איך יצא הסיפור? הוא מנוסח טוב וזה?

?

איזה סיפור? (:

שואל השאלה:
אני כותבת בתגובהה

שואל השאלה:
אני מקווה שתצליחו להיכנס

זה קישור להתחברות לדואר ג'ימייל

צריך להתחבר ואין לי חשבון סורי.

שואל השאלה:
כי שלחתי את זה לגימייל של עצמי... איך אני מעלה טקסט ארוך לפה שתראו?

העתק הדבק?

בתגובות

שואל השאלה:
עשיתי אבל יש מללאא אותיות כפולות ואין לי כוח לעבור אחד אחד... *~*

שואל השאלה:
=פרק 1=

אני:" שיט שיט שיט! שוב שכחתי את העבודה היא ת ה ר ו ג אותי! "
נועה: " שיר תרגעי אוקי? פשוט תגידי לה שאח שלך היה חולה או משהו והיית צריככה לטפל בו... "
אני:" היא תהרוג אותי! זו כבר הפעם השנייה שאני שוכחת להביא את העבודה הזאת!
סעמק למה נדפקנו בכיתה י' למה?! אני שונאת את הכיתה הזאת! שיעבירו אותי ישירות לי'ב! "
נועה: " חח כן אה... בואי נהיה בנות 16 בכיתה י'ב.. בטח העלו אותנו שנתיים מרמת המשכל
המאאווד גבוהה שלנו, בקושי הצלחנו לקבל 55 במבחן בלשון.. "
אני: " אוף נוו נועה מה אני עושה עוד דקה היא נכנסת לכיתה ואין לי עבודה!"
נועה: " כוללה עבודה לפסח תרגעי אוקי? תגידי שאח שלך היה חולה או שהכלב אכל לך את העבודה "
אני: " יופי נועה את יודעת לעודד אותי.. "
... " שלום תלמידיים נא ליהיות בשקט ולשבת! "
אני:" שיט! "
...:" יש כמה תלמידים שהיו צריכים להגיש לי את העבודה בלשון.
שהייתה לפסח... נא לשים לי את העבודה על השולחן. "
אני: " ענת... אני שכחתי את העבודה בבית... "
המורה: " שוב? נועה זו כבר הפעם השנייה שאת שוכחת להביא אותה
אני מאוד מצטערת אבל את לא יכולה להכנס לשיעור
גשי לספריה ותסכמי לי על הרצל סיכום בורר.. ותחזרי לשיעור השני. "
לקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהכיתה.. " סעמק עם המורה הזאת. גשי לספריהה ני ני ני. סתומה! "
חשבתי לעצמי
-
המורה: " אני רוצה להציג בפניכם תלמיד חדש. שעבר רק השבוע לבת ים.
אורן.. אתה יכול להכנס... "
נועה: " פאק הבן אדם חתייך! ליטל תסתכלי עליוו! "
ליטל " כן וואו זה כאילו הוציאו אותו מאיזה קטלוג של קסטרו חח " היא לחשה חזרה לנועה.
המורה: " שקט שם בנות! אורן אתה יכול לשבת בשולחן הפנוי שם ( היא הצביעה על השולחן בשורה השנייה)"
-
נכנסתי לספרייה, שהייתה כמעט וריקה מתלמידים חוץ מעידו ורועי שישבו להם בסוף..
עידו היה גבוהה רזה והיה לו גוף אחד היפים.. כאילו הוא הולך למכון כל יום!
למרות שהוא בכלל לא מתעמל..
רועי.. וואו הוא כל כך הטעם שלי... שיער קצר כזה קוצים
פנים מדהימות! עיניים ירוקות ושפתיים שפשוט דורשות.
חטוב כל כך וואי הגוף שלוו רר...
לא שאהבתי אותו או משהו סתם דלוקה או בקטע שלו...
אני: " היי, מה קורה? "
רועי: " גם אותך העיפו? "
אני: " מורה סתומה עזבו.. אני נראה לי פורשת מבית ספר והופכת ליהיות ספרית! "
עידו: " חח הכי טוב.. מה עושים היום תגידו? "
רועי: " וואלה יש לי בית לבד אם בא לכם נשב אצלי סטלה ככה.. "
אני: " טוב אז תודיע לכולם ואני אודיע לבנות.. "
עידו: " כולל ליטל כן?"
אני: " כן כן גם אותה י'חתיכת מאוהב... "
רועי: " חח ליטללווש איי לאב יוו " ניסה לחכות את עידו באופן הזוי!
עידו: " שתוק שתוק אתה כאילו לך לא חסר.. "
ברגע שעידו אמר את זה רועי תקע לו פרצוף שאומר תשתוק!
אחרי שתיקה של כמה שניות רועי: " אתה מתכוון לעשות עם זה משהו? "
עידו: " לא יודע.. אני לא חושב שהיא בכלל בקטע שלי.. "
רועי: " יושבת פה אחת החברות הטובות שלה למה שלא תשאל אותה. " רועי חייך אליי
אני: " חמוד. אני לא יכולה להגיד לך.. גם אם הייתי יודעת זה צריך לבוא ממנה. "
רועי: " או ממך.. " והסתכל על עידו..
היו עוד 10 דקות לצלצול ואני כמעט סיימתי את הסיכום המטומטם שהמורה נתנה לי.

-

המורה: " תרגיל 38.. 39 ו 40.. כל השיעורים למחר.
אנא העבירו למי שלא היה בשיעור. "
***צלצול***
אני: " טוב אני הולכת לתת את זה למכשפה שנקראת המורה שלי. "
עידו+רועי: " ביי "
-
רועי: " מה אתה מפגר? עוד שנייה היא קלטה אותך!
עידו: " מצטער אחי נפלט לי.. "
רועי: " טוב אחי יאללה בואי איתי אני חייב לעשן.. "
-
נכנסתי לכיתה ראיתי את ליטל ונועה יושבות בסוף..
אני: " כוס אמא של המורה הזאת! כולה לא הבאתי את העבודה! "
נועה: " עזביי אותך את זה! את לא יודעת מה קרה! "
אני: " מה קרה?! " נועה: " תקשיבי יש לנו תלמיד חדש בכיתה... " עם חיוך זממי על פניה..
אני: " וואלה? מי זה "
ליטל: " חתיך..."ליטל התערבה..
אני: "פשש.. נו אז איפה החתיך הזה! "
נועה: " המגפרת לקחה אותו איתה.. "
אני: " טלי?! "

-
טלי: " אז איך אמרת שקוראים לך? " בעוד היא מחזיקה לו את היד ומסתובבת איתו בחוץ
אורן: " אורן.. טלי.. נכון? "
טלי: " זוכר מהר הא? "
אורן: " איך אפשר לשכוח? "
טלי: " מה שנכון נכון... " וחייכה אליו

-
אני: " אויש הסתומה הזאת.. מסכן אני לא רוצה לדעת מה עובר עליו "
וכולנו צחקנו
***צלצול***
ליטל: " יאללה בעזרת השם נעבור גם את השעה הזאת ונחתוך הביתה. "
אני: " ונאמר כולנו אמן " והתחלתי לצחוק " אני הולכת לשתות לפני שהמכשפה תבוא.. "
ליטל: " טוב.. "
נועה: " למה לא אמרת לה שהוא יושב לידה? "
ליטל: " עזבי אותך.. נשאיר לה את ההפעה " ושתיהן צחקו
-
בזמן שאני שותה..
.."שוב את רוצה ליהיות מחוץ לכיתה? "
אני: " טוב אני נכנסת.. " =אווך מורה סתומה! =
-
נכסתי לכיתה ואת מי ראיתי יושב לידי, את הבן אדם הכל כך כל כך יפה הזה!
עוד שנייה הריר יצא לי מהפה.. בלי להגזים הוא היה פשוט יפה!
רזה וגבוהה עיניים ירוקות פנים של בובי במקום בובה חח..
אהבתי את המראה בדיוק כמו רועי, הוא היה הטעם שלי..
התיישבתי לידו.. וראיתי איך טלי נועצת בי מבטים, בעצם כל הבנות נעצו מי מבטים
-
**רטט**
-התקבלה הודעה חדשה-
" נו.. אז איך זה לשבת ליד החתיך? חח "
קיבלתי הודעה מנועה ישר הסתכלתי עליה וכולנו צחקנו אני היא וליטל שהן ישבו ביחד.
הן היו החברות הכי טובות שלי.. היינו מי שלישיה כזאת..
היו עוד חברות אבל הן היו הכי הכי.. האלה שאני מספרת להן את כל הסודות ואת כל הדברים
שאני לא יכולה לפתוח בפניי אחרים.
החזרתי הודעה - " חח מפגרות! הייתן אומרות לי! לחסוך אי נעימות חח"
ניסיתי לפזול לצדדים להסתכל עליו עוד קצת.. אבל זה סתם היה נראה דפוק.
המורה הכתיבה משהו אז רשמתי במחברת והייתי בטוחה שגם הוא רושם
אבל אחרי איזה דקה ראיתי אותו מעביר אליי פתק:
- אז איך אמרת שקוראים לך? -
רשמתי לו - לא אמרתי אבל שיר:) -
- שם יפה.. - למרות שהוא היה חתיך ומתוק לא ממש התרגשתי
אף פעם לא היו לי פרפרים ודברים כאלה.. אף פעם לא התאהבתי באמת.
גם רועי זה לא היה משהו..
- תודה.. מה השם שלך סתם שאני אדע? -
- אורן.. -
עשיתי סיימלי -:) - וסיימנו את השיחה במבטים אחד על השני..

פרק 2=
השיעור עבר, למרות שהיו לא מעט חפירות מהמורה העברנו אותו בשלום
אני ליטל ונועה החלטנו להבריז מספורט וללכת אליי הביתה..
הגענו ועלינו אלי לחדר, ליטל התמקמה על המיטה נועה על המחשב ואני
בדקתי משהו בארון.
ליטל: " נו. אז מה עושים היום? "
נועה: " יוו נכון יום שישי היום! "
אני: " דיברתי עם עידו ורועי, רועי אמר שיש לו בית לבד.
אם בא לנו אפשר לקפוץ אליו "
נועה: " מעניין אם אורן יבוא... " וכולנו צחקנו
אני: " חח לא נראה לי, אני לא חושבת שהם בכלל מכירים. "
ליטל: " מה דעתכן שנכיר בינהם? "
אני: " אממ לא נראה לי, אין לנו לא את האייסי של אורן
וגם מה נגיד לו, היי מה עניינים בא לך לבוא לשיחה קצרה עם רועי? "
נועה: " חח לא! פשוט אפשר להזמין אותו להיום בערב.. "
אני: " איך נשיג את האייסי שלו? "
ליטל: " אממ.."
ושלושתינו התחלנו לחשוב..
בנתיים אני נכנסתי לאייסי שלי בדקתי מי מחובר
הייתי צריכה לדבר עם רועי, לגבי היום בערב
ליטל: " היי יש לך הודעת מערכת תבדקי מי הוסיף אותך.. "
לחצתי על ההודעה ומי אני מגלה שהוסיף אותי..
אני: " בנות.. אני לא חושבת שנצטרך להשיג את האייסי שלו
כי הוא כבר השיג את שלי! "
נועה: " מהה!@ יתיכת כלבה! למה הוא הוסיף אותך ולא אותי!
תכנסי אליי לאיסי! " נכנסתי גם לשלה ( יחי התוכנה של המלא אייסי)
היא מילאה את הסיסמה שלה ונועה ראתה שאין לה שום הודעת מערכת
ושאורן לא הוסיף אותה.
נועה: " למה אותי הוא לא הוסיף " ועשתה פרצוף בוכה
אני וליטל התחלנו לצחוק עליה..
ליטל: " טוב נו מזה משנה לפחות לשיר יש אותו.
תשאלי אותו אם בא לו לבוא היום.. "
אני: " אתן לא חושבות שצריך קודם כל לשאול את רועי מה הוא חושב על זה?
אחרי הכל זה הבית שלו והם בכלל לא מכירים.. "
נועה: " הנה אני אתקשר אליו עכשיו. "
=
נועה: " הלו?"
רועי: " היי נועוש מה קורה? "
נועה: " הכל טוב מאמי, אתה מקשיב..
יש את אורן, הילד החדש בכיתה שלנו
ואני ליטל ושיר חשבנו אולי אפשר להזמין
אותו גם היום לבית שלך וזה... "
רועי: " וואלה בכיף מאמי אין לי בעיה.. "
נועה: " יופי מאמי אז נדבר כבר בקשר להיום, יאללה ביי.. "
היא ניתקה.
ואני פתחתי חלון שיחה איתו
אני: "? "
אורן: " שיר... מה קורה מאמי? "
אני: " וואלה מעולה, איך השגת את האייסי שלי?"
אורן: " מהילה.. "
אני: " אהה, יש לך תיכנונים להיום בערב? "
אורן: " האמת שעוד לא.. "
אני: " רוצה אחד? חח"
אורן: " וואלה מה את מציעה? "
אני:" לידיד שלי יש בית ריק ואנחנו כולם יושבים אצלו
אתה יודע צחוקים שתיה וכאלה, מתאים לך?"
אורן: " נשמע טוב."
אני: " סבבה, אז יש מצב אתה תיהיה אצלי ב-9?" אורן: " איפה את גרה?"
לאחר כמה שיחות, נתתי לו את הכתובת ואת המספר פלאפון שלי
למקרה שהוא יתקע או משהו.
ליטל: " אחח אני לא מאמינה שהוא בא היוום!~ "
נועה: "כן אה? מי היה מאמין.. "
אני: " אוי תרגעו שתיכן! חח, שתי מיוחמות..,
נועה: " תראי אותה זאתי, כולה דלוקה עליו ואנחנו המיוחמות הא?"
אני: " אני? דלוקה עליו? הכי לא. "
ליטל: " מה את משקרת?"
אני: " נראה לכן שאם הייתי דלוקה עליו לא הייתי מספרת לכן? "
נועה: " צודקת.. "
ב14:00 ליטל ונועה הלכו הביתה, אני נשארתי בחדר על המחשב.
ודיברתי עם הילה.
אני: " נו אז תבואי היום מה אכפת לך? "
הילה: " כן אהה יש מצב אני אבוא.."
אני: " תגידי.. אורן ביקש ממך את האייסי שלי? "
הילה: " כן. הוא בא אליי כזה אחרי שנגמר השיעור
ושאל אותי מה האייסי שלך. כמובן שלא זכרתי אותו בעל פה
אז אמרתי לו שיוסיף אותי ואני אתן לו את המספר שלך באייסי"
אני: " יפה יפה.. "
הילה: " כן אה? יש מצב הוא מעוניין בך וזה.. חח "
אני: " אהה לא נראה לי, תרראי כמה בנות עלו עליו היום
שמע ישראל טלי, נטלי, עדי... "
הילה: " כן אבל עובדה שאותך הוא הוסיף לאייסי ולא אותן.. "
אני: " כן אהה? טוב אני עפה לראות טלוויזיה אז דברי איתי בקשר להיום בערב"
ובאמת התכוונתי ללכת מהמחשב שמתי את עצמי על אווי:
לא פה!
נועה&ליטלוש אני - אוהבת - אותכן, מדהימות שלי!
איך שקמתי מהכסא נשלחה אליי הודעה:
אורן: " את פה עדיין? "
לא רציתי להגיד לו שאני הולכת, אז נשארתי בשבילו
עוד כמה דקות על המחשב.
אני: " ממ כן.."
אורן:" מה קורה?"
אני: " בסדר, מה איתך? "
-
(ליטל ונועה שהיו בדרך הביתה)
ליטל: " נו,. אז מה יש לך להגיד על אורן? "
נועה:" הוא חתיך.. אבל נראה לי שהוא בקטע של שיר. "
ליטל: " כן אה? גם לי נראה. "
נועה: " לא נורא, יש עוד בנים חתיכים.. "
ליטל: " היא לא דלוקה על רועי במקרה? "
נועה: " אני חושבת שכן. אני לא יודעת מה נסגר איתם."
ליטל:" אוף, באסה. למה תכננתי על האורן החתיך הזה.. "
נועה: " את יכולה להגיד את זה לשיר את יודעת.. "
ליטל: " לעע, אני לא רוצה סתם לבאס אותה.. אחרי מה שקרה
יותם אני חושבת שמגיע לה סיכוי לקשר נוסף, טוב יותר."
נועה: " איזה מניאק היותם הזה, חכי חכי אני תופסת אותו
מה אני עושה לו.. אני לא מבינה איך אפשר לבגוד? אייך?"
-
אורן: " אני בסדר... תגידי אפשר לשאול אותך משהו. "
אני: " בכעף:)"
אורן: " יש לך חבר?"
אני: " לא, ולך? "
אורן: " הייתה.. "
אני: " למה הייתה?"
אורן: " לא התסתדר.. אובססיבית.. "
אני:" אוחח מדכא: / כמה זמן הייתם ביחד?"
אורן: 3 חוד' נראה לי. "
אני: " פשש מחזיק מעמד הא? "
אורן: " חח כן אה? ואין זה שלך אין.? "
אני: " היה. אבל לא התסדר גם.. "
אורן: " ואיך זה קרה? "
אני: " בגד המניאק: / "
אורן: " פאק.. כמה זמן היים ביחד? "
אני: " חצי שנה, 3 חודשים מתוך זה הוא בגד בי.. "
אורן: " וואו, "
אני: " כן אה? אשכרה וואו, עזוב לא רוצה לדבר על זה
עבר ונגמר, ואני די עברתי אותו.. אני כבר לא חושבת על זה. "
אורן: " יותר טוב, ומגיע לך מישהו כל כך יותר טוב ממנו.. "
אני: " אני מניחה שהוא יגיע ;), טוב מאמי אני עפה לראות טלוויזיה
נדבר כבר.. לא לשכוח אצלי ב9:)"
אורן: " ביי יפה.. "
-ביי יפה? אהעע התרגשות.. התחלתי להרגש טיפ'לה פרפרים.. -
-
הלכתי לראות טטלוויזיה, ואיכשהוא נרדמתי..
קמתי ב7 מהצעקות של אמא שאומרת לי שצריך לרדת לאכול.
ירדתי לטה וראיתי את השולחן ערוך ומסודר
ואת ההורים שלי יושבים מסביב.
התיישבתי גם, והתחלנו לאכול אחרי שעה עליתי למעלה..
להתחיל להתארגן..
חצי שעה! חצי שעה שלמה לקח לי להתחיל להכין בגדים..
ורק בחצי השעה השנייה נכנסתי להתקלח..
הייתה לי מקלחת בתוך החדר.. ככה שזה היה הרבה יותר נוח..
-
יואב ( אבא של שיר ) - מישהו דופק בדלת.
ליאת ( אמא של שיר )- לך תפתח אני פה בכלים.
אורן: " שיר נמצאת? "
יואב: " כן אתה יכול לעלות, היא בחדר שלה "
אורן: " תודה "
אורן עלה ונכנס לחדר והוא מצא חדר וריק.
והוא כבר הבין ששיר בתוך המקלחת.
-
אני סיימתי להתקלח עטפתי את עצמי במגבת ויצאתי
בשנייה ששמתי את הרגל מחוץ למקלחת ראיתי את אורן
יושב ובוהה בי, אחרי הכל הייתי רק עם מגבת עלי!
אני: " האאעע" צווחתי ונכנסתי חזרה למקלחת"
אורן: " חח מצטער לא ידעתי שאת מתקלחת.. " והוא התחיל לצחוק
ולי הייתי אדומה ולשם שינוי זה לא היה מהאדים של המקלחת.
אני: " חח אתה יכול להעביר לי את הבגדים שבמיטה.. "
= שיט שיט יש לי שם גם תחתונים
יופי שיר כל הכבוד באמת! =
הוא הגיש לי את הבגדים והתלבשתי בתוך המקלחת ואז יצאתי.
הסתכלתי עליו במין חיוך. והוא בכלל לא התבייש.
ישב על המטה נשען עם הגב על הקיר..
במין ישיבת סטאלבט כזאתי.. והסתכל עלי.
אני הלכתי למראה להסתרק.. ושמתי לב שהוא מסתכל עלי.
הסתכלתי עליו, " חח מה? "
אורן: " סתם כיף להסתכל עליך.. "
אני: " וואלה? "
אורן: " את יודעת עדיף עם המגבת אבל זה גם טוב "
אני: " חח שאני לא אעיף עליך איזו מגבת! "
אורן: " חח סתם סתם.. "
סיימתי להתסרק השעה הייתה כבר 21:15
שמתי נעליים והתחלתי להתאפר
אורן: " את רוצה להגיד לי שבכל פעם שאת יוצאת
את מתאפרת. מתארגת ומשקיעה ככה? "
אני: " ברור, אני לא יכולהה לצאת סתם ככה מהבית
ומה אתה שואל מופתע כאילו אתה לא, מתערבת איתך
שישבת איזה חצי שעה על הפן בשער?"
אורן: " נו בסדר כי אני זה אני.. "
אני: " רואה? "
סיימתי להתאפר, לקחתי את הפלאפון מהשידה
ונעמדתי מולו..
אני: " אתה בא? או שאתה רוצה להשאר פה עוד הרבה זמן? "
אורן: " למה? בואי נשאר פה וזהו יותר כיף? "
אני: " לא חמוד.. ליטל ונועה מחכות לנו למטה.. "
אורן: " לא נורא.. "
אני: " אורן אני אשאיר אותך פה.. "
אורן: " נראה אותך.. "
הוא ניסה אותי? אז אני באמת אשאיר אותו פה
באתי ללכת אל מחוץ לדלת ואז הוא תפס לי ביד
ומשך אותי אליו.. באותה שנייה הוא קרב את הפנים שלו..
=פרק 3=
החזיק את הפנים שלי ממש קרובות לשלו:
אורן: " את באמת באמת רוצה להשאיר אותי פה לבד? "
וחייך אליי את החיוך הכי שובב שיכול ליהיות!
כל הצמרמורות התחילו לעלות לי, זה לא קרה לי אף פעם
לא כמות כזאת של צמרמורות, ממש לא!
אבל, החלטתי להתעלות על עצמי ולהראות לו קצת הגנה מהצד שלי
אני: " אם אתה רוצה, אין לי בעיה " חייכתי אליו חזרה
ויצאתי את מחחוץ לדלת, בחיי שיכולתי לשמוע את העצבים שלו
ודי התלהבתי מזה, זה הדליק אותי.
אורן יצא אחריי, יצאנו לכיוון הדלת.. אמרתי שלום לאמא ולאבא
והתחלנו ללכת לבית של ליטל שמה היא ונועה חיכו לנו..
אורן: " הצלחת להפתיע אותי שם בחדר..."
אני: " וואלה? למה.. "
אורן: " לא הרבה הצליחו להשתחרר ככה.."
אני: " חח זה הקסם שבי.. " חייכתי אליו והגענו לליטל..
היא גרה די קרוב אליי, ממש רחוב ליד.
דפקנו בדלת, אבא של ליטל פתח לנו..
" ליטל למעלה, אתם מוזמנים לעלות.. "
" תודה" אני ואורן אמרנו ביחד.
נכנסו לחדר של ליטל, נועה ישבה על המיטה וליטל סידרה את הארון..
אני: " שלוום."
ליטל: " טוב שנזכרתם להגיע חמודים שלי, רועי כבר מתפחלץ! "
אני:" חח טוב אז אני חושבתשהגיע הזמן ללכת לא?"
ירדנו כולנו למטה..
ויצאנו מהבית, הבית של רועי לא היה ממש רחוק 10 דקות הליכה..
העברנו צחוקים בדרך ואורן דווקא הרגיש ממש קשור!
לא היה לו קשה להתחבר!
הגענו לרועי כמה מחברים שלו כבר היו שם..
אני: " פאק ליטל תראי מי פה!" לחשתי לה
ליטל: " לא לא לא, תצצבטי אותי ותגידי לי שהכונפה לא פה!"
אני: " אני לא מאמינה שרועי המפגר הזמין אותה! "
נועה: " ראיתן מי נמצאת פה? "
ליטל: " איך אפשר שלא... "
אני: " תראו, והיא לא לבד.. גם מיכל ודקלה פה.. "
ליטל: " לא זה לא קורה! יופי התקהלות פרחות לשמה.. "
הלכתי לרועי ולקחתי אותו לצד..
אניי:" מה טלי והחברות שלה עוושות פה?
נכון שזה הבית שלך והכל, אבל הם בכלל לא קשורות אלינו.. "
רועי: " לא הזמנתי אותן! כנראה שהן שמעו שמפתחים פה מסיבה
אז הן החליטו גם להצטרף. "
אני: " איזה חצופות.. "
הלכתי וישבתי ליד ליטל ונועה על הספה..
לאחר איזה 10 דקות, ניהינו מ10 חברים ל50 חברים
מישהו הפיץ לא נכון שמתקיימת מסיבה בבית של רועי.
הייתי בטוחה שרועי יתפוצץ! אבל מסתבר שהוא דווקא די נהנה
הוא שם מוזיקה וכמה אנשים התחילו לרקוד.
ליטל: " תראו תראו.. "
נועה: " למה לעזעזל הוא רוקד איתה? "
ישר הסתכלתי, וראיתי את אורן רוקד עם טלי!
כל כך התאכזבתי הייתי בטוחה שאני בקטע שלו
ושיש מצב שיקרה ביננו משהו ובשנייה אחת הוא דפק הכל..
=ואני לא מאמינה שעוד חשבתי שאני אוותר על ליהיות עם רועי הערב.=
לחשתי על עצמי, קצת יותר מדי בקול וליטל שמעה
ליטל: " מה? "
אני: " אה.. ל.. א לא כלום.. "
נועה: " אתן תמישכו לשבת על הספה ולבהות בהן
או שגם אנחנו נקום ונלך לרקוד? "
קמנו כולנו הלכנו לעבר שולחן שהיו מונחות עליו בירות
לקחנו כל אחת בירה והלכנו לרקוד..
לא הצלחתי להזיז את העיניים שלי מהם, הם רקדו כל כך קרוב
שחשבתי עוד שנייה הם מתנשקים על הרחבה.
התעצבנתי, לא ממנה אלא ממנו! על זה שהוא סתם השלה אותי!
אני:"בנות אני הולכת לשבת "
נועה+ליטל: " מהה? אני לא שומעתת!"
אני: " אני הולכת לשבת.. "
וניגשתי לעבר הספה..
משום מקום מישהו בא ושם לי על העיניים שתי ידיים..
ישר הורדתי ממני את הידיים והסתובבתי לראות מי זה וראיתי את רועי..
"בא לך להעלות למעלה? אני צריך לדבר איתך.. "
אני: " טוב.. " כעסתי על אורן ולא יכולתי להמשיך לראות אתו רוקד עם טלי
אז עליתי...
התיישבנו על המיטה שלו וסתם דיברנו..
רועי: " אז מה.. נדלקת על אורן הזה? "
אני: " נראה לך? הכי לא... "
רועי: " אהה. "
אני: " למה? "
רועי: " כי את.. די מוצאת חן בעיני.. "
לשמוע את רועי אומר לי את זה היה מפתיע!
הוא אף פעם לא נגלה לבנות..
עוד לפני שהספקתי להגיב על מה שהוא אמר
הוא קירב את הפנים שלו לשלי.. ונתן לי נשיקה
עדינה על הפה, שנסחפה לנשיקהה מלאת תשוקה
נהנתי להתנשק איתו, הוא היה מנשק מדהים, בדיוק כמו שדמייני
אבל לאט לאט הוא התחיל להגזים הוא התחיל להושיט את היידים שלו על מתחת
החולצה שלי, ולא אהבתי את זה!
אוטומטית קמתי והפסקתי את הנשיקה
אני: " אני צריכה לרדת בטח ליטל ונועה לא מבינות איפה אני "
רועי: " נו מה את דואגת הם ילדות גדולות הם יסתדרו בלעדיך
-
אורן: " איפה שיר? "
ליטל: " נראה לי היא עלתה עם רועי למעלה אם אני לא טועה"
אורן הלך לכיוון המדרגות והתחיל לעלות לחדר של רועי
-
אני: " עזוב בוא נרד.."
רועי " נו מה את כבדה? "
ואז הוא התחיל לנשק אותי שוב ולגעת בי
אני:" לא נו דיי תעזוב אותי אני לא רוצה מה אתה לא מבין?!"
רועי:" אני יודע שאתה נהנת.. " הוא הצמיד אותי לקיר מנסה לנשק לי את הצוואר
ואני לא יכולתי להתנגד הוא היה הרבה יותר חזק ממני, ניסיתי לדחוף אותו ממני
ולא הצלחתי כלום.!
ניסיתי להזיז אותי ממני לדחוף, לבעוט אבל הוא התנגד והיה חזק, הייתי חסרת אונים של ממש!
הוא התחיל לפתוח לי את המכנס והרגשתי איך אני מתחילה באמת להילחץ..! פתאום מישהו פתח את הדלת.!
זה היה אורן הוא עמד לשנייה לא מבין, ובשנייה השנייה כבר תפס את רועי העיף אותי ממני ונתן
לו את האגרוף של החיים!
עמדתי משותקת ליד הקיר, לא מתארת לעצמי מה קרה פה הרגע
אורןשיתק את רועי על הרצפה, אורן: " י'חתיכת בן זונה לא משיג בנות עובר לבכוח? "
תוך כדי שהוא מדבר הוא נותן לי מכות..
ואני שלא היה לי מה להגיד יצאתי מהחדר.. אורן קלט עזב את רועי ובא אחרי..
ירדתי במדרגות, והלכתי לכיוון הדלת, בלי להגיד שלום לליטל או לנועה, יצאתי.
השעה הייתה די מאוחרת והתחלתי ללכת לכייוון הביית.. אורן רץ אחרי ועצר אותי
אורן: " שיר את בסדר? "
אני: " כן תעזוב אותי! " עוד הייתי עצבנת על זה שהוא השלה אותי והלך לרקוד עם טלי
אורן: " שיר מה יש לך למה את כה? "
אני: " ככה אני! תתמודד "
אורן: " אני הרגע הצלתי אותך פה מאונס מה יש לך? "
אני: " עשית את זה כדי לקבל תודה? אז תודה אורן.. עכשיו אתה יכול ללכת.. "
אורן: " מה? "
אני: " זה בסדר הנה קיבלת את התודה שלך עכשיו תחזור לרקוד עם טלי.. "
והתחלתי ללכת יותר מהר.. הוא נעצר. וצעק לעברי
אורן: " אז זה העניין טלי?! את מקנאה? "
לא עניתי והמשכתי ללכת מתחילה לבכות..
אורן: " אין ביני לבין טלי כלום אם ממש מעניין אותך לדעת.. "
כבר לאט יכולתי להחזיק את עצמי ולאחר כמה מטרים התיישבתי על המדרכה
והתחלתי לבכות, הייתי בטוחה שאורן כבר נכנס והמשיך לרקוד עם טלי.
אבל אז הרגשתי מישהו יושב לידי ושם את היד על הגב שלי מתוך חיבוק כזה.
אני המשכתי לבכות, אבל הייתי חייבת להגיד משהו...
אני: " ת.. ודה"
הרמתי את הראש מבין הידיים שלי, והסתכלתי עליו
ותהיתי לעצמי מה היה קורה אם לא היה מגיע
אבל אז עלתה בראש שלי עוד שאלה..
למה בעצם אורן עלה?
אני: "אפשרל שאול אותך משהו? "
אורן:" כן.."
אני:" למה עלית לחדר של רועי? "
אורן: " לחפש אותך.. תראי באמת שאין לך מה לדאוג מטלי.."
אני: " אני ממש לא דוא..." ניסיתי לתרץ לו משהו
אבל עוד לפניי שהספקתי להגיד משהו הוא נישק אותי!
התחלנו להתנשק, ולא נשיקה מחייבת כמו זאת שהייתה עם רועי..
מצאתי את עצמי יושבת על המדרכה עם הבן אדם הכי מתוק בעולם
מתנשקת איתו את הנשיקה הכי קסומה בעולם
והכל היה פשוט מדהים..
התנתקו ואז אורן שאל אותי:
אורן: " זה יהיה מוזר לשאול אותך אם את רוצה שנהיה חברים "
התחלתי לצחוק טיפה ואז אמרתי: ממש לא.. " עם חיוך על הפנים.
זה הדבר הכי טוב שיכל לצאת מהיום הזה..
אורן: " את רוצה שאני אלווה אותך הביתה.. "
אני: " לא."
אורן: " את רוצה לבוא אליי הביתה " שואל לא מבין מה אני רוצה מהחיים שלי
אני: " לא"
אורן: " אז מה את רוצה? "
אני: " את זה.. " ונישקתי אותו!
אחח זה כל כך מה שהייתי צריכה! אותו את הנשיקות שלו את החום שלו..
אחרי שהתנתקנו הוא חיבק אותי ונשענתי על החזה שלו כזה
הרגשתי את ההרגשה הכי טובה בעולם!
השעה הייתה כבר 1 וחצי בלילה מצאתי את עצמי עוד שנייה נרדמת עליו
אני: " עכשיו אתה יכול ללוות אותי הביתה? " חייכתי אליו
אורן: " בואי יפה שלי... "
הלכונ יד ביד, בלילה שרק הכוכבים מאירים וכל השאר חשוך..
לאחר רבע שעה הגענו אליי...
אני: " אחרי הכל הכל, היה ממש כיף.."
אורן " חח כן אה? "
שתיקה מוזרה הייתה באווי, התקרבנו התנשקנו היה מדהים מיותר לציין..
אחר כך אורן חיבק אותי ף חיבוק חצים כזה שעטף את כולי.
אני: " אתה מדהים.. " לחשתי לו באוזן ואחר כך נשכחתי אותה בעדינות.
אורן: " אני מדהים ואת נושכחת אותי הא? " והוא נשך אותי בכתף!
הסתכלתי עליו שוב, נישקתי אותו נשיקה קטנה קטנה ועדינה בפה
ונכנסתי לכיוון הביתה..
הבית כמובן היה חשוך עליתי לחדר, שמתי את הפלאפון על השידה ונכנסתי למיטה.
לילה טוב!
=פרק 4=
פקחתי עיניים האור כבר פרץ דרך התריס, הסתכלתי בשעון והשעה הייתה 12:00
וגם שמתי לב שקיבלתי הודעה, פתחתי וההודעה הייתה מאורן:
" יפה שלי היה לי כל כך מדהים איתך, לילה טוב מלאך."
=אחח הוא כזה מתוק אני לא מאמינה!=
הנה עוד סיבה להתעורר כל כך טוב ביום שבת בבוקר.
הנחתי את הפלאפון ליד המחשב ונכנסתי לשירותים לשטוף פנים.
אחרי שיצאתי ירדתי למטה והכנתי לי נס, ואז שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל
טסתי למעלה, לחדר לבדוק מי מתקשר
ראיתי על הצג - נועה שלי מחייג אליך-
עניתי.
אני: " היי בייבי "
נועה: " בוקר טוב מאמי, לאן נעלמת אתמול?
את לא יודעת איך הלחצת אותי ואת ליטל."
אני: " מצטערת בובה, אבל היו כמה אירועים שלא היה לי זמן
לספר לכן אפילו."
נועה: " אז עכשיו יש לך, שפכי עכשיו ה כ ל "
אני: " טוב אז ככה...
סיפרתי לה הכל מהרגע שרועי כיסה לי את העניים ולקח אותי
איתו למעלה, ועד לרגע שאני ואורן נפרדנו בנשיקה.
נועה: " את לא רציינית! אני בשוק פשוט!"
אני: " אז דמייני מה עבר עלי, שם... אני הייתי כל כך בהלם."
נועה:" וואי אבל אורן כזה מתוק! אחח אתם ביחד נכון?"
אני:" אני חושבת..."
נועה: " מזה חושבת? הוא שאל אם אתם חברים? אז אתם חברים! v"
אני: "ממ כן אז אנחנו ביחד.. חח "
נועה: " וואה וואה איך עכשיו את תוציאי לטלי את העניים! אהה"
אני: " כן אה? המגעילה הזאת, איך התעצבנתי שהם רקדו ביחד."
-
דקלה (חברה של טלי זוכרים? ): "את לא יודעת מה קרה! "
טלי: " מה קרה יכול לקרות?"
דקלה: " נכון אורן? נחשי מי חברה שלו... "
טלי: "מי?!?!"
דקלה: " שיר!"
טלי: "מה? אין מצב היא הכי לא הטעם שלו! שתביני אנחנו כמעט
התנשקנו אתמול, זו סתם שמועה שבטח הסתומה הזאת המציאה מרוב חלומות עליו."
דקלה: " מה נרראה לך אני סתומה לא לבדוק את זה קודם?
אני אומרת לך אורן סיפר את זה לעידו והוא סיפר לי!
לא הבנתי משהו, רועי ניסה לאנוס את שיר ואז אורן נכנס הרביץ לרועי
ומאז הם ביחד.. "
טלי: " הסיפור מופרח מכדי ליהיות אמיתי אני לא מאמינה."
דקלה: " תשאלי אותו אם את לא מאמינה אני אמרתי את שלי." וניתקה.
טלי לא חיכתה אפילו דקה והתקשרה לאורן, היא השיגה את המספר שלו
מעידו שהיה במסיבה אתמול...
אורן: " ה.. לו " בקול ישנוני ועייף.
טלי: " הערתי אותך?"
אורן: " כן..."
טלי: " לא נורא, תקשיב אני צריכה לדבר איתך.."
אורן:" אי אפשר לדחות את זה? "
טלי: " לא, תתארגן אני מגיעה אליך עוד 5 דקות."
טלי לא פספסה שום דקה כדי לבדוק אם השמועה נכונה.
היא התחילה להתלבש שמה גופייה ממש חשופה, עוד שנייה ראו לה הכל
ומכנס שלושתרבע. ואולסטאר ויצאה מהבית..
אורן לא הבין מה הייא רוצה ממנו ונאלץ לקום.
לאחר 5 דקות נשמעו דפיקות בחדר של אורן
אורן: " כןן "
טלי נעמדה מולו..
טלי: " מה קורה? "
אורן: " בסדר, מה היה כל כך דחוף? "
טלי: " אני רוצה להזהיר אותך... שיר מתחילה להפיץ
שמועות דפוקות שאתה והיא ביחד, חח אתה מבין את המפגרת? "
אורן: " זאת לא שמועה אנחנו כן ביחד. " בקול ייבש ולא מתרגש בכלל.
טלי:" מה? אורן אנחנו כמעט התנשקנו אתמול. "
אורן: " לא אנחנו לא, אנחנו כולה רקדנו ביחד לא שוםן דבר מעבר."
טלי: " וואלה, אז לי זה לא היה נראה ככה.. "
אורן: " חבל. כי עכשיו אני עם שיר.. "
-
נועה: " אני לא מאמינה על רועי על כמה שהוא אידיוט."
אני: " איככ אני לא מאמינה שאני עוד רציתי ליהיות איתו."
נועה: " כן אבל את לא ידעת, פסיכופט נשבעת לך."
אני: " עזבי עבר, הכי חשוב שכרגע טוב לי. " נועה: " כן אהה? גברת פלג! ( שם המשפחה של אורן)
אני: "חח.. " ושתינו צחקנו..
=אחח כמה שאהבתי את נועה שעזרה ותמכה, והבינה.
כי הייתי בטוחה שהיא נדלקה על אורן.. =
אני: " ומה איתך? יש לך מישהו את כברא לא מספרת לי כלום!"
נועה:" אני לא מספרת לך כלום? היית רוצה!
פשוט אין לי אף אחד כרגע, אחרי מוטי אני כבר לא יודעת מה אני רוצה."
אני: " את צריכה קצת זמן לבד הא? "
נועה:" כן משהו כזה, למרות שלא הייתי מתנגדת לאיזה בן חתיך שיעבור פה. חיח "
אני: " חח כן אה? "
-
הילה ( חברה של שיר ): נו אז מה הקטע בין אורן ושיר? "
ליטל: " מה הקטע בינהם? "
הילה: " שמעתי הם ביחד.. "
ליטל: " וואלה? לא יודעת, שיר לא אמרה לי כלום.. "
הילה: " תבררי איתה.. אחח עוד חתיך נתפס "
ליטל: " אבל טוב שהוא בידיים טובות.. "
-
פתאום היה לי צלצול טלפון - אורן מחייג אליך -
נועה לקחה את הטלפון כדי לראות מי מחייג..
נועה: " מזה השם הזה אורן,? תשני "
אני: " חח אוי סתמי!"
-
אני: " הלו.. "
אורן: " היי יפה מה קורה? "
אני: " בסדר, מה איתך בייבי?"
אורן " בסדר אני יודע, טלי הייתה פה? "
אני: " מה היא רצתה? " ישר שיניתי את טון הדיבור שלי
אורן: " סתם מפגרת חושבת שאני אוהב אותה אני יודע. "
אני:" אהה.. " בטון מיובש, נורא התעבנתי מזה שהיא באה אליו!
אורן " מה את ככה? "
אני: " איך ככה? אני בסדר " = תשקרי תשקרי.=
אורן: "בא לך להפגש היום מאמי?"
אני: "נועה אצלי כרגע אני לא יודעת אם אני יכולה.. "
אורן: " אחרי שהיא תלך.?"
אני: " נראה יש לי המון דברים לעשות היום.. "
אורן: " טוב לא משנה בי. " וניתק
-
נועה: " מה יש לך? למה דיברת אליו ככה? "
אני: " הוא מעצבן אותי!"
נועה: " מה הוא עשה? "
אני: " טלי החממודה הייתה אצלו, היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו
או משהו כזה.. למה בכלל הוא הכניס אותה לבית שלו
מה הם לא יכלו לשבת בחוץ או לדבר על זה בפלאפון?!?!"
נועה: " אויש שיר! זאת טלי את לא מכירה אותה?
והוא בטח אמר לה שהוא איתך אז מה את רוצה? "
אני:" לא יודעת זה מעצבן אותי. "
נועה:" את פשוט מפגרת.. נו ומה היה אז? "
אני: " אז סתם הייתי בטון יבש, לא התחשק לי לדבר.. "
נועה: " נוו.. "
אני: " והוא הציע לההפגש אבל אמרתי שאת פה
וזה באמת נכון.. "
נועה:" אוי נו סתומה את יודעת שאני עוד כמה דקות הולכת!"
אני:" בסדר אבל עדין, ואז הוא שאל ואחרי שתלכי מה אז.
אז אמרתי לו שאני צריכה לעשות כמה דברים אז הוא אמר לי
ביי וניתק לי החצוף,!"
נועה:" את פשוט סתומה וילדה קטנה! תראי על מה את רבה איתו!"
והיא צדקה, היא באמת צדקה, התעצבנתי על שטויות אבל מה לעשות שאני לא שולטת בזה!
אני: "אל תדאגי הוא בטח יתקשר עוד מעט והכל יהיה בסדר"
ואז שתינו צחקנו פתאום קיבלתי הודעה מאורן -
" אני חושב שזה לא צריך לקרות בייננו. נשאר ידידים."
הייתי כל כך בשוק, לא הבנתי את פשר ההודעה הזאת!
הכל היה נראה ורוד אתמול, והכל היה מעולה מה עכשיו
הוא בא לי עם ההודעה הזאת, התחלתי להילחץ..
הראתי את ההודעה לנועה
נועה:" יוו הוא לא נורמלי!"
אני " הוא פשוט חצוףף!"
נועה: " מה את מתכוונת להחזיר?"
אני: " תראי." לקחתי את הפלפון והחזרתי לו:
" טוב." עם כל הכאב לגמור את זה עוד לפני שזה התחיל
אם ככה זה חשוב לו הקשר ביינו אז שילך להזדיין@!
נועה: " אויש נו באמת! הוא כזה מטומטם!
בגלל הדבר הקטן שהיה פה הרגע, אויש!"
אני: " נועה! "
נועה:" מה?"
אני: " ברור שזה לא מהשיחה שלנו הרגע!
זה מטלי, אני בטוחה..!"
נועה: " נראה לך? מה פתאום.."
אני: " נועה אני בטוחה! אין סיבה אחרת לא גומרים
את זה בגלל שיחה מסכנה.. ובטח שלא בהודעה.."
נועה: " הוא פשוט אידיוט, אבל ממש!"
אני: " כנראה שזה לא היה רציני מההתחלה.. הייתי צריכה לדעת
שהוא לא הטיפוס של דבר רציני..."
לאחר כמה שיחות עם נועה היא הייתה חייבת לנסוע עם ההורים שלה.
ישבתי עם עצמי והתחלתי לחשוב על אורן המפגר הזה
ועל מה שהוא עשה,. אני לא מבינה איך אפשר לסיים את זה ככה
בהודעה, ואני הייתי בטוחה שזה הולך לכיוון רציני..
נשארתי מבואסת כל הערב, והלכתי לישון.
=פרק 5=
פקחתי את העיניים שמעתי את אמא שלי צועקת מלמטה
שאני כבר מאחרת לבית ספר והשעה כבר 7 וחצי!
קמתי בשיא העייפות נכנסתי לשירותים וצחצחתי שיניים.
ואז יצאתי, הלכתי לכיוון הארון ובחרתי בגדים:
מכנס ג'ינס צמוד ככה, עם חולצה t שירט מ fox פסים.
וכמובן הנעלי אולסטאר השחורות שלי!
התאפרתי, ובכל ההתארגנות חשבתי רק על אורן.
על כמה שהוא אידיוט ועל כמה שהיום אני הולכת
לעשות עליו פוזות..
לקחתי את הפלאפון שלי, ויצאתי לכיוון התחנה.
פגשתי את ליטל שעלתה תחנה אחריי
וסיפרתי לה פשוט הכל על אורן!
היא כמובן הייתה בשוק, היא לא האמינה שזה התחיל ככה
ונגמר כל כך מהר!
הגענו לבית ספר, נכנסתי לכיתה שלי ופשוט לא האמנתי למה שראיתי!
אני וליטל היינו פשוטט בשוק!
-
עידו:" כל הבית ספר מדבר על מה שעשית לשיר."
רועי: " אני יודע. שיגידו מה שהם רוצים.. "
עידו:" למה עשית את זה אחי חשבתי אתה אוהב אותה.. "
רועי: " אני כן אוהב אותה, אבל הייתי שיכור מהתחת
לא ידעתי מה אני עושה.. ואין לי את האומץ לבוא ולהתנצל"
עידו:" אתה חייב אחי, לך תדע מה היא חושבת עליך "
רועי: " כן ובטח גם אורן הטמבל הזה. לא הפסיק
ללכלך עלי, הוא תפס על זה טרמפ והלך ליהיות איתה.."
-
ראיתי את טלי ואת אורן יושבים בשולחן האחורי
ופשוט מתנשקים להם!
לא יכולתי להסתיר את זה שאני פשוט בשוק.
עצרתי את הדמעות מלעלות, ופשוט הלכתי לשולחן וישבתי.
איך שישבתי היה צלצול, וכמובן שישר חשבתי על זה
שאני ואורן יושבים ביחד, השתדלתי כמה שיותר להראות שזה לא מפריע לי
הוא בא והתיישב לידי, הסתכל עלי כמה שניות ואז הסיט את המבט
לכיוון המורה שנכנסה לכיתה.
השיעור היה מוזר כל השעה הזאת, שנינו ניסינו להסתכל אחד על השני
רוצים אבל אסור... זה היה כל כך מוזר אבל אני הייתי עצבנית.
השעה הראשונה עברה וכך אחריה השנייה. לא דיברנו לשנייה
אני ליטל ונועה הלכנו לקפיטרייה לשבת שם, ועידו הצטרף.
לרועי לא היה נעים, פתאום אורן התיישב,
הייתי קצת בשוק.. כי הייתי בטוחה שהוא יהיה עם טלי.
הוא לא הזיז ממני את המבט.
ואז רועי בא,
רועי: שיר אני יכול לדבר איתך שנייה?"
אני הסתכלתי עליו במבט עצבני
רועי: " מבטיח לא לגעת בך, באמת "
הוא אמר את זה בטון מבטיח אז הלכתי
חוצמזה שזה הוציא טוב טוב לאורן את העיניים..
ראיתי איך הוא בהה בי שקמתי לכיוון של רועי.
כל כך שמחתי מזה, שירגיש מה שאני הרגשתי בכיתה!
ניגשתי לרועי והלכנו לעשות סיבוב בחוץ
רועי:" תקשיבי אני מצטער על מה שהיה.. "
אני: " להגיד את האמת, אני ממש מפחדת להסתובב איתך כרגע "
רועי:" תקשיבי אני לא מסוגל לפגוע בך
כמה שזה נשמע אידיוטי כרגע, אותו ערב אני הייתי שיכור
לא ידעתי מה אני עושה, והרצון שלי ליהיות איתך כנראה התגבר.
כי אני באמת אוהב אותך."
אוהב אותי? אוהב אותי?! היה לי כל כך מוזר לשמוע את זה ממנו
אבל החלטתי לשמור על איפוק, אחרי הכל מה שהוא עשה
ממש לא היה בסדר!
אני: " תקשיב זה עדיין לא הסבר למה שעשית
ואני סולחת לך הבעייה היא שאני לא יכולה ליהיות איתך"
רועי: " אני מבין, אבל רק שאני אדע שאת סולחת
זה מספיק לי.. "
חייכתי אליו ואמרתילו שאני סולחת וחזרנו לקפיטרייה כולם ישבו סביב
השולחן כוולל אורן.
הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו וסובבתי את המבט
שתיתי קולה ואכלתי את הפרוסה מהבית.
ודווקא היה מהנה לעשות עליו פוזות לא רעות.
משום מקום טלי באה התיישבה לידו
ליטפה לו את היד לחשה לו דברים באוזן
כל כך שנאתי אותה וואי..
לאחר 5 דקות לא יכולתי לסבול את זה יותר קמתי
והלכתי משם לכיוון הכיתה.
התיישבתי בשולחן שלי, ושמתי את הראש
בין הידיים שלי.. ונשמתי, כדי לא לבכות..
לאחר איזה שתי דקות הרמתי את הראש
וראיתי שאורן עומד מולי, הסתכלתי עליו
אני: " מה אתה רוצה? "
אורן: " כלום.."
אני: "יופי: " אמרתי וקמתי מהשולחן ובאתי ללכת למחוץ לכיתה
פתאום אורן תפס לי את היד
אני: " תעזוב אותי. "
אורן: " לא רוצה. "
אני: " אני לא שואלת אותך מה אתה רוצה אוקי?"
אורן: " אני צריך לדבר איתך "
אני:" אבל אני לא רוצה לדבר איתך מה אתה לא מבין. "
אורן: " אניי חייב לדבר איתך אבל. "
אני: " לא אכפת לי מה אתה חייב "
ואז איכשהוא שיחררתי את היד ממנו וניגשתי לשירותים..
בכיתי, אז שטפתי את הפנים, ובאתי לצאת מהשירותים
פתאום אורן נכנס, הצמיד אותי לקיר והתחיל לנשק אותי
ניסיתי להאבק ולא הלך. זה הזכיר לי את רועי
רק שפה רציתי שהוא לא יעזוב, רציתי שהוא ינשק
ועם זה רציתי שהוא יעזוב אותי!
דחיתי את הנשיקה והתנגדתי כמה שיכולתי אבל הוא לא הרפה
לבסוף הוא הבין שלא הולך לו אז הוא שיחרר
אני: " מה אתה חושב שאתה עושה?
אתה אמרת את שלך, זוכר? ההודעה?
נשאר ידידים, אז אורן תעזוב אותי! אוקי?"
אורן: " זה לא הייתי אני בסדר? "
נשארתי בשקט, לא היה מה להגיד באותו שלב..
אורן: " זו הייתה טלי, היא רוצה אותי אוקי?
ואת מתנהגת אליי חרא מה חשבת? "
אני: " אז תיהיה איתה, ותפסיק לנשק אותי.
ואל תתקרב אליי.. מבין?!"
ניגשתי ללכת, והוא לא הרפה ממנה הוא חיבק אותי במותניים.
מנסה להשאר איתי עוד כמה דקות, ראיתי בעניים שלו עד כמה הוא מצטער
והתחלתי לבכות, מולו, נשברתי. לא יכולתי להחזיק את זה יותר בפנים
אני: " א.. ורן (קול בוכה) אתה עשית את הבחירה שלך.
אתה עם טלי. תשחרר אותי.. "
אורן: " אני אוהב אותך. "
וואו, לשמוע את זה מאורן זה היה מוזר,
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, פעמיים ביום אחד אמרו לי שאוהבים אותי
אבל זה ריגש אותי.. ממש.. כי כנראה התאהבתי גם..
אני: " אתה אוהב אותי. אבל אתה עם טלי.. מצטערת זה לא עובד ככה. "
אורן: " אני אוהב אותך " והוא את כל זה כל עוד אנחנו מחובקים.
הוא ליטף לי את הפנים ביד אחד והיד השנייה ממשיכה לחבק.
המגע שלו, וואי המגע שלו. לא יכולתי להחזיק מעמד ונשברתי
התנשקנו, נשיקה מלאת רגשות.. לא חשבתי על מה אני עושה באותו רגע
מיד אחרי הלשון התערבה, וזה היה מלא תשוקה.. מדהים.
אחרי שהתנתקנו:
אני: " למה הלכת אליה? אם אתה אוהב אותי למה?"
אורן: "טלי אמרה לי שאת רוצה את רועי.. מיד אחרי זה גם השיחה שלנו "
אני: "רציתי את רועי, אחרי מה שהוא עשה לא התקרבתי אליו!
חוצמזה שהייתי איתך אז מזה קשור? "
אורן: " אני אוהב אותך אני רוצה אותך
בואי נשאיר הכל מאחורינו, בלי טלי וכל השטויות האלה "
אני: " אתה עם טלי עכשיו אתה חבר שלה. "
אורן: " לא. זה נגמר, עכשיו "
חייכתי אליו, וואי כמה שהוא שימח אותי באותו רגע נכנסה טלי.
=פרק 6=
טלי עשתה את המראה הכי שוקיסט שיכול ליהיות לה
אני הרגשתי טוב על הלב, מין החזרת נקמה על מה שהיא עשתה.
טלי: " אורן אתה אידיוט, שיר את בת זונה "
אורן: " טלי חסר לך ואת מקללת אותה מבינה?"
טלי: " ממתי אתה מגן עליה הא? אנחנו לא אמורים ליהיות חברים או משהו?"
אורן:" הייוני טלי, היינו. אני אוהב את שיר. הכל היה טעות מהתחלה."
טלי לא אמרה כלום רק עשתה מבט כועס ויצאה.
אני שמחה כל כך הדבקתי לו נשיקה וחיבקתי אותו
מיד אחרי זה היה צלצול, נכנסו לכיתה.
ישבנו ביחד, הפעם בלי שתיקה ובלי עצב
כל מה שחשבתי עליו זה על הקטע המדהים שהוא עשה בשירותים.
התכבתנו רוב השיעור, הוא רשם לי שהוא אוהב אותי אני החזרתי לו
שיחקנו איקס עיגול והיה מצחיק!
נועה וליטל בהו בי, ואני צוחקת להן בפנים.. מוציאה להן לשון
והן לא מבינות מה הולך..
המורה:" שיר ואורן אולי תספרו גם לי שגם אני אצחק?"
אורן: " מצטער זה סודי"
כל הכיתה התחילה לצחוק אני נתתי לו בעיטה לרגל שיסתום!
המורה: " אורן ושיר קחו את הדברים שלך וצאו לי מהכיתה! "
כמו שהיא אמרה לקחנו את התיקים שלנו ויצאנו..
אני: " אויש אתה מפגר!"
אורן: " לא נורא אני מאמין שאני אשרוד את זה"
הוא חייך אלי והתקרב ונישק אותי..
אחח יכולתי למות!
הלכנו לקפיטרייה, אורן קנה שתי סוכריות וישבנו שמה.
אורן: " אולי נבריז?"
אני: " אוררן!"
אורן"" מה אכפת ללך נלך אליי יהיה יותר כיף מבטיח לך"
אני: " ההורים שלי יהרגו אותי ואז לא תיהיה יותר שיר!"
אורן: " חס וחלילה יפה שלי איך את מדברת אם משהו יקרה לך אני אמות "
ושוב התנשקנו, הוא כל כך מדהים..
אני: " טוב נו, בוא נבריז.. "
אורן: " אחח ידעתי שתסכימי.. איך אפשר להתנגד לשפתיים שלי הא?"
אני: " אני יכולה להתנגד!"
אורן: " כן כן שמענו עליך.. רק קירבתי אליך את הראש וכבר נישקת אותי.. "
והוא חייך אלי חיוך שובב כזה, שפשוט דורשש!
אבל אני התאפקתי, אני לא אשבר.
אני: " אוקי אתה תראה שאני לא אנשק אותך@!"
אורן:" נראה ניניני" מחכה אותי
הרבצתי לו! והוא נשך אותי!
אני: " אורןן זה כואב!"
אורן: " יאללה בואי נלך לפני שיראו אותנו... "
הלכנו אליו הביתה, נכנסו ועלינו לחדר
לא היה אף אחד אצלו בבית אז הרשתי לעצמי להרגיש בנוח
הוא הכין לנו תה ואני עליתי לחדר שלו למחשב.
הוא בא שם9 את שתי הכוסות על השידה ועלה על המיטה
אורן: " נו.. את באה לידי או שאני צריך לסחוב אותך?"
אני: " שנייה, אני בודקת משהו " וכולי בוהה במחשב ולא מסתכלת לכיוון שלו
הוא נעמד בא מולי אני הייתי מול המחשב לא מסתכלת עליו
והוא פשוט הוריד את המכנסיים ונשאר עם בוקסר
ישר הסטתי את המבט
אורן: " זה מה שאני צריך לעשות שתתני לי קצת צומי?"
הייתי פעורת פה משתדלת לא להסתכל למטה
אני: " אורן תעלה את המכנס. "
אורן:" למה מה תעשי?"
אני: " אורן! "
אורן: " לא מעלה!"
הוא ניגש אליי העמיד אותי מהכסא והעלה אותי אל המיטה ונשכב מעליי
ונישק אותי נשיקה חמה ומתוקה,
אני: " העיקר אמרת שאני לא מסוגלת לא לנשק אותך. תראו מי נשבר "
אורן: " איך אפשר להתמוודד מולך הא? "
הוא נישק אותי נשיקה קטנה על הפה, שהתפתחה לנשיקה סוערת
הוא נישק לי את הצוואר ואני לא יכולתי לנשום
היה כל כך טוב הנשיקות שלי.. הוא ידע בדיוק איפה לנשק,
הוא ירד לכיוון הבטן העלה את החולצה שהפריעה לו בדרך והתחיל לנשק
אותי בבטן וזה היה כל כך טוב התפתחלתי מרוב תענוג, והוא עלה ונישק
את השפתיים שלי, בכל החום שהוא יכול לתת, לא הפסיק לנשק..
יד נוגעת לא נוגעת,
התהפכתי מעליו, אני התחלתי לנשק אוותו.
נישקתי לו את השפתיים, ואז ירדתי לצוואר..
הורדתי לו את החולצה, ונדהמתי לגלות את הריבועים הכל כך יפים שהיו לו שם
נישקתי את הבטן התחתונה שלו וראיתי איך הוא מתפתל איך הוא רוצה שאני ארד עוד קצת
אבל החלטתי להתגרות בו, נישקתי לא נישקתי..
העברתי נגיעה על הבליטה שניהיית לו שם..
והוא התחיל לנשום בכבדות..
ושוב עליתי ונישקתי אותו, ונשכבתי על ידו..
נכנסו מתחת לשמיכה, המשכנו להתנשק
ואיכשהוא נרדמנו!
שהתעוררתי ראיתי שאורן עדיין ישן..
קמתי בבהלה כי לא הודעתי להורים שלי לא כלום!
השעה הייתה 17:00..
התחלתי לנשק את אורן והוא התעורר לו.
אורן: " הא מאמי מה השעה? "
אני: "17:00 אני חייבת ללכת ההורים שלי בטח מתחרפנים.. "
אורן: " אולי תתקשרי אליהם ותגידי להם שאת יושבת אצל אהובך?"
אני: " כן אורן בטח... נו יופי יש לי 3 שיחות שלא נענו מאמא שלי היא בטח מתחרפנת "
אורן: " נו באמת מאמי, תגידי להם שאת ישנה אצלי בא לי ליהיות איתך.. "
הסתכלתי עליו והוא הסתכל עלי, חייכנו אחד לשני..
אני: " הם לא יסכימו.. "
אורן: " אז תגידי להם שאת ישנה אצל נועה או ליטל אני יודע... "
אני: " אני בכל מקרה צריכה לחזור הביתה.. להביא בגדים מערכת וזה.. "
אורן: " לכי ותחזרי?"
אני: " אוחח שניה! "
-
אני: " הלו? "
אמא: " שיר איפה את אני מתה פה מדאגה! "
אני: "הלכתי לנועה והתחלנו לעשות את העבודה בספרות ונרדמנו!"
אמא:" אהה ואני כבר חשבתי שקרה לךך משהו!"
אני:" אמא אבל עוד לא סיימנו את העבודה וזה למחר. אז יש מצב אני יושנת אצלה?"
אמא: " אין בעיה מתוקה, אבל את לא צריכה לקחת בגדים?"
אני: " כן זהו אני עכשיו באה.. "
אמא: " טוב ביי "
-
אורן:" נוו? "
אני: " אני יושנת אצלך אני יושנת אצלך תרגע!"
וחיוך נפרס על הפנים שלו!
אני: " תקשיב אני הולכת להביא בגדים וזה, ואני אחזור סבבה? "
אורן:" אני אתגעגע אליך.. "
אני: " גם אני גם אני "
נתתי לו נשיקה קטנה על הפה והלכתי.
הגעתי הביתה עליתי למעלה, ותהחלתי לארגן בגדים ותיק למחר.
רציתי כל כך לישון אצלו, רציתי שהוא יהיה הדבר האחרון שאני אראה בלילה
והמבט הראשון שאני אראה בבוקר!
אירנתי הכל מהר, ידעתי את נועה בזה שאני "ישנה" אצלה.
ויצאתי מהבית.
הגעתי אליו הבית היה חשוךך, זה היה מוזר לי כי הייתי בטוחה ההורים שלו כבר יהיו בבית
עליתי לחדר שלו ראיתי שהוא על המחשב,
אני: " הגעתי..!"
אורן: " יפה שלי!"
הוא ניגש אליי נישק אותי..
אני: " אין אף אחד אצלך בבית? "
אורן:" אין לי מושג איפה הם.. "
אני: " איזה קשרי משפחה ושנינו צחקנו "
התיישבתי על המיטה והתחלתי לזפזף בערוציםץ
אורן: " יש משהו מעניין? "
אני: " לאא. אוף מזה הסרטים האלה? "
אורן:" יש במגירה שם סרטי dvd תבחרי מה בא לך ונשים.."
אני: " איזה יופי "
ניגשתי למגירה פתחתי אותה וראיתי כמה סרטים
סיננתי את כל סרטי הפעולה והאימה ונשארתי עם:
"יצאת נסיך" ו-מהיר ועצבני 2
אני: " מה אתה מעדיף? יצאת נסיך או מהיר ועצבני 2?"
אורן: " ברור שמהיר ועצבני.. "
אני: " אז זהו שלא, אתה תראה איתי קומדיה רומנטית:) "
אורן: " טוב נו... "
אני:" טוב אני נכנסת לי להתקלח.."
אורן: " אפשר להצטרף? "
אני: " אממ תן לי לחשוב על זה? לא."
אורן: חח "
הוא צחק וגם אני ונכנסתי
שפישפשתי לי בשקית שמתי לב שאין לי מכנסיים.
כנראה שכחתי להביא וכבר הייתי בתוך המקלחת אחרי
אז שמתי עלי את החולצה שהבאתי, תחתונים ומגבת מעל.
יצאתי.
אורן הסתכל לא הבין למה יצאתי ככה.
אני: " אני צריכה מכנס " וחייכתי.
אורן: " עזבי את יכולה להשאר ככה זה בסדר"
אני:" אורן.. "
אורן: " חח טוב שנייה נבדוק מה יש לי פה.. "
הוא ניגש לארון והוציא מכנס.
באתי להכנס למקלחת להתלבש שם.
אורן ישר בא וחיבק אותי מאחורה ולחש לי " תתלבשי פה."
סובבתי אליו את המבט, הסתכלתי עליו.
תוך כדי שאני מסתכלת עליו הורדתי את המגבת ונשארתי רק עם תחתון עלי
אורן הסתכל, חייך..
אורן:" את מהממת מאמי אני רוצה לישון איתך ככה.. "
הסתכלתי עליו בפרצוף של " אני יודעת מה אתה מתכנן.. "
אורן: "נשבע לך שלא מאמי, באמת. אני לא אגע, מבטיח. "
וחייך אליי פרצוף כלב מתחנן..
אני: " נו טוב.. "זרקתי את המגבת למקלחת ואת המכנס החזרתי לארון
קצת התייבשתי אבל אחרי כמה זמן זה עבר.
אורן נכנס למיטה והסתכל עלי, נכנסתי אחריו
והתחלנו לראות את הסרט...
אחרי הסרט אורן התחיל לזלזל..
אורן:" נו מזה שווה שהם ניהיים ביחד בסוף? ככה זה כל סרט.. היה עדיף מהיר ועצבני!"
אני: " לא רצית שהם יהיו ביחד בסוף?! חצוף!"
אורן: " כאילו תמיד האהבה מנצחת.. "
אני: " ברוב המקרים.. "
אורן:" במקרה שלנו כן.. " והוא חייך אליי
ליטף לי את הפנים, חייכתי אליו
ונרדמנו.
=פרק7=
בבוקר למחרת, קמתי עם נישוקים על הפנים,
שפתחתי את העיניים ראיתי את אורן מתלבש.
קמתי גם אני מהמיטה והלכתי לכיוון השירותים לשטוף פנים וכאלה.
התארגנו שנינו, וירדנו למטה לשתות משהו
אורן הכין לנו נס קפה ובנתיים אני סידרתי את הנעליים.
לאחר שסיימנו לשתות ולהתארגן יצאנו לכיוון האוטובוס, שלובי ידיים.
הגענו לתחנה והיו שם מלא בנות, הרוב לא מוכרות.
הסתכלו עלי ועל אורן ולא הפסיקו לבהות לשנייה.
זה הצחיק אותי, אורן חייך אליי ונתן לי נשיקה
ואז האוטובוס הגיע, עלינו.
לאחר כמה תחנות ועצירות מייגעות הגענו לבית ספר.
נכנסו לכיתה אורן ראה את עידו ונועם ואני הלכתי לנועה וליטל.
-
נועה:" נוו "
אני: " מה נו?"
נועה: " אם את לא תספרי לי עכשיו מה היה אני מרביצה לך!"
אני: "אהה זה.. אז תגידי " שיחקתי את עצמי לא מבינה בשביל לעצבן אותה
נועה: " אני אהרוג אותך, אני נשבעת לך!"
אני: " אוקי אז ככה, התחלתי לספר מההתחלה איך אורן ואני חזרנו
ואיזה לילה מתוק העברנו שנינו, אתמול.
ליטל: " לא לא, זה לא קורה! למה את ולא אני? הא?
גם אני רוצה.. " ועשתה פרצוף עצוב
כולנו צחקנו
נועה: " אולי יבוא בקרוב.. " נועה אמרה שעל פניה פרוס חיוך..
ליטל: " מה זאת אומרת?"
נועה: "יש שמועות ואל תתפסו אותי במילה, שמגיעה חבורת תלמידים
בין 10 ל20 תלמידים מבית ספר שפיצלו אותו. ולאן אתם חושבים שהתלמידים מגיעים?"
אני: " את לא רצינית!" הייתי פעורת פה, תלמידים חדשים האעע
נועה: " עוד לא יודעים איזה כיתות הם יהיו ויש מצב הם יהיו מחולקים.
אבל יהיו גם תלמידים מ - י'" ליטל: " לא, אני לא נושמת!"
אני: " אויש תראו אותה כאילו את לא יודעת שעידו רוצה אותך!"
שיטט נפלט לי לא הייתי אמורה להגיד את זה! אוי אני טיפשה!
ליטל הייתה בשקט, נועה הייתה בשוק. ואני מחפשת מקום
איפה לקבור את עצמי.
אני:" אני מזה מצטערת זה נפלט לי, לא היית אמורה לדעת. "
ליטל:" עידו?... רוצה אותי?."
אני: " כן מה את כל כך בשוק! את מהממת ליטי!"
נועה: " שיר צודקות ליטי יש לו במה להתאהב, זה שהיו
כמה בנים מפגרים בחיים שלך זה לא אומר שהוא כמו כולם.:
ליטל: " אתן מדהימות שתדעו לכן.." אמרה ושתקה לשנייה.
ליטל: " לא תיארתי לעצמי שהוא רוצה אותי... הוא פשוט לא נראה
בעניין.."
אני: " מה את רומזת... "
ליטל: " לא יודעת, עכשיו שאמרת לי את זה אני פתאום הרגשתי
פרפרים כאלה נוו את יודעת!"
אני: " אני מריחה הדלקות באוויר?"
נועה:" זה לא בעיה לסדר את זה את יודעת
וזה גם יהיה מעולה שתיהי איתו!"
ליטל: " למהה?"
נועה:" ככה יותר בנים ישארו בשבילי מהמשלחת חח "
כולנו צחקנו..
היה צלצול.
התיישבתי ליד אורן והתחלתי לספר לו על הפליטה שהייתה לי מקודם.
המורה קלטה אותי..
המורה: " שיר, תעברי מקום.. "
אני: " לאן אני אעבור..?"
המורה: " לכל מקום רחוק מאורן!"
כל הכיתה צחקה, עשיתי לו סימן נישקה והלכתי להתיישב ליד הילה
המורה: " לא לא לא, את יושבת לבד, זהו... תשבי בשולחן בסוף."
ניגשתי לשולחן בסוף והתיישבתי. והמורה התחילה לידע אותנו בהודעות
המשעממות שלה.
המורה: " ואני מגיעה להודעה האחרונה לפני שנתחיל את השיעור.
בעוד שבוע יגיעו לכאן משלחת של תלמידים מבית הספר "קפלן"
שהוא פוצל, יגיעו כ-25 תלמידים מכיתות י', י'א, י'ב.
לכיתה הזאת יצטרפו 4 תלמידים.
אני מבקשת ממכם להתנהג יפה באותו שבוע ולקבל אותם יפה."
כל הכיתה התחילה לדבר, כמובן שכל הבנות היו בעננים.
אבל אני לא התרגשתי, לי היה את אורן. אורן שלי.
לא הייתי צריכה יותר ממנו!
-
נועה: " יאוו את קולטת מה שאמרתי היה נכון!"
ליטל: " אני לא מאמינה, יגיעו בנים חדשים!"
נועה:" אה שקט אתץ! לך יש מישהו! הם שלי!"
והמורה השתיקה את נועה וליטל.
וניסתה להרגיע את הכיתה.
-
*-*צלצול*-*
התקדמתי לעבר הבנות..
נועה: " אחח בנים חדשים.."
נועה הייתה בעננים.
...: " אז מה קורה בנות? "
הסתובבתי וראיתי את אורן!.
הוא חיבק אותי וישב לידי על השולחן.
ומיד אחרי זה עידו רועי נועם והילה גם הצטרפו.
נועה: " אתם קולטים שמגיעים לפה תלמידים חדשים?
אחח אני מתה!"
עידו: " מי שישמע מי הולך להגיע לפה.
בנים פקים כאלה. "
פקים זו הייתה הקללה הידועה של עידו...p:
ליטל: " עידו צודק.. כאילו מי יגיע לפה, בטח מכוערים. "
כולם שתקו, עידו הסתכל עליה,..
הייתה אווירה מוזרה...
אני: (מנסה לשבור את השתיקה) " העיקר שיגיעו תלמידים חדשים
זה יתן לבית ספר להתעסק בעוד משהו ולשכוח מאיתנו.. "
ואז כל העניים עברו אליי, לא הבינו למה אמרתי עכשיו משפט כל כך אידיוטי.
אורן:" נו אז מה עושים היום למישו יש רעיונות?"
עידו:" אפשר להתנחל אצלי, הורים לא בבית. נסיעה משפחתית " הוא חיקה את ההורים שלו
וכולנו צחקנו!
אני: " אז קבענו אצלך?
נועם:" אני יכול לארגן את השתייה... "
ושוב צחקנו, היה ידוע שכל פעם שמארגנים משהו נועם מביא את השתייה
לאח שלו היה בר, אז את כל העודפים הוא היה מביא הביתה, לנועם.
רועי:" אני מקווה הפעם זה משהו טוב, לא החארטה כמו בפעם שעברה הא?"
נועם: " תראו את זה עוד יש לו תלונות "
רועי: " חח סתם אחי!"
היה צלצול, התיישבתי במקומי החדש, המעפן.
השיעור עבר די מהר, בעצם כל הבית ספר עבר מהר.
עליתי לאוטובוס, נסעתי הביתה.
הגעתי הביתה, ולא היה אף אחד, ההורים בעבודה=)
עליתי לחדר, התיישבתי על המחשב, ושמתי אווי
-
יום ענק!
תנסו.
אורן - אני אוהבת אותך - מדהים שלי!
-
עידו שלח לי הודעה,
עידו:" מאמי היום תיהיי אצלי ב8 וכבר העברתי לכולם.
מת עליך! "
אהבתי נורא את עידו אבל בקטע של ידידים.
הוא היה ידיד מאוד טוב שלי, ורציתי שליטל תיהיה איתו
כי ידעתי שהוא לא אחד שמסוגל לפגוע בה, ויהיה לה טוב
אני: " עידו,..."
עידו: " הא מאמי? "
אני: " אתה עדיין בקטע של ליטל? "
עידו: " כן מאמי.., למרות שלא נראה לי שהיא בעניין
אז אני משחרר.. "
אני: " לאא!"
עידו:"?"
אני: " אל תשחרר. תשמע נפלט לי היום לידה שאתה רוצה אותה כזה.
והיא דווקא נראית לי ממש בעניין."
עידו: " וואלה? "
אני: " וואלה וואלה.. כל מה שאני אומרת זה שאולי תיזום משהו היום? "
עידו: " יש מצב מאמי, טוב אני עף מהמחשב נפגש.:-* "
אני " ביי מאמי:-*"
לפני שהלכתי מהמחשב הייתי חייבת להסתכל באווי של אורן:
-
לא פה.
שירוש יפה שלי אני אוהב אותך.
-
קראתי את האווי ועפתי מהמחשב.
עליתי על המיטה קצת לראות טלוויזיה ואולי לנמנם טיפה לפני הערב.
וזה בדיוק מה שקרה:)
נרדמתי לי למנוחת צהריים..:)
=פרק8=
לאחר כמה שעות של שינה טובה החלטתי להתעורר השעה הייתה 7
קמתי ממש מהר, כי הייתה לי עוד שעה ליהיות אצל עידו!
ואורן היה אמור לבוא אליי לפני אז בכלל!
עוד לא פתחתי עיניים כבר ניגשתי לארון התחלתי להוציא בגד אחרי בגד ושום דבר לא התאים!
בסוף לקחתי גופיה כחולה, עם דגמח שחור ונעלי אולסטר כמובן.
ונכנסתי להתקלח, למקלחת הכי מהירה שהייתה לי!
לאחר 15 שעה יצאתי מהמקלחת והתחלתי להתארגן איך שסיימתי להתארגן, הייתה דפיקה בדלת.
" מאמיי"
אני: " יפה שלי "
ניגשתי אליו נתתי לו נשיקה והמשכתי להתארגן
אורן: " זה מה שמגיע לי? "
אני: " אנחנו עוד כמה זמן צריכים ללכת ואני עוד לא מוכנה!"
אורןן: " לא נורא, מי שישמע ירו בנו אם לא נגיע על הדקה."
אני: " אני צריכה עוד לדבר עם עידו לפני שליטל מגיעה..."
והמשכתי להתארגן.. אורן ישב על המיטה משחק בחזייה שהייתה על המיטה..
אני: " אורן!"
אורן: " מה? " הוא אמר לי בכזאת אדישות!
כאילו זה ברור שהוא צריך לשחק לי בחזיות!
אני: " תפסיק לשחק לי בחזייה!"
והוא השאיר אותה בצד מונחת.. והתחלתי לצחוק..
אני: " טוב אני מוכנה!"
אורן: " ואת יפה, כמו תמיד."
אני:" אוח אני מתה עליך.. "
אורן: " ואני.. או.. אוהב אותך. "
וואו כל כך נדהמתי...
לא שמעתי את זה ממנו לא פנים מול פנים..
אורן: " אני חייב להגיד לך שזה אף פעם לא קרה לי.. "
יצאנו מהבית והתחלנו ללכת והוא המשיך לדבר..
אורן: " את הבת הראשונה שאני אשכרה רואה מעבר לחרמנות..
אני אוהב אותך!"
אני: " גם אני אוהבת אותך.. האמתי אף פעם לא התאהבתי.
רק נדלקתי על בנים לא היו לי ממש פרפרים עם אף אחד...
עד שאתה הגעת."
אורן: " זה ממש רציני ביננו הא? "
אני: " היית רוצה שלא?"
אורן: " להפך, כל כך טוב לי איתך.. את שונה..
את לא עושה מהאהבה פוזה כמו שכולן עושות..
את מיוחדת מאמי, ואני כל כך שמח שאת שלי.. "
אני.: " לגמרי שלך!"
חייכתי אליו נתנו נשיקה ואז הגענו לבית של עידו.. ראיתי את רועי עידו ואת נועה משום מה ליטל לא הייתה..
ניגשתי לנועה
אני: " איפה ליטל?"
נועה: " היא אמורה להגיע עוד מעט, הילדה מתרגשת.. "
אני: " עידו?" לחשתי לה.
נועה: " כן כן " והיא הוציאה לשון אליי..
אמרתי שלום לכולם, וכשאמרתי שלום לרועי אורן הסתכל עלי.
הלכתי והתיישבתי ליד אורן..
אורן: "השלמתם?"
אני: " משהו כזה, הוא אמר שהוא היה שיכור.. "
אורן:" נחמד.. "
אני: " נו מה יש לך? אני לא מתכוונת להפוך לחברת נפש איתו"
אורן: " לא קשור הבן אדם כמעט אנס אותך ואת משלימה אותו"
ידעתי שהוא כעס, אבל לא הייתה לו סיבה! ממש לא.
החלטתי בנתיים לשמור את זה לעצמי שרועי אמר לי שהוא אוהב אותי.
אני: " טוב." אורן:" אני לא מבין איך את יכולה להגיד לו שלום?
הוא כמעט אנס אותך שיר!"
אני: " אורן שתוק! הוא יכול לשמוע אותך.. "
אורן: " שישמע... " הוא אמר לי בטון ייבש והוא נורא עצבן אותי
מה יש לו! וואי כולה אמרתי לו שלום מסכן.
אני: " תעשה מה שאתה רוצה." קמתי והלכתי לשבת ליד נועה
-
נועה: " מה קרה לך?"
אני:" אורן מעצבן אותי.. "
נועה: " מה הוא עשה, הפעם? "
אני: " הוא מתעצבן עלי שהשלמתי עם רועי.. "
נועה: " השלמת עם רועי?! מה את סתומה?"
אני: " תקשיבי זה לא כמו שזה נראה באמת.
הוא כולה דיבר איתי באחת ההפסקות "
נועה: " ו... זו סיבה להשלים אותו אחרי שהוא כמעט אנס אותך?"
אני: " לא! הוא אמר לי שהוא היה שיכור והקטע הזה שהוא אוהב אותי
שיגע אותו " אופס נפלט לי שוב!
נועה: " הוא אוהב אותך?"
אני: " את מוכנה ליהיות קצת יותר בשקט שלא ישמע אותך?
כן, הוא אוהב אותי. זו גם הסיבה שהשלמתי איתו ולא אמרתי לאורן!"
נועה: " למה לא אמרת לו?"
אני: " הוא מספיק כועס גם ככה להוסיף אתז זה הוא יתחרפן!"
נועה: " צודקת.. "
פתאום ליטל נכנסה, היא הייתה מהממת!
כל כך מהממת שכולם הסתכלו עליה...!
נועה: " וואו "
אני: " תכלס וואו... "
ליטל: " טוב נו מה כולכם מסתכלים עלי?"
היא התיישבה לידנו, עידו לא הצליח להזיז ממנה את העניים.
אני: " אוקי.. מה נהיה איתך?"
ליטל: " מה נהיה איתי?"
הסתכלתי עליה
ליטל: " אוקי אוקי, חשבתי להתחיל להזיז עניינים עם עידו.. "
..:" אני חושב שאת לא צריכה... "
עידו היה מאחורינו ושמע הכל!
ליטל נהפכה ליהיות אדומה
ואני ונועה התחלנו לצחוק, קמנו והלכנו משם.
-
ליטל: " בבקשה תגיד לי שלא שמעת כלום.. "
עידו: " שמעתי הכל " הוא חייך אליה.
ליטל: " אוקי עכשיו אני רוצה שהאדמה תבלע אותי..."
עידו: "אין לך ממה להתבייש מאמי, אני רוצה את זה בדיוק כמוך אם לא יותר. "
ליטל: "אולי נעלה למעלה? "
עידו: " בואי.. "
הוא לקח לה את היד והם עלו לחדר של עידו
-
נועה: " את ראית את זה עכשיו? הם עלו יד ביד ללמעלה.. "
אני: " חח מפגרת! מעניין מה הולך שם.. "
נועה: " מה את חושבת שהולך שם?
הם בטח אומרים אחד לשנייה אני אוהב אותך
מתנשקים ונגמר הסיפור.."
אני: " או שהוא רק מתחיל.. "
התחלנו לצחוק שתינו ואז אורן בא, אני ונועה שתקנו.
מחכות לתגובה שלו.
אורן לא אמר כלום, רק התיישב ליד בצד השני של הספה
אני שתקתי, לא היה לי מה להגיד לו הוא נורא עצבן אותי בהתנהגות שלו.
מי שישמע הלכתי והתנשקתי עם רועי! כולה השלמנו.
היינו בשקט שלושתינו אני נועה ואורן אף אחד לא דיבר
רק מפעם לפעם השמענו איזה צחוק מהבדיחה של רועי.
ואז אורן הושיט את היד שלו שהזרץ מופנת כלפי מעלה ( סימן לשולם חיחי)
הסתכלתי עליו חייכתי.. ונתתי לו את הזרת שלי..
הוא התקרב אליי ונתן לי נשיקה שהתפתחה לנשיקה צרפתית מתוקה מתוקה.
נועה: " אהה חמודים שלי! לא פה, כמו עידו וליטל תעלו למעלה יפה!"
התחלנו לצחוק אני ואורן והוא לקח לי את היד ועלינו לאחד החדרים.
מי שנשאר למטה היה רועי נועם עם השתייה ונועה על הספה..
אני ואורן הלכנו לחדר היותר פנימי נראה לי שאח של עידו..
התיישבנו על המיטה שהייתה שם והתחלנו לדבר.
אני:" אורן אני אומרת זה שהשלמתי עם רועי לא אומר כלוום! ממש כלום!"
אורן: " עדין מאמי לא נראה לי כל הקטע הזה שאתם השלמתם אחרי שהוא ניסה לאנוס אותך.. באמת.. "
אני: " אני יודעת שהוא לא ינסה כלום יותר. "
אורן: " איך את יודעת? "
אני: " לא משנה איך אני יודעת " לא רציתי להגיד לאורן שרועי אוהב אותי הוא היה מתפחלץ!
אורן: " נו?"
אני: " אורן דיי!"
אורן: " מזה די? איך את יודעת מה הוא אוהב אותך או משהו שאת יכולה לסמוך עליו ככה? "
שתקתי.. לא אמרתי כלום, לא יכולתי לשקר ומצד שני לא יכולתי להגיב..
אורן: " אז זה העניין הוא אוהב אותך.."
אני: "או.. ר"
ניסיתי להגיד משהו והוא התחיל לדבר ישר!
אורן: " הבן אדם אוהב אותך! ואת השלמת איתו? היית צריכה לתת לו סטירה!"
אני: " מה סטירה? על זה שהוא אוהב אותי? "
אורן: " על זה שהוא מנסה לסכסך!"
אני: "איזה שטויות. אני איתך לא? "
אורן:" טוב.. "
התקרבתי אליו יותר..
אני: " מאמי דיי.. אני אוהבת אותך ורק אותך ואם רועי אוהב אותי זו בעיה שלו
וגם אמרתי לו את זה אז חאלס לקנאות למרות שזה ממש חמוד מצידך..."
אורן: " אני ל א מק..."
עוד לפני שהוא התחיל לתרץ משהו נישקתי אותו. ידעתי שזה הפיתרון היחיד שהוא ישתוק כבר
זה התחיל בנשיקה עדינה ונמשך לסוערת וחמה...
אורן התחיל לנשק אותי בצוואר והתחיל להעלות לי את החולצה שהוא הגיע לחזה.
הוא הפסיק והסתכל עלי לקבל אישור..
חייכתי אליו, והוא הבין...
הוא הוריד לי את החולצה לגמרי...
ואז גם הוריד את החזייה.. והתחיל לנשק לי את החזה..
לא יכולתי לנשום מרוב תענוג, הוא העביר את הלשון לאורך כל החזה שלי ואז ירד לבטן..
אחרי כמה נשיקות חמימות בבטן הוא עלה ושוב התחלנו להתנשק..
שאני בלי חולצה וחזייה...
הרמתי לו את החולצה הוא הרים ידיים והורדתי לו אותה..
הסתובבנו ככה שאני מעליו, עדיין מתנשקים...
החום שהיה באוויר אין לתאר אותו, התחלתי לנשק לו את הבטן התחתונה והוא התפתל
ונאנח.
גיריתי אותו בזה שלא ירדתי עוד לאחר כמה זמן הוא התסכל עלי במבט
נו.. מתי את מתכוונת לרדת לשם?
אבל אני חייכתי אליו עליתי עליו והתחלתי לנשק לו את הצוואר..
אורן: " מאמי אני חושב שעוד אנשים מגיעים ורק חסר לו שהוא יגיעו לפה.. " הוא לחש לי..
אני: " צודק... "
התלבשנו שסיימנו ניגשנו לעבר הדלת ואורן צבט אותי בתחת!
ירדנו למטה וראינו שהילה ורותם חברות טובות שלי הגיעו..
ליטל ועידו כבר ירדו למטה ונראה היה שהם חברים..
התיישבתי ליד נועה.
נפתחה הדלת ואני הייתי בשוק של החיים שלי!
=פרק9=
ראיתי את טלי מחובקת עם יותם! האקס הדפוק שחלי שבגד בי במשך כל כך הרבה זמן!
כל הזמן הזה שהייתי איתו ביחד עבר לי בראש באותו רגע, לא הבנתי מה טלי עושה איתו
ויותר מזה מה שניהם עושים בבית של עידוו
נועה: " ש.. יר.. " נועה גמגמה לה
נועה: " זה לא מי שאני חושבת שזה נכוון?!"
אני: " זה בדיוק מי שאת חושבת.. " לחשתי לה חזרה..
נועה: " לא לא לא, מה היצור הזה עושה פה עכשיו הוא חוטף מכות! " היא מיד קמה
אני תפסתי אותה..
אני: " נועה, תרגעי.. זה לא יעזור וזה לא מועיל לשום דבר..
אני כבר עברתי אותו.. אבל מה לעזעזל טלי עושה איתו?!"
נועה:" אין לי מושג.. "
איך שסיימנו את השיחה ביינוו, טלי אמרה בטון הצווחני שלה:
טלי: " תכירו, זה יותם, חבר שלי.."
חבר שלי, חבר שלי, חבר שלי, חבר שלי..
המילה הזאת לא עזבה אותי!
רציתי לקום ולחנוק אותה איתו ביחד!
-
הם כל כך עצבנו אותי ואורן ראה עלי..
אורן: " מה יש לך את מה את כל כך עצבנית מאמי?"
אני: " זה הוא..."
אורן: " הוא מה? דברי ברור..."
אני:" זה הוא! יותם החבר שלי לשעבר שבגד בי.. שפגע בי! אמרתי לך עליו!"
אורן: " זה יותם?!" אורן ישר נהיה עצבני!
אני: " אורן תרגע אוקי... זה עבר וזהו... "
אורן: "שום עבר מה עבר? הבן אדם הזה צריך לחטוף כמה מכות.. "
אני:" למה שתרביץ לו? להראות לו שהוא עדיין משפיע עלי? "
אורן:" הוא כן?"
אני: " מה כן?"
אורן:" הוא עדיין משפיע עליך? "
אני: " ל.. א.. כאילו היינו ביחד המון זמן ועם כל זה שהוא פגע בי וה.."
הסתכלתי על המבט של אורן, מבט מבואס כזה יחד עם מבט כועס..
לא הייתי צריכה להגיד את זה, ממש לא.
אני: " לא. הוא לא משפיע עלי. י"
הסתכלתי על אורן.. שהסתכל על יותם כאילו לא היה פה לרגע..
ואפילו לא הקשיב לדברים שאמרתי..
אני: " יווהוו אורן!"
-
טלי: " מאמי אתה רוצה לשתות משהו?"
יותם: " לא חיים שלי.. "
טלי: " מה יש לך? על מה אתה מסתכל? "
יותם: " לא מסתכל על כלום! על מי אני כבר יכול להסתכל. "
טלי הסיתה את המבט והוא חזר להביט בשיר.. שדיברה עם אורן..
טלי: " טוב יותם חאלס! מה אתה בוהה בה? "
יותם: " מה יש לך טלי אל תרגיזי.. "
טלי: " חמווד שלי... לא מרגיזה ולא כלום.. מה אתה מסתכל עליה? "
יותם:" שתקי כבר בחייאאת!"
-
ליטל: " מה יש להם אלה? הם רבים? "
עידו:" לכי תדעי.. "
ליטל: " למה בכלל הזמנת אותם?! שיר נורא פגועה ממנו
ואת טלי כולם שונאים!"
עידו:" לא יכולתי להגיד לא, מה לא נעים.. "
ליטל:" לא נעים שמה לא נעים... הוא פגע בה וזהו..
הוא לא צריך ליהיות פה וגם היא לא.. "
עידו: "אבל הם פה עכשיו נכון מאמי? אז אין מה לעשות עם זה.. "
ליטל:" בטח שיש לגשת יפה לטלי ולהגיד לה ולחבר האידיוט שלה לעוף.. פשוט מאוד."
עידו: " מאמי. " תוך כדי שהוא מלטף לה את הפנים... " מה את דואגת בטח עוד כמה דקות
הם יעופו את לא מכירה את טלי? כולה באה לעשות פוזות.. שכחי מזה.. "
הוא ליטף את פניה, ומשך אותה אליו.. והם נסחפו לנשיקה ארוכה ומתוקה..
-
אורן: " אני הולך שנייה.. "
אני: " לאן אתה הולך?"
אורן: " חכי שנייה. " אמר בטון עצבני והלך למעלה...
-
נועה: " לאן אורן הלך?"
אני: " אני יודעת... סתם התעצבן עכשיו על יותם.."
נועה: " ויש לו על מה... ראית איך הוא בוהה בך?!"
אני: " קשה שלא לראות.. "
נועה: "איככ חרא של בן אדם, אני לא מבינה למה עידו הזמין אותם בכלל?
איזה ילד מטומטם!"
אני: " תרגעי נועה מה לעשות.. הוא לא יכל להגיד להם לא..
בתכלס גם בית שלו הוא קובע את מי להזמין ואת מי לא.."
נועה: " כן אבל הוא יכל להתחשב טיפה את יודעת.. "
אני: " מה אני אגיד לך.. " ישבתי שם בוהה בטלי הסתומה הזאת מתנשקת עם החבר שלי, לשעבר.
רציתי ללכת משם, כבר לא היה לי כיף.. ממש לא.
אני: " אני עולה למעלה, להגיד לאורן שאני הולכת.. "
נועה:" נו למה את הולכת מאמי הוא לא שווה את זה שתלכי בגללו.."
אני: " זה לא קשור השעה כבר 1 ההורים שלי יהרגו אותי. אל תשכחי מחר בית ספר.."
אמרתי ועליתי לכיוון למעלה..
בהתחלה הייתי בטוחה הוא בחדר של עידו.. אבל הוא לא היה שם, הלכתי לחדר של אח שלו
וגם שם הוא לא היה, ניגשתי לשירותים לראות אם הוא שם וגם שם הוא לא היה..
= איפה אורן לעזעזל? מה הוא נעלם לי ככהה=
אני: " אאורן!" צעעקתי!
פתאום הוא יצא לי מאיזה חדר שם...
אני: " מה נעלמת לי ככה? חיפשתי אותך!"
אורן": סתם עליתי למעלה להביא עוד בירה.. "
אני:" עוד בירה? זאת הבירה החמישית שלך כבר... "
אורן:" ממתי נהפכת ליהיות אמא שלי? "
הוא אמר לי בטון מייובש.. הסתכלתי עליו..
ויררדתי למטה.. אמרתי שלום לנועה וליטל ויצאתי.
אורן אפילו לא הלך אחריי.. כנראה שלא היה אכפת לו..
האכזבה מילאה אותי, האכזבה ממנו, מחבר שלי
שבמקום לתמוך בי על הכעס שיש בי על יותם הוא מוצא זמן ליהיות חרא אליי..
הלכתי כל הדרך הביתה, בשקט. בכעס. עצבנית על יותם עצבנית על אורן ועצבנית על טלי!
הכל עצבן אותי!
נכנסתי הביתה ועליתי לחדר, אפילו לא הדלקתי מחשב, רק שמתי טרנינג ונכנסתי למיטה..
למחרת
התחלתי להתלבש, ניסיתי כמיטב יכולתי לא לחשוב על אורן ולהתרגש ממנו אבל הוא כ"כ עצבן אותי אתמול בלילה.
יצאתי לעבר התחנה... אף אחד שאני מכירה לא היה שם..
ישבתי באוטובוס לבד והגענו לבית ספר..
ניגשתי לכיתה, וראיתי את נועה ורותם, אורן עוד לא הגיע..
נועה: "מה קורה יפה שלי איך את מרגישה?"
אני: " חרא, לא מספיק שראיתי את האידיוט הזה עם הסתומה הזאת
גם אורן החליט להתנהג חרא.. אני עצבנית עליו אתן לא יודעות כמה!"
רותם: " מה יש לו זה? מצבי רוח? "
אני: " לא יודעת מה יש לו אבל שלא יוציא את זה עלי החצוף הזה!"
היה צלצול והשיעורים עברו מהר..
בעצם כל הסופ"ש עבר מהר..
ביום שישי נשארתי בבית, לא הרגשתי טוב כל כך והעברתי ערב עם אבא ואמא.
אני ואורן ממש לא דיברנו הוא לא התעניין וגם אני לא, העדפתי להתעלם..
ממש כאב לי שהמצב ככה, אבל אני לא זאת שצריכה לדבר איתו אלא הוא איתי וגם לבקש סליחה.
אבל כנראה שזה יותר מדי לבקש..
ביום ראשון בבוקר, התעוררתי הכי הפוכה שיש, בקושי הצלחתי לפתוח את העיניים..
ואז פתאום נזכרתי שהיום מגיעים התלמידים החדשים..
התעוררתי מהר, בחרתי בגדים טובים והחלטתי שהיום אני הולכת להחזיר לאורן באותו מטבע.
הגעתי לבית ספר עם ליטל, ניגשנו לכיתה וראינו את נועה ורותם..
התיישבנו איתם וסתם דיברנו על המשלחת ילדים שמגיעה היום..
***צלצול***
התיישבתי בשולחן שלי, ובפעם הראשונה מכל תקופתי בבית ספר חיכיתי כבר שהמורה תכנס!
ותכיר לנו את התלמידים החדשים!
ואז היא נכנסה..
המורה: " תלמידים כזכור לכם כלפני שבוע אמרתי לכם שיגיעו 4 תלמידים..
אז הם הגיעו ותרשו לי להכניס אותם לכיתה.. "
הם נכנסו לכיתה אחד אחרי השני, 2 בנים ו2 בנות...
הבנות נראו בסדר אחת מהן הייתה די יפה והשנייה די מכוערת וטובה כזאת..
והבנים.. היה אחד שנראה בסדר כזה לא משהו מיוחד והשני... וואו.. הוא נראה כל כך כל כך כל כך טווב!
=פרק 10=
.." אז תכירו את מיכל ו.."
" נעמה" היא אמרה..
המורה: " ונעמה... ואת רוני וניר... "
לחתיך קראו ניר! אחח שם כל כך יפה..
ראיתי איך נועה בוהה בו.. איך ליטל בוהה בו..
בבעצם איך כל הבנות בכיתה בהוו בו
אורן הסתובב לשולחן שלי לראות מה איתי, אני הסתכלתי על ניר..
כמובן איך שראיתי את אורן הכל חזר לי, ולא הפסקתי לשנייה לחשוב עליו..
***צלצול***
באתי לגשת לניר ולהכיר את עצמי, אך נועה הספיקה אותי.. ומיד ניגשה אליו
והם התחילו לדבר, אמרתי לעצמי = זאת נועה היא החברה הכי טובה שלי
ומגיע לה, לי יש את אורן למרות שלא ממש ידעתי מה איתנו והחלטתי ללכת לברר את זה.. =
אני: " אורן.. " ניגשתי אליו תוך כדי..
אורן: " מה?" ענה לי ביובש כמו בערב ההוא
אני: " מה יש לך? למה אתה מדבר אליי ככה? עשיתי לך משהו?"
אורן:" לא עשית לי כלום.. "
אני: " נו אז מה הסיבה שאתה מדבר אליי ככה.. אני חברה שלך.. לאחר שתיקה קלה... לא?"
אורן לא ענה, הסקתי מזה שהוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו ושהוא כבר לא רוצה בקשר הזה
אני: " אז ככה זה? בסדר..." אמרתי וניגשתי לבחוץץ...
הלתי לכיוון השירתוםי להתרענן קצת
לא הייתי מודעת בכלל לסביבה שלי, כל מה שהיה לי בראש זה אורן ורק אורן
ועל כמה שהוא אידיוט אם הוא מוותר על היחסים שלנו כל כך מהר.. כנראה שבכל זאת לא הייתי חשובה לו
אבל מה שהוא אמר באותו יום! שהוא מאוהב בי איך זה יכול ליהיות?!
תוך כדי הליכה ואי מודעות לסביבה, נתקעתי במישו..
הוא לא היה מוכר לי, ממש לא.. כאילו הוא חדש כאן...
אבל מה שכן? הוא נראה טוב.. היופי שלו היה מיוחד..
לא כמו כל הבנים.. יופי שונה..
אני: " אויי סליחה.. "
...: " חח זזה בסדר... "
והוא חייך, חיוך מדהים..
אני: " איך זה שלא ראיתי אותך מקודם בבית ספר?"
...: " כי אני חדש פה.. פירקו את הבית ספר שלי.. "
אני: " אהה אתה מהמשלחת.."
...: " כן... אחלה בית ספר... אחלה בנות.. " והוא חייך אליי...
חייכתי אליו חזרה הוא היה כל כך מתוק..
אני: " אז.. איך קוראים לך? "
...:" ליאור.. ולך?"
אני: "שיר... "
ליאור: " תקשיבי זה המספר אייסי שלי... תוסיפי אותי אם בא לך, נדבר... "
תוך כדי הוא לקח עט מהכיס שהיה לו ורשם לי על היד..
חייכתי אליו וחזרתי לכיתה...
ראיתי את אורן יושב עם עידו ת נועה עם ליטל והחלטתי ללכת ולברר פרטים..
-
אני: " נוו.. אני מחכה לפרטים! "
נועה: " איי הוא כזה חמוד! "
אני: " דיברתם על מה דיברתם?"
נועה: " סתם הוא שאל אותי אם יש לי חבר וזה..."
אני:" יוו כל כך טוב!"
ליטל: " ולא שמעת את הקטע היותר טוב!, הוא ביקש ממנה את מספר הפלאפון שלה @!"
אני:" וואי מעולה!"
-סיימנו שיחה-
אני לא חשבתי שיש צורך לספר על ליאור, הרגשתי שזה יותר מדי באוויר
ואני עוד רוצה להציל את היחסים שלי עם אורן, עד כמה שאפשר לקרוא להם יחסים..
היה צלצול, נכנסנו לשיעור... ושיעור אחרי שיעור נגמר..
הגעתי הביתה זרקתי את התיק והלכתי למחשב..
ראיתי את אורן מחובר והשתוקקתי לראות את האווי שלו:
-
וואלה לא.
נטע דברי איתי...
-
הייתי פשוט, מועקה עטפה לי את הגרון..
נטע? נטע? מי זאת נטעע?
נטרפתי סגרתי את האייסי את המחשב הכל ופרצתי בבכי על המיטה..
מרגישה איך כל פיסת אושר, נעלמה ממני...
לאחר מכן נרדמתי..
וכשהתעוררתי שמתי לב לשיחה שלא נענתה..
מאורן..
התקשרתי אליו כדי לראות מה הוא רצה ממני...
אני: " הלו? "
אורן: " מה קורה? "
אני: " בסדר... " יבשה מתמיד..
אורן: " תקשיבי אנחנו צריכים לדבר... "
אני: " רוצה שנפגש?"
אורן: " לא אין לי מתי... "
אני:" אז דבר... "
אורן: "אני חושב שצריך לגמור את זה.. "
הרגשתי איך הדמעות חונקות אותי שוב..
בלעתי את הרוק ושאלתי אותו..
אני: " את מה? "
אורן: " את מה שיש ביננו, זה לא הולך.. אני לא יודע למה.. והכי טוב לבד.. "
אני: " טוב.. ביי "
ניתקתי.. התחלתי שוב לפרוץ בבכי כל כך בכייתיי
=פרק11=
אהבתי את אורן, כל כך.. עד שסוף סוף נפתחתי לבן אדם וגם זה לא הולך לי..
אין שום דבר לא מצליח לי, הכל פשוט חרא!
לא היה לי חשק לכלום, ואז שמעתי צלצול טלפון
לקחתי את הפלאפון וראיתי -
ליטלוש מחייג אליך
עניתי
אני: " ה... לוו" בקול בוכה
ליטל: " שירוש מה יש לך? "
אני: " אני ואורן נפרדנו, סופי"
ליטל: " מזהה? מתיי?"
אני: " כמעט כל השבוע לא דיברנו, זוכרת שאמרתי לך? בגלל מה שקרה במסיבה..
אני אפילו לא מבינה מה קרה... קיצור אז היום הוא מתקשר אליי ואומר לי אני חושב
שצריך לגמור את זה.. "
ליטל: " מה ענית? "
אני: " טוב ביי "
ליטל: " אויש מה יש לו.. את סיפרת לי דווקא שהוא אמר לך שזה רציני בינכם?
כאילו אין קשר למה שהוא מוציא מהפה בין מה שהוא מרגיש?"
אני:" אין לי מושג.. אבל זה הכי חרא בעולם.. את לא יודעת מה אני מרגישה.. "
ליטל: " מאמי אולי זה לא צריך לקרות.. באמת כאילו..
תחשבי על זה.. אולי לא הייתם צריכים ליהיות יותר משבוע וחצי ביחד..
יש סיבה, חייבת ליהיות... "
אני: " לא יודעת.. אבל זה ממש מדכא כי אני אשכרה התאהבתי בו..
איךאיך? אני סתומה ידעתי שאני לא צריכה להתאהב בו "
ליטל: " שירוש זה לא קשור, מפגרת! בטח שאת צריכה להתאהב
ומדברים כאלה לומדים... "
אני: " לומדים לא להתאהב"
ליטל: " לא, סתומה.. ללמוד להבא מה לעשות ומה לא לעשות.. "
אני: " אווף.. אולי את צודקת.. אבל אני לא מבינה את זה
יש לו קטטעים של מלא חוסר מצב רוח ואני צריכה להתמודד עם זה "
ליטל: " תכלס כאילו מה יש לו פעם הוא אומר ככה ופעם ככה הבנאדם נדפק.."
אני: " עזבי אותו, שילך לנטע שלו.. "
ליטל: " שוו נטע?"
אני:" עזבי... מאמי אני עפה להתקלח.. אני אדבר איתך יותר מאוחר
ותודה.."
ליטל: " אין על מה אהובתי.. דברי איתי ויהיה טוב יפה שלי.. "
ניתקתי..
באמת הלכתי להתקלח אולי להתנקות ממה שעבר עלי בשעות האחרונות..
חשבתי רק עליו..
התחלתי להתפשט. ואז ראיתי על היד מספר אייסי
ונזזכרתי בליאור, כדי שזה לא ימחק ( המספר) לקחתי דף מהחדר ורשמתי את המספר
וחזרתי למקלחת..
אחרי שסיימתי את המקלחת לקחתי את הדף שהיה רשום עליו את המספר אייסי של ליאור
והוספתי אותו לאייסקיו..
הוא היה מחובר, וישר שלח לי הודעה.. לא היה לי חשק לדבר איתו..
לא רציתי לא היה לי מצב רוח לא אליו ולא אל אף אחד..
ליאור: " מאמי?"
אני:" אה? "
ליאור:" מה קורה?"
אני: " בסדר.. אני חושבת... "
ליאור: " למה מה קרה? "
מצאתי את עצמי מתחילה לספר לו את הסיפור שלי ושל אורן, מההתחלה ועד הסוף..
עד לפרטים האחרונים ( חוץ מהקטעים המיניים )
ליאור:" וואו... ואת אוהבת אותו נכון?"
אני: " נראה לי, כן... אני פשוט לא מבינה מה יש לו "
ליאור: " אולי עובר עליו משהו?"
אני: " אין לי מושג... "
ליאור: " אני מבטיח לך שיהיה טוב.. תנסי לדבר איתו.. או משהו?
אני: " לא, אני הפסקתי לנסות, ניסיתי היום אבל ללא הצלחה.. וזהו.. "
לאחר כמה שעות של דיבורים גיליתי עד כמה הבן אדם חמוד ובוגר..
לא כמו כולם..
הוא ניחם אותי, אמר לי שיהיה טוב... והיה שם והקשיב לכל החפירות הסתומות שלי..
הוא היה מדהים.
בשעה 1 בלילה הייתי צריכה ללכת, לישון העיניים שלי היו נפוחות מדמעות..
והייתי עייפה..
אני: " אני עפה לישון.. ותודה על הכל מאמי.. "
ליאור: " אין על מה ילדונת.. לילה מקסים.."
=ילדונת... חייכתי לדקה... הוא היה כל כך מקסים.. =
כיביתי את המחשב ועליתי על המיטה..
=נרדמתי=
לאחר שינה של כמה שעות התעוררתי..
הרגשתי איך הנפיחות בעניים ירדה..
התארנתי מהר לבית ספר כי כבר הייתי באיחור..
שמתי את הדבר הראשון שהיה בארון ויצאתי לכיוון התחנה..
הגעתי לבית ספר.. נכנסתי לכיתה וראיתי את אורן ונועם יושבים בקצה של הכיתה ואת נועה ורותם בקצה השני
ניגשתי לנועה ורותם ואמרתי בוקר טוב...
נועה: " נו מה איתך איך את מרגישה? "
אני:" יותר טוב נראה לי... ליטל סיפרה לך?
נועה: " כן כי לא הייתי בבית ולא ענית לי בפלאפון. "
אני: " ניתקתי אותו.. סתם כאב ראש.. "
נועה: " נו ואת בסדר? "
אני: " עד כמה שאפשר... איזה מתוק ליאור דיבר איתי 3 שעות שלמות! ורק אמר שיהיה בסדר.. "
ראיתי את הפרצוף של נועה ורותם, פרצוף לא מבין מי זה ליאור ומה אני רוצה..
ואז נזכרתי שבכלל לא סיפרתי עליו..
אני:" אהה.. לא סיפרתי לכן על ליאור? "
נועה: "לא! אולי כדאי שתתחילי עכשיו?"
אני:" אוקי אוקי.. אז ככה ליאור זה מישהו מהמשלחת של התלמידים
מכיתה י'ב... והתנגשתי בו בדרך לשתות או לשירותים לא זוכרת מה זה היה
וסתם הוא נתן לי את האיסיי שלו, אין הוא יפה כל כך אבל האופי שלו? עוד יותר!
הוא כזה מדהים!
אז קיצור, אחרי שאורן ואני נפרדנו, נכנסתי להתקלח וראיתי על היד שלי את המספר,
אז הוספתי אותו אחרי המקלחת וזה... וסזתם התחלנו לדבר
והייתי בלי מצב רוח והוא שאל אותי מה קרה.. אז סיפרתי לו
במשך 3 שעות דיברנו על הכל, ואז ב1 כבר הייתי צריכה ללכת לישון..
אני מאמינה שנדבר היום שוב...
נועה: " יאוו מאמי שלי זה כל כך מעולה! אולי... "
אני: " לא! אין מצב אני נכנסת לעוד קשר, לא עכשיו.."
נועה: " מאמי אני לא רוצה ליהיות זאת שתגיד לך את זה
אבל אורן המשיך הלאה אני חושבת.. ראית את האווי שלו?
משהו עם נטע... אולי גם את צריכה לעשות בדיוק אותו הדבר
ואת לא חייבת משהו רציני, אולי סתם ליהיות ביחד ולראות לאן זה זורם.. "
אני: " כן כן ראיתי את הנטע הזאת.. אבל זה לא קשור אליו אני לא מסוגלת..
אני מרגישה חרא.. "
נועה:" אני עדיין חושבת שאת צריכה לנסות... "
אני: " נראה כבר... "
-
היה צלצול לשיעור ומהשיעור להפסקה..
ניגשתי לקומה העליונה איפה שכולם יושבים לחפש את ליטל..
לא ראיתי אותה בשיעור וחשבתי אולי היא תגיע לשיעור השני...
אבל לא ראיתי אותה ראיתי את ליאור שבדיוק התקרב לכיוון שלי
=פרק 12=
הוא ניגש אלי...
ליאור: " אז מה ילדונת מה קורה?"
כל כך הטריף אותי שהוא קורה לי ילדונת.. אבל ממש!
אני: " שורדת אני חושבת.. מה איתך? " חייכתי אליו
ליאור: " בסדר גמור.. רוצה סיבוב? "
אני: " בכיף.. "
הלכנו לחצר בית הספר איפה שהדשא הרבה ילדים יושבים שם.
ישבנו על הדשא וסתם דיברנו
ליאור:" נו אז מה עם אורן?"
אני:" הוא לא רציני, וזה נגמר.. לגמרי.. "
ליאור:" הוא כנראה לא יודע מה יש לו בידיים "
אני: " מה יש לו בידיים?"
החלטתי לזרום עם הדברים שהוא אומר
ליאור: " יש לו או לפחות הייתה, מישי מדהימה..
שאולי אני מכיר אותה יום אחד אבל הכרתי את האופי הטוב
והמתוק שלה..."
אני: " וואלה? אני מכירה אותה?"
ליאור: " אולי.. " והוא חייך
התחלתי לצחוק...
אני: " וואו, גרמת לי לצחוק.. עם כל המצב רוח החרא שלי.. "
ליאור: " כל הכבוד לי? חח, ומה הפרס שלי על זה? "
אני: " לא קבענו שום פרס מתוק!"
ליאור: " עכשיו קבעתי שכן..."
אני: " אבל אין לי פרס כרגע..!"
ועשיתי פרצוף עצוב,, הוא הסתכל עלי.
ליאור: " קבענו שאת מחייכת לא?"
ואז הוא התקרב אליי ממש וליטף לי את הפנים
הרגשתי מוזר ובעיקר צמרמורת ישר התחלתי לחשוב על אורן
והרגשתי שזה לא נכון או שזה כן?
הוא התקרב עוד טיפה ואז לחש לי:
" אני רוצה לראות אותך רק מחייכת, שומעת?"
חייכתי אליו ואז הוא נישק אותי, נשיקה ממש קצרה והתרחקתי.. לא יכולתי..
ליאור: " וואי.. אני... מצטער זה ממש לא היה אמור לקרות.. "
אני: " לא, אני מצטערת... אני סתם מפגרת. "
קמתי משם והלכתי, ניגשתי לכיתה והתחלתי לבכות למזלי הייתי לבד, בלי אנשים שאני מכירה
ואז עידו בא..
עידו: " מאמי מה יש לך למה את בוכה? "
אניי: " כלום לא מסתדר לי פשוט כלום!"
עידו: " מה קרה? "
אני:" אורן... ליאור... "
עידו: " אורן אני יודע מה קרה אבל מי זה ליאור...?"
אני: " מישהו ממש מתוק ומדהים שהכרתי!
אבל כמובן שגם את זה הייתי חייבת להרוס... "
עידו: " איך בדיוק?"
אני:" הוא נישק אותי... ובאמת חשבתי אולי אני צריכה לזרום אבל לא יכולתי
אוחח אני סתומה!"
עידו: " את לא סתומה, להפך את ממשיכה הלאה וטוב שכך
אולי ליאור כן יכול לעשות לך טוב?"
אני: " אני לא יודעת כל מה שאני חושבת עליו זה רק אורן
אוף למה למה הסתבכתי איתו?"
עידו:" מה לעשות שאת לא שולטת במי להתאהב? "
אני:" אבל יכולתי לעצור את זה... יכולתילהגיד לעצמי לא.."
עידו:" אבל היה לך טוב אז למה לא? "
אני: " אוףף.. "
עידו:" מאמי תקשיבי אני עוד אדבר איתך אבל אני חייב לזוז עכשיו..
ואת חייבת לדעת שיהיה טוב... "
אני:" הלוואי..."
הוא קם והלך.
ואז צעקתי לו: " עידו!"
הוא הסתובב אליי
אני:" תודה.. "
עידו: " אין על מה מאמי.. "
הוא היה כ"כ מדהים... באמת ידיד כל כך מעולה שלי וכל ך שמחתי שהוא עם ליטל
שמחתי בשבילה ובשבילו...
-
אורן: " עידו אחיי!"
עידו: " אחי אני בדיוק הולך למזכירות למורה הסתומה הזאת.. "
אורן: " אני חייב לדבר איתך לא יותר מ2 דקות.. "
עידו: " דבר אחי "
אורן: " מה עם שיר?"
עידו:" זמה מה עם שיר? אכפת לך בכלל?
שמע אחי בכלל לא כועס עליך אבל אני לא יודע מה נסגר איתך
היא אוהבת אותך ואתה סתם השלת אותה וירקת לה בפרצוף..."
אורן: " אבל.. וואיי אני לא שולט בזה... אני לא רגיל לזה... "
עידו: " מזה לא רגיל לזה? מה לא הייתה לך חברה בחיים?"
אורן: " הייתה! בגלל זה, זה כ"כ קשה לי.. "
עידו:" לא מבין אותך.."
אורן: " לפני שבאתי לפה, בבית ספר הקודם הייתה לי חברה
במשך חצי שנה הכל היה טוב וסבבה והלך מעולה..
ואז גיליתי שהיא בוגדת בי.. עם חבר טוב שלי
מאז אני לא מסוגל לבטוח באף אחת.. וניסיתי
היו כמה בנות אבל עם אף אחת לא הצלחתי להפתח "
עידו: " אז למה לא דיברת על זה עם שיר?
מה היא צריכה לנחש מה עובר עליך?"
אורן: " אני לא מסוגל, אני פוחד ליהיוות איתה
אני באמת הרגשתי שפה זה שונה עם שיר
שפה באמת אני יכול להפתח אליה לגמרי
אבל שוב משהו חוסם אותי ואני לא מסוגל
ואני לא רוצה לפגוע בה מבין? "
עידו:" אתה חייב לדבר איתה.. ועכשיו.. "
אורן:" מה כל כך דחוף עכשיו תרגע אני אחייה גם מחר.. "
עידו:" כן אבל מחר לא בטוח שהיא תרצה אותך.. "
אורן: " מה זאת אומרת?"
עידו: " זאת אומרת שיש לה מישהו חדש..
ליאור, הוא היה מהבית ספר שלך.. "
אורן: " ליאור?! המניאק הזה?
שלא תתקקררב אלייו! שומע אותי?"
עידו: " מה מה מה? היא הרגע דיברה איתי ואמרה לי עד כמה הוא מקסים
נראה לי אנחנו לא מדברים על אותו ליאור.. "
אורן: " אחי יש רק ליאור אחד בבית ספר שלי וגם יש לו שם נחמד כזה של זיין!
הוא ממש משחק בבנות! אתה לא יודע איך הוא פוגע בהן!
אתה לא מבין בכלל! אסור לה ליהיות איתו..."
עידו: " אז זהו.. שעכשיו אתה לא יכול להחליט לה..
המקסימום שאתה יכול לעשות זה לדבר איתה.. "
אורן: " טוב אחי אני הולך.. ביי!"
ואורן התחיל לרוץ במסדרון, עידו המשיך למזכירות...
-
ישבתי בכיתה, בוהה בקיר שהיה מולי..
לא יודעת מה לעשות עם עצמי, מבולבלת..
פתאום ליאור נכנס לכיתה..
לא ידעתי מה עובר עליו.. הוא פשוט רץ אליי נעמד מולי ו..
ליאור: " אני יודע שהנשיקה מקודם הייתה טעות אבל אני חייב ל.."
הוא לא המשיך את המשפט ונישק אותי..
הייתי מופתעת אבל זרמתי.. החלטתי שאורן עבר..
ואין סיכוי שנחזור,
-
אני חייב למצוא אותה...
פשוטט חייב! אורן חשב לעצמו
הוא ניגש לכיתה... ואז הוא ראה את שיר ואת ליאור מתנשקים
הוא השפיל את המבט שלו למטה ופשוט יצא מהכיתה
ידע שאין לו סיכוי שליאור כבר הקדים אותו
-
אני: " ליאור אמרתי לך אני לא מוכנה לזה..
אתה מדהים אבל אני עדיין בראש עם אורן ובלב.. "
ליאור: " מאמי תני לזה סיכוי, אני מרגיש שאני מתאהב בך.. "
נתקפתי בהלם איך ביומיים מישהו יכול להתאהב בי?
אני:" זה לא יכול ליהיות... "
ליאור: " למה לא? "
אני: " כי אנחנו כולה יומיים מכירים, אי אפשר לההתאהב ביומיים..."
ליאור: " עובדה שכן.. את שונה.. אני מרגיש איך משהו שאני לא מרגיש עם אף אחת.."
-
נועה הלכה במסדרון וראתה את אורן כולו מבואס...
ועצבני..
נועה:" אורן מה יש לך?"
אורן: " ראיתי את ליאור ושיר מתנשקים.. "
נועה: " יוו אני כל כך שמחה בשבילה " לרגע שכחה שאורן עומד מולה
אורן הסתכל עליה והביט בה בצורה מוזרה
נועה:" מה ציפית אורן? שהיא תמשיך להתבאס עליך?
נכון לא הרבה זמן עבר מאז כולה שבוע אבל עדין..
אתה אמרת את שלך תן לה להמשיך הלאה.. "
אורן: " את לא מבינה עזבי... "
והוא התחיל ללכת, נועה תפסה לו ביד ומשכה אותו חזרה
נועה: " אם אני לא מבינה אז תסביר לי..."
אורן התחיל לספר לה את כל הסיפור..
כל מה שהוא סיפר לעידו.. את כל מה שהוא מרגיש לשיר..
נועה: " וואו.. אז בגלל זה ההתנהגות המוזרה שלך..
אתה צריך לדבר איתה אורן.."
אורן: " רציתי! אני באתי לכיתה כדי לדבר איתה!
אבל אז ראיתי אותה עם ליאור.."
נועה: " אז כנראה שפספסת... "
אורן: " את לא מבינה בלי שום קשר אלי
אסור לה ליהיות עם ליאור, את לא יודעת איזה חרא של בן אדם הוא... "
נועה: " דווקא ממה ששיר מספרת הוא אחלה של בן אדם..
אל תנסה לשנות אותו עכשיו אורן.. "
אורן: " נראה לך הייתי עושה דבר כזה?!
תקשיבי לא את ולא שיר ולא אף אחד מכיר אותו
הוא היהה בבית ספר שלי יש לו שם של זיין
שכל פעם שקורה משהו עם בת הוא רץ ומספר לכל השכבה.."
נועה: " מזהה?!"
אורן: " אני נשבע לך נועה אסור לה ליהיות איתו באמת... "
נועה: " תקשיב אורן כמו שאני מכירה את שיר היא לא תאמין עד שהיא תנסה בעצמה:
אורן: " אני לא רוצה שהיא תפגע, הוא פוגע בבנות הוא מתייחס אליהן כמו אל חרא..
רק בהתחלה הכל נראה ורוד ויפה אבל בהמשך זה קטסטרופה.."
נועה: " אז לך ותגיד לה את זה.. אתה חייב... תספר לה מה שסיפרת לי.. "
אורן:" הלכתי... ביי "
אורן הלך וניגש לכיתה, לא היה אכפת לו אם ליאור יהיה שם או לא
הוא חייב לספר לשיר בכל מצב..
הוא נכנס לכיתה ומצא את שיר לבד
הוא ניגש אליה
אורן: " שיר אני ממש חייב לדבר איתך?"
שיר: " מה אתה רוצה אורן? "
אורן:" זה משהו לגבי ליאור.."
אני: " מה ליאור? איך אתה בכלל יודע על ליאור?"
אורן: " זה לא משנה איך אני יודע, העניין זה שאסור ליהיות איתו!"
אני: " סליחה?! אם אני מבינה נכון אני ואתה כבר לא ביחד, מותר לי ליהיות עם מי שאני רוצה מבין?"
אורן: " שיר... ( מתחיל ללטף את ידה) את לא יודעת איזה בן אדם הוא?"
הזזתי את היד ממנו, הוא משחק בי.. פעם הוא רוצה ופעם לא. מה יש לו?
אני: " אורן די! אם יש לך משהו להגיד תגיד אותו וזהו אל תשחק איתו משחקים מפגרים!"
אורן: " ליאור הוא זיין הוא מוציא שם רע לכל הבנות שהיו איתו לכולן..."
אני: " מזה?"
אורן: " נו מה אני עובד עליך? הוא היה בבית ספר שלי אני מכיר אותו.
הוא מוציא שם רע לכל הבנות שהוא היה איתן והוא פשוט פוגע בבנות!"
אני: " אורן תגיד לי אתה חושב שאני טיפשה? כאילו מה אתה חושב שאני
תפסיק לשחק בי, תפסיק להתקרב אליי.. ליאור הוא הבן אדם הכי מתוק שאני מכירה
ונכון אני מכירה אותו כולה יומיים אבל הוא מדהים.. הוא מקשיב לי ונחמד אליי
לא כמוך. תעזוב אותי פשוט בסדר?!"
והלכתי משם, אורן כל כך עצבן אותי.. באיזה זכות הוא בא ואומר את הדברים האלה
הייתי בטוחה שהוא משקר, יצאתי לבחוץ לנשום קצת אוויר!
פתאום נועה ניגשה אליי..
נועה: "נו דיברת עם אורן?"
אני: " כן דיברתי איתו.. למה?"
נועה: " כי הוא אמר לי כמה דברים על ליאור ודאגתי.. מזל שעכשיו את יודעת והכל סבבה.."
אני: " נועה! את באמת האמנת לבן אדם הזה?! את לא מבינה שהוא משקר?
הוא סתם משחק בי, מתי שבא לו עלי פתאום כולם חרא ומתי שלא הוא מתנהג חרא!"
נועה:" אל הוא מכיר את ליאור מהבית ספר שלו.. למה נראה לך שהוא ישקר בדבר כזה?"
אני: " כי ככה זה.. הוא בן אדם מגעיל! "
נועה: " שיר אל תגידי ככה, את אוהבת את הבן אדם הזה ואת יודעת את זה.. "
אני: " עכשיו אני אוהבת אותו.. אבל יש מצב שיקרה משהו שיגרום לי לשכוח אותו.."
נועה: " כמו מה? " שאלה אותי מופתעת..
אני: " ליאור."
נועה: " את לא רצינית... שיר! את לא שמעת מה אורן אמר!
את צריכה לבדוק את זה אני לא מאמינה!
ואם זה כן נכון ואת טועה סתם? לכי תדעי מה הוא יעשה!"
אני: " אל תשפטי אותו סתם כי אורן אמר! אני מכירה אותו
הוא הדבר הכי חמוד שקיים! הוא מדהים!"
נועה: "לכי תדעי אם הוא לא עובד עליך להשיג זיון!"
אני: " אוי נו נועה נראה לך? "
נועה:" קיצור מאמי בסופו של דבר? החלטה שלך..
אבל תעשי חושבים עם עצמך לפני שאת מחליטה.. "
***צלצול***
אני: " סבבה.."
ישבתי כמה דקות עם נועה שהסתכלה עלי
אני: " נו מה?"
נועה: " את לא באה לשיעור?"
אני: " לא.. ליאור צריך לבוא לפה עכשיו..
תגידי למורה שאני לא מרגישה טוב.. "
נועה: " טוב." אמרה לי ביובש והלכה.
אני לא מבינה מה הבעיה של כולם!
פתאום אורן הוא צדיק!
אוישש שנאתי את זה, איך הוא הופך הכל!
אני יודעת שליאור לא כזה אני פשוט יודעת!
-
אורן: " נו? דיברת עם שיר?"
נועה: " דיברתי ועוד איך דיברתי.."
אורן: " נו ו..."
נועה: " אין היא משוכנעת שהוא חמוד ודובון
והכל.. לך תדע אולי זה נכון..."
אורן: " מה את לא מבינה מה אמ.."
נועה: " אורן! לא כל מה שאתה אומר חייב ליהיות נכון..
למה שאני אאמין לך ולא לחברה הכי טובה שלי שהספיקה קצת להכיר אותו" הפסיקה אותו באמצע הדיבור
אורן:" כי אני מכיר את הבן אדם הזה.. אין לי סיבה לשקר לך!"
=פרק 14=
נועה: " בכל מקרה זה כבר לא בשליטה שלנו כרגע אתה יודע.."
אורן: " אני יודע וזה משגע אותי! " אמר בטון עצבני.
נועה: " אורן מה יש לך? אני באמת רוצה להבין. אם כל כך חשוב לך
משיר למה בכלל נפרדת ממנה, אני פשוט לא מבינה אותך.."
אורן:" זה לא משנה עזבי את זה.. "
נועה:" איך שאתה רוצה... "
ומיד לאחר מכן המורה הגיעה והתחילה בשיעור...
המורה: " אז את המבחן נדחה למחרת ו... רגע.. חסרים כמה ילדים מהכיתה
איפה שיר? איפה רועי? "
נועה:" שיר לא מרגישה טוב.. "
אורן הסתכל על נועה.. וידע ששיר מרגישה טוב מאוד..
אורן: " אני יכול לצאת שנייה?"
המורה: " למה עכשיו אורן מה בדיוק כל כך דחוף שאתה צריך לצאת דווקא עכשיו באמצע השיעור?"
אורן: " את באמת רוצה לדעת? " וכל הכיתה צחקה
המורה: " טוב תצא אבל תחזור מהר!"
אורן יצא והלך לכיוון בחוץ, לא שירותים ולא כלום..
הוא ראה את שיר יושבת לבד... וניגש אליה..
אורן: " את באמת לא מרגישה טוב?"
שיר: " כן למה? "
אני לא מבינה מה הוא רוצה ממני עכשיו...
פתאום שהוא רואה שאני טיפה עוברת אותו הוא נזכר בי!
אורן: " כי את לא נראית אחת כזאת בהפסקה.. "
שיר: " אז עכשיו אני כן... ואתה לא חיי..."
ליאור בדיוק הגיע והפסיק את שיר בדיבור שלה
ליאור: " יאללה מאמי את באה? "
שיר: " כן יאללה.. "
אורן: " ממש לא מרגישה טוב. " אורן אמר בטון ציני והלך. -
אני:" איזה מפגר!"
ליאור: " מה הוא רוצה ממך האורן הזה? "
אני: " סתם כלום היינו ביחד פעם ועכשיו הוא מנג'ס לי כל מיני דברים.."
ליאור:" כמו?"
אני: " סתם לא משהו רציני פתאום שהוא רואה שאני קצת מחוזרת
הוא מתחיל להפיץ שקרים על אנשים שאני יוצאת איתם זה פשוט משגע אותי!1
מה הוא לא יכול.. קיצור לא משנה.. " הבנתי שאסור שליאור ידע מה אורן אמר עליו
אני צריכה לפתוח דף נקי עם ליאור ולא עם שמועות מפגרות שאורן מפיץ..
איזה פה גדול יש לי!
ליאור:" מזה מזה מזה? על מי הוא בדיוק מפיץ שקרים?"
אני: "לא סתם.. לא משהו רציני.. "
ליאור: " מזה לא משהו רצייני אני רוצה לדעת מזה שיר!"
פתאום הליאור שאני מכירה השתנה לחלוטין נהפך ליהיות ערס מגעיל
עם דיבור מגעיל שיוצא מהפה שלו...
ופתאום הוא התחיל להתערער לי. אבל הייתי בטוחה עדין שאורן סתם מפיץ שמועות
או שלא?
במשך כל הדרך לבית של ליאור חשבתי אם להגיד לו על מה שאורן אמר או לא.
כי באמת רציתי לדעת אם זה נכון!
אני: " ליאור אני צריכה לשאול אותך משהו?"
ליאור: " מה מאמי?"
אני:" אני יודעת שיש מצב, סיכוי ממש גדול שזה לא נכון
אבל אני חייבת את זה בשביל השקט שלי..
זה משהו שאורן אמר לי.."
ליאור: " נו?"
אני: " זה נכון שבעבר שלך פגעת בבנות.. והפצת שמועות והכל?
אני יודעת שזה נשמע ממש דפוק והכל אבל אני חייבת לדעת.."
איך שסיימתי את המשפט ראיתי איך ליאור הפך את ההבעת פנים שלו לכועסת
והתחיל להתלהם
ליאור: " הבן זונהה הזה לא מפריע לו לשקר ככה?!~?!
נראה לך שזה נכון שיר כאילו ברצינות נראה לך?!" אני: " טוב ליאור ידעתי שזה לא נכון פשוט הייתי חייבת לשאול.."
ליאור: " אז הנה עכשיו את יודעת.. "
ממש לא ההיה לי נעים ליהיות בחברתו של ליאור..
הוא היה עצבני כל הזמן הזה גם שהגענו אליו הביתה..
נראה היה כאילו הוא עצבני עלי על אורן על מי לא!
והוא הוציא את זה עלי! וזה ממש עצבן אותי!
היו רגעים שהוא היה ממש מתוק.. כמו בהתחלה, שהכרתי אותו
אבל זה נעלם לאחר כמה דקות! והוא שוב חזר ליהיות מגעיל כזה..
לאחר כמה ימים שכעסתי עליו כי כל הזמן הוציא את כל העצבים שלו עלי
ובאיזה שהוא שלב זה כבר התחיל להמאס עלי..
אז לאחר כמה ימים הוא נעשה מתוק שוב, אך הפעם לא לכמה דקות מסכנות אלא למשך ימים שלמים
כל הזמן הזה הוא רדף אחריי ואמר לי כמה שהוא מאוהב בי ועד כמה שאני עושה אותו מאושרת
ושהוא לא יכול בלעדיי... והוא לא הפסיק לרדוף ולטפח לי את האגו...
ליאור: " מאמי אני באמת רוצה ליהיות איתך, עברה עלי תקופה ממש מגעילה
ואני ממש מצטער שהוצאתי את זה עליך, באמת.. "
אני:" לא יודעת ליאור אני ממש לא יודעת.. "
ליאור: " תני לזה צ'אנס.. אני אוהב אותך... לא הרגשתי אף פעם ככה.."
הוא אמר לי את זה, והטון שהוא אמר את זה היה כ"כ חמוד!
הוא היה כל כך מדהים ומתוק! שהתחשק לי לאכול אותו
אז התנשקנו.. והרגשתי די טוב בפעם הראשונה מאז שהתחיל הקשר הבלתי מוגדר הזה
נעשינו ביחד.
-
לאחר כמה ימים של אהבה אינסופית ויחס מושלם מצידו..
עדיין הרגשתי שמשו לא שלם אצלי, שכל פעם שאני רואה את אורן
עולה לי משהו, ושכשאני עם ליאור לפעמים המחשבות על אורן מציפות אותי
ולא עוזבות.
לא ידעתי מה לעשות, באמת שאהבתי את ליאור היחס שלו היה מדהים
אבל משהו באורן גרם לי לחשוב אולי עדיין אכפת לו ממני אם הוא שיקר לגביי ליאור?
אבל משהו עוצר אותי.. כאילו הקטע עם אורן נגמר ומתחיל קטע חדש ונקי עם ליאור...
ידעתי שאורן יודע עלי ועל ליאור, אני לא יודעת איך הוא קיבל את זה..
ואני לא יודעת איך הוא הגיב..
-
הגיע סופ"ש.. יום שישי.. התארגנתי לבית ספר..
חצי עייפה חצי מתה..
מנסה להגיע בקושי לתחנה.
עולה על האוטובוס ומגיעה לבית ספר..
ראיתי את נועה ואת ליטל, אורן ועידו..
ניגשתי אליהם ואמרתי שלום לכל אחד..
שעברתי ליד אורן נתתי לו נשיקה בלחי, ועדיין הרגשתי פרפרים בבטן לעזעזל!
הסתכלנו אחד על השני במבט מוזר אבל ישר התנתקתי מזה..
והלכתי לשים את התיק על השולחן..
פתאום אורן ניגש מאחורי ולחש לי:
" את לא מבינה איזה טעות את עושה שיר..."
ישר הסתובבתי!
שיר: " אורן מה אתה רוצה? תן לי ליהיות איתו בשקט בלי כל השקרים שלך בסדר?
ליאור הוא בן אדם כל כך מתוק ומדהים! "
שיקרתי, היו קטעים שליאור יכל לשגע אותי.. לפעמים היה נראה לי שהוא לא מעריך אותי מספיק
וברגע שהייתי כועסת אז הוא היה משנה את היחס שלו.. אבל זה היה חווזר ושוב הולך חוזר והולך..
אורן: " איך שאת רוצה..."
-
יום הלימודים הסתיים וקבעתי לצאת עם ליאור היום..
השעה הייתה 7 ירדתי למטה לאכול, כרגיל אמא ואבא מדברים על העבודה
ואני חושבת על אורן, למרות שהייתי עם ליאור... אורן לא עזב אותי במחשבות!
לאחר שסיימתי לאכול ניגשתי למעלה והתחלתי להתארגן
כשסיימתי ליאור צפצף לי למטה, הוא אף פעם לא הסכים להכנס אליי לבית
הוא אמר לי שהוא מתבייש ושהוא לא רוצה..
הגענו אליו הביתה.. קבענו לראות סרט..
אני: " איזה סרט אתה רוצה לראות? "
ליאור: " וואלה יש סרט פעולה קטלניי!"
אני: " אווף אבל לא בא לי שוב סרט פעולה זה אף פעם לא מעניין אותי!"
ליאור: "אבל אותי כן.. "
אני: " אז תראה את הסרטלבד!"
ליאור: " שיר אל תעצבני אותי! יאללה סרט פעולה מציעים לך לא טוב לכי הביתה @!"
הרגשתי איך הדמעות מתחילות לחנוק אותי..
הייתי בשוק ממה שהוא אמר, היו הרבה קטעים כמו הקטע הזה
אבל זה ממש עצבן אותי..
הסתכלתי עליו, ויצאתי מהדלת.
=פרק 15=
לא האמנתי פשוט לא האמנתי, עליו, על מי שהיה אמור ליהיות החמוד והמתוק, ליאור שלי.
נהפך ליהיות בן אדם אגואיסטי מגעיל עם אגו מנופח.
לאחר שבועיים רק הבנתי את זה שבועיים שאורן לא הפסיק לבוא ולדבר
שבועיים שסוף סוף אורן שם עלי בדרך כלשהיא. אבל אני הייתי בשלי.
הייתי עם ליאור, מסוונוורת מהדיבור המקסים שלו. שבעצם היה רק העמדת פנים.
התאכזבתי ממנו אבל יותר מכך התאכזבתי מעצמי, על שהאמנתי לכל מה שהוא ניסה והצליח למכור לי.
חזרתי הביתה, עם מונית, שילמתי את השקלים האחרונים שהיו עלי.
עליתי הביתה עם לא מעט דמעות.
ניסיתי להסתיר, כדי שאמא ואבא לא ישאלו שאלות ויתחילו לחפור.
" היי אמא היי אבא " ניסיתי להגיד בקול רגיל למרות שהייתי חנוקה מדמעות.
" מה קורה מתוקה את רוצה לאכול?"
" אממ לא תודה אכלתי אצל ליאור" שקר. כל מה שאכלת זה את כל השקרים שלו.
אבל באמת ששבעתי מזה.
עליתי לחדר, נשכבתי על המיטה ופרצתי בבכי על הכרית.
על כמה מה שהיה בשבועיים האלה, על כמה שהייתי טיפשה
על כמה שהתעלמתי מאורן, שידע כל הזמן וניסה להגיד לי!
אבל אני התעלמתי הייתי בטוחה שהוא משקר!
הטלפון שלי צלצל ראיתי על הצגה
- ליאורי שלי מחייג אליך-
ט'חח עכשיו הוא נזכר אמרתי לעצמי בקול ציני.
עניתי, בעודי בולעת את המועקה
ומנסה לדבר רגיל
אני: " מה אתה רוצה?"
ליאור: " מזה הדיבור הזה שיר מה ישלך?"
אני: " אני אגיד לך מה יש לי, יש לי המון עצבים עליך
אני מאוכזבת כל כך! ועוד יותר שונאת את עצמי
שהאמנתי לכל השקרים המגעילים שלך!"
ליאור:" מאמי על מה את מדברת?!"
אני: " ליאור, אתה יכול למחוק את הדיבור המזוייף הזה
זה כבר לא עובד עלי, אתה יכול להתחיל לקלל ולהעליב..
נו... אני מחכה." אמרתי בציניות
ליאור: " טוב שתיהי רגועה דברי איתי!"
ניתקתי, ושוב פרצתי בבכי, כמו ילדה קטנה.
התכסתי בשמיכה, עם ג'ינס וחולצה, הלכתי לישון
לא היה אכפת לי שזה הדבר הכי לא נוח לישון איתו
פשוט רציתי לישון, ולשכוח מהכל.
***בוקר***
קמתי בבוקר, בקושי..
עם עיניים נפוחות ואדומות בבכי, אך עם החלטה אחת.
אני הולכת ומדברת עם אורן היום.
עם אורן, האדם הכי אמיתי שאני מכירה.
לא חשבתי יותר על המצבי רוח המדכאים שהיו לו
לא חשבתי על זה שהוא זה שנפרד ממני
לא חשבתי על זה שיש סיכוי גדול שאני הולכת להפגע שוב.
הייתי נחושה.
התארגנתי, והלכתי לתחנה.
עליתי לאוטובוס.
ואז עלתה ילדה מהכיתה שלי. החדשה, הילדה הטובה.
נעמה: " היי.. אפשר לשבת?"
אני: " כן בטח.. "
נעמה: " אז מה קורה? "
אני: " בסדר גמור מה איתך?"
נעמה: " אני בסדר, קצת עצבנית אבל בסדר"
אני:" למה עצבנית מה קרה?"
נעמה: " יש איזה אחד, אני לא יודעת אם את מכירה אותו
הוא היה מהבית ספר שלי, הוא מי'ב.
והוא ממש מעצבן אותי, כל היום רודף אחרי ואני מכירה אותו
הבן אדם רק מחפש להשכיב.
הוא מתחיל לדבר איתי על כל מיני שטויות על חברה שלו
ולא יודעת הוא התחיל להגיד דברים עליה.. ו.."
אנני:" רגע" קטעתי אותה..
נעמה: " מה?"
אני:" איך קוראים לו? "
נעמה:" ליאור אני לא חושבת שאת מכירה... "
היא המשיכה לדבר, אני הייתי בשלי.
ליאור, הזבל הזה מפרסם עלי דברים.
ושוב הדמעות הציפו אותי..
לא יכולתי לחשוב יותר עליו לא יכולתי לשמוע יותר!
נעמה: " שיר מה קרה מה ישלך למה את בוכה?"
*האוטובוס עצר ליד בית ספר*
אני: " לא סתם.. נתראה בכיתה בסדר?"
ורצתי ליציאה מהאוטובוס
והתחלתי לבכות, התחלתי ללכת לכיוון הדשא.
לא מסתכלת מי עובר מולי, רק חושבת על מה שהיא אמרה
ואז נתקלתי. נתקלתי באורן.
הוא ישר ראה אותי בוכה, כאילו שהיה אפשר לא לראות.
אורן: " שיר מה יש לך?! "
אני: " כלום אורן באמת שכלום "
איזה מפגרת אני למה אני לא יכולה להגיד לו
מה אמרתי לעצמי היום, שאני צריכה לדבר איתו!
אני פחדנית של ממש!
אורן: " שיר... מה קרה? "
אני: " בוא נשב.."
והלכנו וישבנו על הדשא לא היה אכפת לנו שהיה צלצול.
אני: " אני צריכה לדבר איתך.. "
אורן: " דברי שיר מה קרה למה את בוכה ככה? "
אני: " זה בקשר לליאור.. "
אורן:" ידעתי ידעתי ידעתי! אין אין..
אני:" אורן. אל תגיד לי עעכשיו אמרתי לך זה באמת לא יעודד אותי.. "
אורן:" נכון צודקת.. נו אז מה מאמי מה קרה מה הוא עשה?"
הוא הסתכל עלי, בעיניים המדהימות שלו.
ולא יכולתי שלא לפרוץ בבכי שוב.
שיר: " זה ליאור זה בדיוק מה שאמרת שיקרה!
הוא חתיכת זבל, לא אכפת לו ממני הוא סתם עבד עלי!
אני כזאת טיפשה אני מטומטמת!" אמרתי אליו בקול בוכה
אורן:" מאמי את לא אשמה את לא יכולת לדעת"
אני: " אני כן יכולתי! אתה אמרת לי! נועה אמרה לי
אבל אני סירבתי להקשיב, אני התעלמתי.
כי אני טיפשה כל כך "
אורן: " את לא טיפשה! שיר אם יש פה מישהו טיפש זה הוא"
אני: " מזה עוזר לי? מסתבר שהבן אדם מפיץ עלי שמועות
מדבר עלי, פוגע בי.. ואני כמו סתומה בטוחה שהכל בסדר..."
-
המורה: " איפה שיר ואורן מישהו יודע למה הם לא הגיעו היום?"
נועה: " נו איפה היא? " נועה לחשה לליטל
ליטל: " אין לי ממושג! גם אורן לא פה, מוזר לא?"
נועה: " סתם צירוף מקרים.."
-
אורן: "מאמי.. העיקר שזה מאחורייך, הוא לא שווה אותך"
אני: " איך אני אמורה עכשיו לסבול את כל המבטים
של כל האנשים שהוא בטח סיפר להם שקרים עלי?!"
אורן: " שימי עליהם זין אחד גדול!
מה אכפת לך מה אנשים חושבים, שיחשבו.."
אני: " זה לא הכל..."
אורן:" יש עוד? מה הוא עשה?! "
לקחתי נשימה ארוכה, ועוד אחת.
בתקווה להוציא את מה ששיננתי לעצמי כל הבוקר."
אני: " זה כבר לא קשור אליו... "
אורן: " אז אל מי זה קשור?"
אני: " אליך..."
אורן הסתכל עלי לכמה שניות, כנראה לא הבין ואז שאל:
" אליי?"
אני: " כן... במשך כל הזמן הזה
אתה אמרת לי שהוא לא בשבילי, ושהוא יפגע בי
אתה צדקת כל הזמן, אבל אני לא הקשבתי לך.
אני העדפתי ללכת עם ליאור, בתקווה שיגרום לי לשכוח..."
אורן: " לשכוח את מה "
אני: " זה לא השאלה הנכונה, אלא לשכוח את מי.
אותך אורן, אני בפעם הראשונה הצלחתי להיפתח אל מישהו
אחרי החבר המגעיל שהיה לי.. התאהבתי בך לגמרי
היית מדהים.. וזה נגמר עוד לפני שהספקתי להבין למה.."
אורן: "שיר... "
אני: " לא תן לי לסיים...
אבל עם כל זה שאתה נפרדת ממני
עם כל זה שיש מצב שאני שוב אקבל סטירה לפרצוף
אני רוצה לדעת אם יש סיכוי ביננו... "
=פרק 16=
אורן: " אהה תשמעי שיר יש משהו שאני צריך להגיד לך.. "
אני: " אין אין ידעתי אני פשוט כל הזמן יוצאת טיפשה עוד פעם.
אתה מה תשכח שאמרתי את זה, אני יודעת שאתה לא רוצה אותי
ה בסדר לא הייתי אמורה ללחוץ" קטעתי אותו מיד.
אורן: " מה את לא מבינה בכלל מה באתי להגיד "
שיר:" אורן די, אין טעם לנסות למצוא מילים יפות, אתה פשוט לא רוצה אותי אני מבינה את זה "
אורן: " שיר סתמי!"
שיר:" מה?"
אורן:" אני רוצה ליהיות איתך!"
שיר: " מה? " שאלתי לא מבינה.
אורן: " אני רוצה ליהיות איתך.."
שיר: " אני לא מבינה.."
אורן: " תקשיבי, הייתה לי חברה לפני שבאתי לפה, אהבתי אותה כ"כ
ואחרי כמה זמן גיליתי שהיא בגדה ממני, מאז אין לי אמון בבנות
וקשה לי לפתח אחד כזה... בהתחלה זה לא הפריע לי כי כל הקשרים שלי
לא היו רצינים, אבל אז את הגעת, והתאהבתי בך. אבל לא יכולתי לסמוך עליך
למרות שממש רציתי! "
שיר: " בגלל זה התנהגת כ"כ מוזר! הייתי בטוחה זה בגלל מצבי הרוח המוזרים שיש לך..."
אורן: " לא.. ממש אהבתי אותך, ובהתחלה חשבתי זה עבר. אבל כל הסיפור עם רועי
פשוט לא נתן לי לחיות בשקט. ולא ידעתי מה לעשות עם זה..."
שיר: " ואני הייתי בטוחה שאתה פשוט לא רוצה אותי..."
אורן: " איך אפשר לא לרצות אותך מאמי שלי?
את ילדה מדהימה. יפה, מצחיקה, את פשוט הכל."
שיר: " אתה יודע משהו, כל הזמן הזה שהייתי עם ליאור, אתה פשוט היית בראש שלי
ובלב שלי כל הזמן. לא ידעתי מה לעשות עם המחשבות עליך.. זה שיגע אותי"
אורן:" זה היה הדדי תאמיני לי, לראות אותך איתו הרג אותי
זה נתן לי להבין שאני רוצה אותך שלי ורק שלי מבינה אותי?"
הוא התקרב אליי וליטף לי את הפנים, ונישקש אותי נישקה ממש חטופה
ואז התסכלנו אחד על השני, קרובים קרובים... חייכנו אחד לשני
ואז התנשקנו התנשקנו נשיקה סוערת מלאת תשוקה, כאילו לא ראינו אחד את השני
שניםם!
אני: " אני אוהבת אותך" לחשתי לו.
אורן: " אני אוהב אותך מאמי שלי."
אני:" מה יהיה איתנו הא?"
אורן: " כל מה שאני יודע שאני לא מתכוון לתת לך ללכת שוב... מצטער את תקועה איתי "
אני: " כאילו שזה ממש קשה ליהיות תקועה איתך... "
אורן:" אנחנח וחייבים לחזור לכיתה, המורה תתקע אותנו..."
אני:" חח נו טוב בוא נלך "
הלכנו ביחד משלבים יד ביד
הרגשתי את ההרגשה הכי מדהימה בעולם, כאילו הכל הולך להתסדר מעכשיו.
\נכנסו לכיתה, המורה ממש כעסה אבל הרשתה לנו להשאר אחרי שהתחננו אליה
היה צלצול, הלכתי לבננות וסיפרתי להן הכל, הן היו בשוק ממה שהלך.
היום נגמר ואני ואורן הלכנו אליו הביתה, נכנסתי לחדר שלו והוא הלך לשירותים
הרשתי לעצמי לחטט לו במגירות וראיתי תמונה של מישהי, נראית בגיל שלנו, יפה כזאת
אורן נכנס..
שיר: " מי זאת?" שאלתי בתמימות..
אורן: " זאת האקסית הבוגדנית.. "
שיר: " למה אתה שומר תמונה שלה? "
אורן: " לא יודע זה סתם היה שם "
ואז התחלתי לדאוג אולי הוא עדיין אוהב אותה, הרי אין לדעת בקטעים כאלה...
אני: " אפשר לשאול אותך שאלה? "
אורן: " בטח מאמי שלי... "
אני: " אתה עדיין מרגיש אליה משהו?"
אורן " לא! "
הוא נקט בעמדה חד משמעית..
העברנו שעות שלי בילוי אחד עם השני
ואז כבר הייתי צריכה ללכת הביתה כי נהיה ממש מאוחר.
\הוא ליווה אותי הגעתיהביתה אכלתי עם ההורים
ועליתי לדבר באייסי,
לאחר חצי שעה עליתי לישון, לילה טוב!
***בוקר***
פקחתי עיניים, כבר לא אדומות מבכי.
אלא נוצצות משמחה
קמתי והתחלתי להתארגן במהירות לבית ספר כי הייתי כבר באיחור.
אבא הקפיץ אותי לבית ספר כי את האוטובוס בטח פיספתי.
ירדתי בבית ספר והתחלתי ללכת במסדרון
נתקלתי בנועה והתחלנו ללכת ביחד.
נועה:" מי זאת? ילדה חדשה?"
הסתכלתי עליה, בהיתי בה.
נכנסתי להלם.
=פרק 17=
אני: " נועה זאת היא!" אמרתי בלחץ
נועה: " מה היא? מי זאת היא?!"
אני: " נוו האקסית של אורן!"
נועה: " מה היא עושה פה?! "
אני: " אין לי מושג.. היא לא באה סתם את יודעת!" התעצבנתי כל כך!
זה הוריד לי את כל המצב רוח טוב שהייתי פה.
דאגתי שהיא תפגוש את אורן, ואז מה יהיה?
נועה: "שיר תרגעי, זוהי האקסית שלו! אקסית!
הוא כבר לא אוהב אותה, הוא אוהב אותך
והכל מושלם בינכם אל תתחילי שוב!"
אני: " אני ממש לא בטוחה שהוא לא אוהב אותה.
תקשיבי למה לדעתך בן אמור לשמור תמונה של אקסית שלו במגירה?!"
נועה: " אולי זה סתם היה שם... "
אני: " זה לא סתם היה שם, אין סתם.
לכי תדעי.. ועכשיו שהיא פה.. מה היא עושה פה
מישהו מוכן להגיד לי?!"
***צלצול**
נועה: שירוש חמודה שלי מה שזה לא יהיה
זה לא רציני, ושיעור עם ענת ( המחנכת) זה יותר חשוב מהכונפה הזאת!"
אני: " בואי.."
אמרתי והלכנו לכיוון הכיתה.
לראות אותה זה כל כך עצבן אותי.
אין לה סיבה לבוא לבית ספר הזה, אין לה סיבה!
אלא אם כן היא עוברת לפה!
נכנסתי לשולחן וראיתי את אורן, הוא בא לכיווני
לא נתתי לו להגיד לי שלום לא כלום
וישר אמרתי.
אני: " אתה יודע מי פה? " בקול אדיש..
אורן: " מי?
אני: " האקסית שלך... נכון נחמד? " בקול ציני ועוקץ
אורן: " מזה?! מה יש לה לחפש פה?"
אני:" אני לא יודעת, אבל היא פה במסדרון
אם אתה רוצה ללכת לראות אותה..."
הוא לא הפסיק לענות לי והמורה ישר צווחה
על כולם לשבת..
הלכתי לשולחן שלי, הייתי מנותקת מהעולם.
עד שאורן פתאום בא ביציאה
אורן: " אני יכול לצאת לשתות נתקע לי משהו בגרון.."
המורה: " זוהי הפעם השלישית השבוע שנתקע לך משהו
בגרון אולי אתה צריך ללכת לראות רופא?" אמרה בקול ציני
אורן:" לא, מים יספיקו.. "
המורה: "אתה יכול לצאת.."
הסתכלתי עליו ופשוט לא האמנתי, הוא אשכרה הולך לראות אותה
נועה ראתה איך השתגעתי מעצבים ושלחה לי הודעה לפלא..
" מאמי שלי תרגעי, היא לא שווה את העצבים שלך.. "
הסתכלתי עליה וחייכתי חיוך מזוייף, כי בפנים הייתי עצבנית, מאוד.
ואז החלטתי ללכת אני לבדוק את העניינים..
אני: " ענת אני יכולה לצאת לשטוף את היד יורד לי דם..."
התירוץ הכי עלוב שאי פעם השתמשתי בו...
המורה: " תחכי שאורן יחזור.."
אני:" עד שהוא יחזור, אני אנטוף פה דם.. "
המורה:" טוב תצאי..."
יצאתי, והתחלתי ללכת, חיפשתי אותו או אותה
או יותר גרוע, את שניהם ביחד.
הלכתי את כל המסדרון ולא ראיתי אף אחד
חוץ מקבוצת י'ב...
עלתי לקומה העליונה, ואז ראיתי אותו...
יושב... היה לי מוזר שהוא סתם יצא כדי לשבת
והחלטתי לחכות עוד כמה זמן.. אולי אני אראה אותה.
ואז באמת ראיתי, היא יצאה מהחדר מורים והוא כנראה חיכה לה.
ואז פשוט לא האמנתי, הוא פשוט קם ויצא איתה.
מחוץ לבית ספר. הרגשתי הכי נבגדת שיש...
-
מצטערת על כל העידכונים באיחורים ושהם
קצרים, אין לי זמן יש לי המון מתכונות ובגרויות על הראש.
ואני מחפשת זמן כדי לעדכן, מקווה שאתם מבינים.
תודה על התגובות המדהימות!,
3>
=פרק 18=

הרגשתי איך אני נחנקת מדמעות שוב, אבל אמרתי לעצמי שזה פשוט לא שווה את זה.
אז נשמתי עמוק וחזרתי לשיעור..
המורה התחילה לחפור על נושא משעמם, ואני, כל מה שחשבתי איך זה שהוא הלך איתה.
עם האקסית הבגודנית.
שלחתי לו הודעה *** נתקע משהו בגרון הא?***
רק חיכיתי לקבל הודעה חזרה וקיבלתי... *** מאמי שלי תרגעי, אני עוד דקה חוזר. ***
= מאמי שלי? הוא עוד מעז לקרוא לי מאמי שלי?!, מי הוא חושב שהוא.?=
הייתי עצבנית כ"כ!
לא עברה דקה ואורן נכנס.
המורה: " אורן לאן נעלמת רבע שעה עברה מאז שהלכת. "
אורן: " מצטער המורה אני לא מרגיש כל כך טוב.. "
והאמת הוא גם לא נראה כ"כ טוב...
***צלצול***
לא קמתי, נשארתי בשולחן, יושבת.. מחכה שהוא יבוא ויתרץ לי.
אורן קם מהכסא וניגש אליי.. הסתכלתי עליו והוא חייך..
אני: " מה אתה מחייך אני לא מבינה?!" אמרתי בטון עצבני..
אורן: " מאמי הוא אמר לי בקול מחווייךך, מה את דואגת? "
אני: " אני לא דואגת, אני עצבנית, אתה הלכת עם האקסית המטומטמת הזאת
ואני רוצה לדעת למה. "
הוא התיישב לידי...
אורן: " שאלתי אותה מה היא מחפשת פה, והיא אמרה שההורים שלה מעבירים אותה לבית ספר הזה
והיא הייתה צירכה למלא כמה פרטים.. "
אני:" אוו יופי אורן זה ממש מרגיע אותי שהיא הולכת ליהיות איתנו באותו בית ספר אפילו באותה כיתה! " אמרתי בצניות..
אורן: " שירוש דיי תפסיקי לדאוג כל כך הרבה, אני אוהב רק אותך. "
התחלתי להתגמש איתו...
אני: " נו באמת אורן.. למה היית צריך לדבר איתה, חשבתי שאתה כועס עליה. "
אורן: " אני באמת כועס עליה, אני לא אשכח בחיים את מה שהיא עשתה לי, בחיים. "
אני: " אוקי... " אמרתי בטון סלחני..
הוא חייך אליי, ואיך שהקרבנו כדי להתנשק המורה נכנסה עם האקסית שלו!.
נעצרתי, הסתכלתי עליה, אורן לא הבין וגם הוא הסתובב..

-
המורה: " אז את רואה, זו הכיתה, יש פה אפילו כמה תלמידים שאת בטח מכירה.. "
מור: " אה סבבה אז אני אשאר שיעור אחד... "
-
ליטל ונועה נכנסו לכיתה... הסתכלו על מור.. בפרצוף לא מבין..
ונגישו לכיוון שלנו..
נועה: " מי זאת? עוד תלמידה חדשה.. "
אני: " לא סתם תלמידה, היא האקסית של אורן" אמרתי עצבנית.
אורן הסתכל עלי...
אני:" מה אורן מה? אני לא יכולה לראות אותה כל יום בסדר אני רק בן אדם. "
קמתי ויצאתי מהכיתה, הייתי ממש עצבנית, אני לא מבינה איך מכל הכיתות דפקו אותה בכיתה שלנו
היא האקסית שלנו, הוא חייב להרגיש אליה משהו! הוא חייב!
נכנסתי לשירותים.. שטפתי פנים.. ונרגעתי..
ליטל ונועה נכנסו לשירותים..
ליטל:" מאמי די תפסיקי ליהיות ככה, אני מבינה שאת עצבנית, אבל אורן אוהב אותך
הוא לא אוהב אותה, ממה את כל כך דואגת?"
אני: " שהוא עדיין מרגיש אליה משהו מזה אני דואגת.. "
נועה: " אין סיבה, למה לו להגיד לך שהוא אוהב אותך אם הוא אוהב מישי אחרת?"
אני: "אני לא יודעת.. אבל היא איתנו בכיתה עכשיו... עם אורן.. וזה אוכל אותי."
ליטל:" די שיר צאי מזה.. אין מצב שיקרה בינהם משהו אוקי.. גם אם הדפוקה הזאת הכי תרצה בעולם..
הוא שלך בסדר?"
אני: " תודה בנות" אני באמת לא יודעת איך הייתי עוברת את כלזה בלעדיהן..
חזרנו לכיתה שלושתנו אחרי איחור של 5 דקות..
המורה: " שלושת המאחרות הקבועות, עכשיו בשבילכן אני אצטרך לחזור על דבריי..
יש לנו תלמידה חדשה וקוראים לה מור, והיא תלמד איתנו."
אני: "היי מור " חייכתי אליה חיוך ציני וישבתי.
אחרי 10 דקות קיבלתי הודעה.. "? "
מאורן.. החזרתי לו לפלאפון: " נדבר בהפסקה. "
הרגיע אותי שהוא חושב עלי בזמן שגם היא בכיתה.
היא ישבה קרוב אליי, שולחן ליד.
***צלצול***
מיד מור קמה והלכה לעבר אורן.. לא הבנתי מה היא רוצה עכשיו
מלחמה עליו?!.
ניגשתי אליהם.
אני: " אני מפריעה? "
אורן: " מה פתאום יפה שלי בואי נלך לאכול.." הוא אמר לידי מור, ומור נחנקה.
היא הסתכלה עלי במבט מוזר.
הסתכלתי עליה עד שאורן לקח לי את היד ויצאנו מהכיתה.
יצאנו לקפטיריהה לקנות אוכל..
אורן: " מה את בשקט מאמי?"
אני: " אני לא מבינה איך אתה יכול ליהיות כל כך רגוע, שהיא כאן."
אורן:" מאמי אני כבר לא מתרגש ממנה היא לא עושה לי כלום וגם את צריכה ליהיות רגועה."
אני: " אני לא יכולה! תראה על השנייה הראשונה היא מתפרעה עליך.. "
אורן: " שתתפרע! למה זה עושה לי משהו? "
אני: " אוח.. "
אורן: " די שירוש אני לא אוהב לראות אותך ככה.. "
חייכתי אליו.. הוא הרגיעה אותי באמת..
נתתי לו נשיקה קטנה על הפה, קטנה קטנה אבל עשתה לי המון...
אורן: " אני אוהב אותך ורק אותך, שומעת?"
אני: " אני אוהבת אותך אורן אם היא תנסה לעשות משהו אני אהרוג אותה.. "
אורן: " אל תדאגי " והוא נתן לי חיבוק דוב. מהחיבוקים המרגיעים האלה, שגורמים לי להרגיש שהכל יהיה בסדר..
ואז ליטל ועידו באו...
עידו: " היי גבר מה קורה? " הוא אמר לאורן..
אורן: " בסדר אחי מה איתך? "
עידו: "וואלה... תקשיבו.. המורה שחררה אותנו בא לכם לקפןץ אליי? "
אני: " מזה שחררה? מה כאילו הולכים הביתה? "
עידו: " לא הביתה, אליי.. " וכולנו צחקנו..
אז הלכנו כולנו אל עידו וגם נועה שהצטרפה:)
ישבנו אצלו עד הערב ואז כל אחד הלך לביתו.
ישבתי קצת על המחשב וירדתי לאכול עם אבא+אמא
עליתי לחדר והתקלחתי. השעה הייתה 22:00 וקיבלתי שיחה מאורן
אני: " היי מאמי "
אורן: " היי יפה מה את עושה? "
אני: " סתם יצאתי ממקלחת עכשיו.. "
אורן:" שיט איך לא אמרת לי? " חח צחקתי.
אורן: " בא לך לעשות משהו ללצאת? "
אני: " עליתי על פי'גמה אולי תבוא אליי? "
אורן: " אוקי מאמי 10 דקות אני אצלך.."
אני:" טוב יפה שלי, מחכה."
וניתקנו.
הבאתי לי חטיף וסתם טחנתי אותו כמו פרה מול הטלוויזיה וחיפשי משהו מעניין לראות.
ואז אורן דפק על הדלת.. " כנסס " צעקתי לו.
אורן: " היי יפה שלי.." הוא נכנס ויה לו משהו מאחורי הגב.
אני:" היי מאמי מה יש לך שם? "
אורן:" תעצמי עיניים. "
עצמתי את העיניים והרגשתי נשיקה חמימה על הפה..
ואז הוא שם לי משהו על הבטן, פתחתי את העיניים וראיתי סוכריית לב עענקית..
אני: " מאמי איזה מתוק אתה! "
אורן: "סתם אחרי היום הזה רציתי שיהיה לך משהו מתוק. "
אני: "אז עכשיו יש לי שני דברים מתוקים גם אתה וגם הסוכריה. "
אורן:" חח, תפני לי קצת מקום " הוא אמר ונשכב לידי.
ראינו טלוויזיה עד שעה 12:00 ואורן היה צריך ללכת:))
ואני נרדמתי לי עם הסוכריה הענקית.
=פרק19=
***בוקר***
התעוררתי יחסית מהר מה שלא קורה לעיתים קרובות בדרך כלל אני מתפנקת לי עוד איזה חצי שעה
במיטה אבל ממש רציתי לקום כבר.
התקלחתי בבוקר כי סוף סוף היה לי זמן לנשום, והתארגנתי מהר לבית ספר ואפילו אבא התנדב לקחת אותי לבית ספר.
הגעתי, וראיתי את נועה בכניסה.
אני: " נועוש! "
נועה: " מאמי! מה קורה? " התחבקנו והתחלנו ללכת לכיוון הדשא
אני: " אני מדהים מה איתך? " דפקתי חיוך ענקיי שגם מישהו מ-500 קילומטר יכול לראות.
נועה: " מה מה מזה החיוך הזה אפשר להבין? "
אני: " אורן היה אצלי אתמול בערב! "
נועה: " נוו איך היה? "
אני:" היה מדהים, הוא הביא לי סוכריה ענקית! "
נועה: "וואו איזה מתוק הוא.. איך את מוצאת אותם איך איך? "
אני: " יש לי מזל כזה חח " ושתינו התחלנו לצחוק
איך שסיימנו לדבר ליטל ועידו התקרבו לכיוון שלנו משולבי ידיים
ליטל: " היי חמודות " היא אמרה ונתנה לכל אחת מאיתנו נשיקה
עידו ניגש אלינו וגם אמר שלום ואז הם הלכו.
ראיתי איך שההבעה של נועה השתנתה מעצובה לשקטהה ומדוכדכת.
אני: " מאמי.. מה יש לך? "
נועה: " מבאס כזה.. "
אני: " מה מבאס? " שאלתי לא מבינה..
נועה: " את עם אורן וטוב לכם וכיף לכם וליטל עם עידו ומדהים להם ביחד
ומה איתי.. לי אין אף אחד ולא היה כבר איזה 3 חודשים או משהו כזה
וקשה לראות את כולם ולדעת שטוב להם ורק אני לבד כזה.. "
אני: " אבל זה יבוא את מהממת, אני בטוחה שתכירי בנים בקרוב.. "
נועה: "אני לא יודעת.. חשבתי שאני אכיר בנים מהמשלחת שבאה לפה ולא הכרתי אף אחד.. "
אני: " אז בסדר הבן שתכירי לא יהיה מהמשלחת אבל יש פול מקומות להכיר אותם.. "
נועה:" אולי נלך למועדון? שמעתי יש מחר מסיבה..."
אני: " נשמע מעולה... צריך לדבר עם כולם ונלך!"
נועה:" אוקי " והיא חייכה..
התחשק לי לעשות לה טוב, היא כל הזמן הייתה שם והקשיבה לכל הבעיות ועזרה ותמכה
הגיע הזמן שגם אני אחזיר..
***צלצול***
התיישבתי ולא ראיתי את אורן, הוא בטח שוב מאחר..
מור נכנסה לכיתה ואחרי 5 דקות גם אורן, עם המורה..
השיעור עבר, העברתי אותו בקשקושים מוזרים על השולחן מרוב שעמום.
בהפסקה ישבנו אני עידו אורן נועה ליטל ונועם..
אני: " תקשיבו מחר יש מסיבה... רוצים ללכת?"
עידו:" נשמע טוב... "
אורן:" אני לא יכול.. "
ישר עיקמתי פרצוף...
אני: " למה אתה לא יכול " שאלתי בטון מבואס...
אורן:" אני נוסע עם ההורים לסבתא שלי, התחמקתי מזה כבר כמה פעמים אני לא יכול שוב.. "
התחלנו לדבר על המסיבה ואני הרגשתי לא נוח ללכת בלעדי אורן...
אחרי כל השיעורים הלכתי לאורן..
בדרך הביתה יצא לנו לדבר על המסיבה..
אני: " יהיה מבאס לא ליהיות שם איתך.. "
אורן: " כן אהה? יהיה מבאס לדעת שאת שם בלעדיי ושאלף בנים יתחילו איתך.. "
אני: " אבל אתה תוכל לשמוח שאני אעיף אותם ויגיד שיש לי חבר. " חייכתי אליו..
הוא חייך אליי גם אבל ראיתי שהוא די חושש..
ובאמת שלא היה ממה, כי אני מודעת לעצמי ואני יודעת ששום בן לא יתקרב אליי!
נכנסו אליו הביתה, הביתה היה ריק הנחתי את התיק על הרצפה ועליתי למעלה לחדר של אורן
אורן בנתיים הלך להביא לנו משהו לשתות/לאכול..
ישבץתי על המחשב והתנחלתי על האייסקיו שלי
שמתי אווי -
פה, אצל אורן שלי!
מדהים שלי אני אוהבת אותך!

נועוש דברי איתי.
-

בדקתי מי מחובר, לא היה מישהו מעניין אז הלכתי לחפש בטלוויזיה
ישבתי על המיטה ותהחלתי להעביר ערוצים, היה איזה סרט חמוד
אורן עלה שם את השתייה ואת האוכל על השולחן, וישב לידי.
והוא הסתכל עלי, והמשיך לבהות..
אני: " מהה? " אמרתי בטון חמוד
אורן:" תבטיחי לי שלא יקרה שם כלום..."
אני:" אורן אני לא כמו מור... אני לא מסוגלת לבגוד בך, אני אוהבת אותך!"
אורן: " אני יודע, אבל בנים הם חארות.."
אני: " אל תדאג אני אהיה עם נועה וליטל והילה ועידו יהיה שם ונועם אני לא לבד."
הוא ליטף לי את השיער ואז נתן לי נשיקה חמימה על הפה, והתחלתי לנשק אותו.
הוא נשכב מעליי, והעביר בי צמרמורות בכל הגוף ואז מישהו דפק על הדלת ישר קמנו.
התיישבתי מהר והתחלתי לסדר את עצמי,
אורן: " כןן "
הדלת נפתחה ואמא של אורן עמדה שם,
אילנה: " היי שיר מה קורה? "
שיר: " הכל בסדר" חייכתי
אילנה: "אורן רק רציתי להזכיר לך שתתחיל לארוז
למה מחר אנחנו יוצאים מוקדם "
אורן:" כמה זמן מוקדם אני עדיין צריך ללכת לבית ספר.."
אילנה: " אז מחר לא. אנחנו יוצאים ב7 מפה."
אורן: " אוקי.. "
אילנה: " אז יאללה תתחיל לארגן תיק."
היא אמרה וסגרה את הדלת.
אורן: " יש מצב את עוזרת לי לסדר תיק מאמי? "
אני: " בטח אם לא אני מי יעשה את זה?"
קמתי וניגשתי לארון, והתחלתי להוציא איזה 6 מכנסיים.
אני:" אני חושבת שזזה יספיק"
אורן: " מאמי השתגעת? תוציאי רק אחד, אני לא כמוך!"
אני: " אורןן אתה הולך ליהיות שם כל הסופ"ש!"
אורן: " נו בסדר אבל לא צריך לארוז כאילו אני טס לחודש!"
אני: " אוקי אוקי.. סגרנו על שניים.. "
הוא חייך אליי התקרב ונישק אותי ולחש לי " אני אוהב אותך כ"כ"
אני: " גמאני.. מאוד! "
הוא חייך.
אחרי איזה חצי שעה סיימנו לארוז ואני הייתי צריכה לחזור הביתה.
נפרדתי ממנו איזה 10 דקות, עד ליום ראשון!
חזרתי הביתה וניגשתי למחשב שמתי אווי
-
וואלה פה,
אורן, יפה שלי אני אתגעגע: (
אוהבת 3>

נועה, דברי נא איתי!
-
נשארתי עוד איזה שעתיים על המחשב ירדתי לאכול משהו קטן ועליתי לישון..
***
בוקר.
השעון המעורר שלי העיר אותי הפעם, קמתי בחוסר חשק לבית ספר והתחשק לי לישון עוד איזה 10 שעות!
לקחתי את הפלאפון ושתקתי אותי ושמתי לב להודעה חדשה
אורן: " יפה שלי אני כבר מתגעגע, תשמרי על עצמך. אוהב "
אוחח מדהים אחד!
קמתי לשירותים ושטפתי פנים התארגנתי מהר לבית ספר והלכתי לאוטובוס
שמתי לי שירים באמפי נפל על השיר "כמה חסר"
= ממש השיר המתאים לשמוע עכשיו= חשבתי לי.
הגעתי לבית ספר פגשתי את נועה ליטל עידו ונועם והתחלנו לתכנן את הערב.
סיכמנו שנפגש אצלי ב-10.
היום עבר מהר, הגעתי הביתה השעה הייתה 14:00.
ישבתי קצת על המחשב אכלתי ארוחת צהריים,
הגיעה השעה 18:00 התחלתי לחשוב על בגדים והנחתי אותם על המיטה והתקשרתי לאורן.
אורן: " היי יפה.. "
אני: " היי מאמי מה קורה? "
אורן: " אני בסדר גמור, סבתא קצת משגעת אותי אבל בקטנה.. איך אצלך?"
אני " בסדר כזה, התחלתי לארגן בגדים להיום.. "
אורן: " אהה" הוא אמר בטון חלש.
אני:" אני אוהבת אותך. "
אורן: " גם אני אוהב אותך יפה שלי... שומעת אני אדבר איתך ב23:00 קוראים לי לאכול."
אני: " אוקי נדבר..:) אוהבת.. "
וניתקנו.
וגם אני ירדתי לאכול,.
אחר כך ישבתי עם ההורים קצת, שמתי לב שבתקופה האחרונה בקושי הייתי בחברתם.
בהשעה 9 עליתי להתארגן...
התקלחתי, התאפרתי ואז נועה הגיעה ו20 דקות אחריה גם עידו ליטל ונועם.
אחרי 10 דקות של פיטפוטים הזמנו מונית והגענו למועדון.
נועה: " וואויי מטוררףף פה!"
אני: "כןן ממש! "
רציתי להנות איתה, למרות שלשנייה לא הפסקתי לחשוב על אורן!
אני והיא ניגשנו לרקוד, ליטל ועידו רקדו להם ביחד ונועם תפס לו מישי.
אחרי 10 דקות הגיעה הילה, למזלי כי נועה תפסה לה מישהו ורקדה איתו.
הילה ואני רקדנו עד שמישו רקד עם הילה ורקק אני נשארתי לבד.
אז הלכתי לכיוון הבר, ולקחתי לי בירה.
אחרי 10 דקות נועה הצטרפה.
נועה:"וואוו.."
אני:"חח נו את נהנת? "
נועה:" בטחח.. נו מה איתך למה את לא רוקדת?"
אני:" לעע עזבי, בנים וזה.. לא מתאים.. "
נועה:" שירוש את לא בוגדת בו את כולה רוקדת יש הבדל עצום. תשחררי קצת! "
ואז היא פנתה לברמן עצמו,
תביא לי ולה וודקה+ רדבול.
אני: " נועה לא.. את יודעת מזה עושה לי את אתמסטל לך פה."
נועה: " אנחנו פה, שום דבר לא יקרה לך.. "
אולי היא צודקת אני פה עם חברים וכוס וודקה לא תעשה לי כלום.
אז שתיתי אחת, והתחיל ליהיות כיף אז שתיתי עוד אחת והתחלתי להרגיש מעופפת
הכל הצחיק אותי, ידעתי שככה וודקה משפיעה עלי, כוסית קטנה ואני מתמסטלת.
אבל זה היה נחמד, ניגשתי לרקוד
ומישו רק איתי צמוד צמוד, הרגשתי לא נוח, זזתי.
אבל הוא התקרב עוד. אז זרמתי..
רקדנו איזה 10 דקות ואז הלכתי לשבת והוא הלך לשבת יחד איתי.
הוא הסתכל עלי ואני הייתי כולי מרחפת לא הייתי בפוקוס בכלל..
את נועה לא ראיתי או מישהו אחר שאני מכירה. רק את הבחור שהיה איתי
הוא היהנראה גדול אבל הוא היה נראה יפה.
הוא ניגש כדי לנשק אותי זזתי טיפה ואז נישקתי חזרה, והתרחקתי חזרה
הרגשתי מוזר, עם כל השכרות שבעולם.
הוא לקח לי את היד והלכנו לבחוץ, הוא הוליך אותי אני בקושי עמדתי.
התחלנו ללכת, ומה שאני זוכרת שהוא הכניס אותי לאוטו שלו
אני: " מה אתה עושה תוריד אותיי פהה"
..: " אל תדאגי נעשה סיבוב, נחזור."
אני: " נו לא. לא מתאים "
ואז הפלאפון שלי צלצל, השעה הייתה 11 זה היה מאורן, אבל הבחור לקח לי את הפלאפון
ולא היה לי את הכח לקחת אותו חזרה..
הפלאפון המשיך לצלצל כמה פעמים ואני עוד שנייה נרדמתי.
-
נועה: " הלוו "
אורן: " נועה צאי למקום שאני אשמע אותך! " אורן צעק.
נועה: " עכשיו אני שומעת.. "
אורן: " שיר איתך?"
נועה: " לא היא לא איתי.. אני חושבת שהיא עם הילה תן לי לבדוק.. "
אורן: " היא לא עונה לי לטלפון. "
נועה: " היא גם לא עם הילה, ונועם בכלל הלך וליטל ועידו ביחד."
אורן: " מה נסגר נועהה איפה היא "
נועה: " אורן תרגע אני בטוחה שהיא בסדר היא בטח על הבר או משהו... אני אחזור אליך עוד 10 דק'!"
-
נועה: " תקשיבו אני לא מוצאת את שיר. ראיתם אותה? "
עידו:" הפעם האחרונה שאני ראיתי אותה הייתה לפני חצי שעה ליד הבר עם איזה מישהו..."
נועה:" שיט שיט והיא גם שתתה. והכל בגללי.. איפה היא עכשיו?"
ליטל: " ניסיתם להתקשר? "
נועה: " אורן ניסה להתקשר אליה איזה אלף פעם כולו דואג!"
-
אורןם: "שלום אני רוצה להזמין מונית לשדרות הרצל.. "
..: " טוב"
אורן: " כמה זה יעלה לי? "
..: " 60 "
אורן: " טוב ף, תגיע מהר. "
-
עידו: " היא לא בשום מקום במועדון הזה, אתם חושבים צריך להתקשר למשטרה? "
נועה: " לא לא לא, די אל תלחיצו צריך למצוא אותה, אורן מוטרף וההורים שלה מה עושים "
ליטל: " יאו זה לא קורהה פשוט."
נועם: " טוב תרגעו לחץ לא יעזור נצא לבחוץ אולי נשאל אנשים?"
-
אורן: " תעצור לי פה..."
אורן שילם ויצא מהמונית דואג, הוא ראה את נועה ואת הילה.
נועה: " אורן מה אתה עושה פה? "
אורן: " לקחתי מונית עד לכאן איפה היא. "
נועה: "אנחנו לא מוצאים אותה.. עידו אמר שהוא ראהאותה רק יושבת על הבר עם מישהו..
והיא שתתה. איזה 2-3 כוסות וודקה "
אורן: " אני לא מאמין טוב אני הולך לחפש אותה.. "
-
הוא עצר את האוטו איזה 20 מטר מהמועדון והתחלתי להתאפס על עצמי
אני:" אני רוצה לצאת.."
.. " למה נחמד פה לא?"
אני " לא."
..: " נו מה יש לך את כבדה? "
אני: " איפה הפלאפון שלי? תחזיר לי אותו"
הוא נתן לי את הפלאפון, בדיוק שניה אחרי פתחתי את המנעל של הדלת וברחתי מהמכונית.
התחלתי ללכת קצת מעורפלתוראיתי שהוא הולך אחרי והתחלתי ללכת יותר מהר
והוא הלך יותר מהר, הרגשתי סחרחורת והייתי חייבת לעצור ולא יכולתיי..
עד שמישו עצר אותי..
=פרק 20=
ישר הססתכלתי, ראיתי את הפנים של אורן, ישר נרגעתי, הוא היה נמרץ ולחוץ.
מיד אחריו הגיעה נועה.
נועה: " מאמי את בסדר?"
אני: " לא... לא.. מישהו רדף אחריי.. "
אורן עזב אותי והלך מהר לכיוון של מי שהיה איתי,
אורן: " שלא תעז לגעת בה אתה שומע אותי? "
..: " למה מי אתה?! "
אורן: " אני מי שאני ואתה תעוף לי מהעיניים.. "
הבחור התרחק והלך לאוטו שלו, ואני עוד הסדרתי את הנשימות שלי,
אורן בא לכיוון שלי וראיתי שהוא כועס, לא יכולתי שלא להאשים אותו, לגמרי אכזבתי אותו.
אני: " אורן מה אתה עושה פה, אתה אמור ליהיות אצל סבתא שלך.. "
אורן: " הייתי אצלה, עד שנועה התקשרה אליי ואמרה ששתית ואת עם מישהו."
השפלתי את המבט, לא היה לי מה להגיד על זה.
נועה: "אני מציעה שכולנו נתקפל הביתה."
כולנו הלכנו ברגל, עד שהגענו ליד הבית של אורן,
כולם נעצרו ואני הסתכלתי עליו במבט עצוב, עייף.
אורן: " את באה? " הוא פנה אליי.
אני: " אלייך? "
אורן: " אם את רוצה שההורים שלך יהרגו אותך אין לי בעיה."
נפרדתי מכולם והלכתי אליו לעבר הבית.
ששכנסנו הביתה הייתה שתיקה, אני לא ידעתי מה להגיד ואני חושבת שגם הוא.
עלינו לחדר והתיישבתי על המיטה.
אני: " אורן אני מצטערת."
הוא הסתכל עלי ולא ענה, רק הסתובב לעבר הארון והביא לי מכנס וחולצה.
הוא התקדם לעבר הדלת ורק אמר לפני שהוא יצא
אורן:" אני סמכתי עליך, כנראה הבעיה שלי שאני סומך יותר מדי. "
והוא יצא, לא ידעתי לאן. רק הנחתי את הראש על המיטה שלו ונרדמתי.
***בוקר***
פתחתי את הפלאפון לראות מה השעה, 12:00.
הראש שלי כאב טיפה, ושמתי לב שאורן לא לידי.
ירדתי למטה וראיתי שהוא ישן על הספה, התקרבתי והסתכלתי עליו.
הוא היה כל כך מתוק כשהוא ישן.
הוא התחיל לזוז, ופתח את העיניים.
אני: " בוקר.. "
אורן:" בוקר.. " הוא קם וניגש לעבר השירותים שהיו בקומה למטה.
אני התיישבתי על כסא, ושמתי את הידיים על השולחן והנחתי את הראש בינהם
הרגשתי כ"כ רע לגבי אתמול, זה היה יכול להגמר אחרת, אם אורן לא היה מגיע.
הרגשתי אשמה.
הרגשתי יד מלטפת את ראשי, הרמתי את הראש וראיתי את אורן מחייך טיפה.
אני: "אני לא התכוונתי לכלום ממה שהיה אתמול..."
הוא שתק, " הייתי שיכורה, בתחילת הערב כולם רקדו ואז כל בת תפסה לעצמה מישהו,
ואני התרחקתי כי נזכרתי בהבטחה שלי אלייך, ישבתי על הבר ושתיתי קולה,
נועה באה ושאלה למה אני לא רוקדת אמרתי לה שיש לי חבר וזה לא מתאים
היא טענה שלרקוד עם מישהו אחר זאת לא בגידה אבל אני לא הסכמתי..
היא הזמינה לי וודקה, וכוס אחת גורמת לי לכל כך הרבה, שתיתי עוד כוס,
וכבר לא הרגשתי מפוקסת.
מישהו ישב לידי אני אפילו לא יודעת אטיך הוא נראה והוא ניסה לנשק אותי בהתחלה זזתי
אבל אחר כך.." שתקתי, לא יכולתי להמשיך ידעתי כמה זה יפגע בו ואני לא מסוגלת..
אורן: " שיר תמשיכי.. "
*שתיקה*
אורן: " שיר.. מה שזה לא יהיה אני רוצה לדעת."
התחלתי לבכות, " ואז הוא נישק אותי וזרמתי איתו,
ואחר כך יצאנו לבחוץ ו... והוטא לקח אותי למכונית שלו, ולא ידעתי מה אני עושה הוא לקח ממני את הפלאפון
וכל מה שאני זוכרה זה שכשהוא עצר רציתי לרדת הרגשתי שאני חוזרת לעצמי
ביקשתי ממנו שיחזיר לי את הפלאפון ואז ברחתי.
אורן: " ואז אני הגעתי.."
אני: "כן."
אורן לא אמר כלום, רק הסתכל עלי.
אני: " תגיד משהו.."
אורן: " אין לי מה להגיד שיר, אני לא כועס... אני מאוכזב."
אני: " אני מצטערת באמת אני לא התכוונתי שזה יצא ככה, אני אוהבת אותך."
אורן: " זה לא קשור, יכולת למנוע את זה. אני רוצה ליהיות לבד כרגע."
קמתי, עליתי למעלה לקחת את הפלאפון שלי, ירדתי למטה
הוא הסתכל עלי אני הסתכלתי עליו, השפלתי את המבט ויצאתי החוצה.
התחלתי ללכת, בוכה, מאוכזבת מעצמי על כמה שהתנהגתי בטמטום מוחלט
שנאתי את עצמי, איך יכולתי ליהיות כל כך מטומטמת.
נכנסתי הביתה, אמא ואבא היו בסלון אמרתי להם שלום ועליתי למעלה.
ישבתי על המיטה ובהיתי בטלוויזיה, למרות שהיא הייתה כבויה
חשבתי מה יקרה עכשיו, איתנו.
העברתי את כל השבת במחשבות. בלילה קיבלתי הודעה.
נועה: " מאמי מה נסגר, את לא ענית לי כל היום."
לא עניתי, הייתי צריכה זמן לבד..
***בוקר***
קמתי בחוסר חשק, והתארגנתי בעוד יותר חוסר חשק.

-

ליטל: " הלו.. "
ניעה: " ליטל.."
ליטל: " מאמי מה קורה? "
נועה: " שיר מדאיגה אותי "
ליטל: " למה? קרה לה משהו.?"
נועה: "כל הסיפור מיום שישי, היא לא ענתה לי ואני לא יודעת מה נסגר.. "
ליטל:" תקשיבי, היא בטח לא רוצה לדבר עם אף אחד, יש מצב שאורן כועס והכל"
נועה: "אני אפילו לא יודעת מה קרה שם, במסיבה."
ליטל:" אני מאמינה שאנחנו נדע, היום."
-
יצאתי לעבר התחנה, התיישבתי בספסל הכי אחורי, ושמתי מוזיקה.
הגעתי לבית ספר, נכנסתי לכיתה.
נועה וליטל חיכו לי שם, וראיתי את אורן יושב עם עידו.
גם הוא לא היה מי יודע מה מאושר.
-
נועה: " מאמי מה קורה לא ענית לי אתמול כל היום."
אני: " לא היה לי חשק לדבר עם אף אחד "
נועה: " למה מה קרה?"
אני:" אורן ואני לא בדיוק ביחד."
ליטל:" מה? למה?"
אני: " כי אני טיפשה זה למה. "
-
אורן יגש לעבר המקום שלו, מור ניגשה אליו.
מור:" בוקר טוב.! " אמרה בטון מאושר
אורן: " בוקר."
מור:" מה יש לך על הבוקר?"
אורן:" מור באמת שאין לי כוח אליך.."
-
אני: " יופי, זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו לראות אותם ביחד."
ליטל:" תרגעי הם לא ביחד, אבל למה את והוא לא ביחד?"
אני: " כי הייתי מסובבת על כל הראש במסיבה והתנשקתי עם מישהו ואמרתי לו את זה "
נועה: " דיי.. אני מרגישה כ"כ אשמה.. "
ליטל:" מה את קשורה? "
נועה: " אני נתתי לה לשתות, לא ידעתי שזה כזה ישפיע עליך.."
אני: " זה לא משנה כרגע, בעובדתי זה קקרה, ואני מרגישה כל כך מטומטמת."
נועה: " שיר, אתם אוהבים אחד את השני, הוא יודע שאת היית שיכורה. "
אני: " זה לא קשור, אני בגדתי בו בדיוק כמו שמור הכונפה הזאת עשתה."
ליטל: " מה את משווה..."
אני: " זה בדיוק אותו דבר! למה כי אני חברה שלכן? אני עשיתי אותו דבר "
ליטל: " זה לא אותו דבר, את היית שיכורה את לא היית מודעת למה שאת עושה, היא כן.!"
שתקתי, לא היו לי את הכוחות לדבר על זה שוב.
השיעורים עברו מהר, בהפסקה האחרונה הלכנו כולנו לקפיטריה.
אני לא ניסיתי לדבר עם אורן, ידעתי שהוא צריך את הזמן שלו.
ליטל: " מאמי את רוצה לאכול משהו? "
אני: " לא.. לא תודה" אמרתי מחוסרת חשק לחיות.
אורן ניגש אליי... " מה יש לך?" שאל אותי בטון דואג.
אני:" סתם... לא טוב לי כל כך.."
אורן: "בואי... " הוא אמר ולקח לי את היד.
הלכנו לעבר המדשאות, ישבנו.
לא היה לי מה להגיד כדי לפתוח את השיחה, חשבתי שכל מה שאני יוציא מהפה, רק יפגע בו יותר.
אורן: " מה... לא משהו בכלל המצב ביננו.."
אני:" כי אני גרמתי לזה " אמרתי בטון מאשים.
אורן:" נכון.. את גרמת לזה, אבל זה לא משנה עכשיו
השאלה לאן ממשיכים מכאן..."
אני: " זה אתה שצריך להחליט אם לסלוח למטומטמת שיושבת מולך על זה שהיא בגדה בך או לא."
אורן:" שיר את לא מטומטמת, את פשוט עשית טעות "
אני: " אז לאן ממשיכים מכאן? "
אורן: " אני אוהב אותך.. "
הרמתי אליו את המבט, הייתי די בשוק.
הייתי בטוחה שהוא יכעס, שניפרד.
חייכתי אליו.
אורן: " שיר אני באמת אוהב אותך, תבטיחי לי שאת לא עושה שטויות כאלה יותר..."
אני: " אין סיכוי שבעולם שאני אשתה יותר."
הוא חיבק אותי, חיבוק חם ואוהב,
אני:, אני אוהבת אותך", לחשתי לו
הוא הסתכל עלי, קירב אליי את השפתיים שלו.
ונישק אותי, בצורה הכי מדהימה, הכי טובה שיכולה ליהיות.
התנשקנו, הלב שלי דפק ממש חזק, פחדתי שעוד שנייה הוא יצא מהמקום.
הורדתי דמעה, אפילו שתיים.
מין אנחת רווחה שכל הסיפור הזה מאחורינו, הטעות שעשיתי.
הוא הסתכל עלי, אורן: " בוכה? עכשיו? "
אני: " זה לא דמעות עצב, היו לי מספיק כאלה אתמול, אלה דמעות של נרגעתי."
אורן " חח, הוא חייך, את מדהימה. "
אני: " עם כל מה שעשיתי ואני עוד מדהימה? "
אורן: " תמחקי את מה שעשית, את לא ידעת מה את עושה."
אני: " אתה מדהים, אתה מדהים שאתה יכול לסלוח.
הייתי בטוחה שנפרד."
אורן:" גם אני חשבתי על זה, פשוט ידעתי שזה יהיה מטומטם להפרד.."
אני: " למה? "
אורן: " כי אני אצא טיפש שנפרד ממך ואחרי דקה חוזר אליך."
חייכתי אליו, הוא כ"כ הדהים אותי.
=פרק 21=
היה צלצול, אני ואורן חזרנו לכיתה, ראיתי איך מור נועצת בי את המבטים שלה.
לא היה אכפת לי, שתאכל את הלב.
שמחתי, אבל חצי ממני היה מאוכזב, מעצמי, על מה שעשיתי
יכולתי למנוע את זה, זה לא היה חייב לקרות.
אבל זהו, מהיום אני לא אתן שתקרה עוד טעות אחת ביננו.
..
היום נגמר, כמו שאר הימים.
הלכתי לנועה אחרי היום ההזוי..
הגענו אליה הביתה ישר שתינו איזה 8 כוסות מים כל אחת,
עלינו אליה לחדר, הרגשתי כמו בבית התפרסתי על המיטה. חצי מתה חצי חיה
נועה: " נו, אז הכל חזר ליהיות טוב עם אורן? "
אני: " כן ממש... אני לא מאמינה שהוא קיבל את זה ככה.. "
נועה: " כן הוא ממש הפתיע האמת.. "
אני: " הוא מדהים אני כ"כ אוהבת אותו.. אני לא מאמינה שיכולתי לצאת כזאת דפוקה "
נועה: " אורן באמת מדהים... "
שמתי לב שהטון של נועה לא היה טוב... משהו היה מדוכא או מחושב..
אני:" נועי... מה קורה לך? את כאילו לא פה! "
נועה: " מ.. ה? לי? כלום כלום.. " מלמלה לה.
אני: " נועה.. אני מכירה אותך ולא מהיום,"
נועה: "הילה... לא יודעת התחילה לדבר מוזר"
אני:" לדבר מוזר? נו בסדר היא תמיד מדברת מוזר..."
נועה: " לא... היא מתחילה לדבר על אורן.. "
ישר נפקחו לי העיניים.. " אורן?!"
נועה: " היום... היא דיברה עם עדי ונכנסתי להם באמצע השיחה והיא לא ראתה שאני שמה..
אז... היא אמרה כזה, " וואו אורן ממש יפה... מה הוא עושה עם שיר?"
אני: מה?!?! שאלתי מופתעת לא מבינה מאיפה זה בא לי... "
נועה: " גם אני הגבתי ככה, אז שהיא שמה לב שאני שם.. היא התחילה לצחוק
חשבה שאני אקבל את זה בצחוק אבל זה היה רצייני"
אני:" את חושבת שהיא מתכננת משהו? "
נועה: " אין לדעת.. צריך לפקוח 1000 עיניים.. "
-
הילה: " פה? "
אורן: " כה.. מה קורה? "
הילה: " הכל טוב מאמי מה איתך? "
אורן:" הכל מעולה..."
הילה: " הבנתי אתה ושיר חזרתם?"
אורן: " לא ממש נפרדנו... "
הילה: " לא יודעת בגידה וזה.. חשבתי תפרדו... "
אורן: " לא, לא נפרדנו.. "
הילה: " הא אוקי..."
-
יצאתי מהמקלחת, שמתי קצת מוזיקה טובה של אביב גפן.
וישבתי קצת על המחשב.
אווי:
***
וואלה פה אחרי מקלחת טובה!
אורן מדהים שלי, אני כ"כ אוהבת אותך! 3>
***

אורן היה מחובר ומיד שלח הודעה.

היה כתוב לו באווי
פה.
שיר אני אוהב אותך

חח הוא כזה חמוד עם האווי שלו תהיתי לעצמי
אורן: " היי מאמי"
אני: " מה קורה יפה שלי? "
אורן: " בסדר.. עייף =/ מה איתך? "
אני: " כן גם אני קצת עייפה, יום מתיש... "
אורן: " אני מת לראות אותך.. "
אני: " גם אני אותך! תבוא אליי מחר אחרי בית ספר? "
אורן:" לא איזה מאמי יש לי מבחן ענקי בחשבון.
אז אני מתכונן עם הילה ועידו"
משום מה אני מתחילה לשמוע את הילה הרבה באיזור וזה ממש לא מצא חן בעיני..

שלחתי הודעה לעידו.
אני: " אתה פה? "
עידו: " כן מאמי מה קורה? "
אני:" בסדר... תגיד מחר אתה לומד עם אורן?"
עידו:" יש מצב לא בטוח.. אני צריך לנסוע מחר.."
אני: " אהה.. אז מה הוא ילמד לבד? " שיחקתי אותה לא יודעת על הילה..
עידו: " לעע.. יש גם את הילה.. אנחנו לומדים אצלה בכל מקרה "
אני: " אצלה למה? "
עידו: " למה לא? "
לא עניתי.. עצבן אותי על הקטע עם הילה...
-
אורן: " לאן נעלמת? "
אני: " אני פה.. "
אורן: " מה עושה? "
אני: " סתם.. במחשב.. "
אורן: " אהה. טוב אני עף לישון יפה שלי אני אוהב אותך! "
אני: " אוהבת.. לילה טוב. "
-
הטריד אותי כל הסיפור..
התקשרתי לנועה...
נועה: "הלו... "
אני: " אוקי הילה מתחילה לעצבן "
נועה: " מה קרה איתה? "
אני: " אורן ועידו הולכים ללמוד אצלה, בבית ואם זה לא מספיק, יש מצב עידו לא יבוא."
נועה: " מה?! "
אני: " כן כן.. אני פשוט בעצבים של החיים פה! "
נועה: " איך את ידועת על זה? "
אני: " אורן אמר לי... כולו תמים... מחר אני הולך ללמוד עם הילה ני ני ני חיקיתי אותו.."
נועה: "אני פשוט לא מאמינה, היא לא מבזבזת זמן..."
אני: " אם זה ימשיך ככה אני פשוט אכנס בה! "
נועה:" תרגעי, בנתיים אל תעשי כלום, הוא עוד יחשוב שאת אובססיבית.."
אני:" אבל אני לא! אני ואת יודעות מה הכוונות שלה.. "
נועה: " בנתיים נחכה עם זה..."
אני:" ואני חשבתי שמור אמורה להדאיג אותי.."
נועה:" טוב שירוש.. הייתי מתה להמשיך ולדסקס, אני אני עייפה.
אני אדבר איתך מחר בבית ספר... לאב יו. לילה טוב "
אני:" לילה טוב בובי.. "
ניתקתי.. וגם אני הלכתי לישון
לילה טוב!
..
התחלתי לפקוח לאט לאט את העיניים.
הייתי כ"כ עייפה. בקושי נרדמתי בלילה מרוב עצבים.
קמתי, ישר לצחצח שיניים ואז התחלתי להתארגן.
אבא היה חמוד והקפיץ אותי לבית ספר.
שהגעתי ראיתי את אורן והילה יושבים ביחד
טוב מה נהיה החצופה רוצה אולי גם לישון איתו וזהו?!
התקרבתי אליהם.
בוקר טוב..
ניגשתי אל אורן ונתתי לו נשיקה ממש ממש חמה על הפה,
והסתכלתי עליה, המטומטמת אשכרה קינאה ובהתה.
ואמרתי לה שלום צבוע על הלחי.
אחרי 5 דקות היה צלצול להכנס לכיתה.
שיעורים משעממים, יום משעם ולא מעניין
התפללתי שעידו יהיה נוכח בפגישת למידה שלהם.
זה יהיה הרע במיעוטו.
אורן: " טוב מאמי אני זז להילה אני אדבר איתך בערב..."
אני:" אתה לא מחכה לעידו? "
אורן: " לא, בסוף הוא לא בא הוא צריך לנסוע או משהו."
הוא נתן לי נשיקה על הפה והלך.
התעצבנתי על הילה כ"כ התחשק לי להרוג אותה.
ליטל:" עידו לא בא בסוף איתם.. "
אני: " אני יודעת הוא אמר לי עכשיו.. אוףף מה היא נדחפת זאת! "
ליטל: " תרגעי.. את יודעת שאורן אוהב אותך ורק אותך ועליה הוא לא שם!"
אני: " מטוומטמת.. מטומטמת.. " מלמלתי לעצמי..
-
אורן: " וואה וואה איזה בית.. "
הילה: " חכה זה עוד לא כלום עוד לא ראית את החדר שלי.. "
אורן:" חח.."
הם עלו לחדר שלה, הוא התיישב על המיטה היא הביאה את הספרים והתיישבה לידו, ממש לידו.
היא כל הזמן ניסתה להתקרב, אורן לא הבין מה נסגר איתה.
אבל התעלם... באיזה שהוא שלב היא פשוט נסחפה.
היא נישקה אותו אורן לא הבין מה קורה.
היא התחילה ללטף אותו בכל הגוף... מה קורה פה?!
=פרק 22=
אורן: " וואו וואו מה את חושבת שאת עושה? " הוא מיד התרחק ודחף אותה ממנו.
הילה: " כמו מה זה נראה לך? " אמרה ופרסה על פניה חיוך זומם.
אורן: " הילה, אני ושיר חברים מה במשפט הזה לא ברור לך?! "
הילה: " היא בגדה בך, גם לך מותר. אני לא אספר אם אתה לא תספר "
אורן: " למה נראה לך שאני אבגוד בה.. ועוד איתך? איפה את חיה?"
הוא אסף את הדברים שלו... ויצא מהבית, ממש כועס.
-
ישבתי בחדר, תוהה לעצמי מה הם בטח עושים..
ידעתי שאורן אוהב אותי, בדיוק כמו שאני אוהבת אותו
אבל אחרי כל מה שהיה, אולי הוא פשוט יחשוב שגם לו מותר.
המחשבות האלה דפקו לי את המוח.
ואז הייתה דפיקה בדלת,
" כןן " צווחתי.
אורן נכנס, הייתי מופתעת הוא היה אמור ליהיות עכשיו ברומן סוער עם מתמטיקה.
אני: " אורןן, מה אתה עושה כאן? " שאלתי מופתעת..
אורן: " אם את רוצה אני יכול ללכת " הוא אמר בצחוק..
אני:" ממש לא! " אמרתי וקפצתי עליו בנשיקות.
התיישבנו על המיטה והוא היה ממש מהורהר, משהו שלא אופיינו לו בכלל.
אני: " מה.. מה יש לך? למה אתה לא לומד.. "
אורן: " סתם אי ןלי כוח למתמטיקה, יש לי כוח אליך.. "
אני: " אוקי.. לא הלכת להילה? "
אורן: " הלכתי, אבל סיימנו מוקדם.. "
ראיתי שמשו שונה, אבל לא התייחסתי לזה יותר מדי.
צחקנו ביחד ודיברנו די הרבה, היו גם נשיקות.
אמא חזרה מהעבודה והכינה לנו אוכל, בדיוק את האוכל שאני אוהבת..
היא התחילה להכיר את אורן קצת יותר משלום שלום או ביי ביי.
אבא היה בעבודה עד מאוחר.
בשעה 10 אורן הלך הביתה, היה ממש מדהים איתו, אני ממש לא תיארתי
שיכול ליהיות לי כ"כ כיף עם בן אדם.
ישבתי קצת על המחשב...
=-אווי -=
כאן! (:
אורן היה כ"כ כיף, אני פשוט מאוהבת בך!
=-=-=

לא היה מישהו מעניין על האייסיקיו, דיברתי עם רועי טיפה.
השיחות שלנו די יבשות מאז המקרה, הוא הרס הכל.
גם אחרי שהוא התנצל, אין סיכוי שזה יחזור למה שזה היה.

-

עידו: " מה קורה אחי? "
אורן: " אני יודע.. בסדר, מה איתך גבר?"
עידו: " רק בסדר? מה כבר קרה? "
אורן:" לא קרה כלום עזוב... "
עידו: " נוו.. אתה יודע שאתה יכול להגיד לי הכל."
אורן:" אני עצבני. "
עידו:" על מי הפעם? "
אורן:" הילה.. "
עידו: " הילה?! עידו שאל מופתע, מה הילה כבר עשתה לך? "
אורן:" נישקה אותי... "

-

אורן היה מחובר, אז שלחתי הודעה.
אני: " מאמי שלי? "
אורן: " היי יפה.. "
אני: " מה קורה איתך?"
אורן: " בסדר אצלך? " הוא שוב יבש... מה יש לו וואי זה יכול להרגיז!
אני: " אני בסדר, מה יש לך אתה אווט לגמרי כל היום."
אורן: " סתם... עייף, תקשיבי אני עף למיטה נדבר.. "
אני: " לילה טוב מאמי אוהבת אותך... "
אורן:" אוהב הכי... "
והוא התנתק, לא הבנתי מה יש לו!
הוא דיבר בצורה הכי יבשה שיש..

-

הלכתי לישון, בבוקר השעון המעורר העיר אותי,
התפלאתי שקמתי ממנו, בדר"כ אני זורקת אותו על הרצפה ואז הוא שותק.
התארגנתי לבית ספר ואבא לקח אותי.
כשהגעתי ראיתי רק את נועה, יושבת עם מישהו לא מוכר.
היא סימנה לי לבוא.
אני: " היי בוקר טוב!"
נועה: " בוקר טוב יפה.. " נתתי לה נשיקה על הלחי
נועה: " תכירי זה מאור... "
אני:" היי מאור.. " חייכתי הוא נראה ממש טוב,
מאור: " היי מה קורה? "
ישר הייתי בטוחה, נועה השיגה את מבוקשה! סוף סוף היא השיגה מישהו!

היא נפרדה ממנו ובאה אליי והתחלנו ללכת לכיוון הכיתה..
אני:" נוו איך לא סיפרת לי י'רעה, איך הכרתם? "
נועה: " חח מה יש לך?"
אני: " מה מה יש לי, מאור?! לא שמעתי עליו! "
נועה: " מאור י'מפגרת זה דוד שלי! אמרתי לך שדוד שלי מגיע ללמוד פה!"
אני: " מה, את לא אמרת דבר כזה! "
נועה:" בטח שכן, ביום של המסיבה בשישי! "
אני: " כנראה זה יצא לי מהראש, ואוו באיזה כיתה הוא? "
נועה:" י'ב! הוא הגיע היום אז אירחתי לו חברה.. חח יקרועה חשבת אנחנו ביחד.. "
אני:" חח כן לא הבנתי, "

נכנסו לכיתה, ראיתי את אורן ואת עידו
אמרתי לאורן שלום והוא חיבק אותי,
ואמרתי גם לעידו שלום.
השיעור עבר סבבה, לא מהר ולא איטי מדי,
בהפסקה, ישבנו בקפיטריה ומאור הדוד של נועה הגיע עם כמה חברים
ישר הוא התחבר לאנשים,
הוא בא ואמר שלום לנו, כדי להכיר את החברים של נועה.
הוא הסתכל עלי, חייכתי אליו והלכתי לקנות לי אוכל.
בתור עמדנו ביחד,
מאור: "אז את חברה של נועה? "
אני: " אתה מתכוון לזאת שסובלת אותה כל יום? אז כן זאת אני.. " חייכתי
ושנינו צחקנו.
ואז צלצל לו הפלאפון
מאור: "הלו "
..: " מה קורה נשמהה? "
מאור: " היי מאמי תקשיבי אני אדבר איתך שאני אגיע הביתה. "
..: " טוב, אבל תדבר איתי ביי יפה! "
והוא ניתק.
הוא הסתכל עלי... ואני הלכתי לכיוון אורן.

ליטל: " מי זה החתיך הזהה? "
עידו ישר הסתכל עליה, וכולנו ממש נקרענו.
אני: " זה בן דוד של נועה! "
ליטל: " לא ידעתי שיש לך בן דוד כאן..."
נועה: "תגידו שתיכן כל מה שאני אומרת לכן את שוכחות?
אמרתי לכן ביום של המסיבה, שמגיע לכאן דוד שלי."
אני: " אני שכחתי, נו בסדר אבל עכשיו אנחנו יודעות.. " חייכתי.
אורן שתק, כולם דיברו חוץ ממנו, נראה כאילו הוא היה בחלום או משהו
אני: " אורן... מה יש לך? " אמרתי לו בשקט.
אורן: " אין לי כלום, מה יש לי... "
אני: " אלף כל אתה לא מדבר אתה שותק מה שלא מתאים לך
בית, אתה מעופף כבר מאתמול שהיית אצלי, קרה משהו?"
אורן:" לא קרה כלום, סתם עייף.. דיי שירוש..."
אני: " טוב איך שבא לך.. "
אמרתי ואני ונועה הלכנו לכיתה
אני: " וואיי "
נועה: " מה קרה לך את? "
אני: " אורן מעצבן אותי כבר מאתמול."
נועה: " מה היה?"
אני: " תקשיבי הוא היה אמור ללמוד אצל הילה, ב5
ב5 ווחצי הוא היה אצלי, שאלתי אותו מה קרה והוא אמר
שלא היה לו כוח ללמוד, ושהוא התגעגע אליי.
אני לא קונה את זה, משהו קרה, אני בטוחה!
הוא מתנהג כל כך מוזר ומרוחק!"
נועה: " אז תשאלי אותו.. "
אני:" שאלתי, הוא אמר שכלום לא קרה והוא עייף.. "
נועה: " אז תשאלי אותה.. "
אני: " אותה? " שאלתי לא מבינה.
נועה: " את הילה, אם קרה משהו היא צריכה לדעת מזה. "
ובדיוק ראינו אותה עוברת
אני:" הילה חכי שנייה... "
הילה: " וואי תקשיבי אין לי כוח לא אלייך ולא לעידו,
כן התנשקתי עם אורן בסדר, תודיעי לעידו שיפסיק לחפור לי
וכן מאמי, גם אורן בגד בך.!"
=פרק 23=
הייתי כל כך בשוק, עמדתי פעורת פה אולי למשך דקה או שתיים.
הילה הלכה, נועה נשארה לידי היא גם הייתה די בשוק לא הבינה מאיפה זה בא
אני: " פאק.. אין אין אני ידעתי שיקרה ביניהם משהו ידעתי! "
נועה: " שיר אנחנו לא יודעות מה היה שם.. את... את צריכה לשאול אותו!"
אני: " מה לשאול אותו מה? את בסדר? את שמעת את הילה! את שמעת אותה.!
אפילו עידו יודע! רק אני כמו מטומטמת! " הייתי כ"כ עצבנית ויותר מזה פגועה
לא ידעתי איך להגיב לדבר כזה!
היה דבר אחד שעלה לי לראש באותו רגע וזה הדבר היחידי שעשיתי.
ניגשתי לקפיטריה אורן ישב שם, ניגשתי עד אליו,
הסתכלתי לו עמוק בפנים, הוא הסתכל עלי, כאילו הוא יודע מה אני חושבת
ודפקתי לו סטירה שגם האנשים שהיו בצד שמעו אותה והסתכלו.
אורן היה בשוק, הוא לא הגיב, כל מי שהיה לידי היה פשוט בהלם.
גם אני הייתי קצת בהלם שאשכרה באתי ועשיתי את זה, אבל באותו זמן הייתי עצבנית
לא חשבתי על כלום!"
אני: " לומד למתמטיקה הא? "
אפילו לא חיכיתי לתגובה, לא רציתי שהוא יראה אותי בוכה
אז הסתובבתי וניגשתי לכיתה, בוכה, עצבנית, פגועה.
אורן רץ אחריי, תפס לי את היד אבל העפתי אותו ממני
אורן: " שיר זה לא ככה! כל מה שהיא סיפרה לך זה בטוח לא נכון!"
עצרתי, וצרחתי עליו. באמצע הכיתה, שכולם מסתכלים
אני: " מה לא נכון מה לא נכון? אתה התנשקת איתה
ומי יודע מה עוד עשית, אתה בגדת בי,
אני התנצלתי בפניך על מה שעשיתי, למה עשית לי את זה למה?
היית פשוט נפרד ממני וזהו! "
אורן: " שיר! תקשיבי לי דקה, באמת הלכתי להילה,
אבל היא התקרבה אליי והיא זאת שנישקה אותי אני זה שדחפתי אותה ממני
אמרתי לי שאת חברה שלי ושאני אוהב אותך, ולקחתי את הדברים שלי משם ועפתי."
הוא התקרב אליי החזיק בי בידיים, עדיין הייתי נסערת ממקודם.
אורן: " שיר אני אוהב אותך, אני בחיים לא הייתי מסוגל לבגוד בך"
העפתי ממנו את הידיים, " אורן אל תיגע בי, אני מצטערת.. אני.. אני פשוט לא יכולה "
לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה, חצי בוכה חצי עצבנית, חצי פגועה הייתי מחולקת.
לגמרי, הדבר הראשון שחשבתי עליו זה להבריז מהיום המסריח הזה מהבית ספר המסריח הזה
מהאנשים המסריחים האלה.
לא היו אוטובוסים בשעה כזאת, לא הייתה תחבורה ולא היה עלי כסף למונית
הדרך לבית ארוכה מדי, ככה שנאלצתי לשבת קצת רחוק מהכניסה לבית ספר
התחלתי לבכות, גם אם הוא לא עשה את זה, זה עדיין פגע בי
הגעילה אותי המחשבה שהוא התנשק איתה, לא נתפס לי.
חוויתי פעם בגידה, והטראומה הזאת משגעת אותי.
אני לא מסוגלת לבטוח באנשים, ועד שכן הצלחתי, בגדו בי שוב.
כי זה נקרא בגידה, הוא ידע שזה מה שהולך לקרות הוא ידע!
פשוט ישבתי ופרקתי את הכל, עד שמישהו התיישב לידי
הבטתי למעלה וראיתי שזה דוד של נועה, מאור.
מיד ניגבתי את הדמעות שלי לא הכרתי אותו לא ידעתי מי הוא
ואני לא סובלת שאנשים רואים אותי בוכה, אז במיוחד הוא.
מאור: " מה.. מה קורה? "
אני: " כלום.. עזוב.. " ניגבתי עוד קצת.
מאור:" תקשיבי מה שזה לא יהיה, זה לא עד כדי כך גרוע. "
הוא בכלל לא יודע על מה הצרות שלי, מה הוא מבין.
אני: " זה בסדר... אוקי, עזוב."
מאור:" בכל מקרה, אני הולך הביתה את צריכה טרמפ?"
טרמפ, כן זה בדיוק מה שאני צריכה הוא בא בדיוק במקום
אני: " כן.. האמת.. "
מאור: " אז יאללה בואי"
הוא משך אותי והלכנו אליו לאוטו, היה לו אוטו נחמד
לא ממש מבינה במכוניות אבל המכונית נראתה טוב.
כל הדרך הייתה שתיקה, לא התחשק לי לדבר,
והוא כנראה הבין שאני לא בקטע של לפרוק את הנשמה.
הגענו אליי הביתה, הוא עצר לי מול הבית.
אני: " תודה... ואני מצטערת על היחס שלי, באמת אין לי מצב רוח לדבר כרגע"
מאור: " אני מקווה לראות אותך ביום יותר טוב, ותדעי שאם את צריכה משהו אני פה "
אני: " תודה.. " חייכתי.. כמה שיכולתי וסגרתי את הדלת.

-

נועה:" וואי אין לי מושג איפה שיר והיא לא עונה לי לפלאפון לא כלום! "
ליטל: " בטח, בגלל הכונפה המפגרת הזאת! אחח אני נשבעת לך אני רק אראה את הפרצוף שלה
והיא גמרה את הסיפור אצלי, מפגרת."
נועה: " הנה אורן אולי הוא יודע משהו."
הן התקרבו לאורן, " אורן... "
אורן: " מה? " שאל בטון יבש.
נועה " אתה יודע איפה שיר במקרה? היא לא עונה לנו ואנחנו לא מוצאות אותה."
אורן:" היא בטח בבית שלה."
ליטל: " יאו נכון לא חשבנו עלזה, יש מצב היא פשוט הבריזה."
-
בכיתי כמה שיכולתי על הכרית, עד שנגמרו הדמעות וכבר לא היה מה להוציא.
הגוף שלי היה נטול דמעות, אבל אני הייתי פגועה.
האמת אפילו לא ידעתי ממה, הרי אני עשיתי אותו דבר אפילו יותר גרוע.
פשוט אורן, אני בטחתי בו ששום דבר לא יקרה,
אז מה כל פעם שמישי תנסה לנשק אותו אני אצטרך להגיב ככה?
חשבתי עלינו, כל היום חשבתי עלינו, ובלילה הגעתי להחלטה,
שהיא הכי נכונה לדעתי.

-

נועה:" בוקר טוב! "
ליטל:" בוקר טוב... "
נועה: " שיר עדיין לא באה? "
ליטל: " היא ואורן מדברים.. "
-
אורן: " אז על מה רצית לדבר איתי?"
שיר: " אורן, זה לא משנה מה קרה ביני לבין אותו בחור במסיבה.
זה לא משנה מה קרה בינך לבין הילה,
זה כנראה פשוט לא אמור לקרות, יותר מדי בעיות
אני בקושי נהנית מהקשר, אני כל הזמן בריבים בבגידות
זה לא אמור להיות ככה, אני לא רוצה שזה יהיה ככה
וניסינו, זה פשוט לא הולך, הכל יותר מדי בשבילי
אני מעדיפה שנגמור את זה בתור ידידים, לא צריך את הריבים האלה יותר
אולי נסתדר יותר בתור ידידים מאשר חברים, לך תדע. "
היה לי כל כך כואב להגיד לו דברים כאלה, אבל לא הייתה לי ברירה,
הכל פשוט לא הסתדר.
חיכיתי לתגובה שלו, ציפיתי לראות מה יש לו להגיד.
אורן: " וואו.. "
אני: " אפשר יותר מילים?"
אורן: " אין לי מה להוסיף, שיר אני אוהב אותך, אם ככה את זורקת את זה
אז לא נשאר לי על מה לדבר איתך. עזבי."
אני:" אורן זה לא הולך, אני אוהבת אותך אבל תראה מה קרה.
אנחנו נפגעים יותר מדי זה לא אמור להיות ככה.!"
אורן:" בסדר הבנתי, נשאר ידידים.." הוא אמר בטון נעלב/ יבש."
הוא קם והלך לכיתה, ואני... אני נשארתי, כמו תמיד לבכות.

-
ליטל: " טוב הנה אורן, איפה שיר? "
נועה: " בואי, אולי היא עוד בחוץ "
היא לקחה לה את היד והן יצאו אל מחוץ לבית ספר.

-
חשבתי על כל מה שעברנו, על כל מה שהיה בינינו.
למרות כל הריבים והבגידות היה טוב,
אבל הבעיה אצלנו שהטוב לא נמשך הרבה,
הרגשתי כמו באיזה סדרה, שתמיד חייב לקרוא משהו רע
נועה: "מאמי מה קרה למה את בוכה?!?!"
אני:" אני ואורן, נפרדנו." איך הצלחתי להוציא את ה3 מילים האלו אני לא יודעת.
ליטל:" מה... מה מה זאת אומרת נפרדתם? "
אני: " נפרדנו, אנחנו כבר לא ביחד מה יש פה לא להבין.
אין יותר אני ואורן,! "
נועה: " מי נפרד ממי? "
אני: " אני ממנו."
נועה: " למה שיר למה, את אוהבת את הבן אדם הזה את מתה עליו
ואת יודעת כמו הוא אוהב אותך, כולנו יודעים!"
אני: " אני יכולה לאהוב אותו כל כך הרבה, זה עדיין לא ישנה את העבודה
שבתקופה ממש קצרה, בגדתי בו, הוא פגע בי, רבנו, נפרדנו, חזרנו.
אין זה לא הגיוני שזה יהיה, בקושי נהנינו מהקשר הזה,
כל הזמן רק ריבים, כמה בכיתי נועה? כמה בכייתי בגלל הקשר הזה!
אין, אני לא רוצה לבכות אני לא רוצה להיפגע יותר, לא בא לי!
אז אני מעדיפה לסיים את זה, יותר טוב לכולנו."
נועה: " אם את אומרת את יודעת.. רק שלא תתחרטי על זה אחר כך"
ליטל:" איך אורן הגיב? "
אני: " הוא נעלב, נפגע לא ממש ראיתי, הוא רק אמר שהוא אוהב אותי
ושאין לו על מה לדבר איתי יותר.. ואז הוא הלך.
רציתי שנשאר ידידים, באמת! אבל זה פשוט לא הולך.
ישבתי איתן עוד 10 דקות, 10 דקות שבעצם סיכמו את כל הקשר שלי עם אורן
10 דקות, שלא הפסקתי לבכות, 10 דקות שפשוט סגרו את הכל.
כאב לי, באמת שכאב לי, אבל אני יודעת שיותר כואב לי בקשר הזה
שיכל להיות כ"כ מעולה, אבל הוא לא, בעובדתי אני נפגעת והוא נפגע
וכן, יש אושר, אבל לא כמו שצריך.
מיד אחרי זה נכנסו לשיעור, ראיתי את אורן במין עולם משלו, חושב
לא הייתי צריכה לחשוב הרבה על מה, הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו
והמשכתי ללכת לסוף הכיתה, לשולחן שלי.
המורה לימדה, אבל אני בהיתי בשולחן ולא שמעתי מה היא אומרת.
אחרי השיעור החלטתי להבריז, לא היה לי כוח ליום לימודים מעייף
בטח לא אחרי כל הבוקר הזה.
אז אמרתי שאני לא מרגישה טוב והלכתי הביתה.

הימים עברו מהר, כבר שבוע עבר מאז הפרידה,
לא דיברתי עם אורן, בכלל.
בימים הראשונים לא היה לי חשק לכלום.
אחרי זה כבר התחלתי להשלים עם זה שאני והוא לא נחזור.
למרות שאהבתי, בחיי אהבתי, כ"כ.
אני יודעת שהוא אהב אותי, אני לא יודעת מה השתנה שבוע אחרי.
אבל אני מאמינה שלא הרבה.

ביום שישי בבוקר, דיברתי עם נועה.
נועה: " אז מה איתך? "
אני:" בסדר אני חושבת... אין טעם לדבר על זה יותר שני נושא."
נועה: " אוקי... זה לא יהיה קשה!
יש לנו תעסוקה להיום! דוד שלי, מאור! "
אני: " דיי.. לא ידעתי שהוא נעשה ליצן אחרי שעות הצהריים" ושתינו צחקנו!
נועה: " חח נו לא, יש מסיבת בריכה בבית שלו, היום ונחשי מי הבנות שמוזמנות."
אני:" אממ.. אנחנו? " שאלתי בתמימות.
נועה: "כן! אז היום אני את וליטל יוצאות! שוכחות מכל השבוע המעפן הזה."
אני: " רגע מה עם עידו? "
נועה: " גם עידו בא. יש מצב גם אורן.. "
אני: " מאור לא בכיתה י'ב? למה הוא צריך את כולם בטח יהיו חברים שלו וזה.. "
נועה: " בסדר אבל אל תשכחי שאורן עידו וכל אלה מכירים את י'ב."
אני: " אהה נכון.. אממ נשמע סבבה"
חשבתי על זה שאורן יהיה במסיבה, ובטח יהיו שם עוד אלף בנות.
והוא פנוי אז הוא יכול ממש לבלות במסיבה הזאת.
אבל נטרלתי את המחשבות האלה מהמוח שלי, רציתי ליהנות, רק ליהנות בלי הרבה דברים מסביב.
סיימנו את הבית ספר אחרי שעתיים, אין כמו יום שישי, 3 שעות והביתה.
כשהגעתי ישבתי קצת עם אמא ואבא, וגם ישבתי קצת על המחשב באייסקיו.
כל פעם שנכנסתי לאייסקיו דבר ראשון היה לקרוא את האווי של אורן:
=-=
לא פה, אל תשגעו.
=-=
לא הזכיר אפילו משפט ממה שהיה, וגם אין לי מה להתאכזב, אחרי הכל זו הייתה החלטה שלי.
רק שלי.
שמתי אווי והלכתי לראות טלוויזיה
=-=
לא כאן רואה טלוויזיה.
"כמה חסר לי החיבוק שלך..."
=-=
נשכבתי על המיטה מחפשת משהו מעניין לראות,
שמתי על איזה סרט, אחרי חצי שעה, נרדמתי.

..:" שיר.. שיר... "
התחלתי לפקוח את העיניים לראות מי מעיר אותי...
זו הייתה אמא שלי,
אני: " אהה? " אמרתי בקול עייף.
אמא: " הפלאפון שלך לא מספיק לצלצל.. "
ישר קמתי, " מה השעה?! "
אמא: " 7. "
אני: " יאוו אני צריכה להתארגן למסיבה היום.."
אמא: " אז יאללה קומי, עוד חצי שעה נאכל."
לקחתי את הפלאפון וראיתי מי התקשר,
ראיתי שתי שיחות מנועה ועוד אחת:
1 שיחה שלא נענתה מ- אורן המאמי שלי! -
=פרק 24=

שראיתי את זה הלב שלי קפץ בערך 235632 פעמים, הותקפתי בפרפרים רצחניים
מיד התקשרתי לברר מה הוא רצה, בעוד כשאני מדקלמת לי בראש מה להגיד.
הרגשתי כמו ילדה מאוהבת קטנה שלא יודעת מה לעשות.
כזאת פתטית.

אורן: " הלו " הוא ענה לי בטון רגיל.
אני: " היי, מה קורה? "
אורן: " בסדר... "
אני: " מה רצית ממקודם? "
אורן: " אהה כן, בקשר למסיבה של מאור, תוכלי לשאול את נועה בשבילי אם יש מקום במכונית?"
אני: " למה שלא תשאל אותה בעצמך? "
אורן: " כי לא נעים לי אבל אם את לא יכולה זה בסדר אני אבקש מליטל או משהו."
אני: " אני אדבר איתה.. "
אורן:" תודה! יאללה ביי! " הוא אמר בטון מתלהב וסגר

התעצבנתי, בשביל זה הוא התקשר בשביל שאני אסדר לו מקום במכוניות?!
ירדתי למטה לאכול, כל הארוחה חשבתי עליו, אולי טעיתי במה שעשיתי?
אבל ביטלתי את המחשבות האלה, את הנעשה אין להשיב נדמה היה לי כאילו
בנו את המשפט הזה במיוחד על המקרה שלי.
אחרי הארוחה עליתי למעלה להתארגן, קבעתי עם נועה שאני אבוא אליה ב8 וחצי.
לבשתי גופית תחרה אדומה+ סקיני כהה כהה ונעלי עקב שאני הכי אוהבת.
ביקשתי מאמא שתקפיץ אותי לשם שינוי מסכן אבא שלי כל הזמן רק הוא.
והיא לקחה אותי לנועה.

אני:" היי מאמי,"
נועה: " היי מה קורה? "
אני: " בסדר, אורן רוצה גם לבוא איתנו במכוניות הוא שואל אם יש מקום.. "
נועה: " כן אני יודעת הוא דיבר איתי.. הא כבר פה למעלה עם ליטל ועידו."
אני: " אהה" אמרתי בטון יבש, למה למה הוא ביקש ממני אם הוא במילא עשה את זה.

התחלתי להתרגש לפני שנכנסתי לחדר של נועה.
כשהגעתי ראיתי את ליטל ועידו על המחשב ואורן יושב על המיטה,
והוא היה נראה ממש טוב, הוא התלבש מדהים נראה עוד יותר מדהים
ואז עוד יותר כאב לי שאנחנו לא ביחד, אבל אמרתי לעצמי שעדיף ככה עדיף ככה!
אמרתי שלום לעידו ולליטל, ואז ניגשתי אליו,
נתתי לו נשיקה על הלחי שנינו הסתכלנו אחד על השני.
הרגשנו מוזר, ממש מוזר.
התיישבתי לידו במיטה וחיכינו לאמא של נועה שתיקח אותנו.
דיברנו כולם על סתם שטויות, מורים וכאלה.
עד שאמא של נועה הודיעה שהיא מוכנה לקחת אותנו..
ישבתי ליד אורן במכונית, היה בינינו מתח היסטרי.
אפילו אחרי שבוע שאנחנו כבר לא ביחד.
שבוע, זה המון זמן!, אבל כנראה לא מספיק.
הגענו לבית של מאור, בחיים שלי לא ראיתי בית כ"כ יפה כ"כ גדול וכ"כ גרר!
הייתה לו בריכה בבית שזה אחלה דבר!
הבאתי איתי בתיק בגד ים למקרה שאני ארצה להיכנס.
הגעתי ראיתי את מאור עם החברים החתיכים שלו, נו מה אפשר להגיד י'ב.
אני ונועה הלכנו להגיד לו שלום, הוא ממש יפה, רק עכשיו יצא לי להתעמק בו יותר.
עיניים ירוקות גבוהה, שרירי של ממש, וגם החברים שלו נראו ממש טוב.

מאור: " מה קורה בננות " הוא ניגש אלינו ביד אחת הוא החזיק בירה.
אני: " אני גם רוצה כזה " והסתכלתי על הבירה.
מאור: " חח מה את רוצה? בירה? "
אני: " כן.. " חייכתי אליו (:
הוא צרח לאחד החברים שלו " אחיי תביא משמה בירה! "
מאור: " גם את רוצה? " הוא פנה לנועה.
נועה: " לא לא בא לי עדיין. "

חבר שלו הביא לי בירה, הסתכל עלי כאילו הוא בוחן אותי,
לקחתי את הבירה והלכתי איפה שליטל עידו ואורן ישבו,
אזור המסיבה:)

ליטל: " יא מאיפה יש לך, גם אני רוצה! "
אני: " חח יש שמה, מאור הביא לי " חייכתי.

התחשק לי לרקוד אבל אף אחד לא רצה לרקוד איתי
נועה מסתבר הכירה שם מישהו אז היא ישבה לשיחה מעניינת
אז ישבתי עם אורן ליטל ועידו, עד שמישי באה.

..: " מאמי! סוף סוף מצאתי אותך!"
אורן: " נשמה מה איתך! "
הוא ניגש אל אותה בחורה ונישק אותה על הלחי והביא לה חיבוק.

עצבן אותי.
כל המצב רוח הטוב שהיה לי ירד.
שניהם הלכו לצד. אין לי מושג למה.
ליטל ועידו הסתכלו עלי כאילו לא ידעו מה להגיד.
אני עמדתי מולם, מסתכלת על אורן הולך עם מישי אחרת,
עד שמאור בא משום מקום ודחף אותי לרקוד, איתו

מאור: " נוו עכשיו את כבר לא עצובה"
אני:" כבר לא! " חייכתי לו ורקדנו ביחד.

הוא היה חמוד, ממש הוא אשכרה גרם לי לשכוח מאורן לכמה דקות.
רקדנו צמוד.
אבל אז היה לי פיפי אש, בטח בגלל הבירה, אז הלכתי לשירותים.
עד שמצאתי את השירותים בבית הזה וואו.
כשיצאתי מהשירותים,

..: " היי זאת את ממוקדם "
הסתכלתי וראיתי שזה החבר של מאור זה שהביא לי את הבירה.
אני: " חח היי מה קורה? "
..:" בסדר... איך קוראים לך ילדה? "
אני: " שיר. שירוש שירע מה שבא לך חח רק תבחר.
איך לך? "
..: " עמית " והוא חייך אליי.

היו לו נתונים מרשימים, שיער קצוץ, עיניים אומנם חומות אבל היו לו פנים מדהימות מדויקות כאלה.
הוא היה בלי חולצה אז ישר קפצו לעיניי הריבועים שלו, ומה שגם הוא היה גבוה.
עמית: " בא לך להיכנס לבריכה? "
אני: " האמת שממש בא לי! אבל אני צריכה להחליף לבגד ים.. אתה מחכה לי פה? "
עמית:" בטח.. "
הוא חייך ואני הלכתי לשירותים להחליף לבגד ים, לא התביישתי.
אחרי 5 דקות יצאתי עם הבגד ים עלי.
עמית הסתכל עלי וחייך חיוך זומם.

אני: " חח אפשר לדעת על מה אתה חושב? "
עמית: " את.. את לא רוצה לדעת, יאללה בואי." הוא משך לי את היד והלכנו.
נכנסו לבריכה והיה ממש כיף, דיברנו הרבה וגיליתי שהוא אוהב רוק, הייתה לו חברה עד לפני חודש, הם היו חברים שנה
וזה לא הלך בניהם, סיפרתי לו על אורן, על כמה שכל העניין ביינו טרי.
עמית: " טוב עשית שנפרדת ממנו, לפעמים זה פשוט לא הולך. לא מצליח, זה כבר מעבר לשליטה שלנו "
אני: " אני יודעת אבל זה עדיין ממש קשה לראות אותו, הוא גם פה, איפשהוא הלך עם איזה אחת "
עמית: " ואת בטח מתחרפנת מזה.. " הוא צחקק.
אני: " חח כן טיפה.. "
עמית: " נו בסדר גם את הלכת איתי.. מותר לו.. "
אני: " ברור שמותר לו, אנחנו כבר לא ביחד שאסור לו להיות עם בנות אחרות.
זה קצת צורם אני מאמינה תוך שבוע יעבור " חייכתי אליו,

הוא היה חמוד של ממש
דיברנו כל כך הרבה, נהניתי איתו, בקושי חשבתי על אורן, מדי פעם הוא עלה לי.
ופעם אחת גם ראיתי אותו עובר והוא הסתכל עלי, הרגשתי מוזר אבל כבר לא כאב לי כ"כ.
אחר כך הלכתי עם עמית לרקוד, ועל הדרך ראיתי את נועה וישבנו ודיברנו
היא סיפרה לי שהיא הכירה מישהו, והוא לקח ממנה את הפלאפון שלה, והיא סיפרה לי את זה כולה מתרגשת.
כל כך שמחתי בשבילה..
סיפרתי לה על עמית והיא שמחה בשבילי גם.
בשעה 4 פרשנו מהמסיבה, כבר כמעט כל האנשים הלכו,
בדרך החוצה עמית תפס אותי,

עמית: " אז היית רוצה לשמור על קשר עם חמוד כמוני? " הוא חייך
אני: " ברור, קח זה הפלאפון שלי " ולקחתי לו את הפלאפון ורשמתי את המספר שלי.
נתתי לו נשיקה מתוקה על הלחי והלכתי.

נהנתי במסיבה, חזרתי הביתה עליתי למיטה, התכסתי.
חשבתי על אורן על עמית, על הבת הזאת עם אורן.
עד שכל המחשבות תקפו אותי ונרדמתי.

יום שבת עבר סבבה לא היה משהו מיוחד, העדפתי להישאר בבית ולא לצאת.

..: " שירר! קומי את מאחרת! "
שיר:" כן כן... " מלמלתי לעצמי ודחפתי שוב את הראש לתוך הכרית.
כמה שיותר כדי לא לשמוע את הצווחות של אמא,.
אחרי 5 דקות עם צעקות בלתי פוסקות קמתי.
התארגנתי מהר ושכנעתי את אמא שתיקח אותי כי אבא כבר התייאש ממני.
בדרך לבית ספר אמא שאלה אותי לגבי המסיבה, היא נורא חמודה שהיא מסוקרנת
שהיא מתה לדעת מה היה שם אבל לא, אני לא אגיד לה, זה כל הקטע בלחרפן הורים.
הגעתי לבית ספר אמרתי שלום לאמא ונכנסתי,
כשהגעתי לכיתה, ראיתי רק את אורן הוא ראה אותי אז הייתי חייבת ללכת ולהגיד שלום.
שוב, היה כ"כ מוזר להגיד לו שלום על הלחי ביובש כזה, בלי להמשיך את המילים.
להסתובב וללכת, הלכתי לשולחן שלי, ובהיתי בו, בעצם בגב שלו.
אחרי דקה נועה נכנסה צווחת משמחה,
נועה: "יאי! "
אני: " מה יש לך את כ"כמאושרת על הבוקר?!"
נועה: " אני ואור חברים!: "
אני: " יאוו באמת! " אור זה זה שהיא סיפרה לי עליו שלשום במסיבה.
נועה: " כה! אתמול הלכתי אליו ודיברנו עלינו ועל כמה שכיף לנו ביחד וזה..
ואז בלילה הוא התקשר אליי, דיברנו שעתיים, יאוו הוא כזה חמוד אני מאושרת! "
אני: " אני כ"כ שמחה בשבילך! " חיבקתי אותה, ידעתי כמה היא כבר רוצה חבר,
לא שהיה חסר לה פשוט היא רצתה אחד יציב אוהב דואג, כמו כל אחת שרוצה, כמוני.
רק שאני ויתרתי על זה, היה לי את זה בידיים.
נועה:" נו מה איתך? ראיתי אותך עם הבחור הזה במסיבה נו איך קוראים לוו... "
אני: " עמית, קוראים לו עמית, והוא ממש מתוק, יצא לנו לדבר הרבה במסיבה. "
נועה: " יש התפתחות.? "
אני: " שהלכנו, הוא ביקש את המספר טלפון שלי, נתתי לו, הוא מקסים כזה,
לא יודעת, יש בו משהו מושך כזה"
נועה: " אני מניחה שזה השרירים שלו, לא סליחה הפנים שלו, או שבעצם בכל! "
צחקנו, ליטל הצטרפה אלינו והתחלנו להעביר צחוקים לפני שהמורה הגיעה.
-
עידו: " הא אחי מה קורה? " הוא לחץ את ידו של אורן.
אורן: " וואלה בסדר מה איתך גבר? "
עידו:" וואלה.. נהנית במסיבה? "
אורן: " כן דווקא היה די טוב! "
עידו: " ראיתי שהלכת עם איזה אחת.. "
אורן: " אהה זאת.. חח ידידה שלי, חמודה. "
עידו:" וואלה אחי למה לא בכיף."
-
המורה הזאת מצליחה לשעמם אותי ולעייף אותי גם כשאני הכי ערנית בעולם!
יש לה כשרון!
ספרתי את הדקות רק שהשיעור יעבור.
ודווקא כשהוא עמד לעבור המורה באה ביציאה:
"ליום שלישי אני ארצה שתגישו לי עבודה על מלחמת העולם הראשונה.
על המדינות שהשתתפו, על התוצאות ועל משך המלחמה.
את העבודה אתם תקיימו בזוגות, שאני בחרתי" איך היא הדגישה את האני הזה כאילו זה ממש אסון שאנחנו נבחר את הזוגות
התפללתי לצאת עם אחת מהבנות, אני לא רוצה להיתקע עם איזה אידיוט ודפוק שאיתו אני יוציא רק 50.
נועה את תעשי את העבודה עם עדי.
ליטל את תעשי את העבודה עם הילה.
ליטל: " מצטערת לא עושה עם הילדה הזאת "
הילה: " זה בסדר מאמי גם אני לא ממש מתה על לעשות את העבודה איתך?"
אני: " תסתמי את הפה שלך את! " התערבתי ישר, הרגיזה אותי, עוד לא יצא לי ליפול עליה.
אני יודעת שזה לא יהיה מתאים, כל מה שהיה היה.
מורה: " מצטערת זה לא לבקשתך ליטל, אתן תעשו את העבודה ביחד או שיהיה לך נכשל"
ליטל שתקה, היא הייתה חייבת, נכשל בהיסטוריה לפני הבגרות השנייה זה לא כזה כיף.
שיר את תקיימי את העבודה עם אורן.
השתתקתי, תיארתי לעצמי את העבודה איתו,
עבודה, בזוגות, ללכת אליו הביתה הוא יבוא אליי, לבד.
פעם ראשונה מאז הפרידה, להיות לבד, רק שנינו.
לא ידעתי אם לשמוח או סתם להישאר במצב לא ידוע.
הוא הסתובב אליי, כנראה לראות את התגובה שלי,
ראיתי שהוא המום בדיוק כמוני, אפשר להבין אותו, זה טו מאץ מוזר.
אחרי שהשיעור נגמר, הלכנו למורה לקחת את הדפים.
היה לנו כולה יומיים לעשות את העבודה
אורן: " אז אנחנו צריכים להיפגש היום, את יכולה? "
אני: " אממ כן אני חושבת שכן בא לך לבוא אליי? "
אורן: " אולי את אליי? "
אני: " טוב. "
אמרתי והלכתי עם נועה לקפיטריה.
נועה: " את ואורן עושים עבודה ביחד, פאקק. זה ממש לא נחמד! "
אני: " אנחנו ידידים, אני ביקשתי שנהיה, אנחנו ידידים זהו."
ואז היה לי צפצוף של הודעה.:
..: " מאמי מה קורה זה עמית זוכרת אותי? "
אני: " היי עמית שלח לי הודעה חח.."
נועה: " רצינית?"
הראתי לה את ההודעה.
הגבתי לו בחזרה: " ברור שאני זוכרת אותך! מה איתך, אתה לא אמור להיות בבית ספר שלי? "
עמית: " חח כן אני במדשאות בא לך לבוא לכאן? "
אני: " אני באה."
אני:" אני הולכת לראות אותו, איזה מצחיק זה שהוא בבית ספר שלי ולא ידעתי מזה."
נועה:" חח כן אהה. טוב סבבה אני הולכת לקפיטריה."
-
הלכתי לכיוון המדשאות, וראיתי אותו הוא ישב לבד כנראה חיכה לי.
אני: " היי מאמי מה קורה? "
עמית: " ילדונת.. מה איתך?"
אני: " איזה מצחיק זה שאתה בבית ספר שלי ואף פעם לא ראיתי אותך.."
עמית: " דווקא אני ראיתי אותך כמה פעמים, שמתי עליך עין. איך אפשר שלא, יפה שכמוך."
הסמקתי, הוא היה כזה חמוד.
=פרק 25=
אני: " גם אתה יפה בעצמך" לא שיקרתי, הוא נראה מדהים, בול הטעם שלי.
אבל עדיין השוותי הכל לאורן, למרות ששמחתי איך שהשתחררתי קצת ממנו.
דיברתי עם עמית קצת, קבענו שנפגש באחד הימים.
ואז הלכנו כל אחד לכיתה.
אחרי שסיימנו את השיעורים להיום אורן התקרב אליי.
אורן: " את באה אליי עכשיו?"
אני: " אממ אוקי. "
ואז הלכנו אליו ברגל, כאילו זה עוד יום רגיל שאני באה אליו ואז רואים טלוויזיה וצוחקים
ורבים מכות אחד עם השני ואז תמיד מגיעות הנשיקות, רק שעכשיו לא נריב מכות
ובטח שלא נתנשק, נעשה את העבודה בהיסטוריה.
רוב הדרך הלכה בשתיקה, סתם מדי פעם זרקתי מילה או שתיים.
הגענו אליו הביתה, וישר שמתי את התיק בפינה איפה שתמיד הייתי שמה
כל פעם שהיינו באים אליו, הוא הסתכל עלי וחייך.
מישהו אמר נוסטלגיה ולא קיבל?
עשיתי חצי חיוך ואז אמרתי, " אז נעשה את העבודה בחדר או שפה? "
אורן: " אממ, איפה את מעדיפה?"
אני: " בחדר, אני חושבת.."
אורן " אוקי אז בואי נעלה"
הוא אמר ושנינו עלינו אליו לחדר, הוא הביא לנו קולה ועוגיות והיה נחמד.
באמצע כתיבת העבודה קיבלתי טלפון מעמית,
אני: " הלו "
עמית: " היי ילדונת מה קורה? "
ממש אהבתי איך שהוא קרא לי ילדונת,
אני:" הכל טוב שמן מה איתך? "
ראיתי איך אורן מסתכל עלי, מקשיב לשיחה ורק מחכה לעוד פרטים.
עמית: " אני בסדר, מה דעתך להיפגש היום. אני כבר מתגעגע ראית מזה? "
אני: " חח אוקי. נדבר על זה יותר מאוחר למה עכשיו אני עושה עבודה בהיסטוריה."
עמית:" פיי יפה לך.. אז דברי איתי שירוש."
אני: " אוקי שמן, ביי "
וניתקתי.
ראיתי איך אורן כאילו רוצה לשאול מי זה היה, אבל הוא עצר את עצמו.
אחרי הכל אין לו הרבה מה לעשות עם זה.
אני: " אוקי אז איפה היינו בברית המועצות?"
אורן: " לא, בארצות הברית.. "
ב6 סיימנו את העבודה, אני הלכתי מאורן הביתה כדי להתארגן ולצאת עם עמית.
לא ידעתי מה הולך להיות עם עמית, אבל היה לי טוב אז למה לא?
בשעה 8, עמית אמר שהוא עוד 10 דקות אצלי.
כמובן היה לו רישיון, אז אמרתי לאמא שאני חוזרת עם טרמפ.
חיכיתי לו בחוץ והוא בא לקחת אותי עם אוטו סבבה לגמרי.
נכנסתי לאוטו,
אני: " ששלוום!"
עמית: "או לראות אותך מאושרת זה טוב."
אני: " חח אושר זה תמיד טוב!"
אני:" לאן אנחנו נוסעים?" הוספתי.
עמית: " לים " הוא חייך.
ים זה אחלה מקום, אני אוהבת את הים, הוא מרגיע אותי, תמיד!
אחרי 5 דק' נסיעה הגענו לים, מקום מדהים.
החנינו את האוטו קרוב, וניגשנו לחוף, ישבנו על החול, היה אור ממנורת רחוב.
אני: " פאק הים כ"כ יפה.. "
הוא הסתכל עלי. " גם את יפה.. "
חייכתי, או יותר נכון הסמקתי, לא קל לקבל מחמאות לא קל.
אני: " חח נו די אתה גורם לי להיות אדומה. "
עמית: " לא נו עכשיו רציני, את ממש מוצאת חן בעיני.. "
לא היה לי ממש שוק לקבל את זה, ידעתי בעיקרון לאן זה הולך בינינו
רק לא ידעתי איך אני אגיב.
אני: " גם אתה ממש חמוד.. הקטע הוא שרק לפני שבוע וחצי סיימתי קשר, ממש חשוב לי. "
-

...: " נוו אז מה איתך מאמי? יש חברה? "
אורן: " לא מאמי.. מה איתך?" אורן הגיב לידידה שלו באייסי.
..: " אין.. בנתיים.. תשמע מאז המסיבה די נדלקתי עליך."
אורן: " וואלה..."
..: " וואלה וואלה, ולא יודעת אני רוצה משהו רציני איתך.."
אורן: " תקשיבי מאמי את ממש חמודה, באמת את מותק, הקטע הוא שרק עכשיו סיימתי קשר.. "
..: " אהה... "
אורן:" וזה לא קשור אליך, אם זה היה בזמן אחר בטוח היינו ביחד, פשוט אני אוהב מישי."
..: " לא מאמי אין לך מה להסביר לי, זה מובן לגמרי... "

-

עמית: " תקשיבי אני לא אומר נהיה מעכשיו חברים.
ננסה קודם נראה איך הולך לנו ביחד... בלי לחץ. "
נשמע לי טוב העניין הזה, אחרי הכל עמית די מצא חן בעיני
נכון, עדיין הכל טרי מאורן, ואורן הוא הבן אדם שאני חושבת עליו בלילה.
אבל, הוא בטח ממשיך הלאה, וכדאי שאני אעשה את אותו הדבר.
אני: " זה נשמע לי טוב הקשר הזה" חייכתי.
עמית היה מקסים, הוא לא היה כמו כולם, לא ישר לגעת.
אפילו לא התנשקנו שזה בכלל שיא.
בדרך כלל בנים קודם כל דוחפים את הלשון שלהם ורק אז מדברים על קשר.
הוא היה שונה, הוא היה מקסים, הוא היה עמית!
המשכנו לדבר עוד, על הלימודים על צבא. על אורן, ועל החברה לשעבר של עמית.
ואז כבר נעשה קר, ולא ממש הסתרתי את הצמרמורות,
עמית: " מה קר לך? "
אני: " חח כן קצת..."
הוא התקרב ממש ממש, וחיבק אותי,
באמת שנהיה לי יותר חם, וגם הרגיש לי נעים כזה.
הפנים שלנו היו קרובות, הים מלפנינו עם ירח חמוד כזה.
הרגע המתאים להתנשק, הפנים שלנו התקרבו.
וממש שנייה לפני נשיקה היה לי צלצול פלאפון שפשוט רצח את הרגע.
עמית: " את מבוקשת היום אה?"
אני: " חח "
ראיתי על הצג, זה היה אורן, הלב שלי קפץ.
אני: " הלו? "
אורן: "מה קורה? "
אני:" בסדר... מה איתך? " תהיתי למה הוא התקשר, אולי הוא צריך עוד טובה?
אורן: " בסדר... אממ הייתי רוצה לראות אותך עכשיו... " הוא אמר ואני הייתי בהלם,
לראות אותי? עכשיו? מה כל כך נחוץ לו לראות אותי?
אני: " אממ עכשיו אני לא ממש יכולה..."
אורן: " אהה הבנתי,
לעמית היה גם פלאפון הוא ענה.. וידעתי שאורן שומע את הקול שלו.
אורן: " אוקי אז נדבר כבר, ביי..."
הוא ניתק.
חיכיתי שעמית יסיים את השיחה.

-
אורן ישב בחדר שלו, חושב על מה לעשות עם עצמו, מה לעשות עם שיר.
הוא פתח חלון שיחה ורשם:
" ההצעה שלך עוד בתוקף? "
..: " איזה הצעה? "
אורן: " שנהיה ביחד? "

-
עמית: " וואי לא יעזבו אותנו בשקט.. " הוא חייך אליי.
היה לו חיוך מדהים, ואז נזכרתי בחיוך של אורן
איך כל פעם הייתי מוקסמת איך שהוא מחייך,
יצא מצב שבהיתי.
עמית: " מה שירוש מה קורה? מי זה היה בטלפון?"
אני: " אה.. אממ זה היה אורן.. "
לא היה טעם לשקר לו, ממש לא.
עמית: " לא אמרת שאתם לא מדברים?"
אני: " בעיקרון אנחנו לא... הוא התקשר אליי גם אני בשוק... "
וכאן הסתיימה השיחה על אורן אף אחד מאיתנו לא ממש רצה לדבר עליו.
הוא הסתכל עלי, חייך. שוב חייך את החיוך הזומם שלו כאילו בראש שלו חולפות אלפי מחשבות.
אז ציחקקתי לי, " מה את צוחקת מה?" הוא אמר לי בצחוק, והוא משך את ראשי אליו
ונישק אותי נשיקה חמימה על הפה, מהר מאוד זה התחלף לנשיקה סוערת מלווה בלשונות
הרגשתי מוזר, חלפו לי בראש הבזקים של אורן! התבלבלתי לרגע, אז עצרתי כמה שיותר מהר את הנשיקה המוזרה הזאת.
עמית לא חשד במשו, אמרתי לו שאני עייפה והוא הקפיץ אותי הביתה ב1, אחרי הכל מחר בית ספר.
החלטתי שמחר אני מדברת עם אורן ועמית, עשיתי טעות! כ"כ עשיתי, אורן לא התקשר סתם!
אני יודעת שזה אמור לקרות בינינו לא משנה כמה מכשולים יש, הייתי כ"כ בטוחה בזה!
קמתי בבוקר, התארגנתי מהר, הייתי נחושה כבר ללכת לבית ספר ולראות את אורן!
ירדתי עם האוטובוס בבית ספר והתחלתי ללכת מהר לכיתה, לראות את אורן.
אבל לפני שהספקתי להגיע לכניסת הבית ספר, ראיתי את אורן ועוד מישי יושבים על הדשא, משולבי ידיים,
ואז הם התנשקו, הייתי בשוק.
הדמעות התחילו להציף אותי, כל הנחישות שהייתה לי התחלפה בעצב ובהלם רגעי.
הסתכלתי עליהם דקה או שתיים עד שאורן קלט אותי אז מהר נכנסתי לבית ספר לעבר השירותים.
בדרך הסתרתי את הפנים שלא יראו שאני בוכה ויתחילו לחפור לי.
נכנסתי לשירותים, מזלי לא היה שם אף אחד, לקחתי נייר ניגבתי את הפנים ואת האיפור שנמרח.
ואז היה צלצול, הייתי חייבת ללכת לכיתה, להגיש למורה את העבודה שלי ושל אורן שהייתה אצלי.
אז בלית ברירה הלכתי לעבר הכיתה, נכנסתי בעודי מוחקת עוד קצת דמעות, המורה כבר הייתה בפנים
אך לא שאלה כלום, הנחתי לה את העבודה על השולחן וניגשתי למקום שלי.
אורן ישר הסתובב, הסתכל עלי אך אני הפנתי את המבט שלי
נועה ראתה אותי וגם ליטל, הן לא הבינו מה יש לי..
בהפסקה הגדולה, אני נועה וליטל הלכנו לקנות אוכל.
נועה: " מה קרה לך בבוקר? "
אני: " אין טעם לדבר על זה.. עבר! "
נועה: " מה עבר?: "
אני: אני ואורן זה עבר... נזכרתי בזה פשוט זה עשה לי קצת רע אבל זהו."
לא שיקרתי, זה היה נכון, וגם לא כל כך רציתי להעמיק בזה.
אחרי שקנינו אוכל הלכנו לשבת על החבר'ה במדשאות, גם אורן היה.
לא ראיתי את החברה הזאת שלו, וככה היה יותר טוב, הוא לא הפסיק להסתכל עלי.
אני מצידי לא הסתכלתי, לא רציתי. סתם כאב לי יותר.. סתם!
מאור בא אלינו ואמר לכל אחד שלום... אמרתי לו שלום בלחי, הוא היה ממש מתוק.
והוא ישב איתנו, ואז עמית בא, הוא קודם כל בא אליי נתן לי נשיקה בפה.
ראיתי איך אורן אוכל את עצמו, שיאכל! מגיע לו.
הוא ישב לידי, וסתם דיברנו כולם...
אחר כך אני ומאור הלכנו לדבר, נעשינו ידידים טובים מאז המסיבה, הוא לקח ממני את האייסי
ובאמת נעשנו קרובים, דיברנו על הכל. הוא ידע על עמית.
מאור: "אז מה מה איתך?"
אני: " נהה. לא משהו... " הרגשתי איתו הכי פתוחה בעולם.
מאור: "מה קרה שירוש?"
אני: "אורן... " סיננתי.
מאור: " מה אורן, חשבתי את עם עמית.?"
אני: " אני באמת עם עמית... אבל אורן... " התחלתי לספר לו הכל..
מאור: " פיי.. תקשיבי מאמי אין לך מה להיתפס בזה יותר מדי.
מה שהיה עם אורן היה ונגמר, והנה גם הוא המשיך הלאה, אז למה שאת לא תמשיכי"
אני: " אני יודעת שאתה צודק, אבל אתה לא מבין איזה כואב היה לראות אותו היום עם הזאתי."
מאור:" פ'סדר כואב כואב אבל מה לעשות.. ממשיכים הלאה.."
הוא היה מקסים, הקשיב לכל מה שאמרתי ייעץ ואמר דברים כ"כ נכונים.
אחר כך הלכתי לכיתה, ישבתי עם הבנות ותכננו שהיום אנחנו הולכות לקניות.
רק שלושתנו, כבר הרבה זמן לא עשינו את זה..
נועה חיטטה לי בהודעות בפלאפון, כרגיל היא תמיד עושה את זה
נועה: " שירוש מה מאור עושה בפלאפון שלך? "
אני: " אמרתי לך.. נעשנו ידידים קרובים.. "
נועה: " אבל ממש ידידים הוא יודע על אורן והכל... "
אני: " נוו, ידידים קרובים, חבר טוב כזה" הוספתי.
נועה: " אהה, למה לא אמרת! " צחקנו כולנו.
-
מיד אחרי הבית ספר לקחנו אוטובוס ובצ'יק היינו בקניון.
נועה:" נוו ליטי מה איתך ועם עידו הכל טוב? "
ליטל: " הכל מדהים, בקרוב יש לנו חודשיים! "
נועה: " וואי וואי וואי מה את מתכוונת לעשות לו? "
ליטל:" אני אקנה לו משהו קטן כולה חודשיים..."
אני: " צודקת.. " הוספתי.
דיברנו על עידו על אור חבר של נועה ועל עמית ואורן.
איכשהו אורן תמיד נדחף.
לא רציתי לדבר עליו יותר, הוא כל הזמן היה שם, במחשבות שלי ודי המשכתי הלאה.
נועה: " היי קלטו, הנה אורן... ועוד מישי שאני לא מכירה.. " אוו יופי.

ישר הסתובבתי, רק חיפשתי איפה.
ראיתי, את אורן ואת החברה הזאת שלו.
אני: " נו.. חברה שלו. "
ליטל: " יש לו חברה?!?!?! " היא שאלה מופתעת
גם נועה לא ידעה מאיפה זה בא לה.
אני:" כהה יש לו.. מה אתם לא רואות, תראו איך הם הולכים יד ביד " אמרתי בזמן ששלושתנו בוחנות אותם.
מיד אחרי קיבלתי מעמית טלפון,
אני:" היי שמן! "
עמית: "מה קורה ילדונת?"
אני: " בסדר מאמי מה איתך? "
עמית: " בסדר... איפה את? "
אני: " בקניון עם נועה וליטל, איפה אתה? "
עמית: " וואלה פה עם מאור... " שיט רק שלא יגיד לו כלום חשבתי.
אני: " אה מסור לו ד"ש! "
עמית: " יש לך בחזרה... מה רציתי להגיד לך.. אהה, את באה אליי היום."
אני: " חח וואלה... אתה קובע כאילו? "
עמית: " חח כן כן, סתם כמה חברים באים גם אור ומאור יהיו, אז תקראי גם לנועה וליטל.. "
אני: " אוקי מאמי. "
עמית: " טוב יפה שלי.. אז תהני לך שם.. מסרי ד"ש "
אני: " יש לך בחזרה מותק! ותודה שמן! =) "
אמרתי וניתקתי.
קיוויתי כל כך קיוויתי שאורן לא יבוא, ואם הוא יבוא שלא יביא איתו את המעפנה הזאת!
אמרתי לנועה וליטל על התוכניות היום, הם כמובן הסכימו ליטל אמרה שתדבר עם עידו.
אני קיוויתי שההורים שלי יסכימו לי לצאת ( שוב ) שמחר יש בית ספר.
אחרי חצי שעה כולנו התקפלנו הביתה, קניתי חצאית ג'ינס מיני חמודה כזאת
אז החלטתי שהיום זו תהיה הזדמנות מצוינת ללבוש אותה.
אני: " אמא" אמרתי בעוד שאני יורדת למטה.
אמא: " הא שיר? "
אני:" היום אני יוצאת... "
אמא: " מה יוצאת? שיר זה לא לעניין, אתמול יצאת שלשום יצאת, יש לך בית ספר.. "
אני: " שלשום לא יצאתי, וחוצמזה ראית שאני לא חוזרת בשעות מי יודע מה מאוחרות."
אמא:" עם מי את יוצאת? " ביררה עוד פרטים.
אני: " עם נועה ליטל.. עמית. "
אמא:" מי מי זה עמית? זה שיצאת איתו אתמול? "
אני: " כן... חבר שלי.. "
אמא: " חבר שלך.. "פתאום היא שינתה הבעה לחצי מחייכת כזאת.
אני: " נו כן, משהו בסגנון הזה, נו הוא מחזיר אותי הביתה, " חייכתי חיוך מתחנן..
אמא: " אוקי אני מאשרת.. ותביאי את העמית חבר שלך הזה הביתה שאני ואבא נכיר אותו.. "
אני: " טוב אמא.. " מלמלתי ועליתי למעלה.
אחרי זה ישבתי על המחשב קצת, לא היה מישהו מעניין אז החלטתי להתחיל להתארגן
שמתי את החצאית מיני ג'ינס שקניתי היום, גופיה שחורה תחרה, וכפכפים לבנות כאלה שטוחות.
בשעה 8 וחצי אחרי כל האיפור והבגדים סיימתי להתארגן, התקשרתי לנועה.
ואחרי 20 דקות היא וליטל היו אצלי
ישבנו 10 דקות לדבר, ואז אבא לקח אותנו לבית של עמית.
כשהגענו, ראיתי את עידו ונועם יושבים על יד הבריכה.
מה לכולם יש בריכה פתאום?!?! תהיתי לעצמי.
עמית ישר בא לכיווני, דפק לי נשיקה חמה על הפה, " היי ילדונת "
אני: " אחלה בית יש לך " אמרתי בעוד שאני בוחנת אותו מבחוץ.
עמית: " חח, זה רק מבחוץ.. את צריכה לראות אותו מבפנים."
אני: " אז למה שלא תראה לי.. " אמרתי וחייכתי.
הוא לקח לי את היד ונכנסו לבית שלו, ראינו זוג מתחרמן על הספה שלו,
עמית: " וואו וואו לא כאן חמודים! " הוא צעק להם
ואני צחקתי
אני: " דיי איזה פאדחן אתה, תעזוב אותם! "
עמית: " מה תעזוב אותם? רק חסר לי אבא שלי יראה את זה.. "
אני: " חח אוקי אוקי ניצחת! " אמרתי ואז הוא לקח אותי לחדר שלו.
הוא פתח את הדלת.. והיה לו חדר ממש יפה!
הוא היה כחול, בלי דגלים של איזה קבוצת כדורגל או תמונות של בנות ערומות.
היה לו קירות כחולים ריקים מתמונות וכאלה.
מחשב ארון ומיטה זוגית.
אני: " מיטה זוגית, פיי הסתדרת... "
עמית: " נכון? " ואז הוא פשוט הפיל אותי על המיטה.
אחז אותי בשתי הידיים, ודפק לי נשיקה.
מלאה תשוקה כזאת שרואים רק בסרטים, אז זהו שלא.
שהתנתקנו, " אהה לא כאן חמודים.. או שמקרה שלנו חמוד? "
אמרתי ושנינו צחקנו..
ואז הלכנו לשבת עם כולם.
אחרי 10 דקות התחשק לי פיפי מטורף, אז הלכתי לשירותים.
כשיצאתי נתקלתי באורן.
=פרק 26=
אני: " ה... היי.. " אמרתי תוך כדי גמגום מזעזע.
אורן: " היי.. "
נעמדנו אחד מול השני, לא היה לנו מה להגיד, לא הוצאנו מילה.
נעמדנו שם במשך דקה! במשך דקה שלמה, רק עמדנו והסתכלנו אחד על השני
ולא זזנו, אף אחד מאיתנו לא רצה ללכת.
אורן: " אני.."
..: " נוו אורן! שעה עד שאתה מביא בירה?!" החברה הכונפה שלו נכנסה לבית.
הוא הסתובב אליה, "אה? אה כן אני מביא.. "
הוא הסתובב אליי, נתן לי חיוך מתנצל והלך.
ואני נשארתי לעמוד שם מתחילה לחשוב מה הוא בא להגיד לי
מה היה כל העניין הזה, אבל ישר מחקתי את המחשבות וחזרתי לעמית.
עמית: " רוצה בירה מאמי? "
אני: " כה.. " אמרתי בלחש.
פתחתי את הבירה, וגמרתי את כולה תוך 5 דקות.
אז לקחתי עוד בירה..
עמית קם והלך להביא עוד בירות לכולם, ואז בחנתי אותו
ובחיי הוא נראה כ"כ טוב.
הוא לבש גופית סבא לבנה, צמודה שפשוט מבליטה לו כל שריר בגוף למרות שהם היו בולטים גם ככה.
ומכנס ג'ינס רחב כזה, יפה.
ונעלי אולסטאר.
כשהוא חזר, חייכתי אליו הוא היה יפה מקסים חמוד.
עמית: " חח מה? "
הסתכל עלי לא מבין, " סתם.. אתה חמוד. "
עמית: " חח שמנה שלי " ונתן לי נשיקה.
אורן והחברה שלו אחרי 5 דק' הצטרפו אלינו, שנינו הרגשנו אי נעימות
מאור הסתכל עלי. במין מבט כזה של תירגעי, תנשמי ותמשיכי הלאה.
אז באמת לקחתי נשימה ואמרתי לעצמי שזה עבר, ואנחנו ידידים
ועמית חמוד.
אחר כך עמית הביא וודקה..
עמית: " רוצה מאמי? " הוא הציעה לי.
אני: " לא.. לא אני לא שותה... " ישר אורן הסתכל עלי.
מאז המסיבה אני לא שותה, ראיתי למזה זה גורם, וזה סתם חבל.
עמית שתה כולם שתו חוץ ממני.
ולא היה כזה אכפת לי, בזמן הזה עישנתי נרגילה ושתיתי בירה, אין יותר טוב מזה
זה כמו במבה וקולה.
..:" מאמי מתי אתה רוצה שנפרוש אליך? " אמרה החברה של אורן.
אורן: " לא יודע.. מה הלחץ? "
..: " לא לחץ אבל אני עייפה כבר.. "
ניניני אני עייפה כבר... חיקיתי אותה מרוב עצבים,
אז תלכי אם את כל כך עייפה תלכי!
נועה התקרבה אליי.. כאילו היא מוכנה ללכת
נועה: " מאמי אני הולכת עם אור, אני ישנה אצלו, אז נראה אותך מחר בבית ספר " היא אמרה ונתנה לי נשיקה על הלחי.
אחרי שעה נשארנו רק אני עמית ליטל עידו ואורן והחברה שלו שמסתבר שקוראים לה נעמה.
היא לא התגלתה כיצור שטני להפך יצא לנו לדבר פעם או פעמיים במשך הערב.
היא הייתה יפה, היו לה עיניים ירוקות מדהימות כאלו, אז למה שאורן לא יהיה איתה.
ב1 כולם התקפלו, לגמרי נשארנו רק אני ועמית אז עזרתי לו לנקות את הבלגן שנשאר,
אני: " ב1 וחצי אני צריכה להיות בבית שמן.."
עמית: " אני אקפיץ אותך מה את דואגת.. "
הוא אמר וסימן לי לבוא לשבת לידו אחרי שהוא סיים לנקות את השולחן
ניגשתי וישבתי לידו, " חח, אמא שלי רוצה להכיר אותך.."
עמית: " חח אותי? מאיפה היא יודעת עלי? "
אני: " אני אמרתי לה, היא שאלה לאן אני הולכת.. "
עמית: " מה אמרת לה שאני ידיד שלך? "
אני: " לא... שאתה חבר" אמרתי בשקט..
עמית:" זה מה שאנחנו? " המשיך לברר..
אני: " אני חושבת שכן.. " חייכתי.
עמית:" רק תזכירי לי מה התאריך היום " הצצתי בפלאפון וראיתי שזה ה 2.10
אני: " ה2.10 היום.. "
עמית: " אוקי אז תזכרי את התאריך הזה הא? "
אני: " לא אוכל לשכוח... "
אז אני ועמית נהינו חברים, קצת מזור קצת הזוי אבל בעיקרון הרוב היה טוב.
הוא עשה לי טוב,.
מיד אחרי זה הוא לקח אותי הביתה, לא רציתי שאמא תתחרפן עלי.
כשהגעתי הבית היה חשוך נעלתי את הבית ועליתי לחדר.
החלפתי לבוקסר וגופיה, התכסתי והלכתי לישון, התחיל להיות קר.
החורף מגיע, לא רוצה. אוהבת קיץ. זה עושה לי מצב רוח טוב...
בבוקר היה קריר, אז ישר התלבשתי.
שמתי דגמ"ח צבאי, וחולצת בית ספר לבנה.
ואולסטאר בצבע בז'.
מיד אחר כך ירדתי למטה, לקחתי את הסנדוויץ שאמא הכינה לי והלכתי לתחנה.
בתחנה ראיתי את נעמה החברה של אורן, אף פעם לא ראיתי אותה שם
היא ניגשה אליי ואמרה לי שלום, היה לי טיפה מוזר.
היא בטוח לא יודעת עלי ועל אורן אם ככה היא מתנהגת, עלינו לאוטובוס וישבנו ביחד.
נעמה: " אז... את ועמית חברים? "
אני: " כן.. מאתמול האמת חח.. ואת ו... אורן? "אם היא ביררה פרטים גם לי מותר.
נעמה: " כן.. מלפני כמה ימים האמת,.."
אני: " איך זה שלא ראיתי אותך אף פעם? "
נעמה: " גרתי בשכונה של אורן מאז שהייתי קטנה... ועכשיו עברתי לשכונה הזאת.. "
אני: " אהה אז ככה את מכירה את אורן... "
נעמה: " חח כן... נדלקתי עליו מלפני זמן אבל ממה שהבנתי הייתה לו מישי.. "
כאן הלב שלי קפץ... " ואת לא יודעת מי זאת? "
נעמה: " אממ לא.. הוא לא אוהב לדבר על זה.. שהצעתי לו שנהיה ביחד וזה
הוא אמר שהוא אוהב מישי והוא לא מסוגל לשכוח אותה לפחות לא לעכשיו..
אחרי 5 דקות הוא שינה את הדעה שלו, זה היה מזה מוזר אבל עבר.. "
ידעתי שהיא מתכוונת אליי, שהוא התכוון אלי...
ואז הגענו לבית ספר, היא אמרה לי שלום והלכה, ואני המשכתי לכיתה...
ראיתי את ליטל יושבת עם עדי.
אני: " היי בוקר טוב... "
ליטל: " בוקר.. " אמרה לי בקול עייף..
אני: " חח עייפה?"
ליטל: " חח כן.. ממש אבל.. " היא עיקמה פרצוף..
ליטל: " נו מה איתך ועם עמית " היא הוסיפה..
אני: " אממ אנחנו ביחד.. רשמית מאתמול."
ליטל: " פיי מזל טוב.. " היא אמרה ואני חייכתי.
אחר כך היה צלצול והמורה נכנסה לכיתה.
נועה איחרה. ואורן נכנס בדיוק על הדקה...
חשבתי על מה שנעמה סיפרה לי.. איך יכול להיות שהוא שינה את הדעה שלו כל כך מהר?
השיעור המשעמם עבר.. ניגשתי לקפיטריה לקחת טוסט או משהו כי הייתי רעבה.
-
נעמה: " היי מאמי... " היא אמרה כשהיא נכנסה לכיתה של אורן..
אורן: " בוקר טוב.. " הוא חייך אליה את החיוך העייף שלו...
אורן: " מאמי תחכי לי דקה אני הולך לקנות לי משהו? "
נעמה: " אוקי.. " בינתיים היא ישבה עם ליטל ועדי...
-
אוח, כמה זמן לוקח להכין טוסט אחד וואי.
ואורן ניגש לידי בקפיטריה, וביקש לעצמו גם טוסט.
אורן:" אז... מה קורה? "
אני: " אממ בסדר מה.. מה איתך? "
אורן: " אממ אני יודע.. יהיה טוב.. "
אני: " למה רק יהיה טוב? " התעניינתי.
אורן: " בא לך שנלך לשבת שם? " הוא הצביע על המדשאות.
והלכנו וישבנו שם אחרי שלקחנו את הטוסטים שלנו.
אני: " אז... מה איתך?"
אורן: " מבולבל כזה.. לא יודע מה אני רוצה מעצמי... "
אני: " מבינה את ההרגשה... "
אורן:" לא את לא.. את יודעת מה את רוצה מעצמך..
את עושה את הבחירות שלך, את יודעת מה טוב לך.. "
ידעתי שהוא מתכוון לפרידה שלנו, וכאב לי כי זה לא כמו שזה נראה.
אני: " לא נכון ז לא מחייב שאני עושה את הבחירות האלו כי זה מה שטוב לי
להפך."
אורן: " תקשיבי אני.. "
..: " שאלום! " נעמה קפצה משום מקום וישבה ליד אורן.
. " לאן נעלמת לי?! "
אני: "היי.. " אמרתי בטון צבוע, היא לא מצאה זמן יותר טוב כדי לשבת פה.?
נעמה: " אז מה רגע את ואורן זה הידידים הכי טובים כאילו? "
אני: " ידידים הכי טובים? "
נעמה: " נוו כן.. אתם תמיד ביחד כזה מספרים הכל אחד לשני..
אני מקווה שסיפרת לה רק דברים טובים עלי הא? " היא פנתה לאורן..
נחנקתי, היא חשבה שאני הידידה הכי טובה שלו, היא לא קלטה כמה אני אוהבת אותו.
אני: " כן ידידים ממש ממש טובים.. והוא מספר עליך דברים מדהימים..
טוב אני הולכת... תהנו " חייכתי חיוך צבוע ומזייף והלכתי משם.
אני בטוחה שאורן נחנק ממה שאמרתי.
נשמתי עמוק והלכתי לעבר הכיתה שלנו...
ראיתי את נועה יושבת לה עם ליטל ועידו אז הצטרפתי.
אני: " היי.. "
נועה: " היי מאמי.. "
אני: " איפה את היית בשיעור הראשון? "
נועה: "נוו.. הייתי עייפה ולא היה לי כוח לבוא... "
אני: "חח אוקי... "
נועה: " נו מה איתך הבנתי את ועמית ביחד! "
אני: " כן מאתמול... "
נועה: " נוו נחמד! "
אני:" כן.."
נועה הסתכלה עלי במבט לא מבין למה אני לא מאושרת
אבל איך יכולתי להיות מאושרת? אני עדיין אהבתי את אורן
וראיתי אותו עם מישי אחרת, שחושבת שאנחנו הידידים הכי טובים.
כמה נחמד.

מיד אחר כך הלכתי הביתה, לא היה לי חשק לשיעור ספורט שמילא אני לא משתתפת
כי אני אף פעם לא באה לה עם תלבושת...



השבוע טס כמו טיל... הזמן כ"כ עבר.
לי ולאורן לא יצא ממש לדבר..
ביני לבין עמית הכל היה בסדר, הוא הכיר את אמא שלי ואת אבא שלי.
וזה היה טיפה מפדח אבל הוא עבר את זה בשלום.

לא ידעתי אם אני אצליח לאהוב את עמית, לפחות לא כמו שאהבתי את אורן
מצד שני עמית, היה בדרך הנכונה לאהוב אותי, הרגשתי את זה
ואני לא ידעתי איך אני אמורה להתמודד עם זה.

ביום שישי הייתה מסיבת יומולדת למאור, אז הוזמנו איזה 40 ילדים למסיבה שלו!
קבעתי ללכת עם ליטל, נועה הלכה עם אור, ולא היה טעם שעמית ייקח אותי.
לבשתי חצאית מיני שחורה + דמוי גופית סבא מעצובת כזאת וכפכים שטוחות.
ליטל באה אלי ונראתה כ"כ מדהים!...
אני: " מאמי! את כזאת יפה! "
ליטל: " חח תודה גם את " היא חייכה חיוך מבויש.
אמא לקחה אותי ואת ליטל לבית של מאור.
אני ליטל ונועה קנינו לו מנורה לחדר.
לא היה טעם שכל אחת תשבור את הראש מה לקנות לו. אז קנינו משהו משותף.
כשהגעתי ראיתי את אורן ואת נעמה, מחזיקים הרבה אלה.
ואחרי כמה דקות גם עמית הצטרף אלינו.
נעשה קריר בערב, ואני שהתלבשתי לא ממש חורפית, קפאתי מקור.
אני: " מאמי איפה יש לך משהו ארוך? "
מאור: " אממ בחדר שלי.. אני אלך להביא לך.. "
ראיתי שהוא מדבר עם כמה חברים שלו ולא רציתי להפריע לו.
אני: " לא לא זה בסדר אני אסתדר" חייכתי.
נכנסתי לבית, ועליתי במדרגות עד לחדר של מאור,
פתחתי את הארון שלו וחיפשתי קפוצון חמים כזה...
עד שמצאתי, וואי יצאה לי הנשמה,
אז ישר הוצאתי את הקפוצון שמתי אותו עלי, ובאתי לצאת מהחדר.
ואורן עמד בפתח הדלת.
הסתכלתי עליו בשוק.
לא הבנתי מה יש לו לחפש בחדר של מאור...
אני:: אה? גם אתה באת לחפש משהו חמים?"
אורן: " חח כן איפה יש את יודעת? "
אני: חח כן שנייה אני אוציא לך.. "
אמרתי וניגשתי לארון להוציא עוד קפוצון בשביל אורן, הוא נעמד לידי.
ואז הוצאתי לו קפוצון, נתתי לו אותו,
ויצא מצב שנעמדנו שנינו אחד מול השני, מסתכלים אחד על השני.
אורן: " תודה... " הוא אמר והמשיך להסתכל עלי..
אני: " בבקשה, " אמרתי בשקט..
אורן התקרב בצעד קטן אליי, עד שהוא היה ממש קרוב, יכולתי להריח את הבושם שלו
ואת הריח גוף שלו, שילוב מדהים.
יכולתי לראות את הפנים המדהימות שלו מקרוב, הכל חזר אליי.
הסתכלתי עליו, ולא יכולתי להוריד ממנו את העניים.
הוא ליטף לי את הפנים, ואני לא הפסקתי, למרות שידעתי שאנחנו עושים פה משהו לא בסדר
לא יכולתי לעצור את עצמי,
לא הפסקתי להסתכל עליו לשנייה, וגם הוא לא הפסיק. נשארנו במבט עין כל הזמן.
ואז הוא קירב את הפנים שלו לאט לאט לשלי, אני התקרבתי גם, טיפה חוששת המון רוצה.
שמתי את היד שלי על החזה שלו, ונישקתי אותו. הרגשתי איך כולי מוקפת פרפרים,
הראש שלי לא היה שם, הייתי כ"כ שקועה.
נתנו נשיקה ארוכה, בלי לשון בלי כלום, הפסקנו הסתכלנו אחד על השני
כאילו אנחנו יודעים שזה לא אמור לקרות אבל לא יכולנו לעצור.
ואז הוא פשוט תפס אותי, נישק אותי הפעם זה כבר היה מעבר למה שיכולתי לתאר.
הוא ליפף את הידיים שלו סביב המותן שלי, הרגשתי מוגנת.
הרגשתי את השפתיים המדהימות שלו שכ"כ התגעגעתי אליהן, הרגשתי את הידיים שלו
את הידיים האלה שתמיד נתנו לי הרגשת בטחון.
התנשקנו יותר מ5 דקות, לא יכולנו להפסיק, לא רצינו.
וכשהפסקנו, לא יכולנו להוציא מילה.
עוד נשארתי שקועה מהנשיקה..
לא יכולתי לדבר, גם לא היה ממש מה להגיד,
אז רק תפסתי את הרגליים שלי משם והלכתי.
עם כל הנשיקה המדהימה הזאת הרגשתי רע, רע למה שעשיתי
פעם שנייה שבגדתי, פעם שנייה! ולא הייתי שיכורה ולא הייתי כלום!
זה היה לגמרי במודע, ידעתי מה אני עושה ידעתי מה זה יגרום.
התקרבתי לכולם והתיישבתי, הייתי מרוחקת בוהה בדשא, ופשוט חושבת
מה אני אמורה לעשות עכשיו? לספר לעמית לא לספר.
לדבר עם אורן, מה להגיד לו לעזאזל.
אחרי2 דקות, גם אורן הצטרף אלינו, הסתכל עלי והתיישב ליד נעמה.
ראיתי שהוא בדיוק במצב שלי, לא יודע מה לעשות.
נועה וליטל ישר שמו לב שמשו קרה, אין הן יודעות לקרוא אותי הכי טוב.
נועה: " ליטל ושיר אתן יכולות לבוא דקה אני צריכה לספר לכן משהו... "
הסתכלתי עליה, ליטל הסתכלה עליה, שלשתינו קמנו והתרחקנו מהם.
נועה: " מה קורה שיר? "
נועה וליטל הסתכלו עלי.
אני:" אני מרגישה רע, אני מרגישה רע עם עצמי, "
נועה:" מה קרה בפנים? "
אני: " אני ואורן התנשקנו... " אמרתי בלחש.
ליטל ונועה היו בשוק, " תסגרו את הפה, שלא יכנס לכן יתוש או משהו " אמרתי רצינית לגמרי.
ליטל: "איך לעזעאל זה קרה? "
אני: " היה לי קר, אז הלכתי להביא קפוצון, כשבאתי לצאת, אורן נעמד בדלת
הסתכלנו אחד על השני, כמו תמיד לא אמרנו כלום כלום.
שאלתי אותו אם גם הוא רוצה קפוצון הוא אמר שכן, והלכתי והוצאתי לו,
נתתי לו את הקפוצון, הוא הסתכל עלי, לא הפסיק לבהות בי וגם אני לא,
הוא אמר לי תודה, אמרתי בבקשה ואז הוא התקרב אליי ליטף לי את הפנים ולא יכולתי לעצור את זה
לא יכולתי, למרות שאני יודעת שזה יגרום רק רע! רע רע רע! אני חרא של בן אדם.
נועה: " למה רע? למה את מחמירה עם עצמך כ"כ שיר, אני לא מבינה אותך!
את אוהבת את הבן אדם הזה, לא עמית ולא אף אחד אחר יכול לגרום לזה להעלם!
אין, את אוהבת את אורן, ולא משנה כמה פעמים תפגשי עם עמית ותתנשקי איתו
את עדיין תאהבי את אורן... "
ליטל הסתכלה עלי בפרצוף מסכים.
ידעתי שנועה צודקת במה שהיא אומרת ידעתי את זה, אני אוהבת את אורן
אבל יותר מדי דברים לא מאפשרים לנו להיות ביחד, עמית.
הוא בן אדם מדהים! אני לא יכולה לפגוע בו ככה, ואורן מה הוא יעשה עם נעמה
שנראתה כל כך מאוהבת!
אני: " אבל יש את עמית.. את נעמה אני לא.. "
נעמה: " אין עמית ונעמה! היא עצרה אותי באמצע
תפסיקי לחשוב על כולם מלבד עצמך ומה שטוב לך!
הרי שלשתינו יודעת את מי את באמת אוהבת
ועם מי את רק כדי להתגבר על אורן.
עם כמה שזה נשמע רע, זה אמיתי. ותקני אותי אם אני טועה. "
לא היה לי מה להגיד היא כ"כ צדקה.
אבל לא היה לי מה לעשות עם זה, אורן בטוח מבולבל.
אי אפשר להאשים אותו, שיחקתי בו לגמרי.
אני: " תקשיבי, אני לא מסוגלת... שיחקתי בו יותר מדי אין מצב.. "
ליטל: " זו תהיה החלטה שלך בסופו של דבר, רק תזכרי שאת לא חייבת שום דבר לעמית או לנעמה."
ובכאן נסתיימה השיחה.
חזרנו לכולם. התיישבתי מרוכזת בדשא יותר מאשר בדיבורים של אחרים.
בשעה 3 כולנו התקפלנו הביתה, הלכתי ברגל עם כולם לא רציתי שעמית ייקח אותי
הרגשתי מספיק מוזר גם ככה, רציתי כמה שיותר להיות לבד.
הגעתי הביתה, עליתי בשקט למיטה והתחלתי לחשוב עם עצמי
מה לעזאזל אני עושה.
אחרי חצי שעה הפלאפון שלי צלצל, בשעה כזאת זה היה הכי מוזר שבעולם.
הסתכלתי ועל הצג היה רשום – אורן המאמי שלי! -
אני: "הלו.. " אמרתי בשקט.
אורן: " אני כאן למטה. "
אני: כאן למטה איפה? " הייתי בהלם
אורן: " מתחת לבית שלך."
ישר ניתקתי וירדתי למטה לפתוח לו.
הוא רק הסתכל עלי, לא אמרתי כלום.
פשוט סימנתי לו שיכנס ועלינו אליי לחדר,
היה שקט רק אני והוא וההורים שלי שבטח חולמים את החלום ה200
התיישבנו על המיטה.
אני: "אתה רוצה לשתות משהו?"
אורן: " לא, אני רוצה לדבר איתך... "
אני: " אוקי.. " אמרתי בלחש...
אורן: " שיר אני לא מסוגל יותר.. "
שתקתי... לא היה לי מה להגיד לו,
מה אני אגיד שגם אני לא יכולה יותר עם המצב הזה?
אורן: " אני עם נעמה והלב שלי במקום אחר...
שאני מתנשק איתה אני חושב עליך
שהיא באה לישון אצלי רציתי שזאת תהיה את.
אז עצמתי את העניים ודמיינת שזאת את שם שוכבת לידי.
אבל כשפקחתי אותן זאת עדיין הייתה נעמה.
והיום זה פשוט התפרץ הייתי חייב להרגיש אותך הייתי חייב
למרות שאני מרגיש חרא עם עצמי כרגע, אני לא מצטער על זה.. "
הוא הדהים אותי, כל מה שהוא אמר, רק גרם לי לפרוץ בבכי.
הסתכלתי עליו, בוכה, מוקסמת ממה שהוא אמר, ופשוט התקרבתי אליו וחיבקתי אותו
רק חיבקתי אותו, את החיבוק הזה שכ"כ רציתי, כבר הרבה זמן.
אני: " אורן... אתה לא יודע כמה אני מבינה מה אתה מרגיש,
איזה תחושה מגעילה זאת להתנשק עם מישהו לחשוב על אחר...
להתחבק איתו אבל בעצם לרצות רק חום של מישהו אחר..
זה קשה גם לי אורן, באמת, וכמעט ובאתי אליך ורציתי רק לנשק אותך
ולהגיד לך עד כמה אני מצטערת על ההחלטה שלי..
אבל זה כבר היה מאוחר... אתה עם נעמה עכשיו.. ואני עם עמית.. "
אורן: " אני לא רוצה שתהיה עם עמית... "
" ואני לא רוצה שתהיה עם נעמה!" אמרתי מהר.
אני: " אבל זה המצב, כי אין לי מושג איך אני הולכת להגיד לעמית
שהתנשקתי איתך שבוע אחרי שאני והוא נהינו חברים.
זה מגעיל אותי!, אתה קולט שבגדתי בו..
בגדתי במישו שאוהב אותי, כבר פעמיים שאני בוגדת באנשים
מה יש לי? איזה מין בן אדם אני! "
אורן: " את בן אדם טוב.. את לא התכוונת לבגוד בו
זה חזק משנינו ואת יודעת את זה,
מה אני אגיד. בגדו בי פעמיים, ובגדתי במישי שנורא אוהבת אותי.
ולהגיד לה את זה, יהיה כמו להרגיש נבגד,
כי אני יודע מזה ההרגשה המגעילה הזאת, שמישו שאתה אוהב
בא ואומר לך שהוא התנשק עם אחר, או יותר גרוע, "
השפלתי את המבט...
רציתי לחזור אחורה חודש לפני, רק לשנות הכל.
רק להחזיר למה שהיה...
כי הנה גם כשאנחנו ממשיכים הלאה, אנחנו פוגעים בעצמנו
וגם באחרים...
אני: אז.. אז איך ממשיכים מכאן? "
=פרק 27=
אורן: " שיר אני לא יודע מה להגיד לך פעם ככה פעם ככה את צדקת במה שאמרת שאנחנו פוגעים אחד בשני
אבל עכשיו אנחנו גם פוגעים באחרים זה לא הולך ככה"
אני: " אז מה אתה רוצה שנהיה לבד כל החיים שלנו כי אני ואתה לא מסתדרים ביחד? " אורן: " אנחנו באמת לא מסתדרים ביחד? " הוא שאל ואני לא ידעתי מה לענות...
אני: " אני לא יודעת.. עכשיו מה שאני הכי רוצה זה לנשק אותך ולהיות איתך ושהכל יהיה בסדר..."
אז הוא התקרב אלי ממש קרוב, " אפשר לסדר את זה " הוא לחש והתקרב כדי לנשק אותי
עם כל הרצון הזזתי אותו " לא אורן אתה לא מבין!, אני כן רוצה להיות איתך ולנשק אותך
אבל אני לא יודעת מה יהיה בעוד שבוע עוד פעם אני אפגע אתה תפגע די אני לא יכולה ככה."
הוא התרחק, הסתכל ולא היה לו מה לומר. אורן: " אני חושב שאני אלך... " אם הוא רוצה שילך, את שלי אני אמרתי וכנראה שלא היה לו משהו להוסיף.
הוא הלך סגרתי את הדלת והלכתי לישון, בכיתי קצת, כאב לי.
= בוקר טוב =
קמתי עם מצב רוח על הפנים, לא היה לי חשק לכלום
התחשק לי להישאר במיטה! להתעורר בזמן יותר טוב.
אבל אין דבר כזה.
התארגנתי לבית ספר ואמא לקחה אותי,
כשהגעתי ראיתי את עמית, הרגשתי כ"כ רע, המצפון שלי תקף אותי. הוא ניגש אליי, נתן לי נשיקה על הפה, ורציתי להקיא.
לא ממנו, אלא שידעתי שאתמול מישהו אחר נישק אותי
הרגשתי רע עד שלא יכולתי יותר, הייתי חייבת לדבר איתו.
אני: " אני צריכה לדבר איתך... " עמית: " עכשיו? " אני: " כן. " אמרתי והתיישבנו.
הוא הסתכל עלי, מצפה לשמוע את מה שיש לי להגיד
הרגשתי כ"כ רע עם מה שאני הולכת לספר.
אבל הייתי חייבת.
אני: " אתמול.. וואי זה קשה.. אממ " עמית: " מה קרה? " הוא הפסיק אותי
אני: " אתמול במסיבה, אז.. אז התנשקתי עם אורן"
הוא הסתכל עלי, במבט מאוכזב, ויש ממה להתאכזב, הייתי כ"כ מגעילה
ראיתי איך הוא נפגע, בעיניים שלו ראיתי, הגעלתי את עצמי.
עמית: " וואו התנשקת עם אורן? אני לא יודע מה להגיד לך... " אני: " אין מה להגיד לי, יצרתי חרא של ילדה, ואני יודעת את זה
ובגלל זה אני לא רוצה לפגוע בך יותר ולפגוע בי, אני לא.. אני לא חושבת
שאנחנו צריכים להמשיך את הקשר בינינו,:
עמית: אוקי... אני מבין אותך.. " אני: " ואני ממש מצטערת.. ממש, בעיקר שיצא לך להכיר אותי. סתם חרא של ילדה סתם " אמרתי!
עמית: " שיר את לא חרא של ילדה, מה חשבת שלא ראיתי שאת עוד חושבת עליו ואוהבת אותו
גם ראיתי איך היססת בנשיקה הראשונה שלו את כזה התרחקת, רואים דברים כאלה מרגישים.
אין מה להאשים אותך... "
אני: " זה לא משנה, אני התנשקתי איתו, בגדתי בך זה מגעיל! "
עמית: " נו יופי תחזרי עלזה שוב? קרה, אין מה לעשות."
הוא קיבל את זה לא בקלות אבל גם לא בכזאת רגשיות
הוא היה כל כך מדהים, הוא הבין אותי לגמרי, ובגלל זה הרגשתי עוד יותר
מגעיל איך פגעתי בו, איך איך, הוא בן אדם מדהים כל אחת הייתה רוצה כזה.
מיד אחרי שסיימנו את השיחה הלכתי לכיתה באיחור של 10 דקות
המורה: " שיר איפה היית? " וואי באמת שלא היה לי כוח אליה!
אני: " מזה משנה... אני מצטערת.. "
המורה: " זה משנה ועוד איך משנה, באיחור של 10 דקות את מרשה לעצמך להגיע! "
אני: " את רוצה שאני אלך אני אלך אוקי! " צעקתי!
לא יכולתי איתה גם זאת על הבוקר! ועוד בוקר כזה
המורה: " כן אני רוצה שתלכי לספרייה! תלמדי מזה לא לאחר! "
אני:" טוב! " אמרתי בקול וטרקתי את הדלת.
נשברתי, לא יכולתי יותר עם כל מה שעבר עלי בזמן האחרון, זה שיגע אותי
ישבתי באחד הכיסאות במסדרון ובכיתי, ממש בכיתי
פריקה של כל מה שהיה.
ואז קלטתי שמישו התיישב ליד, מיד הסתובבתי וראיתי שזה אורן.
אורן, ולא סתם אורן, אורן עם דמעה.
אורן, אורן שלי שתמיד אמר שהוא לא יבכה, לא משנה כמה קשה, בכה.
רק חיבקתי אותו, ושנינו בכינו, באמצע מסדרון בית ספר.
אחרי שניגבנו את הדמעות ונרגענו קצת, ידעתי שאנחנו עדיין באותו מצב
לא ידעתי מה יקרה בהמשך ולא ידעתי מה לעשות עם זה.
אז אמרתי לו שבנתיים נעזוב את זה ככה, עד ששנינו נהיה בטוחים מה המעשה הנכון.
הוא הבין והסכים, אחרי הכל, גם הוא היה מבולבל בדיוק כמוני אם לא יותר.
מיד אחרי השיעור השני הלכתי לשבת עם הבנות במקום שלנו וגם נעמה הצטרפה
היא נהייתה חברה קרובה שלנו הכי מוזר, היא עם הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם
ועדיין כבר לא רכשתי כלפיה טינה בהתחלה כן אבל עכשיו עבר, אולי כי אני יודעת
כמה הוא אוהב אותי.

עברו שבועיים מאז אותו יום בבית ספר, אני ואורן לא דיברנו, היה נראה שהוא עם נעמה עדיין
הוא לא ידע שנפרדתי מעמית לא רציתי שהוא ידע בנתיים, רציתי להיות לבד, לדעת מה אני עושה
אבל אני ידעתי שהוא עם נעמה וחושב עלי אז זה הרגיע אותי, איכשהו.
ביום שישי קבענו כל החברים להיפגש אצל ליטל בבית, גם מאור וחבריו הוזמנו אז ידעתי שגם עמית יהיה שם
לא דיברתי גם איתו מאז אותו יום, רק מאור אמר לי שהוא בסדר, הוא קצת נפגע אבל בעיקרון הוא לא שומר לי טינה
שמחתי, לא רציתי שהוא ישנא אותי, הוא היה חשוב לי.
הגעתי לבית של ליטל, כולם כבר היו שם כולל עמית ואורן.
ונעמה, שישבה ליד אורן.
איך שהוא ראה אותי הוא התרחק ממנה קצת.
התיישבתי ליד עדי, היינו הרווקות היחידות בסביבה, היו עוד בנות אבל לא ממש התחברתי איתן.
הערב היה סבבה הרצנו צחוקים וזה.. ואז נעמה באה וקראה לי לליטל ולנועה
רצתה לספר לנו משהו, התעניינתי במה ואם זה קשור לאורן,
נעמה: " וואי אתן לא מבינות מה קרה! "
אני: " מה קרה?!?!? " כבר רציתי לדעת מה כבר קרה!
וככה גם נעמה וליטל, שרצינו לדעת!
נעמה: "אתמול הזמנתי את אורן לישון אצלי,
שעה עד ששכנעתי אותו, לא יודעת בזמן האחרון הוא מרוחק.
אבל בסדר, הוא בא, והיה ממש סבבה ראינו טלוויזיה וזה.."
היה לי ממש כואב לשמוע את זה, שהם היו ביחד. אבל הם חברים מותר לו.
נועה:" נוו תמשיכי ו... "
נעמה: " קיצור היו ממש תוכניות מעפנות בטלוויזיה,
וממש היה בא לי עליו " היא אמרה ואני השתתקתי, בא לה עליו?
בא לך על אורן! אורן שלי!, אבל היא נראתה כל כך תמימה! אין מצב!
נעמה: " ואז סתם התחלנו להתנשק, הרמתי לו את החולצה הוא הוריד את שלי
מפה לשם ירדו כל הבגדים ושכבנו! וואי וזה היה מדהים! "
הייתי בשוק, לא יכולתי לזוז! נועה וליטל גם הן היו בשוק
אבל כדי שנעמה לא תרגיש הן ישר הגיבו.. " וואי ונוו איך היה? "
נעמה: " היה פשוט טוב, הוא גמר אחרי כמה דקות אני... "
אני לא יכולתי להקשיב הייתי משותקת, הוא שכב איתה הוא פשוט הלך ושכב איתה
אחרי שבועיים שאני שוברת עם עצמי את הראש הוא הלך ושכב איתה!
וכמובן שהוא לא העז בכלל לספר לה שאני והוא התנשקנו!
הייתי עצבנית וממש מאוכזבת!
אחרי שהיא סיימה לספר כמה היא נהנתה וכמה שהיא מצפה לזה שוב
חזרנו לכולם, הייתי בשלי שקועה חושבת עליהם שוכבים ביחד
היא בטח לוחשת לו שהיא אוהבת אותו והוא בטח אמר לה את זה גם
הם היו ביחד, ולא סתם ביחד מבחינה חיצונית גם מבחינה פיזית, לגמרי.
זה שיגע אותי. מאור הבין שמשו קרה וניגש אליי ושאל אם אני רוצה לדבר איתו
אורן הסתכל עלינו עולים למעלה, גם עמית אבל ידעתי שעמית יודע על החברות בינינו
אורן לא!
עלינו לחדר של ליטל, ישבתי על המיטה ופשוט בכיתי הוא חיבק אותי
שאל מה קרה, כמה פעמים, אני עוד לא יכולתי להגיד.
רק ישבתי חיבקתי אותו ובכיתי,
אחרי שנרגעתי,
אני: " זוכר שאמרתי לך לפני שבוע שאני ואורן דיברנו בכינו ביחד על כמה שאנחנו אוהבים
ושאנחנו פשוט לא מסוגלים להיות ביחד..? "
מאור:" כן ואני אמרתי לך ואני עדיין אומר לך שאתם צריכים לנסות שוב! "
רק לשמוע אותו אומר את זה הרגיז אותי יותר!
אני: " אז זהו שלא! חברה שלו שהיא עדיין חברה שלו אחרי כל מה שהיה בינינו
באה אליי לנועה ולליטל וסיפרה לנו על איך שהסקס ביניהם אתמול היה כ"כ מדהים "
מאור: מזהה? " הוא שאל המום כולו
אני: " מה ששמעת, הוא שכב איתה, הוא אשכרה הלך ושכב איתה.
אני אפילו לא יכולה לעקל את זה!"
מאור: "פאק מה הוא אידיוט?"
אני: " כן! הוא אידיוט מטומטם! " אמרתי ושוב פרצתי בבכי,
מאור: "דיי מאמי אין לך מה לבכות בגללו אם הוא ככה שילך להזדיין! " אחרי זה ירדנו למטה הבנות הסתכלו עלי
הן ידעו מה אני עוברת על מה אני חושבת,
אורן הסתכל עלי, ואני הסתכלתי עליו במבט אטום כועס מאוכזב,
עד שלא יכולתי יותר אמרתי לליטל שאני עולה לחדר שלה לנוח קצת כי אני לא מרגישה טוב.
עליתי למעלה לחצתי את הנעליים ונחתי קצת..
אחרי שעה שמעתי כבר שיש בבית שקט הבנתי שליטל נשארה פה, וזהו וכולם הלכו.
ובמילא הייתי אמורה לישון אצלה, אז כבר החלפתי לבגדי שינה.
נשכבתי על המיטה ועצמתי עיניים, שנייה לפני שאני נרדמת,
אורן:" שיר... "
ישר קפצתי, פתחתי את העניים והתיישבתי על המיטה
אני: " מה?! " אמרתי בטון תוקפני.
אורן: " מה יש לך את ככה? "
אני: " ככה אני מלאת מצבי רוח.. "
אורן:" שיר? הכל בסדר? "
אני: " כן אורן, הכל מעולה כמו אחרי סקס טוב! אתה מכיר את ההרגשה לא? " אמרתי בציניות
הוא ישר הבין לא היה פה מה לא להבין זה היה ברור ותוקף.
הוא התקרב אליי במטרה לחבק אותי או משהו אבל אני ישר העפתי ממני את הידיים שלו
אני: " שלא תעז לגעת בי, שלא תעז אורן, תיגע בחברה שלך.. אל תיגע בי."
אורן: " שיר.. זה פשוט קרה.. "
אני: "זה פשוט קרה.. איזה נחמד זה פשוט קרה ששכבנו על המיטה שלה זה פשוט קרה
שבכיתי שבועיים לפני כן עם מישהו שחשבתי שהוא אוהב אותי. ומה שקורה עכשיו זה שאני לא רוצה שתדבר איתי או שתתקרב אליי יותר, אוקי?" אמרתי בטון עצבני הוא כ"כ עצבן אותי
אורן: " אני אוהב אותך " הוא צעק!
אני: " אתה יכול לדחוף את השלוש מילים האלה לתחת של חברה שלך בסדר? "
ועפתי מהחדר התחלתי לבכות ולא רציתי שהוא יראה אותי ליטל הייתה למטה ישר חיבקתי אותה
וגם נועה הייתה שם, אורן ירד למטה אמר ביי והלך גם הוא.
התחשק לי למות, פשוט למות!
אחרי חצי שעה אני נועה וליטל עלינו לישון, כל הלילה הן אמרו לי שיהיה בסדר, עד שאחת אחת נרדמה
רק אני נשארתי ערה, עם עיניים נפוחות מדמעות, ולא יכולתי להירדם.
בבוקר קמתי וראיתי שאף אחת לא נמצאת לידי, ירדתי למטה וראיתי את שתיהן רואות טלוויזיה
נועה: " יפה שלי איך ישנת? " אני: " לא משהו... איך אתן?" ליטל: " פחות או יותר בסדר.. איך את מרגישה?"
אני: " גרוע.. "

-

אורן: " נעמה סיפרת למישו על זה ששכבנו? " אורן שאל אותה בטלפון
נעמה: " כה מאמי לחברות הקרובות.. " אורן: " את חברה של שיר וכאלה?" נעמה: " כן, למה יש בעיה עם זה? "שאלה.
אורן: " לא פשוט רציתי לדעת למי סיפרת.. "
נעמה: " בכל מקרה שיר הייתה יודעת אם לא ממני אז ממך. "
אורן: " למה שהיא תדע את זה ממני " הוא שאל מופתע.
נעמה: " כי אתם חברים טובים לא? "
אורן: " כן... חברים טובים."

-

בשעה 3 חזרתי הביתה.
רציתי להיות קצת לבד לדעת מה אני רוצה מעצמי
קיבלתי טלפון זה היה מאור, דיברנו סתם על אורן ועל חברה של מאור
אמרתי לו שאני לא רוצה לדבר על אורן יותר, שמצידי הוא נמחק!
ובאמת ככה זה, לא רוצה לשמוע עליו יותר.

-
אורן: " מה קורה אחי? "
עידו: " בסדר מה איתך? "
אורן:" בסדר אחי... עייף עוד מאתמול.."
עידו:" כה.. ליטל סיפרה לי גם מה היה הסיפור עם שיר
איך יכולתי לשכב עם נעמה אני לא מבין אותך... "
אורן: " זה קרה זה פשוט קרה, חוצמזה אין לה סיבה להאשים אותי
היא בטח הולכת לישון אצל עמית ומתנשקת איתו אז מה כאילו לה מותר לי אסור?!"
עידו: " מה אתה דפוק אחי?! היא נפרדה מעמית יום אחרי שהתנשקתם! היא לא אמרה לך!?"
אורן: " מה?! " אורן היה בשוק!
עידו:" היא סיפרה לו מה היה בניכם, היא אמרה לו שהיא עוד אוהבת אותך... "
אורן: " איך אתה יודע?
עידו: " ליטל אמרה לי.. דיברנו על זה קצת.."
אורן: " לא ידעתי... "
עידו:" לא ידעת.. עכשיו דפקת כל אפשרות שתחזרו להיות ביחד."
אורן: " כאילו שזה היה קורה.. "
עידו:" בטח שזה היה קורה. אתה פשוט היית עסוק עם נעמה
אז לא ראית את זה.. "
אורן: " טוב רד מהנושא הזה! אין לי כוח.. "
אורן היה בשוק ממה שעידו אמר לו, הוא לא ידע ששיר נפרדה מעמית
הוא כ"כ הצטער על מה שהוא עשה.
-
אחרי שדיברתי עם מאור הלכתי לנוח קצת, הייתי נורא עייפה מאתמול
ישנתי בקושי,
עד שצלצול טלפון העיר אותי
טוב מי החפרן עכשיו?!
הסתכלתי ועל הצג היה רשום אורן המאמי שלי!
אני חייבת לשנות לו את השם הזה הוא לא מאמי והוא ממש לא שלי!
סיננתי אותו כמובן ושיניתי את השם לאורן, רק אורן!
זה מה שמגיע לו.
הוא התקשר עוד 5 פעמים ואני שרציתי לישון הייתי חייבת לענות
אני:" מה אתה רוצה?!"
אורן: " לדבר איתך שיר אני חייב לדבר איתך.. "
אני: " לי אין מה לדבר איתך, את כל מה שהיה לי להגיד אמרתי לך."
אורן: " לא את לא."
אני: " מה לא אני לא, אמרתי כל מה שהיה לי להגיד. "
אורן: " מה לגבי זה שעזבת את עמית? התכוונת להגיד לי מתישו?"
אני: " זה לא עניינך אם עזבתי אותו או לא, אתה לא קשור אליי יותר!"
אורן: " אני כן קשור אליך, אני רוצה להיות קשור אליך שיר! אני אוהב אותך! "
הוא אמר, והוא לא שם לב מי נכנסה לחדר. נעמה עמדה שם, בהלם ממה שהיא שמעה כרגע.
=פרק 28=
נו יופי עכשיו הוא גם מנתק לי?! כמה חוצפה יש לבן אדם הזה כמה?!?!
נותרתי עצבנית!
-
אורן: " נעמה... "
נעמה:" אתה מה?! אתה אוהב אותה לא אני רוצה להבין, אתה אוהב אותה?! "
אורן:" זה לא ככה את לא מבינה בכלל.. "
נעמה: " אם תסביר זה יהיה נחמד,! " היא אמרה כועסת בעוד שהיא מתחילה לבכות
הם ישבו על המיטה שלו והתחילו לדבר,
אורן: " שיר היא לא באמת ידידה טובה שלי... "
נעמה: " אתה בגדת בי? איתה? כל הזמן הזה?! אתה פשוט בן זונה.! " היא צעקה
אורן: " לא! לא בגדתי בך! ואז הוא חשב עם עצמו עוד קצת, רק פעם אחת שקרתה לפני שבועיים."
נעמה: " מתי התכוונת לספר לי בדיוק? או שלא התכוונת?"
אורן: " תקשיבי דקה!, שיר ואני לא באמת ידידים טובים, אנחנו בקושי מדברים בינינו אחרי מה שקרה "
נעמה:" מה קרה? "
אורן:" אני ושיר היינו חברים, היינו ביחד חודשיים."
נעמה: " וואלה? טוב לדעת באמת! "
אורן:" אהבתי אותה.. היא אהבה אותי..."
נעמה:" אני צריכה לתקן אותך, אתה עדיין אוהב אותה לא? אתה רוצה להיות קשור אליה" היא הזכירה לו מה הוא אמר בשיחה בציניות
אורן: " נעמה.. שיר ואני עדיין אוהבים כן. אבל ניסינו לשכוח באמת.. ורציתי להמשיך הלאה, איתך.
אבל פשוט לא יכולתי."
נעמה: " אה לא יכולת? לא יכולת, לשכב איתי כן יכולת אבל לא יכולת להגיד לי שאתה אוהב מישי אחרת?!?!?
לא יכולת להגיד לי שבגדת בי איתה! לא יכולת? לא יכולת להמציא תירוץ יותר עלוב מאנחנו ידידים טובים?!?!"
אורן: " אני יודע שזה נראה רע באמת אבל לא רציתי לפגוע בך את היית חשובה לי, את עדיין חשובה לי!"
נעמה: " כן בטח תמכור את הסיפור הזה למישו אחר!"
אורן: " אני מצטער..." הוא לחש לי..
נעמה: " אז אתה יודע מה? אני לא סולחת אורן! " היא אמרה ויצאה מהחדר שלו..
אורן נשם נשימה עמוקה, הוא הרגיש רע, הוא פגע בכל מי שהיה סביבו והוא אפילו לא התכוון.
-

אני ישבתי קצת על המיטה, עשיתי שיעורים פעם ראשונה שאשכרה אני עושה שיעורים.
זה פשוט נס מה שהולך כאן,
כל הזמן הזה חשבתי על אורן, על כמה שהוא יכול להיות חרא.
על מה שהוא עשה, על מה שהוא אמר לי. " אני רוצה להיות קשור אליך " ט'חח בטח
הפלאפון שלי צלצל זה היה אורן, לא רציתי לענות לו חרא!
אבל.. אבל משהו משך אותי כן לענות. כן לבדוק מה איתו.
אני: " מה?!"
אורן: " אני צריך אותך.. " הוא לחש
שמעתי שמשו לא בסדר בקול שלו, ממש לא בסדר, כאילו.. כאילו הוא בוכה
אני: " למה אתה צריך אותי? " המשכתי בטון התוקפני שלי.
אורן: אני צריך אותך שיר! "
אני: " אורן, מצידי תלך לנעמה תשכב איתה או משהו, תתמודד עם ה- " צריך אותך " איכשהו.
אני חייבת להזכיר לך, שאני כבר לא הכתובת למכירת תירוצים גרועים, מצטערת!."
אורן:" אין יותר אני ונעמה. "
הוא אמר ואני השתתקתי,
אורן: " היא יודעת על עלינו, על מה שהיה. היא שמעה את השיחה שלנו "
אני: מזל... אחרת היא לא הייתה יודעת מכלום כי מישהו פה לא היה אומר לה את זה אפילו.. "
אורן: " די שיר! אני לא צריך את זה גם ממך חאלס! הוא הרים את הטון
אני אוהב אותך בסדר א- ו- ה- ב א-ו-ת-ך! הוא הדגיש כל אות
ותראי למה זה גרם תראי! "
אני:" אני באמת מצטערת, שהאהבה שלך אליי גורמת לך סבל!
למרות ש... לאהוב אותי זה לא כזה נורא תחשוב על זה, אהבת אותי
והיית חבר של מישי אחרת, אהבת אותי ושכבת איתה, אהבת אותי אבל אתה לא מפסיק לפגוע בי "
אמרתי בציניות.
אורן: " שיר.. נראה לי אני היחידי שעוד באמת אוהב פה." הוא אמר וניתק.
יופי אז עכשיו הוא מאשים אותי.. במה בדיוק? שאני אומרת את האמת..?
את יום שבת העברתי את כולו בבית עם נועה היא ישנה אצלי
דיברנו קצת על אור, מסתבר שזה ממש רציני בניהם.
דיברנו קצת על אורן וביום ראשון הלכנו ביחד לבית ספר.
כשהגענו ראינו את ליטל וישבנו ודיברנו כולנו, ואז המורה נכנסה.
המורה: " תלמידים יקרים, בשבוע הבא ביום ראשון אנחנו יוצאים לטיול שנתי
לנגב, לשלושה ימים, אני צריכה שההורים יחתמו על הטופס הזה שהם מאשרים
את צאתכם לטיול."
האא טיול שנתי! כל כך חיכיתי לו! חבל שהוא יוצא בדיוק שמתחיל להיות קר
אבל זה ממש לא נורא נעשה כיף וזה מה שחשוב!
בהפסקה כל החברים הלכו למדשאות, המקום הרגיל שלנו, איפה שכל החברים יושבים
הפעם נעמה לא הצטרפה אלינו והאמת הרגשתי רע עם זה
הרגשתי שרימיתי אותה, אחרי הכל לא באמת הייתי ידידה של אורן
והיא הייתה תמימה לחלוטין וסיפרה לי כל מה שהם עשו בלי לדעת בכלל שאני הייתי האקסית שלו
יותר גרוע מזה, הוא אהב אותי והוא היה איתה, היא בטוח שונאת אותי
ישבנו כולנו והתחלנו לדבר על הטיול השנתי, קבענו שכל החברים עושים את הקניות ביחד
ביום שלישי, הכי מצחיק כולם ביחד משתרעים על הסופר מרקט!
אני ואורן לא החלפנו מילה! שום כלום.
אחרי בית ספר הלכתי עם נועה לליטל, ישבנו אצלה עד הערב
בערב פרשתי הביתה, ועליתי לישון.
יום שני קמתי באיחור של שעה, אז התארגנתי מהר לבית ספר ולצערי הרב
היה לי בדיוק שיעור עם המורה ששונאת אותי אז היא לא הכניסה אותי לכיתה
ושוב נאלצתי ללכת לבית השני שלי – הספרייה.
ישבתי וסתם כתבתי ביומן בית ספר, הספרייה תמיד מפוצצת תלמידים לא משנה מה
כאילו כל המבריז נים, המפריעים, והאלה שסתם אין להם מה לעשות באים לשמה.
ישבתי בשולחן לבד ואז מישהו הצטרף וישב לידי.
לא הכרתי אותו אז המשכתי בשלי הוא עשה איזו עבודה היה נראה כאילו הוא בכיתה י'ב
חתיך.
ואז עוד שני בנים הצטרפו לשולחן כי לא היה מקום בשולחנות האחרים הייתי מוקפת בנים
במקום ללמוד היסטוריה, הייתי עם בנים כמה טוב!
-
...: " נוו אחי אני אומר לך שזו היא! " הוא אמר בקול לחבר שיש משמלאו.
...: " נו תשאל אותה" והוא הסתכל עלי
מה הם עד כדי כך סתומים שהם מדברים עלי, מולי ועוד בקול?!
..: " תגידי את חברה של עמית? " הוא פנה אליי
אני: " הייתי " אמרתי והמשכתי להתעסק ביומן.

היה צלצול אז הלכתי לכיתה ראיתי שאף אחד לא שם, אז תיארתי לעצמי שהם בטח במדשאות.
ואז ראיתי את עמית ואת מאור גם יושבים שם,
ניגשתי ואמרתי שלום בכללי לכולם,
ישבתי ליד ליטל וכל ניהלו שיחות רגילות, עמית הסתכל עלי. אני לא הסתכלתי,
כאב לי, עדיין, ידעתי שפגעתי בו ולמרות שמאור אמר לי שהוא לא שומר טינה זה עדיין כאב לי.
-

..: " יופי אז יש לכם בעיה, כי אני נשאר כאן, מה תעשו תעברו מבלי לקחת אותי איתכם?! "
..: " זה לא בסדר מה שאתה עושה אלון אתה יודע כמה אבא שלך קרע את התחת בשביל העבודה הזאת
עבד שעות על גבי שעות והנה עכשיו שהוא מקבל את מה שהוא רוצה, מקבל קידום, אתה פתאום מחליט
שאתה מפנה לו גב! "
אלון: " אמא זה לא קשור! אי אפשר להתחשב גם בי,
יש לי פה חיים יש לי פה חברים חברה מה אני צריך עכשיו עיר חדשה.!"
אמא: " גם שמה יהיו לך חברים ואני לא דואגת לגביי הבנות. "
אלון: " אהה אז כאילו אני אמור למחוק את טל מהחיים שלי בגלל שאתם מחליטים לעבור? "
אמא:" לא למחוק, תוכלו להישאר ידידים."
הוא התעצבן, איך היא לוקחת את זה בכזאת פשטות.

-

אחרי הבית ספר חזרתי הביתה לנוח קצת, הבית ספר פשוט מתיש אותי
בערב הלכתי למאור קצת ישבנו ודיברנו,
הוא תמיד עוזר לי לא משנה מה לא משנה כמה המצב שלי חרא
הוא תמיד יראה לי את הצד החיובי.

בבוקר יום שלישי שמתי לי שעון מעורר ל7:00
שאני לא אאחר כמו אתמול, דאגתי שהמורה תגיד את זה לאמא שלי
וחבל עלי.
אז התארגנתי בצי'ק, והלכתי לבית ספר.
סגרנו שבשעה 5 כולם יהיו בסופר וזה..
אז הודעתי לאמא שתשאיר לי כסף,
אחרי בית ספר הכנתי לי רשימה של דברים לטיול השנתי,
כמה בגדים כמה מגבות וכאלה, אני ידועה בתור אחת שלוקחת את כל הארון
נו מה לעשות, אני חייבת אפשרויות בחירה.
ב4 וחצי אמא חזרה מהעבודה הביאה לי 200 שקל ואז ב5 היא הקפיצה אותי לסופר.
זה היה מצחיק, עשינו מפגש בסופר, כולם עומדים כזה בכניסה מחכים.
אחרי שחיכינו לכולם שיבואו נכנסו, וישר הלכנו למקום של החטיפים, לקחתי מלא חטיפים
אחרי הכל טיול שנתי, חיפשתי לי מנות חמות,
ואז אורן גם הוא התקרב לכיוון של המנות חמות והתחיל לחפש את המנות שהוא אוהב
הייתה שתיקה בכלל לא דיברנו, לא רציתי לדבר איתו, לא היה לי על מה.
הוא התקרב כדי לחפש עוד מנות חמות ויכולתי להריח את הבושם המדהים שהוא שם
זה הזכיר לי את אותו ערב בבית של מאור שהתנשקנו, ושוב כאב לי, למה הכל חייב להיות כ"כ מסובך.

אחרי הקניות חזרתי הביתה, שמתי הכל בשקיות ואת מה שצריך דחפתי למקרר עד ליום ראשון
אחרי זה עליתי למעלה לחדר כדי להוציא את הבגדים המלוכלכים ולהכניס אותם לכביסה
קיבלתי הודעה,
מ- אורן.
" סליחה..."
הוא ביקש סליחה. נו יופי אני מוכנה להתערב שהוא אפילו לא יודע על מה הוא מבקש.
או שכן? אוח.
לא ידעתי מה להחזיר לו תשובה, לסלוח לא לסלוח
למה הוא חייב להיות כזה אידיוט למה? החזרתי לו הודעה " אתה יודע בכלל על מה אתה מצטער?"
" כן, על כמה שאני אידיוט " נו יופי לפחות בדבר אחד אתה צודק. " אידיוט זה לא מספיק. "
" סליחה על זה שדפקתי את הדבר הכי טוב שהיה לי. "
" את נעמה? " החזרתי בציניות
" אני מנסה להיות רציני איתך, אל תתחילי כבר הצטערתי על זה מיליון פעם "
" אז מיליון פעם זה לא מספיק אורן.. "
" מצטער. "
" גם מיליון ואחת לא, אורן אתה אפילו לא יודע על מה אתה מצטער. "
" אני יודע על מה, אני אמרתי לך, הרסתי את הדבר הכי טוב שהיה לי
זאת היית את."
לא היה לי מה לענות, אז הוא התקשר,
אני: " אה?"
אורן: " את סולחת לי? "
אני: " לא יודעת.. "
אורן:" מה אני צריך לעשות כדי שתסלחי לי..? "
אני: " תחשוב אתה בעצמך מה אתה צריך לעשות. "
אורן: " שיר, בואי נחזור להיות ידידים.."
אני: " ממתי בדיוק היינו ידידים תזכיר לי.? "
אורן: " אז בואי ננסה, אם לא כחברים לפחות כידידים."
ככה הוא מוותר עלינו, אבל אני לא רציתי להישאר איתו בריב אז הסכמתי.
מיד אחרי השיחה התחלתי לארוז את הבגדים שאני לוקחת,
כל הדברים הכנסתי אותם למזוודה ועוד תיק, גם זה בקושי.
ואחרי זה הורדתי אותם למטה שיהיו מוכנים למחר,
אני ישנה עם נועה ליטל ועדי בחדר, וואי הולך להיות כ"כ כיף!
בשעה 00:00 הלכתי לישון מחר הייתי אמורה להתעורר ב6 ואז האוטובוס בא ואוסף אותי מהתחנה לבית ספר
גאדד, 6! אני בקושי מתעוררת ב7 וחצי אז ב6?
" שיר קומי מאמי שלא תאחרי את האוטובוס" אמא שלי באה והעירה אותי
התעוררתי מהר בטח גם ההתרגשות השפיעה על זה...
התחלתי להתארגן צי'ק צא'ק הוצאתי את המים מהמקרר, דחפתי 1 לתיק שעליי ועוד אחד לתיק שיהיה בתוך האוטובוס.
דחפתי מסטיקים ועוד כל מיני שטויות ואז אמא לקחה אותי לתחנה, מסכנה גם היא הייתה עייפה
כשהגעתי לתחנה ראיתי הרבה ילדים עם מזוודות ותיקים, כולם עייפים רק מחכים שהאוטובוס יבוא
נפרדתי מאמא וחיכיתי לאוטובוס, כשהוא הגיע ישר דחפתי התיק ואת המזוודה ועליתי לאוטובוס,
הגענו לבית ספר, כל השלוש שכבות י' י'א י'ב היו שם, מלא ילדים רק מחכים לעלות לאוטובוסים.
ראיתי את נועה ואת אורן עומדים, אז הלכתי לכיוון שלהם
אני: " היי.. " אורן הסתכל עלי " היי... "
נועה: " וואי אני כ"כ עייפה! למה לא יכולים לאחר לנו את זה בעוד שעה?!"
אני: " חח כן גם אני ממש עייפה אי אפשר לתאר כמה.. "
ואז עידו ליטל ונועם הצטרפו אלינו, ומיד אחר כך גם עדי.
האוטובוסים הגיעו ישר כל הילדים התנפלו על אוטובוס ואני לא רציתי,
יותר מדי להידחף אז האמנתי שישמרו לי מקום.
אחרי כמות לא קטנה של ילדים מהכיתה שעלו גם אני עליתי, קראו לי לספסל האחורי
נועה: "הנה מאמי שבי פה!" והיא הצביעה לשבת ליד אורן.
יופי, נסיעה של 5-6 שעות ואת כל זה אני אעביר עם אורן,
הנחתי את התיק שלי ברצפת האוטובוס והתיישבתי, הוא הסתכל ואני שמתי את האוזניות עלי
ושמעתי מוזיקה קצת, ואז הוצאתי את האוזניות וניסיתי להירדם, אני לא יכולה להירדם עם מוזיקה
מפריע לי מדי...
אחרי חצי שעה נמנמתי.. הרגשתי שמישו שם את היד שלו על היד שלי
ישר קפצתי, הסתכלתי וזה היה אורן
אורן:" שיר.. המורה רוצה לדעת שאת פה. "
שיר: " מה? אה.. אניי פהה! צווחתי למורה"
נו יופי היא הוציאה אותי מהשינה שהייתי בה עכשיו אין סיכוי אני אירדם
נועה י/שבה מאחורי עם עדי, וליטל ועידו ישבו להם בספסל האחורי בצד בצד והתחרמנו להם
אחרי חצי שעה של פטפוטים עם נועה ועדי שמתי לב שאורן נרדם, אוף הוא היה כזה חמוד.
הוא נראה רגוע כזה, לא הפסקתי להסתכל עליו, זה הרגיע גם אותי.
עד שהוא פתח את העניים ויצאתי ממש דפוקה שמסתכלת עליו.
אורן: אי אפשר להירדם באוטובוס הזה.. וואי"
אני:" כן.. ויש לנו עוד 4 שעות ככה... "
אורן: " אז תספרי לי משהו מעניין " הוא אמר..
אני: " משהו מעניין משהו מעניין.. אממ אין לי... תספר אתה. "
אורן: " אממ, את תכעסי אם אני אומר.. "
אני: " תגיד מה? "
אורן: " שאני אוהב אותך... "
שיניתי את ההבעה שלי,:|
אני: " אורן... כבר דיברנו על זה.. "
אורן:" אני יודע... פשוט הייתי חייב להגיד את זה שוב... את כועסת?"
אני: " לא כועסת. להפך. פשוט אין כ"כ הרבה מה לעשות עם זה, לא הולך ראית.. "
אורן: " ואם כן ילך?"
אני: " זה ל-א ילך. אורן.. ראית מה קורה שאנחנו ביחד."
אורן: " יש לנו שלושה ימים עכשיו מנותקים מהסביבה רק הכיתה שלנו רק חברים בלי לימודים.
טיול שנתי שאפשר לעשות בו רק כיף.. "
אני: " מה אתה אומר בזה? " איבדתי אותו
אורן: " אני אומר בואי ניקח את השלושה ימים האלה בשביל להיות ביחד,
אחרי זה כבר יהיה מה שיהיה, פשוט להיות את השלושה ימים האלה ביחד."
הוא בלבל אותי, מצד אחד ממש רציתי, שלושה ימי גן עדן, להיות איתו כל הזמן גם בלילה
משהו שהתגעגעתי אליו ממש, אבל מצד שני, זה שוב לפתח תקוות זה שוב להיפגע וזה שוב לבכות ואין לי כוחות, נגמרו.
אני:" אני... אני לא יודעת.. "
אורן:" תחשבי על זה... בנתיים תביאי קצת מהמוזיקה שלך למה שלי שירים חרושים.. "
הוצאתי את הmp נתתי לו אוזניה ואני לקחתי אוזניה, ושמתי את הראש שלי על הכתף שלו
וחשבתי, מה עושים עם כל זה, עד שנרדמתי,
נועה: " שירר! אורן קומוו, אנחנו עושים עצירה! בואו נקנה אוכל "
נועה צעקה, אני ואורן קמנו ראיתי שאנחנו איפה שהוא בדימונה,
אני ואורן ירדנו עם כל השאר והלכנו לקנות אוכל, מיד אחרי זה ישבנו עם כולם.
היה מצחיק, גם דיברתי הרבה עם אורן לא עלינו סתם צחוקים דיבורים והיה כיף.
אחרי חצי שעה של עצירה עלינו לאוטובוס והעצירה הבאה היא האכסניה!
הנסיעה עברה סבבה העברנו צחוקים עם כולם, עשינו מורל באוטובוס והיה ממש מצחיק
המורים התחילו להעיר לנו שאנחנו עושים רעש אבל לא הפסקנו!
אחרי נסיעה ארוכה ומייגעת הגענו לאכסניה, הודיעו לנו שבעוד חצי שעה יש ארוחת ערב ומיד אחרי
זה יהיו לנו שעתיים להתקלח ואחרי זה ללכת לשיחה עם המחנכת, כל כיתה.
אני נועה ליטל ועדי נכנסו לחדר הנחנו את הדברים, אני ישר נכנסתי להתקלח לא אכפת לי שבעוד חצי שעה
צריך להיות שם, אז אני אאחר טיפה, אבל לא יכולתי לוותר על מקלחת.
אחרי 20 דקות יצאתי התלבשתי ומהר הצטרפתי לבנות ששמרו לי מקום בחדר האוכל.
האוכל היה מזעזע, אבל מזלי הבאתי מנות חמות והרבה, מיד אחרי זה כולם הלכו לחדרים להתקלח
בעוד שהבנות מתקלחות, אני חשבתי לעצמי מה אני עושה ואז דיברתי על זה עם נועה.
נועה: " אני הייתי מסכימה.. "
אני:" למה?"
נועה:" זה 3 ימים שאת יכולה לנסות לחזור למה שהיה, זה לא עוד פעם להיות חברים
זה לחיות את ה3 ימים האלה ואחר כך יהיה מה שיהיה בלי לחשוב יותר מדי, וזה טוב.
זה יעשה לך טוב! "
אני:" ואם זה יעשה לי רע?"
נועה:" רע? תראי איך המצב רוח שלך השתנה מאז שדיברתם באוטובוס, זה יכול לעשות לך רע?"
אני: " צודקת.. "
חיכיתי עד שכל הבנות יצאו והלכנו לשיחה עם המחנכת
שהגענו ראיתי שאורן לא היה,
מורה: " איפה אורן? "
נועם:" מתקלח, הוא לא הספיק"
מורה: " הוא תמיד חייב לאחר גם פה.. טוב לך תקרא לו, תזרז אותו"
אני:" אני אלך! " אמרתי זו הייתה הזדמנות טובה לדבר איתו
ניגשתי לחדר שלו, דפקתי על הדלת אבל אף אחד לא ענה, אז פתחתי
ושמעתי את המים במקלחת הבנתי שהוא מתקלח אז דפקתי על דלת המקלחת
אורן: " אני יוצא אני יוצאא" הוא בטח חשב שזה אחד מהבנים. צחקתי
הוא פתח את הדלת כשהוא עם מגבת לחלק גופו התחתון בלבד,
הוא היה די בשוק לראות אותי עומדת מולו,
אני: " היי.! "
אורן:" חח היי, הוא יצא מהמקלחת עם מגבת והתיישב על אחת המיטות "
אני:" אתה.. אתה לא מתכוון להתלבש או משהו? " שאלתי מופתעת
אורן: " עוד מעט לא לחוץ לי.. "
אני: " חח אז כדאי שיהיה לחוץ לך, רחל מחכה לנו! "
אורן: " אווי נכון השיחה המפגרת הזאת, וואי אין לי זין לזה!"
אני: " אז תגדל אחד, " חייכתי
אורן: " מה את עושה כאן במקום להיות בשיחה? " הוא שאל
אני: " אממ בעיקרון לקרוא לך, אבל גם לדבר איתך."
הוא סימן לי לבוא לשבת לידו, לשבת קרוב לשרירים שלו לא יעשה לי טוב אבל מילא.
אני: "אממ.. בעיקרון... כאילו לא יודעת, חשבתי על זה" כולי התבלבלתי ולא ידעתי מה אני רוצה מהחיים שלי
אורן: " שיר.. הכל טוב?"
אני:" כן... ברור "
הבנתי שבדיבור זה לא ילך אז החלטתי ללכת על מעשים,
התקרבתי אליו קרוב קרוב, ולחשתי לו " היי" עם חיוך זומם, הוא התבלבל " ה.. היי "
ואז נישקתי אותו, נשיקה כזאת שפשוט מרגישים את זה בכל הגוף, התחשק לי לטרוף אותו
נגעתי לו בשרירי הבטן שאני כ"כ אוהבת, ואז נזכרתי שהוא רק עם מגבת עליו והמורה מחכה
אז עצרתי הוא עוד היה עסוק בלהבין מה קורה
אני:" אז החלטתי לקחת את השלושה ימים האלה ולראות מה יקרה. "
אורן: " אני שמח... " הוא חייך את החיוך המדהים והמהפנט שלו
אני:" עכשיו אתה צריך להתלבש.. אני חוזרת לשיחה תעשה את זה כמה שיותר מהר! "
באתי ללכת הוא משך אותי אליו ודפק לי נשיקה ארוכה ושחרר אותי
כמעט דפקתי את הראש בדלת,
חזרתי לכל הכיתה
אני:" אורן עוד שנייה בא."
ובאמת אחרי 5 דקות גם הוא הצטרף, הוא ישב לידי על הרצפה ולקח לי את היד ושילב אותה עם שלו
נועה וליטל הבינו מה קורה וחייכו להן
לא הייתי אומרת שחזרנו להיות יחד, רק בדקנו את האפשרויות, עד עכשיו בדקנו איך זה להיות לבד
ופגענו בעצמנו ובאנשים אחרים וזו הייתה התקופה הכי מגעילה שלי, עכשיו אנחנו מנסים ביחד,
וזה מרגיש לי טוב...
אחרי השיחה, הלכנו כולם בחזרה לחדרים להתארגן למסיבת דיסקו שמארגנים לנו.
נועה: דיי ספרי לי עכשיו את כל הפרטים אבל עכשיו! "
ליטל: כן! ואל תחסירי שוב דבר קופה! "
הן התנפלו עלי, מחכות לשמוע את כל הפרטים, אז סיפרתי להן הכל, על מה שהיה בחדר
ליטל: " אוף איתכם אתם כאלה מדהימים! "
נועה: " כן דיי! איזה כיף לך "
אני: " אני עוד לא יודעת מה קורה בינינו.. "
נועה: " מה שזה לא יהיה, זה עושה לך טוב!"
ליטל: " ב-ד-י-ו-ק! "
צחקנו ואז התארגנו שעה שלמה כדי לצאת, לבשתי חצאית מיני וגופית סבא לבנה מקושטת כזאת
וכפכפים, התאפרתי ויצאנו,
כשהגענו, ליטל:" נו איפה עידו וכולם? "
אני:" אני לא רואה אותם.. "
נועה:" אוף, רק המאמי שלי לא כאן."
אני:" אני בטוחה שגם הוא חושב עליך עכשיו.. "
נועה:" כן.. הוא שלח לי הודעה שהיינו בחדר שהוא ממש מתגעגע, אני אוהבת אותו! "
ליטל:" אוו "
ואז ראינו את עידו ואורן מתקרבים אלינו, הוא נראה פשוט מדהים פשוט דוגמן פשוט וואו,
הוא לבש מכנס שלושתרבע צבאי כזה, וגופיית סבא בדיוק כמוני, רק שהיא לא מקושטת,
הוא היה פשוט מהמם, חייכתי אליו,
הוא התקרב אליי וחיבק אותי במותניים ונישק אותי נשיקה קטנה על הפה
בעוד שאנחנו מחובקים " מה קורה שירוש שלי? "
אני:" בסדר... " חייכתי אליו ואז כולנו נכנסו למסיבה,
כל השכבה הייתה שם, במקום הזה שארגנו לנו והיה מטורף הביאו dj דווקא סבבה
אני ואורן רקדנו ביחד, והיה כ"כ כיף..!
ב12:00 סגרו את המסיבה והכריזו על כיבוי אורות, בסדרר כאילו שמישו ילך להם לישון.
אורן:" תבואו אלינו היום לחדר... "
ליטל:" תבואו אתם אלינו המורים ממש לידנו יהיה לנו קשה לצאת, אתם תתחבאו או משהו.. "
אורן: " נחשוב עליכן" אז נתתי לו אגרוף כזה קטן ולא מזיק
אז הוא תפס אותי מאחורה והרים אותי, והתחלתי לצרוח חח
אז המורה שלנו באה ושאלה מה הולך כאן, אמרנו לה שאנחנו צוחקים והיא הלכה חח
נכנסו לחדר, והתחלנו לטחון חטיפים ברמות, כל אחת טחנה איזה שני חטיפים
עד שעה 3 חיכינו להם והבנו שהם לא יבואו התאכזבתי אבל הבנתי שאין מצב עם המורים
שחשים בצבא ועושים פטרולים בחוץ,
אז החלפתי לבוקסר וגופיה ארוכה וכבר כל אחת נכנסה למיטה והתחילה להירדם לאט לאט
שאני כבר הייתי על סף הרדמות מלאה, מישהו התקרב אליי ממש נבהלתי ישר קפצתי ורציתי לצרוח אבל הוא סתם לי את הפה
זה היה אורן, הוא חייך אליי וסימן לי לשתוק. הוא נכנס איתי למיטה,
אני: " טוב שנזכרת להגיע "
עידו: " נזכרנו!" עידו אמר מהמיטה של ליטל שהיא כולה צוחקת, נועה ישנה כמו חמודה
אורן חיבק אותי והיינו פנים מול פנים,
אורן: " את כזאת יפה.. " הוא לחש לי.. תוך כדי חיוך
אז נישקתי אותו התנשקנו המון, עד שהחלטנו ללכת לישון ביחד,
אז הסתובבתי והוא חיבק אותי מאחורה ונרדמנו.
בשעה 6 וחצי, שמתי לב שהוא קם הוא נתן לי נשיקה על הפה והוא ועידו יצאו מהחדר.
אני המשכתי לנמנם עוד שעה עד שהעירו אותנו...
התחלנו להתארגן ואחרי שעה כבר היינו באוטובוסים, הלכתי למושב שלי ואורן לא היה,
בהיתי בחלון ואז אורן בא משום מקום ונישק אותי, גם בלילה גם עכשיו הייתי בחלום פשוט.
..:" אז מה.. אני מבינה שצריך להגיד לכם מזל טוב... " היא פשוט הגיעה משום מקום.
=פרק 29=
נעמה עמדה שם מולנו, בשיא הציניות, ואני הרגשתי לא נעים.
אורן: " נעמה... "
נעמה: " עזובב! " והיא הלכה.
עיקמתי פרצוף, יכולתי לתאר לי מה היא מרגישה,
רימו אותה, לגמרי.
אורן:" זה כזה מבאס שאני לא יכול לסגור את העניין איתה בתור ידידים
ושזה לא יהיה ככה. "
אני:" אורן מה חשבת שזה לא יפגע בה, לגלות שהמישו שאת הכי אוהבת בעולם
בגד בך זה קשה. אני יכולה להבין אותה "
אורן:" אני מבין שגם את עדיין פגועה.. "
אני:" אין טעם לדבר על זה אמרנו שלפחות הטיול הזה נשכח, לא? " קרצתי לו
לא רציתי להמשיך ולדבר על זה, לפחות לא עכשיו, לא בימים המדהימים האלה איתו.
אורן: " צודקת" הוא חייך אליי ונתן לי נשיקה, " ורק תזכרי שאני אוהב אותך... ורק אותך " הוא לחש לי
אחרי נסיעה של 10 דקות הגענו למכתש הגדול או הקטן או מה שזה לא יהיה אני רק יודעת שהיה קפוא
פשוט ככה! הצטערתי על זה שלא הבאתי שמיכה או משהו, מינימום חרמונית!
הלכתי עם אורן כל הזמן, לא עזבנו אחד את השני לשנייה!.
אחרי זה התיישבנו לעשות הפסקת אוכל,
נועה: " אוח כל כך קר פה! "
אני:" כן ממש! אני לא מבינה איך לא אמרו לנו להביא משהו ארוך.. "
נועה: " אמרו.. פשוט את היית עסוקה בלהוציא את אורן ממקלחת, "
אורן: " עכשיו אני אשם! " וצחקנו כולם.
בשעה 6 אחרי טיול לאורך כל המכתשים בעוד כמה אדמות לא ממש מעניינות חזרנו לאכסניה מתים מעייפות קפואים
אך עם רצון עז לעשות משהו בלילה האחרון.
אחרי מקלחת חמה הלכנו לחדר האוכל, ישבנו עם הבנים ששמרו לנו מקום
הלכתי מלחמת אוכל עם אורן, זרקתי עליו אפונה והוא זרק עלי תירס.
עידו:" נו אז מה עושים היום?"
רועי: " שמעתי מארגנים אחלה מסיבה בחדרי הבנות " והוא הסתכל עלינו.
כולנו צחקנו,
נועה:" חמודים, שום מסיבה אצלנו דפקו אותנו קרוב קרוב לחדרים של המורות!"
אורן " אז בואו לישון אצלנו. "
עידו: " יש לנו שתייה וזה.. "
נועה: " אוקי! " נועה ישר הסכימה חח היא הצחיקה אותי
אז קבענו ב12:00 אחרי כיבוי האורות ללכת ולישון אצל הבנים.
בשעה 8 חזרנו לחדר, עדי וליטל נכנסו להתקלח ואני ונועה שכבנו על המיטה
נועה:" נו אז מה איתך ועם אורן. "
אני: " טוב לי.. פעם ראשונה שאני מוציאה את המשפט הזה אחרי שבועיים ומשו של חרא! "
נועה: " כן גם רואים את זה עליך שטוב לך.. נו ככה צריך אולי אחרי הכל תחזרו להיות ביחד! "
אני: " אני.. אני לא יודעת... נועה עכשיו הכל טוב מה יהיה אחר כך.. "
נועה: " אחר כך יהיה עוד יותר טוב!, תקשיבי שניכם למדתם את הלקח,
אתם צריכים לתת לעצמכם עוד צ'אנס."
אני: " היום אני ארצה לדבר איתו על זה, למרות שאמרנו שלא מדברים על זה
אני רוצה לא יודעת לראות מה הוא מרגיש.. "
נועה: " מה את רצינית כאילו?"
אני: " מה?" לא הבנתי
נועה: " הוא ממש מאוהב בך, הוא דואג לך הוא שומר עליך הוא אוהב אותך שיר! "
אני:" אם הוא כל כך אוהב אותי למה הוא שכב עם נעמה?"
נועה:" מעבר לזה שהוא אוהב אותך הוא גבר, ברגע חרמנות אחד והוא לא רואה בעניים "
אני: " לא יודעת, אוף מתוסבך,"
נועה: " לא מתוסבך את פשוט צריכה להחליט "
ואז עדי וליטל יצאו, ישבנו ודיברנו על כל מיני שטויות.
הכנתי לי מנה חמה כי לא נגעתי באוכל שמה, ואז אחרי שהמורה באה בדקה שאנחנו ישנות וחמודות
הלכנו לעבר החדר של הבנים מה שלא התגלה כפשוט בכלל, היו מלא מורים בחוץ.
אבל למזלנו היו עוד ילדים בחוץ ככה שלא הרגשנו לבד.
הגענו לחדר שלהם דפקנו על הדלת והם הכניסו אותנו, אורן חצי שכב חצי ישב במיטה שלו
אז הלכתי והצטרפתי אליו, " יפה שלי עברתן בשלום את המורות? "
אני:" כן.. מה שלא היה פשוט בכלל! "
אורן: " חח שמנה.. "
אחרי חצי שעה של דיבורים שמענו את אחת המורות מתקרבת!
עכשיו היינו 4 בנות בחדר של 4 בנים!, זה לא היה טוב בכלל.
אז מהר כיבינו את האורות וכל אחת נכנסה עם מישהו
אני עם אורן ליטל עם עידו עדי עם רועי ונועה נכנסה לשירותים
אורן כסא מעלינו את השמיכה, ונהיינו ממש צמודים אחד לשני שלא תראה שיש עוד מישהו,
חיבקנו אחד את השני קרוב קרוב קרוב, רק שלא תרגיש.
נועם הלך לפתוח למורה עשה את עצמו ישן, כולם שמרו על שקט והיא הבינה שכולם ישנים אז יצאה
ואז התחלנו להיקרע מצחוק.
אחרי שעתיים החלטנו ללכת לישון.. נועה פתחה עוד מיטה שהייתה שם אני עדי וליטל ישנו עם הבנים
אורן: " כל כך טוב לי איתך אני לא רוצה שזה יגמר.. "
אני:" אתה לא יודע כמה אני מרגישה טוב כרגע, ביומיים האלה, אני לא רוצה שהם יגמרו."
אורן: " כשהם יגמרו.. מה יקרה בינינו?"
אני:" שש. " הנחתי לו אצבע על השפתיים. " אנחנו לא מדברים על זה כרגע... "
החלטתי להקשיב לנועה קצת. לא לדבר על זה,
והתנשקנו, הרגשתי את החום שלו וזה עשה לי טוב, הרגשתי בטוחה.
למחרת אני והבנות התקפלנו ב6 מהר לחדרים שלנו חזרה.
ונרדמנו לעוד שעה, אחרי שעה המורות העירו אותנו ואמרו שנאסוף את הדברים שלו ואת המזוודות.
אחרי שעה יצאנו,
היה טיול פחות משעמם מאתמול, ובסופו חזרנו הביתה,
לא ידעתי מה יקרה ביני לבין אורן, רציתי לחזור להיות איתו חשבתי על מה שנועה אמרה לי
על מה שאורן אמר לי,
אחרי נסיעה ארוכה מאוד הגענו לבית ספר, שם כולם נפרדים והולכים הביתה אמא ואבא היו אמורים להגיע
ולאסוף אותי,
נפרדתי מכולם ואז הלכתי לאורן,
הוא הסתכל עלי וחייכתי אליו " היה לי כיף. הדבר הכי טוב שקרה לי בשבועיים האחרונים
והכל בזכותך.. " נישקתי אותו בפה " אני אוהבת אותך... " לחשתי לו.
והלכתי לאמא ואבא שבאו לקחת אותי, הייתי מלאת חוויות מלאת שמחה, הרגשתי ממש טוב.
אני חושבת שעשיתי את ההחלטה שלי בנוגע לאורן.
אמא ואבא שאלו אותי איך היה בטיול, אמרו שהיה שקט מדי בבית והם התגעגעו אליי, אני עושה להם הרבה רעש:)
שנכנסתי פרקתי את המזוודה ושלחתי את רוב הבגדים לכביסה למרות שרק בחצי מהבגדים השתמשתי ופחות.
נתנו לנו יום חופש מחר ככה שרק ביום ראשון אנחנו חוזרים ללימודים כמה נחמד.
את סוף השבוע העברתי בשינה, את רובו, בשבת נסעתי לדודים, והיה דווקא נחמד לא ראיתי אותם הרבה זמן.
ביום ראשון חזרתי רעננה וחדשה לבית ספר, עם מצב רוח טוב, למרות שעוד לא דיברתי עם אורן, הוא גם לא התקשר או משהו
בטח נתן לי את הזמן לחשוב.
נכנסתי לכיתה ראיתי את אורן ואת נועה יושבים ומדברים ניגש אליהם ואמרתי לכל אחד שלום, בלחי.
אחרי 2 דקות נכנסה המורים ואחריה עוד ילד, שוב ילד חדש? מה קרה לכיתה שלנו?
הוא יפה, גבוה, שרירי, עיניים כחולות או משהו כזה, ושיער קוצים.
המורה: " יש לנו ילד חדש בכיתה... אלון.. נכון? היא פנתה אליו כדי לשאול אם זה השם.. "
אלון: " כהה. "
מורה: " טוב אתה יכול לשבת ליד אורן... "
והוא הלך וניגש לידו. בהפסקה נועה וליטל הלכו לדבר איתו, הן אוהבות להתיידד עם אנשים חדשים
אורן בא לכיוון שלי, " מה קורה? "
אני: " בסדר מה איתך? " חייכתי אליו
אורן: " בסדר גמור... את עושה משהו היום? "
אני:" אממ לא שידוע לי, למה? "
אורן: " חשבתי שאולי תבואי אליי? "
אני: " אוקי אני אבוא אחרי בית ספר...?"
אורן: " אממ אפשר אחרי זה למה יש לי משהו לעשות לפני כן?"
אני: " אוקי, אני אדבר איתך כבר מתי.. "
אורן: " טוב יפה שלי... "
יפה שלי, כמה זמן לא שמעתי את זה ממנו,
מיד אחרי זה כולם הלכו לשבת במדשאות אני הלכתי לילד החדש, אלון או מה שזה לא יהיה
אני:" שלום! "
אלון: " היי. " הוא אמר לי בטון יבש ועייף.
אני: " אני שיר, "
אלון: " אלון... "
אני:" מה קרה... לא טוב לך פה?"
אלון: " חרא מקום.. "
אני: " ממש לא.. אני בטוחה שיהיה לך טוב פה.. "
אלון: " לא יהיה לי טוב פה פ'סדר?! " הוא אמר בטון עצבני
וזה נורא עצבן אותי כולה באים להכיר אותך שלא תהיה לבד מה הוא צועק!
אני:" טוב מה אתה צועק אידיוט?!"
אלון:" תתחילי להירגע! "
אני יצאתי מהכיתה עצבנית ממנו! מטומטם!
הלכתי לכולם, " וואי איזה מטומטם הילד החדש! "
נועה: " למה הוא דווקא נראה טוב... "
אני: " מה הקשר?! הוא פשוט אידיוט, אופי מגעיל... "
נועה:" למה מה הוא אמר לך.. "
אני:" סתם עצבני על כל העולם שהוא עבר דירה.. "
נועה: "נוו אפשר להבין אותו, אין לך ממה להתעצבן תשבי ותירגעי "
היא ניסתה להרגיע אותי אבל אני הייתי עוד עצבנית עליו אידיוט.
מיד אחרי בית ספר חזרתי הביתה, התרגשתי מזה שהיום אני הולכת לאורן
הייתה לי תחושה טובה לגביי זה...
בשעה 3 אורן התקשר אליי שאל אם אני רוצה לבוא אליו עכשיו
אז אמרתי לו שאני מתארגנת ובאה, ב3 וחצי הייתי אצלו ודפקתי בדלת
אמא שלו פתחה לי
" היי מתוקה מה שלומך?"
אני: " אני בסדר... איפה אורן? למעלה?"
...: " אה לא.. הוא הלך לקנות לי כמה דברים שאני צריכה
אבל הוא ביקש שתחכי לו בחדר."
אמרתי בסדר ועליתי לחדר שלו, כשנכנסתי לא האמנתי למה שראיתי!
החדר היה חשוך, ורק הנרות בצורת i love you היו דלוקים
זה היה כ"כ יפה, זה היה הדבר הכי מדהים שעשו לי אי פעם.
הייתי בשוק ואז הרגשתי מישהו מאחורה מחבק אותי, ידעתי שזה אורן
אני: " מאמי!"
אורן: " אהבת? "
אני: " דיי זה כ"כ יפה! "
אורן:" כל דבר בשבילך... "
הוא הדליק את האור וכיבה את הנרות...
הוא חיבק אותי והסתכל עלי, " אז מה את אומרת... "
אני: " מה אני אומרת.. אני אומרת שאתה פשוט מדהים! "
אורן: " אז אנחנו ביחד? "
אני: " כןן " צעקתי וחיבקתי אותו חזק חזק, כ"כ שמחתי
אורן: " את לא מבינה כמה אני שמח, מאושר! "
אני: " אתה לא יודע כמה אני.."
והתנשקנו, זה היה כ"כ מדהים בחלומות שלי לא יכולתי לחלום על דבר כזה!
ישבנו על המיטה שלו והתחלנו לדבר על כל מה שהיה בזמן שלא היינו ביחד
אורן:" את לא מבינה כמה קשה היה לי לראות אותך עם העמית האידיוט הזה.. "
אני:" אורן הוא לא אידיוט, הוא מדהים אתה לא מבין.. שסיפרתי לו שהתנשקנו
הוא אשכרה הבין אותי.. "
אורן: " נו אז בסדר הוא לא אידיוט אבל עדיין כאב לי.. "
אני: " גם לי כאב לראות אותך עם נעמה... ממש, ועוד איך
שהיא באה וסיפרה לי שהיא שכבה איתך עמדו לי דמעות
אבל כמובן שהיינו ידידים טובים של ממש אז לא יכולתי להגיד כלום " אמרתי בציניות
אורן: " האמת.. שדמיינתי אותך... את הפנים שלך, את היופי שלך..
לא יודע מה חשבתי לי באותו רגע, אבל דמיינתי שאת ועמית בטח מתנשקים והכל
זה עשה לי רע ונעמה הייתה בסביבה... "
אני:" אני ועמית נפרדנו יום אחרי... לא יכולתי למשוך את זה.. "
אורן: " ידעתי את זה רק לא מזמן, מעידו, אם הוא לא היה אומר לי לא הייתי יודע.."
אני:" לא חשבתי שיש צורך שתדע, רציתי שתיפרד מנעמה בגלל שאתה חושב שאתה צריך להיפרד ממנה
לא בגלל שאני נפרדתי מעמית... "
אורן: " רציתי להיפרד ממנה, אבל לא יכולתי, היא כל הזמן אמרה לי שהיא אוהבת אותי
וכאילו זה תפס אותי.."
אני: איך היא הגיבה שהיא שמעה על זה שאתה אוהב אותי?"
אורן: " וואי ממש רע, היא התחילה לבכות וצעקה עלי אפשר להבין אותה.."
אני: " כן... "
ואז הייתה שתיקה, הוא הסתכל עלי..
אורן: " שירוש... "
אני: " אה?"
אורן: "אני כ"כ אוהב אותך..."
חייכתי, " אתה חושב... אתה חושב שהפעם זה ילך טוב? "
אורן: " בטוח. "
אורן:" חח אמא שלי שואלת עליך.. "
אני: " באמת? למה? " שאלתי מופתעת.
אורן: " היא ראתה שנעמה באה לפה וזה אז היא שאלה אותי מה עם שיר
היא טענה שאת יותר חמודה..."
אני:" חח וואלה.. גם ההורים שלי שאלו עליך, ואז גם הכרתי להם את עמית.. "
אורן: " באמת? " הוא שאל בטון מאוכזב
אני: " כן... אבל אתה יותר חמוד אני קבעתי לא אמא.. "
אורן:" חח.. רק אמא שלי אמרה שאת חמודה אני לא."
אני: "אה באמת? "
אורן: " כן... את לא ממש חמודה, בסדר כזה לא משהו."
אני: " חצוף! אני לא מדברת איתך!"
אורן: " את לא מדברת איתי? "
אני:" בכלל לא! "
אורן: " נראה כמה זמן תחזיקי מעמד..."
הוא נשכב מעליי, קירב את הפנים שלו קרוב קרוב לשלי, עד כדי נשיקה אבל בלי שהשפתיים נוגעות
אני: " אני יכולה להחזיק כמה זמן שאני רוצה.. "
אורן: " את זה אנחנו נראה " הוא אמר בטון לא תמים בכלל..
הוא ליטף לי את הפנים, נגע לי בשפתיים עם האצבע, אותי זה חרפן, אז החזרתי מלחמה
בדיוק באותו המטבע, שרטתי לו את הגב בדיוק כמו שהוא אוהב, והוא השתגע
אורן: " טוב די אני לא יכול ניצחת! " ובאותה שנייה הוא נישק איתי.
נשיקה ממושכת חמה עם הרבה לשון והרבה תשוקה, " אולי תשני אצלי הוא לחש לי.. "
אני: " אבל מחר יש בית ספר.."
אורן: " תביאי בגדים ותחזרי " הוא חייך את החיוך הזה שלו, שאי אפשר לסרב לו.
אני:" טוב אז תביא לי שנייה את הפלאפון, אני אחייג לאמא שלי.
אחרי שדיברתי עם אמא שלי סיכמנו שהיא תביא לי את הבגדים ואת הכל, איזה חמודה
אחרי חצי שעה היא הביאה לי את הכל ואמרה לי לילה טוב והלכה.
אני ואורן אכלנו ארוחת ערב עם ההורים שלי, הם היו מדהימים.
ואז עלינו לחדר לראות סרט, כמו פעם שהיינו הולכים מכות באמצע ואז תמיד הנשיקות באות אחריהן
זה הזכיר לי את אותו יום שהייתי אצלו ועשינו את העבודה
לפני הסרט אורן נכנס להתקלח ואני טחנתי במבה על המיטה.
אחרי שהוא יצא, עם בוקסר וזהו אני נכנסתי להתקלח,
כשסיימתי ניגבתי את עצמי עם מגבת והלבשתי אותה עלי בזמן שצחצחתי שיניים, בדיוק איך שסיימתי לצחצח שייניים
אורן נכנס למקלחת " אהעע אורן! " צווחתי..
הוא דחף אותי לקיר ונישק אותי בפראות שאני רק עם מגבת עלי, וגם היא לא הייתה ממש יציבה!
אני: " אורן אני צריכה להתלבש! "
אורן: " אז תתלבשי בחוץ אני מבטיח לא להסתכל.. "
אני:" כן.. רק אתה חרמן אש מגיל 4! "
אורן: "אני מבטיח מבטיח! באמת... "
אני: "אוקי.. אני רוצה לראות אותך יוצא ועוצם עיניים."
אורן: " הנה אני עוצם! " הוא התיישב על המיטה ועצם את העיניים.
אני יצאתי מהמקלחת, עם הבגדים ושמתי עלי את התחתון עוד שהמגבת עלי וחולצה גנבתי ממנו בלי שהוא ירגיש
ואז ראיתי שאורן פתח עין אחת!, " הבטחת שלא תציץ חצוף!"
" אבל את כבר לבושה... "
אני: " אני צריכה מכנס, תביא לי משלך.. " הוא קם מהמיטה וניגש לעבר הארון הוציא טרנינג
הגיש לי אותם ושאל אותי" את בטוחה שאת צריכה את זה?"
אני: "כן, אני בטוחה" אמרתי בחיוך. לבשתי את המכנס, והוא משך אותי למיטה שלו
ראינו איזה סרט שאני אפילו לא יודעת את השם שלו הייתי יותר מרוכזת באורן.
טבעתי בתוך המכנס שלו אבל זה היה נעים וחם.
אני: " איך לא קר לך רק עם בוקסר? "
היה קר בחוץ והוא היה רק עם בוקסר ובלי חולצה
אורן: "אני יכול להסתדר גם בלי הבוקסר רוצה לראות... "
אני: " חח לא אני אוותר.. "
אורן:" ני ני ני אני אוותר" הוא חיקה אותי!
אני:" אתה רוצה שאני שוב לא אדבר איתך אין בעיה.. "
אורן:" אוקי.. " הוא אמר, לקח לי את שתי הידיים כל אחת בצד תפס אותן עם הידיים שלו
לא הייתה לי יכולה לזוז, הוא שכב מעליי, נישק אותי בצוואר ואני התפתלתי, אבל ניסיתי להתנגד להראות לו שהוא לא עובד עלי!
אורן: "משתמשת בכוח הא? "
אני:" חח כן למרות שזה לא ממש עובד..."
אורן:" כי אני חזק אני!" הוא התגאה בעצמו..
אני:" לא כל כך אבל בסדר" הוא צחק.
הוא שיחרר לי את הידיים ונשכב לידי מלטף לי את הפנים,
אורן:" רוצה ללכת לישון שמנה? "
אני: "אוקי.. "
אורן: " תסתובבי לכפית " שנינו צחקנו הסתובבתי הוא כיבה את האור. חיבק אותי חזק חזק כאילו פוחד שאני אברח.
"אני אוהב אותך שיר.. אל תלכי לי לשום מקום.. "הוא לחש לי, " אני לא הולכת לשום מקום, אם כן זה יהיה איתך."
וככה נרדמנו, הרגשתי הכי טוב בעולם, אהבתי אותו יותר משאפשר לתאר.
פרק 30, סיפור אהבה!

אורן: " תסתובבי לכפית " שנינו צחקנו הסתובבתי הוא כיבה את האור. חיבק אותי חזק חזק כאילו פוחד שאני אברח.
"אני אוהב אותך שיר.. אל תלכי לי לשום מקום.. "הוא לחש לי, " אני לא הולכת לשום מקום, אם כן זה יהיה איתך."
וככה נרדמנו, הרגשתי הכי טוב בעולם, אהבתי אותו יותר משאפשר לתאר.
=פרק 30=
התעוררתי, בלילה,. וראיתי את אורן ישן. הלכתי לשירותים.
היה לי ממש חם למרות שבחוץ קריר היה לי חם והטרנינג של אורן ממש לא הוסיף.
הלכתי לארון שלו וחיפשתי מכנס קצר, אבל עשיתי יותר מדי רעש אז פשוט הורדתי את המכנס ונשארתי רק עם תחתונים
אורן במילא ישן.. נכנסתי למיטה בשקט בשקט וכבר היה לי יותר נעים, נשכבתי לכיוון ההפוך מאורן,
אורן: " ממ יפה שלי מה קרה? " הוא שאל אותי בקול מנומנם וחיבק אותי " לאן המכנס נעלם?"
אני:" חח, חם לי אז הורדתי תחזור לישון " הוא חיבק אותי מאחורה והלכנו לישון.
בבוקר שהתעוררתי, ראיתי שאורן מסתכל עלי ומחייך.
אני: " בוקר טוב.. "
אורן: " בוקר טוב.. איך ישנת? "
אני: " מעולה, איך אתה?"
אורן: "הכי טוב שאפשר.. "
יצאתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים, אורן התחיל להתארגן.
ואני התארגנתי גם והלכנו לבית ספר.
נכנסנו לכיתה, ראיתי את ליטל ועידו,
ליטל: " היי מאמי מה קורה? " חייכתי אליה" אוקי אני מבינה שהכל טוב.. "
שתינו צחקנו, אמרתי לעידו שלום וישבנו איתם.
ואז האלון הזה או איך שלא קוראים לו נכנס, מטומטם!
מיד אחרי השיעור הראשון הלכנו כולנו לשבת במדשאות,
ומשום מקום גם האלון הזה הצטרף עם עוד שני חברים שלו
שאני בכלל לא הכרתי אבל אני יודעת שהם היו בשכבה שלי
כולם דיברו ואז אני ונועה הלכנו לקנות אוכל,
נועה: " נו... שמעתי שאת ישנת אצל אורן.."
אני: " כן באתי אליו אתמול בכוונה לדבר איתו את לא מבינה מה הוא עשה לי.."
נועה: " כן.. נרות בצורת i love you לא? "
אני: " איך את יודעת?" שאלתי מופתעת..
נועה: " אורן דיבר איתי לפני כן, הוא רצה לעשות לך משהו."
אני: " ואת לא אמרת לי כלום!"
נועה: " כי זו הייתה הפתעה! "
אני: " חח "
נועה: " נו ואיך היה לישון איתו?"
אני: " מדהים!"
נועה:" קרה בניכם משהו... "
אני: " לא.. אני לא מסוגלת לא יודעת להתקרב אליו מהבחינה הזאת
אני עדין נרתעת בגלל נעמה"
נועה: " זה יעבור אני מאמינה... "
אני:" כן.. בנתיים טוב גם ככה "
חייכתי אליה, קנינו אוכל אני הלכתי לכיתה להעתיק שיעורים
ואז מישהו נעמד מולי, זה היה אלון הזה
אני: " מה אתה רוצה?"
אלון: " מה הדיבור הזה מה קרה? "
אני:" מה שקרה שאלי לא מדברים כמו שדיברת אתמול..."
אלון: " מי שישמע... "
אני: " מי שישמע מי שישמע, ככה זה, עכשיו אתה מפריע לי ביי! "
קמתי כדי ללכת.. והוא תפס אותי, " וואו מה אתה חושב שאתה עושה תעזוב אותי ומהר"
הוא עזב.
אלון:" תקשיבי, אני מצטער על איך שדיברתי אתמול סתם הייתי עצבני."
אני: " אוקי... " אמרתי..
אלון: " אוקי שאת סולחת או שאת סתם מנסה לחפף אותי.. "
אני:" סולחת... "
אלון: " תקשיבי את יכולה לעזור לי בזה.. " הוא הצביע על הספר...
אני:" אממ אוקי בוא שב.. "
אלון: " חח לא.. יש מצב את באה אליי ותלמדי אותי"
אני:" תקשיב יש לי חבר.. "
אלון: " גם לי יש חברה מזה קשור? "
יצאתי די מטומטמת שחשבתי שהוא מנסה להתחיל איתי אבל זה היה נשמע ככה
הסכמתי והלכתי חזרה לכולם. ראיתי שרק הבנות שם.
אני:" איפה הבנים? נכחדו? "
ליטל: "הם אולי דינוזאורים אבל עכשיו הם רק הלכו לשחק כדורגל.."
אני:" חח "
עדי: " וואי האלון הזה כ"כ יפה.. " היא אמרה כשהוא עבר לידנו.
אני:" הוא בסדר..."
ליטל:: ר-ק בסדר? הוא נראה ממש טוב... איזה גוף... "
אני:" שתקי את יש לך חבר! " צחקתי
ליטל:" נכון.. ואני אוהבת אוותו מאוד פשוט יש עוד מישהו חתיך..
לא קורה כלום אם אומרים את זה.. "
אני:" היום אני הולכת אליו.. "
נועה:" לאורן.?"
אני: " לאלון... "
נועה: " יש לך חבר... מה את עושה אצלו? "
אני:" חח זה בדיוק מה שאני אמרתי אבל גם לו יש חברה."
עדי: " אוף.. "
אני:" הוא רוצה שאני אעזור לו במתמטיקה.. "
נועה:" אולי הוא סתם מחרטט אותך?"
אני: " לא נראה לי.. הוא לא נראה אחד ששיקר לי באותו רגע."
נועה:" איך אורן הגיב?"
אני: " האמת הוא לא יודע..."
נועה:" שיר.. אל תתני לשום דבר לדפוק לך את הקשר עם אורן.. "
אני: "אין מצב... לא יקרה בינינו כלום אני יכולה להבטיח לך."

אחרי הלימודים, יצאנו לכיוון ההסעות.
אני:" אורן... תקשיב דקה.. "
אורן: "הא מאמי? "
אני:" היום אני הולכת לאלון.. "
אורן: " איזה אלון?!?!?!"
אני:: "מהכיתה..."
אורן: " מה את עושה אצלו? "
אני: " מלמדת אותו מתמטיקה."
אורן: " ככה קוראים לזה היום.. "
אני:" אורן לא יקרה בינינו כלום."
אורן: "שיר.. יש לנו עבר לא משהו עם המשפט הזה."
אני:" אתה צודק אבל מה יכולתי להגיד לו?"
אורן:" יש לי חבר וזה לא מתאים? "
אני:" אמרתי, הוא אמר שגם לו יש חברה מזה קשור."
אורן:" מה אני אגיד לך..." ההסעה שלו הגיעה הוא נתן לי נשיקה בלחי והלך
למה אף אחד לא מבין שאני לא הולכת לוותר על הקשר שלי עם אורן בשביל סתם אידיוט.
הגעתי הביתה ישבתי במחשב קצת אורן היה מחובר ראיתי ת'אווי שלו,
=-=
לא.
=-=
ידעתי שהוא כועס אבל מה יכולתי לעשות

אני: "אתה כאן?"
אורן: " כן... "
אני:" תקשיב, דווקא בגלל כל מה שעברנו אני לא מתכוונת לתת לזה ללכת שוב."
אורן: "שיר עליך אני סומך, עליו לא."
אני:" אל תסמוך עליו, מספיק שאתה סומך עלי שאני לא אעשה כלום."
אורן: " תבואי אליי אחרי שאת מסיימת אצלו?"
אני: "נראה מתי אני אסיים, אני אדבר איתך.. "
אורן:" טוב.. אוהב אותך. "
אני:" אוהבת המון. "

מיד אחרי זה אלון התקשר אליי, קבענו שאני אבוא אליו
התארגנתי ואז הזמנתי מונית לבית שלו,
היה לו בית גדול מבחוץ ויפה.
דפקתי על הדלת, הוא פתח לי, " מה קורה? "
הוא נתן לי נשיקה על הלחי.
נכנסנו והלכנו לחדר שלו, היה לו בית אמריקאי כזה
רק קומה אחת, אבל הוא היה ענקי.
נכנסתי לחדר שלו והיה לו חדר פשוט יפה!
התיישבתי על המיטה, והוא הוציא את הספרים במתמטיקה.
אחרי חצי שעה שהסברתי לו את החומר ומה צריך לעשות הוא קיבל טלפון
ואני כמובן צוטטתי,
אלון: " הלו.. "
" מה קורה יפה שלי? "
אוקי זהו יש לו חברה.
" סתם לומד מתמטיקה. "
" טוב בובי נדבר. "
מיד אחרי זה המשכנו ללמוד ואחרי שעה הלכתי לבית של אורן.
דפקתי על הדלת אמא שלו פתחה לי,
" מה שלומך?"
" אני בסדר... "
" אורן למעלה.. " היא חייכה אליי, היא כזאת מותק!
דפקתי בדלת, כן אני מנומסת.
" כןן"
נכנסתי,
אורן:" היי איך היה?" הוא ישר שאל, כנראה דאג.
אני: " היה הרבה מתמטיקה."
הוא ישב על המיטה בלי חולצה וטרנינג וטחן במבה מול הטלוויזיה.
הורדתי נעליים ותפסתי מקום לידו.
אורן:" נו אז איך היה..? "
אני: " כבר שאלת. ואמרתי שהיה בסדר"
אורן: "אהה. "
אני: " אורן, לא היה כלום. "
אורן: " אני יודע אני סתם מנסה לעצבן אותך " הוא אמר וחייך
נתתי לו מכה על הבטן, " איך אתה אוהב לעצבן אותי!"
אורן: " זה כיף לראות אותך מתעצבנת.. "
-

הילה: " נו מה עם אורן?"
מור ( האקסית של אורן למי שלא זוכר ): מה איתו?! " היא לא הבינה מה היא רוצה מחייה.
הילה:" שמעתי שפעם היית חברה שלו וזה... "
מור:" כן.. "
הילה: " לא כואב לך לראות אותו ואת שיר ביחד? "
מור: " ממש לא.. אני יודעת שאם אני רוצה הוא יחזור אליי. "
הילה:" כן בטח... את זה הייתי רוצה לראות. "
מור:" אז תראי... "

-

התיישבתי על המחשב בזמן שאורן רואה את סוף הסרט.
וראיתי שיש לו כל כך הרבה הודעות מכל מיני בנות שפשוט מתות לו על התחת
אני: " וואי אתה מבוקש... "
אורן: " מה?" הוא לא הבין מה אני רוצה
אני: " באייסי, יש לך מלא הודעות מבנות.."
אורן: " מקנאה?" הוא שאל בטון ילדותי.
אני:" ממש לא!" באמת שלא קינאתי טוב קצת
אבל ידעתי שהם כלום, פשוט כלום.
אורן:" טוב סיימתי את הסרט בא לך לעשות טיול? "
אני:" אוקי..." חייכתי אליו.
יצאנו מהבית, הלכנו יד ביד, כבר הרגשתי את החורף שמגיע,
אני זוכרת שתמיד צחקתי עם נועה על איך שחורף זו עונה שמיועדת לזוגות.
תמיד חשבנו על חורף ובאותה נשימה חשבנו על חבר.
והחורף הזה הולך להיות כל כך שונה מהחורף שעבר, ככה נראה לי
באותו הזמן הייתי פגועה כל כך מיותם על איך שהוא בגד בי.
ועכשיו.. עכשיו הכל פשוט מושלם לא יכול להיות יותר טוב,
אני מקווה שזה יישאר ככה, לא ישתנה.
אורן: " על מה את חושבת מאמי? "
אני:" סתם... עלינו.. "
אורן: " שיר! מה התאריך היום?!?!" הוא שאל נסער.
אני: " 20.10 למה? "
אורן:" עוד.. הוא התחיל לחשב בראש... עוד 8 ימים יש לנו 3 חודשים.. "
אני:" יוו נכון.. כמעט ושכחתי. איך נזכרת בזה פתאום? "
אני:" אמרת עלינו חשבתי עלינו. חח " התחלנו לצחוק ואז קיבלתי טלפון מליטל
אני:" היי מאמי.. "
ליטל: " היי יפה שלי איפה את?"
אני:" סתם עושה סיבוב עם אורן..."
ליטל: "בא לכם לקפוץ אליי יש לי בית ריק רק אני עידו ונועה פה "
אני:" מאמי אתה רוצה ללכת לליטל יש בית ריק... פניתי לאורן.. "
אורן: " סבבה. "
אני:" אוקי אנחנו באים.. "
הלכנו כמה מטרים והגענו לבית של ליטל, נועה ועידו ישבו בסלון
אמרנו שלום אני ואורן וישבנו על אחת הספות.
אחרי 10 דקות הייתה דפיקה בדלת, ליטל ניגשה לפתוח וזה היה אור חבר של נועה
נועה ישר קפצה עליו..
אורן: " אני מבין זה ערב זוגות, " הוא צחק..
אני:" חח כן... "
ליטל:" מישהו רוצה לשתות?"
אני:" תביאי לי מים.. טוב בעצם אני אבוא לעזור לך " וניגשתי איתה למטבח.
-
עידו:" נו אחי מה איתך הכל טוב?"
אורן:"בטח... ואיך אצלך?"
עידו:" ברוך ה', יש לי ולליטל עוד יומיים חודשים
אין לי מושג מה לעשות לה... "
אורן: " תקנה לה משהו קטן לא? רק חודשיים אחי.. "
עידו:" אז זהו שאני לא יודע מה לקנות.. "
-
ליטל: " אהעע, עוד יומיים יש לנו חודשיים!"
אני:" חח. בדיוק היום אורן הזכיר לי שבעוד 8 ימים יש לנו 3 חודשים."
ליטל: " דיי... 3 חודשים.. מחזיקים אתם.. "
אני:" חח מחזיקים כמה עברנו בשלוש חודשים האלה. "
ליטל: "העיקר שעכשיו אתם ביחד... "
אני:" כן, זה הכי חשוב. נו ומה את מתכוונת לקנות לעידו?"
ליטל:"חשבתי על בושם..."
אני:" בושם? זה לא קצת... טו מאץ?"
ליטל: "את חושבת? " היא התלבטה.
אני:" לא יודעת, כאילו כולה חודשיים.."
ליטל: " מה את מתכוונת לקנות לאורן? "
אני: " בטח בוקסר או משהו... "
ליטל: "יאוו! תודה!"
אני: "היי! גנבת רעיונות.. "
ליטל: " נוו לא נורא אף אחד לא ידע... "
אני:" חח אוקי." חייכתי אליה.
ליטל: " תגידי... את חשבת פעם על.. על לשכב עם אורן? "
אני: " אממ.. יצא לי לא פעם לחשוב על זה
אבל אני לא אעשה את זה בקרוב, לא נראה לי. "
ליטל:" למה?"
אני:" בגלל כל הסיפור עם נעמה וגם אני חושבת שאנחנו לא מספיק זמן ביחד.."
ליטל: אהה. "
ראיתי איך היא חושבת עם עצמה מהרהרת
אני:" ואת?"
ליטל: " מה אני? "
אני:" את חשבת על זה? "
ליטל:" האמת שכן.. אני ממש אוהבת את עידו.. ואני יודעת שהוא אוהב אותי
ואני יודעת שאני מוכנה.. "
אני:" נו אז... מה עוצר אותך?"
ליטל: " זהו שאני לא ממש יודעת. "
אני: "תקשיבי, שזה צריך לבוא זה יבוא."
ליטל: " את חושבת?"
אני:" בטוחה... "
ואז הלכנו חזרה לכולם.
אחרי שעה ככה כולם התקפלו, אני תוך 2 דקות הייתי בבית אני וליטל גרות קרוב.
שמתי טרנינג. ונכנסתי למיטה.
-
עידו נשאר לישון אצל ליטל, הם נכנסו שניהם למיטה.
עידו ראה שליטל חושבת יותר מדי עם עצמה ושקטה.
עידו: " מה יש לך מאמי?"
ליטל: " סתם חושבת... "
עידו: " על מה? "
ליטל: "עלינו זאת אומרת... על סקס."
הוא חייך.. " מה... בא לך לעשות אותי? "
היא צחקה..
" חח נו אידיוט, לא.. טוב לא יודעת.. "
עידו: " יפה שלי הוא אמר בעוד שהוא מלטף את פניה
את יודעת שאני אחכה לך כמה זמן שאת צריכה
אל תלחיצי את עצמך,"
ליטל: " תודה מאמי " היא אמרה הם התנשקו ונרדמו.

-
וואי איזה עייפות, קמתי והתחלתי לחפש מה ללבוש.
שוב אותו דבר לשבור את הראש מה להתאים למה
באמת שנמאס לי.
הוצאתי מהארון ג'ינס וחולצה ארוכה מקושקשת כזאת שחורה.
ודחפתי לתוך התיק חולצת בית ספר למקרה שיעשו לי בעיות
נעלתי נעלי אולסטאר שחורות ויצאתי לכיוון התחנה.
ראיתי את נעמה בתחנה. הסטתי את המבט, לא רציתי להסתכל עליה
סתם הרגשתי עם זה יותר רע, האוטובוס הגיע תפסתי מקום.
והוא נסע,
הגעתי לבית ספר, הלכתי ישר לכיתה, זרקתי את התיק ברצפה והלכתי להגיד שלום לנועה
אני: " בוקר... "
נועה: " בוקר בוקר! " היא נתנה לי נשיקה על הלחי.
מיד אחרי זה גם ליטל ועידו הגיעו. ואורן כרגיל הגיע באיחור.
השיעור כמעט עבר עד שהמורה החליטה בכוונה לעצבן אותי
" שיר, למה אין לך חולצת בית ספר?"
אני:" יש לי... ממש בתוך התיק!"
המורה: " אני רוצה לראות אותה עליך בשיעור הבא."
אני:" טוב."
בהפסקה הלכתי לשירותים, נכנסתי לאחד התאים והחלפתי לחולצת בית ספר
כשעמדתי לצאת שמעתי שתי בנות נכנסות לשירותים ומתחילות לדבר
..:" איך זה לא מעצבן אותך אני לא מבינה!"
..:" הילה,! די לחפור זה פשוט לא מעצבן אותי.. "
ישר זיהיתי את הקול של נעמה והילה,
הילה: " כל מה שאני יודעת זה שאם הייתי במקומך לא הייתי שותקת.
הוא שכב איתך ואהב אותה את קולטת?!"
ידעתי שהיא מדברת על אורן נו מה עכשיו היא מנסה לחמם?!
נעמה: " זה כבר לא מעניין אותי, עבר, אם הוא אוהב אותה שיהיה איתה. "
הילה: " כן אבל.. " " הילה די! אין לי כוח לדבר על אורן ושיר יותר
הם אוהבים אחד את השני אז הם ביחד מה שקרה זה לא משנה! " נעמה עצרה אותה מהר.

ואז שתיהן יצאו, אני יצאתי מהתא, לא מבינה מה הילה רוצה.
כאילו היא לא התגברה על כל הקטע עם אורן?
מי היה מאמין שפעם היא הייתה חברה טובה שלי.
הלכתי לשבת עם כולם,
אני:" איפה אורן ועידו? " שאלתי כששמתי לב שהם לא יושבים איתנו.
ליטל: " הם הלכו לקנות אוכל.. "
אני: " אהה.. "
-
עידו: " אתמול ליטל שאלה אותי לגבי סקס.. " הוא אמר בעוד שהוא טורף חצי מהטוסט.
אורן: " וואלה? "
עידו: " כה. אבל אמרתי לה שלא תלחיץ את עצמה יותר מדי שזה יבוא זה יבוא. "
אורן: " צודק.. "
עידו: " מה איתך? שיר לא שאלה דברים כאלה? "
אורן:" לא.. וגם לא נראה לי שהיא תשאל את האמת.. "
עידו: " למה? "
אורן: " לא יודע... אולי בגלל כל מה שעברנו..."
והם חזרו לכולם, אורן התחיל לחשוב עם עצמו כמה שהוא מצטער על זה שהוא שכב עם נעמה.
אני: " היי מאמי.. "
אורן: " מה קורה יפה שלי? " הוא אמר כשהוא נישק אותי נשיקה קטנה.
אני: " בסדר גמור... "
נועה: " מאמי היום את באה לקניון נכון?" נועה פנתה אליי
אני:" למה לקניון? "
נועה: " נוו, בשבילך ובשביל ליטל " היא לחשה לי חזרה כדי שאורן לא ישמע.
אני:" אה סבבה. דברו איתי מתי אתן רוצות לרדת.. "
לאחר שנגמרה ההפסקה חזרנו לכיתות, קיבלנו חזרה את העבודות בהיסטוריה
אותה עבודה שאני ואורן עשינו כשלא היינו ביחד.
קיבלנו 90!, זה היה ציון ממש טוב.
אחרי שיעור היסטוריה היה לנו ספורט, המורה שלנו לא באה אז צירפו אותנו לבנים
שיחקנו כדור עף, שיחקנו בנות נגד בנים כמה חכם.
ברור שהבנים קרעו אותנו, כל הדרך הביתה אורן ועידו צחקו עלינו.
אני: "נוו לפחות הצלחנו לנצח אתכם פעמיים זה גם משהו! "
אורן:" כן אחרי.. אממ כמה זה היה עידו תזכיר לי, 6 פעמים שניצחנו אתכם!"
ושניהם צחקו,
אני הגעתי הביתה אמרתי שלום לכולם ונכנסתי להתקלח.
אחרי שעה ומשו נועה התקשרה אליי, קבענו להיפגש בקניון.
הלכתי ללי קופר בהתחלה לראות אולי אני אוכל למצוא לו שם בוקסרים יפים,
ידעתי שהוא אוהב עם ציורים של חיות, אז החלטתי לקנות לו שניים.
ליטל מצאה שני בוקסרים ממש יפים.
בלי קופר לא מצאתי כלום, אז הלכתי לtnt ובאמת מצאתי שני בוקסרים ממש ממש יפים
אחד של אריה והשני של מין שדון כזה בצבע ירוק על רקע שחור.
ידעתי שהוא יאהב, ביקשתי שיעטפו לי את זה, ועל מכתב מושקע אני כבר אשב בבית.
חזרתי הביתה בשעה 5 סחוטה מעייפות, מתה לישון אבל כמובן אני ילדה חכמה
וצריכה לעשות שיעורים אחרת השיעורים שלי יראו גרוע וההורים שלי יחליטו שאין יותר חברים.
בשעה 6 וחצי ככה סיימתי את כל השיעורים והיו המון, ישבתי לארוחת ערב קלה
ואז התיישבתי קצת במחשב,
כמובן אווי מחודש ורענן –
=-=
כאן, ממש עייפה.
אורן, אני אוהבת אותך 3>
=-=

אורן היה מחובר אז ישר שלחתי הודעה ועל הדרך בדקתי גם את האווי,
=-=
פה.

שיר יפה שלי אני אוהבב אותך!
=-=

אני: " מאמי? "
אורן:" מה קורה נשמה שלי? "
אני: " בסדר.. עייפה טיפה אבל לא נורא: / מה איתך?"
אורן:" וואלה... שורד.. עידו היום דיבר איתי... "
אני:" על מה? "
אורן: " עליו ועל ליטל... "
אני: " מה קרה בניהם?!" ישר שאלתי
אורן: " חח לא סתם, על משהו שליטל שאלה אותו על סקס.."
אני: "אהה כן היא גם דיברה איתי על זה... "
אורן: " אה... מה אמרת לה? "
אני:" שזה יבוא זה יבוא, אין טעם להתחיל לחשוב על זה.
ברגע המתאים זה פשוט יגיע.. "
אורן: " את צודקת... את חושבת שזה גם יקרה איתנו? "
אני: " מה יקרה איתנו? "
אורן: " שזה יבוא אז זה יבוא. " הוא צוטט אותי.
אני: " אממ כן נראה לי.. " אמרתי לא בטוחה.
אורן: " נראה לך? "
אני: כן. אני לא חושבת על זה יותר מדי.. "
אורן: " אוקי מאמי j "
אני:" למה.. אתה חושב על זה? "
אורן: " אממ כן אי אפשר להגיד שלא...
אבל.. זה לא משנה לי כל עוד את איתי."
אני:" אני אוהבת אותך.. "
אורן: " אני אוהב אותך יותר מהכל."
-

מור:"? " מור שלחה לאורן הודעה באייסי
אורן: " מה? "
מור:" מה קורה מאמי שלי? "
אורן: " קודם כל אל תקראי לי מאמי ואני לא שלך."
מור: "כן אתה של שיר, מה אתה כזה תקיף? "
אורן: " מור... אל תנסי להתעלם ממה שקרה בינינו בסדר? "
מור:" מה שקרה קרה, ואני ביקשתי סליחה,
למה אי אפשר להמשיך הלאה בתור ידידים."
אורן: " בתור ידידים?,
מור: " אנשים טועים לפעמים אורן... "
אורן: " טוב."
מור: " טוב אנחנו ידידים או טוב תסתמי.? "
אורן: " ידידים."
מור: " j, אז... מה קורה מאמי? "

-
אני: " טוב, יפה שלי. אני עפה למיטה. אני אדבר איתך מחר אוהבת אותך.. "
אורן: " אפשר להצטרף? "
אני: " בכיף j "
אורן: " חח, לילה טוב יפה שלי. תחלמי עלי חח, אוהב אותך... "
-
הוא היה כזה חמוד.
כיביתי את המחשב ועליתי למיטה, התכסתי בשמיכת פוך החמה.
ונרדמתי, לילה טוב j

קמתי בוקר אחרי שהשלמתי המון שעות שינה,
נכנסתי לשירותים וצחצחתי שיניים,
מיד אחרי זה הלכתי לארון לבדוק מה אני לובשת היום,
בחרתי חולצת בית ספר אדומה, כדי שלא יעשו לי בעיות כמו אתמול
ומכנס שחור, וכמובן האולסטאר השחורות שלי שאני פשוט אוהבת אותן.
אמא לקחה אותי לבית ספר, כשהגעתי ראיתי את ליטל
וישר אמרתי לה מזל טוב, היום יש לה חודשיים עם עידו.
בקרוב אצלי..:)
נכנסנו לכיתה שתינו, ראינו את עידו ואת נועה, ישר ליטל קפצה על עידו בחיבוקים.
ואחרי זה אמרתי לו שלום ומזל טוב, וגם לנועה...
אורן נכנס, ומור ניגשה אליו קופצת כמו קנגורו מיוחם ואמרה לו שלום על הלחי
לא הבנתי למה היא באה ונישקה אותו ויותר מזה לא הבנתי למה הוא אשכרה נתן לה נשיקה.
הוא בא אליי ונתן לי נשיקה בפה, " מה עשית כרגע? "
אורן:" נתתי לך נשיקה על הפה? " שאל לא מבין.
אני: " לא... לפני כן.. שנכנסת לכיתה. "
אורן:" אה.. אמרתי שלום למור.. "
אני: " חשבתי שאתם לא מדברים... "
אורן:" אתמול היא בקשה סליחה, אבל זה לא כזה מעניין אותי.. "
אני:" טוב... "
אורן אמר שלום לעידו ולליטל.
ואז המורה נכנסה, אורן ישב ליד אלון,
והם דיברו בלי הפסקה אחד עם השני אז המורה העבירה את אלון לידי
המורה: " ואני מאוד מקווה שגם שם אתה לא תפטפט אדון אלון."
הוא ישב לידי, שיחקנו איקס עיגול על השיעור וצחקנו,
מדי פעם אורן הסתובב לראות על מה אנחנו צוחקים ואז סובב את הראש
בחזרה למורה שהעירה לו.
בהפסקה הלכתי עם אלון לקנות אוכל, היה לו חוש הומור פשוט הורג!
הוא לא הפסיק להצחיק אותי וכנראה שטעיתי לגביו, הוא היה ממש חמוד.
בתור ידיד, מיד אחרי שקנינו אוכל הצטרפנו לכולם,
אורן הסתכל עלי, ישבתי לידו,
אורן: " תביאי לי ביס " נתתי לו ביס מהטוסט שלי.
אחרי זה שמתי את הראש שלי על הבטן שלו והוא שיחק לי בשיער.
העברנו צחוקים כולם,
נועה: " מה עושים היום? "
ליטל: " אממ אני ועידו יוצאים, לבד. "
נועה: " אוקי אוקי אל תגרשי אותנו! "
וצחקנו, אור ועמית הצטרפו והרגשתי לא נעים, אורן הסתכל עליו ואחר כך עלי.
עמית: " מה קורה שיר? " הוא אמר לי בטון רגיל, לא ציני לא במטרה לעקוץ
כאילו הוא באמת מתעניין
אני: " הכל טוב איתי מה איתך? "
עמית: " הכל טוב.. " הוא אמר והתיישב ליד אור.. "
אני:" איפה מאור אני לא רואה אותו הרבה בזמן האחרון.. "
עמית: " לא מרגיש טוב... "
אני:" יאא אני אתקשר אליו... "
לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי אל מאור.
מאור: " הלוו." הוא אמר בטון חולה ועייף.
אני: " מה איתך מאמי? "
ראיתי איך אורן מסתכל, אני לא חושבת שהייתה לי את ההזדמנות להגיד לו שאני ומאור ידידים ממש טובים.
מאור: "סתם... לא מרגיש טוב.. מה איתך שמנה? "
אני:" אני בסדר גמור...! "
מאור: " נשמעת מאושרת... הכל טוב עם אורן? "
אני: " הכל בסדר גמור איתו, מה איתך ועם הדס? "
הדס הייתה החברה הטרייה שלו, רק לפני שבוע הם נהיו זוג.
מאור: "וואלה בסדר, למרות שהיא קצת מעצבנת אותי אבל סבבה..."
אני:" חח כולן מעצבנות אותך הא? "
מאור: " חח כה. שומעת מאמי אני נכנס להתקלח להתרענן קצת
אני אדבר איתך יותר מאוחר... "
אני: " טוב מאמי, נדבר, תרגיש טוב! אהה ויש לך ד"ש מכולם."
מאור: " בחזרה..."
הוא ניתק.
אורן: " ידידות נפש יש לך איתו הא? "
אני: " חח כן.. הוא הידיד הכי טוב שלי. "
הוא חייך אליי ונתן לי נשיקה,.
אלון:" לא יודע... אני לא חושב שזה צריך לעניין אותי
מי היו החברים הקודמים של החברה שלי.. "
הוא דיבר בתוך כל השיחה שנוצרה על אקסים ואקסיות
אני: " לא מסכימה, יש זונות שגם אחרי שיעברו אותן
לא יעזבו... "
ליטל: " כן יש כאלה... ומהם צריך להיזהר. "
אורן: " כן אבל גם לא צריך להיסחף.. "
עידו:" צריך למצוא את מקום האמצע.. "
חח צחקנו על עידו הוא תמיד אמר ת'שטויות.
מיד אחרי ההפסקה חזרנו לכיתה, היו עוד כמה שיעורים
ואז הלכנו כל אחד לביתו, רק שאני הלכתי לאורן.
אורן נשאר למטה לארגן לנו שתייה, כי תמיד שאנחנו חוזרים מבית ספר
אנחנו חוזרים עייפים וצמאים לקולה, והרבה:)
אני עליתי לחדר שלו, העפתי את כל הבגדים של הילד הברדקיסט הזה
מהכסא וישבתי מול המחשב, ראיתי שהאייסי שלו פתוח וראיתי שיחה עם מור
לא עמדתי בפיתוי ופתחתי

מור: " j, אז... מה קורה מאמי? "
אורן: " לא הרבה מה איתך? "
מור:" בסדר גמור... מתגעגעת."
אורן: " למה?"
מור:" אלינו.. "
אורן: " מור אל תתחילי..."
מור:" מה, אני אומרת את האמת. אני קצת מתגעגעת.
אתה לא מתגעגע? תשכח את מה שהיה בסוף, חוצמזה היה טוב לא?"
אורן: " אולי מתגעגע... קצת.. "

קראתי את זה וישבתי המומה מול המסך, ואז אורן נכנס עם הקולה
אבל כבר לא היה לי חשק.
=פרק 31=
אורן: " מזה.. מה את קוראת שם? " שאל בתמימות.
אני:" שיחה נורא חמודה שלך עם מור. "
הוא ישר שינה את המבט, חיכיתי להסבר..
מתגעגע, קצת?!?! הוא מתגעגע אליה?
לפעמים אני משתגעת מזה שאני יכולה להיות כ"כ נאיבית.
אורן: " סתם שיחה שלי איתה... "
אני:" להתגעגע אליה זה לא סתם. "
אורן: " אני לא! " הוא ישר אמר, אפילו לא לקח שנייה לחשוב.
אני: " תרשה לי לצטט, ' אולי מתגעגע.. קצת."
אורן: " כי אני מכיר את מור, היא תחפור לי על הנשמה
אז דילגתי עם המתגעגע, אל תחשבי אפילו לרגע שאני מתגעגע אליה."
אני: " אורן, אתם השלמתם, ועכשיו אתה גם אומר לה שאתה מתגעגע אליה
אפילו אם לא התכוונת אתה יודע מה היא חושבת על זה? "
אורן: " למה נראה לך שאכפת לי מה היא חושבת על זה.
שתחשוב שאני מתגעגע, שתקפוץ לי לא שם עליה,
ואם תסתכלי בראש השיחה תראי מה כתבתי.
כתבתי שאני איתך, ושתרד ממני "
ובאמת בדקתי וזה היה נכון, אז מה הפאקינג בעיה שלו להגיד לה שתרד לו מהגב!
אורן: " קומי. "
אני: " מה? "
אורן: " קומי... " הוא משך את שתי הידיים שלי מהכסא.
והקים אותי, עמד קרוב מולי
אורן: " תסתכלי לי על העיניים, אני לא מתגעגע אליה, לא רוצה שום קשר איתה
אני אוהב אותך רק אותך והכי אותך שבעולם. "
הוא אמר את זה אפילו בלי למצמץ בלי להסתכל לצדדים, 100% של אמת.
עשיתי חצי חיוך,
אורן: " אני רוצה שתוציאי לך את זה מהראש, אני בחיים לא אסכן עוד פעם את הקשר שלי איתך."
אני:" אורן.. זה לא מתאים לי שאתה אומר לה שאת מתגעגע אליה גם אם זה לא נכון.."
אורן: " בסדר, טעיתי.. בפעם הבאה היא תבין את המסר. "
אני: " איזה מסר.?"
אורן: " שהיא קרצייה" הוא חייך.
אני: " חח אוקי.. " אמרתי בטון חמוד..
אורן:" את רוצה את הקולה שלך או שאני אשתה גם אותה? "
אני: " מה פתאום אני רוצה אותה! "
אורן:" אז בואי תיקחי אותה " הוא לקח את הקולה ועמד בקצה החדר
ניגשתי אליו לקחת את הקולה והוא הרחיק את היד.
אורן: " קודם כל נשיקה. "
אני:" אתה מנסה לסחוט אותי? "
אורן: " אממ.. כן " הוא חייך.
אני: " אוקיי "
דפקתי לו נשיקה וגנבתי את הקולה תוך כדי, הייתי מתוחכמת!
שתיתי את רוב הקולה בשלוק אחד.
עזבתי את העניין של מור המטומטמת הזאת מאחורי.
אורן פשוט הרגיע אותי לגמרי.
אני:" אוחח אני כל כך עייפה!" אמרתי שפשוט נפלתי על המיטה שלו ודחפתי את הראש שלי לתוך הכרית
אורן נשכב מעליי, שאני שכבתי על הבטן, אז הסתובבתי, וישר זה יצא מצב של נשיקה.
אורן: " פיי, נהיה פה חם. "
אני:" וואלה?"
אורן: " כן ממש... " ואז הוריד את החולצה שלו
אני: "אתה מנסה לפתות אותי! עליתי עליך! "
הוא צחק, " אולי רק קצת.. "
ואז הוא נתן לי נשיקה עדינה על הפה, כזאת נוגעת לא נוגעת.
הנשיקה העדינה הזאת נסחפה לנשיקה פשוט סוערת, ממש הוריקן,
אורן התחיל לחבק אותי והעלה לי את החולצה, נרתעתי, לא יודעת למה
זה לא שזו הייתה הפעם הראשונה שלנו ביחד פשוט היה לי מוזר
אורן שם לב, הסתכל עלי, " מה קרה? "
אני: " אין לי מושג... "
אורן:" מוזר לך הא? "
אני: כן קצת.. " הוא חייך ובא לשים את החולצה
אני: "לא מה אתה עושה, אמרתי בעוד שהעפתי את החולצה שלו לקצה השני של החדר.,
אני רוצה אותך, בלי חולצה, תודה" חייכתי.
אורן: " חח אוקי אוקי.. " הוא אמר ונשכב לידי.
ראיתי שנהיה לו קר אז נכנסו מתחת לשמיכה,
אני:" אתה יודע שחשבתי עלינו אתמול.. "
אורן: " על מה חשבת? "
אני: " עלינו... מבחינה מינית. "
אורן: " כן... "
אני: " לא יודעת.. כל פעם שאני חושבת על זה אני נזכרת בך ובנעמה."
אורן: " שיר רק שתדעי שמה שהיה עם נעמה היה סתמי לגמרי,
אני כ"כ מצטער על זה, זה לא היה אמור לקרות אני לא יודע מה חשבתי לי באותו רגע."
אני: "אבל זה קרה... אבל הייתי המומה לשמוע ששכבתם
גם לא מהבחינה של אורן שלי שכב עם מישי אחרת
אלא שהיא לא הייתה אמורה להיות בתולה תמימה? "
אורן: " הפתיעה אותי.. היא לא בתולה.. "
אני: " שמעתי שיחה שלה ושל הילה שניסתה לחמם אותה."
אורן: " מה היא אמרה? "
אני: " הילה ניסתה להסיט אותה נגדי... והיא פשוט צעקה עליה."
אורן: " ילדה טובה, אם לא היית את אני חושב שיכולתי להידלק עליה. "
אני: " באמת " אמרתי בטון מאוכזב.
אורן:" כן אבל הבעיה היא את, כזאת עלוקה, נדבקת לחיים שלי" אמר בציניות
אז הרבצתי לו, מותר לי.
אורן: " חח סתם סתם, אני כל כך שמח שאת חלק מהחיים שלי."
אני: " באמת? "
אורן: " באמת באמת... "
אני:" רוצה שנלך לישון קצת?"
אורן: " אוקי יפה שלי... תסתובבי? "
אני: לא.. לא הפעם, אני רוצה פנים מול פנים.. "
אורן: " אוקי... "
הוא ליטף את הפנים שלי עד שנרדמתי,
כשהתעוררתי שמתי לב שאורן לא לידי, הסתכלתי בפלאפון השעה הייתה 6, פאק ישנו הרבה
שמעתי את הרעש של המקלחת, ואז הוא פסק עשיתי את עצמי ישנה, התחשק לי.
ראיתי את אורן יוצא עם מגבת עליו, פקחתי חצי עין, הוא חיפש בגדים באורן, ואז הוריד את המגבת
אבל הוא היה עם הגב אליי, הוא שם בוקסר והסתובב, והוא ראה שהסתכלתי.
אורן: " מציצה אחת! "
אני:" לא אני לא! " ניסיתי להראות תמימה
אורן: " כן כן..."
הוא אמר שהוא לובש את חולצה ושם מכנס.
אני: " אני צריכה ללכת הביתה, ההורים שלי שכחו כבר איך אני נראית. "
אורן: " כבר? " הוא עשה פרצוף עצוב..
אני:" לא נורא.. אני אראה אותך מחר " חייכתי אליו.
אורן: " אוקי יפה שלי "
קמתי מהמיטה שמתי נעליים ועשיתי קוקו, לקחתי את הפלאפון
נתתי לו נשיקה ויצאתי, כשהגעתי הביתה, אמא הייתה בסלון ואבא עוד בעבודה.
אני:" היי אמא.. "
אמא: " אוו שלום, איפה היית לא ראיתי אותך? "
אני: " אצל אורן... " חייכתי ועליתי למעלה,
נכנסתי להתקלח, שוב בפעם השנייה, שמתי בוקסר וגופייה ארוכה, הדלקתי מזגן על חימום
וישבתי על המחשב,
=-=
כאן, איזה יוםj
אורן, אני אוהבת אוהבת אוהבת! שמן אחד.

