אני דתי חרדי רוצה להיות חילוני ומפחד להגיד להורים אני בגיל 16

בא לפרטי

תתבגר קצת ותעבור לגור לבד ואז תעשה מה שבראש שלך

בגיל 18 יש לך את הזכות לשנות...

אתה לא יכול. לא משנה מי אתה. מנסיון.

שלח הודעה לפרטי (:

תחשוב לשניה בן כמה אתה.. מה אתה כבר יודע על הדת.. ומה יש בגיל 16 שגורם לך להגיע למסקנה שאתה רוצה לעזוב את הדת.. תתמקד בזה.. תחשוב על זה.. ותבדוק אם זה נראלך הדבר שנכון לעשות..

תתחיל בהדרגה... לא צריך לעשות התקף לב לאף אחד חח
מה הסיבות שהחלטת לעשות את זה? מה הדברים שמפריעים לך? תשנה אותם, כל פעם קצת. לא חייבים לקפוץ מקיצוניות לקיצוניות אחרת-אפשר להמשיך לשמור על אורח חיים יהודי-חילוני בלי להיות דתי.
גם אני משנה את ההשקפה שלי ככל שאני מתבגרת...

אל תרגיש רע=)
אתה בטח קצת מבולבל, בגלל שההורים שלך מתנגדים.
אני לא הולכת להמליץ לך לעזוב את הדת, אבל אני לא חושבת שמי שלא רוצה בזה צריך לעשות את זה בכפייה.
זה גיל מטושטש, אבל הכל יהיה בסדר:)
ואתה צריך כמובן לדבר עם ההורים שלך. אני בטוחה שהם יבינו אותך ויעזרו לך, אבל תצא מהתחושה של המועקה והאשמה, כי אין לך על מה להרגיש אשם!

אותה בעיה! מספרים שזה גיל ההתבגרות, על כל פנים אי אפשר! לא עכשיו! אתה עדיין באחריות ההורים שלך ואתה חייב לבדוק אם זה מה שאתה רוצה באמת, אני סתם דתיה פלוס מינוס אז חרדי זה יותר מפחיד אתה יכול לפגוע בהרבה אנשים-ההורים שלך שיוכלו להבין שמא משהו דפוק בחינוך שלהם, חברים שלא חשבת שזה ישפיע עליהם אחים שלך שאתה המודל בשבילם...

גם אני דתייה ואני חושבת שהוא יעדה מה שהוא רוצה!
ובלבלבלה, תפסיקי לבלבל את השכל! אל תלחיצי אותו, הוא צריך לדבר עם ההורים שלו ברוגע.
בדת הדבר הכי חשוב זה האמונה בה' בעיניי. אם אתה מאמין בו, אתה לא יכול לרצות שזה לא יהיה. המלצה- תנסה לחזק את זה ואת אהבת ישראל ותראה מה אתה רוצה.
הייתה תקופה שאחותי גם היה לה את זה והיא הלכה לסדנאות בנושא ועכשיו היא מבינה. אני חושבת שעדיין לא הבנת זה הכל.
אני חושבת שכדאי לתת לזה צ'נס, כי אתה רוצה, לא כי ככה ההורים שלך בחרו. אתה צריך לבחור.

מי מבלבל לו את השכל לא הכרחתי אותו להיות שום דבר! מה נלחצת פשוט אמרתי שזה לא הזמן המתאים הוא לא מספיק יודע בדיוק כמוני והבעתי הזדהות! אפחד לא מת עדיין מהזדהות!

שואל השאלה:
זה בעיה כי ההורים שלי הם מהסוג של פעם לא מבינים הרבה חוכמות..

לשואל השאלה: למה אתה חושב שצריך להגיד להם את זה ואת כל מה שעובר איתך? אתה לא מרגיש שעדיף להם בלי? (שאלה בשבילי)

שואל השאלה:
אז מה אני אמור לעשות לקנות גינ'ס חולצה הנעליים שלי בסדר ולהוריד כיפה ולחזור הבית?
מאיפה אני יודע איך הם יגיבו

לא! אבל למה אתה לא מעדיף לדחות את זה לטיימינג מתאים כמו גיל 18 שאתה לא באחריותם? אתה גם בטוח באמת שאתה רוצה להיות חלוני? זאת הדרך שבה אתה מפקפק או קיומו של אלוהים?

שואל השאלה:
כי אני לא מסוגל להמשיך ככה אני מרגיש רע ובדיכאון המון זמן..

בלבלבלה - למה את מתערבת לו בחיים?. הוא רוצה להיות מי שהוא רוצה.. אל תחליטי עליו ותגידי לו מה לעשות.. הוא בסך הכל ביקש עזרה איך להגיד את זה להורים..
ו.. בקשר לשאלה.. דבר איתם.. זה יהיה קשה בהתחלה.. אבל הם יבינו.. ואל תעשה שינוי דרסטי (או איך שלא כותבים את זה.. ) תתחיל בקטן.. תתחיל בללבוש ג'ינסים.. אחר כך חולצות קצרות.. אחר כך להוריד כיפה... לא יודעת מה עוד יש.. אבל להתחיל בקטן ולגמור בגדול.. אבל כן תשתף אותם.. שבו כולכם ביחד כל המשפחה ותדבר.. תגיד שזה מציק לך.. שזה לא נוח.. שאתה לא מתמודד עם זה.. תן נימוקים והסברים משכנעים למה.. ו.. פשוט דברו.. הם ההורים שלך.. הם אמורים להקשיב לך ולעזור לך..

לא מתערבת לו בחיים! אני רק רוצה להבין אם הדרך שלי נכונה כי הוא נשמע דיי סגור על עצמו..

אוקי.. אז יש לו את הסיבות והדעות של עצמו.. אבל זה ממש נשמע כאילו את מנסה להשאיר אותו בדת.. ולא נותנת לו לצאת כי זה חשוב.. כי זה ה'.. כי.. לא יודעת.. הוא בן 16.. הוא כבר ילד מספיק גדול כדי לקחת החלטות..
וכן.. אני מסכימה איתך.. אתה צריך לחשוב על זה... להסביר גם לעצמך למה.. מה זה יתרום לך בהמשך.. ואיך תחייה ותמשיך שכל המשפחה שלך דתייה ואתה חילוני.. זה צעד גדול.. אבל זאת החלטה שלך.. ובהצלחה לך עם זה.. אולי זה לא יהיה כל כך קשה.. אולי בכלל ההורים לא יגיבו בצורה קיצונית מדיי אלא יעזרו לך וימתכו בכך.. כי בסך הכל.. אם יש לך את הסיבות שלך.. אז אחלה.. אתה זה שמחליט על עצמך איך להתקיים ואיך לחיות.. ולא אפחד אחר.. (אחרים רק יכולים לייעץ ולעזור... אבל בתכלס.. רק אתה מחליט.. )

לשואל השאלה: אתה יודע שלהתחיל תהליך של "לחזור בשאלה" (מניסיון) זה בעצם להביא את עצמך לסירוב לכל דת כשלהיא ותורותיה וכל קיום של ישות נפרדת ושולטת כמו אלוהים, זה לא מפחיד אותך כל כך לבד? בלי מטרה חכמה יותר?

אני לא מנסה לשכנע אותו בשום דבר! עד כה נראלי שאני במצב יותר גרוע משלו.. האם אמרתי שאלוהים זה חשוב ושהוא צריך להישאר בדת? כי הייתי דיי בטוחה שהזכרתי שהמצב שלי עם הדת לא משהו...

בלבלבלה את מדברת שטויות, כל אחד חוזר בשאלה בדרך שלו

אני חילוני ואין לך מה לחפש שם הייתי מת להיות דתי.. אז חבל לך לראות שאין כלום ואח''כ להיתקע תשאר איפה שאתה ויש הרבה מה לההנות שם גם ממה שאנחנו נהנים..

גם אני קצת באותה בעיה, לא שאני רוצה ׳ לפרוש מהתורה, אלא שאני אוכל לעשות עוד דבין שאני רוצה בלי שיסתכלו עלי במבט של ׳ נפלת מהירח.׳ אני אוהבת את ה׳ ומקיימת מצוות שלו, אך יש גם דברים אחרים שאני רוצה לעשות ושמקשיים עלי.