4 תשובות
הליקובקטר פילורי הוא חיידק שהסתגל לחומציות הקיבה והתריסריון ומשגשג בהם באמצעות הפיכת אוריאז לאמוניה ולביקרבונט שהם בסיסיים ומאפדרים לו לשרוד את החומצה, הוא הגורם העיקרי להתפתחות דלקות וכיבים בתריסריון ובקיבה (כיבים עיכוליים).
הבדיקה הנפוצה היא באמצעות תבחין נשיפה.
הבדיקה הנפוצה היא באמצעות תבחין נשיפה.
הֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי - הוא חיידק גראם שלילי שיוצר בגוף החי מושבות ברובד העמוק של רירית הקיבה והתריסריון ומחליש את עמידות הקיבה לסביבתה החומצית. צורתו מפותלת או סלילונית בעל 4–6 שוטנים בקצהו, אורכו כ-3 מיקרומטר וקוטרו כ-0.5 מיקרומטר.
מושבות ההליקובקטר הפילורי הן הגורם העיקרי להתפתחות דלקות וכיבים בתריסריון ובקיבה (כיבים עיכוליים) והוא גם קשור להתפתחות סרטן הקיבה.
מעריכים כי כחצי מאוכלוסיית העולם נגועה בחיידק זה, חלוקה שונה בין ארצות רווחה לארצות מתפתחות; תפוצתו היא בין 60%-50% בארצות הרווחה, ואילו בארצות מתפתחות היא מגיעה עד 90%. התפוצה רבה יותר בשכבות בעלות רקע סוציו-אקונומי נמוך. במקרים רבים הוא עובר בין בני אותה משפחה. ההידבקות בחיידק היא כבר בילדות, לרוב לפני גיל עשר. ההדבקה נעשית על ידי העברתו בצורה ישירה מאדם לאדם באמצעות מגע פומי (אוראלי) עם רוק או צואה. עיקר פגיעתו היא בגיל מבוגר (60-50 ומעלה). מיני הליקובקטר נוספים נמצאו ביונקים, כגון קופים, חיות מחמד וחיות משק. חלקם גורמים לתופעות הדומות לאלו הקיימות באדם.
קיימות ארבע בדיקות לזיהוי הימצאותו של החיידק. הראשונה היא באמצעות תבחין נשיפה, שבו נוטל הנבדק איזוטופ urea - c13, איזוטופ יציב לא-רדיואקטיבי: במקרה שהחיידק קיים, האיזוטופ מתפרק בקיבה, ומתקבלים בנשיפה תוצרי פירוק: אמוניה ופחמן דו-חמצני. בדיקה זו קלה, מהירה ונוחה לנבדק. אפשרות שנייה, שאף היא קלה ומהירה, היא בדיקת נוגדנים בדם לחיידק זה. רמת נוגדנים גבוהה מצביעה על הדבקה פעילה של החיידק. בבדיקת צואה ניתן לגלות, ב-94% מהמקרים, חלבונים הקשורים לחיידק. בדיקה נוספת שנחשבת למהימנה ביותר היא ביופסיה הנלקחת במהלך בדיקת גסטרוסקופיה. לדגימה מוסיפים אוראה, ואם נמצא החיידק, מתקבלת שוב אמוניה. בדיקה זו חודרנית, וקשה מהבדיקות הקודמות, שכן היא מחייבת נתינת סם הרגעה ועלולה לגרום לכאבי גרון בימים שלאחר הבדיקה.
מכיוון שהחיידק עמיד יחסית לאנטיביוטיקה, מטפלים בו בשילוב של שני תכשירי אנטיביוטיקה ואף שלושה, ביחד עם תכשיר נוגד חומציות.
מושבות ההליקובקטר הפילורי הן הגורם העיקרי להתפתחות דלקות וכיבים בתריסריון ובקיבה (כיבים עיכוליים) והוא גם קשור להתפתחות סרטן הקיבה.
מעריכים כי כחצי מאוכלוסיית העולם נגועה בחיידק זה, חלוקה שונה בין ארצות רווחה לארצות מתפתחות; תפוצתו היא בין 60%-50% בארצות הרווחה, ואילו בארצות מתפתחות היא מגיעה עד 90%. התפוצה רבה יותר בשכבות בעלות רקע סוציו-אקונומי נמוך. במקרים רבים הוא עובר בין בני אותה משפחה. ההידבקות בחיידק היא כבר בילדות, לרוב לפני גיל עשר. ההדבקה נעשית על ידי העברתו בצורה ישירה מאדם לאדם באמצעות מגע פומי (אוראלי) עם רוק או צואה. עיקר פגיעתו היא בגיל מבוגר (60-50 ומעלה). מיני הליקובקטר נוספים נמצאו ביונקים, כגון קופים, חיות מחמד וחיות משק. חלקם גורמים לתופעות הדומות לאלו הקיימות באדם.
קיימות ארבע בדיקות לזיהוי הימצאותו של החיידק. הראשונה היא באמצעות תבחין נשיפה, שבו נוטל הנבדק איזוטופ urea - c13, איזוטופ יציב לא-רדיואקטיבי: במקרה שהחיידק קיים, האיזוטופ מתפרק בקיבה, ומתקבלים בנשיפה תוצרי פירוק: אמוניה ופחמן דו-חמצני. בדיקה זו קלה, מהירה ונוחה לנבדק. אפשרות שנייה, שאף היא קלה ומהירה, היא בדיקת נוגדנים בדם לחיידק זה. רמת נוגדנים גבוהה מצביעה על הדבקה פעילה של החיידק. בבדיקת צואה ניתן לגלות, ב-94% מהמקרים, חלבונים הקשורים לחיידק. בדיקה נוספת שנחשבת למהימנה ביותר היא ביופסיה הנלקחת במהלך בדיקת גסטרוסקופיה. לדגימה מוסיפים אוראה, ואם נמצא החיידק, מתקבלת שוב אמוניה. בדיקה זו חודרנית, וקשה מהבדיקות הקודמות, שכן היא מחייבת נתינת סם הרגעה ועלולה לגרום לכאבי גרון בימים שלאחר הבדיקה.
מכיוון שהחיידק עמיד יחסית לאנטיביוטיקה, מטפלים בו בשילוב של שני תכשירי אנטיביוטיקה ואף שלושה, ביחד עם תכשיר נוגד חומציות.
במילים פשוטות יש את זה לחצי מהעולם, כולם חיים עם זה. פשוט תלך/י לרופא משפחה שיפנה לבדיקת נשיפה ואז טיפול קצר.
שלום לך אנונימי - חיידק ההליקובקטר פילורי מצוי ברמה פתולוגית ב- 75% מהאוכלוסייה, הוא מוכר כסיבה הגורמת לאולקוס אך רק ל-30% מהנשאים יש ביטוי של כיב. בשנת 1994 הוגדר החיידק ע"י ארגון הבריאות הבינלאומי (who) כחיידק מסרטן. החיידק מתקיים היטב בסביבה חומצית, נחשב למאוד מדבק בין בני המשפחה לכן יש חשיבות רבה לאחר זיהוי החיידק יש צורך לטפל בשאר בני המשפחה. נמצא קשר ישיר בין המצאות החיידק לבעיות קרדיו-ואסקולריות, במקרה ואת/ה מעוניינת בטיפול - תפנה לרפואה אלטרנטיבית- יש בתי טבע שמטפלים בנושא, אני אישית ממליצה על "בית טבע ובריאות" - לאחר בדיקה הם מספקים לך טיפול טבעי שמונע תופעות לוואי של תרופות כימיות.
שמחתי לעזור:)
שמחתי לעזור:)
דנה