16 תשובות
להוסיף עוד חוקים בגדול
היא כנראה לא תהיה בצורה המקורית שלה אז כרגע לא יודעים
להפוך את המדינה לדיקטטורה!
להגדיל את הכוח של הממשלה ובעצם להרוס את עקרון הפרדת הרשיות של הדמוקרטיה. כעיקרון יותר השפעה על שיפוט ואפשרות להוסיף חוקים שיתרמו יותר באופן אישי ואינו דמוקרטי לכל שר
למשל חוק סמוטריץ על החזרת השר שהורשע
למשל חוק סמוטריץ על החזרת השר שהורשע
לבטל את בג"ץ ולאחר מכן להוסיך עוד מלא מלא חוקים שיהפכו את המידה למדינת דת הרבה יותר ממה שעכשיו,ובנוסף לשנות המון דברים שיבואו על חשבון כולם
להציל את עצמו ואת חבריו ממערכת המשפט. מערכת המשפט צריכה תיקון ושיפור, אבל לא כזה.
אף אחד פה לא מסביר נורמאלי.
לא שאלו אם אתם ימין או שמאל שאלו מה עם הרפורמה..
שאלןהים יעזור
לא שאלו אם אתם ימין או שמאל שאלו מה עם הרפורמה..
שאלןהים יעזור
מי דיבר על ימין ועל שמאל
מי שבעד כל ההפגנות מדבר נגד ביבי ומסביר בצורנ שגויה לדעתי כאילו ביבי עושה את זה רק למען עצמו וגם הפוך..
הוא באמת עושה את זה מבחינה עובדתית בשביל להגן על עצמו ולתת לו עוד שליטה
לא משנה ימין ושמאל. גם ימנים שבחרו בו כרגע מתחרטים, הדת עצמה מבוססת על דמוקרטיה
לא משנה ימין ושמאל. גם ימנים שבחרו בו כרגע מתחרטים, הדת עצמה מבוססת על דמוקרטיה
להחליש את הכוח של את הרשות השופטת ולחזק מעט את הכוח של הכנסת
כל הקטע הזה של ביבי זה כי הוא רוצה להתחבב על ידי המפלגות האחרות החרדיות אז הוא ממציא חוקים כדי שיוכל להתחמק מהחוק כמו החוק שכולם נלחמים עליו שלא יקרה שביבי יבחר את השופטים בבתי המשפט כי אז יוכל לסובב את החוק לטובתו האישית
זה לא קשור למשפט של ביבי, המשפט של ביבי מתנהל במחוזי
הרפורמה לא נוגעת בבית המשפט המחוזי
המהפכה המשטרית מטרתה בעצם לתת לממשלה כוח בבחירת השופטים וריסום מערכת המדפט כדאי שלממשלה יהיה את כל הכוח במדינה. בעצם הרד הפרדת הרשויות ושליטה של הפוליטיקאים בבית המשפט העליון וכל בתי המשפט שמתחת. בדרך של רוב מובנה בוועדה לבחירת שופטים , פסיקת התגברות ברוב של 61 בלבד ואסירה על פסילת חוקי יסוד בעוד שכל חוק כיום ניתן לחוקק כחוק יסוד. ועוד המון נושאים. מצורף סרטון שמסביר מעולה
הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל פעלה להעביר בשבועות האחרונים עד שראש הממשלה הודיע על עצירת החקיקה (תהליך העברת החוקים). בגדול, המטרה של החוקים היא לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה) ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.