למה אתם יותר מתחברים-יום הזיכרון לשואה ולגבורה או ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל?

ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

ת'אמת שלשואה כי סבתא שלי ניצולת שואה..

לשניהם אבל כל אחד בדרך שונה...

יום הזיכרון לשואה ולגבורה.. לא יודעת למה ><
ביום הזיכרון לשואה אני ממש בוכה כמו משוגעת וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אני בוכה קצת כזה..

קצת קשה לענות, הימים האלה חשובים ואני לא חושבת שאפשר להתחבר לאחד יותר ולשני פחות. אולי אנשים שהקרובים שלהם מתו בשואה מתחברים יותר לשואה ומשפחות שכולות יותר ליום הזיכרון, אבל לדעתי אין אפילו מה להשוות.

אני מתחברת לשניהם באותה רמה. מספר האנשים שנהרגו לא הופך את יום השואה לחשוב יותר לפי דעתי, צריך לכבד כל אדם ואדם. בשואה הם מתו אך ורק בגלל גזענות, ובחללי מערכות ישראל הם מתו בגלל שהם שירתו את המדינה \ בגלל גזענות ( נפגעי פעולות האיבה ). שני הדברים האלה צריכים לגעת בכל יהודי בארץ הזאת, במידה שווה

שואה.
כי שואה מלמדת אותי יותר על ערך
החיים.

לשואה, סבא שלי ניצול שואה

מצד אחד, כל הסבים והסבתות שלי הם ניצולי שואה

מצד שני-חבר טוב מאוד, שהיה יקר לי, נפל לפני מספר חודשים בתור חייל בגיל 19 בעת מילוי תפקידו.

בכל אחד מהם אני בוכה כל הזמן מחדש אז אני מתחבר לשניהם בצורה עמוקה מאוד...

אני באה מהצד המרוקאי ולמרוקו עוד לא הגיע השואה לכן אני מתחברת יותר ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
אבל אני יכולה להגיד שבשני הימים הם ימי עצבות בשבילי וני בוכה בהם מלא.

יום הזיכרון לשואה. אין לי ממש הסבר לזה, אולי בגלל שהפרטים יותר מצמררים וקשים אז זה יותר מעציב, וביום הזיכרון לחללי צה"ל זה עצוב אבל גם יש בזה גאווה בגלל הסיבה שלשמה הם מתו, אז יום השואה אצלי הוא יותר מדכא כזה.

אני לא יודע כי מצד אחד עשרה קרובים שלי מתו בשואה
אבל מצד שני סבא שלי ואח של סבתא שלי מתו בפעולה והם היו מאוד חשובים בצבא

שואה- זה מלמד יותר על ערך החיים.
וגם יש לי יחסית הרבה בני משפחה שהם ניצולי שואה.

סבא רבה שלי למשל. היה ניצול שואה.
בזמן המלחמה הגרמנים לקחו אותו בשבי (כי הוא נלחם נגדם) - וכל הזמן העבירו אותו ממחנה ריכוז אחד לאחר, כי הוא הצליח לברוח כמאט מכל מחנה ריכוז ששמו אותו בו.