לאנשים עם טראומות שחווים ניתוקים

לא יודעת אם זה מקושר לטראומה
אבל כן אני חווה ניתוקים. תקרא על זה קצת באינטרנט בנוסף כי יש לזה גם שמות
אני אישית חווה אותם
זה מתבטא אותו דבר אבל קצת שונה לפעמים?
פעם אחת זה יכול להיות שאני פשוט מנותקת. כלום. הכל מרגיש כאילו לא אמיתי כזה
אני מרגישה שאני לא חושבת על כלום
פשוט מבחוץ זה ייראה כאילו אני בוהה או "חולמת בהקיץ"
וזה יכול להיות גם עוד סוג שהוא הרבה יותר נפוץ *אצלי* הוא שאני שומעת דיבורים סביבי אבל בקול מהומהם ואני לפעמים אפילו יכולה להגיב ולענות אבל לרוב התשובות יהיו מאוד שטחיות וקצרות כי בתכלס? אין לי מושג מה הם אומרים
אז אני כאילו עונה באוטומט שומעת הכל כזה לא ברור ומתנהגת כאילו "הכל רגיל" כך שלא תמיד מבחינים בזה מבחוץ
ולאחר הניתוק אני לא זוכרת כלום ממה שהיה בשיחה, לא זוכרת מה הוא אמר, לא זוכרת מה עניתי.
אין לי כל כך איך להסביר את זה אבל עדיין ניסיתי לפחות אז מקווה שעזר
מזכירה שניתוקים זה משהו שכל אחד חווה אותם אחרת וזה אינדיבידואלי ואצל כל אחד זה שונה
ממליצה לפנות לטיפול מקצועי שיעזור לך באבחנה ובטיפול של זה

אוקיי זה ממש מסובך להסביר, הניתוקים שלי מתבטאים בזה שאני מרגישה ובטוחה שאני בקומה ומנסה לצאת מזה, אז אני פשוט בוכה, צורחת, צועקת "תוציאו אותי מכאן" "תנו לי לצאת" "די כבר" "אני לא רוצה יותר" "עזבו אותי בשקט" וכאלה
בנוסף אני דופקת על דברים רנדומליים כמו קירות ועצים כדי להרגיש את הטקסטורה שלהם ושהם אמיתיים, אם זה ממש חמור אני דופקת את הראש בקיר כדי כביכול "להתעורר"
התקפים מחרידים