יש פה מישהו דתי אבל ממש דתי? עם "ניסיון" יש לי כמה שאלות בקשר לאלוהים לא אטאיסטיות לגבי מעשים..

אני יכולה לנסות...

אשמח לשמוע כאן מה השאלה ולסייע כמה שניתן.
כתבי בקיצור שלא ייגמרו לך האותיות. מה השאלה,
ותקבלי כמה דעות חבל לצמצם לדעה אחת אולי מטעה.

שואל השאלה:
אני רוצה לדעת משהו שלאף אחד אין תשובה עליו
הערסים והפרחות לא מקבלים כלום רע בחיים שלהם וגם אם כן זה לא משמעותי ברמה כמו שהילדים הטובים מקבלים
למה הטובים סובלים כל החיים שלהם? אם יש אלוהים, למה את הטובים הוא זורק לפח ודופק עליהם את כל האסונות האלו והערסים והפרחות שאין להם מקום בעולם לא סובלים? הם משפילים מישהו רגיש, חיים על חוסר בטחונו וממשיכים כל החיים ומשאירים צלקות לנצח. זה דברים שלא נמחקים לעולם. פשוט חיים איתם.. למה האנשים הטובים נתקעים בלי ידידות או חברה ויש מקרים בלי חברים? למה כל זה קורה? האם אלוהים מעניש את הטובים כי הם חזרו בגלגול הזה וגלגו קודם הם היו אנשים רעים אז כל זה כדי ללמד משהו? ואם בכלל ללמד... למה את הטובים? הם חזרו טובים, למה לדפוק אותם עוד ולגרום להם לרצות להתאבד?
ממש לא בקטע מתנשא על אלוהים או משהו אטאיסטי אם יצא שזה נשמע ככה... אבל איפה האלוהים שיעזור לטובים לצאת מהמצב הזה? למה הוא לא מתערב?
והשאלה הכי חרושה שיש ואף אחד לא ענה לי עליה: למה הוא לא התערב בשואה? למה הוא לא עוזר?

אתה יכול לשאול את רביד באתר אור לנוער הוא יענה לך ויתן לך תשובה..

שואל השאלה:
איך מגיעים אליו? אפשר קישור?

ככה: תכנס לגוגל, תכתוב אור לנוער, תחלץ על הקישור וזה יכנס לך, הנה:

שואל השאלה:
אין מקום להכל חח מה לעשות?

תקצר קצת או תכתוב לו בצור קשר, זה קורה, בהצלחה.

שואל השאלה:
אני חושב שאני אאלץ לפענח את זה לבד...

עדיף לך לשאול את רביד, הוא יודע לענות תשובות חכמות, כבר שאלו אותו שאלות כאלה ואחרות, אתה יכול גם לראות את הרצאות שלו שם, הוא אדם חכם, מילה שלי.

לגיטימי לשאול אך בוא נסכים קודם שזו לא שאלה, זו טענה. ואולי תלונה אפילו.
אז כמה כללים שכדאי לזכור?
רבי ינאי אומר, 'אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים'.-אלא מה שלמדונו רבותנו והתורה.
הקב"ה-רחמן וחנון את זה צריך להפנים. שכתוב "טוב ה' לכל"
כתוב שעד שהוא מעניש, הוא מחכה לאדם לפעמים במשך דור שלם-40 שנה.
ככתוב "ארבעים שנה אקוט בדור" הוא מנסה ''למצוא בנרות'' נקודות זכות לפני כל הטלת עונש.
זו הסיבה בכל זאת שהעונש מתעכב-כי יש לאנשים רבים ''זכות אבות'' -שהנפטרים מבקשים ממנו ית' להאריך אפו,
או עדיין לא מלאה סאת העוונות.-וכתוב במסכת אבות "אל תתיאש מן הפורענות" ז"א. אם ראית רשע מצליח, חכה עוד יבוא יומו.
זו לא חוכמה לראות תוצאה ולשאול למה?
השאלה צריכה לעלות הרבה לפני כן, וכמובן לא "למה" אלא "איך אני מונע "?
מסופר על זוג הורים לתינוק חדש, ששאלו את גדול הדור, איך לחנך אותו בדרך ישרה ומוסרית, בדרך טובה, ענה להם, "מאוחר מידי, החינוך היה צריך להתחיל מזמן- בכם"
אין חדש תחת השמש-התורה הורתה ואמרה ובכל יום יש תזכורת, שיש בוס לעולם והוא נתן הוראות כיצד לחיות טוב. הוא גם מצווה אותנו על כך וממליץ לנו "ובחרת בחיים"
ז"א-שאם אתה אוהב לחיות ובוחר לחיות על פיו-יש לך גם שכר על קיום מצוה-כי הוא בעצמו צווה.
הרשה לי לשלול לך את המחשבה ש"טוב לרשעים" ממש לא-אלא שאתה לא תמיד מחכה לראות את הסוף.
אם הרשע היה מצליח להרשיע לאורך זמן, לא היינו רואים כל יום חדשות על מעצרים ותפיסות של רשע ורוע.
העולם בנוי לכבודך, כל מה שברא ה' בעולמו, לטובת האדם ברא, ויש אפילו תביעה על אדם שלא נהנה מספיק מהעולם הזה, נזיר למשל-צריך להביא קורבן, על שמנע מעצמו הנאות החיים כמו יין ויתר הדברים.
ואפילו יש מצוה להיות שמח ועונש על "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה"-
אלא מה? -'בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו.'-הקב"ה טבע בעולמו רע וטוב -חושך ואור-הרע והענישה, היא חלק מהמציאות, כדי לענוש לרשעים.
וכשהולכים בדרכי התורה, לומדים להבחין ביניהם.
הצרות נמצאות בעולם, הרע קיים, אך יש דרך להמנע ממנו, להנצל ולחיות באושר.- איך "אם בחוקותיי תלכו"
אין מצב שאדם המחזיק ברוע כל חייו יצא בזול עד סוף ימיו, אין מצב שמשהו קטן כמו שערה, נעלם ממנו יתברך -ואין דבר שלא יובא לידיעתו, אלא מה? זכור זאת כך, לכל החיים:
לפעמים אותו "רשע" (אין רשע מוחלט) עשה לפעמים בחיים כמה דברים טובים, קיים כמה מצוות כמו כיבוד הורים גמילות חסד, נתינת צדקה, הציל מישהו ממוות, מסר נפשו במלחמה להצלת חבר, כל מיני דברים שמגיע לו שכר בעבורם.-והקב"ה צדיק "אל אמונה ואין עול"-נאמן לשלם שכר, (וגם נאמן להעניש) רוצה לתת לאותו אחד את שכרו, ולכן התגמול ניתן לו בצורת "מזומן": כסף, מעמד, הצלחה, יופי חיצוני וכו'.. אלה התשלומים עבור המצוות שעשה.
למה ככה?- כי אין לו "עולם הבא" לגן עדן אי אפשר להכניסו, לכן משולם לו השכר כאן בעולם הזה.
ככתוב "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד"-הרשע פורח מהר, משגשג ועולה כמו עשב בגינה שצומח בקלות ומהר, אך למה? כדי להאבידו עדי עד, לעולם. אין לו שורשים טובים, הוא מיועד לתלישה.
ולצדיקים, יש עולם הבא וגן עדן, לכן לא מקבלים כאן את שכרם, אלא שמור להם לנצח, לאחר מותם כמו שכתוב-."צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה " יתרבה גדלו, כמו ישגה אחו
כתמר יפרח - יעשה פרי בבנים ובבנות כתמר הזה הפורח להוציא פירות ;
שתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו;
, עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים יהיו"
כמו שהתמר מפורסם בעשיית פירות, וכארז בלבנון להחליף גזעו
וזו התמצית.
כל אדם נולד למציאות מסויימת, בתנאים מסויימים להורים מסויימים וחי חיים מסוימים.
כשרוצים חיים של שקט, אמונה אהבה ונחת, מוכרחים לבחור את הבחירה הנכונה, כי טעות גובה מחיר יקר מידי לפעמים.
רוצה דוגמא?-אומרים לאנשים, לא להכנס לבית עלמין, יש שם נשים לא צנועות, וטומאה בכמות הרסנית. בני אדם מזלזלים וזורקים אחרי הגב, את כל ההלכות, האזהרות והעצות, ועושים מה שבא להם-אח"כ יש אסונות, מחלות צרות מצרות שונות בבית, ולא מקשרים זאת עם ההתנהגות הזו, כי זה לא קורה תמיד מיד. לפעמים לאחר זמן.

תבין, גם מבוגרים טועים, ודורות שלמים של כפירה, לא עושים טוב למאזן העולמי, זה לא לטובתנו למשל, שארה"ב -הנהיגה לכתוב על הכסף הרשמי שלה-"אנו בוטחים באלוקים"
והמוסלמים כותבים"בשם אלוקים הרחמן והרחום" ואנו? מתביישים...?
יש קטרוג על העם, הכנס לספר 'שופטים' ולמד על הנהגות הקב"ה, למד, מתי תמיד באה פורענות, על עם ישראל ואוי לנו שלא למדנו מזה כלום.
יש להתבונן, כמה הוא ארך אפיים, הרי יכול היה להיות מצב, שאדם הנכנס לרכבו בשבת, מתפוצץ לו טנק הדלק-ופציעתו הקשה, תמנע ממנו לנסוע שוב בשבת, נכון? אז זהו שזו לא הדרך של הקב"ה, הוא אינו רוצה להשליט על אדם אמונה בכוח, בכפיה ומתוך פחד, אלא "ובחרת בחיים" אתה תבחר בעצמך, אתה תחליט. הוא צווה-על כל ספקן, לבדוק ולחפש להפוך עולם עד לידיעה מלאה, לא אמונה סתם במשהו לא ידוע חלילה, אלא "וידעת היום והשבות אל לבבך" אל תאמין בו עד שתגלה סיבה אחת לפחות אוקיי? אבל אותו אחד, שלא טורח לבדוק ולחקור, אלא "אינו יודע לשאול" -על זה באים הייסורים, לעורר אותו.
ויש לפעמים, שאנו רואים אדם כ"צדיק" או כ"רשע" ואין לנו מושג באמת מהו, כי "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" שמואל מושח את דוד המלך, זוכר?
ויש עוד מצב-בו הצדיק מוכן לקבל עליו ייסורים, והקב"ה יודע שהוא יעמוד בהם בגבורה, אלה היסורים שבאים על צדיקים, בגלל הרשעים, במקום להשמידם, הצדיק מתענה, צם, סובל, ומהווה כפרה על אותו אדם, ולפעמים גם נפטר, כ"קורבן עולה"
אין טעם לבכות ולהצטער, די הגיע הזמן לשנות פאזה. די לשאול איפה היה אלוקים בשואה, צריך לפתוח ספר וללמוד פרשת "בחוקותיי" מדברת על זה. זה מזעזע, נורא ועצוב.
חובה על כל אדם להפנים"בשבילי נברא העולם" -לא מתוך גאווה וזחיחות לא מתוך רצון להתנשא-אלא מתוך הרגשת גודל האחריות שמונחת על כתפיו. לשמור ולא לקלקל. לשמוח במה שיש ולא לשכוח להודות..
יש משפט אותו אנו אומרים כל בוקר-"מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה-רבה אמונתך" מה הכוונה? הקב"ה מאמין באדם, מאמין בכוחו לעשות תשובה, לחזור למוטב, לתקן את דרכיו, לכן בכל בוקר מחדש, מחזיר לו את הנשמה, למרות מעלליה עד כה.
אז כל עוד קיבלנו חיים, בכל בוקר-שווה מאוד לא לאכזב, אלא להראות מעשה שיצדיק את אותה החזרת הנשמה.
אם בכל זאת יש לך עוד שאלות, (לא מתריסות, לא טענות) כדי להבין באמת ולדעת, יש חומר רב בכל הרשת, בספרי הקודש, ואנו כאן, מי שיכול לסייע ולהאיר לך כמה נקודות, אז בשמחה.
מי שבאמת באמת רוצה תשובה והוכחות, מקבל. ואגב, אין איסור לפנות גם לסיוע אחר, פסיכולוגי וכו', גם אם אתה מאמין ומקיים מצוות. אלא יש לבחור באדם ישר וירא שמיים.
בסוף תהליך, נבין את מעשה ה', "להגיד כי... ישר ה', צורי ולא עולתה בו".

לסיום, אני חייבת לשתף אותך, במקרה מזעזע שקרה פה, אשה חד הורית, מאמינה, אם ל 3 בנות, היתה יוצאת עם בתה להסעה בכל בוקר-והיה שכן עם שני כלבים אימתניים, שנהנה להבהיל עוברים ושבים, וכשהיא פעם העירה לו שזה מסוכן, פתח את פיו בצורה זוועתית ופשוט "שפך את דמה" בקללות עלבונות, ונאצות לעיני בתה.
היא לא ענתה לו כמובן אלא הלכה באימה משם. ההתקפה על אותה אשה, חזרה על עצמה מידי בוקר, למשך שבועיים בערך. עד שהיתה מחפשת דרכים להתחמק ממנו, בצער גדול.
כעבור שבועיים., הותקף בנו הצעיר של אותו אדם, ע"י כלב אלים ומסוכן של אחרים, שברח מחצרם, ופשוט קרע לו את הפה, הלחי שלו נקרעה ונתלשה מקומה, עד שראו שיניים. זה היה מזעזע עד כאב לב. ולא יצא מראשי ימים רבים.
שאלו רב, למה הילד קיבל? ענה להם-הוא ציער והפחיד ילדה קטנה, (האבא) לכן בנו נענש. ובאותו עניין בו הוא חטא."פוקד עוון אבות על בנים" ובכל זאת, מה הוא אשם?
מסתבר שהבן הלך בעקבות אביו, והיה נהנה לשסות את כלבו באנשים, סתם כדי לשעשע את עצמו.
הבנת? חפים מפשע לא נענשים. וכשאין סיבה לכאורה, יש חשבון גלגולים כידוע.

אני אתן לך משל מהחפץ חיים שאולי יעזור לך להבין:
ראובן העשיר, הגיבור והיפה, עשיר היה בעירו, אולם אלים היה אותו ראובן, בז לעניים, מטיל אימה יתרה על אנשי עירו, מתגאה בעושרו, בגבורתו, וגם מתפתה ליצרו, בהיותו יפה-תאר המסלסל בשערו. וכה עברו עליו ימים ושנים עד שנתבקש לבית דין של מעלה. אמנם מעשים טובים היו בידו גם כן, אולם לא הכריעו את כף הזכות להכניסו לגן עדן. ומשמים יצא פסק, שעליו לחזור לעולם ולתקן מעשיו.

שואל ראובן לפני בית דין של מעלה ואומר: באיזה אופן אחזור לעולם השפל? עונים לו הבית דין: עשיר, גיבור ויפה, כמו שהיית פעם שעברה! מתחנן ראובן ובוכה, וטענה בפיו: ריבונו של עולם, הלא אם אחזור לעולם כמצבי הקודם, הרי ששוב אקלקל בעושרי, בגבורתי וביופיי, ואם כן, מה הועלתי בחזרתי בגלגול? אנא, ריבונו של עולם, השיבני לעולם השפל הזה עני ובעל מום ומכוער, כדי שאהיה צדיק גמור.

אולם בית דין של מעלה טוענין, ובצדק: בהחלט לא, לפי שהרי קלקלת בעושר, בגבורה וביופי, אם כן, עליך לתקן כמו כן בעושר, בגבורה וביופי, ואם לא כן, כיצד תיקנת את קלקלתך?

וראובן בוכה ומתחנן, ומפעיל את כל מלאכי סנגוריא שלו, מליצי ישר, וכן זכות אבותיו, ומעורר רחמים מרובים על נפשו, שישוב לזה העולם עני, בעל מום ומכוער, כדי שלא יפול שוב ביד יצרו. והנה לאחר בקשות רחמים וזכויות רבות, שוב דנים בית דין של מעלה: האם להיענות לבקשתו הקשה של ראובן?

ואחר דיון רב, מצאו לו זכות, שאכן מסיבות שונות מגיעה לו הזכות הגדולה ביותר - לרדת שוב לזה העולם, עני, בעל מום ומכוער. והנה במזל טוב בן נולד לנו - ראובן, בא מחדש לעולם, אולם נכה ברגליו. ולאחר שנים גדל ראובן, והנה פרנסתו קשה, עניות שוררת בביתו, והוא גם מוכה ומיוסר.

יום אחד רואה ראובן את מצבו הנורא ובוכה, וטענתו לשמים: ריבונו של עולם, מה נשתניתי מכל בריות העולם, להיותי עני, בעל מום? מה הריעותי ומה פשעתי? רשעים יותר ממני יש לך בעולמך ומצבם שפיר ממצבי! ומקלל את יומו ויום היוולדו, ולפעמים גם מטיח דברים קשים כלפי מעלה. ואינו יודע כמה סנגורים ומליצי ישר היה צריך הוא עצמו להפעיל כדי לזכות ליפול למצב כזה.

כך היה אומר ה''חפץ חיים'': לעולם אל יתאונן אדם על מצבו, ואף אם קשה ונורא הוא, דשמא הוא עצמו ביקש והתחנן ליפול למצב כזה, וזכה ונענו לו. ואם כן, מה יש לו לטעון? אין לו אלא רק לקבל ולהתמודד באהבה עם מצבו.

אגב כל שאלה שיש לך באמונה או על התורה וכו' תמיד אפשר לפנות אליי (:
ובקשר לשואה, אני אעתיק לך תשובה שכתבתי כאן למישהי אחרת באותו נושא:
דתי עם יראת שמים היה נשאר דתי גם לאחר השואה, אני באופן אישי שמעתי סיפורים מכמה ניצולים שנשארו דתיים למרות הכל. בנוסף אחד מהרבנים הגדולים היום, הרב לאו, הוא ניצול שואה, ולא רק שהוא נשאר מאמין אלא שהוא הפך להיות רב!
והרי זה מובן וברור שה' קיים והיהודים הם העם הנבחר, העובדה שבכלל נותרנו קיימים למרות כל הרדיפות שעברנו ולפי כל כללי ההסטוריה היינו אמורים להיכחד, זה כבר מוכיח את זה!
את מחפשת הסברים לשואה? אף אחד מאיתנו הוא לא בורא עולם ולכן אנחנו לא יודעים בוודאות למה הוא נתן לזה לקרות, אבל כן לפי התורה אנחנו יכולים להעלות השערות.
למשל שכתוב שכשרוב העם יעזבו את המצוות אז ה' יסתיר את פניו מאיתנו, ובאמת אם תבקרי ביד ושם תוכלי לראות שלפני השואה מעל 60% מהיהודים התבוללו ועזבו את היהדות, כי חשבו שהם יותר מדי "נאורים ומשכילים" בשביל הדת, ויש אומרים שבגלל זה באה עלינו מכה כזאת. והתורה אומרת שבמצבים קיצוניים כאלה, גם דתיים וגם חילוניים נפגעים באותה מידה, כי "מידת הדין לא מבדילה בין צדיק לרשע"... וגם לזה יש סיבות, הראשונה היא שכל עם ישראל הם על אותה סירה, ואם מישהו עושה חור בסירה אז כולם נפגעים! ואת השאר אם תרצו לכו ותלמדו...
ומכל מקום אם ה' קיים, ויש הוכחות לכך שהוא קיים והתורה שלנו היא אמת, אז עצם העובדה שאנחנו לא מבינים איך הוא פועל, זה לא אומר שהוא לא קיים.
שה' יצרור את נשמת כל הנספים בצרור החיים, וימשיכו לנוח בגן עדן

שואל השאלה:
תהיו בריאים השפה הגבוה הקשתה עלי מאוד.
אבל אני חושב שהבנתי מהעונה אוראלעזר משהו כזה שאני בעצם ביקשתי את זה על עצמי? אני לא מאמין. אני חושב שמי שחוזר לעולם הזה זה לתקן טעויות.. גם מישהו אמר לי שאנשים טובים עולים לגן עדן ומי שחוזר זה לתקן את עצמו..
רק אתם התבססתם כאן על משהו שלא עובדתי. על גן העדן, לא ראו אותו ואף אחד לא יודע אם הוא קיים או לא. מעניין אותי, אני מצטער אם זה ישמע מתחכם אבל איך אתם כל כך בטוחים שאתם מאמינים באלוהים ויצא לכם מזה טוב? אני חצי מאמין באלוהים וחצי ביקום כי הספר "הסוד" נכון מאוד ומצד שני אולי זה לא היקום שמביא דברים אלא אלוהים. אז איך בדיוק אתם מתבססים על גן עדן? ואם הוא לא קיים ובעצם אתם חיים באשליות וגם אני?
וחוץ מהשאלה הזאת, הבנתי. שאני חי פה והמשפט אחד שהבאת זה מהתורה שבעל פה שהעולם נברא בשבילי. למדתי על זה פעם.. וזה נכון איך שכחתי מזה? את צודקת לגמרי צריך באמת לחיות לפי המשפט הזה כי זה מאוד נכון. ושכל אחד מקבל על הראש אבל זה סוג של סדר עדיפויות

אומנם להוכיח את גן העדן זה קשה, אבל אפשר להוכיח שהתורה היא אמת, וממילא אם התורה היא אמת לאמיתה זה סימן שיש גן עדן.
ויש כאלה שמשתמשים בעובדה שמיליוני אנשים שמתו מוות קליני מאמינים שהם הגיעו לעולם הבא, וכולם מתארים בערך את אותו דבר (כולל מפגשים עם בני משפחתם)
אומנם אני לא אומר שזו עובדה ויכולים להיות עוד הסברים, אבל בכל זאת...

תנסה אותי..

גן עדן אכן קיים, רק שמי שמת יכול להגיע אליו, אנו לא חולים באשליות או משהו כזה, אנו יודעים שגן עדן קיים גם אם לא רואים אותו, יכול להיות שגן עדן זה כאן או שזה מקום אחר.