4 תשובות
הרעיון הכללי של קהלת (שלמה) שהיה לו הכל, כל דבר חומרי שאדם יכול לרצות ולשאוף בעולם הזה, והמסקנה שלו לבסוף שהכל הבל, הכל נשאר לאחרים והוא לא יכול לסמוך שהאדם אחריו ישמור על זה כמו שצריך, בקיצור רק עבודת השם היא התכלית האמיתית ובעלת המשמעות בעולם. השם כמו תמיד- עליון ורחום וחנון ומבקש מהאדם להתקרב אליו..
+קישור מצורף אולי יעזור
שואל השאלה:
אוקיי, הבנתי תודה רבה.
אבל עדיין לא הבנתי איך הוא מתאר את אלוהים? ומה היחס של אלוהים לאדם כלפי בני האדם. האם הוא מתאר אותו כ"כל יכול" וממש אדיב? או שדווקא ההפך?
אוקיי, הבנתי תודה רבה.
אבל עדיין לא הבנתי איך הוא מתאר את אלוהים? ומה היחס של אלוהים לאדם כלפי בני האדם. האם הוא מתאר אותו כ"כל יכול" וממש אדיב? או שדווקא ההפך?
אנונימי
11 אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ; גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם, אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד־סוֹף׃
13 וְגַם כָּל־הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְרָאָה טוֹב בְּכָל־עֲמָלוֹ; מַתַּת אֱלֹהִים הִיא
כאן שלמה מדבר על השם, על החסד שעשה עמנו, נתן לנו את העולם כולו, יפה וטוב ונתן לנו חכמה והיטיב לנו. האדם חושב שמה שיש לו זה בזכות עצמו- אבל זאת בעצם מתנה מהשם.
12 יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם; כִּי אִם־לִשְׂמוֹחַ, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו׃
כל תכלית האדם היא לעשות טוב ולהתגבר על יצרו, שטבעו להרע
20 הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל־מָקוֹם אֶחָד; הַכֹּל הָיָה מִן־הֶעָפָר, וְהַכֹּל שָׁב אֶל־הֶעָפָר׃ 21 מִי יוֹדֵעַ, רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם, הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה; וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ׃ 22 וְרָאִיתִי, כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו, כִּי־הוּא חֶלְקוֹ; כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת, בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו׃
שוב, הכלית היא העולם הבא והרוחניות, כי החומר והגוף בא מעפר וחוזר לעפר.
בקיצור- השם- עושה חסד בלי סוף- האדם- מטבעו יצרו רע ותפקידו לכבוש את יצרו.
13 וְגַם כָּל־הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְרָאָה טוֹב בְּכָל־עֲמָלוֹ; מַתַּת אֱלֹהִים הִיא
כאן שלמה מדבר על השם, על החסד שעשה עמנו, נתן לנו את העולם כולו, יפה וטוב ונתן לנו חכמה והיטיב לנו. האדם חושב שמה שיש לו זה בזכות עצמו- אבל זאת בעצם מתנה מהשם.
12 יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם; כִּי אִם־לִשְׂמוֹחַ, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו׃
כל תכלית האדם היא לעשות טוב ולהתגבר על יצרו, שטבעו להרע
20 הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל־מָקוֹם אֶחָד; הַכֹּל הָיָה מִן־הֶעָפָר, וְהַכֹּל שָׁב אֶל־הֶעָפָר׃ 21 מִי יוֹדֵעַ, רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם, הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה; וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ׃ 22 וְרָאִיתִי, כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו, כִּי־הוּא חֶלְקוֹ; כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת, בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו׃
שוב, הכלית היא העולם הבא והרוחניות, כי החומר והגוף בא מעפר וחוזר לעפר.
בקיצור- השם- עושה חסד בלי סוף- האדם- מטבעו יצרו רע ותפקידו לכבוש את יצרו.