לא מבין אנשים שנגד הרפורמה, כנסו לתיאור אני רוצה לשמוע דעות שכנוע אחרת.

זהו שלא זה לא דמוקרטיה
לדמוקרטיה יש עוד צצדים ולא רק בחירת שלטון
ברגע שהשלטון (הרשות המחוקקת) תשלוט בבגץ ובשופטים שם(הרשות השופטת) אז זה נקרא דיקטטורה
כי אין למעשה הפרדת רשויות

דמוקרטיה זה לא רק בחירת העם למנהיג. זה הרבה, הרבה מעבר לזה.

שואל השאלה:
הרשות השופטת לא נבחרה ע"י העם, למה שיהיה להם יותר כוח מאשר שלטון שנבחר ע"י העם ברוב??

אין להם יותר כוח
יש חוקים שהם פוגעים במישהו (בקבוצות בחברה) ולכן מותר להם לבטלם תוך כדי נימוקים והסברים

אוקיי אז נכון ששלטון העם זה הבסיס של הדמוקרטיה וזה הדבר הכי חשוב בה, אבל תומכי הרפורמה מתבססים בטענות שלהם על עיקרון בסיס אחר של הדמוקרטיה שנקרא הפרדת רשויות.
מה זה אומר? זה אומר שיש בית משפט, כנסת וממשלה, אלו שלוש הרשויות והן לא תלויות אחת בשנייה אלא מאוזנות ועצמאיות.
הכנסת מחוקקת חוק, הממשלה מוציאה אותו לפועל, והמשפט שופט את את מי שעובר עליו על ידי מתן פרשנות מסוימת לחוק.
המתנגדים לא רוצים שכל הרשויות יהיו כפופות תחת הכנסת, כי כשמעבירים רפורמה כזאת, רוב של חברי קואליציה ומקורבים שלהם יישבו בבתי המשפט. זה כאילו הקואליציה עצמה יושבת שם, ולא שופטים עצמאיים שאומנם באים מהשמאל חלק, אבל לפחות אין להם שום קשר לכנסת ולקואליציה.
כלומר, אין פגיעה בעצמאות של הרשות השופטת. וזאת המטרה, שכל אחת תהיה עצמאית, מה שהכנסת והממשלה כבר לא כל כך. לשים נציגים של הקואליציה בתור שופטים, זה אומר לבטל את העצמאות של הרשות הזאת ולתת יותר כוח (לא מאוזן) לקואליציה שנכון, נבחרה על ידי העם, אבל זה מתן לגיטימציה וחוקיות לעשות פעולות לא דמוקרטיות בעליל בהמשך.

שואל השאלה:
ברגע שיש להם אפשרות לבטל החלטות שבוצעו ע"י רשות המחוקקת, יש להם יותר כוח.
הם הקלף האחרון בחבילה, שלא נבחר ע"י העם בשום צורה.
זאת לא דמוקרטיה.

מבחינה גורפת אתה צודק, אבל יש סטנדרטים וחוקים מסויימים לאיך שדברים במדינה מתנהלים. תפקיד בית המשפט הוא להחליט מתי משהו עובר על אלה, כמו, נגיד, אם הממשלה פתאום תרצה להרוג את כל האשכנזים. זה לא יעבור בית משפט גם עם 120 מנדטים כי זה נחשב רצח המוני (עם אפילו) וזה לא חוקי לפי הצהרות האו"ם ובית המשפט הבין-לאומי שאליו ישראל כפופה.

הכנסת יכולים לחוקק מה שבא להם
לפעמים הם מחוקקים דברים שלא צריכים להיות מחוקקים
שאסור שיהיו כאלה חוקים
או שהחוקים/ שינויים בחוקים גורמים לאפליה
ואם יש חוק כזה שעבר אז לך בתור אזרח יש זכות לעתור לבגץ נגד החוק ואז בגץ ידון בחוק ובמידה ואתה צודק והוא אכן חוק שנוגד עקרון דמוקטי או מפלה אז בגץ פוסל אותו
כי בדמוקרטיה אוסר שיהיה עריצות הרוב ואת זה בגץ מונע...

שואל השאלה:
מה שאתה אומר אינטואיטיבית לא יקרה, המדינה דמוקרטית, אם הממשלה תחוקק חוקים שלא נורמליים, העם לא יבחר בו! וזו בדיוק דמוקרטיה!
עצם העבודה שהוספנו למנהיגים שנבחרו ברוב קולות כוח, מחזקת דמוקרטיה!
טענתכם לגבי האנשים שיושבים שם במערכת הממשלה, זה שעשו דברים בעבר, לא אומר שהם לא נבחרו עדיין ע"י העם.
יש הבדל מוחץ בין מה שעשו לבין דמוקרטיה, העם עדיין בחר בהם.

נכון, יכול להיות שהרוב בחר בממשלה. אבל בסופו שדבר, צריך לשים לה גבולות מסוימים, כי דמוקרטיה היא גם שמיעת רצון הרוב וגם הגנה על רצון המעטים. הרוב זה לא כולם, והממשלה לא יכולה לפעול בצורה גורפת מדי או קשה מדי נגד אלה שלא בחרו בה, כי גם הם חלק מהמדינה וגם הם רוצים זכויות. הרשות השופטת מונעת החלטות קיצוניות כאלה, אבל שימו לב שגם לה אין את כל הכוח, היא רק מונעת חוקים קיצוניים. בגלל זה אלו רשויות שחשוב להפריד, כי תמיד צריך להגביל כוח מסוים ברמה מסוימת

במדינה דמוקרטית המדינה בנויה על מערכת של בלימות כך שלאף גוף לא יהיה יותר מדי כוח, לכן הגיע רעיון הפרדת הרשויות, כל אחד משלושת הגופים (ממשלה, בית המשפט העליון, הכנסת) צריכה לפקח אחת על השנייה ולבלום דברים שעלולים להזיק, כרגע הבעיה זה שמחלישים את אחת הרשויות, מה שגורם מבחינה עובדתית לדמוקרטיה לקויה

במדינה דמוקרטית המדינה בנויה על מערכת של בלימות כך שלאף גוף לא יהיה יותר מדי כוח, לכן הגיע רעיון הפרדת הרשויות, כל אחד משלושת הגופים (ממשלה, בית המשפט העליון, הכנסת) צריכה לפקח אחת על השנייה ולבלום דברים שעלולים להזיק, כרגע הבעיה זה שמחלישים את אחת הרשויות, מה שגורם מבחינה עובדתית לדמוקרטיה לקויה

אנסח בקצרה
אחד מעקרונות הדמוקרטיה היא הפרדת רשויות, וזה אומר שברגע שאין הפרדת רשויות וכל הרשויות מוענקות לאדם אחד, זו דיקטטורה.

דמוקרטיה מתבטאת לא רק בשלטון העם אלא גם במגבלות על השלטון, שנועדו למנוע מהשלטון מלפגוע בעם. המגבלה היחידה שקיימת על השלטון בישראל היא בית המשפט העליון. הרפורמה עומדת לקחת את רוב הכוח של בית המשפט העליון, מה שיאפשר לממשלה לבצע החלטות שיכולות לפגוע בזכויות אדם, באזרחים, או במדינה.
העם לא אמור לבחור את שופטי בית המשפט העליון, כי הוא אמור לפקח על הממשלה. הוא לא אמור לפעול על פי רצון העם, אלא על פי חוקי היסוד של מדינת ישראל.

מדוע אנשים החליטו שהרפורמה פוגעת באיזונים והבלמים הנמצאים בתוך המערכת?

כיום, אף רשות אינה בוחרת את עצמה מלבד הרשות השופטת: את הרשות המחוקקת בוחר הציבור. את הרשות המבצעת בוחרת הכנסת. רק לרשות השופטת יש זכות וטו על המינוי של עצמה. בנוסף, אף רשות אינה בוחרת את עצמה מלבד הרשות השופטת: את הרשות המחוקקת בוחר הציבור. את הרשות המבצעת בוחרת הכנסת. רק לרשות השופטת יש זכות וטו על המינוי של עצמה. האם הדבר נראה סביר למישהו?

הרפורמה לא מושלמת אני מסכים עם התגובות פה, אבל להגיד שהיא לא נחוצה זו שטות גמורה..

^זה פשוט חצי אמת

האמת היא שהיא לא בוחרת את עצמה
ואין ווטו לאף אחד
עד היום זה היה ככה הבחירה
3 שופטי ביהמש העליון - הנשיא ועוד שניים הממונים על ידו.
2 שרים
2 חברי כנסת - לרוב 1 מהקואליציה ו 1 מהאופוזיציה
2 נציגי לשכת עורכי הדין
ושופט נבחר ברוב של 7 מ9
משמע אין ווטו לאף צד

מה שהרפורמה רוצה לעשות זה ככה
9 שופטים מתוכם
5 אנשי קואליציה
1 נציג אופוזיציה
נשיא ביהמ"ש העליון
2 שופטים בדימוס שימונו על ידי שר המשפטים ובתנאי שנשיא העליון ייאשר אותם

בחירת שופט ברוב של 5 מ-9.
משמע יש ווטו לקואליציה

והאם שופט יפסול חוק של מי שבחר אותו?
רוב הסיכויים לא ..
ולכן אסור שהרפורמה תעבור

ראשית, לפי הגדרה כן יש כרגע לבג"ץ וטו כי לא ניתן למנות שופט לעליון ללא הסכמתם.
תסתכל נגיד על איילת שקד ועל איזה התחייבויות היא הייתה צריכה לתת בשביל למנות רק כמה שופטים שמרנים לעומת שופטים אקטיביסטיים..

שנית, נאמר ששופט רגיל (שלא מבית משפט עליון), נבחר על פי רוב רגיל.
משמע כל השופטים הנבחרים הם בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון (3 שופטי בית המשפט העליון + 2 מלשכת עורכי הדין).

ושלישית, זה ממש לא נכון מה שכתבת, החלטת ועדת החוקה היא להגדיל את הוועדה למינוי שופטים ל־11 חברים שהם (מה שאתה ציינת זה תיקון לחוק היסוד מפברואר שהוא כבר ממש לא עדכני ועבר שינויים רבים):
* נשיא בימ"ש העליון ושני שופטים אחרים של בימ"ש העליון, שיבחר חבר שופטיו.
* שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה.
* חמישה ח"כים, ובהם שלושה מסיעות הקואליציה ושניים מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק או בתקנון הכנסת.

למינוי שופט לבימ"ש העליון הוועדה תהיה רשאית להציע:
- שני מינויים ברוב רגיל של חבריה
- מינוי אחד ברוב רגיל של חבריה ובהם ח"כ מסיעות האופוזיציה המכהן בוועדה
- יתר המינויים- ברוב רגיל של חבריה ובהם ח"כ מסיעות האופוזיציה ושופט, המכהנים בוועדה.
- עם כינונה של כנסת חדשה, טרם הקמת ממשלה- לא תציע הוועדה מינוי כלשהו אלא ברוב חבריה ובהם ח"כ מסיעות האופוזיציה ושופט, המכהנים בוועדה.

ברגע שהשופטים לא עצמאיים לגמרי הם אינטרסנטיים לכל דבר ויכולים רק לעשות רע לאזרחים. למשל הממשלה יכולה להחליט שהמעמ עולה ל 25 אחוז ואין אף גוף שמונע את זה ממנה