4 תשובות
בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות.
במחשבה ובדיבור ובכתיבה ומחיקה.
אדם יכול לקיים מצוות זאת במחשבה בלבד.
אפשר לקיים מצוות זאת בדיבור שאומרים תמחה את "זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".
וגם מתי שאדם מוחק את הפסוק הנ'"ל.
ועוד שאדם יכול לנצל אפילו את הרגעים שהוא מנסה לראות אם העט/עיפרון עובד ומקשקש, אז במקום קשקוש יכתוב "עמלק" וימחק וקיים מצווה עשה דאורייתא.
במחשבה ובדיבור ובכתיבה ומחיקה.
אדם יכול לקיים מצוות זאת במחשבה בלבד.
אפשר לקיים מצוות זאת בדיבור שאומרים תמחה את "זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".
וגם מתי שאדם מוחק את הפסוק הנ'"ל.
ועוד שאדם יכול לנצל אפילו את הרגעים שהוא מנסה לראות אם העט/עיפרון עובד ומקשקש, אז במקום קשקוש יכתוב "עמלק" וימחק וקיים מצווה עשה דאורייתא.
אנונימי
סליחה אני חוזר בי.
זה לא נכון מה שכתבתי לעיל.
אם אפשר שנאמן אמחק את התשובה הנ"ל.
ובכללי כל עוד אני אומר תשובה בהלכה בלי מקורות נכונים בהלכה לא לשמוע לי בבקשה.
זה לא נכון מה שכתבתי לעיל.
אם אפשר שנאמן אמחק את התשובה הנ"ל.
ובכללי כל עוד אני אומר תשובה בהלכה בלי מקורות נכונים בהלכה לא לשמוע לי בבקשה.
אנונימי
כרגע אי אפשר למחות את הגופים אלא את הדעות
לדוגמא כשמישהו מנסה לשכנע אישה לרצוח את עוברה - זו דעה עמלקית - ולכן יש להילחם בה ובכך לקיים את מצוות המחיה
בעזרת השם בביאת משיח תהיה מחייה פיזית גם
לדוגמא כשמישהו מנסה לשכנע אישה לרצוח את עוברה - זו דעה עמלקית - ולכן יש להילחם בה ובכך לקיים את מצוות המחיה
בעזרת השם בביאת משיח תהיה מחייה פיזית גם
הרמב"ם ספר שופטים הלכות מלכים ומלחמות
פרק ה. הלכה ה.
ה. וכן מצות עשה לאבד זרע עמלק, שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט); ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו--שנאמר "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז). מפי השמועה למדו, "זכור" בפה; "לא, תשכח" (דברים כה,יט) בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.
ספר החינוך מצוות
תר"ד
למחות זרעו מן העולם - שנצטוינו למחות זרעו של עמלק ולאבד זכרו מן העולם, זכר ונקבה, גדול וקטן, ועל זה נאמר (דברים כה יט) ''תמחה את זכר עמלק'', שבכלל זכר הוא הכל. וכבר טעה בנקוד תבה זו גדול הדור, והוא יואב בן צרויה, והשאיר מהם הנקבות, לפי שרבו לא השגיח יפה עליו כשלמדו מקרא זה ונשתבש יואב וקרא זכר במקום זכר כמו שבא בבא בתרא פרק לא יחפר (כא, ב).
משרשי המצוה. הענין שכתבנו במצוה הקודמת לה.
דיני המצוה. קצרים, והם מבארים בפרק שמיני מסוטה.
וזאת מן המצות המוטלות על הצבור כולן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כ, ב), שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זרעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להרגו ולא הרגו בטל עשה זה.
פרק ה. הלכה ה.
ה. וכן מצות עשה לאבד זרע עמלק, שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט); ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו--שנאמר "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז). מפי השמועה למדו, "זכור" בפה; "לא, תשכח" (דברים כה,יט) בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.
ספר החינוך מצוות
תר"ד
למחות זרעו מן העולם - שנצטוינו למחות זרעו של עמלק ולאבד זכרו מן העולם, זכר ונקבה, גדול וקטן, ועל זה נאמר (דברים כה יט) ''תמחה את זכר עמלק'', שבכלל זכר הוא הכל. וכבר טעה בנקוד תבה זו גדול הדור, והוא יואב בן צרויה, והשאיר מהם הנקבות, לפי שרבו לא השגיח יפה עליו כשלמדו מקרא זה ונשתבש יואב וקרא זכר במקום זכר כמו שבא בבא בתרא פרק לא יחפר (כא, ב).
משרשי המצוה. הענין שכתבנו במצוה הקודמת לה.
דיני המצוה. קצרים, והם מבארים בפרק שמיני מסוטה.
וזאת מן המצות המוטלות על הצבור כולן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כ, ב), שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זרעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להרגו ולא הרגו בטל עשה זה.
אנונימי