ליטלוש, מזל טוב בוצית!

=-=
בשעה 12:00 החלטתי ללכת לישון כיביתי את האור נכנסתי למיטה
ולאט לאט נרדמתי..
אז שמעתי רעשים, בחדר שלי, ממש פחדתי לפקוח את העיניים לראות איזה אנס מסתכל עלי
אבל פתחתי, ואת מי ראיתי, את אורן לא פחות ולא יותר!
"אורן! מה אתה עושה פה ואיך לעזאזל נכנסת? "
אורן: " שקטט, עוד ישמעו אותך!, נכנסתי דרך החלון"
אני: " אורן, קרה משהו? " שאלתי דואגת, הוא מפתיע אותי ב12 וחצי בלילה
נכנס לחדר שלי כמו ג'קי צאן וכמעט עשה לי התקף לב.
אורן: " התגעגעתי "
אני:" אתה לא רציני... "
אורן: " תעשי לי מקום... "
אני:" ההורים שלי יהרגו אותי... "
אורן:" אבל את תמיד ישנה אצלי.. "
אני: " כן אבל לא הכנתי אותם מראש."
אורן: " לא נורא... נו תעשי מקוום "
פיניתי לו מקום במיטה שלי.
אורן: " אז זה מה שאת לובשת בלילה, בוקסר הא? "
אני: " חח כן.. נו זה הכי נוח... "
ואז הוא הוריד גם את המכנס שלו.. " אורן מה אתה עושה? "
אורן:" אמרת שזה נוח אני רוצה לנסות גם. "
אני: " אתה לא נורמלי.. פשוט לא נורמלי! "
אורן:" שקטט שיר ישמעו אותך!, "
אני:" אם אמא שלי תתפוס אותך בלי מכנס וגם אותי היא תחטוף שבץ
בכלל אם היא תתפוס אותך פה בלי הכנה מוקדמת יקרה אסון!"
אורן: " לכי תנעלי את הדלת ובבוקר אני אצא מהחלון.."
קמתי וניגשתי לדלת לנעול אותה ואז חזרתי למיטה לאורן.
אורן:" עכשיו אפשר לישון בשקט " הוא חייך.
נתתי לו נשיקה ונרדמנו.
פקחתי את העניים לאט לאט, כי השמש סנוורה אותי ממש,
ראיתי שאורן עדיין לידי ישר קמתי בבהלה אז גם הוא קם,
שמעתי את אמא מטיילת לה עם העקבים בבית וזה סימן ממש ממש לא טוב!
זה אומר שעוד דקה היא תעיר אותי!
אני:" אורן אתה חייב לעוף מפה!"
אורן: "מה? מה קרה? " הוא שאל אותי בקול מנומנם ואדיש הכי לא מתאים למצב
אני: " מה קרה מה קרה, אמא שלי עוד דקה תכנס לפה!"
אורן: " נעלת את הדלת לא? "
אני: " היא תדפוק עליה, אני לא נועלת בדרך כלל זה יהיה לה מוזר."
אורן ישר קם, הלך לעבר המכנס שלו שהיה זרוק איפה שהוא בחדר,
קמתי אחריו כדי להוציא מכנס מהארון, ואז אמא שלי דפקה בדלת.
סתמתי לו את הפה, הוא חייך מכל המצב ממש לא התרגש. ואני הייתי על סף דום לב!
..: "שיר... שיר! קומי, למה הדלת נעולה? "
אני: " מה? קמתי קמתי" עשיתי את עצמי בקול מנומנם כאילו רק עכשיו התעוררתי.
אורן התחיל לצחוק,
..: " טוב תפתחי את הדלת שאני אוכל לצעוק לך מלמטה לבדוק שאת ערה."
שיר:" נוו אמא לא צריך התעוררתי, יום טוב!"
..: " טוב ביי מתוקה, יום טוב!"
שמעתי את הצעדים של אמא שלי הולכים ומתרחקים.
אני:" זה היה ממש קרוב!"
אורן: אבל עברנו את זה... חח" הוא חיבק אותי אליו.
הוא שם נעליים ויצא דרך הבית, כי ההורים שלי כבר נסעו.
התחלתי להירגע טיפה, זה היה יותר מדי קרוב.
התארגנתי לבית ספר, שמתי את הסקיני השחור שלי וחולצת בית ספר לבנה
לקחתי כסף לאוכל ויצאתי.
אחרי 10 דקות הגעתי לבית ספר,
הלכתי לי במסדרון ואז מישהו חיבק אותי מאחורה, הסתובבתי וראיתי שזה אורן
אורן: " בוקר טוב! "
אני:" בוקר מעולה "
אורן: " איך ישנת אתמול? "
אני: " בסדר גמור איך אתה? "
אורן:" הכי טוב שאפשר."
הוא נתן לי נשיקה והמשכנו לכיתה, כשנכנסו, את מי ראינו אם לא מור הכונפה.
היא ישר קפצה שמחה, אני לא מבינה מאיפה היא מביאה את האנרגיות האלה אולי מרמת הטמטום.
מור:" היי אורן!"
אורן: " היי " הוא אמר לה בטון ממש יבש והמשיך לעבר עידו.
אני חייכתי ושמחתי לי.
ליטל: " היי חמודים... "
אני:" היי מאמי.. " נתתי לה נשיקה על הלחי..
מיד אחר כך נועה הצטרפה אלינו בדיוק שנייה לפני שהמורה נכנסה אחריה.
התיישבנו במקומות, אלון הגיע באיחור, אבל המורה נתנה לו להיכנס.
בטח בגלל שהוא עדיין נחשב חדש.
זה היה השיעור הכי משעמם ביקום בערך, ספרתי כל דקה ודקה עד שהיא תעבור. והדקות נראה היה כאילו עשו לי דווקא.
שהגיעה ההפסקה, סוף סוף, נועה ליטל ואני הלכנו לקנות לנו אוכל, בדרך ליטל ספרה מה שהיה אתמול עם עידו.
ליטל: "אתן לא מבינות, הוא קנה לי בושם, והוא רשם לי מכתב ממש מרגש."
נועה: " רשמת לו מכתב גם?"
ליטל: כן.. ברור! אבל היה ממש כיף אתמול, מה אתם עשיתן."
אני: " אני הלכתי לאורן, ראיתי איזו הודעה של מור אבל בסוף הבנתי שזה כלום.
שחזרתי הביתה והלכתי לישון מי הפתיע אותי? אורן."
נועה: " חח מה?"
אני:".. הוא נכנס אליי דרך החלון בלילה, כמעט אמא שלי תפסה אותו."
נועה: " חח איזה מזל יש לכם..."
מיד אחר כך התיישבנו לנו בקפיטריה, הבנים הלכו לשחק כדורגל.
עדי: " היי בנות! " עדי הצטרפה אלינו, ממש מאושרת!
נועה: " ומה לך קרה? "
עדי: " במילה אחת? אלון!"
אני:" אלון? חח מה היה איתו? "
עדי:" סתם הוספתי אותו שלשום לאייסי ודיברנו.
אז אתמול יצאנו ביחד ו.. התנשקנו! "
נועה: "לא אמורה להיות לו חברה או משהו? "
עדי: " לעע.. הם נפרדו... "
אני: " באמת? נו.. אז מזל טוב לא?"
עדי: " אני עדיין לא יודעת.. כאילו לא דיברנו על או משהו..."
נועה: " תדברו על זה בהמשך.. "
היא ישבה איתנו דיברנו עוד כמה זמן על אלון ואז עברנו לנושא אחר.
אחרי ההפסקה חזרנו לכיתה לעוד שיעור משעמם אבל מה שהחזיק אותי ערה
זה שאחריו הולכים הביתה, יום חמוד כזה, 3 שעות והביתה.
מיד אחרי זה הלכתי לנועה, היא הייתה צריכה לדבר איתי ולא היה זמן בהפסקה.
הגענו אליה הביתה, הנחתי את התיק בחדר שלה והתיישבתי על המיטה.
היא הביאה שתייה וחטיף טעים והתיישבה גם היא.
אני: "נוו... את מתכוונת להעמיד אותי עוד הרבה זמן במתח? "
נועה:" אממ.. אני ואור... שכבנו."
אני:" מהה? מתי?! איך לא אמרת לי!" הייתי כל כך בשוק, לא חשבתי שזה יבוא כל כך מהר
אחרי הכל סקס ראשון, ובכלל איך היא לא דיברה על זה לפני כן איתי או עם ליטל?
נועה: " עכשיו אני אומרת לך, אתמול. הלכתי לישון אצלו, וזה זרם לזה
לא תכננתי שזה יקרה, זה פשוט קרה. והיה מדהים!"
אני:" נו אני רוצה את כל הפרטים עכשיו!"
ישבנו חצי שעה והיא עברה על כל פרט ופרט לא החסירה דבר.
היא הייתה נרגשת בחלק מהמקרים, נבוכה, וממש מאושרת.
אני: " דיי! זה כ"כ טוב!"
נועה: " חח כן! "
אני:" אבל.. את לא חושבת שזה מוקדם מדי?"
נועה: " אמרתי לך... לא תכננתי את זה יותר מדי זה פשוט קרה,
חוצמזה, שאני יודעת שהוא אוהב אותי ואני מאוהבת בו, אז למה לא? "
חייכתי אליה וחיבקתי אותה, שמחתי בשבילה.
אחרי זה אור הצטרף אלינו, כמובן שלא אמרתי דבר.
אחרי שעה התקפלתי הביתה רציתי להשאיר את החמודים האלה לבד.
-
אור:" נהנית אתמול? "
נועה:" כן, כל כך כן! "
היא חיבקה אותו,
אור:" אני כ"כ אוהב אותך."
נועה: " אני אוהבת אותך המון המון!"
אור:" כמה המון?"
נועה: " עד השמיים!"
אור: " ובחזרה? "
נועה: " חח! "
-
כשהגעתי הביתה, סידרתי קצת את המגירות, ושמתי לב לתמונה שלי ושל יותם האקס האידיוט
זה גרם לי להיזכר בו,, וכמובן איך לא בטלי הדפוקה שעוד יצאה איתו.
ואז חשבתי על כל הבנות שפשוט שונאות אותי, בגלל הקשר שלי עם אורן.
כל הבנות הקנאיות המסריחות, טלי, הילה, מור, ובטוח יש עוד הרבה שפשוט לא אומרות את זה.
ואז נתקלתי במתנה שאני הולכת לתת לאורן, נזכרתי שזה בעוד 4 ימים, ושאני צריכה להתחיל לעבוד על מכתב.
אבל חיכיתי למוזה שתצא ממני, והיא עדיין לא באה, אבל לא היה לחוץ לי.
-
..: " אורן... אני מקווה שאתה לא שוכח שהסוף שבוע הזה אני ואבא
נוסעים לסופ"ש באילת? "
אורן:" וואי נכוןן שכחתי!, " ואז הוא נזכר שביום שישי הזה יהיה לו 3 חודשים עם שיר.
אז יהיה להם את כל הבית לרשותם.
..: " טוב אני ואבא יוצאים לענת ולילדים... נחזור יותר מאוחר. "
אורן: " טווב! הוא צווח לה מהחדר.!"
לאחר כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת, אורן: " נוו מה שכחתם? "
הוא ניגש לפתוח את הדלת, ואלה לא היו ההורים שלו, זו הייתה מור.
הוא היה די בהלם לראות אותה, עומדת בפתח הדלת שלו, בבית שלו.
אורן: " מור? מה... מה את עושה כאן? "
מור:" הייתי בסביבה אז חשבתי לקפוץ.. "
אורן: "מה? אה אהה." הוא התבלבל הוא לא ידע מה להגיד,
הוא לא רצה שהיא תכנס לבית.
מור: " אה... מה..,, חח מה קרה לך שמן? "
היא מחכה שהוא יכניס אותה, מבינה שהוא לא כל כך בטוח.
אורן:" תקשיבי... אממ זה לא מתאים."
מור: "מה לא מתאים?"
אורן:" שתבואי לפה."
מור: " למה לא? "
אורן: " כי.. כי יש לי חברה. "
מור:" אמרנו שאנחנו ידידים לא?
אורן:" ידידים. בבית ספר לא כאן!"
מור:" טוב.. איך שבא לך." היא אמרה והלכה.
הוא סגר את הדלת וחזר לחדרו.
-
ישבתי בחדר חושבת מה לעשות עם עצמי, הגעתי למסקנה שאני צריכה עבודה.
לא רק בשביל הכסף, אלא גם בשביל לדעת שאני עושה עם עצמי משהו.
אז קבעתי עם ליטל ונועה שמחר אנחנו הולכות לחפש עבודה!
.
למחרת בבוקר לא הלכתי לבית ספר, הייתי מצוננת. החורף נחת עלי בצורה הכי קשה.
נשארתי בבית טיפלתי בעצמי טוב טוב שתיתי תה כל שעה ולאט לאט זה עבר
בצהריים ליטל ונועה הגיעו אליי ונסענו לקניון לחפש במסעדות.
ניגשנו לאחת המסעדות, וניגשנו לדלפק.
אני:" שלום.. "
..:"במה אפשר לעזור לכן בנות? " פנתה אלינו מלצרית חמודה.
אני:" אתם מחפשים מלצריות.?"
..: " בנות כמה אתן? "
אני: " 17... "
..: " מצטערת... 18 ומעלה אנחנו מוכרים פה שתייה חריפה."
אני:" אה אוקי תודה בכל מקרה..."

עברנו איזה 4-5 מסעדות וכולם ענו אותה תשובה.
הגענו למסעדה אחרונה, קראו לה מול הים. שדווקא היו בה הרבה אנשים.
ניגשתי למלצר חמוד שהיה שם,
אני:" שלוום"
..: " כן?"
אני:" אתם מחפשים מלצרים?"
..: " בנות כמה אתן?"
אני: "17" התפללתי שהוא לא יגיד אותה תשובה כמו שאר המסעדות.
..: " אוקי.. אז תיגשו לדלפק תשאירו פרטים."
זהו התחלתי לצהול בלב, כבר דמיינתי איתי ניגשת חייכנית ללקוחות
מנסה לשאוב מהם כל שקל לטיפ!
רציתי כבר להתחיל לעבוד!
השארנו את הפרטים והלכנו אליי לבית
נועה: " מה עושים מחר? "
ליטל: " וואי מחר יום שישי! חייב לעשות משהו! "
אני:" אני הולכת לאורן יש לנו מחר 3 חודשים.! "
נועה: " יאו נכון! וואי.. כתבת את המכתב כבר? "
אני:" עדיין לא.. אני אשב היום בלילה בשקט שלי..."
ליטל: " צודקת ככה זה בא הכי טוב והכי יפה. "
נועה: " טוב חמודות קטנות אני חייבת להיות בבית לפני 6, הבטחתי לאמא שאני אעזור לה לשטוף את הבית..!"
ליטל: " חכי אני באה איתך אמרתי לעידו שאני אבוא אליו היום,.. "
הם קמו אמרו לי שלום ויצאו.
וזה היה זמן מעולה להתחיל לרשום את המכתב.
קיוויתי שתהיה לי מוזה שאני אוכל להוציא רק את הטוב ממני, התיישבתי בשקט
למולי נייר ועט, ואני מתחילה לחשוב איך אני מסכמת 3 חודשים שלמים
שבהם עברנו כ"כ הרבה,!
" אורן... אז 3 חודשים יש לנו הא? "
..: " שירר! "
אני:" מה אמאא?"
..: " בואי לאכול!"
אני: " לא רעבה!"
..: " עכשיו!"
טוב טוב!, ירדתי למטה לאכול, לא הייתי רעבה היא סתם מכריחה אותי לאכול
עליתי חזרה לחדר שוב והתחלתי לרשום את המכתב
אחרי שעה סיימתי. שעה לסכם את הכל אבל אני חושבת שזה יצא ממש יפה.
צירפתי את זה למתנה שקניתי לו, ושמתי את הכל בשקית.
הייתי קצת על המחשב ואז הלכתי לישון.
פקחתי את העיניים לאט לאט.. מתחילה להתעורר, לקחתי את הפלאפון
ראיתי שיש לי הודעה כבר תיארתי לעצמי מי שלח לי את ההודעה.
=אורן.=
"יפה שלי, 3 חודשים. שיהיה לנו במזל. אני אוהב אותך."
חייכתי, 3 חודשים יש לנו, בלתי נתפס, לא האמנתי שנחזור להיות ביחד
ועכשיו? זה נראה לי הכי אמיתי והכי נכון.
" 3 חודשים מדהימים, למרות הכל. אורן יפה שלי, מדהים שלי, שמן שלי,
אני אוהבת אותך שזה אי אפשר לתאר כמה."
הנחתי את הפלאפון ראיתי שהשעה 7 וחצי והגיע הזמן להתארגן.
שמתי סקיני שחור וחולצת בית ספר התאפרתי וסידרתי את השיער
ובפעם הראשונה הוא באמת הסתדר לי כמו שרציתי.
לקחתי את התיק וירדתי למטה, ראיתי את אמא ואבא מוכנים ליציאה
לקחתי שוקו בשקית מהמקרר ואבא הקפיץ אותי לבית ספר.
כשהגעתי ראיתי את נועה גם אותה הקפיץ אבא שלה,
נועה:" מזל טוב מאמי! "
אני:" תודה יפה שלי! "
נועה: " נוו הצלחת לרשום את המכתב? "
אני:" כן ולדעתי יצא ממש טוב! "
נועה: "תביאי לי לקרוא! "
אני: " זה לא פה זה בבית עם המתנה."
אמרתי ושתינו נכנסו לכיתה, לא היה אף אחד.
רק אני ונועה, ניגשתי לשולחן שלי וראיתי ורד מונח עליו.
אני: " יאו. "
נועה: " מה קרה? " היא אמרה בעוד שהיא מתקרבת לשולחן שלי.
נועה:" יאוו.. "
לקחתי את הורד, והסתובבתי ראיתי את אורן עומד בכניסה לכיתה.
ישר קפצתי עליו, חיבקתי אותו נישקתי אותו
אני: " תודה. " חייכתי.
אורן. " הכל בשבילך.. "
אחרי 5 דקות היה צלצול הלכתי למקום שלי,
המורה נכנסה,
היה שיעור כ"כ משעמם, והמורה הייתה מעצבנת.
התכתבתי בשיעור עם נעמה והיא לקחה לי את הפלאפון!
אחרי השיעור באתי אליה וביקשתי את הפלאפון בחזרה
אחרי 20 סליחות והרבה התחנפויות היא החזירה לי אותו.!
ניגשתי לקפיטריה לקנות לי אוכל, ליטל הצטרפה אליי.
קנינו אוכל וניגשנו לדשא, בדרך ראינו את הילה ומור יושבות ביחד
צוחקות להן כמו שתי פרחות מטומטמות, סליחה לא כמו, הן באמת היו פרחות!
ליטל: " ממתי 2 אלה נעשו חברות טובות? "
אני:" אין לי מושג ואת האמת ממש לא מעניין אותי.. "
הם הסתכלו עלינו הסתכלנו עליהם והלכנו להתיישב.
נועה: " וואי אני מזה מקווה שהיום יחזירו לנו תשובה... "
אורן:" תשובה למה? "
אני:" אנחנו הלכנו אתמול לאיזה מסעדה, ביקשנו עבודה. "
ליטל:" הם בטח יחזירו לנו תשובה היום.. "
אני:" אני מקווה. אני באמת רוצה לעבוד כבר!"
עדי הצטרפה אלינו, " שירוש את יכולה לבוא דקה אני צריכה לדבר איתך? "
שירוש:" אוקי.. "
קמתי והלכתי איתה לעשות סיבוב.
שירוש: " מה קרה מאמי? "
עדי: " אלון... "
אני:" נו מה.. אתם ביחד? "
עדי: " לא. " היא אמרה בטון ברור.
אני: " למה לא? "
עדי:" בגללך.."
אני: בגללי?!"
ניסיתי להתחיל לחשוב אם גרמתי לצרות בניהם אבל כלום לא עלה לי!
עדי: " אתמול הלכתי אליו ישבנו אצלו בבית וזה..
אז שאלתי אותו מה איתנו, הוא אמר לי שהוא לא יכול להיות איתי
כי הוא נדלק עליך..."
אני:" מהה? פאק.. "
עדי:" שירוש אני באמת לא כועסת עליך רק הקטע שזה מטריף אותי!:
אני: אני מבינה אותך באמת.. אבל מתי היה לו זמן להידלק עלי. "
עדי: "אולי שהלכת אליו ללמוד מתמטיקה וזה.. " היא ניסתה לברר יחד איתי מה הולך פה
באמת שלא ציפיתי שזה יבוא, אנחנו רבנו על ההתחלה, אין מצב.
וגם שממש לא רציתי אותו.
אני:" תקשיבי זה לא נראה לי הגיוני הייתי אצלו אולי חצי שעה אולי!
אין מצב. אנחנו גם רבנו על ההתחלה! איך שהכרתי אותו!"
עדי: "אז אין לי מושג מה עובר עליו... "
אני:" גם אני לא."
עדי: " ומאמי אל תספרי את זה למישו סבבה? הוא ביקש ממני לא לספר. "
אני:" אוקי... "
אמרתי וחזרתי לכולם. חשבתי אולי הוא מחרטט אותה..
היה צלצול פלאפון ממספר לא מזוהה.
אני:" הלו.. "
..: " שלום. מדברת שיר?" נשמע קול של בחורה מהצד השני.
אני:" כן... מי מדבר? "
..: " מדברים ממסעדת מול הים, אתמול באת למסעדה נכון? "
אני:" כן.. עם עוד שתי חברות " אמרתי וסימנתי לנועה ולליטל!
..: " אוקי אז רציתי להודיע לך שהתקבלת וגם שתי הבנות האחרות. "
אני: " יאוו, צרחתי בטלפון, תודה! "
..: " תגיעו ביום ראשון נסדר לכן שעות. "
אני: " אוקי! "
אמרתי וניתקתי, שלושתנו צרחנו כל השאר הסתכלו עלינו כאילו אנחנו מטומטמות
אני: " ביום ראשון אנחנו צריכות להגיע למסעדה כדי לקבוע שעות וכאלה! "
נועה:" וואי מעולה! "
ואז היה צלצול נכנסתי לכיתה ראיתי את אלון יושב בשולחן,
אני:" אני צריכה לשאול אותך משהו..."
אלון: " דברי.. "
אני: "אתה אמרת לעדי שנדלקת עלי? "
אלון: " כה" הוא אמר כאילו זה לא מרגש אותו בכלל.
אני:" למה?"
אלון:" כי לא ממש נעים לי ממנה ואני לא רוצה להיות עכשיו עם אף אחת."
אני:" אז זה לא נכון? "
אלון: " לא. "
אני:" אוקי.. "
המורה נכנסה. השיעור לא זז בסוף בסוף בסוף אחרי הרבה טחינות במוח הוא נגמר
היו עוד שלושה שיעורים והלכנו הביתה.
הבית היה ריק, אמא ואבא עדין היו בעבודה.
החלפתי לטרנינג חמים והלכתי לאכול.
הדלקתי טלוויזיה ראיתי סרט מצחיק ואז אורן התקשר אליי
אני:" היי מאמי. "
אורן: " מה קורה? "
אני: " בסדר מה איתך? "
אורן: " מעולה מה את עושה?"
אני: " רואה סרט מה אתה?"
אורן: " סתם... מתי את באה אליי היום?"
אני:" אממ ב10 ככה לא? "
אורן:" את ישנה אצלי נכון?"
אני:" כן אני חושבת שכן.. נקווה שאמא לא תעשה בעיות.. "
אורן:" אוקי יפה שלי אז תעדכני אותי. "
אני:" אוקי.. ביי בינתיים מאמי שלי."
אורן: ביי יפה. "
הוא אמר וניתקתי. בשעה 5 אמא חזרה מהעבודה.
שאלתי אותה אם אני יכולה לישון אצל אורן
שזה ה3 חודשים שלנו היא אמרה בסדר אבל היא הוסיפה פרצוף
מעוקם שאומר " תלכי לך אבל תזכרי שאני אשאר פה מאוכזבת"
עליתי למעלה. ישבתי על המחשב
דיברתי עם נועה ועם ליטל. על מה שקרה עם אלון
אומנם עדי אמרה לי לא לספר, אבל ידעתי שנועה וליטל לא יוציאו מילה.
בשעה 8 נכנסתי להתקלח ולהתארגן,
ב10 ל10 יצאתי לכיוון הבית של אורן ברגל, עם המתנה.
אחרי רבע שעה הגעתי אליו, דפקתי בדלת.
הוא פתח, הוא היה לבוש ליציאה
אני: " התארגנת כל כך יפה לכבודי?"
אורן:" כן רציתי להיות יפה בשבילך.. " הוא אמר ואני נכנסתי לבית.
אני:" אתה תמיד יפה " ונתתי לו נשיקה.
עלינו למעלה, הנחתי את המתנה על המיטה,
אני:" זה בשבילך... "
אורן: " מזה? "
אני:" תפתח... "
הוא התיישב על המיטה, פתח את המתנה הוציא את שני הבוקסרים
אורן: " ממ.. למדוד עכשיו?"
אני:" חח לא זה בסדר... "
אורן: " תודה יפה שלי."
אני: בבקשה! " חייכתי
אורן:" רוצה לראות סרט או משהו? "
קצת לא הסתדר לי, הייתי בטוחה הוא יכין לי משהו.
לפחות מכתב פרח משהו... זה לא התאים לאורן אבל
בשבילי רק להיות איתו הייתה המתנה הכי גדולה שיש
ירדנו למטה לסלון הוא שם איזה סרט,
ראינו אותו, חצי ממנו ואז אורן אמר לי " יאללה קומי.. "
אני:" מה קומי? רק עכשיו הגעתי.. "
אורן: " נו בואי הולכים..."
אני:" לאן? "
אורן: " הפתעה" הוא חייך את החיוך הזה שלו
עכשיו זה מתחיל להישמע יותר כמו אורן,
קמתי, הוא לקח לי את היד ויצאנו מהבית,
תהיתי לעצמי לאן הוא לוקח אותי, לים אולי...
הוא הזמין מונית, ואמר לתל אביב.
אחרי נסיעה של 5-10 דקות הגענו,
התחלנו ללכת לי לא היה מושג לאן..
בסופו של דבר נעצרנו מול מסעדה,
הסתכלתי על המסעדה הסתכלתי על אורן הוא חייך.
ואז נכנסו למסעדה, " אתה לא נורמלי" מלמלתי.
אורן:" שקט את... "
התיישבנו במקום שהמלצרית הפנתי אותנו אליו, באמת שהייתי מופתעת
הייתי בטוחה הוא ייתן לי מתנה ונכנס לשמיכה ונתכרבל ונראה סרט טוב.
מלצרית: " מה תרצו להזמין? " היא פנתה אלינו, חייכנית.
אני: " אממ.. אני לא רעבה.. "
אורן: "שקט.. אממ ניקח כל אחד וופל בלגי עם קצפת וגלידה."
מלצרית: " איזו גלידה.. "
הוא מסתכל עלי מנסה לברר איזה טעם אני אוהבת... " ריבת חלב לשנינו "
חייכתי, הוא ידע בדיוק איזה טעם לבחור
אני:" איך אתה מכיר אותי.."
אורן: " מי אם לא אני... "
אכלנו, צחקנו, ירדנו על אנשים שהיו במסעדה. וכ"כ נהנתי איתו.
העלינו חוויות מהפגישה הראשונה.
שהוא הציל אותי מרועי, שצרחתי עליו בגלל טלי, איך שהוא נישק אותי אחרי זה.
ואיך פתאום הכל נהיה רע ואז חזר להיות טוב.
איך שבגדתי בו במסיבה, איך שהוא בגד בי עם נעמה.
איך שבכיתי איך שאורן בכה, איך שבכינו יחד,
גם עם כל הדברים הרעים שעברנו, בחיים... בחיים! לא הייתי מוותרת על התקופה הזאת.
אחרי המסעדה חזרנו אליו הביתה, השעה הייתה 12 ומשו... היינו עייפים, החלטנו לעלות למיטה
נכנסו למיטה, מתכרבלים בשמיכה הענקית, מסתכלים אחד על השני...
אני:" היה לי כל כך כיף.. תודה. "
אורן:" הכל בשבילך.. מגיע לך."
אני:" אורן... "
אורן: "מה?" הוא לחש לי
אני:" אני אוהבת אותך... "
הוא קירב את הפנים שלו והתנשקנו, נשיקה ארוכה מענגת.
ששחררה את כל הפרפרים בבטן, שהתהפכה לגמרי.
אחרי 10 דקות של נשיקות וחיבוקים נרדמנו.
למחרת התעוררנו ב10 וחצי, אורן הכין לנו ארוחת בוקר.
אני הייתי אחראית על השתייה אז הכנתי לנו נס קפה.
אחרי זה ראינו סרט שאורן הזמין,
בשעה 3 חזרתי הביתה. שמחה ומאושרת. קורנת מאושר.
אמרתי שלום לאמא ולאבא שהיו בסלון, ועליתי לחדר.
כשנכנסתי ראיתי על המיטה דובי גדוול בצבע לבן שמחזיק לב, ועל הלב היה משהו
התקרבתי לראות מה וראיתי שזו טבעת. היא הייתה פשוט מדהימה.
ועל יד זה היה מכתב. לא הייתי צריכה לנחש ממי זה.
פתחתי את המכתב והתחלתי לקרוא:
" שיר, יפה שלי, מדהימה שלי, קטנה שלי... אני יכול להמשיך עם זה עוד הרבה..
אז איך אני יכול לסכם 3 חודשים במכתב קטן...
טוב אז אני אתחיל ממך, על איך שאני כ"כ שמח שאת בחיים שלי.
כל פעם שאני חושב עליך עולה לי חיוך, לא משנה באיזה מצב רוח אני נמצא.
את ילדה מדהימה, יפה חכמה. שאני לא מבין איך אני מכל הבנים זכיתי באוצר כמוך.
יש הרבה מאוד דברים שחוויתי בתקופה הזאת שלא הייתי מסוגל לעבור בלעדיך.
אני מרגיש שאת כבר חלק מהחיים שלי, שאת חלק ממני...
ה3 חודשים האלה היו תקופה מדהימה, עם כל הריבים עם כל מה שהיה
לא הייתי מוותר עליה.. כי כנראה זה מה שעושה את הקשר שלנו כל כך מיוחד
שגם אחרי כל הריבים חזרנו להיות ביחד, חזקים מתמיד חזקים מכולם...
רק דבר אחרון אני רוצה להזכיר לך שמנה שלי.
שאני אוהב אותך, שאני מקווה ומאמין שיהיו לנו עוד הרבה חודשים מדהימים.
אני מקווה שאהבת את הטבעת.
אוהב עם כל הלב. אורן."
קראתי את המכתב עוד 3 פעמים ולא הפסקתי להתרגש ולבכות.
הוא פשוט כתב את זה בצורה הכי מדהימה ויפה שיכולה להיות.
אחרי שחזרתי לעצמי מההתרגשות,
שלחתי לו הודעה " זה המכתב הכי יפה שקיבלתי בחיים שלי. "
אחרי 20 דקות הוא שלח לי הודעה חזרה
" את לא מבינה איך התרגשתי משלך... "
שמחתי שריגשתי אותו, פחדתי כבר ששלי היה פשוט מגעיל לעומת זה.
זה באמת היה המכתב הכי יפה שקיבלתי, זה היה 100% מהלב.

לקראת ערב נועה באה אליי, הראתי לה את המכתב את הטבעת.
היא גם התרגשה, סיפרתי לה על אתמול על המסעדה
היא טענה שהוא הבן אדם הכי חמוד בעולם אחרי אור.
צחקתי.
אחרי שהיא הלכה עליתי לישון הייתי מאוד עייפה.
נכנסתי למיטה חיבקתי את הדובי שאורן קנה לי ורק חשבתי עליו על אורן על כמה שהוא מדהים.
ועל כמה שאני אוהבת את הילד הזה. השמן שלי.


התעוררתי בבוקר יחסית מוקדם.
בלי שאמא צריכה לצווח עלי לקום ובלי השעון המעורר עם הצלצול הכי רעשני בעולם.
פתחתי גלגל"צ בטלוויזיה, תמיד אהבתי את המוזיקה של הבוקר שלהם.
היו להם שירים כל כך טובים, זה ניגן את השיר של דודו טסה, מעליות.
ניגשתי לשירותים וצחצחתי שיניים, אחרי כך הלכתי לארון והוצאתי מכנס וחולצת בית ספר והתחלתי להתארגן.
אחרי שהתארגנתי ירדתי למטה וראיתי רק את אמא, כנראה אבא כבר הלך לעבודה.
אני: " אמא יש מצב את לוקחת אותי לבית ספר?"
אמא: " תלכי לאוטובוס בסדר שיר, אני ממש מאחרת."
אני:" אוקי... "
אמא יצאה ואני הלכתי להכין לי נס קפה, ונזכרתי באתמול אצל אורן והתחלתי לצחוק...
אחרי 10 דקות הלכתי לתחנת אוטובוס, התיישבתי על המדרכה והוצאתי את האמפי
ושמעתי שירים.
כשהאוטובוס הגיע עליתי עליו ונסענו לבית ספר, בדרך ראיתי את נועה הולכת ברגל.
עשיתי לה שלום...
כשהגעתי לבית ספר חיכיתי לנועה בחוץ ידעתי שהיא אמורה להגיע עוד 2 דקות...
נועה:" מאמי!" היא ניגשה אליי וחיבקה אותי.,
אני:" מה נישש? "
נועה: " חח שתקי את עם המה ניש שלך!"
היא אמרה וניכנסו לבית ספר, בדרך היא ראתה את אור
אמרתי לה שתפגוש אותי בכיתה, נכנסתי וראיתי את ליטל ואת עידו..
אמרתי שלום לכל אחד וישבתי איתם עד שהיה צלצול...
מיד אחרי השיעור הלכתי עם הבנות לשירותים..
ליטל:" וואי היום צריכים ללכת למסעדה ההיא.. "
אני: " כן, די אני לא מאמינה שאנחנו מתחילות לעבוד! "
נועה: " סוף סוף " היא אמרה בעוד שהיא מסדרת את השיער שלה.
עדי נכנסה לשירותים גם" ממש התקהלות עשיתן פה " וכולנו צחקנו.
עדי: " תקשיבו אני מקדימה את המסיבת יומולדת שלי ליום שלישי הזה..."
אני:" למה את לא עושה ביום חמישי?"
עדי:" כי אני נוסעת " היא עיקמה פרצוף..
ליטל: " סבבה לגמרי מי בא?"
עדי: " כולם... "
נועה: " סבבה נשמע מעולה.. "
ואז יצאנו מהשירותים לעבר הבנים ששיחקו כדורגל אז ישבנו וצפינו בהם.
ליטל:: לא סיפרת לי איך היה לך אתמול? "
אני:" היה מדהים... " התחלתי לספר לה כל מה שהיה אתמול
וכמובן איך לא על המכתב המרגש שהוא כתב לי
ליטל: די איזה נשמה הילד הזה.."
אני: " חופשי... "
אחרי בית ספר הלכנו אני ונועה לליטל אליי הביתה ומשם המשכנו למסעדה.
לקבל את שעות העבודה, אח לא האמנתי שאני סוף סוף מתחילה לעבוד
אני רק מקווה שזה לא יפגע לי בלימודים אחרת מזה שווה שיש לי כסף בכיס
וחור גדול גדול במוח.
כשהגענו למסעדה קיבלה אותו מלצרית שנתנה לנו את השעות שלנו
עבדתי פעמיים בשבוע וביום שישי בצהריים ככה שבערב יכולתי לצאת עם חברים.
עבדתי בימים שלישי ורביעי ככה שמחרתיים אני עובדת וכך גם נועה וליטל.
מיד אחרי זה הלכנו לעשות סיבוב על הטיילת, וגילינו שיש פול מועדוני בר כאלה שנותנים לילדים בגיל שלנו להיכנס
נועה: " וואי למה אף פעם לא באנו לפה! תראיי ילדים בגילאים שלנו נכנסים.. "
ליטל: " בואו נבוא לשם בערב! "
אני: " היום? "
ליטל:" כן נו יאללה אנחנו והבנים...!"
נועה: " חח זה יכול להיות מעולה!"
סיכמנו שעות וכל אחת הלכה לבית שלה.
התקשרתי לאורן כדי לבדוק אם הוא בא איתי היום...
אורן:" היי מאמי.. "
אני:" היי חמוד... איפה אתה?"
אורן: " פה אצל עידו... "
אני:" מסור לו דש... תקשיב.. אתה בא היום? "
אורן: " לאן?"
אני:" יוצאים היום.. לאיזה בר בטיילת.. "
אורן: " וואלה? "
אני:" וואלה וואלה דוב קואלה... אתה בא?"
אורן: " כן יפה שלי.. אני אדבר איתך שאני אגיע הביתה.. "
אני:" טוב מאמי ביי ביי.. "
וניתקתי...
נכנסתי לבית בישרתי לאמא את הבשורות השמחות!
היא דאגה שאני אזניח את הלימודים אבל הבטחתי לה שלא!
אחרי זה עליתי למעלה קצת לראות טלוויזיה לא הספקתי לנוח מאז שבאתי מהבית ספר...
ראיתי איזה תוכנית שהייתה בערוץ 10 ונרדמתי..
..: " מאמי קוומי!"
התחלתי לפקוח את העניים לאט לאט,
וראיתי את נועה מולי,, " אה? מה השעה? "
נועה: " כבר 8! תתחילי לקום..!"
ראיתי אותה כבר מאורגנת טיפי טופ!
אני: " רגע אבל יש עוד זמן לא?" קמתי למצב ישיבה.
נועה:" כן אבל באתי אליך לפני כן.. "
אני:" מה עם אור הוא לא בא?"
נועה:" כה הוא בא ברור.. גם מאור ועמית באים... אז הוא בא איתם."
אני:" אה כן תביאי לי ת'טלפון... "
נועה: " אורן התקשר.. "
אני:" ענית לו? "
נועה:" אמרתי לו שאת ישנה ושאת תחזרי אליו.. " היא חייכה.
לקחתי את הפלאפון וחייגתי אליו.
אורן: " בוקר טוב ישנונה... "
אני:" חח בוקר טובב.. "
אורן: " תתחילי להתארגן, אני אצלך ב9.. "
אני:" אוקי.. "
אורן:" ביי מאמי.. "
אני:" ביי " אמרתי בקול עייף..
ואז קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים לשטוף פנים,
אחר כך הלכתי להוציא בגדים, חולצה ארוכה שחורה חמודה כזאת
עם ג'ינס בהיר, וכמובן איך לא האולסטאר השחורות שלי!@
התארגנתי ואז אורן בא, ישב איתי ועם נועה וחיכה שאני אסיים להתארגן.
ליטל ועידו כבר חיכו לנו שמה וכך גם אור עמית ומאור.
אחרי 20 דקות סיימתי להתארגן " וואי סוף סוף..!"
אני:" תשתוק אתה! "
אורן:" בואי לפהה. " הוא אמר וחיבק אותי.
נועה:" בוואו! " והיא משכה אותנו.. צחקנו שנינו
הגענו וראינו את ליטל ואת עידו, נועה:" איפה כולם?"
עידו:" הם עוד לא באו.. "
חיכינו להם בחוץ 5 דקות והם הגיעו במכונית של עמית!
והם לא היו לבד.. מהמכונית יצאו עוד שתי בנות,
מאור תפס למישי את היד ניחשתי שזו הייתה הדס החברה שלו
אבל עמית, לעמית יש חברה? טוב נו איך לא. הוא נראה כל כך טוב מי לא תרצה אותו
הם הלכו יד ביד לכיווננו, קצת צרם לי.. לא יודעת למה הרי לא אהבתי אותו
אבל עדיין הייתה מין הרגשה מוזרה כזאת.
נכנסו ביחד כולם והתיישבנו בכמה ספות שהיו שם..
אחרי 20 דקות הביאו כמה שתייה לשולחן הסכימו למכור כי מאור היה בן 18..
כולם שתו, אני שתיתי בקטנה של ממש.. אולי אולי כוס וודקה.
אלון נכנס לבר, עם עוד מישי שלא זיהיתי...
וניגש אלינו וישב איתנו, הוא הכיר לנו אותה בתור "ידידה " שלו.. טוב בסדרר!
כאילו שהיא באמת ידידה שלו...
הערב המשיך סבבה, הייתה מוזיקה טובה אווירה מעולה.
שמחתי שלא שתיתי יותר מדי, כנראה למדתי לקח מהפעם הקודמת.
אחר כך הלכתי לשירותים לשטוף פנים ולהתרענן מה שנקרא.
שיצאתי אלון עמד מולי, מחייך... אני לא הבנתי מה הוא רוצה
אני: " מה קורה אלוןן.. "
אלון:" הכל טוב מה איתך?"
אני:" בסדר... "
והוא לא הפסיק לחייך, לא הבנתי מה יש לו.
המשכתי לכיוון המקום שלנו, ראיתי שהוא נכנס לשירותי גברים.
בשעה 1 וחצי חלקנו התקפלנו הביתה, ידעתי שאמא שלי תהרוג אותי כי מחר יש לימודים.
אני:" ביי לכם! לילה טוב..!"
אמרתי, נתתי נשיקה לאורן ונכנסתי הביתה.
התחיל לרדת גשם בדיוק שנכנסתי הביתה, איזה מסכנים הם הולכים בגשם..:/
נכנסתי למיטה אחרי שהחלפתי לטרנינג חמים, והתכרבלתי!
והיה שקט, פשוט שקט.. רק שומעים את הצרצר וחוצמזה כלום.. שונה ממה שהיה בבר.
לאט לאט נרדמתי.
..: " שיר! קומי כבר את מאחרת! "
שיר:" קמתי. " אמרתי בקול מנמנם שבטוח אמא לא שמעה אותי
אמא:" שיר כמה פעמים צריך לצעוק לך!" היא אמרה שהיא נכנסת לחדר בזעקות איומות!
שיר:" בסדר בסדר קמתיי! וואיי למה לצעוק על הבוקר?"
אמא:" זה מה שקורה שאת מבלה עד 2 בלילה! "
שיר:" זה היה עד 1 וחצי... ואני תמיד עייפה.. "
אמא:" טוב קומי.. " היא אמרה ויצאה מהחדר.
וואי אני שונאת להתעורר עם צעקות זה יכול להרוג אותי! זה הופך לי את כל היום...
התעוררתי אחרי 5 דקות.. התחלתי להתארגן מהר.
אספתי את השיער בקוקו גבוה לקחתי את התיק ויצאתי לעבר התחנה.

נכנסתי לבית ספר.. ליטל קפצה עלי משום מקום..
אני:" שלום שלום... "
ליטל:" מה איתך? "
אני:" בסדר.. קצת עייפה ועצבנית.. "
ליטל: " למה עצבנית? "
אני:" סתם אמא שלי חושבת שצעקות זה ממש שיר זמר על הבוקר.. "
ליטל:" חח די איך אני מכירה את זה.. "
נכנסו לכיתה ראיתי את אורן הלכתי להגיד לו שלום..
אורן: " מה איתך?"
אני:" בסדר... עייפה כזה.. ממש אין לי כוח לשעתיים עכשיו..."
אורן:" אז בואי נבריז " הוא חייך..
רציתי להבריז באמת שלא היה לי כוח לשעתיים משעממות עם המורה העוד יותר משעממת..
אני:" ומה נעשה בשעתיים האלה? "
אורן:" נשב איפה שהוא.. "
-
אני:" נועעה! את מבריזה איתנו?"
נועה: " להבריז? למה? "
אני:" לי ולאורן אין כוח את באה? "
נועה:" לא איזה.. המורה הזאת במילא שונאת אותי את רוצה להוסיף לה?"
אני:" אוקי.. אז תגידי לה שאני לא מרגישה טוב או משהו.. " חייכתי לה ויצאתי מהכיתה עם אורן
הלכנו לאיפה שאנחנו יושבים תמיד...
התיישבנו על הדשא, שמתי את הראש שלי על הברכיים של אורן, והסתכלתי עליו מלמטה
אני:" אתה יודע שבכיתי בגללך.. "
אורן: " בגללי? מה עשיתי?" הוא נבהל...
אני: " חח.. נוו בגלל המכתב שלך.. אתה לא מבין איזה מרגש הוא היה... "
אורן:" כן?"
אני:" ממש! וגם הטבעת שהבאת לי.."
אורן:" חח אחותי עזרה לי עם הטבעת.. לא היה לי מושג.!"
אני:" גם במכתב היא עזרה לך?"
אורן:" לא! רק אני רשמתי את המכתב.. " הוא חייך.
מיד אחרי השעתיים ניגשתי לקפיטרייה לקנות אוכל..
נועה הצטרפה אליי, ואז הלכנו לשבת לבד..
דיברנו על כל מיני שטויות שלנו, סיפרתי לה על הקטע המוזר שאלון עשה לי בבר..
נועה:" פאק הוא מוזר... "
אני:, כה.. אין לי מושג מה יש לו! "
נועה:" לכי תדעי מה עובר לו בראש לדפקט הזה... "
אני:" חופשי דפקת חח " צחקנו קצת..
אחרי הצלצול נכנסנו לכיתה, המורה שאלה איפה הייתי אמרתי שלא הרגשתי טוב וזהו
אחרי בית ספר חזרתי הביתה, שהיה ריק.
נרגעתי קצת על הטלוויזיה. אחרי חצי שעה נועה וליטל באו אליי,
סידרנו לי את הארון, שהיה פשוט מפוצץ בבגדים הפוכים אחד על השני.
נועה:"וואי מזה הריח הטובב הזה! " היא אמרה בעוד שהיא מסניפה את אחת מהחולצות שלי
אני:" חח זה הריח של אורן..."
נועה:" דיי.. יש לו ריח כל כך טוב גרר "
אני:" תירגעי את שומעת!"
ב8 ההורים שלי הגיעו.
עליתי על המחשב קצת, ליטל ונועה הלכו.
ואז קיבלתי טלפון, מאלון.
אני:" הלו.."
אלון:" מה קורה?"
אני:" הכל טוב מה איתך? "
אלון:" בסדר.. שומעת. בא לך לקפוץ?"
אני:" לאן? "
אלון:" אליי.. "
אני:" אממ האמת שאני על טרנינג והכל.. משהו דחוף?"
אלון:" כן... "
אני:" אממ בא לך לבוא אליי אתה? "
אלון:" סבבה חצי שעה אני שם.."
ניתקתי. לא הבנתי מה הדבר החשוב שהוא צריך לדבר איתי עליו.
אחרי חצי שעה הוא בא, נכנס לחדר שלי והתיישב על המיטה
התיישבתי לידו, " נו אז מה הדבר החשוב שהיית צריך להגיד לי.?"
אלון:," אה כן.. אממ אני לא יכול להגיד לך? "
אני:" למה לא?"
אלון:" זה בעיה להגיד לך דבר כזה... "
אני:" נו אלון אל תשחק משחקים פשוט תגיד וזהו.. "
אלון:" טוב.. אז אני חושב שנדלקתי עליך.. "
הייתי בהלם לא ידעתי מאיפה זה בא לי! הוא הרי אמר לי שזה לא נכון!
אני: עלי?"
אלון:" כן..."
אני:" טוב אני לא יודעת ממש מה להגיד.. יש לי חבר אלון... "
אלון:" אני יודע פשוט הייתי חייב להגיד את זה... "
לא ידעתי ממש מה להגיד במצב כזה, לא היה לי ממש נעים ממנו וזה..
הסברתי לו שאני אוהבת את אורן ושאני מעדיפה שנשאר ידידים.
זה נשמע כ"כ מטומטם אבל זה היה הדבר היחידי להגיד לו
הוא מהצד שלו לא היה כ"כ פגוע, כאילו זה לא שאני הבת היחידה בחייו
יש לו מיליון בנות שמקרקרות סביבו כל היום... אני בטוחה שאני לא אחסר לו
הוא הלך ואני סתם ראיתי טלוויזיה בחדר.
עד שקיבלתי טלפון מנועה,
אני:" היי מאמי! "
נועה:" שירר! " היא צרחה לי לטלפון
אני:" מה יש לך מה קרה? "
נועה:" זה אורן! "
ישר נבהלתי
אני:" מה קרה לאורן?!?!?"
נועה:" אורן.. קרתה לו תאונת דרכים!."
אני:" מהה.. ממה..! מתי איפה?!"
נלחצתי, התחלתי לרעוד ולבכות. התחלתי לחשוב על ההכי גרוע..
נועה:" הוא בבית חולים אנחנו לא יודעים עדיין כלום,!"
ניתקתי את השיחה וישר תפסתי מונית לבית החולים.
אני:" סליחה. אמרתי בקול בוכה.. באיזה חדר נמצא אורן פלג? "
..: " אורן פלג.. אורן פלג.. היא בודקת ברשימות, בחדר 32 קומה ב' "
ישר תפסתי את הרגליים שלי והלכתי למעלית, ראיתי שלוקח לה זמן להגיע
ולי ממש לא היה סבלנות אז רצתי במדרגות לקומה השנייה
בקומה התחלתי לחפש את 32, 32,32,32,32, וכבר לא ראיתי בעיניים.
נתקלתי באישה, ואפילו לא נעצרתי רק המשכתי לעבר החדר של אורן.
בסוף הגעתי ראיתי את אמא שלו בחוץ ישר רצתי אליה.
אני:" איפה אורן??"
..: "זה בסדר יש לו ביקור רופאים עכשיו.. "
אני:" ו... והוא בסדר..? " חששתי לשאול..
..:" כן כן הוא בסדר. הרופאים אמרו שהוא יצא מזה בסדר
ניסיתי לתפוס אותך אבל לא היית זמינה.. "
נרגעתי, הרגשתי איך הלב שלי מתחיל לחזור לתפקוד נורמלי.
אני:" מתי נוכל לראות אותו?"
..:" אני מאמינה כשהרופאים יסיימו איתו... "
התיישבתי איתה על הספסל מול חדר 32, מחכה כבר שהרופאים יצאו ואני אוכל לראות אותו.
עברו 5 דק'.. 10 דק'... חצי שעה! ואז הם יצאו, ישר קמתי
רופא:" אורן יוכל להשתחרר היום.. " הוא אמר לאמא שלו.
אמא:" אוי מעולה... אז אפשר להיכנס אליו כן?"
רופא:" כן כן.. " הוא חייך והלך.
ישר נכנסתי לחדר שלו, ראיתי אותו שוכב במיטה,
אני דמיינתי אותו מלא בדם, אבל הייתה לו רק שריטה קטנה מעל העין. ותחבושת קטנה ברגל.
..:" אני הולכת להביא לך משהו לאכול בסדר?" אמא שלו אמרה לו
היא יצאה מהחדר ואני התקדמתי לעבר המיטה שלו
אורן:" יפה שלי בואי לפה... " הוא ראה אותי עם עיניים אדומות מלאות בדמעות.
חצי רועדת חצי בוכה.
אני:" איך זה קרה?"
אורן:" סתם.. נסעתי עם בן דוד שלי במכונית ואז סתם מישהו חושב שהכביש של אבא שלו עבר בכתום אדום"
אני:" דיי.. ואתה בסדר נכון?"
אורן:" כן כן תפסיקי לדאוג... ותפסיקי לבכות " הוא אמר שהוא מנגב לי את הפנים מכל הדמעות.
אחרי חצי שעה הלכתי מהבית חולים, אורן השתחרר הביתה.
אמרתי לו שאני אבוא לבקר אותו מחר, הוא לקח יום חופש מהבית ספר.
נכנסתי לבית ועליתי לחדר ונועה חיכתה לי שמה.
נועה:" נוו מה איתו? "
אני:" חח תירגעי, הוא בסדר, מכות יבשות. "
נועה:" וואי איך נבהלתי... ואת בכלל לא ענית לי לפלאפון.. "
אני:" כן יש לי בעיה איתו... "
נועה:" נו והוא השתחרר?"
אני:" כן הוא השתחרר עכשיו... "
נועה:" וואי איזה מזל... הכי חשוב שהוא בסדר..
אני:" כן... את לא מבינה באיזה לחץ הייתי. התחלתי לבכות לרעוד! "
נועה:" וואי וואי... "
אני:" טוב בואי נלך לליטל... "
נועה:" היא לא בבית... "
אני:" איפה היא...?"
נועה:" אצל עידו.. העניינים מתקדמים.."
אני:" וואלה? "
נועה:" כן.. יש לי תחושה שזה יקרה היום..."
אני:" חח את והתחושות שלך!"
נועה:" ומה איתך?"
אני:" אני בסדר גמור! "
נועה:" נוו... "
אני:" המצב בסדר לא לחוץ לי.. בכלל לא!"
נועה:" טוב תביאי משהו לשתות לאכול איזה מאחרת גרועה את!"
אני:" סליחה? את ממש לא אורחת פה תרדי ותיקחי לבד ועל הדרך תביאי גם לי!"
צחקנו.. ישבנו ביחד איזה שעתיים ואז נועה הלכה הביתה,
אני עליתי לישון הייתי ממש עייפה מהיום המטורף הזה,
בדיוק שכבר נכנסתי למיטה שמתי את הראש על הכרית קיבלתי טלפון
אורן. מתקשר אליך.
- אני חייבת לשנות לו את השם הזה.. -
אני:" אוו שלום... "
אורן:" מה קורה?"
אני:" אני בסדר מה קורה איתך? איך אתה מרגיש?"
אורן:" בסדר גמור... תפסיקי לדאוג שמנה. " אני:" מה לעשות... אני דואגת גם בלי שאני רוצה."
אורן:"את באה לבקר אותי מחר..?"
אני:" כן ברור אני אבוא... אהה רגע שנייה אני עובדת מחר"
אורן:" ממתי?"
אני:" מ-5 בצהריים עד 10. "
אורן:" אז תבואי אליי מיד אחרי בית ספר?"
אני:" סבבה יפה קטן וחמוד... וחולה.. "
אורן:" חח אני לא חולה!"
אני:" טוב מאמי אני עפה לישון אני אדבר איתך מחר לילה טוב"
אורן:" לילה טוב נסיכה אוהב אותך."
אני:" אוהבת"
אמרתי וניתקתי, שמתי את הפלאפון על השידה הנחתי את הראש על הכרית ונרדמתי.
בבוקר כשהגעתי לבית ספר ראיתי את ליטל וקפצתי עליה בשאלות לגבי עידו מה היה איך היה מי מו ומה.
ליטל: " לא היה כלום.. התקפלתי בשנייה האחרונה.. "
אני:" דיי.. "
ליטל:" כן.. משהו עצר אותי לא יודעת. "
אני:" טוב בסדר בלי לחץ זה יגיע.."
ליטל:" הקטע הוא שאני לגמרי מוכנה אני לא יודעת מה הבעיה."
אני:" כנראה שלא לגמרי... " עיקמתי פרצוף ונכנסו לכיתה שאנחנו ממשיכות לדבר
ליטל:" נו מה עם אורן?"
אני:" בסדר.. הוא בבית עכשיו אני אלך אליו אחריו בית ספר ומשם אני אמשיך לעבודה."
ליטל:" יוו נכון היום!"
אני:" חח כבר שכחת? מצבך רע!"
ליטל:" מה אני אעשה.."
-
נועה:" בוקר טוב!"
אני:" בוקר!"
נועה:" שומעות היום המסיבה של עדי וזה... "
אני:" מה לא! היום יש עבודה... "
נועה:" נו בסדר.. את מסיימת לעבוד ב10, מתי חשבת להגיע לעדי? ב6?"
אני:" כן אבל עדיין.."
ליטל: נדפוק איחור לא נורא... "
אלון נכנס לכיתה והרגשתי לגמרי לא נעים,
ליטל ונועה הסתכלו על ההבעת פנים שלי שהשתנה ברגע שהוא נכנס
נועה:" מה מה יש לך את?"
אני:" סתם..."
נועה:" נו?"
אני:" אלון אתמול היה אצלי..."
ליטל:" אלון.. "
אני:" כה.. הוא אמר לי שהוא דלוק עלי.. "
נועה:" מה?! הוא אמר לך שזה לא נכון..."
אני:" כנראה שכן..."
נועה:" מה אמרת.? "
אני:" את האמת. שיש לי את אורן ושאני אוהבת אותו...
ותיזהרו לפלוט משהו ליד אורן הוא לא יודע ולא יידע!"
ליטל:" פאק... את חיה מתסבוכת לתסבוכת..."
אני: " כן אהה? בכל מקרה זה נסגר סבבה... אבל עדין כזה לא נעים."

אחרי הבית ספר הלכתי ישר לאורן, דפקתי בדלת והוא ניגש ופתח לי.
אני: "היי! "
אורן:" מאמי שלי מה קורה? "
הוא אמר וחיבק אותי.
אני:" אני בסדר מה קורה איתך? איך אתה מרגיש?"
אורן:" בסדר גמור! "
עלינו למעלה נשכבנו על המיטה וסתם דיברנו...
לא חשבתי בכלל על להגיד לו את מה שהיה עם אלון
זה מה שחסר לי עכשיו.. אלון!
אני:" דיי מתחיל לרדת גשם!"
אורן:" כן את יודעת.. זה קורה שיש חורף וזה.. "
אני:" לא מפגר! אני צריכה עוד ללכת הביתה ואז לעבודה!"
אורן:" אז תלכי ישר מפה?"
אני:" לא אני צריכה להחליף בגדים!"
אורן:" תלכי ככה מה הבעיה? "
אני:" ככה?! " הצבעתי על עצמי.
אורן:" כן ככה! זה בסדר... אני קבעתי." הוא חייך ונשכב מעליי.
הוא קירב את הפנים שלו אל שלי והתנשקנו, בהתחלה נשיקה איטית
ולאט לאט התהפכה למהירה...
התחלתי להרים לו את החולצה לאט לאט, הוא הפסיק והסתכל עלי.
אורן:" את בטוחה?"
תפסתי לו את הפנים ונישקתי אותו, הרגשתי שהוא מחייך תוך כדי.
הורדתי לו את החולצה, הוא הוריד את שלי, כל פעם לא בטוח כל פעם שואל מחדש...
הוא נישק לי את הצוואר, נישק ונשך ביסים קטנים כאלה שגרמו לי רק להתפתל יותר.
הוא ירד קצת למטה לחזה שלי מסתכל עלי ואני חייכתי.
הוא נישק וליטף וזה היה כ"כ טוב!
הוא התחיל להוריד לאט לאט את המכנסיים שלי, הייתי עם בוקסר.
הזיז מעט את הבוקסר ונגע ליטף והחדיר מעט אחת מהאצבעות שלו
כאב קצת אבל יותר מכל זה היה כיף, ומענג ויותר מזה, הרגשתי שסוף סוף
המחסום שהיה נשבר וכבר לא חשבתי על נעמה, זה לא עצר אותי
הוא הכניס והוציא הכניס והוציא ואני הרגשתי צמרמורות בכל הגוף
התפתלתי.
הוא נשכב לידי, מסתכל עלי מלטף לי את הפנים, " אני כ"כ אוהב אותך... "
חייכתי אליו, נתתי לו נשיקה קטנה על הפה שנמשכה כמה שניות...
ב4 כבר הייתי צריכה ללכת הביתה, לקחתי את הפלאפון ובאתי לצאת, הוא הדביק אותי לקיר ונישק אותי.
אורן:" ביי יפה שלי... " הוא לחש לי ויצאתי.
בשעה 5 אמא הקפיצה אותי למסעדה נועה וליטל היו שם כבר,
לקחתי את הסינר השחור קשרתי אותו סביבי, לקחתי פנקס עט ונתנו לי שולחנות.
התחלתי לשרת אנשים ללכת ממקום למקום להעביר הזמנה לפנות שולחן זה היה קשה אבל היה ממש כיף!
קיבלתי טיפים וכמה בנים התחילו איתי. בני 20 ומשו, כאילו הם מגיעים למסעדות בשביל להתחיל עם המלצריות אוחח.
ב10 סיימנו לעבוד, קיבלתי 260 שקל טיפים שזה ממש מעולה!
ואז אני ליטל ונועה הלכנו להתארגן לעדי.
נכנסתי הביתה מהר, הוצאתי בגדים מהארון ועשיתי מקלחת מהירה, תוך 10 דקות הייתי מוכנה
והלכתי ברגל לכיוון עדי, ראיתי כמה ילדים יושבים מחוץ לבית שלה מדברים וכאלה, אז פתחתי את הדלת
וראיתי המון אנשים, חלקם אני מכירה חלקם לא, וחלקם סתם בלי שום קשר לחיים.
הלכתי לעדי, והאמת לא ידעתי מה להגיד, מזל טוב או לא, הרי זה ממש לא היומולדת שלה." מזל טוב מראש! "
עדי:" חח תודה מאמי! " היא חיבקה אותי. פויי יצאתי מזה בשלום.
חיפשתי את אורן והוא לא היה שם, על הדרך ראיתי את עמית ומאור ישבתי איתם, מאור דחף לי בקבוק בירה ליד,
בקבוק בירה זה לא נורא, זה סתם לא מזיק ואין בזה ממש אלכוהול.
דיברתי איתם קצת, ליטל ונועה עוד לא הגיעו את עידו בכלל לא ראיתי,
אני:" אתה יודע שהתחלתי לעבוד.. " פניתי למאור.
מאור:" וואלה איפה? "
אני:" במסעדה על הטיילת.. "
מאור:" נבוא לבקר אותך. "
עמית:" חח "
ואז נועה וליטל נכנסו לבית, הלכתי אליהן ואמרתי להן שלום...
ליטל:" מה.. אורן ועידו עוד לא הגיעו?"
אני:" לא האמת שלא, לא ראיתי אותם..."
ואז מישהו בא מאחורי ולקח לי את הבירה" אני לא מסכים לך לשתות!"
הסתובבתי וזה היה אורן, " מאמי! איפה היית? "
אורן: " סתם מאמי הייתי פה למעלה... "
אני: " מה אבד לך שם?"
אורן: " עידו רצה להראות לי משהו.. "
אני: " סבבה " אמרתי ונישקתי אותו.
ישבנו כולם דיברנו רקדנו וכאלה. ואז נכנסו 4 בנים שלא הכרתי.
נועה: מי אלה? "
ליטל:" בטח חברים של עדי או משהו. "
עדי ניגשה אליהם ואמרה להם שלום, 2 מהם נראו ממש טוב ו2 מהם נראו ממש רע.
הם התיישבו להם, התחילו לדבר בניהם ולצחוק.
תהיתי לעצמי מאיפה עדי מכירה אותם..
התחיל שיר שאני ממש אוהבת אז הקמתי את נועה וליטל שירקדו איתי, ליטל לא רצתה ונשארה עם עידו
אבל נועה זרמה איתי ורקדנו ביחד, אחרי כמה דקות הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה חשבתי זה אורן הסתובבתי
וקלטתי שזה אחד הבנים ממקודם, מה2 שנראו טוב, ראיתי שאורן מסתכל, התרחקתי ממנו " יש לי חבר" אמרתי.
" אה סבבה...!"
הוא התרחק והמשיך לרקוד לבד, אני המשכתי לרקוד עם נועה...
אחרי כמה דקות חזרנו להתיישב, " מה הוא רצה ממך? " אורן שאל אותי.
אני:" חח כלום.. סתם רקד איתי, אמרתי לו שיש לי חבר וזהו."
המסיבה הייתה כיפית, הייתה אווירה טובה עד שמור והילה באו.
אני לא מבינה למה עדי הביאה אותן כאילו? ממתי היא חברת נפש שלהן?
הסתכלתי על הילה ומור במבט הכי שונא שיכול להיות,
מור התקרבה אלינו, בשיא הפוזה שלה, אני לא חושבת שהיא מודעת לכמה שהיא מכוערת.
" מאמי אני צריכה לדבר איתך?" היא פנתה אל אורן.
סליחה. מי היא חושבת שהיא? אני הייתי בטוחה זהו אורן מנפנף אותה לקיבינמט
אורן:" על מה את צריכה לדבר איתי? " הוא ענה לה בטון יבש.
מור:" משהו דחוף... " את יכולה לדחוף את הדבר הדחוף הזה עמוק עמוק לתוך התחת שלך!
אורן:" שנייה מאמי אני חוזר" הוא אמר לי והלך איתה. אני הייתי בשוק!
כמה חוצפה כמה!
נועה:" וואי איזה זונה היא פשוט ככה. "
אני:" הוא פשוט חצוף.! חצוף לגמרי!"
נועה:" הפעם אני חייבת להסכים איתך.."
-
מור: מה מאמי מה קורה?"
אורן:" מה רצית להגיד לי?"
מור:" אה כן... אממ אני עושה מסיבה.. השישי הזה, ואני רוצה שתבוא... "
אורן:" לכבוד מה? "
מור:" סתם מסיבה... "
אורן:" נראה כבר.. " הוא כבר ידע שהוא הולך לתרץ לה על כמה שהוא לא יכול להגיע.
מור:" סבבה מאמי, אז תדבר איתי! "

-
כעבור 5 דקות הוא חזר, אני הייתי ממש עצבנית.
הוא יודע כמה שאני שונאת אותה, הוא יודע על כמה שהיא זונה ושהיא רק תנסה להפריד
ובכל זאת הוא הולך איתה! גם אחרי השיחה שהייתה לנו עליה.?
הוא ניסה לדבר איתי אבל אני הייתי יבשה איתו מאוד מאוד.

-
מור:" חח את לא מבינה איך הוצאתי לה את העניים!"
הילה: " כן? יופי! שתיחנק!"
מור:" הזמנתי אותו הוא אמר שהוא יראה כבר... "
הילה:" יופי מעולה! הוא יהיה, את תהיי ורק הכונפה הזאת לא תבוא עם החברות המכוערת שלה!"
מור:" תגידי את לא אוהבת אותו או משהו נכון?"
הילה:" ט'חח לא! פשוט לראות אותו בלי שיר יעשה לי טוב! כל כך טוב! "
מור:" חח צודקת! ואני אהיה הראשונה שתשמח!"
-
" אתן באות לרקוד? " שאלתי את נועה ואת ליטל
ליטל:" לי אין כוח מאמי... הלכו לי הרגליים. "
נועה:" אני באה!"
לקחתי את נועה איתי והתחלנו לרקוד ביחד, לפחות זה שחרר אותי מהעצבים שהיו עלי.!
הבן ממוקדם התחיל שוב לרקוד איתנו רק לא צמוד או משהו, ריקוד מורחב כזה.
...:" אז איך קוראים לכן בננות? "
נועה:" לי נועה ולה שיר! " היא הצביעה עלי.
אני:" ולך?"
...: " מתן! "
אני:" מאיפה אתם מכירים את עדי?"
מתן: " סתם חבר שלי ידיד טוב שלה אז באנו איתו וזה..."
נועה:" מאיפה אתם? "
מתן: " חולון..."
נועה:" האא לא רחוק מפה!"
מתן:" חח לא!"
המשכנו לרקוד, עד שכבר התעייפו לנו הרגליים והיינו חייבים הפסקה.
מתן:" וואי אני חייב לצאת לעשן... את באות איתי? "
נועה:" לא איזה מאמי לי אין כווח... " הסתכלתי על אורן, ראיתי איך הוא בוהה בנו, " אני אבוא איתך..!"
אמרתי. נועה הסתכלה עלי במבט מזהיר,
אני ומתן ניגשנו לדלת, אורן הסתכל עלי בפרצוף לא מבין
ויצאנו.
מגיע לו.
התיישבנו על הכיסאות שהיו בחצר של עדי,
הוא הוציא לו את חפיסת הסיגריות מהכיס, הוציא אחת " רוצה?"
אני:" לא לא אני לא מעשנת, תודה " חייכתי.
הוא הדליק לו את הסיגריה, " אז מה.. החבר שלך נותן לך ככה לצאת איתי?"
אני:" מי שואל אותו? " סיננתי.
מתן:" עצבנית עליו?"
אני:" לא. "
דיברנו איזה 5 דקות. נגלה אליי בחור ממש חמוד ומתוק, הוא הצחיק אותי בכמה משפטים שהוא אמר
אני:" ומה איתך לך יש חברה? "
מתן:" הייתה. אני לא מצליח להחזיק מעמד. גם אם אני הכי רוצה. "
אני:" בסוף זה יבוא אני מאמינה. בנתיים תבלה."
מתן:" חח כן. יש איזה אחת טלי מהבית ספר שלכם רוצה אותי."
אני:" איזה טלי? טלי כהן טלי? "
מתן:" חח כן נראה לי, למה את מכירה אותה?"
אני:" מכירה מכירה אני שונאת אותה, היא ניסתה לסכסך ביני לבין חבר שלי. "
מתן:" וואלה... כמה זמן את וחבר שלך ביחד?"
אני:" 3 חודשים.. "
מתן:" פיי.. מחזיקה מעמד את הא?"
אני:" חח... כן למרות שהוא קצת מעצבן אותי אבל בסדר..."
מתן:" למה מעצבן?"
אני:" עזוב.. "
-
ליטל:" היא עושה שטויות... חבל!"
נועה:" נו מה נעשה, גם הוא עושה שטויות..."
ליטל:" נו אבל זה נראה טוב לצאת עם הבן ההוא עכשיו?"
נועה:" לא נוו אבל מה אני אגיד לך לא יודעת.. "
-
המשכנו לדבר עוד קצת ואז נכנסו, לפני הדלת הוא ביקש ממני את המספר אייסי שלי
נתתי לו, הוא היה ממש חמוד.
אמרתי לו שלום וחזרתי להתיישב עם כולם, אורן בכלל לא דיבר איתי.
והאמת שייחנק מגיע לו! יופי הוא ילך עם מור לדבר איתה על כל מיני שיט ואני צריכה לסבול את זה.
נועה רצתה לדבר איתי אז היא לקחה אותי לצד.
" מה נסגר איתך?"
אני:" מה נסגר איתי? " שאלתי.
נועה:" מזה היה הקטע ההוא עם מתן?"
אני:" יצאתי איתו לעשן מה כל הסיפור?"
נועה:" לא עושים דברים כאלה. במיוחד שחבר שלך נמצא מולך!"
אני:" חבר שלי! הדגשתי כל מילה, חבר שלי הלך עם האקסית הבוגדנית שלו לשיחה!
שהוא יודע שאני שונאת אותה כ"כ! אז יופי הוא ילך ואני אסתום את הפה? לא!"
נועה:" יש דרך וצורה לעשות דברים, במקום לעשות את הסצנת קינאה הזאת
יכולת פשוט ללכת ולדבר עם אורן, שיר חזרתם להיות ביחד טוב לכם למה לדפוק את הכל?"
אני:" זה הוא שדופק הכל נועה לא אני!"
אמרתי ובזה סיימתי את השיחה, ידעתי שאני צודקת
ובכלל, לא עשיתי שום דבר רע.! אני לא מבינה מה כולם רוצים.
כשיצאנו אורן תפס לי את היד
" אני צריך לדבר איתך."הוא אמר לי.
=פרק 35=
אני:" מקשיבה. " אמרתי ביובש. יצאנו לבחוץ כולם המשיכו לכיוון הבתים ואנחנו הלכנו מאחוריהם לבד.
אורן:" מזה כל הקטע שהיה בפנים?"
אני:" איזה קטע? " עשיתי את עצמי לא מבינה.
אורן: " עם הבן ההוא? למה הלכת איתו לבחוץ?"
אני:" לעשן.."
אורן:" את מעשנת?!"
אני:" לא.. הוא יצא לעשן ואני באתי איתו. "
אורן:" זה לא מתאים לי.. "
אני:" גם לי לא מתאים שתלך עם מור. וואלה ועשית את זה. "
אורן:" זה לא אותו דבר."
אני:" אוי נכון, מור זונה מתן לא."
אורן:" משתי שניות שדיברת איתו את כבר מגנה עליו?!"
אני:" אורן השיחה הזאת לא הולכת לשום מקום."
אורן: " את כאילו עושה לי דווקא? "
אני:" מה הקשר עושה לך דווקא?! למה שאני אעשה לך דווקא מה אני ילדה קטנה?
אורן אני הלכתי עם מתן לעשן, רציתי לנשום אוויר! אז יצאתי אני לא מבינה מה הבעיה בזה?!"
אורן:"סבבה.."
אני:" מה סבבה? " לא הבנתי מה הוא רוצה...
אורן: " אין לי מה להגיד לך שיר... "
אני:" טוב."

למחרת בבית ספר דיברתי עם אורן, הבהרנו הכל והוא ביקש סליחה
אני לא ביקשתי, לא היה לי על מה לבקש. באמת שלא.
אחרי בית ספר חזרתי הביתה, נחתי קצת ואז התארגנתי לעבודה.

-
היא כ"כ שנאה לריב איתו, במיוחד שהריבים שלהם לא התבססו על כלום.
נועה: נו מה עכשיו נהיית לי כזה? "
אור: " מה כבר איך כזה? "
הוא אמר שהוא יושב על המיטה שלה.
נועה:" אור! לא מתאים לי שאתה הולך אליה באמצע הלילה
מה כבר היה יכול להיות כל כך חשוב ש לא יכולת לדחות את זה למחר?!"
אור:" משהו! אני לא יכול להגיד לך מה את עושה סרט מכל דבר מהה?"

-
הגעתי למסעדה וראיתי את ליטל, " היי מאמי איפה נועה?"
ליטל: " עוד לא באה.. היא בטח תבוא עכשיו..."
אני:" כהה.. "
ראינו אותה יוצאת מהמונית, עם פנים מבואסת, " מה קרה לך? "
נועה:" סתם רבתי עכשיו עם אור... "
אני:" על מה? "
נועה:" ידידה שלו צריכה לדבר איתו ב2 לפנות בוקר!
אז הוא הלך! והוא יודע שהיא דלוקה לו על התחת זאתי!"
ליטל: "ב2 בלילה?! סליחה?! הוא ממש חצוף! מה הוא הולך אליה ב2 בלילה?"
נועה:" לא יודעת מה נסגר איתו! אז רבתי איתו עצבן אותי לגמרי!"

אחרי העבודה חזרתי הביתה, אמא ואבא היו בבית.
עליתי במדרגות
אמא: "שיר! "
אני:" מה אמא? "
אמא:" בואי לכאן דקה."
ירדתי במדרגות עמדתי מול הסלון " מה? "
אמא:" קיבלתי שיחת טלפון מהמורה שלך היום.. "
אני:" מה היא רצתה?"
אמא:" 3 פעמים הברזת מבית ספר? מזה צריך להיות?"
אני:" נו כי לא הרגשתי טוב!"
אמא:" אה כן? אז איך זה שאני לא יודעת על זה? "
אני:" כי לא רציתי להדאיג אותך.. " ניסיתי להשתמש בתירוץ הכי עלוב שעלה לי באותו רגע
אמא:" אני לא רוצה לשמוע יותר על הברזות כאלה את שומעת? "
אני:" טובב! " אמרתי ועליתי לחדרי.
הייתי קצת במחשב, באייסי.
=-=
כאן. עייפה מאוד!
אורן מאמי אני אוהבת אותך j
=-=
דיברתי קצת עם נועה, היא הרחיבה קצת יותר על הריב שלהם.
הוא היה ממש חצוף, ללכת לידידה שלו ב2 בלילה זה ממש לא במקום!
היא אמרה לי שהיא ואור בהפסקה, שהם יראו מזה להיות פרודים ואז יחליטו מה לעשות.
הוספתי את מתן לאייסי...
מתן: " מי זה? "
אני:" כבר אתה שוכח אותי? שיר.. מהמסיבה של עדי?"
מתן:" חס וחלילה! שאני אשכח אותך! חח מה קורה מאמי?"
אני:" בסדר מה איתך?"
מתן:" הכל טוב.. מה עושה? "
אני:" סתם.. חזרתי מהעבודה, אז עייף לי. מה אתה? "
מתן:" חח.. סתם מאמי חזרתי עכשיו מחבר שלי "
המשכנו לדבר עוד קצת עד שעליתי למיטה.



-
..: " מאמי מה קורה? "
אורן: " הכל טוב מה איתך?"
..:" הכל מעולה.. תקשיב אתה בא יום שישי נכון? "
אורן:" אממ לא יודע... "
מור:" נו תבוא יהיה סבבה.. "
אורן: " מי יהיה.. "
מור:" כולם! הזמנתי גם את שיר..." היא שיקרה היא ידעה שזו הדרך היחידה שהוא יבוא.
אורן:" אה וואלה היא לא אמרה לי כלום.. רגע היא הסכימה?"
מור:" כן בטח.. דיברנו שיחה ארוכה וזה... "
אורן:" אה סבבה אז אני אבוא... "

-

" אוח נו טלפון מפגר! "
הטלפון שלי שוב נכבה! הנה הוא לא מקבל לי שיחות לא מוציא שיחות
פשוט דפוק!
" אמאא! אני חייבת ללכת להחליף את הפלאפון שלי.. תראי הוא אפילו לא נדלק!"
אמא:" בסדר דיברתי עם אבא הוא ייקח אותך מחר.. "
אני:" ועד אז עם איזה פלאפון בדיוק אני אהיה."
אמא: " אני בטוחה שיום אחד תסדרי בלי פלאפון.. "

יום שישי הגיע, לא היה לי שמץ של מושג מה אנחנו מתכננים להיום
ממש רציתי לצאת, במיוחד אחרי שהייתי תקועה בעבודה מהצהריים.
התחברתי למחשב, אורן לא היה מחובר.
דיברתי עם נועה שאלתי אותה מה עושים היום היא אמרה לי שכולם הולכים למסיבה של מור
אני:" אז נצא רק אנחנו? אני את ליטל אורן עידו נועם ואלה?"
נועה:" מאמי.. עידו אורן וכל אלה הולכים למסיבה של מור..."
אני:" מה?! אין מצב! אורן לא ילך למסיבה של מור.. דיברנו על זה!"
נועה:" עידו עכשיו אמר לליטל.. שהם הולכים."
אני:" ממניאק! "

ממש התעצבנתי עליו אבל ממש!
הוא הולך למסיבה של מור! ואפילו לא טורח להגיד לי?
מה עם השיחה שעשינו? זהו נמחקה?!
אני:" טוב אז נצא שלושתינו? "
נועה:" בואי נלך למסיבה.. "
אני" וואלה נשמע טוב..."
נועה: אממ אני אברר מסיבות ואני אתקשר אליך... "
אני:" תקשרי לבית אין לי פלאפון..."
נועה:" סבבה. "

יצאתי מהאייסי הייתי ממש עצבנית והייתי חייבת להעביר את העצבים איכשהו.
אז לקחתי את הפלאפון של אבא והתקשרתי למתן.
אחרי כמה שיחות טובות באייסי שלנו הוא הביא לי את הפלאפון שלו
ואני נתתי לו את שלי, הוא יוכל לשחרר אותי מהעצבים. הוא ידע איך
מתן:" הלו... "
אני:" מה קורה מאמי?"
מתן:"מי זה?"
אני:" שוב נחזור למי זה שלך? שיר! ש י ר " הדגשתי..
מתן: חח מה אני אעשה את מתקשרת ממספר אחר.."
אני:" כן הפלאפון שלי קצת הרוס..."
מתן:" נו אז מה קורה מאמי?"
אני:" אה לא משהו..."
מתן:" מה קרה? "
אני:" נתקעתי ואין לי מה לעשות היום.. בגלל שהחבר החמוד שלי החליט שהוא הולך
למסיבה של האקסית הזוועתית שלו.. יש לך מסיבה טובה להמליץ לי עליה? "
מתן:" וואלה מאמי היום אני יוצא למסיבה פה בחולון, תבואי..."
אני:" אממ סבבה אז אני אדבר איתך אם אני באה או לא יותר מאוחר תהיה זמין.. "
מתן:" סבבה נשמה שלי.. נדבר.. "
ניתקנו. יופי אז יש לי מה לעשות היום.
שאורן ילך ויתקע עם המסיבה של מור
אני לא מאמינה שהוא עשה את זה, אני לא מבינה מה עובר לו בראש
כאילו פאק! הוא כבר שכח מה כל השטויות שלו גרמו?
דיברתי עם נועה, וסיכמנו שנלך ביחד, ליטל לא הצטרפה, היא לא ממש מרגישה טוב
מאוחר יותר ישבתי עם ההורים למטה, עם אורן לא דיברתי בכלל.
גם כי די הייתי מנותקת מהעולם וגם כי פשוט לא רציתי לדבר איתו
הוא היה פשוט חצוף. ואני יודעת שהייתי דופקת לעצמי את השישי אם הייתי רבה איתו, שוב.
אז הזהרתי את נועה ואת ליטל שלא יתנו לו את המספר שלי רציתי את השישי הזה לעבור לבד!
עם חברים נטו, שהוא ילך למור ויהנה איתה. לי אין כוח לזה שוב.

-
נועה:" הלו.. "
אורן:" נועה מה קורה זה אורן.. "
נועה:" הי מה קורה.. "
אורן:" בסדר.. תגידי למה הפלאפון של שיר סגור?"
נועה:" כי הוא לא טוב."
אורן:" אין דרך להשיג אותה?"
נועה:" לא.. "
-
לקראת 8 וחצי הלכתי לנועה.
היא התלבשה והתארגנה, שעות על גבי שעות! יכולתי בזמן הזה להתארגן פעמיים!
וסוף סוף כשהיא יצאה לקחנו מונית ונסענו לחולון שם פגשנו את מתן ואת חברים שלו.

-
...: " הלו..? "
אורן:" היי שיר נמצאת? "
..:" אממ לא.. היא יצאה.. "
אורן:" לאן? "
...: " למסיבה אני חושבת.. "
אורן: " אה סבבה תודה.. "

עידו:" נו אחי אתה מאורגן?"
אורן: " כן יאללה בוא נצא, שיר כבר שם."

עידו ואורן יצאו לכיוון הבית של מור,
כשהם היו בקרבת הבית הם כבר שמעו מוזיקה ורעש של אנשים.
הם נכנסו לבית, ישר מור קפצה עליהם
" היי! "
אורן חיפש את שיר, הוא היה בטוח שהיא שמה,
אחרי 5 דקות שהוא עבר על כל הבית והוא לא ראה את שיר
הוא ניגש למור..
" מור איפה שיר?"
מור:" אין לי מושג!"
אורן:" מזה אין לך מושג אמרת שהיא באה לא?"
מור:" כנראה שהיא החליטה בסוף לא לבוא...
אורן:" זה לא הגיוני... אמא שלה אמרה לי שהיא הלכה למסיבה.
מור:" אז כנראה היא הלכה למסיבה, אחרת, בלעדיך."
=פרק 36=
הוא הסתובב וניגש אל עידו שדיבר עם נועם.
אורן: " שיר לא פה, היא לא באה לפה..."
עידו: " אבל אמרת שהיא כבר כאן... "
אורן:" אמא שלה אמרה לי שהיא הלכה למסיבה.. חשבתי שלזאת היא התכוונה. "
עידו:" אם לא למסיבה הזאת היא הלכה אז לאיזה?" הוא שאל לא מבין
לאורן לא היה מושג היכן שיר, הוא גם לא ממש היה יכול לתפוס אותו כי הפלאפון שלה היה מכובה
הוא החליט להתקשר לנועה ואולי סוף סוף לדבר עם שיר.
-
" חכי דקה מאמי יש לי טלפון "
אני:" נו יאללה תסיימי מהר שנכנס כבר!"
מתן חיכה איתי והחברים שלו נכנסו.
נועה:" שיר זה אורן! קחי תעני לו... "
אני:" אין לי כוח!"
נועה:" שיר!" היא הסתכלה עלי במבט המעצבן שלה.

" הלו..."
אורן:" תגידי איפה את אני שנים מחפש למצוא אותך."
אני:" אני יצאתי, אתה יצאת, הכל טוב."
אורן:" כן שמעתי שהלכת למסיבה, להודיע לא יכולת?"
אני:" ואתה להודיע שאתה הולך למסיבה של מור לא יכולת?!"
חוצפן, עכשיו הוא עוד מאשים אותי. אני לא מבינה אותו!
אורן:" מה? את היית אמורה להיות פה"
אני:" ט'חח אני? במסיבה של מור? שאלתי בתמיהה,
למה נראה לך שאני אלך למסיבה של הילדה שאני הכי שונאת בעולם בערך!?"
אורן:" היא אמרה לי שאת הולכת להיות פה!"
אני: אה כן... ואתה עוד האמנת לה.. אורן אני מציעה לך לא להאמין לכל מה שאנשים אומרים,
עכשיו אתה תהנה לך במסיבה שמה, ואני אדאג ליהנות לי במסיבה פה. ביי.!"
אמרתי וניתקתי.
ואז אני מתן ונועה נכנסו למסיבה...

-
אורן:" אחי אני הולך הביתה.."
עידו:" מה הביתה?"
אורן:" מור השקרנית הזאת אמרה לי ששיר הולכת להיות כאן
והיא לא... היא אפילו לא הזמינה אותה."
עידו:" פיי חתיכת שקרנית זאת.. טוב בוא נלך למקום אחר.."
אורן:" אתה יכול לעשות לי טובה?" הוא אמר בעוד ששניהם יוצאים מביתה של מור
עידו:" מה?"
אורן: " אתה יכול לברר לי איזה מסיבות יש היום בסביבה?"
עידו:" טוב דקה... "
הוא אמר וחייג לאחד החברים שלו שהוא יחצן.
עידו:" מה קורה אחי? שומע.. איזה מסיבות יש היום לגילאים שלנו?"
..
עידו:" ואיפה עוד?"
..
עידו:" סבבה אחי תודה! "
אורן: " מה הוא אמר?"
עידו:" יש אחת בווקס.. ויש עוד אחת בחולון... "
אורן:" שיר שונאת את הווקס... אני מניח שהן בחולון..."
עידו:" נראה לך... לא יודע אחי מה הסיכוי שהן יהיו שם. וגם אם כן מה הסיכוי שנראה אותן?"
אורן:" אני חייב ללכת... "
עידו:" טוב תזמין מונית.."
אורן שמח, ויותר מכל הוא אמר תודה ענקית לעידו,
שהסכים לבוא איתו עד לחולון בשביל לבדוק אם באמת שיר שם

-

נועה:" וואי מטורף פה!" נועה צעקה לי.
אני בקושי שמעתי אותה, הייתה אווירה מטורפת.
מוזיקה טובה, ואני רקדתי כמו משוגעת, השתחררתי, התפרקתי!
והיה לי כ"כ כיף!
אני ומתן רקדנו ביחד, לא צמוד צמוד או משהו סתם ריקוד, היה לי כיף איתו באמת נהנתי!
שכחתי לרגע מכל הצרות, מהלימודים מאורן, מכולם..!

-
עידו:" תודה... " עידו אמר לנהג המונית והם הלכו לכיוון המועדון.
אורן:" וואה וואה כמה אנשים יש כאן!"
עידו:" כן חבל על הזמן.. טוב תנסה לקלוט את שיר או נועה..."
אורן:" מה עם ליטל?"
עידו:" היא לא מרגישה טוב היא בבית."

-
" נוו איפה הוא אני לא מוצאת אותו הילה!"
הילה:" אני חושבת שהוא הלך!"
מור:" מה הלך מה? היא התעצבנה, לאן הוא יכל ללכת? אפילו לא אמר שלום!"
הילה:" אין לי מושג. אבל עובדה הוא לא פה."

-
" אחי אחי.. זאת לא היה שמה. " הוא הסב את תשומת ליבו של אורן לכיוון שיר ומתן.
אורן הסתכל, ראה את שיר רוקדת עם מישהו לא מוכר, צוחקת מחייכת ונהנית.
רקדה איתו, ביחד איתו, לא עם נועה, איתו.
אורן:" זה אותו אחד מהמסיבה של עדי!"
עידו לא ידע כל כך מה להגיד... לראות את שיר עם אותו בחור.. הוא הבין מה עובר על אורן.
אורן התרגז, כעס. הוא ראה איך שיר בוגדת בו מול העניים שלו, הוא רצה ללכת לתת מכות לאותו אחד שמעז להתקרב אליה
לשיר, לחברה שלו.
אורן:" בוא!" הוא אמר במטרה לתת לו מכות
עידו:" עזוב אותו אחי! " הוא תפס את אורן
אורן:" מה לעזוב מה לעזוב?! תראה איך הוא נוגע בה!"
עידו:" תירגע! בוא נחזור הביתה עזוב אותך ממנה, תלך הביתה ותירגע תפתור את זה יום אחר."
אחרי הרבה שכנועים מצד עידו הם חזרו הביתה, אורן נכנס למיטה שלו, מועקה ישבה לו בגרון
הוא דמיין את שיר עם אותו אחד רוקדת איתו צמוד צמוד, הוא שוב חווה בגידה, עמדה לו דמעה על העין
מתמהמהת לזלוג לו על הלחי, הוא שם את ידיו על פניו ונשם עמוק, מנסה לעצור את הדמעות שבאות.

-

בשעה 4 התקפלנו מהמועדון, היינו כבר עייפים כולם, ראיתי שמשו קורה בין נועה לבין ניר, אחד החברים של מתן.
לא ממש הבנתי מה, אבל הוא נראה לי אחד סבבה אז למה לא.
נועה: " שיר אין להם מוניות מה עושים?"
שיר: "מזה אין מוניות? איך נחזור הביתה?!"
ניר:" מה הסיפור תשנו אצלי... יש לי בית ריק.."
שיר:" ההורים שלי יהרגו אותי.. "
נועה:" תגידי שישנת אצלי ושכחת להודיע להם.."
אחרי 5 דקות של שיחה, הלכנו לבית של ניר שלא גר רחוק מהמועדון.
לא ממש חששתי לישון אצלו, הייתי עם נועה, והוא לא נראה לי בן אדם רע.
היה לי כ"כ כיף במסיבה נהנתי כ"כ, חשבתי על אורן בדרך הביתה, בטח מור לא הפסיקה להתעלק עליו במסיבה.
פחדתי, פחדתי שהוא שוב יבגוד בי איתה! אני לא אהיה מסוגלת.
היה לי קפוא כל כך בדרך אליו, מתן חיבק אותי, ונהיה לי חמים יותר.
אחרי 10 דקות הגענו לבית של ניר, נעמדנו מול ביתו, הוא אמר שלום לחברים שלו
מתן:" אתה יודע מה אחי אני גם אישן אצלך." שמחתי משום מה.
אולי כי רציתי להיות בחברתו של מישהו מוכר, כי הייתה לי תחושה שנועה הולכת להעביר את הלילה עם ניר.
ניר:" אין בעיה אחי. "
הוא פתח את הדלת, והתגלה בית מדהים וגדול,
עלינו לקומה העליונה, ניר פתח דלת אחת והיה שם חדר עם מיטה זוגית. " אני כאן!"נועה צעקה.
אני:" תתפנקי למה לא.!"
ניר:" תשמרי לי מקום י'שמנה!"
אז הבנתי שאת הלילה אני הולכת להעביר עם מתן, מה שלא יהיה אני לא מתכוונת שיקרה בינינו כלום.
ניר פתח עוד דלת, והייתה בו מיטה נפתחת, התיישבתי על אחת המיטות ניר הלך לנועה,
מתן נכנס וסגר אחריו הדלת.
מתן:" וואי איזה עייפות " הוא אמר כשהוא צנח אל המיטה.
אני:" חח כן אבל היה כיף!"
הוא שאל אותי לגבי אורן, אם הכל בסדר איתנו, סיפרתי לו מה היה הקטע עם מור
ושיחתנו גלשה עד ל6 בבוקר!, ראינו את הזריחה שפרצה אל החלון שהיה בחדר,
ונהנתי, הוא הצחיק אותי. יש לו את הבדיחות האלה שמחייבות אותי לצחוק
או לפחות להשמיע גיחוך קטן, היה לי כיף איתו, ישבנו שעתיים ודיברנו, רק דיברנו
על הכל, על דברים שבחיים לא האמנתי שהייתי מגיעה לשיחות כאלה.
ב6 אמרנו לילה טוב אחד לשני, התכסתי בשמיכת צמר שהייתה שם,
לפני שנרדמתי יצא לי לחשוב על אורן, פחדתי,
פחדתי כי הרגשתי שמשו קורה לי עם מתן וזה לא היה טוב,
כי היה לי את אורן למרות שהמצב שלי איתו קצת צולע אבל עדין.
הרגשתי עם מתן דברים שלא הרגשתי עם אורן,
דברים שקצת התגעגעתי אליהם כמו המתח הראשוני הזה שרואים מישהו חדש ההתרגשות והכל.
ופחדתי שאני נדלקת על מתן.
נועה:" מאמי תתעוררי! "
שמעתי את קולה של נועה, שאני מתחילה לאט לאט להתעורר.
אחרי 5 דקות הייתי ערה כבר, שמתי לב שמתן לא היה בחדר.
קמתי מהמיטה, עשיתי קוקו גבוהה, כי השיער שלי נראה נורא!
הלכתי לשירותים ושטפתי פנים, כדי להוריד את האיפור שנמרח אחרי הלילה.
ירדתי למטה וראיתי את ניר ואת נועה יושבים במטבח, " איפה מתן?" שאלתי.
ניר: " הוא הלך הביתה.. "
אני:" אהה. טוב אני חושבת שגם אנחנו נלך.. השעה כבר אחת, אמא שלי בטח משתגעת."
נועה:" חח היא לא... היא דיברה איתי, אמרתי לה שאת אצלי.. " היא קרצה לי.
אני:" חח אה סבבה... "

-
מור:" מה קורה מאמי?"
אלון:" בסדר אני יודע.. מה איתך?"
מור:" למה רק בסדר?"
אלון: " סתם מבואס קצת... "
מור:" מה קורה מותק?" היא ניסתה לשאוב כל פרט עסיסי שאפשר!
אלון:" מכירה את זה שאת אוהבת מישהו, אבל הוא עם מישי אחרת ואת אוכלת את הלב. "
מור:" מכירה מכירה.. ספר לי על זה... במי מדובר?"
אלון:"בשיר."
מור:" בשיר? מהכיתה?"
אלון:" חח כה..."
מור:" והיא יודעת..?"
אלון:" כן.. אבל לא היה לה ממש מה להגיד... רק שהיא אוהבת את אורן ומקווה שנשאר ידידים
עכשיו היא בטח צוחקת על זה עם אורן חופשי.."

-
ב2 חזרתי הביתה, הייתי עדיין עייפה מאתמול,
אבא החזיר לי את הפלאפון שלי מתוקן, יום שלם בלעדיו וכמעט השתגעתי!
הייתי קצת במחשב.
ראיתי שאורן מחובר,
=-=
לא!
=-=
שלחתי לו הודעה
אני:" כאן?"
אבל הוא לא ענה לי.
אחרי חצי שעה של דיבורים עם נועה,
שהיא מספרת לי שהיא וניר התנשקו והיה לה מדהים
עפתי מהמחשב.
עדיין תפסו אותי המחשבות על אורן אבל המחשבות על מתן תפסו גם הן מקום בראשי.

-
מור:" מאמי?" היא שלחה לאורן הודעה באייסי, עדיין נחושה בדעתה להיות איתו.
אורן:" מה את רוצה?"
מור:" מזה הדיבור הזה?:/ "
אורן: " ככה אני מדבר לשקרנים בסדר?"
מור:" אני שקרנית?!"
אורן:" את אפילו לא הזמנת את שיר אתמול למסיבה!"
הוא כתב ושוב העצבים השתלטו עליו!
מור: " בסדר! אז אולי אמרתי משהו לא נכון! אבל זה רק כי רציתי שתבוא! l "
אורן:" מור אני לא רוצה שתדברי איתי בסדר?!"
מור: בסדר! טוב לך?! מרוצה? יופי תופס עלי תחת כי מישי רוצה אותו!
בטח גם החברה שלך תופסת עליך תחת בגלל שפתאום כולם רוצים אותה! "
אורן:" למה מי כבר רוצה את שיר?"
מור:" אלון... אה לא ידעת? היא לא אמרה לך?"
אורן היה המום.
=פרק 37=
אורן:" את השקרים שלך תשמרי למישו אחר... " הוא אמר והתנתק מהאייסי
הוא לא יכל שלא לחשוב על מה שמור אמרה לו... הכל ערבב אותו גם אלון גם זה ששיר בוגדת בו
הוא לא רצה לדבר איתה, אבל היה חייב. היא הייתה כ"כ חשובה לו, למרות מה שהיא עשתה.
-
נשכבתי במיטה, ראיתי טלוויזיה, לא היה משהו מעניין חוץ מהדוגמניות, אוי סדרה פשוט שטחית ועלובה.
כיביתי את הטלוויזיה כיביתי את האור והלכתי לישון.

ביום למחרת הגעתי לבית ספר עייפה במקצת, מוטרדת מאורן, וממש לא רוצה לעבור שיעור היסטוריה על השעה הראשונה.
נכנסתי לכיתה, ראיתי את נועה ואת ליטל, ניגשתי אליהן וישבתי איתן, סיפרנו לליטל איך היה שלשום, היא נורא התבאסה שלא באה
למרות שמצד שני שמחה, כי בטוח שעידו לא היה מקבל את זה בעין יפה שהיא ישנה בבית של מישהו, שהיא אפילו לא מכירה.
אני יודעת שבטח גם אורן לא יקבל את זה יפה, אבל זה היה רק משום שלא הייתה לי דרך לחזור הביתה. וגם לא עשיתי שום דבר רע
כאילו ישנתי אצל חברה, זה ממש אותו דבר. רק שהחברה זה מישהו.
מיד אחרי שיעור היסטוריה המשעמם, הלכתי למדשאות לחפש את אורן, לא מצאתי אותו שם אז הלכתי לקפיטריה אולי הוא שוב טוחן
אבל גם שם הוא לא היה, תהיתי לעצמי איפה הוא, הרי הוא היה בשיעור לאן היה לו להעלם?
ואז קלטתי אותו יושב על אחת החומות שהיו שם, לבד. כאילו הוא חושב עם עצמו בעולם לגמרי משלו.
לא מסתכל על אנשים שעוברים, לא מתעסק עם הפלאפון, פשוט יושב עם הראש ובוהה באדמה, ידעתי שמשו עובר עליו.
יש מצב שזה הריב שלנו? ניגשתי אליו..
אני:" היי.. " אמרתי בשקט.
הוא הסתכל עלי, לא אמר כלום והחזיר ראשו אל האדמה.
זרקתי את התיק על הרצפה, ועליתי על החומה, התיישבתי לידו, לא ידעתי ממש מה להגיד.
אני: "אממ.. מה קורה?"
אורן:" כלום."
אני:" אורן... מה קרה? "
אורן:" מה שקרה זה שאני לא אוהב שמשקרים לי, שאני לא אוהב שבוגדים בי ושנמאס לי לצאת אידיוט כל פעם!" הוא הרים את קולו.
לבגוד בו? לשקר לו? אני?! הוא חי בסרט..
אני:" לבגוד בך?! מה נראה לך שאני? אני לא חוזרת על טעויות שלי. ולשקר לך אני לא!
אני לא יודעת מי הכניס לך את כל השטויות האלה לראש.. אבל זה שקר! "
אורן:" לא. אף אחד לא היה צריך לספר לי כי ראיתי בעצמי! שיר אין טעם לשקר לי בסדר!?"
אני:" אורן אני לא יודעת מה ראית אבל אני לא בגדתי בך!"
אורן:" אה כן? שלשום במסיבה בחולון? את לא רקדת עם מישהו? תכף תגידי שאני מדמיין! "
איך הוא יכל לדעת מה עשיתי? איך הוא יכל לדעת איפה הייתי?
אני:" אורן... רקדתי עם ידיד... כולה רקדתי איתו! לא בגדתי בך תוציא לך סרטים מהראש!
ודרך אגב, אני לא זאת שהלכתי למסיבה של מור בסדר?"
אורן:" אני חשבתי שאת שם היא אמרה לי שהיא הזמינה אותך ושדיברתן על הכל..
ניסיתי לתפוס אותך כל הסופ"ש אבל הפלאפון שלך היה כבוי!"
אני:" אורן... החלשתי את קולי, ' אני לא בגדתי בך... אני הלכתי להתרפק ולהשתחרר.. זה הכל! ' "
אורן:" זה לא מה שאני ראיתי שיר, ראיתי איך רקדת איתו צמוד! יש לך חבר זה לא מתאים! או לפחות היה לך.."
אני:" היה לי?! " שאלתי בתמיהה, לא הבנתי למה הוא מתכוון.
אורן:" כן אנחנו נפרד, וככה תוכלי ליהיות עם אלון, שאוהב אותך... אה לא אמרת לי את זה נכון?"
השתתקתי, לא היה לי מושג מאיפה הוא יודע. אלון לא היה אומר לו את זה
מי יכל לדעת.. סיפרתי רק לנועה ולליטל, אולי לליטל נפלט משהו ליד עידו. אוי היא צריכה לדעת לשמור על הפה שלה!
השפלתי את המבט, לאותה אדמה שהראש של אורן היה תקוע בה.
אורן:" אני רק רוצה לדעת למה לא סיפרת לי.."
אני:" כי זה לא היה נראה לי חשוב! לא רציתי שתקנא שתחשוד או שתבין דברים לא נכון! "
הכל שוב מסתבך. ונמאס לי כ"כ נמאס לי, שוב הכל מחדש. כל הריבים שרק חיכו להתפרץ שוב!
ניסיתי לעצור את הדמעות שמגיעות אך לא יכולתי,
אורן:" שיר... " הוא ליטף את ידי.
אני" אורן פשוט עזוב! " אמרתי. הוא לקח את התיק שלו והלך משם.
אני נשארתי בוכה, מאוכזבת. ופגועה.
..:" מאמי מה קרה!"
שמעתי את קולה של נועה,
היא חיבקה אותי, " די נמאס לי נועה למה שוב דבר לא מצליח לי?! למה?"
נועה:" מאמי די זו תקופה, את תעברי אותה... "
אני:" איזה לעבור אותה? נראה לי כאילו היא נשארת פה לתמיד!"
אחרי 10 דקות היה צלצול להיכנס לשיעור, לא היה לי חשק להיכנס. לא רציתי.
נועה:" מאמי יש שיעור.. בואי נכנס... "
אני:" לא.. אני לא נכנסת.. אני לא רוצה, תגידי למורה שאני לא מרגישה טוב."
נועה:" אז אני נשארת פה איתך!"
אני:" לא! נועה חבל שתפסידי... תלכי אני אהיה בסדר." ליהיות בסדר אני לא.
אבל לא רציתי שהיא תפסיד שיעור, בגללי.
הלכתי למדשאות, שמתי את התיק ואת ראשי עליו, ועצמתי את עיני.
..: " סליחה? אין לך שיעור במקרה? "
ישר פקחתי את עיני, ראיתי שנעמדה מולי המנהלת. לא פחות ולא יותר!
כאילו זה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו רק את המנהלת על הראש שלי!
אני:" אני לא כ"כ מרגישה טוב.."
מנהלת: " המורה שלך יודעת? יש לך אישור? " היא הציפה אותי בשאלות
אני:" לא.. פשוט לא נכנסתי לשיעור, "
מנהלת:" בואי איתי... "
נו באמת, דווקא עכשיו את תופסת אותי? מכל האלף ואחת הברזות שלי את תופסת אותי עכשיו?!?!
ניגשנו לכיתה שלי, היא עצרה לפני פתח הדלת " זה פעם אחרונה שאת מבריזה. אחרת יפגע לך הציון וניידע את ההורים "
אני:" טוב. " אמרתי ונכנסתי לכיתה.
כל המבטים היו עלי, גם אורן גם אלון וגם ליטל ונועה,
המורה:" עכשיו מגיעים שיר? עברו 10 דקות מתחילת השיעור."
אני:" לא הרגשתי טוב, יש לי אישור מהמנהלת."
המורה:" טוב.. שבי במקומך.. "
ניגשתי לשולחן שלי, זרקתי את התיק על הרצפה והתיישבתי על הכסא,
לא הוצאתי ספרים או מחברות, פשוט הנחתי את הראש על השולחן ורק חיכיתי שהשיעור יעבור.
שהיה צלצול להפסקה לא הרמתי את הראש פשוט השארתי אותו מונח שם, על השולחן.
בתקווה שהיום הזה כבר יגמר ואני אוכל ללכת הביתה.
-
ליטל:" יאו מה יש לה בואי נלך לבדוק!"
נועה:" עזבי עזבי " נועה אמרה כשהיא רואה את אורן מתקרב אל שיר" תני להם דקה לבד."

-
אורן:" שיר... "
שמעתי את קולו של אורן, נו יופי עכשיו הוא רוצה לצעוק עלי על עוד משהו? אולי על זה שאיחרתי לשיעור?
הרמתי את ראשי אליו, " מה? "
אמרתי בטון רגיל, הוא התיישב בכסא של לידי,
" אני רוצה שיהיה טוב.. " הוא אמר, וואלה גם אני רוצה.. אבל זה קורה? לא.
אני:" אתה חושב שאני לא רוצה? "
אורן: "לא יודע שיר אני באמת לא יודע, אני צריך לשמוע ממור שאלון מאוהב בך?
אני צריך לראות אותך רוקדת עם מישהו אחר, אני לא יודע!"
אז מור המטומטמת אמרה לו, אבל איך לעזאזל היא יודעת?! אני שונאת אותה!
אני:" אורן. נמאס לי שכל מיני בנות מטומטמות מתערבות לנו בחיים.
נמאס לי ממור נמאס לי מהילה נמאס לי אוקי? נמאס לי!
כל פעם מישי אחרת באה ודופקת את הקשר הזה!
איך זה שאלון לא בא ודופק לנו את היחסים, כי אני מסבירה לו שיש לי חבר!
ומה אתה עושה עם מור? הולך למסיבה שלה.. הולך ומדבר איתה... מה אתה חושב? שככה היא תתרחק ממך?
לא אורן, היא רק תבוא ותקרקר סביבך כל פעם מחדש! אם לא הבנת את זה עד עכשיו
אז אני אסביר לך מור רוצה אותך! רוצה א- ו - ת-ך!"
אורן:" אבל לא יקרה בינינו כלום, ביני לבין מור לא יקרה כלום! "
אני:" זה מה שאתה לא קולט! שעד שאתה לא תבוא ותסביר לה חד משמעית שלא יקרה בניכם כלום היא לא תרד ממך."
אורן:" ומה עם הילד הזה שרקדת איתו? הוא לא יודע שיש לך חבר? "
אני:" להפך.. הוא יודע וגם דיברתי איתו על המצב! ודרך אגב הוא ממש הבין.! "
-
אור:" נועה אפשר לדבר איתך?" הוא קרא לה מחוץ לכיתה. "
נועה:" מאמי שנייה אני באה. " היא פנתה לליטל.
היא יצאה לבחוץ,
אור:" אז מה קורה?"
נועה:" בסדר מה איתך?" היא אמרה בטון רגיל.
אור:" בסדר.. תקשיבי חשבתי עלינו... ואני הבנתי שאני אוהב אותך
ושאני לא רוצה ליהיות בלעדייך."
היא שמחה, למרות מה שהיה עם ניר ביום שישי היא שמחה כי היא אהבה את אור.
נועה:" באמת?" היא חייכה.
אור:" באמת באמת יפה שלי. ואני מצטער על מה שהיה באותו יום עם נטע... "
הוא אמר בעוד שהוא מלפף ידיו סביב מותניה.
נועה:" אתה צריך... זה ממש לא מתאים לי שאתה תלך אליה באמצע הלילה. "
אור:" אני יודע.. זה היה ממש מטומטם מצידי, אבל עזבי זה עבר מה שחשוב הוא
שאני לא מוכן לוותר עליך.. "
נועה:" אממ אור... תדע שאני אוהבת אותך מאוד ואני כ"כ מתה ליהיות איתך שוב
אני רק רוצה שתדע משהו, בזמן ההפסקה שלנו אז.. התנשקתי עם מישהו " היא השפילה את המבט
היא לא ידעה איך אור יקבל את זה...
אור:" מתי? "
נועה:" ביום שישי, אבל זה היה סתם."
אור: "סתם?" היא עיקם את הפרצוף שלו...
נועה:" סתם. נועה אמרה בביטחון מלא, אני באמת לא ידעתי מה אני עושה באותו רגע."
אור:" בטוח?"
נועה:" בטוח בטוח!"
הוא חייך אליה, הוא שמח שהיא הייתה כנה איתו, לא שיקרה לו, לא ניסתה להתחמק.
זה מה שהוא כ"כ אהב בה.
-
" שיר לא אכפת לי מה שהיה.. אני רוצה לדעת מה הלאה? "
אני:" אני רוצה ליהיות איתך אורן! אבל... "
אורן:" אבל מה?" הוא קטע אותי.
אני:" אני לא מסוגלת ליהיות איתך... ועם מור.. ועם הילה. אני לא יכולה!"
אורן:" אל תדאגי מאמי, את תהיי רק איתי, " הוא חייך.
אני:" רק איתך? " שאלתי בטון חמוד,
אורן: "רק איתי "
אני:"אורן כדי שנתחיל דף חדש.. נקי נקי..
אני צריכה להגיד לך משהו.."
מבטו של אורן השתנה מחיוך למודאג.
" זה לא משהו רציני, רק אני לא יודעת אם תאהב את זה.
ביום שישי ישנתי בבית של אחד החברים של מתן..."
אורן:" מי זה מתן?"
אני:" הילד הזה שרקדתי איתו..."
אורן:" ישנת אצלו? למה...?"
אני:" כי לי ולנועה לא היה איך לחזור הביתה לא היו מוניות.."
אורן:" קרה שם משהו...? "
אני: " לא! אמרתי מיד.. לא קרה כלום ישנתי במיטה לבד לבד "
אורן:" חח " הוא התחיל לצחוק
אני:" מה מצחיק?"
אורן:" את חמודה... את יודעת? "
אני:" כן.. קצת " חייכתי.
אורן:" חח וצנועה שזה משהו! " הוא חייך אליי, שמחתי שהשלמנו.
שמחתי שאיכשהו החזרנו את המצב לקדמותו.
ושמעכשיו אני מקווה שמור תפסיק להידחף ותבין את המסר של ' תעופי מאורן! '.

החודש עבר במרתון של התכוננות לבגרות בהיסטוריה, לא ראיתי אור יום!
כל היום הייתי בבית, או עם נועה או עם ליטל, עם אורן בקושי למדתי
כי במקום ללמוד היינו עסוקים בלריב מכות אחד עם השני או סתם להתחפר בשמיכה,
מסתכלים על החומר בהיסטוריה מונח על הרצפה וממש לא חושבים ללכת וללמוד אותו.
זה היה חודש מטורף, הזכיר לי קצת את שנה שעברה שלא הפסקתי לחרוש!
בסיומו של החודש, היה יומיים חופש לפני המתכונת, החלטנו שעושים יציאה ענקית! של כל החברים.
הזמנו את כל העולם ואחותו בערך, קבענו להיפגש בפארק, אחלה מקום שכל הצעירים מגיעים אליו
הוא היה ממש גדול ומואר.
נועה:" מאמי את מוכנה? "
אני:" כן יאללה הלכנו... "
אני ליטל ונועה יצאנו מחדרי, כיביתי את האור וירדנו במדרגות, " ביי, יצאתי! " צעקתי לאמא ואבא
מפתח הדלת, ויצאנו.
10 דקות הליכה וכבר היינו בפארק, קשה היה לפספס את כל האנשים שהיו שם, היינו מלא אנשים!
ראיתי את אורן וישר קפצתי עליו, הוא תפס לי את הרגליים ועוד שנייה נפלנו אז ירדתי ממנו.
נתתי לו נשיקה על הפה, והמשכתי לעשות סבב נשיקות שלקח לי איזה 5 דקות.
גם מאור עמית ואור היו שם, נועה התיישבה עם אור, הם הביאו נרגילה.
ואז עדי הגיעה, בליווי של ניר ומתן, ראיתי איך נועה מתקפלת בתוך עצמה ואיך אני עוד יותר.
אורן הסתכל על מתן, הוא זיהה אותו מהמועדון.
מתן ניגש אליי, ונתן לי נשיקה על הלחי " מה קורה נשמה? "
הוא שאל " הכל טוב מה איתך?"
מתן:" וואלה בסדר.. " הוא אמר לי והמשיך להגיד שלום לעוד כמה בנות ובנים שהוא הכיר.
ואז מי אם לא מור הילה וטלי הגיעו ביחד, 3 הבנות שאני הכי שונאת בשילוב מיוחד ומזוויע.
מור עברה לידי וליד אורן דפקה בנו מבט, והיא לא אמרה שלום לאף אחד מאיתנו
הסתכלתי על אורן והוא חייך, " אמרתי לך שהיא לא תפריע לנו יותר? "
אני:" אני כ"כ אוהבת אותך! "ודפקתי לו נשיקה!
..: " וופפה!" נשמעו כמה קולות מהצד, צחקתי.
-
ניר:" היי נועה מה קורה? "
נועה התבלבלה לדקה, היא הרגישה לא נעים מצד אור ומצד ניר.
נועה.: " ה.. אממ הכל מעולה מה איתך?"
ניר:" בסדר... אפשר לדבר איתך דקה? "

-
כולם התיישבו, חלק בקבוצות קטנות, אבל הרוב ישבו ביחד,
הביאו גיטרה, ומישו ניגן עליה, והייתה נרגילה באמצע, הייתה אווירה ממש טובה
כאילו שום דבר לא יכול לקלקל את הערב הזה,
לרגע שכחתי מכל ההיסטוריה, שחרשתי עליו במשך חודש.
זה ישב לי בגרון כמו לא יודעת מה, כל החומר הזה. לא יכולתי לסבול את זה
וסוף סוף זה השתחרר!
לפעמים הסתכלתי על מתן, ראיתי איך הוא נהנה, זה הזכיר לי קצת את המסיבה במועדון.
מעט הרגשות שהיו לי כלפיו אני די חושבת שנעלמו אחרי שהיחסים שלי עם אורן חזרו ליהיות כמו שצריך.
" מאמי אני יכולה אותך דקה? " שמעתי את נועה קוראת לי, קמתי מהדשא והלכתי איתה לצד
אני:" מה קרה? "
נועה:" ניר דיבר איתי עכשיו.."
אני:" מה? הוא כאן? אה נכון הוא בא עם מתן.. ו.. מה נסגר?"
נועה:" זה מה שאני לא יודעת!, חזרתי לאור והכל טוב, והכל בסדר איתנו ועכשיו הוא מגיע... "
אני:" את צריכה להחליט מה טוב לך! עם מי טוב לך.. "
נועה:" אני חושבת שעם אור.. לא יודעת אוף מתוסבך, כאילו עם ניר זה מרגש כזה! "
אני:" מכירה את ההרגשה... "
נועה:" איזה ההרגשה? "
אני:" ההתרגשות הזאת להכיר מישהו חדש וזה... "
נועה:" ואיך את יודעת על ההתרגשות הזאת?" היא שאלה אותי כאילו היא חוקרת אותי.
אני:" אממ... סתם אני יכולה לדעת מה את מרגישה אל תשכחי שכולנו עברנו את זה " קרצתי לה.
העדפתי לא להגיד כלום, מהסיבה הפשוטה שברגע שאני אדבר על זה אני ארחיב את הרגש
וארחיב את הסיכוי שאורן ידע על זה, אז העדפתי לשתוק.
חזרתי לשבת ליד אורן,
" אוף אני לא מאמינה שביום שני יש לנו את המתכונת.. "
אורן: " אל תדאגי יפה שלי, נעבור את זה... "
אני:" לעבור את זה כן, השאלה באיזה ציון.. "
אני ילדה שנורא מפחדת ממבחנים אני ישר חושבת שאין לי מספיק זמן כדי לענות על כל השאלות
וישר נכנסת ללחץ היסטרי, יומיים לפני המתכונת, זה כמו סיוט בשבילי.
אורן:" אני יודע מה יעזור לך להירגע?" הוא חייך.
אני:" מה? "
אורן:" לישון איתי... "
אני:" ממ... זה יכול ליהיות דווקא רעיון לא רע.. אבל אין עלי כלום.. "
אורן:" למה את צריכה בגדים? מחר נתנו לנו יום חופש.. "
אני:" אויי נכון! אז תפנה במקום במיטה שלך!"
מתן עבר לידנו, ניגש לאחת הבנות שניגשה לעברו
-
..:" מאמי מה קורה? " היא נישקה אותו על הלחי.
מתן:" וואלה בסדר.. בואי סיבוב.."

ראיתי אותו מתרחק עם עוד איזה אחת.
לרגע בהיתי בהם ואז חזרתי לכל האנשים שישבו סביבי.

ליטל: " אוף לא בא לי מתכונת " ליטל אמרה שהיא מתיישבת על האדמה.
נועה:" חח לאף אחד מאיתנו לא בא, אבל נעבור את זה. "
רק אני שתקתי, לא ידעתי מה להגיד, רק הייתי מלחיצה את כולם יותר ויותר.
" תראו מה אני הבאתי " מאור אמר שבידיו יש 2 בקבוקי וודקה גדולים.
כולם נראו בעניין של לשתות, אני לא..
כל אחד לקח כוס והם רצו לעשות " לחיים"
אני:" אני אעשה עם מיץ תפוזים זה נחשב?" כולם צחקו.
אורן:" הנה קחי קצת, אני מרשה לך. " הוא חייך והגיש אליי כוסית קטנה,
אני:" אוקי.. זה על אחריותך..."
כולם עשו לחיים, 50 איש וכולם שתו באותו הזמן, מיד אחר כך כולם צחקו.

בשעה 4 התקפלנו, הרגשתי עייפה ורק רציתי לשים את הראש במיטה.
" ביי מאמי " אמרתי שאני נותנת נשיקה בלחי לנועה,
" ביי אחי. " גם אורן נפרד מהחברים שלו ונכנסנו אליו הביתה בשקט בשקט.
נכנסתי אליו לחדר ופשוט הגוף שלי נפל היישר אל תוך המיטה שלו.
" עד כדי כך עייפה? " הוא נשכב לידי.
אני:" כן אתה לא מבין.. אני עייפה ולחוצה והשילוב ביחד ממש לא טוב!"
אורן קם, ניגש לארון שלו וזרק לעברי אחד מהטרנינגים שלו,
הורדתי את מכנס הג'ינס ההדוק מהגוף שלי ולבשתי את הטרנינג החמים של אורן.
גם הוא החליף למדי שינה ונשאר בלי חולצה, נכנסתי אל תוך השמיכה החמימה שלו
והוא נכנס לידי, עצמתי את עיני והרגשתי את ידו של אורן מלטפת לי את הפנים
זו הייתה הרגשה פשוט מדהימה, לפעמים הרגשתי את השפתיים שלו מרפרפות לי הלחי.
עד שנרדמנו.
פקחתי את עיני, וישר ראיתי את הפנים המתוקות של אורן, הוא ישן כמו תינוק.
קמתי בשקט ובזהירות מהמיטה כדי לא להעיר אותו, וניגשתי לשירותים לשטוף את הפנים
חיטטתי לו בארון שהיה שם חיפשתי מי פה כדי שהפה שלי לא יריח כמו דיר חזירים ברוטב וודקה,
ולמזלי מצאתי, גרגרתי כמה פעמים ויצאתי, לבשתי מהר את המכנס שלי, לקחתי את הפלאפון שלי מהשידה
וניגשתי לאורן לתת לו נשיקה קטנה לפני שאני הולכת
אורן: " מזה מאמי לאן את הולכת? " הוא אמר לי בטון ישנוני
אני:" תישן.. אני הולכת הביתה. "
נתתי לו נשיקה קטנה והלכתי הביתה.
כשנכנסתי הביתה, אמא ואבא ישבו בסלון,
אמא:" ואיפה את היית?! את יודעת איך הדאגת אותנו? "
שיט אפילו להודיע להם שכחתי.
אני:" מה? הלכתי לישון אצל אורן כדי לא לחזור לבד הביתה.. "
אמא: " אני רוצה שתודיעי לי מה את עושה במקום שאני ואבא נקום בבוקר ולא נמצא אותך!
את יודעת איך דאגנו?!"
אני:" אני מצטערת! באתי הכי מוקדם שיכולתי! "
היא נרגעה טיפה.. " אכלת משהו?"
אני:" הרגע התעוררתי... אני לא אוכלת על הבוקר. "
אמא:" בוקר? השעה כבר 2 בצהריים!"
אני:" עוד שעה אני אוכל לי משהו, אני עולה למעלה להתכונן עוד טיפה.."
אמא:" בסדר... "
-
אור: " מי זה היה הבחור הזה שניגש אליך אתמול?"
הוא שאל שהוא מלטף את שיערה.
נועה:" אהה לא סתם ידיד..."
אור:" סתם ידיד?"
נועה:" כן כן..." היא שיקרה.
היא לא רצתה שעוד משהו אחד יפריע להם בקשר.

-
" הכל טוב מה איתך? " עניתי לאחר כמה דקות למתן באייסקיו.
מתן:" הכל טוב... לא מתכוננת? "
אני:" עשיתי הפסקה של 10 דקות... חח"
מתן:" פיי את טוחנת חומר את... "
אני:" מפחדת להיכשל: /"
מתן:" את לא תיכשלי אל תדאגי... סומך עליך;)"
אני:" חח תודה.. =) טוב חזרתי להתכונן מאמי נדבר.."
מתן:" ביי נשמה "
ניתקתי את האייסי, ושוב חזרתי לחומר בהיסטוריה
על המלחמה, על הנאצים, על כל הדברים שהכי פחות מעניינים אותי כרגע!
התחלתי לשנן חומר, הייתי בטוחה שאני זוכרת אותו אבל כשעשיתי חזרות בראש זה כאילו נמחק כלא היה!
זה תסכל אותי! פחדתי להיכשל!,
אמא:" מזה שיר? למה את בוכה?" היא ראתה אותי ואת הראש שלי טמון עמוק עמוק בתוך הספר היסטוריה.
אני:" אני לא זוכרת כלום אני בטוח נכשלת! "
אמא:" תוציאי את עצמך מהגישה הזאת! זה רק ילחיץ אותך יותר!
אני ראיתי איך למדת! את יודעת את החומר כל מה שנשאר לך זה ליהיות מרוכזת ולא להילחץ! "
אני- אוףף אמא! אני לא רוצה להיכשל הציון הזה חשוב לי!
אמא- ומהסיבה הזאת את לא תיכשלי כי זה חשוב לך! עכשיו בואי תעשי הפסקה ונלך לקניון.."
איך היא ידעה להרגיע אותי זה משהו, אני ואמא טיילנו בקניון, עשינו סיבוב רציני בקומה הראשונה ואז עלינו לקומה השנייה.
קניתי מכנסיים ששמתי עליהם עין לא מזמן, ואז ישבתי עם אמא על טוסט טוב.
זה גרם לי לשכוח לרגע מכל החומר מהיסטוריה ומכל הלחץ.
אמא- " אני מיד חוזרת.. "
אני - " מה? לאן את הולכת? "
אמא – " חכי כאן.. "
ראיתי אותה מתרחקת...
לא הבנתי לאן יש לה ללכת,
בעוד שאני טוחנת חצי מהטוסט הסתכלתי באנשים הבאים ושבים ובניהם קלטתי את...
=פרק 38=
קלטתי את מתן (!), הוא היה עם חבר, בדיוק יצאו מחנות הבגדים קאסטרו מאן,
הוא חייך וצחק, ונראה מדהים!, הבטתי בו עוד כמה שניות ואז חזרתי לטוסט שלי
לא היה נעים לי לגשת ולהגיד שלום, הוא עם מישהו שאני לא מכירה וגם זה יראה תקוע.
אחרי כמה דקות ראיתי שהוא נעלם מתווך הראיה שלי, ואז בדיוק אמא שלי התקרבה
עם שקית קטנה של סופר פארם,
" מזה אמא מה קנית? "
אמא:" תפתחי בעצמך, זה בשבילך.." היא חייכה.
הנחתי את הטוסט, ופתחתי את השקית, הוצאתי מין בקבוקון קטן,
אני- " רסקיו? מזה? "
אמא – " זה טיפות שגורמות לך להירגע... "
אני- " אמא! אני לא חולת נפש או חרדה שאני צריכה דברים כאלה!"
אמא – " חח לא.. תראי מה כתוב שם.. זה למצבי לחץ כמו לפני מבחן או ראיון חשוב. "
באמת קראתי שם וזה מה שהיה כתוב, יאו זה יכל כל כך לעזור לי אם זה מרגיע באמת!
אני- " תודה! יאו זה אשכרה יכול לעזור לי.. "
אמא – " בגלל זה הבאתי את זה.. " היא חייכה אליי.
פטפטנו עוד קצת ואז חזרנו הביתה, אבא חיכה לנו בסלון, " מה לקח לכם כ"כ הרבה זמן?"
אני- " חח אבא! היינו בקניון... "
אבא – " אוקי.. הבנתי הכל. "
צחקתי.. " אמא.. תודה! זה ממש עזר לי! "
אמא:" אין על מה... ותזכרי! אין לך ממה להילחץ תראי את זה בתור מבחן רגיל. "
היא אמרה ואני עליתי למעלה לחדרי, לפני שהלכתי לקניון הפעלתי את האייסקיו
רציתי לראות מי השאיר לי הודעות
הייתה לי אחת מנועה ששאלה אם אני פה אבל היא התנתקה ואחת ממתן.
"נשמה את פה? " זה היה לפני 10 דקות... גם הוא חזר מהקניון כנראה..
אני:" עכשיו כן j"
מתן: " מה קורה "
אני:" בסדר.. פחות או יותר טיפה לחוצה מהמתכונת:/ "
מתן:" מחר זה נגמר! "
אני:" אני לא יודעת כלום!"
מתן:" את יודעת, תפסיקי להלחיץ את עצמך... "
אני:" אני לא זוכרת את החומר כאילו החומר לא נקלט.."
מתן:" רוצה אני אבוא אליך ונלמד ביחד?"
חשבתי על זה דקה ואז עניתי בהסכמה.
סידרתי מעט את החדר, את החזיות דחפתי לתוך הארון ואת כל שאר הבגדים דחפתי למדף.
ישבתי עוד קצת על המחשב עד שנשמעה דפיקה על הדלת " תכנס!"
מתן נכנס, עם אותם בגדים שהוא לבש בקניון ( מדהים ).
מתן:" מה קורה?"
אני:" בסדר.." קמתי ונתתי לו נשיקה על הלחי.
מתן:" נו. אז ממה את בדיוק בלחץ? מזה? " הוא הצביע על הספר בהיסטוריה.
אני: " כן אוף אני לא יודעת! זה מתסכל " עשיתי פרצוף עצוב.
מתן:" חח חמודה. טוב יאללה שבי נלמד אותך קצת.. "
אני:" חח אתה?! תלמד אותי.. אם אתה אומר" אמרתי בטון מזלזל
מתן: "חח אי אי רק שתדעי שהיסטוריה זה המקצוע היחיד שאני טוב בו!"
ירדתי למטה הבאתי לנו בקבוק נסטי גדול וחטיפים שיהיו.
למדנו הרבה, הוא נתן לי שיטה לזכור את החומר שממש עזרה!
" טוב די אני לא יכולה יותר! כבר 3 שעות ברצף אנחנו לומדים!"
מתן:" נוו זה כלום! "
אני:" אבל הספקנו הכל! אין מה ללמוד יותר. אין לי כוח מתפוצץ לי הראש!"
מתן:" טוב נו.. זו את שתכשלי מחר... "
אני:" מתן!"
מתן:" חח סתם סתם! " הוא ניגש והתיישב לידי במיטה.
אני:" אתה חושב שנצליח במתכונת? "
מתן: " נו די מה יש לך " הוא צחק " את הולכת להצליח.. אני בטוח! " אני:" כן? " חייכתי
מתן:" כן כן! "

מתן נשאר אצלי עד 10, היה כ"כ מצחיק. אכלנו עם המשפחה שלי והוא אבא שלי דיברו וכמו תמיד אבא שלי חפר לו:/ אבל לא נורא מתן אמר שהוא נהנה.
ב11 עליתי למטה, רציתי ליהיות רעננה למחר, לא לקום עייפה.
ניסיתי לבטל את המחשבות מהמבחן הזה, עד שנרדמתי.
בבוקר קמתי די מהר, הלכתי לשירותים שטפתי פנים וצחצחתי שיניים,
הוצאתי חולצת בית ספר מהארון ואת הדגמ"ח השחור שלי.
הוצאתי את הרסקיו שאמא נתנה לי ולקחתי כמה טיפות.
" בוקר טוב... " אמרתי כשירדתי למטה.
" בוקר טוב... יש לך פרוסות וכמה ממתקים על השיש." אמא שלי ענתה לי.
אני:" תודה.. "
אבא:" טוב, אני חייב לצאת לעבודה אני מאחר. " הוא אמר שלום, אמר לי בהצלחה ויצא.
אמא:" אני אקפיץ אותך לבית ספר תשתי את הנס."
אני:" סבבה. "
שתיתי את נס שלי ולאחר 10 דקות אמא הקפיצה אותי לבית ספר. נכנסתי לכיתה וכמובן איך לא כמו כל שנה כל הכיתה תקועה במחברות, מתכוננים בבוקר למרות שזה הדבר הכי לא טוב והכי מסריח לעשות! זה ממש לא עוזר! אמרתי לליטל ולנועה שלום והתיישבתי בשולחן שלי הייתי צריכה את ה2 דקות שקט האלה
עצמתי עיניים והרגעתי את עצמי בכל מיני עידודים פרטיים כאלה.
נשמע הצלצול, המורה נכנסה ואחריה אורן, גם לפה הוא מאחר. כל הכיתה התיישבה בשקט, מחכים שתחלק את הטפסים ורק נוכל להתחיל. היא הפרידה כמה ילדים מהשולחנות.
ואז חילקה את הטפסים.
כעבור שעתיים זה נגמר, שעתיים שרק טחנתי וחפרתי ורשמתי ומחקתי כמה שיותר! זה נגמר. סוף כל סוף!, הלך לי ממש טוב ידעתי הכל. וגם חפרתי לא מעט אבל נוו טוב זה היסטוריה.
אורן: " איך היה המבחן יפה שלי? " הוא ניגש אליי וחיבק אותי
אני:" טוב! איך לך?"
אורן:" דווקא סבבה כזה "
*** צלצול הודעה ***
פתחתי לראות ממי קיבלתי את ההודעה
- מקווה שהלך לך טוב נשמה! -
ראיתי שזה ממתן ישר חייכתי!
אורן:" מה... מה היה כתוב בהודעה? "
אני:" סתם הודעה ממתן. שאל איך הייתה המתכונת.. "
אורן:" אהה.. "
אני:" טוב בוא נלך לקנות לנו אוכל.. " אמרתי ולקחתי את היד שלו..
אחרי שקנינו את טוסטים הלכנו להתיישב במקום מבודד משלנו.
" נו... אז עכשיו את רגועה? "
אני:" חח כן אפשר להגיד אתה לא מבין איך הייתי לחוצה... למרות שהרסקיו עזר קצת"
אורן:"בואי אליי היום?"
אני:" היום? איזה יום היום?"
אורן:" ראשון... "
אני:" אה סבבה.. "
אורן: " אה לא רגע.. איך לך עבודה? "
אני:" לא אמרתי לך? פרשנו.. לא יכולתי בחודש הזה ללכת לעבוד במקום ללמוד.. "
אורן:" אמרתי לך שזה מה שיקרה.. "
אני:" חח כן אז עכשיו אני פנוייה.! " חייכתי.
אורן:" את תפוסה+שניים. "
אני:" חח לא ידעתי שיש לנו ילדים.. "
אורן: "בקרוב יהיו.. "
אני:" חח כן בטח!"
אורן:" אז סגרנו שאת באה אליי היום נכון?"
אני:" רק אם תביא נשיקה.. "
אורן:" אה.. אז לא. "
אני:" סליחה?!"
ואז חטף לי את הפנים ונתן לי נשיקה ארוכה שבקושי נשמתי.
אורן:" ועכשיו? "
אני:" אוקי אני באה.. "
הלכנו לשבת עם כולם במדשאות ואת מי ראיתי? את נעמה יושבת עם כולם
היה לי די מוזר לראות אותה, אחרי הכל די ניתקנו קשר מאז כל הסיפור עם אורן.
התיישבנו אני ואורן, והיא הסתכלה עלי ולי לא היה ממש נעים ממנה.
אחרי הבית ספר אני וליטל הלכנו לנועה,
ישבתי על המיטה שלה ושיחקתי בדובי הורוד הגדול שהיה מונח שם,
והיא הביאה לנו בקבוק קולה קר ועם עוגיות שוקולד צ'יפס.
ליטל:" אני אומרת לכן. זה היה החודש הכי עמוס בחיים שלי!"
אני:" חכי זה עוד לא נגמר" אמרתי כשאני מוזגת קולה אל תוך הכוסות.
נועה:" אוף בא לי לעשות משהו..."
אני:" אנחנו כל השבוע עושות משהו!"
נועה:" בא לי לעשות משהו מעניין.. "
ליטל: " כמו מה? "
נועה:" אממ לא יודעת... "
אני:" חח איזה מפגרת!"
ישבתי עם הבנות, פטפטנו צחקנו הלכנו מכות כמו מטורפות והיה ממש כיף!
אחרי זה ישר הלכתי לאורן.
ישבתי אצלו וראינו טלוויזיה אכלנו משהו והצטלמנו לנו כמה תמונות ממש מצחיקות!
ב10 חזרתי הביתה סחוטה מעייפות!
חודש וחצי? פשוט טס במהירות! החורף היה בעיצומו
אני ואורן? המצב בייננו היה ממש טוב! בלי ריבים בלי בנות מיותרות בלי סתם ויכוחים מטומטמים פשוט טוב!
" תחזירי לי את זה מטומטמת! "
אני:" נוו נועה אני רוצה לראות את התמונה! מה אכפת לך!"
נועה:" נוו לא.. הוא לא יצא שם יפה. "
אני:" למי אכפת. "
הסתכלתי בתמונה שלה ושל אור הם היו כאלה חמודים ביחד " דיי יצאת מדהים!"
נועה:" אני יודעת אני יודעת.. "
אני:"חח סתומה"
-
" אין אין אני כל כך שונאת אותה שאני יכולה לרצוח אותה!"
הילה:" אין לנו כ"כ מה לעשות עם זה. ראית בעצמך היא ואורן כמו זוג יונים ממש."
מור:" אני רוצה אותו ואני אשיג אותו. מצידי אני אדפוק לו נשיקה גם אם הוא לא ירצה"
הילה:" חח מפגרת.. "
מור:" אני רצינית"
הילה:" חח מה? " היא שינתה את פניה לרציניות " את יכולה לעשות את זה.. אבל הוא ישנא אותך יותר, מניסיון "
היא עיקמה פרצוף
מור:" אני רוצה שהיא תסבול. "
הילה:" אז תנשקי אותו לידה ככה תרוויחי פעמים " היא צחקה חשבה שאמרה בדיחה טובה
מור לא צחקה ול'קחה את זה נורא ברצינות " וואלה... "
הילה:" מה יש לך? "
מור:" זה רעיון טוב!"
הילה:" מה? את רצינית?"
מור:" זה בדיוק מה שאני אעשה! אני אנשק אותו. לידה!"
הילה: "אבל הוא יעיף אותך אחרי שתי שניות. "
מור:" הוא לא ידע שזאת אני. "
הילה:" את ושיר לא ממש דומות את יודעת.."
מור:" את תביני בהמשך. הכל בהמשך!"

-
" טוב אז נפגש מאמי... אוהבת" אמרתי לאורן וניתקתי את השיחה
נועה:" אז איפה נפגשים? "
אני:" אצל עדי בבית. "
נועה:" סבבה.. "
אחרי שעה אני ונועה הלכנו לבית של עדי, ליטל בדיוק באה להיכנס אז נכנסו כולנו ביחד.
ישר קלטתי את מור והילה, כאילו אני לא מבינה אנשים עושים לי דווקא?
אבל לא היה ממש אכפת לי, אורן לא שם על אף אחת מהן!
אמרתי לאורן שלום וגם לעידו.
והתיישבתי לידו.
היה ממש נחמד, המון אנשים שלא הכרתי הגיעו לשם וגם מתן, הוא בא והתיישב איתנו,
כרגיל הצחיק אותנו עם הבדיחות המגניבות שלו!
אורן:" אני הולך להביא לי בירה.."
נועה:" מאמי בואי איתי לשירותים." היא לקחה לי את היד ועלינו למעלה.
בזמן שנועה מסדרת את האיפור אני סידרתי את השיער, הוא טיפה התנפח לי וממש לא אהבתי את זה!
נועה:" אז מה... המתן הזה רוצה אותך? "
אני:"חח מתן? לא! אנחנו ידידים טובים. יש לי את אורן!" חייכתי
-
הילה:" נו עכשיו זו הזדמנות.. "
מור:" כן בדיוק עכשיו!"
היא ניגשה אל אורן מאחור, ושמה את ידיה על עיניו.
אורן מישש את ידה,
אורן:"חח שירוש כבר חזרת יפה שלי? "
היא שמה יד אחת על עיניו והסתובבה פנים מול פנים, ונישקה אותו שעיניו עצומות
במחשבה שהוא מתנשק עם היפה שלו. שיר
נועה: " נו בואי כבר!"
אני:" אני באה אני באה "
נועה נעצרה בפתאומיות לא הבנתי מה יש לה
" נו מה נעצרת באמצע החיים.. "
היא הסתכלה לאנשו, הסתכלתי גם.
ולא האמנתי.
=פרק 39=
נועה:" מאמי..." היא ניסתה להסיט את המבט שלי מאורן אבל לא יכולתי.
לרגע חשבתי שזה לא הוא, שזה סתם מישהו שנורא דומה לו ונורא מזכיר אותו
אבל איך אפשר שלא לראות את הג'ינס המשופשף שלו, ואת הקפוצון השחור.
-
עידו ניגש מיד לאורן, העיף את מור ממנו, " תגיד לי מה אתה חושב שאתה עושה?!?!."
אורן:" מה יש לך?! אני.." ואז הוא ישר שם לב למור עם חיוך מסופק מפה ועד לשמיים
ואז מיד מבטו הופנה לשיר.. " לא.. " הוא לחש.
מור:" כן... זה היה מדהים "
אורן:" כמה פעמים אני צריך להגיד לך את זה?!?!?! תעופי לי מהחיים!"
הוא צעק כולם השתתקו, הביטו כולם באורן.
אני הייתי כמו אבן.
-
אורן רץ לעברי במדרגות, " שיר.. "
הסתכלתי עליו, לא אמרתי מילה. אפילו לבכות כבר לא יכולתי,
נועה:" בואי מאמי.. " היא לחשה לי והוציאה אותי מהבית.
אורן רץ אחרינו,
ליטל:" אורן תעזוב אותה. אני לא מאמינה עליך פשוט ככה"
אורן:" ליטל אני לא ראיתי שזאת מור.!" הוא מנסה להלחם בכולם אבל אף אחד לא מאמין לו.
ליטל התקדמה לעבר נועה ושיר ורק שמעה את הצעקה האחרונה שאורן נתן
" למה את חושבת שהייתי בוגד בה, כאן במסיבה. מול כולם?!"
היא לא הסתובבה, רק התקדמה יותר ויותר לעבר שיר.
נועה פתחה את הדלת של הבית שלי, הכניסה אותי, והיא וליטל נכנסו אחריי.
עלינו לחדר שלי וליטל סגרה את הדלת, התיישבתי על המיטה בהיתי בארון
רק רואה שוב ושוב את הנשיקה שלהם.
" מאמי תגידי משהו.."
אני:" אין לי מה להגיד."
נשמתי עמוק, מרגישה את הדמעות עומדות לצאת.
אבל עצרתי אותן כמה שיכולתי.
נשכבתי על המיטה, ונשענתי על הקיר קיבלתי טלפון
ראיתי על הצג – אורן שלי – זרקתי את הפלאפון על המיטה והשארתי אותו שיצלצל.
נועה וליטל רק הסתכלו עלי ולא אמרו כלום.
כנראה שהם לא ידעו מה להגיד לא ידעו איך משפרים את המצב אחרי שרואים את החבר שלך מתנשק עם מישי.
מול הפנים שלך ושל כולם.
ליטל:" אני לא חושבת שהוא עשה את זה."
איך היא עוד יכולה להגן עליו?! כולנו ראינו את הנשיקה הסוערת שהייתה להם שמה מה היא שפויה?
אני:" אני יודעת מה ראיתי ליטל."
ליטל:" בגלל זה אני לא חושבת שהוא עשה את זה"
נועה:" ליטל מה יש לך? כולנו ראינו אותו מתנשק עם מור"
ליטל:" למה נראה לכן שהוא יבגוד בשיר דווקא במסיבה שכל החברים שלו שם וגם היא שם."
נועה:" לכי תדעי הראש שלו כנראה פועל ממש לא טוב."
ליטל:" תהי רצינית נועה מילא לבגוד בבית של מור או בבית שלו אבל..."
אני:" די! אני לא רוצה לדבר עליו. לא אכפת לי אם הוא עשה או לא עשה
הוא התנשק איתה וזה מספיק לי."
הבנות שתקו לא היה להן מה להגיד " אני רוצה ליהיות לבד. אני אדבר איתכן מחר. "
נועה:" בטוח?!"
אני:" כן אל תדאגו אני אהיה בסדר.. "
הן אמרו לי שלום ויצאו מהחדר,
אני נכנסתי אל תוך השמיכה כיביתי את האור, ואז רק אז הדמעות יצאו
בכיתי כ"כ הרבה, 10 דקות.
-
נועה:" אז בואי תשני אצלי. "
ליטל:" סבבה. "
הן המשיכו ללכת לעבר הבית של נועה,
ואז הן ראו דמות יושבת על המדרכה שראשה בין ידיה.
ליטל:" מי זה?"
נועה:" אורן?!" היא אמרה בקול
הן התקרבו אליו עוד קצת, וראו שזה אורן.
הוא הרים אליהן את הראש עם עיניים נוצצות.
אורן:" איפה שיר?"
נועה:" בבית.. ישנה."
נועה:" למה עשית את זה אורן? היה לכם כל כך טוב למה דפקת את הכל?"
אורן:" עשיתי מה?! אני הייתי בטוח שזאת שיר מכסה את העיניים שלי!"
נועה:" לא הבנתי... "
אורן:" הלכתי לקחת בירה, ומישי מאחורה באה וכיסתה לי את העיניים, הייתי בטוח שזאת שיר!
ואז הסתובבתי והיא נישקה אותי. לא חשבתי שזה מישי אחרת!"
נועה:" וואי... "
-
*יום למחרת*
ראיתי טלוויזיה, שוב אורן התקשר ושוב סיננתי אותו.
למזלי ההורים שלי נסעו לדודים.
הייתה דפיקה בדלת, " מי זה? "
" נועה.!"
ניגשתי לפתוח לה את הדלת. והיא עמדה ביחד עם אורן.
אני: " מה אתה עושה כאן?"
אורן:" אני צריך לדבר איתך.."
אני:" אני לא רוצה לדבר איתך. "
נועה:" את צריכה להקשיב לו שיר."
אני:" אני לא צריכה כלום."
נועה:" שיר.. "
פתחתי להם את הדלת לגמרי ורק אורן נכנס " את לא נכנסת?"
נועה:" זאת שיחה ב4 עיניים לא יותר. " היא אמרה והלכה.
סגרתי את הדלת, ואורן התיישב על הספה
התיישבתי בספה המרוחקת יותר.
אורן:" שיר אני לא נישקתי את מור."
אני:" אה סתם עשית לה החייאה מפה לפה בעמידה?"
אורן: " שיר היא נישקה אותי וחשבתי שזו את..."
אני:" אנחנו לא עד כדי כך דומות אל תסחף." אמרתי בציניות
אורן:" היא עצמה לי את העיניים ונישקה אותי חשבתי שזאת את
למה נראה לך שהייתי בוגד בך במסיבה?!"
אני:" אה יש עוד מקומות."
אורן:" שיר זאת האמת! אני אוהב אותך ורק אותך!"
השתתקתי.
אני:" אני רוצה ליהיות לבד."
אורן:" את רוצה שאני אלך..?"
אני:" אני רוצה ליהיות לבד לגמרי. בחיים שלי. אתה מבין אורן זה לא רק זה, זה פשוט כל הקטע הזה בינינו. אתה יודע... אתה יודע ש.. הרגשתי שזה נס שאנחנו מצליחים להחזיק חודש וחצי ביחד
בלי לריב בכלל? בלי שבנות באות ומסכסכות בלי שיש איזה ויכוח מטומטם
ו.. זה לא אמור ליהיות ככה "
אורן: "אבל שיר אני אוהב אותך..."
אני:" גם אני אותך באמת אבל.. כנראה שזה לא אמור ליהיות ואני לא שומרת לך טינה
אני.. אני רוצה קשר בריא יותר. אבל בנתיים אני רוצה ליהיות לבד. הספיק לי "
אורן שתק והביט בי. קם התקרב אליי נישק אותי נשיקה עדינה עדינה על השפתיים
הסתכל עלי. ויצא מהבית.
הבנתי שזה נגמר, עם על הכאב עם כל הקושי ועם כל האהבה זה היה אמור להיגמר
זה לא היה טוב זה לא היה בריא הקשר הזה עם כל האהבה שהייתה בו.
הרגשתי שאני צריכה חופש. חופש מכולם, שיהיה קצת שקט בחיים שלי.
בכיתי, הרבה אבל עם כל הבכי הבנתי שזה נגמר, הפנמתי את זה.
ונכון שכאב לי והרגשתי מטומטמת באיזה שהוא מקום, כי אני יודעת שהוא לא בגד
אבל.. זה הכל מסביב, זה כל הקטע הזה שתמיד יהיו בנות שינסו לסכסך
וזה לא קשר בריא.
בערב ישבתי קצת על המחשב, אורן היה מחובר
=
אני נווד זרוק שהתאהב לו בנסיכה
מבין כל היפות האלו, את היית שונה.
אני שלך לנצח, את המלאך שלי.

