חוזרים בתשובה עם הורים שלא בעד, איך סיפרתם להם?

את תמיד יכולה לחזור בתשובה, ואל תתני לצהל למנוע ממך לחזור בתשובה
לאט לאט, אם את רוצה לחזור בתשובה תנסי לשמוע שיעורי תורה מחזקים, להתחיל עם דברים קטנים ממש כמו להגיד 'מודה אני' כשאת מתעוררת, לברך 'אשר יצר' אחרי שירותים וכו'

אני מבינה אותך לגמרי
וגם אם הורייך מתנגדים, אל תתני להם לעצור אותך שהרי כבוד שמיים יותר חשוב מכיבוד הורים כמו שנאמר 'איש אמו אביו תראו ואת שבתותי תשמרו..'

בכנות בתור דתי אני לא חושב שבהכרח לא ללכת לצבא בשלב הזה יתרום לך הרבה
צריך לעשות דברים לאט לאט ובזהירות, אם תעמיסי על עצמך יותר מדי ברגע זה לא בריא גם לנפש.

תבדקי את זה מול רב כלשהו, אבל בינתיים אני ממליץ לחכות עם הודעות עד שיש לך מסלול מלא

שואל השאלה:
אני רוצה להוציא פטור
לא מתאים לי הקשר עם בנים
למרות שאני בבית ספר חילוני, אני מתרחקת, שומרת נגיעה..
אני אומרת מודה אני ואשר יצר אחרי שירותים..
דברים כאלה כמו ברכות על אוכל..

אני מפחדת שההורים שלי ימנעו את זה ממני
ויותר מזה הצבא

אשרייך!!
האם את שומרת שבת\חגים?

שואל השאלה:
כמה שאני יכולה
קצת קשה בבית חילוני
מנסה כמה שיותר לשמור

שואל השאלה:
אשמח
ולגבי ההורים, איך לספר? אני מרגישה שזה חזק ממני
אני מפחדת מהתגובה שלהם

אשרייך צדיקה,
אל תתני לאף אחד למנוע את זה ממך.

היי יקירה.. תראי, יש המון שבמצב שלך כיום, אז קודם כל, ה' רואה הכל ומבין הכל, כל הכבוד לך. את עוברת איזשהו מסלול בחיים, אומנם לא הכי קל, כי יש התחייבות ל''מסגרת'' מסויימת, ולמשפחה שרגילה מאיתנו למשהו אחר, יש לי הרגשה שהם יבינו ויקבלו.

וגם אם לא, תמשיכי ללכת בדרך שלך, בדרך תורה ושל אמת ובדרך ישרה, תעשי מה שטוב לך, אל תעשי רצון בני אדם, תעשי את רצון ה'. בכל מצב בחיים לשאול האם זה מועיל לי? האם זה כדאי?

אני יכול להגיד לך שיצאתי מהצבא אחרי 9 חודשים, הרבה בגלל סיבות של דת, השבת לא אותה שבת, היחס לא אותו יחס, אתה מרגיש שאתה מתפרק שם מבחינה יהודית, אז יצאתי, זה לא לכל אחד, וזה בשניה מרחיק ומוריד אנשים שרוצים להתחזק שם.

ההורים יכולים להתעצבן לצערי או להתאכזב או כל דבר, אבל תזכרי שה' שם שמח וגאה בך. שזה הכי חשוב, אולי תנסי שירות לאומי, או משהו אחר, זה גם טוב אם בכל זאת תרגישי שאת רוצה ''לתרום'' משהו למדינה הזאת שלא שמה עלינו, למרות שלאף אחד לא אכפת באמת כבר מהשני כיום, מי תורם ומי לא. אבל עדיין, חשוב שתהיה לנו איזה מסגרת תקופה כי זה מקדם אותנו כבני אדם, אנחנו רואים עולם, עובדים, לומדים, מתבגרים, אז אולי זה יהיה לך טוב.

ותמשיכי בדרכך, תראי סרטונים, תקראי ספרים, לאט לאט, כל הכבוד :)

ולסיכום, פשוט תספרי, אין ממה לפחד מהתגובה, לא יהרגו אותך.

כל הכבוד לך,אשרייך❤
אל תתני לאנשים להגיד לך לא לעשות את זה,את באמת אלופה.
יש הרבה אנשים שאין להם מספיק אומץ לעשות את זה,אני ממליצה לך לעשות את זה בהדרגה ולא לעשות את זה "בבום" כי זה יכול להלחיץ ואולי להפחיד אותם קצת.
מה שכן,את צריכה להגיד את זה בצורה ישירה וברורה בשביל שיבחנו את זה כמו שצריך ובלי רמיזות וכ'ו.
זה קשה לספר את זה בהתחלה,אבל אני בטוחה שההורים שלך בסופו של דבר יבינו אותך.
תמשיכי לעשות ככה,לראות סרטונים בנושא ולקרוא על כך ספרים.
גם אם בהתחלה יהיה קשה להורים שלך להבין אותך,תמשיכי ככה ותראי להם שאת נחושה בדעתך ואני בטוחה שהם יבינו

כל הכבוד לך צדיקה!
הייתי מציע לעשות את זה בהדרגה ולא ישר להפיל עליהם את "הפצצה" שאת חוזרת בתשובה, זה יכול קצת להלחיץ.. כל פעם להוסיף קצת מצוות ולדבר איתם על זה..
אבל במקרה שלך את חייבת להגיד את זה בצורה די ישירה, כי אני מבין שיש צו ראשון אבל בכל זאת תנסי לא להלחיץ אותם ובטח שלא בהתחלה
ואם כמה שזה קשה תאמיני לי כל כך קשה לספר בהתחלה- ההרגשה אחרי זה שההורים מבינים אותך (עד כמה שאפשר) גם אם לוקח זמן זה ההרגשה הכי טובה בעולם ורק עוזרת ומקדמת את החזרה בתשובה

עלי והצליחי

@באתי לשאול, באתי לדעת
כי זאת זכותה המלאה לחזור בתשובה? למה מפריע לך?

לא אמרתי שזו לא זכותה, רק רציתי לשאול אותה מאיפה זה נובע כי מעניין אותי, מה כבר קרה?

אה שכחתי להגיד
"ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים"

מי שהוליך בדרכיו של השם יתברך לעולם אבל לעולם לא מפסיד!
גם אם זה נראה ככה בהתחלה

באתי לשאול באתי לדעת.

זה לא אם קרה משהו.
זה זה שבאלה,
לחזור בתשובה, להאמין.
לאהוב את ה יתברך.
ואני מצדיעה לה, יישר כוח ענק.

שואל השאלה:
אני רוצה להתקרב לה
מאז ומתמיד אורח החיים הדתי עניין אותי
ורציתי לשמור מצוות ולקחת חלק

אשרייך!!
לספר להם בהדרגה ובדרך ארץ, אני בתחילת הדרך שלי ישר אמרתי להם שאני רוצה להתחזק והם צחקו וגם די התעצבנו אז השארתי לעצמי חוץ מכשרות אבל אחרי זה אמרתי להם פנים מול פנים שאני שומר שבת וגם עם זה היה בהדרגה בהתחלה שומר חלק מהשבת אחרי כמה זמן גם הפסקתי לנסוע איתם לסבתא שלי ואחרי כמה זמן סקוץ' שבת וכו... ולאט לאט אמרתי להם עוד ועוד מצוות היום אני מסתובב עם כיפה על הראש וציצית מתחת לבגדים ברוך השם היה קשה אבל זה אפשרי והשתדלתי אף פעם לא לכעוס עליהם על זה גם שהם כועסים עלי כי זה להוסיף אש לאש... צריך תמיד בדרכי נעם ולהראות להם שזה עשה לך רק טוב ושהביא לך הרבה דרך ארץ וכיבוד אב ואם ואולי גם ככה הם יתחזקו:) תגידי להם שאת עושה את זה לשם שמיים שבורא עולם חשוב לך ושזה עושה לך טוב.
ועם הזמן לא יהיה להם ברירה ההורים שלי מקבלים אותי כי אין להם ברירה כי הם רואים שאני לא מוכן לוותר על זה לפעמים כועסים אבל זה בקטנה זה משמיים... באמת שאת יכולה להגיד לה זה קטן עלייך אם קיבלת את הניסיון הזה זה אומר שבורא עולם מאמין בך! וממליץ לא להגיד אני יודעת שלא תקבלי אותי ולא להחליט מראש מה היא תחשוב הכל זה משמיים בשנייה בורא עולם יכול לפתוח לך את הלב את לא יכולה לדעת איך היא תגיב מה שאת כן יכולה לדעת זה שאיך שהיא תגיב זה הדבר הכי נכון עבורך בהשגחה פרטית ומדויקת מלמעלה.
לגבי צבא אם הם עושים בעיות אולי תלכי לשירות דתי/חרדי? שיש שם רק בנות וזה מותאם מבחינת הכל אני חושב.
איזה בנים צדיקים יש להשם יתברך תבורכי.

אני לא דתי רבל מה שאני יכול להגיד לך זה שכל הכסוד שאת סוף סוף עומדת מול אמא שלל ועושה מה שאת חושבת לנכון.
זה לא פשוט סכלל כי אני רואה שאמא שלך טיפוס שופט וביקורתי חזק אז שאפו.
אם נגיד הייתי בסיטואציה כמו שלך הייתי אומר חהם שחקרתי מלא את הנושא ואני בסופו של דבר מתעניין וכבר התחלתי לשמור חלק מהמצוות ואיסורים ומברך (וכל השאר) ושמה שהם חושבים בינתיים אני לא רוצה לשמוע מזה כי אני רוצה לעשות מה שטוב בעיניי ובעיני אלוהים

שואל השאלה:
אני כבר הרבה זמן לובשת חצאיות לכל מקום שהוא לא הבית ספר (גם בבית ספר שלי אני מפחדת מהתגובה כי זה בית ספר חילוני..)
ההורים שלי והמשפחה יודעים שאני שומרת כשרות ובשר חלב
ויש לי חבר דתי (אנחנו שומרים נגיעה) בע"ה ונתחתן בקרוב.
אני בטוחה שההורים שלי חושבים שהכל בגללו אבל זה לא נכון
זה נכון שהוא נתן לי המון כלים ובזכותו אני יודעת מה לעשות, איך ולמה..
אבל הוא לא הסית אותי ולא כלום..
אני מבינה למה זה נשמע רע בעיניי ההורים שלי אבל אני חושבת שהם לא יקבלו את זה כי הם יחשבו שזה בגללו

מעולה אז הם יודעים שאת מתחזקת, תסבירי להם שזה באמת לא קשור לחבר שלך שזה הגיע נטו מהרצון שלך ולגבי צבא כמו שכתבתי למעלה אולי תנסי משהו שהוא רק של דתיות בצבא או שירות לאומי?
ואגיד שוב פעם, אם השם יתברך ירצה הם יקבלו אותך גם אם בעבר לא, אם הוא לא ירצה יהיה יותר קשה התהליך אבל זה רק כי את חשובה לו אז הוא מביא לך קשיים שתתחזקי מהם ותעלי גבוה

שואל השאלה:
אני מעדיפה שירות לאומי
כן חשוב לי לתרום למדינה אבל המסגרת של הצבא פחות מתאימה לי

ובלי קשר אמא שלי רואה אותי כמשתמטת
כמובן גם שזה כי היא לא יודעת על ההתחזקות..
אבל אני חייבת לטפל בזה בקרוב
אני באמת מבולבלת

לא יודעת אבא שלי ממש לא תומך בלהאמין בה' ברמה של הוא דוחף לי מאכלים לא כשרים ומזלזל וצוחק על זה, אבל אני פשוט אומרת לן שככה אני מאמינה ושיסבול בשקט

שואל השאלה:
ההורים שלי לא כאלה
הם פשוט יהיו מאוכזבים ממני ואבא שלי ישתגע

ושכחתי משהו מאוד חשוב, להרבות בתפילות מעומק הלב שבורא עולם יעזור לך!!
הוא יכול לעזור לך הרבה יותר מאיתנו אנחנו רק בשר ודם אנחנו עפר ואפר והוא כל העולם ובוודאי שהוא רוצה לעזור לך.

