"הכל צפוי והרשות נתונה" - אם אלוהים מחליט מי יהיה בריא ומי יהיה חולה, אז למה צריך לאכול בריא ולהתאמן?

זה כל היופי
צריך לשאוף לשלמות, ללימודים גבוהים והצלחה, לבריאות ולכל הדברים החיובים שקיימים,
אנחנו לא אמורים לדעת מתי נמות, כי אחרת לא היינו טורחים לכלום,
ולא היינו דואגים לדור ההמשך, העולם היה עומד מלכת,
תזמון המוות מבורא עולם חסוי ונסיבתי,
כל מקרה לגופו, ואין אנו יודעים מתי ולמה.

אלהים נותן לך כלים להתמודד עם החיים, מוריד לך את הסמכות לבחור מה שאתה רואה לנכון לעשות, נכון הוא קובע, בידיך לקבוע את גורלך הוא יקח את מכלול הדברים ו"יתחשבן" איתך עם חתימת השנה.

שמע זה נכון שאלוקים מחליט אבל יש לך בחירה חופשית לבחור בטוב או ברע ויש גם ציווי ונשמרתם לנפשותיכם אז תשאל אם הוא יודע מה אני יחליט זה לא משנה הוא יודע מה תבחר אבל זה לא משנה תבחירה הבחירה נשארת בידים שלך

הוא מחליט שצריך לאכול בריא ולשמור על הגוף, זה צווי, לא בחירה.

צריכים לעשות השתדלות. אם תזניחי את הגוף שלך. גם אלוקים יזניח את הגוף שלך.

צריך לאכול בריא כי זה עושה טוב. הבעיה שאי אפשר לאכול שום דבר בריא. כל דבר שאוכלים, הוא כבר לא בריא. כי חתכו אותו, הרגו אותו, טחנו אותו. איך יהיה בריא?

א. המשפט "הכל צפוי והרשות נתונה" בא לומר שלמרות שה' רואה וצופה מה האדם עושה (הכול צפוי) הוא נותן לו אפשרות לחטוא (והרשות נתונה). ב. הרמב"ם ב'שמונה פרקים' (הקדמה למסכת אבות) מסביר שמה שאמרו חז"ל: "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" לא סותר את ההשתדלות של האדם לבריאות ופרנסה, כי ה' החליט שעל ידי שהאדם יעבוד וישמור את גופו הוא יהיה בריא ואם לא ישמור את בריאותו- יחלה. הרי יש מצווה לשמור על הבריאות, ואם ה' מחליט מי יהיה חולה לא הייתה מצווה לשמור על הבריאות (כמו שאין מצווה לגרום ללב לדפוק- כי זה לא תחת שליטתנו). הרמב"ם מסביר "חוץ מיראת שמיים"- הדברים שנתונים לבחירה, כמו: שמירת הבריאות.