6 תשובות
הכוונה היא שהוא נתן לנו את הבינה להבחין בין טוב לרע
אנונימי
לא.
האדם דומה לאלוהים ולא האלוהים דומה לאדם. ה' הוא הדבר היחיד שקיים, כל שאר הדברים באים ממנו (הוא ברא את הכול מ'אין' ל'יש') כל הבריות נוצרו מ'צימצום 'ו-'הארת פנים', ה' נותן מעצמו קיום לזולת. יש בריות שקיבלו הארה קטנה (דומם) יש יותר (צומח) ויותר (בעלי חיים) והאדם קיבל את ההארה הכי גדולה (כמובן שלא הכוונה לאדם שאנו מכירים אלא לאותו 'אדם' מקורי שחז"ל אומרים שרצו מלאכי השרת לעבוד לו כאלוה, ושהחלק הנמוך שיותר שלו היה מכהה את העצומים שבנבראים, הוא נברא "בצלם אלוהים" שזו הנשמה כשהיא חיה ללא צמצומים גסים-גופניים (כלומר: כשלגוף יש עוצמות חיים כמו לנשמה ואינו מפחית ממנה את אורה העצום, כמו בימינו). אין לנו מושג מה זה 'צלם אלוהים', אלא רק דברים מאוד מעורפלים, כמו: אצילות נפש, אהבת אמת וכדומה. ה' נתן קיום לאדם בדומה לקיומו הוא (כלומר: נשמה אדירה) וכמובן שהתורה לא דיברה על עצם האלוהים (מה שהאר"י מכנה 'האפס המוחלט', כלומר: שלא ניתן לדעת עליו כלום) אלא התורה אמרה שה' בתגלות 'אלוהים' ברא את 'האדם' שיהיה כמוה, מקור כל העולמות העליונים, שכל האדם הוא התגשמות של עולמות עצומים ונעלים (כל העולמות- בריאה יצירה וכו'). זאת הכוונה שהאלוהים יצר אותו בצלמו, כלומר כאחת מההתגלויות שלו בעולם. כך מסביר (וקצת הוספתי) תלמיד הגאון מווילנא ר' חיים מוולויזי'ן בספרו 'נפש החיים'. שתהיה לך שבת שלום, והרבה אושר!
האדם דומה לאלוהים ולא האלוהים דומה לאדם. ה' הוא הדבר היחיד שקיים, כל שאר הדברים באים ממנו (הוא ברא את הכול מ'אין' ל'יש') כל הבריות נוצרו מ'צימצום 'ו-'הארת פנים', ה' נותן מעצמו קיום לזולת. יש בריות שקיבלו הארה קטנה (דומם) יש יותר (צומח) ויותר (בעלי חיים) והאדם קיבל את ההארה הכי גדולה (כמובן שלא הכוונה לאדם שאנו מכירים אלא לאותו 'אדם' מקורי שחז"ל אומרים שרצו מלאכי השרת לעבוד לו כאלוה, ושהחלק הנמוך שיותר שלו היה מכהה את העצומים שבנבראים, הוא נברא "בצלם אלוהים" שזו הנשמה כשהיא חיה ללא צמצומים גסים-גופניים (כלומר: כשלגוף יש עוצמות חיים כמו לנשמה ואינו מפחית ממנה את אורה העצום, כמו בימינו). אין לנו מושג מה זה 'צלם אלוהים', אלא רק דברים מאוד מעורפלים, כמו: אצילות נפש, אהבת אמת וכדומה. ה' נתן קיום לאדם בדומה לקיומו הוא (כלומר: נשמה אדירה) וכמובן שהתורה לא דיברה על עצם האלוהים (מה שהאר"י מכנה 'האפס המוחלט', כלומר: שלא ניתן לדעת עליו כלום) אלא התורה אמרה שה' בתגלות 'אלוהים' ברא את 'האדם' שיהיה כמוה, מקור כל העולמות העליונים, שכל האדם הוא התגשמות של עולמות עצומים ונעלים (כל העולמות- בריאה יצירה וכו'). זאת הכוונה שהאלוהים יצר אותו בצלמו, כלומר כאחת מההתגלויות שלו בעולם. כך מסביר (וקצת הוספתי) תלמיד הגאון מווילנא ר' חיים מוולויזי'ן בספרו 'נפש החיים'. שתהיה לך שבת שלום, והרבה אושר!