לי אמרו כמה וכמה פעמים ובאמת זה מאוד נכון, ההורים שלך? בסופו של דבר יצטרכו לקבל את כל ההחלטות שתעשי, אל תהיי בלחץ מזה

שואל השאלה:
לגבי ההודעה שכתבתי
זה נשמע לכם בסדר?

אם את בבית ספר חילוני יהיה לך מאוד קשה להשיג פטור. אני חושבת שהצבא יתרום לך ללא קשר לדת למה לא לתרום למדינה?

שואלת השאלה, אולי קצת לשנות שלא להחליט מה יהיה התגובה שלה מראש ואולי גם להגיד לה שאת באמת רוצה את זה עם או בלי חבר שלך ושזה חשוב לך יותר מכל ושזה שינה אותך לטובה וגרם לך לרצות לעשות מעשים טובים ולרצות לעשות חסד וכו...
מלא בהצלחה!!

שואל השאלה:
^^ מה זה קשור לזה שאני בבית ספר חילוני
דתי זה דתי
הבית ספר הוא לא זה שיקבע מה אני כן ומה אני לא
המסגרת של הצבא לא מתאימה לי
לא רואה את עצמי מסתדרת שם, מבחינת הצניעות, אמונה והאורח חיים

אני פשוט הייתי הולכת עם זה, לא שואלת או אומרת
פשוט נותנת להם לראות שזו הדרך שבחרתי. וזה נכון לכל דבר בחיים. וגם אין בזה משהו רע, ההפך.
אם זה היה משהו רע והיית יודעת שזה רע והם ממש נגד אז הייתי מבינה אותם אבל אין בזה שום דבר שצריך להיות יותר מידיי קשוח בו. לדעתי.

שואל השאלה:
אם היה לי את האומץ לברוח מהבית

אני גרה עם סבתא שלי כבר כמעט חודשיים ועדיין מרגיש לי רע שאני לא שם

תעשי שירות לאומי

שואלת השאלה לא חושב שזה נכון לברוח מהבית, זה יגרום להם להתרחק מאוד מהיהדות שיחשבו שהיהדות לקחה להם את הבת שלהם... חוץ מזה שזה יביא להם הרבה צער.
רק במצבי קיצון עוזבים את הבית

אז תפסיקי

^^ אני גם חושב ככה

שואל השאלה:
כן לא ברור..
אני כבר החלטתי המינוסים שלכם לא גורמים לי לחשוב אחרת

^ אם באמת היית בטוחה בהחלטה שלך, היה לך אומץ לשמוע את דעתי ולא היית בורחת, כולם פה יצאו עליי ואז בכו שהחזרתי להם ואת לא אמרת כלום!

אשרייך
גם אני חזרתי בתשובה בבית חילוני ואמא שלי לי הכי אהבה את זה אבל הורים זה הורים והם לומדים לקבל,בסופו של דבר הם גם ייראו בזה תועלת,כיבוד הורים וכו'

אין צורך לברוח מהבית,אני בטוח שיקבלו אותך ככה בסופו של דבר גם אם בהתחלה קשה.
היא הדרך והיא האושר.

שואל השאלה:
^^חחח תאמת שלא קראתי בכלל את התגובות שלך מהראשונה ששאלת למה..
וזאת בדיוק ההוכחה שהדעה שלך לא מעניינת אותי וזה לא יעזור לך להסית אותי