היי, אני כל הזמן מרגישה עצובה ומדוכדכת בזמן האחרון

זה טבעי לגמרי תנסי להיות פחות לבד יותר עם חברים

שואל השאלה:
אין לי עם מי להיות

כנראה אין הרבה עניין ודברים שאת אוהבת בחיים שלך ככה זה היה אצלי...

אז אולי תהיי עם המשפחה ופחות לבד או תלכי לטייל או לקולנוע או לדברים שאת אוהבת

לא חייב להיות לזה סיבה פשוט תנסי לעשות דברים שאת אוהבת וגורמים לך להרגיש טוב ותשקיעי בעצמך

תנסי לצאת כל יום מהבית, למצוא תחביב, אפילו להתחיל להתאמן עם את יכולה. כמעט תמיד יש סיבה לדכדוך ואת צריכה להיות אמיתית עם עצמך לגביי למה זה יכול לקרות. אולי דווקא בגלל שאין לך עם להיות, סימן שכדאי לך לצאת מאיזור הנוחות ולאט לאט לדבר עם אנשים, גם אם זה קשה, הדברים שאנחנו הכי מפחדים מהם זה הדברים שאנחנו הכי צריכים לעשות
אלא אם זאת לא הסיבה ואת בנוח עם זה.

אם אין לך חברות זה מסביר למה את עצובה. אולי תבקשי ממחנכת הכיתה עזרה במציאת חברות כמו לעשות עם מישהי פרויקט משותף בלימודים.

זה לא בהכרח מסביר^^
אבל זה ממש אפשרי
היו לי תקופות בעבר שהרבה אנשים עזבו אותי ונשארתי יחסית לבד וניצלתי את הזמן להתפתח והאמת שזה התקופות הכי שמחות בחיים שלי זה קורה לי כמעט כל שנה לאיזה חודשיים

היי, אני מצטערת לשמוע שאת מרגישה ככה, זה אף פעם לא כיף להגיע לתקופה כזאת, אני יכולה להגיד לך מניסיון שהדברים שעזרו לי להרגיש יותר טוב, הם פחות דברים שקשורים לחברים או למשפחה, זה יותר דברים שקשורים למה שיעשה לי טוב, התחלתי לחפש תחביבים, אני אישית מצאתי שמתי שאני קוראת ספרים אני מרגישה טוב יותר.
אני חושבת שאת צריכה לנסות למצוא תחביב, זה לא חייב לגרום לך לצאת מהבית, זה יכול להיות כל דבר, לדוגמא: ציור, בישול, קריאה, ניקיון ועוד המון.

אני לא יודעת איך המצב החברתי שלך או איך הקשר שלך עם המשפחה שלך, אבל מה שחשוב יותר הוא הקשר שלך עם עצמך, אני מבינה שזו תקופה קשה שמרגישים בה שאין חשק להרבה דברים, אבל תתני לתקופה הזו להשפיע עלייך, אני בטוחה שאת חזקה ושברגע שאת תמצאי משהו שיעסיק אותך ולא יגרום לך לחשוב על זה, יהיה בסדר.
אני כאן תמיד בשבילך אם תרצי לדבר עם מישהו.❤

שואל השאלה:
יש לי חברות אבל אף אחת לא רוצה להפגש

תנתקי עם כולן קשר.
אני יודעת שזה קשה, אבל תאמיניי לי שאחרי כמה זמן תרגישי על זה טוב. שאת זאת שחתכת את זה. גם אם זה ממש קשה, זה גם יתן לך סיבה למצוא חדשות
זה גם אומר שהן לא אמיתיות, ואת לא צריכה אותן.

שואל השאלה:
יש לי תחביבים
יש לי חברות
אבל זה לא קשור אני סתם ככה מרגישה עצובה בלי סיבה זה לא קשור לשעמום או משהו כזה

אז יש לזה סיבה. את צריכה לעשות חשבון נפש. יש משהו לאחרונה שראיתי אולי שהכביד עלייך, או משהו שאמרו לך, או משהו שקרה בכלליות?

שואל השאלה:
אני לא יודעת

שואל השאלה:
לפעמים אני מרגישה עומס יתר מהלימודים

שואל השאלה:
ויש לי גם אמטופוביה

אז זו פשוט תקופה כזאת, גם אני מרגישה ככה המון פעמים למרות שיש לי חברות ומשפחה ותחביבים, זה לא קשור אליהם, וזה במקרה הזה זה קשור רק אלייך, וכמו שכתבתי לך, את צריכה להעסיק את עצמך בדברים שאת אוהבת לעשות כדי כמה שפחות לחשוב על זה, אל תתני לתקופה הזו להשפיע לך, תגרמי לה לעבור כמה שיותר מהר ממך, אני כאן לכל דבר ואני מאמינה בך שתצליחי.❤

לכל הדברים שכתבת כאן יש לי איתם הזדהות, יש לי המון דברים להגיד על מה שכתבת, אם תרצי לשמוע ולדבר עם מישהו את מוזמנת לשלוח לי הודעה, תזכרי שבסוף הכול עובר, לא משנה כמה קשה זה נראה.

שואל השאלה:
שזה פוביה מהקאות

שואל השאלה:
זה כבר חצי שנה ככה

זה תמיד משתפר. תמיד. לא משנה כמה אץ מרגישה רע, זה תמידד נהיה הרבה יותר טוב. זה רק עניין של זמן. עוד מעט החופש הגדול, ואס תראי איך את מרגישה

שואל השאלה:
אבל זה רק מחמיר

אני מקווה שזה בסדר שאני כותבת את זה כאן, אחרי שקראתי שוב את מה שכתבת וניסיתי טיפה להבין יותר את מה שאת מרגישה, הצלחתי להבין שכנראה את בדיכאון, המצב רוח שיורד פתאום, החוסר חשק, וזה שזה נמשך תקופה ארוכה, יכול להיות שזה בגלל זה, אני ממליצה לך ללכת לאבחון כדי לדעת בוודאות למה את מרגישה ככה ומה אפשר לעשות כדי לשפר את זה כי לא בטוח שזה באמת יכול להיות דיכאון, אבל תמיד טוב לוודא ולבדוק, לאף אחד לא מגיע להרגיש ככה וגם לא לך, אני מאמינה בך ובטוחה שתעברי את התקופה הזאת.❤

^^^ לא רוצה להוריד מהחוויות שלה אבל אם זה באמת היה ישר אומר שהיא בדיכאון אז זה אומר שגם אני הייתי בדיכאון כבר 3 שנים והפסיכולוגית שלי לא איבחנה
אי אפשר לקרוא לכל מצב רוח דיכאון, זה מלחיץ ויכול באמת לגרום לדיכאון.
את יכולה לנסות ללכת לפסיכולוגית, אבל אל תלחצי זה לא בטוח בכלל

שואל השאלה:
אני לא רוצה להגיד להורים שלי שאני רוצה ללכת לאבחון כאילו כבר אמרתי לאבא שלי שבזמן האחרון אני מרגישה כל הזמן עצובה אבל לא מעבר לזה
אני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה

נורה-
עוד הפעם, זה לא אומר שהיא בוודאות בדיכאון, אבל מניסיון שלי עם חברות ומשפחה, רוב האנשים שהרגישו ככה היו בדיכאון ולאחר שהיבחנו אותם הם הצליחו לעבור את התקופה הזאת, זה לא אומר שהיא בדיכאון אבל זה כן מומלץ ללכת לאבחון, יש עוד המון דברים שמעידים על דיכאון, נתתי את זה כאופציה שיכולה להיות אפשרית.

על איזה הורה את יותר סומכת?
תנסי לדבר איתם על אפשרות של פסיכולוגית.
לקחת אותו/ה לשיחה בצד ולהסביר את המצב בדיוק כמו שהסברת לנו

אני מבינה אותך שאת לא רוצה להגיד להורים שלך, אבל אל תעברי את זה לבד, לפעמים זה נראה מפחיד ומלחיץ אבל ברגע שהם ידעו מה את מרגישה אני בטוחה שהם ינסו לעזור לך, תחשבי על עצמך, זה רק אבחון, זה לא אומר עלייך שום דבר, את לא חייבת לעשות את זה, אבל זה מאוד מומלץ אם את רוצה להרגיש טוב יותר, מגיע לך להרגיש אחרת.

