כתבתי קטע על אח שלי שמתמודד עם אוטיזם, דעות?

כבר לא ילד, אבל תמיד כזה יישאר.
גובהו יצמח
קולו יתעבה
וזיפי זקן יכסו את פניו הנעריות.
אך מוחו כשל טף יישמר.
רך ועדין, רווי מחשבות שובבות, משחקים והפתעות.
הוא ירוץ בשדות עם כל הילדים,
יקטוף פרחים וישאל שאלות
שעליהן אין תשובות אפילו לגדולים.
הוא יצחק ויחייך בטוהר ובתמימות.
נולד הוא כילד, וכילד זך ימות.