17 תשובות
שואל השאלה:
זה יקרה גם בישראל והכלכלה פה תהיה הקרשים, והכל יהיה בגללכם.
זה יקרה גם בישראל והכלכלה פה תהיה הקרשים, והכל יהיה בגללכם.
אנונימי
הרפורמה בישראל לא קשורה בכלל לרפורמה בפולין והונגריה ולא דומה או מזכירה את הרפורמות שם.
שואל השאלה:
הרפורמה פה הרבה יותר גרועה.
הרפורמה פה הרבה יותר גרועה.
אנונימי
עדיף לחיות על לחם מאשר לחיות מושפלים מה"אליטה"
אנונימי
שואל השאלה:
אין שום אליטה ואין שום השפלה, הכל בראש שלכם.
אין שום אליטה ואין שום השפלה, הכל בראש שלכם.
אנונימי
שואל השאלה:
אבל אתה מוזמן לנסות לחיות שבוע שלם רק על לחם, בלי שום מזון אחר, נראה אותך.
אבל אתה מוזמן לנסות לחיות שבוע שלם רק על לחם, בלי שום מזון אחר, נראה אותך.
אנונימי
לא הצלחתי (וגם לא היה לי כוח או זמן) לקרוא את כל הרפורמה שלהם, כן הספקתי לקרוא מכתבה של וואלה, שהרפורמה כללה הדחת שופטים שלא נאמנים לממשלה או לרפורמה שלה - ובכך לפגוע בעצמאות השופטים ולפטר אותם בכל רגע.
מה שלא נכון לרפורמה הנוכחית.
מה שלא נכון לרפורמה הנוכחית.
שואל השאלה:
ופה יהיה ניתן להתעלם מהחלטת השופטים ברוב של 61, מה ההבדל? התוצאה אותה תוצאה.
פולין:
ב2015 היו אמורים להכנס לתפקיד 5 שופטים, אך הנשיא מנע מהם לעשות זאת ולאחר הבחירות באותה שנה, הממשלה מינתה 5 שופטים מטעמה שנכנסו לתפקיד מאז החל שם בלאגן ארוך ומסובך שנמשך עד היום.
"בשנת 2017 העבירה ממשלת פולין חוק שהיה מאלץ את כל שופטי בית המשפט העליון לפרישת חובה מלבד אלו שקיבלו הארכה על ידי שר המשפטים"
פה בישראל, שופט פורש אחרי גיל 70 אם אני זוכר נכון, אחרי שכל או רוב השופטים המכהנים כיום יגיעו לגיל הזה, יבחרו השופטים תחת הרפורמה. ברפורמה הקואליציה תמנה את השופטים.
אז מה ההבדל פה בעצמם? בפולין ישארו רק אלה שמקבלים אישור של השר ופה מלכתחילה ימונו שופטים באישור הקואליציה (כששנינו יודעים שהחלטת שר המשפטים = החלטת הקואליציה).
אחר כך בפולין קרה משהו מעניין מאוד, יותר נכון 2 דברים:
1 אחרי התנגדות ציבורית עזה, הממשלה ריככה את החוק והורידה את גיל הפרישה מ70 ל65.
2 התערבות של האיחוד האירופי שגרמה לנשיא פולין להחזיר את השופטים שנאלצו לפרוש.
פעמים רבות יצא לי להזכיר פה באתר את עניין הגבלת השלטון ועל איך בכל מדינה דמוקרטית יש הגבלות רבות (כגון פיצול בית המחוקקים, חוקה משוריינת וכו'), הנה דוגמה מצויינת להגבלה. פולין חברה באיחוד האירופי וכמו שהיא נהנת ממנו, היא גם צריכה לציית לחוקים שלו. זאת אומרת שלא משנה מה "העם בחר" כמו שאתם אוהבים להגיד, הממשלה היא לא כל יכולה ויש משהו מעליה, משהו שבמקרה הצורך אומר לה "לא".
בנוסף לזה תראה מה המחאה עשתה בפולין, היא גרמה לממשלה לשנות חקיקה. דבר דומה קרה בגיאורגיה בימים האחרונים, שם החליטו להקפיא חקיקה בתחום התקשורת.
זה מראה על עד כמה המוסר האישי של ההנהגות במדינות הללו גבוה. הם רוצים שינוי, הם חושבים שהשינוי חשוב, אבל הם לא מוכנים לפצל את העם שלהם ל2 בשביל השינוי הזה.
ומה פה? גם אם תפרוץ מלחמת אזרחים הם לא יפסיקו, הנוכלים והגנבים שלא רואים דבר מלבד טובתם האישית, הם יעשו שינוי בכל מחיר, כי בניגוד להנהגה הפולנית או הגיאורגית, אין להם שום אינטרס בטובת העם.
הרפורמה הפולנית הרבה פחות חמורה, אם פה אצלנו הליך המינוי של השופטים הוא רק סעיף אחד ברפורמה, אצלם זה עיקר הבלאגן.
הונגריה:
קצת קשה לסכם את כל מה שהלך שם בעשור האחרון, בעיקר כי קרה הרבה מאוד, אז אני אתן למספרים לסכם בשבילי:
מאז שעלה לשלטון אורבן, הונגריה ירדה 69 מקומות במדד חופש העיתונות ו11 מקומות במדד הדמוקרטיה.
בגדול, הממשלה ניסחה חוקה חדשה ב2011 והחלה להתערב בתהליכי בית המשפט, החלה לפעול נגד עיתונים מסוימים והשתלטה על האוניברסיטאות.
היא הורידה את גיל הפרישה של השופטים מ70 ל62 ועשתה תיקון לחוקה שמבטל את כל החלטות בית המשפט בעבר.
כיום הגוף שמפקח על השופטים ממונה על ידי השופטים (שזה בערך כמו שהגוף שמפקח על הכנסת ימונה על ידי הכנסת, מצחיק לא?).
משמע, אין עליהם שום מגבלות, מי שאמור לפקח על הממשלה נבחר על ידי הממשלה, מי שאמור לפקח על מי שאמור לפקח על הממשלה, נבחר על ידי מי שנבחר על ידי הממשלה, בהונגריה כולם נבחרים על ידי הממשלה. גם החוקה החדשה נוסחה על ידי הממשלה, האב הבן ורוח הקודש הם אותו אחד - הממשלה.
הדבר המעניין ביותר הוא ההבדלים בין הירידה של ייצוא הייטק בין 2 המדינות.
בעוד שבפולין שבה הרפורמה הייתה מתונה יותר, ייצוא ההייטק החל ברידה מתונה, בהונגריה שהפכה ממש לחצי דיקטטורה הייתה התרסקות.
השנים שבהן הכל קורה חדות כמו סכין בלב, אורבן, נבחר ב2010 - ב2010 ירידה קלה, אורבן מציג את החוקה החדשה ב2011 - התרסקות.
מפלגת חוק וצדק בפולין נבחרה והחל המשבר המשפטי ב2015, ב2015 החלה ירידה בייצוא ההייטק.
אם הם לא יתפשרו, תראה ירידה בהייטק גם פה, תתפלל שזה יהיה כמו בפולין, למרות שאנחנו יותר דומים להונגריה (פוליטיזציה של המשטרה במקום האוניברסיטאות, סגירת תאגיד במקום עיתונים פרטיים, זה הינו הך).
ופה יהיה ניתן להתעלם מהחלטת השופטים ברוב של 61, מה ההבדל? התוצאה אותה תוצאה.
פולין:
ב2015 היו אמורים להכנס לתפקיד 5 שופטים, אך הנשיא מנע מהם לעשות זאת ולאחר הבחירות באותה שנה, הממשלה מינתה 5 שופטים מטעמה שנכנסו לתפקיד מאז החל שם בלאגן ארוך ומסובך שנמשך עד היום.
"בשנת 2017 העבירה ממשלת פולין חוק שהיה מאלץ את כל שופטי בית המשפט העליון לפרישת חובה מלבד אלו שקיבלו הארכה על ידי שר המשפטים"
פה בישראל, שופט פורש אחרי גיל 70 אם אני זוכר נכון, אחרי שכל או רוב השופטים המכהנים כיום יגיעו לגיל הזה, יבחרו השופטים תחת הרפורמה. ברפורמה הקואליציה תמנה את השופטים.
אז מה ההבדל פה בעצמם? בפולין ישארו רק אלה שמקבלים אישור של השר ופה מלכתחילה ימונו שופטים באישור הקואליציה (כששנינו יודעים שהחלטת שר המשפטים = החלטת הקואליציה).
אחר כך בפולין קרה משהו מעניין מאוד, יותר נכון 2 דברים:
1 אחרי התנגדות ציבורית עזה, הממשלה ריככה את החוק והורידה את גיל הפרישה מ70 ל65.
2 התערבות של האיחוד האירופי שגרמה לנשיא פולין להחזיר את השופטים שנאלצו לפרוש.
פעמים רבות יצא לי להזכיר פה באתר את עניין הגבלת השלטון ועל איך בכל מדינה דמוקרטית יש הגבלות רבות (כגון פיצול בית המחוקקים, חוקה משוריינת וכו'), הנה דוגמה מצויינת להגבלה. פולין חברה באיחוד האירופי וכמו שהיא נהנת ממנו, היא גם צריכה לציית לחוקים שלו. זאת אומרת שלא משנה מה "העם בחר" כמו שאתם אוהבים להגיד, הממשלה היא לא כל יכולה ויש משהו מעליה, משהו שבמקרה הצורך אומר לה "לא".
בנוסף לזה תראה מה המחאה עשתה בפולין, היא גרמה לממשלה לשנות חקיקה. דבר דומה קרה בגיאורגיה בימים האחרונים, שם החליטו להקפיא חקיקה בתחום התקשורת.
זה מראה על עד כמה המוסר האישי של ההנהגות במדינות הללו גבוה. הם רוצים שינוי, הם חושבים שהשינוי חשוב, אבל הם לא מוכנים לפצל את העם שלהם ל2 בשביל השינוי הזה.
ומה פה? גם אם תפרוץ מלחמת אזרחים הם לא יפסיקו, הנוכלים והגנבים שלא רואים דבר מלבד טובתם האישית, הם יעשו שינוי בכל מחיר, כי בניגוד להנהגה הפולנית או הגיאורגית, אין להם שום אינטרס בטובת העם.
הרפורמה הפולנית הרבה פחות חמורה, אם פה אצלנו הליך המינוי של השופטים הוא רק סעיף אחד ברפורמה, אצלם זה עיקר הבלאגן.
הונגריה:
קצת קשה לסכם את כל מה שהלך שם בעשור האחרון, בעיקר כי קרה הרבה מאוד, אז אני אתן למספרים לסכם בשבילי:
מאז שעלה לשלטון אורבן, הונגריה ירדה 69 מקומות במדד חופש העיתונות ו11 מקומות במדד הדמוקרטיה.
בגדול, הממשלה ניסחה חוקה חדשה ב2011 והחלה להתערב בתהליכי בית המשפט, החלה לפעול נגד עיתונים מסוימים והשתלטה על האוניברסיטאות.