שואל השאלה:
אני כבר הייתי אצל שלוש פסיכולוגיות לא בהקשר הזה אבל כל אחת מהן גרמה לי להרגיש לא בנוח

עוד אחד^
זה לא משנה אם זה אפשרות או לא תתן לפסיכולוגית להגיד את זה.
מהניסיון שלי כשכל הזמן מדברים על האפשרויות של מחלות נפשיות לפני אבחון זה מחמיר הכל. אני מכירה עשרות ילדים שפיתחו דיכאון רק מ"להציג את האפשרות"
עד שפסיכיאטרית לא אומרת לך יש לך דיכאון, אסור בשום פנים באופן לחשוב על עצמך כאל בן אדם עם דיכאון.
זה מכניס אותך יותר לתוך זה כמו חול תובעני, באמת. זה אסון

זה ברור שלא תמיד את תרגישי בנוח, אבל לפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה ולנסות שוב, לשתף מישהו זה אף פעם לא קל, אבל אחרי שעושים את זה את תרגישי אחרת, יכול להיות שלא הצלחת להתחבר עם הפסיכולוגיות הקודמות שלך וזה בסדר, זה לא אומר שאת צריכה לוותר, את חשובה לעצמך ואת לא מוותרת, את ממשיכה לנסות, זה קשה אבל רק ככה זה יעבור, תנסי לקרוא שוב את מה שכתבתי, תחשבי עם עצמך מה את מרגישה שאת מסוגלת לעשות ותעשי, אני מאמינה בך ואני כאן לכל שאלה או רצון לדבר.❤

שואל השאלה:
אוף אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מרגישה בתוך בועה של לחץ שאני לא מצליחה לפוצץ וכל פעם נכנס עוד משהו ועוד אחד ורק באלי לבכות אבל אני לא מצליחה כי כבר אין לי כוחות להתמודד עם זה

אני הרגשתי בדיוק כמוך לפני כמה זמן, זה קשה, אני מאמינה לך, אבל את לא צריכה לתת לזה להשפיע עלייך, את צריכה לקום ולהמשיך, עוד מעט חופש גדול וזה יתן לך המון זמן לחשוב על מה שאת רוצה לעשות, על איך שאת רוצה להמשיך, אני ממליצה לך ללכת עכשיו לשטוף פנים או ללכת להתקלח, לקחת יומן או כל דף ולכתוב את כל הדברים שיש לך עומס בגללם, ראיתי שכתבת שיש לך עומס בלימודים, לי הכי עוזר לכתוב על הדף את כל הדברים שיש לך לעשות, את כל מה שמונע ממך להמשיך, תכתבי אותם ותתחילי לאט לאט לעשות את כולם, בקצב שלך, אם את צריכה עזרה אז אל תתביישי לבקש, תעברי את התקופה הזאת ובסוף תהיי גאה בעצמך שלא נשברת וויתרת.❤

תנסי לעשות יותר תחביבים וללכת לחוגים

שואל השאלה:
לכתוב את זה רק מלחיץ אותי כי אני רואה את כל מה שיש לי לעשות ואת כל מה שאני יודעת שאני לא אספיק לעשות

אולי תלכי לפסיכולוג.ית

אני יודעת שזה מלחיץ, אבל שאת תראי אותם כתובים על דף את לא תשכחי מהם עד שתעשי אותם, ככה זה לא ישב לך בראש ויציק לך, זה יהיה כתוב לך על הדף כדי להזכיר לך שאם תעשי את זה, זה יעזור לך, אחד הדברים שהכי עוזרים לי עם לחץ זה מוזיקה ומקלחת, אני מנסה להרגיע את הלחץ שלי, תנסי גם למצוא מה עוזר לך להרגיש רגועה יותר, תשבי לך בחדר, תשימי מוזיקה ותתחילי לראות מאיפה את יכולה להתחיל, איך את יכולה לעזור לעצמך ולא אנשים אחרים, את מסוגלת לעשות את זה, זה יכול להיות היום, זה יכול להיות מחר וזה יכול להיות גם בעוד שבוע, מתי שאת מרגישה מוכנה, תעשי את זה, אני מאמינה בך.

יכול להיות שעובר עלייך משהו, יכול להיות השגרה משפיעה עלייך.
זה יכול לנבוע מהמון דברים.
אבל העניין החשוב הוא לא לשקוע בעצב ולהפך - לטפל בו.
בכל דרך אפשרית. תשוחחי על זה עם מישהו שקרוב אלייך, תנסי לשנות משהו בשגרת היום-יום שלך. נסי ללמוד על עצמך מזה ולהבין מה בדיוק המקור לרגש.

אולי כי מתקרבים לסוף שנה והחופש הגדול ומלא שינויים וזה

כנלל
שאלתי על זה גם לפני כמה שעות ולא ענו לי
אין לי מושג למה אני ככה זה כזה מוזר

אני קוראת ומבינה שאני ואת כלכך דומות וואו באלך שנדבר בחברים לעט נמצא ביחד מה לעשות)