אין לו גוף ולא דמות הגוף! לפעמים התורה משתמשת במשלים, אך הנמשל הוא אין סופי
אלוהים הוא אל מופשט האדם לא דומה לו מבחינה פיזית הכוונה היא שהאדם דומה לאלוהים בתכונותיו. האדם יכול להתנהל בעצמו בדרך החשיבה שלו בין טוב לרע ובין המוסר. למשל אין חיות שחושבות בצורה מוסרית.
תשובות יפות ונכונות כולן, רק להוסיף עוד, שהקב"ה תובע מהאדם להדמות לו, בתכונות.
אחת מן המצוות היותר מהותיות בתורה היא המצווה להידבק בבורא - ללכת בדרכיו ולהידמות לו. "והלכת בדרכיו".
"מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון וכו'" (שבת קלג:) זאת הדרך להידבק להקב"ה ורוצח או אדם רע שעשה ההפך מזה קלקל את צלם אלוקים שבו, הטיב לתאר זאת. הרב אביגדור נבנצל שליט"א
1. התורה היא דרך הדביקות בקב"ה על ידי המחשבה. אמנם בשר ודם לא יכול להשיג את מחשבת הבורא "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" (ישעיהו נה, ט) אבל לכל אחד יש חלק בתורה ואותו אנחנו מבקשים בתפילה "... ותן חלקינו בתורתך.." משום שהאדם הוא השתקפות של התורה (לכן אברהם אבינו היה מסוגל ללמוד תורה מהתבוננות בגופו, כפי שנא': "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כו)) והתורה היא השתקפות של האדם, כפי שכתוב: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א), כי האדם הוא "צלם אלוקים" והתורה היא חכמת אלוקים, ולמרות שכמה שנתאמץ להעמיק בהבנתה לא נוכל להשיג אפילו קצה קטן ממנה עלינו להשקיע כוחות עד כמה שידינו משגת לעמול בלימודה ובכך להשיג דביקות בבורא דרך המחשבה.
2. העבודה היא דרך הדביקות בבורא על ידי הרגש. כשאדם מביא קורבן ורואה את הנעשה בו, מבין שבעצם היה מגיע לו להישחט על המזבח, ואם מביא קרבן נדר או נדבה היה רוצה להקריב את עצמו לכבוד ה' יתברך, אבל הקב"ה גילה לנו בתורתו שלא זו הדרך הנכונה; "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" הוא אחד מהיסודות של היהדות, לכן במקום להקריב את עצמנו אנחנו מביאים קרבן. היום שאין לנו בית המקדש התפילה היא התחליף של הקורבנות והיסוד שלה הוא הרגש; ה' לא מעוניין שנקרא בסידור מעמוד 12 עד עמוד 92, הוא רוצה שנשקיע את הלב שלנו בתפילה, שנרגיש את הזכות הגדולה שיש לנו שיכולים לדבר עם הקב"ה שלוש פעמים ביום כמו שמדבר הבן עם אביו.
3. גמילות חסדים היא הדרך להידבק בקב"ה על ידי המעשה. אמנם אי אפשר לייחס סיבה לקב"ה, הוא סיבת כל הסיבות, אבל לפי קוצר הבנתנו הסיבה לבריאת העולם והבריות היא כדי שיהיה למי להטיב, הרי הוא מקור הטוב. יוצא שעיקר הבריאה היא גמילות חסדים. "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהילים קמה, ט) אם אנחנו רוצים להידמות אליו צריכים להשתדל לגמול חסד עם הבריות; הנתינה צריכה להיות העיקר.
אחת מן המצוות היותר מהותיות בתורה היא המצווה להידבק בבורא - ללכת בדרכיו ולהידמות לו. "והלכת בדרכיו".
"מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון וכו'" (שבת קלג:) זאת הדרך להידבק להקב"ה ורוצח או אדם רע שעשה ההפך מזה קלקל את צלם אלוקים שבו, הטיב לתאר זאת. הרב אביגדור נבנצל שליט"א
1. התורה היא דרך הדביקות בקב"ה על ידי המחשבה. אמנם בשר ודם לא יכול להשיג את מחשבת הבורא "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" (ישעיהו נה, ט) אבל לכל אחד יש חלק בתורה ואותו אנחנו מבקשים בתפילה "... ותן חלקינו בתורתך.." משום שהאדם הוא השתקפות של התורה (לכן אברהם אבינו היה מסוגל ללמוד תורה מהתבוננות בגופו, כפי שנא': "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כו)) והתורה היא השתקפות של האדם, כפי שכתוב: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א), כי האדם הוא "צלם אלוקים" והתורה היא חכמת אלוקים, ולמרות שכמה שנתאמץ להעמיק בהבנתה לא נוכל להשיג אפילו קצה קטן ממנה עלינו להשקיע כוחות עד כמה שידינו משגת לעמול בלימודה ובכך להשיג דביקות בבורא דרך המחשבה.
2. העבודה היא דרך הדביקות בבורא על ידי הרגש. כשאדם מביא קורבן ורואה את הנעשה בו, מבין שבעצם היה מגיע לו להישחט על המזבח, ואם מביא קרבן נדר או נדבה היה רוצה להקריב את עצמו לכבוד ה' יתברך, אבל הקב"ה גילה לנו בתורתו שלא זו הדרך הנכונה; "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" הוא אחד מהיסודות של היהדות, לכן במקום להקריב את עצמנו אנחנו מביאים קרבן. היום שאין לנו בית המקדש התפילה היא התחליף של הקורבנות והיסוד שלה הוא הרגש; ה' לא מעוניין שנקרא בסידור מעמוד 12 עד עמוד 92, הוא רוצה שנשקיע את הלב שלנו בתפילה, שנרגיש את הזכות הגדולה שיש לנו שיכולים לדבר עם הקב"ה שלוש פעמים ביום כמו שמדבר הבן עם אביו.
3. גמילות חסדים היא הדרך להידבק בקב"ה על ידי המעשה. אמנם אי אפשר לייחס סיבה לקב"ה, הוא סיבת כל הסיבות, אבל לפי קוצר הבנתנו הסיבה לבריאת העולם והבריות היא כדי שיהיה למי להטיב, הרי הוא מקור הטוב. יוצא שעיקר הבריאה היא גמילות חסדים. "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהילים קמה, ט) אם אנחנו רוצים להידמות אליו צריכים להשתדל לגמול חסד עם הבריות; הנתינה צריכה להיות העיקר.
טלי ענתה לך תשובה ארוכה ונכונה. יש לי גם חשיבה, גם בחירה וגם מוסר ולכן אנחנו הרבה יותר קרובים לבורא עולם מאשר לחיות.
כל יהודי מוזמן לדבר איתי בטלפון 077-4002093 בימי א, ה בין 22:45-00:00 ולבנות/נשים במייל בלבד [email protected] יש גם רשימת תפוצה מחזקת אז תבקשו להצטרף אליה במייל.
כל יהודי מוזמן לדבר איתי בטלפון 077-4002093 בימי א, ה בין 22:45-00:00 ולבנות/נשים במייל בלבד [email protected] יש גם רשימת תפוצה מחזקת אז תבקשו להצטרף אליה במייל.
באותו הנושא: