7 תשובות
שואל השאלה:
טנקס^^
טנקס^^
אנונימית
צריך לדבר בכובד ראש על העניין . זה תהליך .אם תרצי תעדכני .
היי, אני אמנם לא יודע למה זה קורה והכל
אבל אם את רוצה לדבר על זה, מוזמנת בפרטי
אני גם בעיקרון מבית דתי, וכמו שאת מבינה בטלפון בשבת וכו'
אבל אם את רוצה לדבר על זה, מוזמנת בפרטי
אני גם בעיקרון מבית דתי, וכמו שאת מבינה בטלפון בשבת וכו'
הי אנונימית,
אני מבינה שאת עכשיו בתקופה מאד לא קלה, נקרעת בין העולם הרגיל והמוכר לבין תחושות קושי ועצבות. את מתארת בצורה מאד יפה ובוגרת את מה שעובר עלייך ולכן אציע לך לא להתמודד עם זה לבד. תחושות של דכאון יכולות עם הזמן גם להחמיר ולפגוע באיכות החיים ובשמחת החיים ולכן לא כדאי לוותר מראש. אם את חושבת שבבית פחות יבינו את מה שעוברת עלייך את יכולה לפנות לאחת העמותות שעוזרות לפרוק ולקבל ייעוץ וטיפים בדיסקרטיות ובמקצועיות.
ארגון "לנפש תדרשנו" עזרה ראשונה למצוקות רגשיות. במטרה לסייע לכל אדם להרגיש טוב, לצמוח ולממש את יכולותיו. הארגון מפעיל מוקד טלפוני אנונימי, חינמי 24 שעות ביממה, המספק עזרה ראשונה רגשית ונפשית להביע את המצוקה. ברגע של קושי או משבר ולקבל סיוע רגשי ,אכפתי מקצועי ותומך מבלי להזדהות, ומבלי לשפוט את מעשיו אם הם צודקים או לא.אפשרויות פנייה: 0747-800-380 גברים שלוחה 1 / נשים שלוחה 2
מידע באתר: https://lenefesh.org.il/
תוכלי גם לפנות לאחת מהעמותות שעוזרות ברשת, לפרוק ולקבל עצות.
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance
אני מבינה שאת עכשיו בתקופה מאד לא קלה, נקרעת בין העולם הרגיל והמוכר לבין תחושות קושי ועצבות. את מתארת בצורה מאד יפה ובוגרת את מה שעובר עלייך ולכן אציע לך לא להתמודד עם זה לבד. תחושות של דכאון יכולות עם הזמן גם להחמיר ולפגוע באיכות החיים ובשמחת החיים ולכן לא כדאי לוותר מראש. אם את חושבת שבבית פחות יבינו את מה שעוברת עלייך את יכולה לפנות לאחת העמותות שעוזרות לפרוק ולקבל ייעוץ וטיפים בדיסקרטיות ובמקצועיות.
ארגון "לנפש תדרשנו" עזרה ראשונה למצוקות רגשיות. במטרה לסייע לכל אדם להרגיש טוב, לצמוח ולממש את יכולותיו. הארגון מפעיל מוקד טלפוני אנונימי, חינמי 24 שעות ביממה, המספק עזרה ראשונה רגשית ונפשית להביע את המצוקה. ברגע של קושי או משבר ולקבל סיוע רגשי ,אכפתי מקצועי ותומך מבלי להזדהות, ומבלי לשפוט את מעשיו אם הם צודקים או לא.אפשרויות פנייה: 0747-800-380 גברים שלוחה 1 / נשים שלוחה 2
מידע באתר: https://lenefesh.org.il/
תוכלי גם לפנות לאחת מהעמותות שעוזרות ברשת, לפרוק ולקבל עצות.
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance
תסתכלי על הצד הטוב שבך ואז אט אט תחזרי אחורה לכיוון טוב מאחל בהצלחה
אנונימי
שיחות / ביקור חברים / טיול רגוע בשכונה / לימוד בחיק המשפחה.
בוקר. תפילת שחרית של שבת וקריאת התורה. פרשה לפרשה מצטרפות לחשבון
גדול. אחת לשנה זוכים המשתתפים הקבועים בתפילות השבת לסיים את כל
חמשת חומשי התורה!
קידוש של היום, סעודת שבת, שירים, שיחות ורעיון, ברכת המזון, ו... הרי שבת
ראשי תיבות שינה בשבת תענוג...
משחק עם הילדים, שיחה נעימה בין ההורים, טיול רגלי שליו ונינוח,
קריאה, שיעור תורני מעניין, עונג שבת, תפילת מנחה, סעודה שלישית
קלה, תפילת ערבית והבדלה.
ובהבדלה, מברכים על היין, על הנר, וגם... על הבשמים. שהרי
לעבור מרוממות נשמת השבת לשגרת החול, זה קשה. הבשמים,
מרגיעים מעט את הנשמה...
מי שחי כך, ואפילו ברמה חווייתית נמוכה מזו, ואפילו הוא מתגורר בסביבה שאינה שומרת
שבת, אינו מבין את השאלה "האם אינך מוגבל על ידי השבת??". כן! אמנם לא כל דבר
שאני עושה בחול אעשה בשבת. אך הרי מגבלות אלו משתלמות מאד! שהרי הן הן שיוצרות
את האווירה הקסומה והמיוחדת של השבת - בדיוק כשם שמגבלות הדיבור הנינוח והשקט, הלבוש
המכובד ואיסור העישון באולמות ארמון המלכות בבריטניה, שותפות גמורות הן בתחושת ההוד
האופפת את המבקרים.
השבת קוראת לאדם להשתחרר מחיי החולין שלו, מהמרוץ שאנו כה משועבדים לו, ולהיות
חופשי באמת - לעצמו, למשפחתו - ולאלוקיו.
כל ימות השבוע אנחנו כבולים! כבולים למרוץ בלתי פוסק! כבולים להישגים החומרניים שלנו!
כבולים להביא פרנסה, כבולים לתקשורת, כבולים לעבודות בבית, לקנות, לרוץ, להשיג, לתקן...
וביום שבת קודש, הקב"ה אומר לנו: בני, חביבי. די! די לרוץ, די לרדוף, די להשיג, די לפעול
ולעשות! עכשיו אתם צריכים להיות מ-ש-ו-ח-ר-ר-י-ם! פעם בשבוע אני נותן לכם נוסחה מיוחדת
איך להיות פנויים, שלווים, רגועים! וזאת על ידי שתימנעו מלעשות מגוון של מלאכות מסויימות
שכתבתי לכם בתורה.
מתכון מנצח
למרות שאנחנו לא היינו מתכננים כך יום של חופשה, הבורא
תכנן בדיוק כך, והמתכון של הבורא מצליח כמובן יותר מכל
המתכונים! דווקא מי ששומר שבת כהלכתו, באמת רואים
שהשבת נותנת לו מרגוע אמיתי, משהו אמיתי בתוך הלב
נעשה אצלו יותר רגוע, יותר שלו, יותר רוחני, יותר מרומם.
זה המתכון שה' נתן! ה' שברא אותנו, ה' שמכיר את
כוחות הנפש שלנו ויודע בדיוק איך כל פעולה משפיעה
עלינו מבפנים, הוא רקח לנו את המתכון הנפלא הזה
שקוראים לו שבת, מתכון ששום בן אנוש לא היה יכול
להעלותו על הדעת!
ואנחנו? צריכים רק למלא בדייקנות אחר המתכון
האלוקי המופלא הזה, וכבר נחוש בקרבנו את אותה
"נשמה יתירה" ואותה מנוחה מיוחדת במינה שהעניק לנו
הבורא במתנה -
"מְנוחַת אַהֲבָה ונְדָבָה.
ּמְנוחַת אֱמת וֶאֱמונָה.
ּמְנוחַת שׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח".
להבדיל, אומות העולם אשר רקחו להם את יום השבתון שלהם - לפי רצונם ומחשבתם, ניתן
לראות בחוש כי יום זה אינו מעניק להם כלל את מנוחת הנפש האמיתית! הנה, באמריקה למשל,
שבה יום השבתון הוא יום ראשון בשבוע, הסטטיסטיקות מראות, כי דווקא ביום זה ישנן הכי
הרבה תאונות דרכים! הכי הרבה מקרי פשע ואלימות! הכי הרבה סמים, אלכוהול ואף התאבדויות!
תופעות אלו מוכרות בעולם הרפואה כתסמונת בשם: "הנאורוזה של יום ראשון". ולמחרת, ביום
שני, תפוקת העבודה היא הנמוכה ביותר מבין כל ימות השבוע! אנשים עייפים! מפהקים! אין להם
כח לעבוד! "בזכות" מה? "בזכות" "יום המנוחה", שבעצם אינו מספק מנוחה נפשית אמיתית
"ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו"
רק אנו זוכים, מבלי לנדוד לשום מקום, ללא מנגל וללא חוף ים, אלא בתוך ביתנו, ובתוך לבנו
פנימה - למצוא את הדרור, השחרור, המנוחה והעונג
"ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג עם מקדשי שביעי .."
נבין מעתה מדוע כאשר שומר השבת נשאל על ידי חבריו מן העבר: "ומה עם הנסיעה לים?" הוא
מביט בהם בחיוך מהול ברחמים... בלבו הוא חש כמי שביקשו ממנו להחליף כתרו של מלך בנזיד
עדשים. אמנם נכון, נזיד עדשים טעים הוא, אך אוותר עליו ללא היסוס כאשר מן הצד האחר
ניצבת תמורה יקרה הרבה יותר לאין ערוך.
מדייקים בהוראות - ומרגישים תוצאות!
חובה עלינו לשמור כראוי על מתנה זו, ובדיוק באופן ובמתכונת שבה הורה לנו הבורא! לשם כך,
עלינו להכיר וללמוד באופן מדוקדק את כל פרטי ההלכות!
דומה הדבר למערכת תאורה חשמלית מקסימה ומיוחדת ביופיה, אך פעולתה מותנית בחיבור
החוטים והשבבים כראוי, בצורה מדוקדקת ומדוייקת. כך מתנת השבת תאיר את ליבנו ונפשנו
בהארה נפלאה, מעין עולם הבא, דווקא כאשר נשים לב לכל פרטיה ודקדוקיה!
יתכן כי יהיה לנו לפעמים קשה להבין חלק מ"מרכיבי המרשם", ומדוע הם נחוצים כל כך. אולי
יכולה להתגנב ללבנו התחושה: מה יקרה אם אברור את גלעין הלימון מתוך סלט הירקות? מדוע
זה חמור כל כך, מדוע זה פוגם בקדושת השבת? או מדוע אמנע את עצמי מלהסתרק בשבת, או
מלהתאפר מעט? אולי דווקא בכך אמנע מעצמי את ההנאה המושלמת מן השבת? כאשר נלמד
הלכות שבת לפרטי פרטים, יתכן שיצוצו עוד ועוד שאלות מהסוג הזה: מה זה משנה אם אחתוך
את הסלט סמוך לסעודה או שעתיים לפני כן? מה זה משנה אם אשפשף את הבגד מן הלכלוך
שדבק בו - מן הצד הקדמי של הבגד או מן הצד האחורי? במה זה ישנה אצלי את מנוחת השבת?
אולם כאשר נדע נאמנה כי המרשם המופלא של השבת אינו איזו המצאה שרירותית או תכתיב
של גורם אנושי, כי אם מרשם אלוקי מיוחד שניתן לנו מאת בורא עולם, כמנוחה מושלמת עבור
נשמתנו, או אז ייעלמו השאלות, ואת מקומן יתפוס רצון עז לציית לבוראנו אבינו אוהבנו, גם
אם הדבר כרוך לעיתים בהקרבה מסויימת ובאי נוחות זמנית. רק ציות מושלם למרשם שניתן לנו,
המרכיב את השבת המושלמת, יתן את תוצאת הנעימות השבתית המושלמת, אשר שום תחושת עול
וקושי אינו כרוך בה.
חיים אנו בדור שכל כך מבקש ומחפש עינוגים רוחניים... הנה זה לפנינו בהישג יד! לא בחודשי
חיפוש ביערות הודו, ולא בשנות עינוי במחשכי טיבט. כי אם כאן, בביתנו, ביום השביעי, בכל שבוע
מחדש.
וניספח ציטוט מספר הכוזרי:
"...ובימי שבתות אתם שרויים במנוחת הגוף והנפש, שאף למלכים אין אותה. כי הנה כשהמלכים
צריכים לעשות דבר מה ביום מנוחתם, אינם נמנעים מלהתייגע. נמצא שאין להם מנוחת נפש
שלימה ביום זה". כה דיבר גוי מלך הכוזרים לחכם היהודי."
מקור: השבת בהלכה ובאגדה
בוקר. תפילת שחרית של שבת וקריאת התורה. פרשה לפרשה מצטרפות לחשבון
גדול. אחת לשנה זוכים המשתתפים הקבועים בתפילות השבת לסיים את כל
חמשת חומשי התורה!
