אני מתגעגעת(פריקה קטנה)

תחשבי על זה שהוא במקום יותר טוב עכשיו משתתפת בצערך

חיים שלי אני הכי מבינה אותך גם אני עברתי את זה,סבתא שלי נפטרה לפני כמעט חמישה חודשים ואני עדיין לפעמים לא מעכלת בכלל שהיא הלכה
את צריכה לנסות לחשוב על הדברים טובים שעין לך איתו, זכרונות
ולהבין שאלוקים לקח אותו מסיבה , ועכשיו טוב לו❤ הוא שומר עלייך מלמעלה

קודם כל, משתתפת בצערך.
זה אחד הדברים הקשים שיש, אבל גם אחד הדברים המחזקים שיש.
תהיי בטוחה שטוב לו עכשיו
את עוד תתגעגעי אליו המון במהלך החיים, הוא תמיד ילווה אותך.
הכאב והגעגוע לא נעלמים, אנחנו פשוט לומדים להשלים איתם ולחיות לצידם.
תבכי, זה בסדר גמור
אבל אל תתפרקי ואל תכנעי לתקופה ולקושי הזה.
אני פה בשבילך תמיד, בסופו של דבר עם הזמן את תתרגלי לכאב ויהיה טוב3>

אני ממש מצטערת❤
זה באמת כל כך קשה,ותור אחת שלוותה את זה אני יודעת שזה נורא קשה.
זה בסדר לבכות ולהיות עצובה,כמובן.
אבל תזכרי - סבא שלך היה רוצה שתנסי לחייך ולהתמודד עם זה, אפילו שזה קשה.
תנסי לראות תמונות שלך איתו,להיזכר בזיכרונות ולפעמים זה יכול לעזור.
אני תמיד כאן בשבילך,ואת מוזמנת לדבר איתי מתי שתרצי.
עכשיו הוא שם למעלה,במקום טוב יותר.
הוא לא סובל.
טוב לו.
והוא מסתכל עלייך,הנכדה שלו,מלמעלה וגאה בך,על מי שאת ועל מה שאת.
הוא שומר עלייך ואוהב אותך,והוא יאהב אותך תמיד.
אני יודעת שעכשיו זה נראה כל כך קשה,אבל יהיה בסדר,ואת תעברי את התקופה הזאת על אף הקושי.
סבתא שלי נפטרה לפני כמה חודשים,והיה לי קשה.
לא הפסקתי לבכות.
ואמא שלי אמרה לי משהו,שאני רוצה להגיד גם לך: "הוא גאה בך.
על מי שאת ועל מה שאת.
והוא אוהב אותך."

שואל השאלה:
אני מסתכלת על תמונות שלו ובהלם שזה באמת קרה אני נזכרת בדברים שעברנו יחד(הוא היה גר אצלנו בתקופה האחרונה)אני רוצה לראות אותו עוד רגע אחד לחבק אותו אני נזכרת ברגע שסיפרו לי שהוא נפטר וכמה בכיתי זה מרגיש לי קצת דמיוני כל מה שקרה ואני בתוך חלום תודה רבה עזרתם לי מאוד

משתתפת בצערך אהובה, יהי זכרו ברוך.
קודם כל אל תשכחי שהוא שומר עלייך מלמעלה ותמיד איתך גם אם זה לא פיזית, רוחנית את יכולה להרגיש אותו כל זמן שתרצי.
תתני לעצמך לפרוק את הכאב, זה בסדר גמור לשפוך אותו ולהתעצב, הרי אנחנו בני אדם לא?
את יכולה לקחת את הכאב למקום שיועיל וינחם אותך, אולי לעשות משהו שאת אוהבת, למצוא תחביב, להפגש עם אנשים קרובים. ליצור לעצמך תעסוקה שתעזור לנפש שלך לעבור את התקופה הזו ולאחוז במשהו.
תזכרי שבמשך הזמן את תראי דברים אחרת, ותביני שהוא במקום טוב וששוב - הוא כל הזמן איתך.
לצערנו זה חלק מהחיים, אנשים באים והולכים לנו. אבל אנחנו נשארים, ואנחנו חייבים להמשיך בכל הכוח לקום על הרגליים ולגבור.
אני מאמינה בך שתצליחי ושאת מסוגלת, אם בא לך לפרוק, את מוזמנת בשמחה.
ובכלל, לכל אדם שאת מרגישה בנוח בקרבתו - תשתפי בעת הצורך. אל תהססי ותהי בטוחה שהזמן יעשה את שלו, הכאב אמנם לא עובר אבל הוא ירגיש לך אחרת.
תהי בטוחה שסבך היה רוצה שתמשיכי, תמשיכי להתמקד בטוב. תקיפי את עצמך באנשים טובים, תגשימי את עצמך. תמשיכי לחיות ואל תעצרי את חייך. אני מאמינה בך שאת מסוגלת! שטפי את הדמעות ותחייכי בשבילו :) אני פה תמיד 3>

אוי נסיכה הכול יהיה בסדר תבכי כמה שאת צריכה זה טוב להוציא את זה החוצה! על תשאירי בפנים אני מאחלת לך שלא תדעי עוד צער ורפואה שלמה לכול משפחתך מכול הלב

את לא מבינה כמה שאני מזדהה איתך זה פשוט בלתי נתפס לא משנה מה כשהיום הזה הגיע זה הרגיש כמו חלום ורציתי להאמין שזה חלום
זה הזוי וקשה לעיכול
עם הזמן תשלימי עם זה,יהיה בסדר ❤

ואללה מבין אותך גם סבא שלי נפטר לפני איזה חודש וזה היה מממש קשה במיוחד לאמא שלי כי אין לה עכשיו בכלל הורים כי סבתא שלי נפטרה לפני שנתיים
פשוט תנסי להיות עם כמה שיותר אנשים שאת אוהבת ותנסי לא לחשוב על זה יותר מידי

גם סבא שלי נפטר לפני כמה חודשים
זה קשה ואני מבינה אותך
תזכרי את הדברים הטובים שהיו בו
תזכרי איזה בן אדם הוא היה
תחשבי על זה שזכית להכיר אותו
וזה לא ממש נעים לשמוע אבל אלא החיים ואין לנו מה לעשות עם זה

היי,אני מבינה אותך.
סבתא שלי נפטרה לפני שבועיים. אמא שלי ואני בוכות המון,תחשבי על זה שהוא במקום יותר טוב עכשיו , שהוא נפגש עם האהובים עליו..,שהוא לא סובל. , תחשבי שהוא רוצה שתמשיכי הלאה. ככה אני מתגברת..

אני מבינה אותך לגמרי לפני שש חודשים היה לסבתא שלי שנתיים למוות שלה וזה פעם ראשונה שמישהו מת אצלי כיאלו סבא שלי מת כשהייתי בת 4 אז לא ידעתי מה זה מוות אז זה פעם ראשונה שלי וזה באמת קשה אבל תחשבי על טוב כשאת בוכה אז זה לא עןשה להם טוב שם למעלה תיהיי שמחה תחשבי על דברים אחרים וזה יעשה לו טוב כשאת שמחה והוא תמיד איתך

מכיר את זה לצערי:(

משתתף בצערך
חשוב שתזכרי שאין רע בזה שהוא הלך וחשוב תמיד להמשיך קדימה בטוח שיש מלא אנשים שאוהבים אותך ורוצים שתשתפי אותם בזה

סבא שלי נפטר לפני פחות מחודש וזה באמת הדבר הכי קשה שאני עוברת בתקופה האחרונה אבל אני תמיד זוכרת שהחיים שהיו לו בחודשים האחרונים לא היו חיים, הוא כל כך סבל וכל הזמן היה מאושפז בבית חולים או בבית אבות וזה עוזר לי להבין שעכשיו הוא לא סובל יותר, גם אם זה אומר שאני לא אוכל לראות אותו יותר או לשמוע את הסיפורים שלו על הטיולים עם הסוסים או את התלונות של סבתא על איך הוא משגע אותה כל הזמן.
הכאב הזה בחיים לא עובר אבל עם הזמן הוא נהיה קל יותר

סבא שלי נפטר לפני שנתיים בערך
ואני תמיד אהיה עצובה זה לגיטימי
אבל את חייבת להבין שהחיים ממשיכים