מה הטעם ההלכתי שאסור להסתפר ולהתגלח עד שבועות?

זה הכל עניין של מנהג ואבלות
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5705215

המנהג הוא להימנע מלהנשא ומלהסתפר בתקופה שבין פסח לחג השבועות מנהג אבלות על מות שנים עשר אלף זוגות תלמידים של רבי עקיבא בתקופה זו.

מנהג אבלות, כי מתו תלמידי רבי עקיבא, על כך שלא נהגו כבוד זה בזה.

בעקרון אלו ימים של שמחה, בין פסח לשבועות, בין גאולת מצרים לקבלת התורה - הספירה הזו היא ספירה של התעלות לקראת קבלת תורה.

ודווקא בימים אלו, אנו מתייחסים ל"לא נהגו כבוד זה בזה", ונוהגים אבלות, כי זה העיקר של התורה, לנהוג כבוד זה בזה, ולהרבות אמונה.

אסור בגלל 24,000 תלמידים של רבי עקיבא.
אבל זה עד ל"ג בעומר לא עד שבועות. בל"ג
בעומר נגמרה המגפה.

הוספה למה שנאמר מעליי:
נאמר בגמרא שתלמידי ר' עקיבא לא נהגו בכבוד זה לזה. נשאלת השאלה: הכיצד?! הרי הם היו תלמידי ר' עקיבא, האיש אשר כבוד לאחר היה נר לרגליו והטביע את המונח "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה"!
התשובה לכך פשוטה: בהתחשב לעובדה שהתלמוד הירושלמי (שם נכתבה הסיבה למותם של התלמידים) היה נתון לפיקוח "הצנזורה הרומית" בתקופת חיבורו וחתימתו, והחכמים לא דנים במוסר ההשכל הנובע מהמקרה אלא דנים בסיבת מותם של התלמידים, סביר להניח שלא נאמרה הסיבה האמיתית למותם.
משערים שהם מתו במרד בר כוכבא, דבר שנראה הגיוני לאור העובדה שר' עקיבא ראה בבר כוכבא את מלך המשיח (הוא אמר עליו בין היתר את הפסוק "דרך כוכב מיעקב" כהוכחה שזהו מלך המשיח).
מרד בר כוכבא היה כמלחמה לכל דבר, ומתוקף היתר בכללי כבוד בעת מלחמה, התלמידים לא נהגו בכבוד זה בזה כי זה היה מצב של מלחמה ולא היה מתאים לנהוג בכבוד לאחר בעת לחימה. כך גם אפשר להבין את הדיון על סיבת מותם, שהרי יכלו למות ממחלות (המתוארות במפורש בגמרא) שהתפרצו עקב תנאים סניטריים ירודים, דבר שקורה בדר"כ רק במלחמות.
כך יוצא שהגמרא "רמזה" לסיבה האמיתית למותם של הצדיקים בכך שהיא אמרה "שלא נהגו בכבוד זה בזה", כי כפי שהבנו, לא נוהגים בכבוד בעת מלחמה.

התלמידים נהרגו בתקופה שבין פסח לשבועות, ולכן אנו אבלים על מותם של 24000 תלמידי חכמים שנהרגו על קידוש ה' במלחמה על חירות ישראל במאה השניה לספירה.

סליחה על האורך:)