קידוש של היום, סעודת שבת, שירים, שיחות ורעיון, ברכת המזון, ו... הרי שבת
ראשי תיבות שינה בשבת תענוג...
משחק עם הילדים, שיחה נעימה בין ההורים, טיול רגלי שליו ונינוח,
קריאה, שיעור תורני מעניין, עונג שבת, תפילת מנחה, סעודה שלישית
קלה, תפילת ערבית והבדלה.
ובהבדלה, מברכים על היין, על הנר, וגם... על הבשמים. שהרי
לעבור מרוממות נשמת השבת לשגרת החול, זה קשה. הבשמים,
מרגיעים מעט את הנשמה...
מי שחי כך, ואפילו ברמה חווייתית נמוכה מזו, ואפילו הוא מתגורר בסביבה שאינה שומרת
שבת, אינו מבין את השאלה "האם אינך מוגבל על ידי השבת??". כן! אמנם לא כל דבר
שאני עושה בחול אעשה בשבת. אך הרי מגבלות אלו משתלמות מאד! שהרי הן הן שיוצרות
את האווירה הקסומה והמיוחדת של השבת - בדיוק כשם שמגבלות הדיבור הנינוח והשקט, הלבוש
המכובד ואיסור העישון באולמות ארמון המלכות בבריטניה, שותפות גמורות הן בתחושת ההוד
האופפת את המבקרים.
השבת קוראת לאדם להשתחרר מחיי החולין שלו, מהמרוץ שאנו כה משועבדים לו, ולהיות
חופשי באמת - לעצמו, למשפחתו - ולאלוקיו.
כל ימות השבוע אנחנו כבולים! כבולים למרוץ בלתי פוסק! כבולים להישגים החומרניים שלנו!
כבולים להביא פרנסה, כבולים לתקשורת, כבולים לעבודות בבית, לקנות, לרוץ, להשיג, לתקן...
וביום שבת קודש, הקב"ה אומר לנו: בני, חביבי. די! די לרוץ, די לרדוף, די להשיג, די לפעול
ולעשות! עכשיו אתם צריכים להיות מ-ש-ו-ח-ר-ר-י-ם! פעם בשבוע אני נותן לכם נוסחה מיוחדת
איך להיות פנויים, שלווים, רגועים! וזאת על ידי שתימנעו מלעשות מגוון של מלאכות מסויימות
שכתבתי לכם בתורה.
מתכון מנצח
למרות שאנחנו לא היינו מתכננים כך יום של חופשה, הבורא
תכנן בדיוק כך, והמתכון של הבורא מצליח כמובן יותר מכל
המתכונים! דווקא מי ששומר שבת כהלכתו, באמת רואים
שהשבת נותנת לו מרגוע אמיתי, משהו אמיתי בתוך הלב
נעשה אצלו יותר רגוע, יותר שלו, יותר רוחני, יותר מרומם.
זה המתכון שה' נתן! ה' שברא אותנו, ה' שמכיר את
כוחות הנפש שלנו ויודע בדיוק איך כל פעולה משפיעה
עלינו מבפנים, הוא רקח לנו את המתכון הנפלא הזה
שקוראים לו שבת, מתכון ששום בן אנוש לא היה יכול
להעלותו על הדעת!
ואנחנו? צריכים רק למלא בדייקנות אחר המתכון
האלוקי המופלא הזה, וכבר נחוש בקרבנו את אותה
"נשמה יתירה" ואותה מנוחה מיוחדת במינה שהעניק לנו
הבורא במתנה -
"מְנוחַת אַהֲבָה ונְדָבָה.
ּמְנוחַת אֱמת וֶאֱמונָה.
ּמְנוחַת שׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח".
להבדיל, אומות העולם אשר רקחו להם את יום השבתון שלהם - לפי רצונם ומחשבתם, ניתן
לראות בחוש כי יום זה אינו מעניק להם כלל את מנוחת הנפש האמיתית! הנה, באמריקה למשל,
שבה יום השבתון הוא יום ראשון בשבוע, הסטטיסטיקות מראות, כי דווקא ביום זה ישנן הכי
הרבה תאונות דרכים! הכי הרבה מקרי פשע ואלימות! הכי הרבה סמים, אלכוהול ואף התאבדויות!
תופעות אלו מוכרות בעולם הרפואה כתסמונת בשם: "הנאורוזה של יום ראשון". ולמחרת, ביום
שני, תפוקת העבודה היא הנמוכה ביותר מבין כל ימות השבוע! אנשים עייפים! מפהקים! אין להם
כח לעבוד! "בזכות" מה? "בזכות" "יום המנוחה", שבעצם אינו מספק מנוחה נפשית אמיתית
"ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו"
רק אנו זוכים, מבלי לנדוד לשום מקום, ללא מנגל וללא חוף ים, אלא בתוך ביתנו, ובתוך לבנו
פנימה - למצוא את הדרור, השחרור, המנוחה והעונג
"ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג עם מקדשי שביעי .."
נבין מעתה מדוע כאשר שומר השבת נשאל על ידי חבריו מן העבר: "ומה עם הנסיעה לים?" הוא
מביט בהם בחיוך מהול ברחמים... בלבו הוא חש כמי שביקשו ממנו להחליף כתרו של מלך בנזיד
עדשים. אמנם נכון, נזיד עדשים טעים הוא, אך אוותר עליו ללא היסוס כאשר מן הצד האחר
ניצבת תמורה יקרה הרבה יותר לאין ערוך.
מדייקים בהוראות - ומרגישים תוצאות!
חובה עלינו לשמור כראוי על מתנה זו, ובדיוק באופן ובמתכונת שבה הורה לנו הבורא! לשם כך,
עלינו להכיר וללמוד באופן מדוקדק את כל פרטי ההלכות!
דומה הדבר למערכת תאורה חשמלית מקסימה ומיוחדת ביופיה, אך פעולתה מותנית בחיבור
החוטים והשבבים כראוי, בצורה מדוקדקת ומדוייקת. כך מתנת השבת תאיר את ליבנו ונפשנו
בהארה נפלאה, מעין עולם הבא, דווקא כאשר נשים לב לכל פרטיה ודקדוקיה!
יתכן כי יהיה לנו לפעמים קשה להבין חלק מ"מרכיבי המרשם", ומדוע הם נחוצים כל כך. אולי
יכולה להתגנב ללבנו התחושה: מה יקרה אם אברור את גלעין הלימון מתוך סלט הירקות? מדוע
זה חמור כל כך, מדוע זה פוגם בקדושת השבת? או מדוע אמנע את עצמי מלהסתרק בשבת, או
מלהתאפר מעט? אולי דווקא בכך אמנע מעצמי את ההנאה המושלמת מן השבת? כאשר נלמד
הלכות שבת לפרטי פרטים, יתכן שיצוצו עוד ועוד שאלות מהסוג הזה: מה זה משנה אם אחתוך
את הסלט סמוך לסעודה או שעתיים לפני כן? מה זה משנה אם אשפשף את הבגד מן הלכלוך
שדבק בו - מן הצד הקדמי של הבגד או מן הצד האחורי? במה זה ישנה אצלי את מנוחת השבת?
אולם כאשר נדע נאמנה כי המרשם המופלא של השבת אינו איזו המצאה שרירותית או תכתיב
של גורם אנושי, כי אם מרשם אלוקי מיוחד שניתן לנו מאת בורא עולם, כמנוחה מושלמת עבור
נשמתנו, או אז ייעלמו השאלות, ואת מקומן יתפוס רצון עז לציית לבוראנו אבינו אוהבנו, גם
אם הדבר כרוך לעיתים בהקרבה מסויימת ובאי נוחות זמנית. רק ציות מושלם למרשם שניתן לנו,
המרכיב את השבת המושלמת, יתן את תוצאת הנעימות השבתית המושלמת, אשר שום תחושת עול
וקושי אינו כרוך בה.
חיים אנו בדור שכל כך מבקש ומחפש עינוגים רוחניים... הנה זה לפנינו בהישג יד! לא בחודשי
חיפוש ביערות הודו, ולא בשנות עינוי במחשכי טיבט. כי אם כאן, בביתנו, ביום השביעי, בכל שבוע
מחדש.
וניספח ציטוט מספר הכוזרי:
"...ובימי שבתות אתם שרויים במנוחת הגוף והנפש, שאף למלכים אין אותה. כי הנה כשהמלכים
צריכים לעשות דבר מה ביום מנוחתם, אינם נמנעים מלהתייגע. נמצא שאין להם מנוחת נפש
שלימה ביום זה". כה דיבר גוי מלך הכוזרים לחכם היהודי."
מקור: השבת בהלכה ובאגדה
ממליץ מאוד ללמוד מספרי בהלכה ובאגדה, במיוחד חלק "באגדה" ותוכלי לראות שם את הפנימיות של המצוות וכשרואים דבר יפה כ"כ בלתי אפשרי שלא לרצות גם, מביא לך טעימה מהספר:
איך מתכננים יום מנוחה?
הבה נחשוב לעצמנו: אילו היתה באה אלינו איזו משלחת מהונלולו, כדי להתייעץ עמנו, כי ברצונם
לקבוע במדינתם יום מנוחה שבועי, יום מהנה של חופשה ומרגוע, והם רוצים שנייעץ להם: איך
לעשות זאת? מה להכניס ביום הזה? איך לבלות אותו? מה יהיו הכללים וההנחיות ליום זה?
- מה היינו עונים להם?
איך באמת היינו אנחנו מתכננים יום חופשה שבועי?
אולי היינו מייעצים על יציאה מרעננת בחיק הטבע! אולי טיולים מרתקים. אולי מנגלים? ואולי
דווקא הרצאות מרתקות בבתי מלון ממוזגים, עם כיבוד עשיר? אולי גם היינו מוסיפים, שביום הזה
כדאי לתת לאנשים קצת יותר שחרור, קצת הקלות מן החוקים והמחוייבויות הקבועים! נניח למשל,
שבהונלולו מחייבים את האזרחים כל בוקר להגיע בשעה 00:8 למרכז העיר כדי להצדיע למלך,
אז שביום השבתון יוותרו להם על זה, או לפחות ידחו זאת לשעה 00:10 כדי שאנשים יוכלו לקום
מאוחר יותר. בקיצור, כמה שיותר הנאה, שחרור ונופש!
והנה, מתבוננים אנו על יום השבת אשר נתן לנו הבורא, ואנחנו נוכחים לראות כי הכיוון שונה
לגמרי: דווקא ביום הזה הכי הרבה מחוייבויות! והכי הרבה הגבלות! אסור לגעת... אסור להזיז...
אסור לכבות... אסור להדליק... אסור לנסוע... אסור לדבר... מה קורה כאן? איך אפשר כך ליהנות
ולהינפש?
דרור וחופש - לגוף ולנפש
בתוך שירי השבת אנו שרים:
"דרור יקרא לבן עם בת..."
"מיום ראשון עד יום שישי, לקראת שבת
נכספה נפשי, כי בשבת אצא חופשי..."!
הפלא ופלא! בתוך כל ה"הגבלות", אנחנו שרים
ומהללים את ה' דווקא על הדרור, על החופש!
הייתכן?!
לפני שנסביר זאת, הבה נסתכל כאורחים מן
הצד, בביתו של שומר השבת בשלימות.
הנה יום שישי הגיע וההכנות לשבת בעיצומן, מיטב התבשילים האהובים על בני הבית כבר מוכנים
לסעודות השבת, וניחוחותיהם המשתלבים באווירת ההכנות האחרונות יוצרים תחושה מיוחדת
במינה. המפה הלבנה נפרסת ועליה מוצבות חלות השבת במגש נאה מתחת כיסויין המעוטר. נרות
השבת מוכנים להדלקה והכל מתלבשים חגיגית. הפלאטה של שבת ניצבת במקומה, ושעון השבת
מקבל הוראות הפעלה וכיבוי של התאורה ללא מגע יד בשבת. שעת הדלקת הנרות מתקרבת.
ארגונים, סידורים והכנות אחרונות. הציפייה לכניסת השבת, ומתח אתגר העמידה במרוץ הזמן,
ממלאים את הלב. צפירה (כנהוג בשכונות שומרי המצוות) ו... הדלקת נרות השבת. המתח התפרק בבת אחת.
תפילה של אם יהודיה על בריאות ושלום בעלה וילדיה. היא פוקחת את עיניה ומביטה בחיוך של
עונג ושלוה אל ילדיה הקטנים המתבוננים בה בסקרנות. "שבת שלום" הם שומעים כמו מתנגן,
ונשיקת אהבה מלבה של אמא.
שלוה ורוגע. אבא והבנים בבית הכנסת, אמא יושבת וקוראת בנחת אמיתית, מספרת ומאזינה
לקטניה בסבלנות מעל ומעבר לנדרש. כלי התקשורת דוממים, ואפילו הטלפון נרדם. תחושת חום
ואהבה אופפים את כל הבית. והנה נקישה והדלת נפתחת, "שבת שלום" מאחל האב ופניו מאירות.
האם זה אבא של יום יום, העובד כה קשה וטרוד בפרנסתו? הרי
זה... מלך!! מתגנבת תחושה, ללא מילים, אל הלב.
התארגנות קלה לקראת הקידוש וכבר נשמע הזמר,
גדולים וקטנים גם יחד: "שלום עליכם, מלאכי
השלום, מלאכי עליון - מלך מלכי המלכים
- הקדוש ברוך הוא.
בואכם לשלום...
ברכוני לשלום...
בשבתכם לשלום..."
ומכאן עוברים כולם, גדולים
וקטנים, אל השיר הניצב בפסגת
שירי ההלל לרעייה היקרה, הבונה
ביתה במסירות, באהבה ובתבונה:
"אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים
מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
שקר החן, והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה".
קידוש. היין כמו נוצץ בגביע של שבת. אבא נעמד ואתו כולם, תחושה מרוממת של קדושה אופפת
את כולם.
"ברוך אתה ה'... בורא פרי הגפן".
"ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו, ורצה בנו, ושבת קודשו באהבה וברצון הנחילנו... ברוך
אתה ה' מקדש השבת".
גם קולו של התינוק שמצא לנכון לבכות בדיוק ברגע זה, אינו פוגע באווירה הקסומה של שעת
הקידוש. הלבבות מחובקים...
סעודת השבת, שירי שבת, שיחות שאינן גולשות לענייני כספים, עבודה, טרדות ודאגות, שהרי שבת
היום! ודיבורי עסק וממון אסורים בשבת! סיפור מאבא ורעיון יפה מפרשת השבוע. בן
השלוש וחצי מציג בגאווה את האותיות שלמד השבוע, ובן החמש כבר יודע לקרוא!
שאלות ותשובות מהפרשה, שירים, שובבות ומשחקי ילדים. ריב בין הקטנים מכניס
את אבא לתפקיד משכין השלום, לכולם יש פנאי לכולם, והנה ניגשים למנת הקינוח
ולאחר מכן לברכת המזון.
איש אינו לחוץ, איש אינו ממהר, הטלפון אינו מצלצל, וכלי התקשורת אינם
מטרידים.
איך מתכננים יום מנוחה?
הבה נחשוב לעצמנו: אילו היתה באה אלינו איזו משלחת מהונלולו, כדי להתייעץ עמנו, כי ברצונם
לקבוע במדינתם יום מנוחה שבועי, יום מהנה של חופשה ומרגוע, והם רוצים שנייעץ להם: איך
לעשות זאת? מה להכניס ביום הזה? איך לבלות אותו? מה יהיו הכללים וההנחיות ליום זה?
- מה היינו עונים להם?
איך באמת היינו אנחנו מתכננים יום חופשה שבועי?
אולי היינו מייעצים על יציאה מרעננת בחיק הטבע! אולי טיולים מרתקים. אולי מנגלים? ואולי
דווקא הרצאות מרתקות בבתי מלון ממוזגים, עם כיבוד עשיר? אולי גם היינו מוסיפים, שביום הזה
כדאי לתת לאנשים קצת יותר שחרור, קצת הקלות מן החוקים והמחוייבויות הקבועים! נניח למשל,
שבהונלולו מחייבים את האזרחים כל בוקר להגיע בשעה 00:8 למרכז העיר כדי להצדיע למלך,
אז שביום השבתון יוותרו להם על זה, או לפחות ידחו זאת לשעה 00:10 כדי שאנשים יוכלו לקום
מאוחר יותר. בקיצור, כמה שיותר הנאה, שחרור ונופש!
והנה, מתבוננים אנו על יום השבת אשר נתן לנו הבורא, ואנחנו נוכחים לראות כי הכיוון שונה
לגמרי: דווקא ביום הזה הכי הרבה מחוייבויות! והכי הרבה הגבלות! אסור לגעת... אסור להזיז...
אסור לכבות... אסור להדליק... אסור לנסוע... אסור לדבר... מה קורה כאן? איך אפשר כך ליהנות
ולהינפש?
דרור וחופש - לגוף ולנפש
בתוך שירי השבת אנו שרים:
"דרור יקרא לבן עם בת..."
"מיום ראשון עד יום שישי, לקראת שבת
נכספה נפשי, כי בשבת אצא חופשי..."!
הפלא ופלא! בתוך כל ה"הגבלות", אנחנו שרים
ומהללים את ה' דווקא על הדרור, על החופש!
הייתכן?!
לפני שנסביר זאת, הבה נסתכל כאורחים מן
הצד, בביתו של שומר השבת בשלימות.
הנה יום שישי הגיע וההכנות לשבת בעיצומן, מיטב התבשילים האהובים על בני הבית כבר מוכנים
לסעודות השבת, וניחוחותיהם המשתלבים באווירת ההכנות האחרונות יוצרים תחושה מיוחדת
במינה. המפה הלבנה נפרסת ועליה מוצבות חלות השבת במגש נאה מתחת כיסויין המעוטר. נרות
השבת מוכנים להדלקה והכל מתלבשים חגיגית. הפלאטה של שבת ניצבת במקומה, ושעון השבת
מקבל הוראות הפעלה וכיבוי של התאורה ללא מגע יד בשבת. שעת הדלקת הנרות מתקרבת.
ארגונים, סידורים והכנות אחרונות. הציפייה לכניסת השבת, ומתח אתגר העמידה במרוץ הזמן,
ממלאים את הלב. צפירה (כנהוג בשכונות שומרי המצוות) ו... הדלקת נרות השבת. המתח התפרק בבת אחת.
תפילה של אם יהודיה על בריאות ושלום בעלה וילדיה. היא פוקחת את עיניה ומביטה בחיוך של
עונג ושלוה אל ילדיה הקטנים המתבוננים בה בסקרנות. "שבת שלום" הם שומעים כמו מתנגן,
ונשיקת אהבה מלבה של אמא.
שלוה ורוגע. אבא והבנים בבית הכנסת, אמא יושבת וקוראת בנחת אמיתית, מספרת ומאזינה
לקטניה בסבלנות מעל ומעבר לנדרש. כלי התקשורת דוממים, ואפילו הטלפון נרדם. תחושת חום
ואהבה אופפים את כל הבית. והנה נקישה והדלת נפתחת, "שבת שלום" מאחל האב ופניו מאירות.
האם זה אבא של יום יום, העובד כה קשה וטרוד בפרנסתו? הרי
זה... מלך!! מתגנבת תחושה, ללא מילים, אל הלב.
התארגנות קלה לקראת הקידוש וכבר נשמע הזמר,
גדולים וקטנים גם יחד: "שלום עליכם, מלאכי
השלום, מלאכי עליון - מלך מלכי המלכים
- הקדוש ברוך הוא.
בואכם לשלום...
ברכוני לשלום...
בשבתכם לשלום..."
ומכאן עוברים כולם, גדולים
וקטנים, אל השיר הניצב בפסגת
שירי ההלל לרעייה היקרה, הבונה
ביתה במסירות, באהבה ובתבונה:
"אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים
מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
שקר החן, והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה".
קידוש. היין כמו נוצץ בגביע של שבת. אבא נעמד ואתו כולם, תחושה מרוממת של קדושה אופפת
את כולם.
"ברוך אתה ה'... בורא פרי הגפן".
"ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו, ורצה בנו, ושבת קודשו באהבה וברצון הנחילנו... ברוך
אתה ה' מקדש השבת".
גם קולו של התינוק שמצא לנכון לבכות בדיוק ברגע זה, אינו פוגע באווירה הקסומה של שעת
הקידוש. הלבבות מחובקים...
סעודת השבת, שירי שבת, שיחות שאינן גולשות לענייני כספים, עבודה, טרדות ודאגות, שהרי שבת
היום! ודיבורי עסק וממון אסורים בשבת! סיפור מאבא ורעיון יפה מפרשת השבוע. בן
השלוש וחצי מציג בגאווה את האותיות שלמד השבוע, ובן החמש כבר יודע לקרוא!
שאלות ותשובות מהפרשה, שירים, שובבות ומשחקי ילדים. ריב בין הקטנים מכניס
את אבא לתפקיד משכין השלום, לכולם יש פנאי לכולם, והנה ניגשים למנת הקינוח
ולאחר מכן לברכת המזון.
איש אינו לחוץ, איש אינו ממהר, הטלפון אינו מצלצל, וכלי התקשורת אינם
מטרידים.