למה אני פשוט מרגישה ככ רע בשביל אלו שלא זכו להיות קרובים לבורא עולם?

שואל השאלה:
פשוט אני באמת מקווה שאנשים יוכלו לאהוב את הדת מעצמם מאהבה ולא מפחד וממחויבות כי ככ חבל!!
אני לא מבינה איך פשןט איך אפשר להתמודד בלי אמונה??

כי את מרגישה את הטוב שיש בזה ואת אוהבת את עם ישראל ורוצה שיהיה להם טוב

צדיקה!!! זה אהבת ישראל וזה "כל ישראל ערבים זה לזה" גם לי צר מאוד על אלו שלא זכו להכיר אותו ועל אלו שחושבים שהוא חס ושלום רע ולא מכירים את הטוב שלו ולא מכירים את הטוב של בניו ושל אלו שמייצגים אותו. אני זכיתי להכיר את אבא שלי ואני אסיר תודה על זה!
תבורכי צדיקה.
ורק מעצם מעט מהכרת הטוב של אבא שבשמיים אפשר לחזור בתשובה שלמה וכמה הוא רוצה שנחזור אליו כמה הוא מתגעגע אלינו אל הבנים הבכורים שלו!! (מלאכים נקראים בנים להשם ואנחנו בנים בכורים אנחנו מעל המלאכים)

זו האמונה שלך, זה לא מתאים לכולם.

לנו אישית זה לא מזיז את את יכולה להרגיש "אמפתיה" כביכול, אבל אנו לא מרגישים שאנו זקוקים לה.

אני הייתי קרובה לבורא עולם והייתי דתיה להרבה שנים, עכשיו אני לא דתיה ואין לי קשר לבורא עולם ואני מעדיפה את זה ככה. לשאלה שלך למה את מרגישה ככה זה השטיפת מוח של החרדים שכל החילונים מסכנים ואומללים ואין חיים בלי קשר לאלוקים וזה פשוט לא נכון

גם אני, ההרגשה שלך נכונה וצודקת

ממליץ לעזור לקרב אנשים

מעלת זיכוי הרבים עצומה ביותר, יותר מכמעט כל דבר

כי את טובה.

"ירושלמית במקור" זה לא ככה.. אני חיי בסביבה חילונית ואני רואה כל כך הרבה פעמים אצל חברים שלי כמה האמונה הייתה עוזרת. איך שלפעמים מתעצבנים על כל דבר הכי קטן וזה כי פשוט לא מבינים שהכל ממנו והכל לטובה.. ושכולם רודפים אחרי החומר אחרי הכסף הכבוד ובתכלס אף אחד לא יהנה מזה אולי רגעית. אבא שבשמיים הוא כל כך טוב וכל כך רוצה שבניו יכירו אותו וזה לא קשור לשטיפת מוח

זה בחירה שלנו תעזבי את זה

^אני ממש לא בעד לקחת את הבחירה החופשית וגם התורה לא.. אבל עדיין כואב על זה שאנשים לא מכירים את אבא שלהם...
אבל יש להם בחירה חופשית אסור להכריח אותם