4 תשובות
לא חסרות ביום יום תזכורות. בתי ספר שעושים סיורים ביד ושם, אירועים מיוחדים, התרמות עבורם
אבל אי אפשר כל הזמן להיות על העבר ויש לזה את היום שלו שבכוונה סוגרים חנויות יותר מוקדם ומכבדים וככה יש לכולם אופציה להשתתף בכיבוד היום ולראות סרטים ואת הטקסים והכל
אני כל יום זוכרת. אין יום כמעט שאני לא חושבת על מה שהיה. משתדלת לתרום כל חצי שנה בערך גם לעמותות.
כל אחד זוכר את זה בדרך שלו
כל יום זה יום המשהו, כל שבוע הוא שבוע המשהו, וכל חודש הוא חודש ה...משהו.
יש כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם ולהעלות לגביהם את המודעות.
הנושא טבוע בדם שלנו, ושמדי שנה יש כתבות ודיבורים על השואה - שלא תחשבי שמתעלמים מזה לגמרי.
רק לפני כמה חודשים ראיתי בכאן 11 כתבה על שימור נעלי הילדים מאושוויץ.
ובינואר היה יום הזיכרון הבין לאומי לשואה.

תיאורטית אם יתחילו להקדיש לזה 10-15 דקות כל יום, יכול להיות שיבואו אנשים ויציגו עוד נושאים -
רצח נשים, אלימות בחברה הערבית, בטיחות בדרכים, הרפורמה המשפטית, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, עוני, שחיתות, המצב הבטחוני...
אין לזה סוף.
אנונימית
אכן את צודקת.

הסיבה היא שחיקה יום יומית