אלה שמדא זה מרתיע אתכם לראות כל הזוועות שיוצא לכם לראות?

לא

את האמת, לא ממש.
יש בזה קטעים לא נעימים לפעמים אבל בדרך כלל זה בסדר גמור

באותו הרגע פועלים בלי לחשוב אז זה לא מרתיע אבל אחרי זה זה בא אלייך ואתה חושב על זה בלי הפסקה לצערי( אני מדברת על ארוע ספציפי שחוויתי, לא כל אחד חווה דברים אוצו דבר)

יש פעמים שכן, שמגיעים למקרים מאוד קשים ולפעמים קשה לשכוח את זה, אבל יש סיבה למה יש סינונים למד"א. במד"א יש אנשים שהם חזקים נפשית ומסוגלים להתמודד עם הדברים האלה, כאלה שלא מסוגלים להתמודד מפסיקים את ההתנדבות שלהם. אין מה לעשות יכולים להיות מקרים מדהימים ומשמחים (כמו לידה שהיתה לי היום) ומקרים מזעזעים של אלימות, החייאות, ניסיונות התאבדות. מי שלא מסוגל להתמודד עם זה לא צריך להיות במד"א.
היה לי מקרה שממש הרתיע אותי, אבל עליתי למשמרת יום אחרי והכל עבר, בסוף שוכחים מהכל.

מחזקת^

שואל השאלה:
אותי זה ממש מפחיד לאחותי פעם אחת נפתחה הרגל וליטרלי לא הייתי מסוגל לעזור הייתה לי סחרחורת

יש אנשים שזה לא מתאים להם כמו שאמרו מעליי
וזה בסדר
לא כל אחד יודע להתמודד עם דם ומראות קשים

לא
אבל אני מכירה בנות שנהיה להן פוסטראומה

לא