תשובה אחת
אני מבינה שאת יוצאת עם חברייך מהתיכון ועם מורים מלווים.

מחברייך ומהמורים תוכלי לקבל תמיכה בשעת הצורך. כמו כן, אם יש באפשרותך לקחת טלפון ולדבר עם הוריים ולקבל תמיכה גם מהם - זה יכול להואיל.

אני יכולה לספר לך מהמסע לפולין שהייתי בו הורה מלווה. התוכנית הייתה כזו שהיו ימים של טיולי כייף - נוף, עיר, שווקים. זה מאפשר מנוחה ורגיעה. בערב, בימים של ביקורים במחנות, המורים עשו פעילויות שבהן התלמידים יכלו לדבר, לשפוך מהלב מה שקשה ולהשתחרר.
היחד והתמיכה של החברים אחד בשני מאד מועילה.
אם את יודעת שלמרות זאת, עלול להיות לך קשה מדי - תוותרי, אל תסעי, לא מוכרחים, לא כולם נוסעים.