5 תשובות
זה חייב להיות אמיתי, או שאפשר אחד מומצא?
הממציאה
שואל השאלה:
אפשר אחד מומצא נגיד שמישהו לא רצה להכיר מישהו כי הוא נראה לו ערס בסוף הם נהיו חברים הכי טובים או משהו בסגנון מה שאת רוצה יעזור לי תודה רבה:)
אפשר אחד מומצא נגיד שמישהו לא רצה להכיר מישהו כי הוא נראה לו ערס בסוף הם נהיו חברים הכי טובים או משהו בסגנון מה שאת רוצה יעזור לי תודה רבה:)
אנונימי
באה ילדה חדשה לכיתה וכולם חשבו שהיא חננה, ואז מישהו דיבר איתה וגילה שהיא ממש לא ושהיא הייתה מופרעת לפני והעיפו אותה מהבית ספר אז היא החליטה לעשות מהפך... זה סבבה?
הממציאה
שואל השאלה:
כן רק אני יותר צריכה משהו בעניין של חניכים בתנועת נוער שיבינו שזה ממש לא טוב,
נגיד שהילדים ממש העליבו אותה ואז זה פגע בה וזה בכלל לא היא והם סתם הולכים לפי סטיגמות
כן רק אני יותר צריכה משהו בעניין של חניכים בתנועת נוער שיבינו שזה ממש לא טוב,
נגיד שהילדים ממש העליבו אותה ואז זה פגע בה וזה בכלל לא היא והם סתם הולכים לפי סטיגמות
אנונימי
יש סיפור מסוים שהמורה שלי סיפרה פעם לכיתה, אני לא יודעת עד כמה הוא קשור לסטיגמות ומפורט, אבל אני אכתוב מה שאני זוכרת:
לפני מספר שנים התאבד ילד בשם אביתר (לצורך העניין) בטיול שנתי.
אביתר היה בן 13 כשעלה לחטיבת הביניים, ומאז ומעולם היה ילד מאוד שקט ומופנם שכותב סיפורים במחברת שלו ולא ממש אהב "להתערבב" בחברה עם ה"מקובלים".
הוא היה ילד נורא רזה וגבוה, לכן תמיד נבדל מהחברה מכיוון שהיה "שחיף", כך תיארו אותו 'חבריו'.
בנוסף, הוא תמיד סבל מהצקות בבית הספר, אך כשהגיע לכיתה ז' החליט שזהו - הוא מתחיל התחלה חדשה ובונה חיים חדשים עם חברים חדשים.
בהגיעו לכיתה ז', ניסה אביתר להתחבב על "מקובלי" הכיתה, אך הם תמיד דחו אותו.
היו קוראים לו "חנון", "לוזר" וכד'.
יום אחד איתי, "מנהיג המקובלים", כך קראו לו בני כיתתו, החליט שהוא שם קץ לניסיונות ההתחברות של אביתר עם ה"מקובלים", וקבע עם אביתר להיפגש אחרי בית הספר, לטענתו - פגישה ידידותית לחלוטין.
כשהגיע אביתר לפגישה, הוא אכן ראה את איתי, נראה שמחכה בקוצר רוח להגעתו של אביתר.
השניים התחילו לדבר, שיחות עמוקות ביותר, ולאחר חצי שעה אביתר הראה לאיתי את מחברת השירים שלו.
באותו הרגע צצו עוד 10 בנים מהכיתה והחלו להרביץ לאביתר ולכנות אותו כמקודם ("לוזר", "חנון".).
שבוע לאחר מכן, במהלך טיול שנתי, אביתר קפץ בחשאי מאחד הצוקים שטיפסו עליהם.
הוא השאיר מכתב בו כתב שאינו מסוגל לשאת יותר את ההצקות החוזרות ונשנות של חברי כיתתו, ושכמה שלא ניסה - הוא לא הצליח להתחבר איתם ואף החמיר את מצבו החברתי.
מסתבר שאביתר, משיחה של היועצת עם אחד מתלמידי הכיתה, היה חולה במחלה מסוימת שהיה ספק שיגיע לגיל 20.
תלמידי הכיתה ישר שפטו אותו בגלל זה והחליטו שהוא "חנון", מבלי בכלל לדעת את הסיפור שלו.
פשוט הדביקו לו סטיגמה שגויה.
טוב, די שיניתי פה את הפרטים כדי שיתאים יותר לסטיגמות...
אני מקווה שעזרתי:)
לפני מספר שנים התאבד ילד בשם אביתר (לצורך העניין) בטיול שנתי.
אביתר היה בן 13 כשעלה לחטיבת הביניים, ומאז ומעולם היה ילד מאוד שקט ומופנם שכותב סיפורים במחברת שלו ולא ממש אהב "להתערבב" בחברה עם ה"מקובלים".
הוא היה ילד נורא רזה וגבוה, לכן תמיד נבדל מהחברה מכיוון שהיה "שחיף", כך תיארו אותו 'חבריו'.
בנוסף, הוא תמיד סבל מהצקות בבית הספר, אך כשהגיע לכיתה ז' החליט שזהו - הוא מתחיל התחלה חדשה ובונה חיים חדשים עם חברים חדשים.
בהגיעו לכיתה ז', ניסה אביתר להתחבב על "מקובלי" הכיתה, אך הם תמיד דחו אותו.
היו קוראים לו "חנון", "לוזר" וכד'.
יום אחד איתי, "מנהיג המקובלים", כך קראו לו בני כיתתו, החליט שהוא שם קץ לניסיונות ההתחברות של אביתר עם ה"מקובלים", וקבע עם אביתר להיפגש אחרי בית הספר, לטענתו - פגישה ידידותית לחלוטין.
כשהגיע אביתר לפגישה, הוא אכן ראה את איתי, נראה שמחכה בקוצר רוח להגעתו של אביתר.
השניים התחילו לדבר, שיחות עמוקות ביותר, ולאחר חצי שעה אביתר הראה לאיתי את מחברת השירים שלו.
באותו הרגע צצו עוד 10 בנים מהכיתה והחלו להרביץ לאביתר ולכנות אותו כמקודם ("לוזר", "חנון".).
שבוע לאחר מכן, במהלך טיול שנתי, אביתר קפץ בחשאי מאחד הצוקים שטיפסו עליהם.
הוא השאיר מכתב בו כתב שאינו מסוגל לשאת יותר את ההצקות החוזרות ונשנות של חברי כיתתו, ושכמה שלא ניסה - הוא לא הצליח להתחבר איתם ואף החמיר את מצבו החברתי.
מסתבר שאביתר, משיחה של היועצת עם אחד מתלמידי הכיתה, היה חולה במחלה מסוימת שהיה ספק שיגיע לגיל 20.
תלמידי הכיתה ישר שפטו אותו בגלל זה והחליטו שהוא "חנון", מבלי בכלל לדעת את הסיפור שלו.
פשוט הדביקו לו סטיגמה שגויה.
טוב, די שיניתי פה את הפרטים כדי שיתאים יותר לסטיגמות...
אני מקווה שעזרתי:)
באותו הנושא: