אהי מרגישה שאני מתחילה לפתח הפרעות אכילה

לא תהיות לבד אף פעם שלא יחמיר נסי לבקש עזרה או משהו ושתפי את היקרים לך

שואל השאלה:
אני לא רוצה ליועצת כי היא תעביר את זה להורים שלי ואני לא רוצה שהם ידעו

ליועצת אל תספרי כי זה יעבור הלאה

שואל השאלה:
אני לפעמים מדלגת על ארוחות וחשבתי מחר לא לאכול בוקר ואני מרגישה לבד ממש בזה

ספרי לאנשים שאת סומכת עליהם אבל בבקשה אל תתני למצב להחמיר

בואי לפרטי רגע

שואל השאלה:
^ למה?

אמ שמעי אם לא תאכלי בבית ספר ישימו לב ככה קרה לי אבל אם תדלגי על ארוחת בוקר שזה באמת הכי חשוב במשך היום יהיה תסמינים כמו עצבים כאס ומצב רוח מדוכדך נסי להביא אוכל ואם תצליחי תאכלי חצי או קצת לפחות אל תרעיבי את עצמך.

שואל השאלה:
אני מתחננת מחר לאכול סלט בבוקר לפני בית ספר ולזרוק את הכריך בתחילת ההפסקה לפני שישימו לב

עניין של לא אוהבת את הגוף שלך?
קודם כל, אין סיבה שתדלגי מחר על ארוחה.
לא צריך להיות הכי רזה בשביל להיות יפה, אני בטוחה שאת מהממת בדיוק כמו שאת.
את צריכה ללמוד להשלים עם הגוף שלך,
ללמוד לאהוב את הגוף שלך, ללמוד לקבל את עצמך בדיוק כמו שאת.
לדלג על ארוחות במקום לגרום לך להיות רזה יותר יגרום לך לנזק לגוף שלך.
זה לא הפיתרון הנכון.
זה תלוי בגיל שלך, אבל את יכולה לאכול מסודר או גירעון קלורי ולהתאמן, אופציה מעולה ובריאה להוריד במשקל (אבל כמובן לא לבד, תתייעצי עם אנשים שמבינים בזה.)
אל תפגעי בעצמך ותהרסי את הגוף שלך,
יש לך הזדמנות עכשיו לפני שהכל מחמיר, לעצור את זה.
אני פה בשבילך, את לא לבד בזה.

שואל השאלה:
הגוף שלי מכוער!! פשוט עקום והאגן שלי רחב וברגליים אני מכוערת ואני לא יכולה ככה

אם את מרגישה ככה לפי דעתי את טועה לגמרי כי כל אחת יפה. אבל אם את לא אוהבת את עצמך דבר ראשון נסי לאהוב את עצמך זה הכי חשוב ורחכ נסי אולי לעשות קצת פעילות גופנית ולאכול תזונה מאוזנת לא להרעיב את עצמך.

אנונימית יקרה
נשמע שאת מוטרדת מכך שאת כנראה מתחילה לפתח הפרעת אכילה. ייתכן ואת חוששת מהתהליך ומההשלכות שלו. ובתוך כל הבלבול הזה ניכר שאין לך באמת את מי לשתף, כי החבר הכי טוב ונאמן שלך, כנראה שלא יכול לטעמך לשמש כאוזן קשבת ומקור תמיכה במקרה שאת מתארת. חשוב לי לציין שיש הרבה אומץ בפנייה שלך לקבל עזרה, ואפילו מידה רבה של אחריות כלפי עצמך. שכן, ריפוי מהפרעת אכילה יהיה אפקטיבי יותר ככול שמתבצע קרוב לגילוי ההפרעה. הפרעת אכילה היא תופעה נפשית מורכבת שדורשת לעיתים קרובות התייחסות רצינית וטיפול. כפי שציינתי, מחקרים מראים שככול שמזהים את הבעיה מהר יותר, כך גדל הסיכוי לריפוי. לכן קיימת חשיבות לפנות, לשתף ולקבל עזרה מקצועית בדרך לריפוי. יש הטוענים הצעד הראשון לקראת החלמה הוא להודות בקיום הפרעת אכילה. מהדברים שאת כותבת עולה כנראה שאת שעברת משוכה חשובה זו, ועל כך את יכולה להיות גאה, כי לא קל להודות בכך בפני עצמנו. הייתי ממליצה לך לשקול לשתף אדם מבוגר בתחושות שמטרידות אותך, אולי אמא, מורה או יועצת בית הספר. אם קשה לך לדבר עם אמא, אולי בכול זאת תשקלי לפנות ליועצת בית הספר. גם לו היית חשה בנוח לדבר עם חבר הנפש שלך, הייתי ממליצה לך לשתף גם אדם מבוגר. שכן נדרשים כלים ותובנות בוגרות יותר מעבר להבעת אמפטיה בטיפול בהפרעות אכילה. חשוב שתקבלי ייעוץ בשלב הזה, אוזן קשבת ותמיכה הדרושים לתהליך ההחלמה.
כותבת לך מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. בדף המסרים של סה"ר יש פרק גדול וחשוב העוסק בהפרעות אכילה וההתמודדות איתן, וכולל מאמרים, טיפים והסכתים (פודקסטים) עם אנשי מקצוע מובילים בתחום. מצרפת קישור רלוונטי.
https://sahar.org.il/category/articles/eating-disorders/
עמותת סה"ר מקיימת צ'אטים אנונימיים עם מתנדבים. תוכלי להצטרף לצ'אט על מנת לנסות ולקבל תובנות נוספות, לפרוק מעט מהחששות ואולי אף להסתייע במקורות תמיכה נוספים ללא שיפוטיות.
שלך בדאגה ותודה על הפנייה שייתכן שתעזור לבנות נוספות במצבך.
מתנדבת סה"ר.

או להורים שלך או ליועצת בית ספר

להורים עדיף.
להתחיל לטפל בעניין לפני שהמצב יחמיר.
את מוזמנת לשתף גם אותי בפרטי תמיד, אני כאן 3>

תגידי לחבר שלך הוא רק ירצה לעזור לך