למה אני מרגישה שאני לא חייה אלא שורדת.?

שואל השאלה:
מבינה אותך
:)

אבל מה השאלה עצמה?

שואל השאלה:
זאת השאלה אני לא מבינה למה אני צריכ להרגיש ככה

שואל השאלה:
כיאלו למה אני צריכה להרגיש שהחיים פשוט לא שווים את זה ואני פשוט צריכה לשרוד

יש סיבה מסויימת לזה?
אלה פרקים בחיים שלנו, ואת צריכה לדאוג שזה ישאר רק פרק ולא כל החיים שלך!
אם באמת יש סיבה מסויימת לזה, אני מקווה שתוכלי לטפל בזה איכשהו ואם לא, אולי הגיע הזמן לעשות שינוי בחיים!
לשנות תחביבים, (חברים אולי גם), להכיר דברים חדשים!

אה לא ראיתי את הלמה, סורי.

לדבר על הדברים גם עוזר! גם אם לא באמת קורה משהו, לדבר עם זרים באינטרנט תמיד עוזר!!!

שואל השאלה:
כן יש סיבה אבל לא באלי לכתוב כי יביאו שוטרים לבית כמו פעם קודמת

אני אשמח לדבר איתך בפרטי אם את יכולה עוד כמה דקות!!

שואל השאלה:
^אוקיי

כי אין לי משהו שבאמת נותן לי סיבה לקום בבוקר..
אני בוכה כל הזמן, אני עצוב ואין לי באמת סיבה להיות שמח או להיות מאושר, אני מפחד כל הזמן והחיים שלי די בזבל, ובכל זאת אני ממשיך לחיות, אבל לא באמת חיי, כי אין לי סיבה לחיות. אז אני פשוט ממשיך לשרוד משום מה...

שואל השאלה:
^למה אתה מרגיש ככה?

כנל, החיים פשוט רעים

^^^^^^אבל למה לחיות בשביל ה"אולי"?
אולי בעתיד יהיה טוב, אולי בעתיד אני אהיה שמחה, אולי בעתיד הכל ישתנה.
התקווה הזאת אולי מחזיקה קצת זמן, אבל אחרי שאת מבינה שאת מתעוררת בבוקר רק בשביל לקוות שה"אולי" הזה יום אחד יגיע, את מבינה שאת סובלת בשביל משהו שיש עוד המון זמן עד שהוא יקרה, ואת בנתיים סובלת ונפגעת. אני לא מעודד פגיעה עצמית או שום דבר.
פשוט להגיד לאנשים להמשיך לחיות בשביל ה"אולי בעתיד יהיה יותר טוב" זה לא דבר מספיק טוב. אנשים לא רוצים לחיות בשביל העתיד, הם חיים עכשיו. והם רוצים סיבה לחיות בשביל העכשיו. במקום להגיד שעכשיו רע אבל יום אחד יהיה טוב וצריך לחיות בשביל היום האחד הזה, את צריכה לעודד אותה לקחת את החיים ביידים, למצוא למה אין לה סיבה לקום בבוקר, ואז למצוא לה סיבה, אבל האולי הזה זה לא סיבה טובה מספיק.

הבעיה שלי היא שאני עדיין מפחד לחפש אותה, למרות שפיזית אין לי מה להפסיד עדיין אין לי את האומץ להיות מי שאני מול אנשים..
אז במקום לעודד מישהו לחיות בשביל האולי, תעודדי מישהו להתגבר על הקשיים שלו.