8 תשובות
הפרעות אכילה
אני קצת מתביישת סיפרתי
ל2 חברות שלי ולחבר שלי
אני קצת מתביישת סיפרתי
ל2 חברות שלי ולחבר שלי
אנונימית
טריכוטילומניה וחרדה חברתית
אני לא מתביישת לגבי החרדה חברתית אני מספרת בכיף.. לגבי הטריכוטילומניה אני גם לא מתביישת אבל אני מספרת רק לאנשים שאני נפתחת אליהם כי גם הקטע שאני עם פאה יכןל להיות קצת מביך
אני לא מתביישת לגבי החרדה חברתית אני מספרת בכיף.. לגבי הטריכוטילומניה אני גם לא מתביישת אבל אני מספרת רק לאנשים שאני נפתחת אליהם כי גם הקטע שאני עם פאה יכןל להיות קצת מביך
1. מאובחנת עם דיכאון והפרעות אכילה.
2. לא מתביישת בזה אבל אני לא אשתף כל כך אנשים שאני מכירה כי אני לא רוצה שידאגו לי.
2. לא מתביישת בזה אבל אני לא אשתף כל כך אנשים שאני מכירה כי אני לא רוצה שידאגו לי.
הפרעת חרדה
פוסט טראומה מורכבת
לא מתביישת ולא מסתירה, לוקחת כדורים מגיל 11 וזו מי שאני, אני עושה את ההכי טוב שלי בשביל לשרוד בעולם הזה, הכל בסדר
פוסט טראומה מורכבת
לא מתביישת ולא מסתירה, לוקחת כדורים מגיל 11 וזו מי שאני, אני עושה את ההכי טוב שלי בשביל לשרוד בעולם הזה, הכל בסדר
מאניה דיפרסיה
לא מתביישת אבל לא מספרת לכל בן אדם שני שאני רואה
לפעמים אני מדברת על זה עם חברים קרובים שלי
לא מתביישת אבל לא מספרת לכל בן אדם שני שאני רואה
לפעמים אני מדברת על זה עם חברים קרובים שלי
שואל השאלה:
גאה בכולכם 3>>
גאה בכולכם 3>>
אנונימית
הפרעת חרדה
פוסט טראומה מורכבת
דיכאון
ואני לא משתפת בטראומה שלי אם אנשים שאני לא ממש ממש קרובה אליהם
פוסט טראומה מורכבת
דיכאון
ואני לא משתפת בטראומה שלי אם אנשים שאני לא ממש ממש קרובה אליהם
הפרעת אישיות גבולית
לא לגמרי מאובחנת באופן רשמי כי האבחון הרשמי שלי הוא "childhood emotional disorder unspecified" אבל הפסיכיאטרית אמרה לי שזה מה שהיא חושבת שיש לי אבל היא לא נותנת לי את האבחנה (לכו תבינו פסיכיאטרים)
סיפרתי לחברים קרובים שלי, ואני מצד אחד גאה ושמחה לדעת סוף סוף שאני צודקת במה שעובר עליי (כי מן הסתם ששיערתי קודם אבל אסור לאבחן את עצמך), אבל מצד שאני אני באמת לא רוצה שיראו אותי כמשוגעת, אז לפעמים אני מתייבשת בזה, בעיקר עכשיו כשהתחלתי להתעסק בדברים של הצבא והכול, ושם מאוד לא תומכים בזה בלי להעיף אותך לפי מה שהבנתי. מה שכן, האבחנה כן עזרה לי מאוד לקבל את העובדה שאני חולה ולא סתם מעמידה פנים או סובלת פחות מאחרים וסתם מתבכיינת, ככה שזה גרם לי להקלה די גדולה באיזשהו מקום
לא לגמרי מאובחנת באופן רשמי כי האבחון הרשמי שלי הוא "childhood emotional disorder unspecified" אבל הפסיכיאטרית אמרה לי שזה מה שהיא חושבת שיש לי אבל היא לא נותנת לי את האבחנה (לכו תבינו פסיכיאטרים)
סיפרתי לחברים קרובים שלי, ואני מצד אחד גאה ושמחה לדעת סוף סוף שאני צודקת במה שעובר עליי (כי מן הסתם ששיערתי קודם אבל אסור לאבחן את עצמך), אבל מצד שאני אני באמת לא רוצה שיראו אותי כמשוגעת, אז לפעמים אני מתייבשת בזה, בעיקר עכשיו כשהתחלתי להתעסק בדברים של הצבא והכול, ושם מאוד לא תומכים בזה בלי להעיף אותך לפי מה שהבנתי. מה שכן, האבחנה כן עזרה לי מאוד לקבל את העובדה שאני חולה ולא סתם מעמידה פנים או סובלת פחות מאחרים וסתם מתבכיינת, ככה שזה גרם לי להקלה די גדולה באיזשהו מקום
באותו הנושא: