זה הגיוני שאני מאמינה באלוהים אבל לא מאמינה בחיים לאחר המוות?

כן

בטח שהגיוני, לכל אחד יש אמונות שונות ומגוונות, אני להפך למשל

כן זה שונה ה קשור לתנך והחיים אחרי המוות זה מיתוס שאפחד לא אישר אותו עדיין

היי, את לא חייבת להאמין בחיים שלאחר המוות אבל אם תסמכי על אלוקים אז תביני שבאמת יש חיים אחרי המוות והוא עושה הכל בשביל שנרגיש בסדר ובנוח בחיים הבאים.

לא, כי הבורא בעצמו אמר שיש חיים שלאחר המוות

נובע מחוסר לימוד של הנושא.

לא כל כך הגיוני שהבורא ברא אותנו רק בשביל העולם הזה, שנחיה כאן כאן של 70-80 שנה חיים שיש בה סבל ויסורים (ויש לזה מטרה, זה לא סתם, זה בדיוק בשביל שנהיה נקיים לעולם הבא) בלי שום המשך ותכלית. אם היינו נבראים רק בשביל העולם הזה - לא היו בו יסורים, במיוחד לצדיקים (הקב"ה הוא רחמן), אבל בגלל שהעולם הזה הוא לא תכלית, אלא רק אמצעי לעולם הבא - מודצק שהיהיו בו יסורים לקנות אותנו מעוונות כדי שנהיה נקיים לעולם הבא. חוץ מזה, חיים של 70-80 שנה - זאת הנאה הכי גדולה שהקב"ה יכול לתת לנו. אז למה לצמצם טובתו של הקב"ה? תביני שהבורא המושלם לא יברא דברים ללא תכלית.

^ למה אתה מניח שהוא ברא אותנו?

לא, זה לא הגיוני
אבל אני מניחה שזה נובע מחוסר לימוד או שלא נחשפת לנושא..
הרי לא ייתכן שסתם באנו לעולם, נכון?

^ ייתכן מאוד
זה שאת לא מעוניינת באפשרות הזאת לא אומרת שהיא לא נכונה

@דביבוניהו
תוכיח אז
כי אם באנו לפה למות , בשביל מה חיים?
ואם באנו לחיות, בשביל מה מתים?

אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה כאן, תמיד מוזמן לפרטי..

ברור לי, אבל אני שואל אותך מתוך דיון ספקני בקיומו של הבורא.
אם אתה מעוניין בדיון אינטלקטואלי אתה צריך לכל הפחות לקבל את האפשרות שהעמדה שלך שגויה ולבחון את הדברים בשיחה על מנת לברר האם היא נכונה או לא.

אם אתה לא מעוניין אתה יכול להגיד שאתה נעול בעמדתך ולא מתכוון לבקר או לברור אותה, והכל בסדר.

^ וזה לא נכון, יש על כך מלא פסוקים בתנ"ך.

למשל הוא אמר לאברהם אבינו: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תקבר בשיבה טובה" (פרק טו, טו). זה נאמר לו אחרי שאביו כבר מת ופסוק זה מדבר על מוות ("תקבר בשיבה טובה"). אז אם אין כלום אחרי המוות, איך אלוקים אומר לאברהם אבינו שהוא יבוא לאבותיו (שכבר מתו) בשלום. לאן בדיוק הוא יבוא? אלא וודאי שלעולם הבא.

כמובן שיש עוד הרבה פסוקים בתנ"ך על העולם הבא, אבל אני הבאתי את הפסוק הזה - כי פסוק זה - הם דברי הבורא עצמו, זה הוא מדבר כאן.

זה לא נדיר שאנשים מאמינים בכוח גבוה יותר או אלוהות מבלי להאמין בהכרח בחיים שלאחר המוות. שתי האמונות אינן בהכרח שלובות זו בזו ויכולות להיות נפרדות. אנשים מסוימים עשויים למצוא נחמה ברעיון של כוח עליון או ישות אלוהית, אך לא בהכרח מאמינים בחיים שלאחר המוות.

מצד שני, אנשים מסוימים עשויים להאמין בחיים שלאחר המוות אך לא בהכרח בכוח עליון. אמונה זו עשויה לנבוע מחוויות אישיות או מסורות תרבותיות ודתיות.

בסופו של דבר, אמונות הן אישיות וסובייקטיביות, ומה שנראה לאדם אחד אולי לא הגיוני לאדם אחר. חשוב לכבד ולהעריך אמונות ונקודות מבט שונות.

כן, אני גם מפקפק בחיים לאחר המוות... אלוהים לעולם לא הזכיר משהו על זה...

דביבוניהו, השאלה למה אני "מניח" שהוא ברא אותו - היא לא רלוונטית לפה, כי שואלת השאלה ציינה שהיא מאמינה באלוקים, אז אני מדבר אליה מתוך הבנה שברור לה כבר שיש בורא לעולם, אלא שאני מסביר לה שלא הגיוני שהוא בורא אותנו רק בשביל העולם הזה.

וכן, זה ברור שהסדר והחכמה שיש בבריאה מעידים על מי שברא אותה.

בשביל מה יש חיים? לא יודע, אבל יש.
את טוענת שיש חיים כי אלוהים, זה הנטל שלך להוכיח. אני פשוט לא מסכים איתך.