אתם מאמינים בכך שכל מה שקשור לבידור הוא הסחת דעת כדי שאנשים ימשיכו לחיות את החיים שלהם ולא יתלוננו על דברים רעים שקורים?

זה נשמע עמוק

זה להתמרמר ביחד

גם בסופו של יום אנשים רואים סדרות סרטים או קוראים ספרים כדי לברוח מהמציאות
אבל לא תמיד זה גם זמן של הפוגה והנאה
וגם עוד דרך של להכניס כסף בידיוק כמו עיסקאות זה חלק מהכלכלה של העולם

יואו זה מועתק מסטנדאפיסט אבל אני לא זוכרת מי

שואל השאלה:
ספרים זה יכול להיכנס לקטגוריה קצת שונה לדעתי, כי יש ספרים שאפשר ללמוד מהם
וכמובן שזה לא רע מדי פעם לעשות דברים מרגיעים


^לא מועתק מאף אחד. חשבתי על זה לבד עכשיו... אולי זה לגמרי מקרי.
יכול להיות שעוד אנשים חושבים כמוני, כלומר יש סיכוי גדול שכן.

כסף קונה זמן ואנרגיה של אנשים

לא בדיוק. תסתכל למשל לחצרות המלוכה והאצילות באירופה הפיאודלית, ששם התקיימו מופעי בידור, הצגות, נשפים, וכהנה וכהנה בכמויות בלתי פוסקות, בעוד האיכרים עבדו מבלי להתעסק בדברים הללו כלל, אלא רק בעבודה ובפרקטיקה דתית (שהיא פוליטית, בעיקרה). או למשל ברומא העתיקה, שם הרומאים עצמם, שהיו בעלי זכויות יתר, זכו ללחם ושעשועים, בעוד ברחבי האימפריה רוב האנשים עבדו ללא רחם. או שבפלישה הגרמנית לפולין הנאצים היטלר העניק חנינה לכל מעשי האונס והביזה של החיילים, דבר דומה היה המענק שהעניק כל קיסר רומי נכנס לחיילי הלגיונות. מטרת השעועים היא לא לבדר את החלשים שבחברה, הם לא מהווים איום ואם לא תבדר אותם הם רק יתעסקו בעבודה וביצרנות, המטרה היא לשמור את החזקים בתוך מנגנונים ופרקטיקות "משחקיים" (גינוני טקס, דיונים אינטלקטואלים, אירועי צדקה, וכד'). שכן רק לחזקים שבחברה יש מספיק זמן פנוי ומספיק עוצמה בכדי ליצור מהפכה (למעט מקרי קצה). הבידור נועד איפוא בכדי למלא את זמנם של החזקים והמאיימים על ההגמוניה בצורה נעימה, וכך להביא לשיתוף פעולה עם המערך ההגמוני השולט. טיקטוק, נטפליקס, ספוטיפיי, וכל מה שהזכרת הם המכשירים שמעניקים עוצמה לחזקים בימינו, אלו האחוזות של העולם המודרני. פעם על האדם החזק היה להחזיק בשטחיו אנשי רוח, בעלי חנויות, פועלים, וכד', בהם הוא היה מסרסר ככוח פוליטי והוא היה מחזיק בכל האנשים הללו בעזרת כוח צבאי שיאיים על גופם, היום החזק מחזיק בכל אלו באמצעות כוח צבאי שכובל את נפשם. האפליקציות הללו הן לא בידור אלא העוצמה של הבעלים איתה הוא מאיים על ההגמוניה השולטת בסדר החברתי, כוחו בחברה האזרחית. בידור, במובן הקלאסי, אלו הנשפים שמתקיימים במנהטן, סרטי קולנוע של במאים "נחשבים", משחקי גולף, וכד', כל הפעילויות שנועדו לעודד את בעלי האפליקציות למיניהם ללכת יחד עם הכוח הפוליטי השולט, ממש כפי שהיה אלפי שנים.

בקיצור, אנשים שמתעסקים כל היום בטיקטוק וכאלו מתלוננים יותר על החיים מחייל בסיירת מטכ"ל, לצורך העניין. פשוט לאף אחד לא אכפת אם אתה מתלונן או לא כי אתה חסר כל כוח פוליטי, טיקטוק לא יוצר כדי להשתיק את התלונות שלך אלא כדי שאתה תהיה כוח פוליטי של אדם אחר, כלומר כדי שלתלונות שלו יהיה יותר משקל.

שואל השאלה:
כלומר, טיקטוק נוצר כדי שאנשים אחרים ירוויחו ממי שמשתמש באפליקציה?
ומה הכוונה חסר כוח פוליטי?
ברור שזה לא מעניין אם בן אדם אחד מתלונן על משהו, אבל אם כמות משמעותית של אנשים מתלוננת יש להם כוח מסוים.

^בוודאי. כך גם פייסבוק, אינסטגרם, וכל אלו מרעין בישין. פעם סרסרו ביכולת העבודה שלך, היום מסרסרים במידע שלך ובמידע אותו אתה צורך. חסר כוח פוליטי כפשוטו, אין לך השפעה על כלום ושום דבר (חוץ מהצבעה בבחירות, אבל ברור לכולם שזו בדיחה).

שואל השאלה:
זה מפחיד שאין לנו שליטה על כלום

ברור. כולנו פיונים במשחק של ההיסטוריה, או יותר נכון, של הכוחות ההיסטוריים. לדעתי האופציות הן שלוש: או לצאת מהמטריקס בצורה אמיתית (ולא בצורה המביכה של כל מיני אנשי התפתחות אישית), כלומר לוותר על שאיפות חברתיות לחלוטין, בצורה מלאה. ככה אתה יוצא מהמשחק אבל משתעמם למוות. האופציה השנייה היא לנסות להשתלט על הסוס הדוהר, על ההיסטוריה, כלומר לרכוש עוצמה מספקת בהגמוניה השולטת ואז לפעול כראות עיניך (דוגמה מוצלחת של אדם שבא מן השורה והצליח לאלף את ההיסטוריה יהיה נפוליאון). רק שברגע שאתה מנסה לצבור עוצמה יתירה גם הסיכוי שלך להמחץ גבוה יותר. האופציה השלישית היא להמחק בתוך המספר 8 מיליארד של אנשים בעולם, ולנוע עם הזרם אליו לוקחים אותך. מייאש, אבל נוח ביותר.

אם כמות אנשים מתלוננת זה לא ישנה יותר מדי, אתה רואה כמה תלונות חוזרות ונשנות יש על המצב ולאף אחד לא אכפת, רק עושים הצגה כאילו אכפת. הסיבה היא שכמות אנשים שמתלוננת זו לא עוצמה אלא מראית עין של עוצמה, וזאת כי אין להם תעוזה. מלא פעמים, גם בחיי היומיום, מסה של אנשים באה בתלונה מסויימת אבל אף אחד לא מעז להרים את הכפפה, לכל היותר בן אדם אחד או שניים מתוך כלל ההמון (והם, לעיתים, מתוגמלים על כך פוליטית). אתה צודק שישנם מקרים יוצאי דופן בהם כמות אנשים היוותה עוצמה, אך זה כי נוסף להם גם העוז (והדוגמה הקלאסית ביותר תהיה המהפכה הצרפתית, אירוע שמראה לנו שכוחו של העם הנועז מתעלה על כל הגמוניה ועוצמה פוליטית שאפשר לדמיין).

*את, עכשיו שמתי לב רק.

כמעט כל דבר שאנחנו עושים בחיים זה בשביל להסיח את דעתנו מהדברים הרעים ובשביל לא לחשוב על המוות