך את כן תדעי להוציא רגשות.

יש לכל אחד צורת פתיחות שונה. יכול להיות שאת נפתחת יותר בקלות אבל זה לא אומר שאת בן אדם לא חם או לא אוהב. אולי זה נובע מביישנות. אי אפשר לעבוד על רגשות אבל את יכולה לפרק רגשות ויותר להשתחרר בעזרת מוזיקה שזאת לדעתי הדרך שהכי אפשר להשתחרר בה. אם את צריכה עוד עזרה את יכולה לפנות אלי בפרטי:) שמחתי לעזור.

שלום לך. לדעתי קשה לך אולי בגלל מה שקרה לך או שפשוט את בנאדם כזה שקשה לו לבטה את הרגשות. גם לי לא תמיד קל. אם רוצה דברי איתי בפרטי

זו ההגנה שלך מאכזבה. האם את חוששת מאהבה נכזבת, הכי פשוט לא לבטא רגש, אז את על הגובה, ויש לך דרך נסיגה, בלי להפגע יתר על המידה.
עוד סיבה אפשרית, שלא למדת לתת, כי לא היה לך מודך חיקוי בילדותך. לא קיבלת אהבה.
את התשובה, את תבחרי לך.
תמיד אפשר לתקן, להתאמן ולהשתפר. עדיף עם בעל מקצוע, פסיכולוג.

קושי בהבעת רגשות נובע, ברוב המקרים, מדרך החינוך שעל פיה הורייך חינכו אותך.
יש הורים שאינם יודעים בעצמם להביע רגשות ולכן הילדים לא יראו דוגמה להבעת רגשות.
יש הורים שמתקשים להתמודד עם הבעת הרגשות של הילדים ויגידו משפטים כמו "אל תבכה" / "את עושה יותר מדי רעש עם הצחוק והשמחה שלך" / "מאד לא יפה שצעקת על מי שהרגיז אותך" וכו'.

תמיד אפשרי להשתנות, אם את מאד רוצה ומוכנה להשקיע בכך.
אני מציעה לך להתחיל לשים לב לרגשות שלך. בכל מיני אירועים ומצבים, תחשבי מה את מרגישה. תני לעצמך זמן, לא קל, אך אפשרי לזהות את הרגשות. כאשר את מזהה את הרגשות ומסוגלת לתת להן מילים בדיבור הפנימי שלך - עשית צעד חשוב. הצעד הבא - לזכור שמותר להביע רגשות וחשוב להביע רגשות וחשוב לדעת איך. אם את מאד כועסת על מישהו, אין צורך לצעוק ולהכות. אפשרי להגיד "מכעיס אותי כאשר אומרים לי דבר כזה". להגיד מה את מרגישה ולא להאשים אותו. לאנשים יותר קל לקבל כאשר את לא תוקפת אותם אלא מביעה את הרגש שלך.

לעיתים יותר קל לעשות את השינויים בעזרת אשת מקצוע שמלווה, מדריכה ותומכת. אם תרצי לעבוד איתי על כך את מוזמנת ליצור קשר.

בהצלחה

חיה אהובה,
לבטא את הרגשות שלך זה הדבר הכי הכי מפחיד בעולם -
יכול להיות שבגלל זה קשה לך?

כי מה אם לא יגידו לך שאוהבים אותך חזרה?
מה אם יכעסו עליך בגלל שאמרת שאת כועסת?
מה אם יצחקו עליך אם תגידי שאת פוחדת?

ויחד עם זאת, אני לא מכירה שום דרך אחרת
להגיע לחוויה של ביטוי עצמי, קירבה, אמון, ואושר.

אז לאט, בזהירות, לשים לב עם מי את עושה את זה,
להסביר שאת מבקשת עזרה בצורה של הקשבה וסבלנות,
שאין בכוונתך לפגוע אלא שאת מנסה להגיד את מה שאת מרגישה,
לקחת בחשבון שתמיד נופלים כמה פעמים עד שלומדים ללכת -
או לבטא את הרגשות,
ולקוות לטוב (:

שיהיה בהצלחה - יש מעט שאיפות ראויות יותר,
מיכל רון - פסיכולוגיה אלטרנטיבית