אנשים שנפרדו מבן/בת הזוג שלהם להיכנס

למה שהם יחשבו על זה רובם המשיכו הלאה אם הם חכמים

אם לומר את האמת, שני פרידות אחרונות שלי היו חתיכת שברון לב - אני זאת שנפרדה, ואז נפרדו ממני בהמשך כי עשיתי טעות שהסכמתי לתת הזדמנות.

אבל בפעם שנפרדתי מהם , ידעתי שאם לא אחתוך את זה עכשיו זה יפגע בי יותר בהמשך, ועדיף עוד בשלב מוקדם, כי תמיד מרגישים את זה, ועדיף לא להתעלם מסימנים.

לפעמים יש אהבה, אבל זה לא מספיק.

היא נפרדה ממני כי טענה שהיא לא מכירה אותי מספיק למרות שזה לא נכון
אני מתגעגע אבל נמאס לי אז התחלטי לחפש זוגיות.

הוא היה אובססיבי מדי, בכללי הוא בכלל לא היה הטעם שלי הייתי איתו בגלל כמה חברות רעילות, הוא לא הסכים לי המון דברים ללבוש ופעם אחת נתן לי אגרוף בבטן מול חברות שלי בגלל שדיברתי עם ילד בכיתה
ולא אני לא מתגעגעת אליו בכלל ושמחה שנפרדנו (:
אשכרה היה יותר נמוך ממני ועוד אומר לי מה ללבוש איזה עצבים הוא היה

לא לגמרי אהבתי אותו
לפעמים ממש כן, בתור חבר טוב, לא בתור בן זוג
לא היה כלכך על מה לדבר, פשוט לא הייתי מאוהבת בו

ואגב, יצאנו בלי לקרוא לזה ככה אז מקווה שזה עדין אותו דבר מבחינתך