היא הורידה את גיל הפרישה של השופטים מ70 ל62 ועשתה תיקון לחוקה שמבטל את כל החלטות בית המשפט בעבר.
כיום הגוף שמפקח על השופטים ממונה על ידי השופטים (שזה בערך כמו שהגוף שמפקח על הכנסת ימונה על ידי הכנסת, מצחיק לא?).
משמע, אין עליהם שום מגבלות, מי שאמור לפקח על הממשלה נבחר על ידי הממשלה, מי שאמור לפקח על מי שאמור לפקח על הממשלה, נבחר על ידי מי שנבחר על ידי הממשלה, בהונגריה כולם נבחרים על ידי הממשלה. גם החוקה החדשה נוסחה על ידי הממשלה, האב הבן ורוח הקודש הם אותו אחד - הממשלה.
הדבר המעניין ביותר הוא ההבדלים בין הירידה של ייצוא הייטק בין 2 המדינות.
בעוד שבפולין שבה הרפורמה הייתה מתונה יותר, ייצוא ההייטק החל ברידה מתונה, בהונגריה שהפכה ממש לחצי דיקטטורה הייתה התרסקות.
השנים שבהן הכל קורה חדות כמו סכין בלב, אורבן, נבחר ב2010 - ב2010 ירידה קלה, אורבן מציג את החוקה החדשה ב2011 - התרסקות.
מפלגת חוק וצדק בפולין נבחרה והחל המשבר המשפטי ב2015, ב2015 החלה ירידה בייצוא ההייטק.
אם הם לא יתפשרו, תראה ירידה בהייטק גם פה, תתפלל שזה יהיה כמו בפולין, למרות שאנחנו יותר דומים להונגריה (פוליטיזציה של המשטרה במקום האוניברסיטאות, סגירת תאגיד במקום עיתונים פרטיים, זה הינו הך).
אנונימי
^בקדנציה אחת לא מתמנים 15 שופטים בפעם האחרונה שבדקתי...
ובשביל לפטר שופט, הקואליציה צריכה ברפורמה הסכמה של לפחות עוד 2 שופטים או שופט אחד וחכ אופוזיציה אחד.
עצמאות השופט נקבעת לפי היכולת לפטר אותו, ולפטר אותו זה לא קל.
אתה ממשיך להשוות בין דברים לא קשורים.
"כיום הגוף שמפקח על השופטים", איזה גוף מפקח על שופטי בג"ץ בישראל? (אם לדוגמה הם חרדים קיצוניים ועותר אליהם אדם בטענה שהנשים הן סכנה לציבור ובג"ץ מקבל את העתירה ומשתמש בצו מנהלי או כל דבר אחר, מה מונע ממנו לעשות את זה? השיקול דעת שלו? כי הוא הכי צודק?)
פוליטיזציה של המשטרה? וטפ..
איפה בדיוק אתה רואה פוליטיזציה של המשטרה? כי בן גביר השר לביטחון לאומי והוא רע לדעתך?
סגירת תאגיד במקום עיתונים פרטיים? אתה משווה בין השניים? תאגיד *ציבורי*, עיתון *פרטי*. סגירת דבר שממומן על ידי הציבור זה סבבה, סגירת עיתון כי הוא פועל נגדך זה פגיעה בחופש הביטוי. (בלי קשר לזה שאני לא יודע אם קרעי מתכנן סגירה או רק סגירה של חלק מהתכנים של הערוץ כמו החדשות שלהם שלא ממש צופים בהן...)
ובשביל לפטר שופט, הקואליציה צריכה ברפורמה הסכמה של לפחות עוד 2 שופטים או שופט אחד וחכ אופוזיציה אחד.
עצמאות השופט נקבעת לפי היכולת לפטר אותו, ולפטר אותו זה לא קל.
אתה ממשיך להשוות בין דברים לא קשורים.
"כיום הגוף שמפקח על השופטים", איזה גוף מפקח על שופטי בג"ץ בישראל? (אם לדוגמה הם חרדים קיצוניים ועותר אליהם אדם בטענה שהנשים הן סכנה לציבור ובג"ץ מקבל את העתירה ומשתמש בצו מנהלי או כל דבר אחר, מה מונע ממנו לעשות את זה? השיקול דעת שלו? כי הוא הכי צודק?)
פוליטיזציה של המשטרה? וטפ..
איפה בדיוק אתה רואה פוליטיזציה של המשטרה? כי בן גביר השר לביטחון לאומי והוא רע לדעתך?
סגירת תאגיד במקום עיתונים פרטיים? אתה משווה בין השניים? תאגיד *ציבורי*, עיתון *פרטי*. סגירת דבר שממומן על ידי הציבור זה סבבה, סגירת עיתון כי הוא פועל נגדך זה פגיעה בחופש הביטוי. (בלי קשר לזה שאני לא יודע אם קרעי מתכנן סגירה או רק סגירה של חלק מהתכנים של הערוץ כמו החדשות שלהם שלא ממש צופים בהן...)
^^ושאלת מה ההבדל בין לפטר שופטים לבין פסקת התגברות, פסקת התגברות מראה שההחלטה הסופית צריכה להיות של הכנסת.
בג"ץ לא אמור לשלוט על חוקי יסוד ואפשר להבין את זה מהגיון רגיל, שבג"ץ לא יכול להיות אחראי על המקור שאחראי על הסמכות שלו או על חוקים שעל פיהם הוא שופט, כי אם הוא שופט על פי החוקים שהוא גם מחוקק, הוא אחראי על הכל - והוא לא נבחר, לך ספציפית זה יכול להישמע בסדר כי בג"ץ ליברליים לדעתך. אבל אם הם היו חרדים זה בטוח שלא היית בעד זה. (ומאמין שאתה גם ככה נגד זה)
להתגבר על פסילת חוק של בג"ץ ברוב של 61 (שמאמין שישתנה ברפורמה הסופית), מראה שהכנסת היא הגורם הסופי.
בהצעת החוק נכתב שכדי שבג"ץ לא יוכל לפסול את החוק בהינתן 3 תנאים:
(1) נכתב בחוק שהוא תקף על אף חוקי היסוד;
(2) החוק התקבל ברוב של 61 חברי כנסת בכל שלוש הקריאות;
(3) אם עוד לא עברה שנה מאז שסיימה הכנסת שחוקקה את החוק את תפקידה. (אם עברה שנה - צריך הסכמה של הכנסת החדשה על החוק).
זאת אומרת שבנוסף ל-61 חברי הכנסת, צריך שהכנסת שקידמה את החוק תיבחר שוב.
ורק אחרי שנבחרה הכנסת הבאה (מה שמוכיח שהרוב לא מקרי, והציבור באמת רוצה את החוק) - החוק יוכל להתקבל.
בג"ץ לא אמור לשלוט על חוקי יסוד ואפשר להבין את זה מהגיון רגיל, שבג"ץ לא יכול להיות אחראי על המקור שאחראי על הסמכות שלו או על חוקים שעל פיהם הוא שופט, כי אם הוא שופט על פי החוקים שהוא גם מחוקק, הוא אחראי על הכל - והוא לא נבחר, לך ספציפית זה יכול להישמע בסדר כי בג"ץ ליברליים לדעתך. אבל אם הם היו חרדים זה בטוח שלא היית בעד זה. (ומאמין שאתה גם ככה נגד זה)
להתגבר על פסילת חוק של בג"ץ ברוב של 61 (שמאמין שישתנה ברפורמה הסופית), מראה שהכנסת היא הגורם הסופי.
בהצעת החוק נכתב שכדי שבג"ץ לא יוכל לפסול את החוק בהינתן 3 תנאים:
(1) נכתב בחוק שהוא תקף על אף חוקי היסוד;
(2) החוק התקבל ברוב של 61 חברי כנסת בכל שלוש הקריאות;
(3) אם עוד לא עברה שנה מאז שסיימה הכנסת שחוקקה את החוק את תפקידה. (אם עברה שנה - צריך הסכמה של הכנסת החדשה על החוק).
זאת אומרת שבנוסף ל-61 חברי הכנסת, צריך שהכנסת שקידמה את החוק תיבחר שוב.
ורק אחרי שנבחרה הכנסת הבאה (מה שמוכיח שהרוב לא מקרי, והציבור באמת רוצה את החוק) - החוק יוכל להתקבל.
שואל השאלה:
אתה יכול להגיד על כל דבר שהוא לא קשור, אבל זה לא אומר שזה באמת לא קשור.
"בקדנציה אחת לא מתמנים 15 שופטים בפעם האחרונה שבדקתי...
ובשביל לפטר שופט, הקואליציה צריכה ברפורמה הסכמה של לפחות עוד 2 שופטים או שופט אחד וחכ אופוזיציה אחד."
אני דברתי על מה שיקרה פה אחרי הרפורמה, כשלקואליציה יהיה רוב גדול, אפילו גדול יותר ממה שצריך בשביל למנות שופט.
"עצמאות השופט נקבעת לפי היכולת לפטר אותו, ולפטר אותו זה לא קל."
גם בהונגריה ופולין זה לא קל, לכן החליטו להוריד את גיל הפרישה. זה לא שונה בכלום מהארץ אם בסופו של דבר גם פה השופטים יפרשו מתישהו ובמקומם יבואו שופטים של הממשלה, זה פשוט יקח קצת יותר זמן.
"כיום הגוף שמפקח על השופטים"
זה קורה בהונגריה, לכאורה, אבל לא באמת קורה כי כמו שאמרתי, הם נבחרים על ידי השופטים.
"פוליטיזציה של המשטרה? וטפ.."
אתה יכול להקטין ראש, זו בעיה שלך. עבור אדם אובייקטיבי מחו"ל מדובר בפוליטזיציה, אתה יכול להמשיך לחשוב מה שאתה רוצה.
"סגירת תאגיד במקום עיתונים פרטיים? אתה משווה בין השניים? תאגיד *ציבורי*, עיתון *פרטי*. "
זה לא משנה מהיכן הוא ממומן כי המטרות הן זהות. הממשלה תפעל נגד עיתונים שלא מיישרים קו עם דעת הממשלה, במקרה הזה יש תאגיד שהכי קל לסגור לכן הוא הקורבן הראשון.
אגב, לאחר בדיקה קטנה, מה התברר? שגם בהונגריה הייתה רשת רדיו ציבורית שנסגרה ב2015 ובמקומה הביאו רשת אחרת, מאז שהרשת החדשה החלה לפעול החלו מחלקות סביב האובייקטביות שלה והנושא הגיע לדיון אפילו באיחוד האירופי.
חחח זה בדיוק מה שיקרה פה, חסגרו את התאגיד הציבורי ואז יפתחו במקומו תאגיד אחר רק פרו ביבי.
אבל אתה בטח תגיד שזה לא אותו דבר כי כאן 11 זה טלוויזיה ובהונגריה היה רדיו, נכון? לכן זה ממש לא קשור ואיך אני בכלל משווה. זה מה שמנותקים שמקטינים את הראש עושים.
