למה לאנשים כלכך אכפת שהסביבה שלהם תהיה פטריוטית? למה לוקחים את זה כלכך קשה שאני אומרת שאני לא אוהבת את המדינה?

אנשים אוהבים לשחק אותה אכפתיים בזמן שהם לא הרגל מגונה של הרבה ישראליים אבל אין מה לעשות

שואל השאלה:
יש מיליון סיבה ללמה אני לא אוהבת את המדינה. לא נכנס לזה. השאלה היא למה אכפת לכם? למה הדבר ראשון שיגידו לי זה "עוכרת ישראל" "תעופי מהמדינה הזו את לא רצויה כאן" יש לי נגד הממשלה ונגד התרבות שנוצרה כאן, מה יש לאנשים להפגע כלכך שהם ליטרלי שונאים אותי על זה?

אם את לא אוהבת את המדינה אף אחד לא מכריח אןתך להישאר פה חיים שלי

שואל השאלה:
הנה את רואה? מי שאל אותך איפה לגור? אני שואלת למה אכפת לך ולמה התגובה הראשונה שיוצאת לאנשים מהפה זה שאני אעוף מפה. הלוואי ויכולתי אבל זו לא השאלה

אנשים לא מבקשים לאהוב את המדינה אלא לאהוב את האנשים ואת מי שאנחנו כעם את מה שמגדיר אותנו, אלו הערכים והעקרונות והאופי שלנו, יש לא לאהוב את הממשלה והמדינה והתרבות ויש לא לאהוב את עצם מי שאנחנו למה שאנשים יאהבו אותך אם את לא אוהבת את הזהות שלהם ואת לא חולקת איתם את אותם ערכים מהם הם מושתתים?

ולשאלתך, זה דברים שמכעיסים אנשים כי זה פשוט זלזול במדינה שלך, את יודעת כמה קשיים עברנו כדי לקבל אותה וכמה חללים נפלו בשבילה.
להגיד שאת לא אוהבת את מדינת האם שלך, שאת גרה בה, יכול להישמע כזלזול ופשוט אמירה שלא לצורך בתכלס

אני תומכת בך אישה. מדינה מגעילה כלכך עם ממשלה רקובה כלכך ויקרה כלכך שאני אפילו לא מצליחה לחסוך מספיק כסף כדי לברוח ממנה

מעבר לכך שלומר את זה היום זה לומר בעצם שלא אכפת לך כמה צרות עברנו וכמה אנשים הקרבנו וכמה כולנו נותנים את החיים שלנו בשביל המקום הזה שיהיה לך איפה לגור, כל החללים שמתו, ולכן אנשים יאמרו שאם את לא מעריכה ומבינה את המשמעות של כל מה שאנשים נתנו למען המקום הזה, אז אולי את לא ראויה לגור בו

שואל השאלה:
אני לא מזדהה עם העם שלנו, לא מתחברת לדת ולמנהגים. להפך. עדיין מה אכפת לאנשים למה אני מתחברת כל עוד אני אדם טוב? אני לא שונאת אנשים כי הם יהודים אני אוהבת אדם, אני פשוט לא המשוגעים שיהרגו את עצמם בשביל המדינה כי לא אכפת לי ממנה ולא מבינה אנשים שיעשו הכל בשביל העם שלהם והמדינה. יכולתי להיוולד בכל מקום אחר וזה היה אותו דבר עבורי. יכולתי להיוולד בצד השני של הגדר ולהיות עכשיו ילדה רעבה בעזה.

שואל השאלה:
אני לא מעריכה זה נכון. לא מעריכה שכבשנו שטח לא שלנו. מאוד כואב לי על כל ילד בן 18 שנשלח לצבא ואיבד את החיים שלו בגלל מלחמות מטופשות

"המשוגעים שיהרגו את עצמם בשביל המדינה"?
את שןמעת את עצמך? תתביישי לרשום את זה ועוד ביום כזה

שואל השאלה:
סליחה אם נפגעת זאת לא הכוונה. אני באמת רואה את זה פסיכי להקריב את החיים היחידים שלך בגלל שנולדת במדינה מסויימת. לא התכוונתי לזלזל. זו הדעה הכנה שלי

כי אנשים לא אוהבים אנשים טובים, לא כולם מגדירים טוב כמו שאת מגדירה טוב, בעיני אנשים טוב זה לראות את כל מה שנתנו כל השנים, את הערכים שלנו המשמעות שלנו, זאת ההגדרה של טוב, טוב זה לא רק הרצון לא לעשות רע לאנשים, אז בעיני אנשים, המשפטים האלו פוגעים ומכאיבים בכל מה שהם מאמינים וקשה להם להיות קרוב למי שפוגע בבסיס האמונות והערכים שלהם, והם צודקים, את אוהבת אדם על סמך הטוב שלך, והם אוהבים אדם על סמך הטוב שלהם

שואל השאלה:
מה נתנו לי כל השנים? באופן אישי מצאתי את עצמי נפגעת מהמדינה הרבה יותר מאשר מקבלת. אני לא דתייה אז לא מתחברת לערכים הדתיים שלך כמו אחוז מאוד גבוה מהמדינה הזו ואין בעיני משמעות ללהיות חלק מעם מסויים. אני חלק מקהילה אחת והיא בני האדם. כל הפילוגים שהם עשו ביננו לדתות ושפות ומדינות קרו לפני שנולדתי, ואני לא מסכימה עם זה. אני חושבת שכולנו שבט אחד גדול ומפולג עם המון שנאה כלפי השונה.

זה לא עניין דתי של עם, זה עניין הרבה מעבר לדתי, זה עניין של זהות, ונכון שיש לך תפיסות מסוימות כלפי האנושות אבל בעצם את מצפה מכולם לחשוב כמוך ולראות את בני האדם כמוך, הדבר הגבוה ביותר אצל אנשים והחשוב ביותר לאנשים, זה הערכים העקרונות והתפיסה שלהם, זה בסיס הקיום שלנו, והדבר המצחיק הוא שקשה לך מאד עם אנשים שחושבים בדיוק הפוך ממה שכתבת כאן, ויש בך כעס עליהם, כי הם חושבים להיפך ממה שבעינייך היא התפיסה הנכונה אל בני האדם, ואם תחפשי בתוך עצמך את תמצאי שנאה כלפיהם, כי בעינייך זה ברור ומובן וכמו שאת לא תאהבי רוצח או אדם רע, גם תפיסה כזאת היא רעב בעינייך וזה נכון גם לצד השני, כשחייל מקריב את החיים שלו בשביל אנשים אחרים, בשביל שהם יוכלו לחיות כאן, זה מעורר באנשים את הרגשות הגבוהים ביותר והסולידריים , וכשאת מזלזלת בזה את פוגעת בערכים ובעקרונות שלהם, ואת פוגעת בדברים שבעיניהם הם אנושיים ובסיסיים, ככה שאת נתפסת כאדם רע בעיניהם לפי מה שהם מגדירים טוב

שואל השאלה:
אין בי טיפת שנאה כלפי אף אדם. אפילו לא "אנשים רעים". אני מקבלת תפיסות שונות משלי, אני פשוט רוצה להבין אותן לעומק. ואני אדם שיש לו חברים מכל גווני הקשת, אם ימנים שמאלנים דתיים גייז ערסים חנונים, מה שלא תביא לי אקבל, כי לא אכפת לי מה התפיסה שלך או איך אתה מגדיר את עצמך. לא אכפת לי גם מהדעות שלך. אכפת לי איזה לב יש לך. איך אתה מתנהג לאחר ומה הכוונות שלך בעולם הזה. ואני מאוד רוצה להבין על פי מה אנשים מודדים אחרים. למה דברים מסויים חשובים לאנשים כי אני באמת לא מבינה את זה בתור מישהי עם תפיסה מאוד אחרת. אין בי שנאה כלפי אף אדם. אני יודעת שיש אנשים שימצאו את המשפט הזה היום ונורא, הרי מה עם רוצחים? או אנסים? אני יכולה לכעוס על מעשים אבל תמיד אנסה לחשוב מה הביא את האדם הזה לסיטואציה כזו. ואם התשובה היא רוע מוחלט, אחשוב מה קרה לו בילדות או במוח שהביא אותו להתנהג בצורה כזו. הרי אדם הוא יצור אוהב ואמפתי, אלא אם יש תקלה בדרך. מחלת נפש או ילדות קשה או טראומה לא פתורה. קשה לי לכעוס ולשנוא וקשה לי להאשים בני אדם בבחירות שלהם כי להכל יש סיבה ובמהות של כל אדם יש משהו טוב שרק צריך ריפוי וחיזוק. סטיתי מהנושא קצת, אני מנסה לומר שאני מעריכה את "המשוגעים" שבזכותם יש לי מדינה הכוונה שלהם היא טובה אבל רוצה להבין את התפיסה. מה גורם לאדם לאהוב כלכך את המדינה ממנה הוא בא עד כדי להקריב את חייו? למה זה כלכך נוגע לאנשים שבני 18 בכל העולם רוצחים זה את זה כדי שכולנו נוכל לחיות בשקט בבתים שלנו? תחשוב איזה מגניב אם כולם יעזבו את הנשק ויחזרו לבתים שלהם. איזה שקט ונעים יהיה אם לא נצטרך להלחם יותר. אני לא מתגייסת כי אם לפני 19 שנה הייתי נולדת בלבנון הייתי מהאנשים שאתם מקללים עכשיו. והייתי מקללת אתכם. אין היגיון במלחמה וברצח מבחינתי. זה יכול פשוט לא להיות אם לא יהיו כלכך הרבה סיבות לפילוג ושנאה. תחשוב איזה יופי אם הייתה מדינה אחת והיא כדור הארץ, בלי דתות ובלי גזענות ובלי שנאה. אני מתנהגת את העולם האידאלי שאני רוצה, לא מחכה לו. אם אנשים בוחרים להקדיש למלחמה את חייהם זה שלהם אבל זה מפוצץ את המוח מבחינתי שאנשים אשכרה עושים את זה. זה מאוד מסקרן להבין את זה. הבנתי מעט מההסבר שלך אבל אני מניחה שאני פשוט צריכה לדבר עם חייל. קשה לי להגיע לדיון רציני בנושא כי אנשים ישר נפגעים ממני אבל אני באמת רוצה להבין