תגידו ממה שיצא לכם לראות, איזה אנשים יותר אופטימיים אתאיסטים או מאמינים?

מאמינים

מאמינים

מאמינים
אבל אופטימיות שבויה, כזו חסרת תכלית באופן שמחכה שהאושר יגיע לידם מן הכלום.

שואל השאלה:
^לפי השקפת עולמך חשוב להגיד

אתאיסטים

כמובן, הכל לפי השקפת העולם האישית

מאמינים, אבל אופטימיות עיוורת שלא מבוססת על המציאות ולדעתי לא תמיד טובה

שואל השאלה:
ירושלמית במקור
תחשבי שבשבילם האופטימיות הזאת מבוססת על המציאות

מאמינים, אבל אופטימיות שמתבססת על אמונה עיוורת... יש לזה יתרונות וחיסרונות

לדעתי אתאיסטים. הם השתחררו מהכלא בשם "דת"

מאוד תלוי בבנאדם אבל בכלליות מאמינים
אני חושב שזה בגלל שאתאיסטים הם אנשים מאוד ראליים שמאוד קשה להם לראות את המציאות מצורה פחות אפורה (אני מדבר בתור אחד מהם)

מאמינים

מאמינים

מאמינים ללא ספק.

מאמין יודע שכל מה שהשם עושה זה לטובתו

אתאיסט זה יותר משהו כמו ''נוצרתי מכלום ואין לי משמעות ולכן אני מנסה לעשות מה שאני מגדיר ל'טוב' מדי פעם כדי לא להרגיש רע''

מאמינים. הגבול בין ריאליות לאופטימיות מתבהר כשלומדים לעומק מי אנחנו למה אנחנו כאן, מהי הנפש שבנו, ומה התפקיד שלנו, הידיעה על מה אנחנו באמת משרה שלווה שמקורה בשלמות פנימית עם תקווה אמיתית שיש בשביל מה להתאמץ בכל ענין שראוי וזה פשוט כיף &)

מאמינים עובדתית

המגזר החרדי עובדתית באחוזים יותר שמחים במה שהם עושים ומרוצים מהחיים שלהם ביותר אחוזים מאשר המגזר החילוני (אף על פי שהמצב הסוציו אקונומי שלהם נמוך בהרבה מהחילונים )

אני מאחל לך בהצלחה במסע האימות שלך שאכן יש משמעות לחיים ותפקיד בעולם, אני טוען שזה ענין שניתן לאמת ולכן אני מתייחס לזה כהתחלה, כי כך אני אימתתי שהם פני הדברים, ירצו או לא.

אני יכול לספר עליי אישית אבל זה לא העניין בעיני.. יש כיוונים שמהטעם הטוב שלהם והאמינות שהם באים איתם גורמים לך לרצות להתקדם באותו כיוון, האמונה עוזרת להתקדם אבל התוצאות המוחשיות שמגיעות רומזות שהכיוון נכון

מאמינים