אתה יכול להגיד על כל דבר שהוא לא קשור, אבל זה לא אומר שזה באמת לא קשור.
"בקדנציה אחת לא מתמנים 15 שופטים בפעם האחרונה שבדקתי...
ובשביל לפטר שופט, הקואליציה צריכה ברפורמה הסכמה של לפחות עוד 2 שופטים או שופט אחד וחכ אופוזיציה אחד."
אני דברתי על מה שיקרה פה אחרי הרפורמה, כשלקואליציה יהיה רוב גדול, אפילו גדול יותר ממה שצריך בשביל למנות שופט.
"עצמאות השופט נקבעת לפי היכולת לפטר אותו, ולפטר אותו זה לא קל."
גם בהונגריה ופולין זה לא קל, לכן החליטו להוריד את גיל הפרישה. זה לא שונה בכלום מהארץ אם בסופו של דבר גם פה השופטים יפרשו מתישהו ובמקומם יבואו שופטים של הממשלה, זה פשוט יקח קצת יותר זמן.
"כיום הגוף שמפקח על השופטים"
זה קורה בהונגריה, לכאורה, אבל לא באמת קורה כי כמו שאמרתי, הם נבחרים על ידי השופטים.
"פוליטיזציה של המשטרה? וטפ.."
אתה יכול להקטין ראש, זו בעיה שלך. עבור אדם אובייקטיבי מחו"ל מדובר בפוליטזיציה, אתה יכול להמשיך לחשוב מה שאתה רוצה.
"סגירת תאגיד במקום עיתונים פרטיים? אתה משווה בין השניים? תאגיד *ציבורי*, עיתון *פרטי*. "
זה לא משנה מהיכן הוא ממומן כי המטרות הן זהות. הממשלה תפעל נגד עיתונים שלא מיישרים קו עם דעת הממשלה, במקרה הזה יש תאגיד שהכי קל לסגור לכן הוא הקורבן הראשון.
אגב, לאחר בדיקה קטנה, מה התברר? שגם בהונגריה הייתה רשת רדיו ציבורית שנסגרה ב2015 ובמקומה הביאו רשת אחרת, מאז שהרשת החדשה החלה לפעול החלו מחלקות סביב האובייקטביות שלה והנושא הגיע לדיון אפילו באיחוד האירופי.
חחח זה בדיוק מה שיקרה פה, חסגרו את התאגיד הציבורי ואז יפתחו במקומו תאגיד אחר רק פרו ביבי.
אבל אתה בטח תגיד שזה לא אותו דבר כי כאן 11 זה טלוויזיה ובהונגריה היה רדיו, נכון? לכן זה ממש לא קשור ואיך אני בכלל משווה. זה מה שמנותקים שמקטינים את הראש עושים.
אנונימי
שואל השאלה:
"ושאלת מה ההבדל בין לפטר שופטים לבין פסקת התגברות, פסקת התגברות מראה שההחלטה הסופית צריכה להיות של הכנסת."
אם ההחלטה הראשונה היא של הכנסת והסופית היא של הכנסת אז בשביל מה יש בית משפט? בשביל חוות דעת? האם כשדרעי יעביר חוק שישלש את תקציבי הישיבות ובגץ יפסול אותו בטענה של אי שוויון, האם דרעי יקבל את זה?
"בג"ץ לא אמור לשלוט על חוקי יסוד ואפשר להבין את זה מהגיון רגיל, שבג"ץ לא יכול להיות אחראי על המקור שאחראי על הסמכות שלו או על חוקים שעל פיהם הוא שופט, כי אם הוא שופט על פי החוקים שהוא גם מחוקק, הוא אחראי על הכל - והוא לא נבחר, לך ספציפית זה יכול להישמע בסדר כי בג"ץ ליברליים לדעתך*
טעות גמורה.
קודם כל אתה צודק שבגץ לא אמור לשלוט בחוקי יסוד, אבל מה קורה שעם רוב קואליציוני רגיל אפשר לחוקק איזה חוק יסוד שרוצים?
בג"ץ לא מחוקק חוקי יסוד, המסכות של בג"ץ היא לפסול חוקי יסוד או שינויים בחוקי היסוד בטענה שהם "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", לפי עקרון זה, אם עובר חוק יסוד שסותר באופן חד משמעי חוק יסוד אחר, אפשר לפסול אותו.
בג"ץ לא קובע את החוקים לפיו הוא מתנהל, הוא מגן על חוקים ישנים ומתנהל לפיהם.
ברגע שחוקי יסוד יחוקקו עם רוב של 2/3 בכנסת לאחר 5 קריאות, אני אתמוך בריסון הכוח של בג"ץ להתערב בחוקי יסוד.
"זאת אומרת שבנוסף ל-61 חברי הכנסת, צריך שהכנסת שקידמה את החוק תיבחר שוב."
ואם החוק הזה פוגע בזכויות אדם והכנסת הזאת תבחר שוב, אז? אלה שנפגעה להם זכות בסיסית ישלימו את זה כי הכנסת נבחרה שוב? אם היטלר היה נבחר שוב פעם בצורה דמוקרטית זה היה הופך את השואה ללגיטימית כי זה מראה ש"הציבור באמת רוצה את החוק"?
"ושאלת מה ההבדל בין לפטר שופטים לבין פסקת התגברות, פסקת התגברות מראה שההחלטה הסופית צריכה להיות של הכנסת."
אם ההחלטה הראשונה היא של הכנסת והסופית היא של הכנסת אז בשביל מה יש בית משפט? בשביל חוות דעת? האם כשדרעי יעביר חוק שישלש את תקציבי הישיבות ובגץ יפסול אותו בטענה של אי שוויון, האם דרעי יקבל את זה?
"בג"ץ לא אמור לשלוט על חוקי יסוד ואפשר להבין את זה מהגיון רגיל, שבג"ץ לא יכול להיות אחראי על המקור שאחראי על הסמכות שלו או על חוקים שעל פיהם הוא שופט, כי אם הוא שופט על פי החוקים שהוא גם מחוקק, הוא אחראי על הכל - והוא לא נבחר, לך ספציפית זה יכול להישמע בסדר כי בג"ץ ליברליים לדעתך*
טעות גמורה.
קודם כל אתה צודק שבגץ לא אמור לשלוט בחוקי יסוד, אבל מה קורה שעם רוב קואליציוני רגיל אפשר לחוקק איזה חוק יסוד שרוצים?
בג"ץ לא מחוקק חוקי יסוד, המסכות של בג"ץ היא לפסול חוקי יסוד או שינויים בחוקי היסוד בטענה שהם "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", לפי עקרון זה, אם עובר חוק יסוד שסותר באופן חד משמעי חוק יסוד אחר, אפשר לפסול אותו.
בג"ץ לא קובע את החוקים לפיו הוא מתנהל, הוא מגן על חוקים ישנים ומתנהל לפיהם.
ברגע שחוקי יסוד יחוקקו עם רוב של 2/3 בכנסת לאחר 5 קריאות, אני אתמוך בריסון הכוח של בג"ץ להתערב בחוקי יסוד.
"זאת אומרת שבנוסף ל-61 חברי הכנסת, צריך שהכנסת שקידמה את החוק תיבחר שוב."
ואם החוק הזה פוגע בזכויות אדם והכנסת הזאת תבחר שוב, אז? אלה שנפגעה להם זכות בסיסית ישלימו את זה כי הכנסת נבחרה שוב? אם היטלר היה נבחר שוב פעם בצורה דמוקרטית זה היה הופך את השואה ללגיטימית כי זה מראה ש"הציבור באמת רוצה את החוק"?
אנונימי
שואל השאלה:
לגבי פוליטיזציה:
אותו בן גביר שאמר לפני שנה וחצי שחסימת כבישים היא צעד לגיטימי במדינה דמוקרטית קורא לחוסמי הכבישים אנרכיסטים ורוצה להפעיל נגדם כוח וכמובן גיבה את פיטוריו של מםקד מחוז תל אביב (טיהורים בצמרת ההנהגה, א ב בדיקטטורה, לא המצאה של בן גביר כמובן).
זה נקרא פוליטיזציה כי אם אלה היו תומכי הממשלה שמפגינים הוא לא היה מתנהג אותו דבר.
לגבי פוליטיזציה:
אותו בן גביר שאמר לפני שנה וחצי שחסימת כבישים היא צעד לגיטימי במדינה דמוקרטית קורא לחוסמי הכבישים אנרכיסטים ורוצה להפעיל נגדם כוח וכמובן גיבה את פיטוריו של מםקד מחוז תל אביב (טיהורים בצמרת ההנהגה, א ב בדיקטטורה, לא המצאה של בן גביר כמובן).
זה נקרא פוליטיזציה כי אם אלה היו תומכי הממשלה שמפגינים הוא לא היה מתנהג אותו דבר.
אנונימי
^יש הבדל בין חסימת כביש לבין איילון ונתיבים מרכזיים בחלק מהערים (אשדוד לדוגמה לא חסמן כבישים).
רתה מדבר על קטע מערוץ הכנסת בו בן גביר התדיין על חסימת כבישים, ובסרטון שאל אם אחרי חסימת כביש צריך ישר להשתמש בבואש או שלא צריך, הוא לא דיבר מילה אחת על צירים מרכזיים.
עמי אשד הועבר בסבב מינויים שעל פי המפכ"ל תוכנן בלי קשר לבן גביר, אבל העיתוי כן היה של בן גביר, עמי אשד לא פוטר, הוא הועבר.
וואטאבאוטיזם? אתה נשמע כמו אחד שצופה בסרטונים של דני, מי אמר לך שהוא היה נותן לתומכים ברפורמה להפגין אם הם היו חוסמים נתיב מרכזי?
רתה מדבר על קטע מערוץ הכנסת בו בן גביר התדיין על חסימת כבישים, ובסרטון שאל אם אחרי חסימת כביש צריך ישר להשתמש בבואש או שלא צריך, הוא לא דיבר מילה אחת על צירים מרכזיים.
עמי אשד הועבר בסבב מינויים שעל פי המפכ"ל תוכנן בלי קשר לבן גביר, אבל העיתוי כן היה של בן גביר, עמי אשד לא פוטר, הוא הועבר.
וואטאבאוטיזם? אתה נשמע כמו אחד שצופה בסרטונים של דני, מי אמר לך שהוא היה נותן לתומכים ברפורמה להפגין אם הם היו חוסמים נתיב מרכזי?
^^^היא לא תיבחר, בלי קשר לזה שלא יקרו התרחישים שלך מהגיון בריא.
אז אתה טוען שהציבור יחליט להרוג להטבים מחר? הרי ברור שלא יצביעו להם שוב אם הציעו פסקת התגברות כזאת...
לגבי חוקי יסוד, הרפורמה עומדת להציע חקיקת חוק יסוד ברוב רחב שעוד לא נקבע.
אצל היטלר, בית המשפט תמך בו ולא החליט לפסול חוקים מטעם החוקה. אתה מדבר על פיקוח שצריך להיות על בג"ץ שלא עשה את תפקידו...
ההחלטה הראשונה היא של הכנסת, אבל אם יש משהו שסותר חוק יסוד בהחלטה - יש בג"ץ שפוסל את החוק, אם יש מספיק חברי כנסת שתומכים בחוק - אפשר להתגבר על פסילת בג"ץ ב-2 כנסות רצופות.
אז אתה טוען שהציבור יחליט להרוג להטבים מחר? הרי ברור שלא יצביעו להם שוב אם הציעו פסקת התגברות כזאת...
לגבי חוקי יסוד, הרפורמה עומדת להציע חקיקת חוק יסוד ברוב רחב שעוד לא נקבע.
אצל היטלר, בית המשפט תמך בו ולא החליט לפסול חוקים מטעם החוקה. אתה מדבר על פיקוח שצריך להיות על בג"ץ שלא עשה את תפקידו...
ההחלטה הראשונה היא של הכנסת, אבל אם יש משהו שסותר חוק יסוד בהחלטה - יש בג"ץ שפוסל את החוק, אם יש מספיק חברי כנסת שתומכים בחוק - אפשר להתגבר על פסילת בג"ץ ב-2 כנסות רצופות.
לבג"ץ יש גם את היכולת להוציא צווים מנהליים שלא משתנים עם הרפורמה, אותם צווים מנהליים כמו זה שאוסר על הפרדה מגדרית באוטובוסים ובג"ץ אליס מילר שנתן לנשים להתמיין לקורס טיס...
יש כל מיני עילות שבג"ץ יכול להשתמש בהן כדי להוציא צו מנהלי כמו 'הימצאות בניגוד עניינים', 'אי-קיום חובת התייעצות', 'פגיעה בשוויון', ו-'אפליה פסולה'.
יש כל מיני עילות שבג"ץ יכול להשתמש בהן כדי להוציא צו מנהלי כמו 'הימצאות בניגוד עניינים', 'אי-קיום חובת התייעצות', 'פגיעה בשוויון', ו-'אפליה פסולה'.
שואל השאלה:
"היא לא תיבחר, בלי קשר לזה שלא יקרו התרחישים שלך מהגיון בריא.
אז אתה טוען שהציבור יחליט להרוג להטבים מחר? הרי ברור שלא יצביעו להם שוב אם הציעו פסקת התגברות כזאת..."
לגבי חוקי יסוד, הרפורמה עומדת להציע חקיקת חוק יסוד ברוב רחב שעוד לא נקבע."
1. היא תיבחר ואנשים כמוך הם הסיבה לכך. אתם תצדיקו כל מה שהממשלה תעשה. האם יצא לך פעם להודות במשהו לא טוב שיש בממשלה הזו? משהו עיקרי ולא איזה מינוי זניח או החלטה חסרת משמעות? אולי אתה כן, אבל אנשים רבים שדיברתי איתם על הרפורמה לא, הם מעולם לא הודו שהממשלה הזו או בכללי החברים בממשלה הזו עשו משהו לא בסדר. לאט לאט הם יקצינו ואתם תמצאו סיבה ללמה הם לגיטימיים עד שתמצאו את עצמכם מבצעים פשעים שאפילו לא חלמתם שתעשו. תראה מה קרה ברוסיה, אם היית שואל אותם אם צריך להפציץ את קרובי המשפחה שלהם באוקראינה הם היו שולחים אותך לבדיקה פסיכיאטרית, היום חלק גדול מהם תומכים בזה. זה קורה לאט בלי שאתה שם לב.
"לגבי חוקי יסוד, הרפורמה עומדת להציע חקיקת חוק יסוד ברוב רחב שעוד לא נקבע."
2. כשהיא תציע אז תציע, בינתיים אלה דיבורי סרק.
3."ההחלטה הראשונה היא של הכנסת, אבל אם יש משהו שסותר חוק יסוד בהחלטה - יש בג"ץ שפוסל את החוק, אם יש מספיק חברי כנסת שתומכים בחוק - אפשר להתגבר על פסילת בג"ץ ב-2 כנסות רצופות."
שוב הקטנת ראש.
כמו שכבר אמרתי, ואם החוק הזה פוגע בזכויות אדם? אה נכון, מתוקף תפקידך כחוזה עתידות, החלטת שלא יהיו חוקים כאלה ושאם יהיו הכנסת הזו לא תיבחר.
3. האם הסמכות המוזכרת של בג"ץ תמנע מהכנסת לחוקק חוקים שפוגעים בזכויות אדם? כל חוק? אני לא בקיא בנושא הזה.
4. היטלר חוקק את חוק ההסמכה שבמהותו הוא זהה לרפורמה המשפטית. עיקר החקיקה הוא מתן סמכויות חקיקה מלאות למפלגה הנאצית תוך כדי התעלמות מבית המשפט.
ההבדל היחידי בין הכוח שסיפח לעצמו היטלר לבין הכוח שמספחים לעצמם ביבי וחבורתו הוא שהיטלר המתקד במתן כוח למפלגה שלו בעוד שביבי מתמקד בקואליציה.
הבדל זניח מאוד, ב2 המקרים יוצא שחבורה של אנשים יכולים לעשות הכל.
אגב, את הסיפור על הספרייה הלאומית שמעת? כי נחש מה? בהונגריה קורה אותו סיפור בדיוק, הממשלה מתכננת (או שכבר עשתה את זה) להשתלט על חומרים מהספרייה הלאומית ההונגרית, מאוד דומה למה שרוצה יואב קיש שזה לתת לפוליטיקאים לקבוע את מדיניות הספרייה, אותה גברת בשינוי אדרת.
תאגיד חדשות ציבורי לעומת רשת רדיו לאומית, איסוף חומרים מהספרייה הלאומית לעומת קביעת המדיניות מצד הממשלה, איסור חקירת ראש ממשלה כהחלטה של הכנסת לעומת ביטול חקירה פרטית של אורבן החלטה של המשטרה.
העיוורון שלך חסר היגיון. אתה רואה מה קורה בהונגריה, אתה רואה שזה מזכיר את מה שקורה בישראל אבל מחליט לחפש הבדלים בשביל לקבוע שמה שקורה בהונגריה זה כל כך רחוק מאיתנו, ושעבריין מורשע ימני קיצוני שקובע את מדיניות המשטרה זה ממש לא פוליטיזציה ואיך אני בכלל אומר כזה דבר...
אסיים עם פרפזה משלי למשפט הידוע של טולסטוי:
כל הדמוקרטיות המשגשגות דומות זו לזו, אך כל משטר דיקטטורי, דיקטטורי בדרכו שלו.
"היא לא תיבחר, בלי קשר לזה שלא יקרו התרחישים שלך מהגיון בריא.
אז אתה טוען שהציבור יחליט להרוג להטבים מחר? הרי ברור שלא יצביעו להם שוב אם הציעו פסקת התגברות כזאת..."
לגבי חוקי יסוד, הרפורמה עומדת להציע חקיקת חוק יסוד ברוב רחב שעוד לא נקבע."
1. היא תיבחר ואנשים כמוך הם הסיבה לכך. אתם תצדיקו כל מה שהממשלה תעשה. האם יצא לך פעם להודות במשהו לא טוב שיש בממשלה הזו? משהו עיקרי ולא איזה מינוי זניח או החלטה חסרת משמעות? אולי אתה כן, אבל אנשים רבים שדיברתי איתם על הרפורמה לא, הם מעולם לא הודו שהממשלה הזו או בכללי החברים בממשלה הזו עשו משהו לא בסדר. לאט לאט הם יקצינו ואתם תמצאו סיבה ללמה הם לגיטימיים עד שתמצאו את עצמכם מבצעים פשעים שאפילו לא חלמתם שתעשו. תראה מה קרה ברוסיה, אם היית שואל אותם אם צריך להפציץ את קרובי המשפחה שלהם באוקראינה הם היו שולחים אותך לבדיקה פסיכיאטרית, היום חלק גדול מהם תומכים בזה. זה קורה לאט בלי שאתה שם לב.
"לגבי חוקי יסוד, הרפורמה עומדת להציע חקיקת חוק יסוד ברוב רחב שעוד לא נקבע."
2. כשהיא תציע אז תציע, בינתיים אלה דיבורי סרק.
3."ההחלטה הראשונה היא של הכנסת, אבל אם יש משהו שסותר חוק יסוד בהחלטה - יש בג"ץ שפוסל את החוק, אם יש מספיק חברי כנסת שתומכים בחוק - אפשר להתגבר על פסילת בג"ץ ב-2 כנסות רצופות."
שוב הקטנת ראש.
כמו שכבר אמרתי, ואם החוק הזה פוגע בזכויות אדם? אה נכון, מתוקף תפקידך כחוזה עתידות, החלטת שלא יהיו חוקים כאלה ושאם יהיו הכנסת הזו לא תיבחר.
3. האם הסמכות המוזכרת של בג"ץ תמנע מהכנסת לחוקק חוקים שפוגעים בזכויות אדם? כל חוק? אני לא בקיא בנושא הזה.
4. היטלר חוקק את חוק ההסמכה שבמהותו הוא זהה לרפורמה המשפטית. עיקר החקיקה הוא מתן סמכויות חקיקה מלאות למפלגה הנאצית תוך כדי התעלמות מבית המשפט.
ההבדל היחידי בין הכוח שסיפח לעצמו היטלר לבין הכוח שמספחים לעצמם ביבי וחבורתו הוא שהיטלר המתקד במתן כוח למפלגה שלו בעוד שביבי מתמקד בקואליציה.
הבדל זניח מאוד, ב2 המקרים יוצא שחבורה של אנשים יכולים לעשות הכל.
אגב, את הסיפור על הספרייה הלאומית שמעת? כי נחש מה? בהונגריה קורה אותו סיפור בדיוק, הממשלה מתכננת (או שכבר עשתה את זה) להשתלט על חומרים מהספרייה הלאומית ההונגרית, מאוד דומה למה שרוצה יואב קיש שזה לתת לפוליטיקאים לקבוע את מדיניות הספרייה, אותה גברת בשינוי אדרת.
תאגיד חדשות ציבורי לעומת רשת רדיו לאומית, איסוף חומרים מהספרייה הלאומית לעומת קביעת המדיניות מצד הממשלה, איסור חקירת ראש ממשלה כהחלטה של הכנסת לעומת ביטול חקירה פרטית של אורבן החלטה של המשטרה.
העיוורון שלך חסר היגיון. אתה רואה מה קורה בהונגריה, אתה רואה שזה מזכיר את מה שקורה בישראל אבל מחליט לחפש הבדלים בשביל לקבוע שמה שקורה בהונגריה זה כל כך רחוק מאיתנו, ושעבריין מורשע ימני קיצוני שקובע את מדיניות המשטרה זה ממש לא פוליטיזציה ואיך אני בכלל אומר כזה דבר...
אסיים עם פרפזה משלי למשפט הידוע של טולסטוי:
כל הדמוקרטיות המשגשגות דומות זו לזו, אך כל משטר דיקטטורי, דיקטטורי בדרכו שלו.
אנונימי