לא כאן.
=
נשמתי עמוק וסגרתי את חלון השיחה,
נועה:" מאמי את כאן?"
אני:" כן"
נועה:" נו מה קורה? "
אני:" אני ואורן נפרדנו."
נועה:" למה מאמי למה?"
אני:" ככה נועה. כי זה לא הולך."
נועה: "אבל הוא לא בגד."
אני:" אני יודעת."
נועה:" אז...?"
אני:" זה הכל מסביב..."
דיברתי איתה עוד קצת והיא הייתה צריכה ללכת,
ההורים שלי הגיעו אז ישבתי איתם קצת.
נשמעה דפיקה בדלת, ניגשתי לפתוח ונועה עמדה מולי עם שקית גדולה.
אני:" מאמי מה קורה? כנסי."
היא נכנסה ועלינו לחדר," מה.. מה יש לך שם?"
היא הוציאה מהשקית חבילת שוקולד ענקית ועוד הרבה חטיפים צחקתי מיד! תמיד שמישי מאיתנו עצובה
מבואסת או סתם בלי מצב רוח שוקולד וחטיפים תמיד פותרים את הבעיה.
אני:" זכרת?"
נועה:" איך אפשר שלא?"
היא ישבה איתי עד 1 לפנות בוקר, טחנו שוקולדים וחטיפים בכיתי קצת פרקתי
והיא גרמה לי להרגיש יותר טוב.
למחרת בבוקר נכנסתי לכיתה, עייפה טיפה.
ראיתי את אורן לא ידעתי אם להגיד לו שלום או לא. אבל בסוף הלכתי ואמרתי לו שלום כמו שצריך
אחרי הכל לא רבנו.
אני:" היי."
אורן:" הי."
אני: " מה.. מה קורה?"
אורן:" הכל טוב מה איתך?"
אני:" בסדר " אמרתי בשקט, " אורן אני לא רוצה שנהיה ככה אני רוצה שלפחות נהיה ידידים "
אורן:" ידידים? ייקח לי קצת זמן עד שאני אוכל להפוך לידיד שלך. "
אני:" טוב.. "
היה צלצול והמורה נכנסה, התיישבתי במקום ואלון ישב לידי,
אלון:" קרה משהו?"
אני:" לא.. כלום.. " חייכתי.
מור נכנסה באיחור לכיתה, הרגשתי שבא לי לחנוק אותה.
היא התיישבה מחויכת מתמיד, וכל הזמן הסתכלה לעברי ולעבר אורן.
בהפסקה הלכתי עם הבנות קניתי פחית קולה וטוסט
מור נעמדה מאחורי ודחפה אותי בכוונה הסתובבתי אליה וגם ליטל ונועה
מור:" מה קרה מאמי? משהו לא בסדר?" היא אמרה בציניות
חייכתי אליה, לקחתי את פחית הקולה שהייתה לי ביד פתחתי אותה ושפכתי עליה
אני:" אופס. תראי מה קרה... " אמרתי בציניות והלכתי משם.
נועה:" חח!"
כל הבנות צחקו מסביב, כל מי שהיה שם
מור:" י'בת זונה תגידי לי מה את עושה " היא רצה אליי
דחפתי אותה ותפסתי אותה בחולצה" אני אגיד את זה רק פעם אחת.
תתרחקי ממני אני לא רוצה לשמוע את הקול הצפצפני הזה שלך בסדר? ביי 'מאמי' " חיקיתי אותה והלכתי משם
נועה:" פאק. את מלכה."
חייכתי אליה.
מישהו היה צריך להעמיד אותה במקום ואני שמחה שזאת אני.
ליטל:" לא חבל על הפחית?" היא צחקה
אני:" חח לעע! "
הלכנו לשבת לנו במדשאות ואז מאור ועמית הצטרפו אלינו צחקנו איתם קצת
ומיד אחר כך עידו אורן עדי ונעמה הצטרפו אלינו.
נעמה:" שיר אני יכולה לדבר איתך רגע?"
אני:" בטח.. " אמרתי וישר התחלתי להריץ בראש על מה היא כבר יכולה לדבר איתי
היא חוזרת לאורן? או שסתם מתחשק לה להאשים אותי.
נעמה: תקשיבי אני.. אני רוצה שנחזור לדבר."
אני:" חשבתי שאת שונאת אותי.. "
נעמה:" אני לא שונאת אותך. הייתי פגועה אבל עבר לי " היא חייכה" ואני שמחה שהכל הסתדר בינך לבין אורן"
כאילו היא לא מעודכנת? " אין אני ואורן יותר" אמרתי בלחש.
נעמה:" מה זאת אומרת?"
אני:" זה נגמר. "
נעמה:" מה למה?"
היא נראתה ממש מתעניינת. לא סתם בשביל רכילות אלא לדעת מה עובר עלי.
אני: "מור. " במילה אחת וראיתי שכבר הסברתי לה את הכל.
נעמה:" הייתי צריכה לדעת.. "
אני:" לדעת מה?"
נעמה:"הילה לפני כמה זמן דיברה איתי ו.. "
אני: "כן אני יודעת אני שמעתי אתכן בשירותים."
דיברנו עוד קצת וחזרנו להתיישב עם כולם, הרגיש לי טוב לחזור לדבר איתה.
שמחתי שהיא לא שומרת לי טינה או משהו.
קיבלתי הודעה ופתחתי לראות מי שלח
|נשמה אני בא היום לבת ים| ממתן.
לא היה לי מצב רוח בשיט לראות אף אחד היום.
אני:" מתן בא היום.. "
נועה:" למי?"
אני:" לא יודעת הוא שלח לי הודעה עכשיו שהוא בא לבת ים."
נועה: " וואלה.. "
אני:" נועה אני יודעת מה את חושבת וממש לא! "
נועה:" אוקי אוקי.. " אמרה כאילו היא לא עשתה כלום כרגע.
ראיתי איך אורן בשלו, רואים שהוא חושב עם עצמו מדי פעם החטיף לעברי מבט.
הזכיר לי את הפעם האחרונה שנפרדנו, נזכרתי איך היה קשה כ"כ לשנינו.
לראות אחד את השני עם כל המבטים,
הפעם היה לי קשה, אבל קשה במידה נסבלת.
ידעתי שזה נגמר וידעתי שאין מה לעשות בקשר לזה אלא להמשיך הלאה.
אחרי בית ספר חזרתי הביתה, הנחתי את התיק בחדר ונשכבתי על המיטה
ראיתי קצת טלוויזיה עד שאמא ואבא הגיעו.
ירדתי למטה ישבתי איתם קצת עד ששמעתי את הפלאפון שלי מצלצל ורצתי לענות.
זה היה מתן
מתן:" היי נשמה מה איתך?"
אני:" אני בסדר מה איתך?"
מתן:" בסדר שומעת? אני עוד איזה 10 דקות אצלך. "
אני:" אצלי?"
מתן:" כן!"
לא היה לי נעים להגיד לו לא, אחרי הכל הוא כבר היה בדרך אליי
ולא נעים לסנן אותו.
ובאמת אחרי 10 דקות הוא הופיע בחדר שלי, דיברנו קצת
מתן:" מה.. מה עובר עליך?" הוא שם לב שמשו לא בסדר איתי
שכנראה החיוך על הפנים שלי לא נמצא למרות שאני מנסה להחזיר אותו
אני:" מה עובר עלי?"
מתן:" את נראית... לא יודע.. עצובה יש מצב?"
נאנחתי, " כן יש מצב..."
מתן:" למה?"
אני:" אני ואורן נפרדנו..."
מתן:" מה למה.?"
התחלתי לספר לו הכל, הוא כמובן היה בשוק ממה שבנות מסוגלות לעשות
והוא די צחק ששמע על התקרית בבית ספר עם הקולה.
אני:" טוב אבל עזוב אותי עכשיו מה איתך?"
מתן:" וואלה מאמי יש לי חברה כבר איזה שבוע... "
אני:" זאת שהייתה באותו ערב?"
מתן: " כה... "
אני:" יפה לך מאמי אני שמחה" חייכתי.
באמת הייתי שמחה בשבילו היה ידיד נורא קרוב שלי
אבל איפה שהוא די צבט לי, כי הייתי בטוחה שהוא רוצה אותי
או לפחות משהו בסגנון...
קיבלתי טלפון מנועה:
" היי מאמי מה קורה? "
אני:" הכל טוב מה איתך?"
נועה:" בסדר.. שומעת יש הרבה ילדים אצלי בבית.. תבואי.."
אני:" אני ומתן נבוא הוא אצלי.. "
נועה:" סבבה. "
היא אמרה וניתקה.. " בא לך ללכת לנועה?"
מתן:" וואלה סבבה.."
אחרי 10 דקות הליכה הגענו לשם, שנינו נכנסתי לבית.
ועלינו לחדר של נועה, אורן ישב על המיטה והסתכל עלי נכנסת עם מתן
ליטל ועידו ישבו על השטיח... " זה הרבה ילדים? " אמרתי בצחוק
נועה:" חח כן...!"
היא אמרה שלום לי ולמתן והתיישבנו גם אנחנו על הרצפה.
נועה הביאה לנו שתייה ואכלנו כמה וופלים, הייתה אווירה די טובה
אורן גם דיבר איתי ועם מתן, הגיב למה שאמרתי לפעמים.
הייתה דפיקה על הדלת נועה פתחה את הדלת נעמה ועוד חברה שלה עמדו שם.
החברה שלה הייתה מדהימה, היא פשוט הייתה יפה לא יכולתי לתאר יותר מזה.
היו לה עיניים כחולות - תכלת ואף קטן כזה.
שיעור ארוך וגלי.
" זאת מיכל תכירו!"
מיכל:" היי" היא אמרה בחיוך ביישן והתיישבה על המיטה ביחד עם נעמה ליד אורן.
מה10 דקות שהיא הייתה שם הצלחתי להבין שהיא שמה עין על אורן.
מכל המבטים והצחקוקים שלה לא היה צריך לנחש יותר מדי.
צחקנו לא מעט וגם הלכתי מכות עם מתן! הוא החליט שזה היום שהוא מעצבן אותי
אבל היה כיף איתו,
" בא לך לצאת לסיבוב?" שמעתי את מיכל אומרת לאורן בשקט.
אחרי שנייה ראיתי אותם קמים ויוצאים מהחדר
נועה:" מזה לאן זה חמודים?"
אורן: " סיבוב" הוא אמר. זה צבט לי. באמת שכן, אבל הבטחתי לעצמי שאני לא חוזרת
למה שהיה פעם שעברה, אין התחרטויות הפעם.
פשוט אין! הייתי נחושה.
=פרק 40=
מתן:" טוב יאללה כדאי שאני אזוז.. "
אני:" כן.. גם אני עפה כבר 2... אמא שלי תאכל אותי."
אמרתי שלום לכולם ואני ומתן יצאנו לבחוץ.
חיכיתי איתו שתבוא המונית, וכשהיא באה נתתי לו נשיקה על הלחי והוא נכנס למכונית.
אני נכנסתי הביתה ועליתי לחדר,
פשטתי מעליי את הבגדים ולבשתי טרנינג חמים, נכנסתי למיטה וראיתי טלוויזיה.
-
מיכל:" יאו הוא היה כזה חמוד את לא מבינה. "
נעמה:" מיכל.. הוא רק נפרד עכשיו משיר.."
מיכל:" בסדר... זה לא שאני עכשיו קופצת עליו. נחכה עוד כמה ימים."
נעמה:" איך שבא לך... " היא אמרה בשקט.
מיכל:" את עדיין אוהבת אותו או משהו?"
נעמה:" לא.. פשוט הוא עדיין אוהב את שיר ואני לא רוצה שתפגעי."
מיכל:" אני אמרתי לך.. זה לא שאני קופצת עליו ישר. זה יקרה לאט לאט."
-
לאט לאט נעצמו לי העניים, עד שצלצול טלפון פקח אותן.
זה היה מחסוי, " הלו "
אבל אף אחד לא ענה בצד השני ואז ניתקו.
הלכתי לישון בתהייה מי זה היה יכול ליהיות, נרדמתי.

למחרת בבית ספר בהפסקה ישבנו כולם במדשאות,
אכלתי את האוכל שאמא הכינה לי לפני שהיא יצאה לעבוד
משום מקום מור באה כולה צווחת " את פשוט לא יודעת עם מי התעסקת.. "
אני:" אה וואלה? שיהיה." אמרתי ביובש כאילו היא בכלל לא מעניינת
ובאמת, היא ממש לא עניינה אותי היא כולה רעש וצלצולים.
עידו:" מה כל הסיפור איתה? "
אני:" שפכתי עליה קולה " וחייכתי לו.

-חודש אחרי-
איתי הכל היה בסדר אני ואורן חזרנו לדבר פחות או יותר רגיל.
לפעמים נקלענו למצב לא נעים של שתיקה ודברים כאלה..
אבל שנינו, אני לפחות ידעתי שזה המצב האידיאלי. שלחזור ליהיות ביחד יהיה שטות.
" מתן מגיע לפה היום.. " נועה אמרה לי עם חיוך מרוח לה על הפנים.
אני:" חח נו ו.. נועה יש לו חברה צאי מזה!"
נועה:" נו אבל את אמרת לי שרצית אותו או משהו.."
אני:" ו... רציתי אותו כאילו לפעמים אני חושבת עליו אבל לא משהו מיוחד.."
נועה:" יושבים בבית של עדי וכאלה.. מוזיקה יהיה נחמד!"
אני:" חח כן כן כן! "
נועה:" מה איתך לא בא לך על איזה חבר? "
אני:" האמת שלא.. אני לא ממש אתנגד לאחד כן? אבל גם טוב לי לבד כזה.
לא יודעת, אני מרגישה טוב עם זה. לקחתי הפסקה בדיוק בזמן מהכל!"
נועה" אבל עכשיו הגיע הזמן לחזור לעניינים לא ככה" היא קרצה לי.
אני:" חח סתמי!"
זרקתי עליה כרית! והיא שמה שירים ורקדנו כמו מטורפות.
ב6 חזרתי הביתה. נכנסתי לחדר הוצאתי בגדים להיום בערב.
לקחתי גופיית לבנה עם קשקושים ומעליה ג'קט חום
עם מכנס ג'ינס.
נכנסתי להתקלח, ואיך שיצאתי היה לי טלפון, שמתי עליה מגבת
והלכתי לעבר הפלאפון ראיתי על הצג מתן
אני:" שלום לך..."
מתן:" מה קורה? "
אני:" בסדר.. איפה אתה?"
מתן:" פה בבת ים.. איפה את?"
אני:" בבית עדיין רוצה לבוא אליי נלך ביחד..?"
מתן:" וואלה סבבה..."
ניתקתי איתו השיחה והתחלתי להתלבש לפני שהוא יגיע.
אחרי 5 דקות הוא נכנס אליי לחדר, אני הייתי בארגוני השיער.
הוא התיישב על המיטה. שיחק עם הדובי שאורן הביא לי.
" נו אז מה איתך מאמי? " שאלתי אותו בעוד שאני מורחת מסקרה על עייני.
מתן:" בסדר.. נפרדתי מנטע..."
אני:" מה באמת? למה?"
מתן:" סתם עושה עלי פוזות ואני לא אוהב את זה."
אני:" אוקי... "
אמרתי והמשכתי להתאפר, אחרי 10 דקות יצאנו מהבית.
בדרך דיברנו עוד קצת.. הוא סיפר לי שהוא התקבל לאיזה סמינר שיוצא בסוף החודש הזה
נכנסנו לבית של עדי והייתה מוזיקה טובה והיו כאלה שירקדו והיו כאלה שישבו ושתו
הייתה אווירה טובה.
הלכתי לכולם ואמרתי להם שלום.
" נו יאללה בואו לרקוד יש שיר יפה! " אמרתי ומשכתי את נועה וליטל לרקוד.
אחרי כמה דקות של ריקוד הרגשתי מישהו עוטף אותי מאחורה הסתובבתי וראיתי שזה אחד הבנים
אחד החברים של מתן זכרתי אותו מהמסיבה.
המשכתי לרקוד אותו והוא כולו היה בסטלה שלו. ואז מתן העיף אותו ואני צחקתי
מתן: " ככה את מתחילה עם חברים שלי הא?" הוא אמר וצחק.
רקדנו אני והוא ביחד. " מישהו אמר שאסור לי? "
חייכתי אליו. הוא התקרב עוד קצת ורקדנו ממש צמוד.
הייתה לי הרגשה שמשו הולך פה, אבל זרמתי.
אחרי כמה דקות חזרנו לשבת, השירים נהיו מעפנים אז לקחתי השתלטות על השלט.
התחלתי להעביר כמה שירים,
מתן:" לאא! תשאירי את השיר הזה "
אני:" חח לא רוצה זה שיר מכוער. "
מתן:" תביאי את השלט.. " והוא ניסה לחטוף ממני את השלט אז קמתי ורצתי ולא נתתי לו לקחת לי אותו
רצתי למעלה לכיוון החדר של עדי והוא תפס אותי והפיל אותי ישר על המיטה של עדי שאני והוא עם פנים ממש צמודים
עדיין נלחמים על השלט, הוא תפס לי את היד ולקח את השלט
שנינו מסתכלים אחד על השני והוא חייך, קירב את הפנים שלו לאט לאט לעברי
הסתכל עלי במשך כמה שניות ואז קירב את פניו עוד קצת..
יכולתי להרגיש את השפתיים שלו מרפרפות על שפתי, הפרפרים שלי קמו לתחייה.
הוא נתן לי נשיקה עדינה על הפה, הסתכלתי עליה ומשכתי את הפנים שלו אל שלי
ונסחפנו אל נשיקה ארוכה וסוערת.
יכולתי להריח את הבושם 212 שלו שאני מזהה ממרחקים והוא נישק מדהים.
נשיקה שהיא לא עם אורן הרגיש לי קצת מוזר,
אבל עם כל זה הרגיש לי רענן של משהו חדש.
נועה:" מזה מאמי לאן נעלמת? "
אני:" מרדף אחרי השלט " אמרתי וצחקנו.
ממש התרגשתי מהעובדה שאני ומתן התנשקנו, רציתי אותו. יכולתי להגיד זאת בוודאות!
את אורן עדיין אהבתי, אבל היה משהו במתן אני לא יודעת מה שגרם לי לרצות אותו כ"כ
די התבאסתי אז שהוא דיבר על חברה שלו והיא דווקא נשמעה ממש רצינית בעיניו
ואת הנשיקה אי אפשר לתאר, היה פשוט מדהים!.
המשך הערב היה סבבה לגמרי רקדתי ועשיתי שטויות.
נועה באה לישון אצלי החלפנו לבגדים נוחים יותר ונכנסנו למיטה שלי מתכרבלות בפוך החם.
" נועה... " אמרתי לה שאנחנו צופות בטלוויזיה.
נועה:" מה?"
אני:" התנשקתי עם מתן."
נועה:" מהה?" היא ישר קפצה מהמיטה.
אני:" חח כן.. "
נועה: מה כן מה כן ספרי שפכי ואל תחסירי שום פרט!"
סיפרתי לה את כל הסיפור היא ישבה והקשיבה בלי להוציא מילה אחת מהפה.
נועה:" יאו.. אני בשוק.." היא חייכה." וכאילו.. דיברתם על זה?"
אני:" לא ממש. הייתה שתיקה כזאת אבל צחקנו וזה.. אני חושבת שאנחנו נהיה ביחד " חייכתי.
נועה:" די מאמי אני כ"כ שמחה בשבילך!"
אני:" כן! j" חייכתי וחיבקתי אותה.
היא סיפרה לי על הקשר שלה עם אור. שהוא די מתפורר לה בין הידיים ושהיא לא יודעת מה לעשות
מצד אחד היא אוהבת אותו והמצד השני יש קטעים שהוא לא מתייחס אליה ברצינות.
למחרת בצהריים החלטתי להתקשר למתן.
דיברנו קצת והוא היה רגיל, והוא אפילו לא הזכיר את הנשיקה שלנו.
אבל אמרתי בסדר. זה בנים אי אפשר לדעת מה הולך להם בראש.
בערב אני ונועה הלכנו לליטל ישבנו אצלה קצת וגם עידו ואורן הצטרפו.
היה מצחיק, ביני לבין אורן עדיין הייתה שתיקה ואי נעימות אבל לאט לאט הרגשתי שזה עובר.
" אני הולכת להביא לי שתייה" אמרתי וירדתי למטה, הבית של ליטל היה ריק
ניגשתי למטבח לקחת לי כוס מים, וכשבאתי לצאת אורן עמד שם.
" וואי אורן הפחדת אותי..."
" מצטער..."
לא ידעתי מה להגיד אז המשכתי ללכת לכיוון המדרגות, "שיר..."
אני:" הא?"
הסתובבתי לכיוונו, ראיתי שהוא חושב עם עצמו מה להגיד..
אורן:" אז.. אז מה איתך איך את מרגישה?"
אני:" בסדר. שורדת.. " חייכתי... " איך אתה?"
אורן:" מתגעגע אליך..."
אני:" אורן בבקשה..."
אורן:" שיר אני אוהב אותך..." הוא אמר והתקרב אליי.
ואני? אני לא ידעתי מה להגיד, אהבתי אותו אבל זה רק יסבך הכל שוב
חודש אני מנסה להדחיק את כל הרגשות שיש לי כלפיו וזה די עובד.
אני:" דיברנו על זה כבר... די.. אני לא מסוגלת יותר..."
אמרתי וניגשתי לחדר של ליטל ראיתי שהוא נעמד שם ומסתכל עלי.
ישבתי על המיטה שתיתי את כוס המים ואכלתי במבה.
אחרי שעה בערך חזרתי הביתה. אמא ואבא היו ישנים
נכנסתי למיטה והלכתי לישון.
למחרת בבית ספר ישבתי עם נועה וליטל בכיתה
" אוף לא יודעת.. עברו יומיים ושום דבר לא קרה נראה לי זה היה כלום."
נועה:" מה כלום שיר מה כלום. כולם ראו לפחות אני ראיתי איך הוא נדלק עליך במסיבה"
אני:" עובדה, הוא היה עם מישי אחרת..."
נועה:" כי את היית עם אורן שכחת?!"
אני:" אבל עכשיו אני לא... אם הוא נדלק עלי כמו שאת אומרת הוא מזמן כבר היה צריך לקפוץ עלי."
נועה:" לכי תדעי איך הראש שלו עובד..."
ליטל:" שיר התיק שלך רועד..." זה היה הרטט שלי קיבלתי שיחה.. ממתן.
אני:" האעע זה הוא!"
עניתי.
אני:" הלו... "
מתן:" מה קורה נשמה?"
אני:" אני בסדר מה איתך?"
מתן:" בסדר גמור.. שומעת, אני ואת צריכים לדבר לא?"
חייכתי.. " כן אנחנו צריכים לדבר.. מתי?"
מתן:" בא לך היום נפגש?"
אני:" אממ סבבה. תבוא אליי?"
מתן:" טוב. "
אחרי כמה דיבורים ניתקתי... " הוא בא אליי היום!"
אמרתי נרגשת.
שנאתי להשאיר דברים לא סגורים, אני לא אוהבת ליהיות באוויר ולא לדעת מה קורה איתי.
בדיוק כמו המצב עכשיו ואני שמחה שזה מגיע לסיומו כל הקטע האווירי הזה!
היה צלצול לשיעור חינוך המורה אמרה שיש לה הודעה חשובה להודיע.
" בעוד כשבוע התקיים סמינר בצפון, אנחנו בוחרים 5 תלמידים מכל כיתה בשכבת י'א
תלמידים שהמחנכת חושבת שיש להם יכולת הנהגה.
אני בחרתי את התלמידים מהכיתה, ואלה שלא ירצו לצאת יודיעו לי ואני אחליף אותם בתלמיד אחר.
התלמידים הם. אורן ליטל נורית שיר ולילך "
נשמעו קריאות אכזבה מחלק מהתלמידים בכיתה. וגם ראיתי על הפנים של נועה שהיא מבואסת שהיא לא באה.
לילך: ענת אני לא יכולה לבוא. אני טסה עם ההורים שלי לצרפת בסוף השבוע הזה."
ענת:" טוב שאת מודיעה לי לילך. טוב אז אם את לא יכולה. הבאה ברשימה היא... נועה."
נועה:" יש!"
שמחתי שלושתינו יוצאות!
לקראת הערב סידרתי את החדר שלי, מתן הודיע לי שהוא עוד כמה דקות אצלי.
והחדר שלי נראה זוועה, כמו תמיד. הבגדים הפוכים על הרצפה
חזיות על השידה של המחשב וכל מיני שטויות מפוזרים על הרצפה.
סידרתי את החדר הכי טוב שאני יכולה בכמה דקות.
ואז הוא נכנס, ניגשתי אליו ונתתי לו נשיקה על הלחי והוא התיישב על המיטה
" רוצה לשתות משהו?"
מתן:" לא זה בסדר" התיישבתי לידו. והייתה שתיקה כזו שאף אחד לא יודע מה להגיד
הייתה לי הרגשה, הרגשה כ"כ טובה שזה הולך לקרות בינינו לפי כל המבטים והמבוכה אין פשוט ידעתי!
אני:" יאוו תקשיב! זוכר שאמרת לי שאתה יוצא לאיזה סמינר? "
מתן:" נו?"
אני:" אז אני גם יוצאת אליו. משהו שקשור להנהגה עצמית..!"
מתן:" חח כן! זה אותו סמינר! מגניב.. נראה אותך שמה..." הוא שתק ואחרי כמה דקות אמר
"אני מבין שלא על הסמינר אנחנו אמורים לדבר?"
היו כמה שניות של שתיקה אז החלטתי אני לפתוח את השיחה.
אני:" תקשיב מתן.. אני לא אשקר נדלקתי עליך, והנשיקה איתך רק הוכיחה לי את זה ו.."
מתן:" שיר.." הוא הפסיק אותי." את צריכה לדעת משהו... "
אני:" מה?" שאלתי לא יודעת מה הוא רוצה..
מתן:" אני ונטע חזרנו ליהיות ביחד."
=פרק 41=
אני:" וואלה.. אממ... יפה לכם.." אמרתי תוך כדי גמגום מטורף.
לא האמנתי. הוא אמר שהיא עושה עליו פוזות מה פתאום הוא חוזר אליה?!
ומה פתאום הוא מנשק אותי?!
מתן:" שמעי שיר אני מזה מצטער לא רציתי שזה יצא ככה.. "
אני:" לא זה בסדר" חייכתי חיוך מזויף. הרגשתי כל כך טיפשה עם עצמי." אני מבינה לגמרי. "
מתן:" בטוח? " הוא שאל בטון מהסס מקווה שאני אענה לו בחיוב והוא יוכל להשתחרר ממני.
אני:" כן. בטוח " אמרתי.
אחרי 20 דקות הוא הלך, לא היה ממש על מה לדבר ואני הייתי לגמרי עם עצמי.
לא הבנתי מה פספסתי פה, איך לא ראיתי את זה מתקרב. אני בדרך כלל יודעת לקרוא אנשים
ופתאום חטפתי בום רציני לפנים, וזה אף פעם לא קרה לי
והאמת. אף פעם לא קרתה לי סיטואציה כזאת.. מביכה. אפילו לא בכיתי מרוב הלם.
היה לי צלצול טלפון וזה היה מנועה
אני:" היי מאמי.. "
נועה:" היי! פאק אני לא מאמינה שאנחנו נוסעות לסמינר! האעע" היא נשמעה מאושרת ביותר..
אני" כן אה.. גם אני לא. " ניסיתי להישמע ממש נרגשת. אבל פשוט לא הלך לי.
נועה:" כן... את נשמעת ממש נרגשת לצאת! עוד שנייה בוכה מרוב התרגשות. מה נסגר איתך שירוש מה יש לך?"
אני:" סתם.. מתן היה פה עכשיו.. "
נועה: " יאוו נכון! שכחתי לגמרי נו ואיך הלך?" היא שאלה מתעניינת.
ניסיתי לתאר את זה במילים יפות.. ' אהה הוא לא רוצה אותי סתם התנשקנו. '
אבל הכל נשמע לי אידיוטי מדי
אני: אממ האמת זה קצת קשה להגיד את זה בטלפון.. יותר נכון מוזר
יש מצב את באה אליי?"
נועה:" אוקי.. "
לאחר 20 דקות היא הייתה אצלי, היא התיישבה על המיטה וציפתה לשמוע את מה שיש לי להגיד.
נועה:" נוו את מתכוונת למתוח אותי עוד הרבה זמן?!"
אני:" איך אני אגיד את זה. " התחלתי לצחוק" הוא חזר לנטע לחברה הקודמת"
נועה:" חח מה? את צוחקת עלי נכון? " היא ישר שינתה את מבטה לרציני.
" אוקי.. את לא צוחקת עלי. מה נסגר עם הבחור?"
אני:" אם הייתי יודעת זה היה ממש נחמד.. אבל הוא לא רוצה אותי.. "
נועה:" את לא צריכה אותו הוא.. "
אני:" נועה. את יודעת כמה אני אוהבת אותך אבל אל תתחילי עם המשפט של ' הוא לא שווה אותך. הוא יבין מה הוא פספס '
כרגע זה לא עובד..."
נועה: " אוף כבר בניתי עליו... אז מה את רוצה שאני אגיד?!"
אני:" חח אני אסלח לך הפעם ואודה לך אם תשתקי "
נועה:" יאוו חצופה!" היא זרקה עלי אחת מהכריות שהיו על המיטה שלי" טוב אז יאללה בואי לקניון אני אקנה לך אייס קפה."
אני: פיי נועה את תשלמי עלי אייס קפה? אני רוצה את הטוב ביותר ננצל אותך עד הסוף!"
נועה:" נחשוב עליך... "
אני:" חח טוב יאללה בואי."
אמרתי ויצאנו, הסתובבנו מעט בקניון נועה נכנסה כמעט לכל חנות אפשרית!
ואני כבר לא יכולתי להסתכל על בגדים! הספיק לי לשנה.
התיישבתי באחד מהשולחנות נועה בנתיים הלכה לקנות לנו אייס קפה כשהיא חזרה סתם דיברנו
אני:" נו אז מה איתך.. לא סיפרת לי."
נועה:" מה איתי.. בסדר... אני חושבת שאני ואור סיימנו את הקשר... "
אני:" עד כדי כך רציני?"
נועה:" מה אני אגיד לך? חשבתי שהוא ישנה את היחס המגעיל שלו... כנראה שלא." היא נתנה לי חצי חיוך.
אני:" אל תדאגי מאמי הוא לא שווה אותך את תראי ש.. "
"סיכמנו משהו לגבי משפטים מעודדים מהסוג הזה נכון?" היא עצרה אותי ואני צחקתי.
אני" לא אבל רציני.. אם את חושבת שזה נגמר את צריכה להודיע לו ולגמור את זה כמו שצריך."
נועה:" אני יודעת.. אני יודעת! אבל עוד לא מצאתי זמן מתאים. כל פעם הוא עסוק
כל פעם יש לו משהו אחר על הראש בטח הרוב סתם תירוצים."
אני:" אז שימצא זמן בלוח זמנים המאוד צפוף שלו לראות אותך. אם לא פשוט תפתיעי אותו בדלת."
נועה:" גם אני חשבתי לעשות את זה."
אני: טוב יש לי רעיון בואי "
נועה: " מה? לאן" היא אמרה ואני הקמתי אותה וגררתי אותה חצי קניון.
" נו שירר לאן את לוקחת אותי!?"
נעמדנו מול הסופר פארם " כן שיר את מוכנה להסביר לי מה עכשיו? יש לך פול ליפגלוסים
ואני חושבת שסיכמנו כמה עפרונות יש לך במגירה... "
אני:" אנחנו הולכות להתאפר.. " חייכתי חיוך ממזרי
נכנסנו לסופר פארם והתחלנו לנסות את כל הליפגלוסים האפשריים, שמנו אחד על השני ונראינו זוועה!
אחרי שניסינו כל דבר אפשרי שהיה שם ובישמנו את עצמנו בכל בושם שהיה על המדף
ניגשנו לאחת המאפרות שיושבות בדרך כלל באמצע החנות ומאפרות אנשים למזלנו היו שם שתיים
אז אני ונועה אופרנו ממש יפה:p כמו למסיבה רק שהפעם אופרנו על ידי כאלה שמבינות
אחרי שסיימנו להתאפר ניקינו את כל הבשמים בעזרת מגבון שמנו בושם אחד יצאנו.
נראינו כאילו אנחנו הולכות למסיבה xd
יצאנו לבחוץ... ניסינו לתפוס מונית אבל לא היו...
נועה:" נו איפה מתן שנלך לישון אצלו?"
הסתכלתי עליה.. " אוקי אוקי בסדר הבנתי.. אבל מה אנחנו עושות?"
שיר: " טרמפ?"
נועה:" בואי..."
נועה עמדה.. והמכונית הראשונה עצרה.. היה בה אדם מבוגר שלא נראה לי.
סימנתי לה שלא. והיא שיחררה אותו.
אחרי 5 דקות עצרה עוד מכונית עם שני בנים אבל הייתה לי תחושה לא טובה אז שחררתי אותם.
" נו מה יהיה שיר אין לנו אפשרות להתפנק.."
אוטו נעצר ובתוכו שני בנים, הם נראו בסדר..
נועה:" לאן אתה מגיע?"
...: " לאן את צריכה?"
היא אמרה לו את שם הרחוב בעצם שתי רחובות..
עלינו הם דיברו בניהם ונשמעו חמודים לגמרי.
...:" נו אז בנות כמה אתן בנות.. " אחד מהם שאל..
נועה:" 16 וחצי."
...:" יפה יפה..."
שיר:" בני כמה אתם?"
...:" 20.."
נועה:" חח אז מה אתם עושים פה במקום ליהיות בצבא? "
..:" סופ"ש... בבית!"
דיברנו איתם כמה זמן,
..:" רוצות לצאת איתנו לפאב פה? "
...: " אחי יעצרו אותנו על פדופיליה " הוא צחק..
סימנתי לנועה שממש לא. אין מצב
הם יכולים לאנוס אותו לרצוח אותנו וגם להעלים אותנו תוך כדי
נועה: יאללה אנחנו באות."
שיר:" השתגעת? " אמרתי בקול.
...: "חח למה השתגעה נשמה.. יהיה כיף."
שיט.. יופי נועה. באמת חברה למופת היא..
הם יצאו מהאוטו ואנחנו יצאנו גם הם חיכו לנו ואני הלכתי יותר לאט ונועה הלכה בקצב שלי
הם הלכו מקדימה לעבר הפאב,
" נועה את השתגעת? אנחנו לא מכירות אותם בכלל!"
נועה:" אז מה. תשחררי שיר. את אמרת שאת רוצה לעשות משהו שונה נכון?
הנה לך אחד.." היא אמרה והתקדמנו אליהם
התפללתי לאלוהים שאני אחזור בריאה ושלמה הביתה.
" מה קורה אחי? " אחד מהם אמר למישו שעמד שם.
הוא נראה ממש טוב האמת. לא היה לו לוק של אנס אבל אי אפשר לדעת עם האנסים של ימינו.
שניהם נראו טוב אבל זה שנהג היה ממש יפה. הוא לא תאם לטעם שלי אבל הוא בכל זאת היה יפה.
נכנסו אל תוך הפאב. רצוי לציין לא היו שם אנשים בגיל שלנו לא בנות וממש לא בנים.
זה היה נראה רק 20 ומעלה. לא פחות..
נועה:" לפחות האיפור תואם... " היא צחקה.
צחקתי גם... התיישבנו לידם שאני ונועה אחת ליד השנייה יושבות מולם
..:" אז איך קוראים לכן? "
נועה:" לי נועה ולה שיר. " היא הצביעה עלי.
החתיך הסתכל עלי וחייך. " איך קוראים לכם? " שאלתי
..: " לי ערן ולו עידן.. "
אז לחתיך קוראים עידן... אוקי
עידן:" רוצות לשתות משהו?"
נועה:" את רוצה לשתות משהו?"
שיר: " ממ אני אקח בירה " חייכתי.." אני לא שותה וודקה יותר."
עידן:" חח למה?"
שיר:" נעע סיפור ארוך.."
נועה:" אז למה בנים כמוכם.. יוצאים עם בנות.. 16?"
ערן:" הכי כיף חמודות כאלה.."
שיר:" חמודות? מה אנחנו כלב? "
עידן:" לא.. את כלבה" הוא חייך.. " חח סתם מאמי. "
המלצרית הביאה לנו את השתייה שלנו, ערן ועידן לקחו וודקה עם משהו בפנים
אין לי שמץ מזה היה.
נועה לקחה משהו לא מוגדר. והם היו ממש נחמדים.
עידן תמיד הסתכל עלי. היה לו מבט סקסי בעיניים שלא יכולתי להסביר או לפרש.
הוא היה מחוץ לליגה שלי כנראה, הוא פאקינג בן 20 אם אמא שלי תשמע שרק יצאתי איתו היא תמות. חס וחלילה כמובן.
היה נראה שנועה נהנתה.. לגמרי, היו ממש צחוקים, בדיחות של מבוגרים. צחקו עלינו שאנחנו קטנות
ואנחנו צחקנו עליהם שהם מסתובבים איתנו.
בשעה 4 בבוקר הם הקפיצו כל אחת מאיתנו לבית נועה ירדה ראשונה עידן נהג.. ואז הוא הקפיץ את ערן.
ממש יופי עכשיו הוא לגמרי יוכל לאנוס אותי לבד.
רק ספרתי את השניות שאני אגיע הביתה. לא הבנתי ממה אני לחוצה אבל ליהיות עם מישהו בן 20 באוטו
שאני לא מכירה את הבן אדם כל כך בלילה זה לא ממש נחמד.
הגענו ליד הבית שלי. " ביי.. תודה היה כיף.."
עידן:" אין מספר טלפון משהו? את יודעת.. שאני אוכל להטריד אותך!"
צחקתי. נתתי לו את המספר ויצאתי מהמכונית.
פתחתי את הדלת בשקט בשקט, אמא שלי תאכל אותי אם היא תדע שחזרתי בשעה כזאת.
נכנסתי לחדר, החלפתי לבגדים חמים. שמתי את הפלאפון בטעינה נכנסתי למיטה ונרדמתי.
למחרת בבוקר התעוררתי מהרעש המחריד שהיה בחוץ, יופי השכנים החליטו לשפץ את הבית.
כמה נחמד! אף אחד לא אמר להם שישנים בשעות כאלה? לקחתי את הפלאפון לראות מה השעה
וראיתי ש12. אחרי שיצאתי מהשירותים ירדתי למטה לשתות שוקו וקיבלתי טלפון מנועה.
אני:" בוקר טוב.."
נועה:" יאא! קופה התעוררת רק עכשיו?"
אני:" חח כן.. הייתי עייפה"
נועה:" נוו! אז נהנית אתמול? אמרתי לך ששום דבר רע לא יקרה. "
אני:" יש לנו מזל! הם יכלו לאנוס אותנו... את לא קוראת עיתונים?"
נועה:" נו בסדר אבל שום דבר לא קרה להפך יצאנו עם שני חתיכים בני עשרים!"
אני:" פעם ראשונה ואחרונה!"
נועה:" מה? למהה! לא נהנית?"
אני:" חח נהנתי. אבל ההורים שלי יהרגו אם הם ידעו שאני יוצאת עם בני 20?!"
נועה:" הם לא צריכים לדעת! נו עזבי את זה! נכון ערן? הוא התקשר אלי! הוא כזה נשמה!"
אני:" אני שמחה בשבילך מאמי.. אני אתקשר אליך עוד איזה חצי שעה אני רוצה לשתות משהו!"
נועה:" טוב מאמי.. ביי!"
אני:" ביי.."
שתיתי כוס שוקו גדולה תוך כדי שאני צופה בטלוויזיה.
-
מתן:" אז את באה אליי או לא?"
נטע:" אין לי כוח בוא אתה.. "
מתן:" אני באתי אליך אתמול וגם שלשום למה שלא תתאמצי קצת.."
נטע:" נוו אחר כך מאמי.."
מתן:" טוב."
הוא שנא שהיא שוב התחילה עם הפוזות המעצבנות שלה.
היא לא השקיעה בהם בכלל, לא טרחה להתקשר לא טרחה לבוא אליו.
הוא הרגיש כמו הכלב שלה.
-
מאוחר יותר ליטל ונועה באו אליי. ההורים שלי הלכו לאיזה חנוכת בית אז היה לי בית ריק
ליטל:" אוף. אני לא יודעת כמה בגדים לקחת לסמינר.."
אני:" כמה ימים זה תזכירו לי?"
ליטל:" זה מיום שלישי עד יום שישי בבוקר..."
אני:" יאו הרבה ימים... "
נועה:" והרבה לילות" היא קרצה וכולנו צחקנו.
קיבלתי טלפון הסתכלתי על הצג וזה היה ממספר שלא זיהיתי.
אני:" הלו..?"
...:" היי מקורה.. מזהה אותי?"
אני:" חח. האמת שלא..." ניסיתי לזהות את הקול שהיה לי טיפה מוכר אבל השם לא עלה לי.
...:" עידן... מאתמול..."
אני:" אהה נכון! מה קורה?"
הבנות שתקו והקשיבו לשיחה שתנהלה ביני לבינו...
עידן: בסדר.. מחר חוזר לצבא וזה.. מה איתך?"
אני:" בסדר מחר חוזרת לבית ספר וזה.. חח "
עידן:" חח הלוואי ואלו היו הצרות שלי... "
אני:" מה? אתה רציני הייתי מתה להתחלף איתך! צבא זה אחלה.."
עידן:" חח לא ממש מאמי.. אני משרת בצפון וזה.. למי יש כוח לנסיעות האלה?"
אני:" חח בסדר מתרגלים לא?"
עידן:" כן... מתרגלים.. אז מה.. מה עושה היום?"
אני:" עוד לא יודעת האמת.. אני אדבר איתך יותר מאוחר אני פה עם חברות טוב נשמה?"
עידן:" טוב.. נדבר... "
הוא אמר וניתק. היה לי ממש מוזר לדבר איתו.
אף פעם לא דיברתי עם אנשים באופן כזה. שהם בני 20. זה מוזר.
נועה:" חח זה היה עידן נכון?"
אני:" חח כן!"
ליטל:" הלו.. מי זה עידן?" היא שאלה. לא הבינה כלום ממה שהלך פה.
הסברנו לה מי זה עידן מי זה ערן. איך הכרנו אותם.. קראתי להם האנסים הנועזים.
הזמנו סרט " הסופר אקסית שלי" הוא היה ממש מצחיק!
נשמעה דפיקה בדלת והלכתי לפתוח.
" מתן... מה אתה עושה פה?"
=פרק 42=
מתן:" באתי לראות אותך.. "
אני:" אממ תכנס... " הוא נכנס וראה את נועה וליטל שוכבת בספה ואוכלות חטיפים
" מה.. מסיבה פתחתן כאן.. "
נועה:" מתן מה קורה?"
מתן:" בסדר" הוא אמר והתיישב על אחת הספות
אני:" רוצה לשתות לאכול?"
מתן:" מים יש?"
אמרתי כן וניגשתי למקרר להביא לו מים קרים, בשביל מה הוא בא.. בשביל מה?
שוב הוא רוצה לבלבל אותי? זה העניין..
נתתי לו את כוס המים והתיישבתי ליד נועה וליטל.
הסרט שהזמנו נגמר, ונועה ישר אמרה.
" טוב. אנחנו הולכות.. נכון ליטל?"
ליטל:" מה למה צרי... "
" נכון ליטל? " היא חזרה על עצמה.
ליטל: "אה כן אני חייבת להגיע הביתה. משהו דחוף " היא חייכה
נועה וליטל אמרו לנו שלום ויצאו מהבית.
אני צחקתי ומתן חייך במבוכה. לא היה שקוף בכלל שהן מנסות להשאיר אותנו לבד.
הוא קם מהספה ובא והתיישב לידי בספה ליד.
מתן:" אז מה קורה איתך?"
אני:" בסדר.. " אמרתי
שכבר יגיד לי מה הוא רוצה ממני.
מתן:" תקשיבי שיר.. אני ונטע נפרדנו ו.."
אני:" מתן אל תשגע אותי בזה טוב? די.. נפרדתם חזרתם ועכשיו עוד פעם נפרדתם.
תן לי לנחש היא שוב עושה עליך פוזות..
אני לא אוהבת שמשחקים בי וחוזרים אליי מתי שמתחשק."
מתן:" אבל עכשיו זה סופי. "
אני:" לא אכפת לי אם זה סופי או לא, אתה חזרת אליה פעם שעברה
הייתה לך את האפשרות ליהיות איתי ובחרת שלא. אז עכשיו אני בוחרת שלא ליהיות איתך."
מתן: אני לא מבין שיר.. את רצית שנהיה ביחד"
אני:" בדיוק.. אני רציתי שנהיה ביחד, את זה שלא רצית. "
מתן:" ועכשיו אני כן רוצה.. "
אני:" אז עכשיו אני אמורה לרוץ אליך רק בגלל שחזרת בך.? "
הוא שתק. הבהרתי לו טוב טוב שאין סיכוי לשחק בי, אני לא ברירת מחדל אף פעם.
" טוב אז אני הולך.. ו.. אני מאמין שאני אראה אותך בסמינר.. " הוא נתן לי נשיקה קטנה על הלחי
שהפעילה בי את הרצון לדפוק לו נשיקה טובה, אבל שלטתי בעצמי.
הוא יצא מהבית ואני המשכתי לאכול איזה חטיף שהיה שם.
יש מצב שפספסתי פה משהו? אוח זה כל כך מסובך מה הוא רוצה מה?
זה הוא שבחר לא ליהיות איתי! זה הוא ששיגע לי את השכל.
ביום ראשון אחורי בית ספר הלכתי לליטל שמרנו על אחותה הקטנה.
עידו בא וישב איתנו. היא אמרה לי שאורן גם היה אמור לבוא אבל בסוף הוא נסע עם ההורים שלו לאנשו.
לקראת הערב חזרתי הביתה, נזכרתי לספר להורים שלי על הסמינר
הם נורא שמחו לשמוע שי שלי מנהיגות חברתית!
אני לא הבנתי אפילו מזה אומר אבל שיהיה.. העיקר לצאת קצת ממסגרת בית הספר.
ישבתי קצת על המחשב ראיתי שאורן מחובר והאווי שלו היה רגיל לגמרי
=-=
לא פה נסעתי
על הפלאפון.
=-=
עשיתי קצת סדר בחדר, הוא היה בבלגן מטורף.
אף פעם אין לי זמן לסדר אותו או שאני מתעצלת או שאני לא בבית.
נכנסתי להתקלח, מקלחת חמה כמו שאני אוהבת שאני שומעת את הגשם מבחוץ
יש חורף חזק השנה לפחות בשבילי, ממש קר לי ותמיד יוצא שאני חולה איכשהו!
למחרת בצהריים הלכתי לעשות קניות בשביל הסמינר
כל מיני חטיפים ושטויות שאני תמיד לוקחת איתי לטיולים.
קניתי את כל מה שאני צריכה ולקראת הקופה ראיתי את אורן.
ראיתי שהוא עושה בדיוק אותו הדבר, קונה כמה דברים לטיול.
אמא שלי נכנסה לתור שלו, יופי אמא למה לא? אולי גם תדברי איתו וזהו..
" מה שלומך אורן?"
יופי אמא.. יופי באמת.
אורן הסתכל על אמא שלי " היי מה קורה... "
הוא ראה אותי מאחוריה וחייך אליי.
חייכתי חזרה " מה קורה? " שאלתי לנימוס.
אורן:" בסדר... מה גם את עושה קניות לסמינר?"
אני:" חח כן.. חובה."
הוא אמר לי שלום והלך עם אמא שלו לכיוון היציאה.
עזרתי לאמא שלי לארוז את כל החטיפים ואת כל מה שקנינו לשקיות.
וגם אנחנו יצאנו מהסופר,
" מה.. את ואורן לא בקשר יותר?"
" לא.. נפרדנו.. " השבתי לה חזרה.
" אה.. הבנתי.. "
בערב לקחתי מזוודה גדולה והתחלתי לשים בה הרבה בגדים.
עד שקיבלתי טלפון מנועה
אני:" היי."
נועה:" האע אני משתגעת פה מרוב בגדים! אני לא יודעת מה לקחת ומה לא לקחת!"
אני:" חח תיקחי מה שאת צריכה מפגרת! אנחנו הולכות ליהיות שמה 4 ימים לא? "
נועה:" כן אוף אני מסתבכת! "
אני:" תכיני לך בגדים לבוקר ערב וצהריים. ככה תכיני 3 סטים! "
נועה:" טוב אני אדבר איתך שאני אסיים להלחם עם הבגדים שלי "
אני:" חח טוב ביי מפגרת!"
נועה:" ביי סתומה"
אחרי שעה בערך סיימתי לארוז הכל, אני לא חושבת שהשתגעתי עם כמות הבגדים
לקחתי כמה בגדים שיספיק לי.
וכמובן כלי רחצה, וחטיפים למרות שלא נראה לי שזה היה נחוץ
כי מגישים לנו שם אוכל אנחנו באיזה בית הארחה שם.
למחרת בבוקר, כל התלמידים שנבחרו מהבית ספר שלנו עלו לאוטובוס.
ישבתי ליד נועה ליטל ישבה ליד עידו ואורן ישב ליד מיכל החברה הזאת של נעמה
כמה נחמד לדעת שהיא מהבית ספר שלי. י'א 2, אין פלא שלא נתקלתי בה אף פעם, היא תלמידת מב"ר
וזה ממש רחוק מהכיתה שלי.
אחרי נסיעה של שעתיים פלוס מינו ירדנו בבית הארחה, שנקרא " פורסט "
אני נועה וליטל ניסינו שעה שלמה לפרש את השם של הבית האחרה הזה ולא הצלחנו.
התכנסו כולם ברחבה, ולאט לאט עוד אוטובוס ועוד אוטובוסים החלו להיאסף בחנייה.
ואז ראיתי את מתן יוצא מאחד האוטובוס, משקפי שמש של טייסים על עיניו,
ג'ינס משופשף נעלי אולסטאר שחורות וגופיית סבא לבנה.
היו איתו עוד 3 חברים, איך לעזעאל דווקא הם? מכל הילדים בכיתה שלהם נבחרו
אני לא בטוחה שהם בכלל יודעים מזה הנהגה חברתית.
הוא לא ראה אותי, ולאחר כמה דקות גם אני הסטתי את מבטי ממנו.
אחרי חפירה מהמדריכה הראשית, הלכנו לקבל את המפתחות לחדרים.
נתנו מראש רשימה של אנשים שאנחנו רוצים ליהיות איתם בחדר, כמובן בנים בנות.
היינו חדר 312 בחדר היינו אני ליטל נועה נורית נעמה ומיכל. הכניסו את שתיהן בגלל שקיבלנו חדר גדול
אז היו 2 מיטות נוספות.
מהרגע שנכנסו לחדר מיכל לא הפסיקה לבחון אותי לשנייה, כל פעם היא העבירה איזה מבט.
לשיער, לגוף לבגדים לנעליים.
מה לא.
נעמה ניסתה לרמוז לה אבל היא לא הקשיבה הייתה נעולה עלי כאילו הייתי איזו מטרה בשבילה.
כולם התרוצצו בין חדרים, התרגשו לראות מי בחדר הסמוך מי בקומה למטה. וכמובן עד כמה רחוקים החדרים של הבנים.
גם אני נועה וליטל הלכו לעשות את אותה הבדיקה, וגילינו שחדרי הבנים ממש לא רחוקים הם היו קומה מתחתינו שרק מדרגות מפרידו בינינו.
רק חבל שחדרי המורים והמדריכות היו במקביל למדרגות.
" מי פה? " איזה ילדה זעקה ונכנסה לחדר.
" מי אתן אני לא מכירה אתכן!"
אנחנו מבית ספר אורנים. נועה הגיבה לה במהירות.
נראתה לא משהו, פרחה כזאת.
" אהה טוב בביי " היא אמרה בצעקה ויצאה מהחדר והתחילה לצווח במסדרון.
אחרי חצי שעה הודיעו לנו להתאסף בחדר האוכל השעה הייתה כבר 1,
מנהלת בית הארחה קודם כל דיברה על המקום לא הפסיקה לחפור כמה שהיה קשה בהתחלה
ועד כמה הוא משגשג עכשיו, אחר כך המדריכות הסבירו על פעילויות היום לא שזה עניין מישהו.
אחרי 10 דקות, פתחו את המזנון, שבו הגישו לנו אוכל.
אני נועה וליטל הלכנו לתור, ולידינו היו מתן וחברים שלו,
מתן:" מה קורה בנות?"
נועה:" בסדר! וואי הולך ליהיות משעמם כאן.. "
מתן:" חח משעמם ביום מעניין בלילה, אנחנו עושים מסיבה קטנה בחדר אתן מוזמנות."
הוא אמר והתקדם בתור..
חזרנו לשולחן והתיישבנו עם מתן וחברים שלו, נועה לחשה לי " תגידי זה לא זה שרקד איתך במסיבה?"
וישר נזכרתי באותו אחד שרקד איתי ואז מתן העיף אותו ממני.
אני:" כן יש מצב... " אמרתי וחזרתי לאורז היבש שהגישו.
האוכל היה בסדר, לא מגעיל מדי אבל גם לא ממש טעים.
כשחזרנו לחדר אכלתי עוד איזה מנה חמה.
נועה:" נו אז היום יהיה מגניב!"
אני:" תשכחי מזה אני לא הולכת.. "
נועה:" נו שירוש את חייבת! רק בגללו? זה ממש שטויות! "
ליטל:" כן, רציתי שיר את רק תראי לו כמה הוא מצליח לשגע אותך."
הפעילויות התחילו, חילקו אותנו לארבעה קבוצות ולמזלי יצאתי עם נועה
ליטל נדפקה בקבוצה אחרת, גם מתן והחבר שלו זה שהתחיל איתי היה שם.
ההרצאות כמו שחשבתי היו משעממות, ואז הגיע הקטע של הסדנא שדווקא היה ממש סבבה.
כל מיני משחקים שקשורים למנהיגות וזה דווקא עבר קליל.
סיימנו את היום ב6, חזרנו לחדרים וארוחת הערב הייתה ב8.
נועה:" חח יאו היה מצחיק ביותר ראית איך היא קיבלה את הבלון מים לפנים?"
אני:" כן איזה מפגרת היא!"
ליטל באה 2 דקות אחרינו.. " איזה חרא רק אני נדפקת לבד!"
אני:" כן אבל זה רק לפעילויות יש לנו את ההפסקות ליהיות יחד ואחרי.."
ליטל:" כן אבל עדיין זה מבאס, ויש כמה בנות מפגרות! "
אני: " כן גם אצלנו זה בסדר.. "
נכנסו להתקלח, עשינו רשימה הייתי שלישית ואחרי הייתה נעמה.
מיכל משום מה לא הייתה בחדר.
נועה יצאה מהמקלחת ואני נכנסתי, עשיתי אותה זריז אני שונאת להתקלח במקומות זרים.
במיוחד שאני יודעת שבטח אלפים התקלחו כאן.
יצאתי עם מגבת עלי, כי לא היה מקום להתלבש במקלחת,
ואורן היה שם. ישב על המיטה עם מיכל והם דיברו הוא הסתכל עלי והפסיק לדבר.
אני:" יכולתן להגיד שיש כאן בנים..."
לקחתי את הבגדים שלי ונכנסתי להתלבש במקלחת הצפופה והחמה.
הרגשה ממש לא נעימה, ממש התעצבנתי, אומנם זה אורן אבל אם זה היה בן אחר
וחוצמזה מה הוא עושה עם המיכל הזאת!?
אחרי שהתלבשתי יצאתי מהמקלחת אורן עדיין היה שם
התחלתי להסתרק,
-
מיכל:" אז דבר איתי בקשר להיום בערב טוב?"
אורן:" טוב סבבה.. נראה כבר אין לי חשק למסיבה הזאת שהם עושים.."
מיכל:" חח טיפש, זה לא מסיבה סתם יושבים אצלם בחדר. תבוא."
אורן: " טוב נראה.. "
-
ראיתי שאורן יורד מהמיטה " ביי לכן.. " והוא הלך לעבר הדלת ויצא.
בערב הבנות התלבשו בג'ינסים התאפרו וסידרו את השיער, ולא הבנתי למה? כולה הולכים לחדר האוכל.
אבל כדי לא להראות ח'נגה לידן גם אני התלבשתי והסתדרתי.
הלכנו לחדר האוכל כולם כבר היו שם, אוכלים צוחקים ועושים מלחמות אוכל.
הלכנו לקחת אוכל והתיישבנו באיזה שולחן בנות שהיה בו מקום לשלוש.
לא היה לי חשק לאכול, לא הייתי רעבה וגם כאבה לי הבטן אז אכלתי רק סלט כרוב ושתיתי פטל.
חזרנו לחדרים, ליטל אכלה איזה חטיף וישבה על המיטה, נועה סידרה את התיק שלה ונעמה ומיכל דיברנו בניהן.
נעמה: אתן באות לחדר של הבנים אחר כך?"
נועה:" איזה? של מתן ואלה.? "
נעמה:" כן.."
נועה:" כן אנחנו באות. מאיפה אתן מכירות אותם?"
נעמה:" סתם הכרנו אותם עכשיו..."
אחרי חצי שעה הלכנו אליהם, עדיין היה אפשר להסתובב בחוץ
נכנסו לחדר שלהם ראיתי את אורן יושב על אחת המיטות ומדברת עם כמה בנות.
מיכל ישר רצה אליו, מתן ניגש אליי ואמר לי שלום, וגם החבר שלו שלא הכרתי את שמו.
אני:" אני לא יודעת מה השם שלך!"
..: "דור.. " הוא חייך אליי.. " אהה איתך רקדתי במסיבה ההיא לא?"
אני:" חח כן אני שיר!"
דור:" נעים מאבד להכיר!"
הוא חייך אליי. הם הוציאו מהמזוודות שלהם 3 בקבוקי ודקה,
וכולם שתו, נועה נתנה לי כוס אחת ידעתי שזה ישפיע עלי בטירוף אבל שתיתי.
וכבר הרגשתי את ההשפעה של זה, את החריפות ואת הסחרור הזה.
הייתי בראש טוב כזה, לא שתיתי יותר כי ידעתי שאחת יותר ואני לא אדע מה אני עושה.
השעה הייתה 9 וחצי הם שמו מוזיקה ואנשים אשכרה התחילו לרקוד ראו שהם שתו
אני יצאתי לשאוף אוויר קצת ואז מישהו נגע בי מאחורה הסתובבתי.
=פרק 43=
זה היה דור, זה שרקד איתי באחת המסיבות.
" מה את עושה כאן בחוץ לבד? את לא יודעת שיכולים לאנוס אותך?"
אני:" חח.. שיאנסו.."
דור:" ומה אם.. זה היה אני? "
אני:" ממ אולי.. " אמרתי בטון שובב. רק חייכתי אליו.
הוא התקרב אליי לאט לאט, ונישק אותי ומיד התחלנו להתנשק במהירות.
-
נועה:" חח כן איזה מצחיק זה איך הוא נפל! הרג אותי! "
מתן ניגש לעברה של נועה. " איפה שיר תגידי?"
נועה:" נראה לי בחוץ..." היא אמרה והצביעה לכיוון הדלת.
מתן יצא מהחדר, וראה בהמשך המסדרון את שיר ודור מתנשקים.
הוא ניגש לעברם במהירות...
-
פתאום הרגשתי את דור מתנתק ממני במהירות, הרגשתי מסוחררת לגמרי.
ראיתי את דור צועק על מתן. גם אני לא הבנתי למה הוא הרחיק אותו ממני.
מה קרה? ראה אותי מתנשקת עם מישהו אחר וזהו? העצבים חזרו?
מתן:" דור אני מכיר אותך! אל תתקרב אליה... היא לא עוד אחת מהבנות שאתה יכול לזיין וללכת בסדר?!"
דור:" מי אמר שאני רוצה לזיין אותה?"
מתן:" אני יודע שאתה רוצה לזיין אותה אבל שכח מזה..!"
דור:" וגם אם כן מי אתה שתגיד לי לא? היא לא חברה שלך.."
מתן אפילו לא ענה לו, הוא רק תפס לי את היד ומשך אותי
אני:" מה אתה עושה? תשחרר אותי! אני רוצה להישאר!"
מתן:" לא לא לא. את ממש לא נשארת כאן "
אני:" מי אתה שתגיד לי את זה! "
מתן:" שש " מתן אמר וישר דחף אותי לקיר הסמוך שהסתיר אותנו מהמסדרון,
ראיתי 2 מורות עולות לעבר החדר ומתחילות לצעוק על כולם. על השעה ועל כמה שזה לא בסדר.
מתן המשיך ללכת ולקח אותי אחריו, מה הוא רוצה ממני? זה לא שיש לו אפשרות לפקח לי על החיים.
וגם מה שהיה שם עם דור זאת זכותי המלאה! הוא לא אבא שלי והוא לא אמא שלי!
הוא הכניס אותי לחדר שלי עם המפתח שהיה לי בכיס, ונעל אחריו.
אני:" אה אז עכשיו אתה גם נועל אותי כאן!"
מתן:" אני מחכה שהבנות יגיעו... שתית יותר מדי"
אני:" גם אם שתיתי טונות של וודקה ואני לא רואה בעיניים זה החיים שלי! עכשיו תן לי ללכת!"
אמרתי והתחלתי לגשת לעבר הדלת הוא תפס אותי בידיים ולא עזב.
מתן: " את לא מכירה את דור בסדר? הוא רוצה לזיין אותך. לא רוצה דבר מעבר לזה!"
אני:" ואולי גם אני רוצה בדיוק אותו הדבר?" אמרתי בציניות.
מתן:" את לא רוצה להזדיין איתו. "
אני:" אוחח תן לי לצאת! אני צריכה לבדוק אם נועה וליטל בסדר! "
נלחמתי בו עד שהוא תפס לי את הפנים ונישק אותי ניסיתי להשתחרר וניסיתי להכות אותו אבל לא הלך לי.
כבר התייאשתי, וניסיתי להלחם גם בעצמי, רציתי אותו רציתי להתנשק איתו אבל מזה יראה עלי?
שאני מוכנה לחזור אליו בכל זמן שהוא רוצה?
נישקתי אותו גם, ואז הבנות דפקו על הדלת.
הוא שחרר אותי ופתח להן, " פאק איזה מורות מפגרות! כמעט גילו את השתייה."
ליטל:" היי מתן... "
מתן:" היי.. טוב אני זז לילה טוב לכן."
נועה:" לילה טוב.."
היא אמרה, מתן יצא מהחדר וישר נועה וליטל הסתכלו עלי.
נועה:" אז מה.. אני מבינה שאת ומתן בסדר... " והיא הסתכלה עלי במין מבט כזה שמשקף את כל מה שהכי לא נכון!
אני:" אני ומתן בסדר?! אוהו ממש לא! אני לא סובלת את ההתנהגות שלו! " למרות שבפנים הלב שלי לא הפסיק לדפוק
רעדתי אבל הסתרתי את זה, הנשיקה הייתה מדהימה למרות שהיא לא הייתה איך שציפיתי אבל זה היה מתן..
"הוא משגע אותי! מי הוא שירחיק אותי מאנשים שאני מדברת איתם?!"
ליטל: "אולי הוא שומר עליך?! גם אני לא שמעתי דברים טובים על הדור הזה.."
אני:" זה עדיין לא תירוץ! זכותי ליהיות גם עם רוצח בסדר? "
נועה:" לי נראה שהוא סתם מת לך על התחת ושומר עליך מכל מישהו שיש לו זין בין הרגליים."
ליטל:" חח תכלס!"
אני:" ממש לא. הוא סתם מנסה לשחק בי!"
ואז נעמה מיכל ושאר הבנות של החדר נכנסו.
הפסקנו מיד את השיחה וכל אחת נשכבה במיטה שלה, מדי פעם היו כמה דיבורים
עד שכל אחת נרדמה לגמרי..
בבוקר למחרת שמעתי דפיקות חזקות על הדלת, שלא הספיקו
ושמעתי מישהי מבוגרת צווחת " לקום לקום כבר 7 בבוקר אתן באיחור!"
נועה:" באיחור? היא צוחקת עלי.." היא אמרה בעוד שהיא משפשפשת את עיניה.
נועה צעקה שקמנו והמורות עזבו אותנו. ואנחנו כמובן חזרנו לישון עוד קצת
עד שהמורות חזרו שוב ואז ממש לא היה לנו כוח לשמוע אותן אז קמנו והתחלנו להתארגן.
שמתי עלי את הדגמ"ח הצבאי שלי עם גופיה חומה ומעליה ג'קט לבן.
אספתי את השיער בקוקו גבוה, ואחרי חצי שעה אני ליטל ונועה יצאנו מהחדר
לעבר חדרי הסדנאות.
ושוב כמו פעם שעברה היה די... משעמם ראו שזה לא עניין אף אחד.
גם המורות ראו את זה אבל לא היה להן ממש מה לעשות עם זה
הייתה לנו הפסקה של 10 דקות יכולנו להסתובב קצת בחוץ, ראיתי את אורן יושב על הנדנדה שהייתה שם.
הוא נראה די מדוכא אז ניגשתי אליו,
" היי אורן מה קורה?"
הוא הסתכל עלי בעיניים המדהימות שלו "בסדר אני יודע.. מה איתך?"
אני:" משעמם פה ממש.. כל הנושא הזה ממש לא מעניין אותי."
אורן:" חח הוא לא מעניין אף אחד.."
משום מקום דור בא לכיוון שלנו נעמד מולנו, " שיר אני צריך לדבר איתך.."
אני:" עוד מעט... אני מדברת.. "
דור:" נו שיר.. דחוף אני אומר לך..."
אני:" נו דור.. אני מדברת אני אומרת לך " החזרתי לו באותה תגובה
דור:" סעמק צריך לדבר איתך מה את לא מבינה?!"
אורן:" אה.. דבר יפה בסדר? היא אמרה שהיא מדברת שהיא תסיים היא תבוא"
דור:" שתוק שתוק אתה.. " הוא אמר והלך משם בהליכה הנורא.. המונית שלו.
אורן:" מה הוא רצה ממך זה?"
אני:" סתם אתמול שתיתי וכנראה זה לא עשה לי טוב.. ו.. התנשקנו." קצת היה מוזר להגיד את זה לאורן
היינו חברים אני לא יודעת מה הוא מרגיש, די התחרטתי על זה שאמרתי לו את זה.
אורן:" אהה.. ועכשיו הוא רוצה הסברים למה התנשקתם? חח "
הוא העביר את זה ברוח טובה לא כמו שציפיתי.. חשבתי שתיהיה אי נעימות כמו שתמיד הייתה.
אני:" חח לא.. נראה לי הוא רוצה הסברים למה מתן העיף אותו.. "
אורן:" מתן?" הוא שאל לא מבין לרגע.." אה אה כן מתן.. נו מה איתו? הוא סילק אותו?"
אני:" אפשר להגיד... הוא סילק אותי. אין לי שמץ של מושג מה עבר לו בראש.."
אורן:" הוא רצה לשמור עליך ואני מבין אותו.. "
אורן אמר לי ואני שתקתי. עשה לי טוב לדבר איתו. לא ניהלתי איתו שיחה שארכה יותר מ3 משפטים
כבר הרבה זמן.
הודיעו לנו שההפסקה הסתיימה וצריך לחזור לסדנאות נפרדתי מאורן וחזרתי לחדר שבו הייתה הסדנא
בארוחת הצהריים בחדר האוכל המנהלת דיברה על הערב הקודם, שזה היה ממש לא לעניין מה שעשינו
הייתי מוכנה להתערב שהולכים לעשות את זה גם היום, מזל שהיא לא גילתה על השתייה אחרת כל מי שהיה בחדר
היה עף מהסמינר הזה..
מתן והחברים שלו ישבו שולחן לידנו יכולתי לראות איך הוא אוכל בצורה נורא מתאימה לו עם כל החברים שלו
גם דור היה שם, לא הבנתי את עצמי מה עשיתי אתמול
למה לעזעאל הייתי צריכה לנשק אותו שאין לי כל עניין בו, אני לא רוצה אותו.
מזל שמתן העיף אותי ממנו. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא. אם כל מה שאומרים על הדור הזה נכון.
הבנות קטעו את המחשבות שלי בצחוק שלהן. מישהו החליק
ליטל:" חח יאו מסכן איזה פדיחה.. "
נועה:" חח תשתקי י'מגעילה למה את צועקת את זה!"
אני:" חח דיי.. איזה באסה פספסתי את זה!"
הרגשתי נקישות על הגב שלי, הסתובבתי וזה היה מתן מיד הבטן עשתה סיבוב של שמונים מעלות
אני:" מה אתה רוצה?" החלטתי להראות אדישה. לא מגיע לו יחס יותר טוב מזה.
מתן:" אני צריך לדבר איתך."
אני:" תחכה... אני אוכלת "
מתן:" שיר... "
אני:" אני אוכלת.. "
מתן:" זה ייקח דקה ותוכלי לחזור לאכול.. "
קמתי מהכסא ויצאנו מחוץ לחדר האוכל, ישבנו על אחת הטרסות שהיו שם,
אני:" מה?"
מתן:" את מעצבנת אותי.." הוא אמר באדישות מוחלטת ואני הייתי לגמרי בשוק.
אני:" סליחה?!"
מתן:" שמעת מה אמרתי... את מעצבנת אותי "
אני:" אני?! מעצבנת אותך? זה אמור ליהיות בדיוק הפוך אתה יודע!"
מתן:" את רוצה ליהיות איתי אני יודע את זה. למה את נלחמת בעצמך כל כך.."
אני:" אל תחמיא לעצמך, אני לא רוצה ליהיות איתך.. "
ניסיתי לשקר. רציתי ליהיות איתו, אבל הוא עצבן אותי בביטחון העצמי שלו
כאילו הכל מגיע לו.
מתן:" אה את לא רוצה ליהיות איתי?"
אני:" בדיוק.."
מתן:" אז למה נישקת אותי אתמול?"
אני:" אני?! לא לא לא חמוד יש לך טעות, זה אתה שתפסת אותי ונישקת אותי כמו בהמה!"
מתן:" זה היה כדי שתסתמי את הפה הגדול שלך! שלא הפסיק לדבר לדקה!"
אני:" אתה כזה אידיוט. וזאת בדיוק הסיבה למה אני לא רוצה ליהיות איתך."
אמרתי ונכנסתי לתוך חדר האוכל.
התיישבתי על הכסא, " אידיוט!" צרחתי
נועה:" חח ומה קרה לך?"
אני:" במילה אחת? מתן."
נועה:" שוב את מתעצבנת בגללו? אתם לא אמורים ליהיות ביחד או משהו?"
אני:" ביחד? אני והוא לא נהיה ביחד! אידיוט חצוף מטומטם וטיפש!"
חיפשתי את כל הקללות האפשריות בשביל לתאר אותו
נועה:" מה קרה? "
אני:" הוא טוען שיש לי פה גדול! תגידי לי את האמת נועה יש לי פה גדול?!"
נועה:" לא.. למה הוא אמר לך את זה?"
אני:" הוא אומר שזאת הסיבה שהוא נישק אותי אתמול"
נועה:" התנשקתם אתמול?!?!" היא אמרה את זה יותר מדי בקול
והרבה הסתכלו עלינו כולל מתן והחברים שלהם, מתן חייך
אני:" יופי נועה תצרחי יותר חזק שגם אלה שבתוך השירותים לא יפספסו את הרגע!"
נועה:" מצטערת.. למה לא אמרת לי את זה?"
ליטל:" כן! איך את מסתירה דברים כאלה חצופה!"
אני: "זה לא משנה.. מה שמשנה זה שהוא אידיוט
והוא הולך לחטוף סתירה!"

אחרי האוכל, והרגע המביך שהיה לי שם יצאנו לבחוץ היה איחור בחצי שעה של הסדנאות
וכולם ישבו בחוץ בטרסות המעוגלות שהיו שמה.
מתן עבר עם החברים שלו אידיוט כזה, הוא הרתיח אותי על מה שהוא אמר מקודם
איך הוא מסוגל, והוא עוד חשב שאני ארצה אותו.
אוף, למה אני באמת רוצה אותו?! מה יש בו שמצליח להטריף אותי כל כך?
אחרי חצי שעה חזרנו לסדנאות, הייתה פעילות בחוץ פעילות מעניינת לשם שינוי.
ובשעה 8 חזרנו לחדרים, נכנסתי להתקלח מקלחת חמה שעשתה לי טוב.
ולבשתי טרנינג חמים ונשכבתי על המיטה.
הייתה דפיקה על הדלת, ליטל פתחה וזה היה דור, נו יופי בדיוק אותו אני צריכה עכשיו.
התיישבי על המיטה והוא בא מולי והתיישב לידי.
דור:" איפה היית היום חיפשתי אותך..."
אני:" הסתובבתי... "
דור:" תקשיבי מה היה כל הקטע הזה אתמול לאן ברחת?"
אני:" תקשיב.. אתמול שתיתי וזה הפך אותי לגמרי ועשיתי כמה שטויות.. "
דור:" למה שטויות זה היה נחמד לא?"
אני:" לאותו רגע כן אבל עכשיו זה לא ממש מתאים."
המשכנו לדבר עוד כמה דקות שחצי הבנות מנסות להקשיב בלי להראות את זה
הסברתי לו את המצב, וגם ניסיתי להבין מה הוא רצה מכל זה..
הייתה ארוחת ערב, התארגנו כולנו והלכנו לחדר אוכל,
היה כל כך הרבה רעש וצרחות והאוכל... התחשק לי להקיא רק מלראות אותו
אני ילדה של אוכל ביתי, מפונקת.
אני:" אין מצב שאני אוכלת את זה.. אני הולכת להביא מנה חמה מהחדר ובאה"
נועה:" סבבה ותביאי גם לי... איככ"
יצאתי מחדר האוכל לכיוון החדר. חיפשתי מנה חמה שאני אוהבת
לקחתי איזה פסטה וגם לקחתי מהתיק של נועה אחת.
נשמעה דפיקה בדלת, לא הבנתי מי זה יכול ליהיות עכשיו
" מי זה? "
"אניי" זה נשמע כמו הקול של מתן.
פתחתי את הדלת ובאמת לא טעיתי, מתן עמד שם
מתן: " אפשר להיכנס?"
אני:" לא.. "
מתן:" נו שיר.. אני צריך לדבר איתך"
אני:" אה פתאום הפה הגדול שלי מתאים לדיבורים?"
מתן:" נו זה סתם היה בצחוק באמת.."
נתתי לו סימן להיכנס, והוא התיישב על אחת המיטות
התיישבתי גם אני וחיכיתי שהוא יגיד לי מה הוא רוצה
אני:" נו.. אולי תגיד כבר מה אתה רוצה?"
מתן:" זה קל... אותך."
=פרק 44=
הייתי בהלם לכמה דקות, לא ראיתי את זה מגיע טוב בעצם כן... הרי הוא אמר לי שהוא רוצה אותי
מלפני כמה זמן, פשוט לא חשבתי שהוא שוב יגיד לי את זה.
אני: " יופי לך." לא היה לי ממש מה להגיד אני כן רציתי אותו, אבל הוא חצוף וחושב שמגיע לו הכל
והוא בטוח חושב שאני עוד אחת מהבנות המפגרות שמקרצצות סביבו.
מתן:" יופי לי? אין לך משהו אחר להגיד לי?"
אני:" כמו?"
מתן:" כמו... אני רוצה אותך גם?"
אני:" אמרתי לך... אני לא."
מתן:" את כן."
אני:" ומאיפה בדיוק אתה יודע?"
מתן:" כי את לא יודעת לשקר! נו שיר תפסיקי לשחק איתי משחקים
מה הבעיה שלך להגיד שאת רוצה אותי? "
אני:" מה הבעיה שלך עם הקטע הזה! מתן אתה משגע לי את הצורה אוקי?
כל הסיפור עם נטע פעם אתה איתה פעם אתה לא פעם אתה מנשק איתי ואז אתה חוזר אליה
נשבר לי מזה, כן רציתי אותך אבל זה נהיה כמו מרדף מעצבן אחריך ולא בא לי יותר."
מתן:" את לא צריכה לרדוף יותר.. אני פה שיר"
אני:" אני כבר לא.. המשכתי הלאה הכרתי בנים.. "
הוא חייב להבין שהוא לא היחיד שיש עוד. שיש את עידן שהוא מדהים
למרות שנראה לי שהוא די שכח ממני אבל בסדר.
מתן:" גם אני הכרתי בנות אז מה? אבל אני רוצה אותך."
אני:" אני לא יודעת מה להגיד לך."
מתן:" גם אני לא יודע מה להגיד לך. חוץ ממה שכבר אמרתי.. "
הוא קם מהמיטה ויצא מהחדר.
אוח איתו, ומה נסגר איתי למה אני פשוט לא יכולה ליהיות איתו
זה מה שרציתי כבר הרבה זמן, הוא הבן אדם היחידי שהטריף אותי
אחרי אורן.
ואני הרסתי את זה!
אני לא מבינה את עצמי.
יצאתי מהחדר עם שתי מנות חמות ביד לעבר חדר האוכל
כשנכנסתי כולם כרגיל היו רועשים והתנהגו כמו בהמות.
מילאתי את המנות החמות והתיישבתי בשולחן
נועה:" מה לקח לך כל כך הרבה זמן?"
אני:" סתם.. מתן בא לחדר"
נועה:" מתן? מה הוא רצה?"
אני:" אותי מסתבר."
נועה:" נו מעולה!"
אני:" מה מעולה.. נפנפתי אותו כמו מטומטמת."
נועה:" ולמה עשית דבר טיפשי שכזה?"
אני:" לא יודעת.. כי... כי אני פחדת להיפגע ממנו
נועה תסתכלי עליו, הוא המתכון הבטוח להיפגע."
נועה:" למה ישר לפסול? את לא יודעת איך זה יהיה..."
אני:" אני מפחדת."
נועה:" די מאמי אל תחשבי על זה בנתיים תאכלי" היא חייכה אליי.
אחרי האוכל חזרנו לחדרים.
כל הבנות היו בחדר חוץ ממיכל שאחרי 20 דקות חזרה קופצנית ומאושרת
מיכל:" יש לי משהו לספר לך בואי לבחוץ!" היא צווחה לנעמה
ושתיהן יצאו לבחוץ.
ליטל:" ומה עובר על זאתי?"
אני:" היא בטוח לוקחת משהו "
נועה:" חח תכלס"
אני:" תגידי ליטל מה עם עידו?"
ליטל:" בסדר.. אני מתגעגעת אליו"
היא עשתה פרצוף עצוב
" אנחנו מדברים מלא בטלפון אבל זה לא מספיק לי "
אני:" עוד יומיים אנחנו עפים מפה."
נועה:" וואי נכון.. זה עובר כל כך מהר"
ליטל:" חוץ מהסדנאות שלוקחות שנים!"
אני:" חח כן זה כל כך משעמם והם בטוחים שזה מעניין אותנו."
בערב נשארנו בחדר, מדי פעם שמענו צחוקים של ילדים בנים ובנות
ואז דפקו לנו על הדלת, נועה ישר צעקה מי זה והתקדמה לכיוון הדלת
כשהיא פתחה עמדו שם מתן ועוד 2 חברים שלו.
ישר הפרפרים תקפו אותי ונורא התרגשתי, אבל נשכבתי על המיטה ונראיתי אדישה.
מתן התיישב ליד מיכל המפגרת הזאת.
דור נכנס גם הוא לחדר וישר הסתכל עלי, הרגשתי לא נעים משני הצדדים גם ממתן וגם מדור.
הוא ניגש אליי " אפשר לשבת?" פיניתי לו מקום והוא ישב.
מתן לא הפסיק לנעוץ בנו מבטים, דור דיבר אליי אבל אני לא ממש הקשבתי
היה כיף איתם ומצחיק אבל רק מיכל הפריעה לי בערב הזה
לא אהבתי אותה היא נראתה לי צבועה וילדה מגעילה ברמות
היא כל הזמן החליפה מבטים זוממים עם נעמה ולא הבנתי למה.
הייתה דפיקה על הדלת " פתווח " נועה אמרה וכולם צחקו
אורן נכנס, ובשנייה אחת מיכל קפצה עליו כמו לא יודעת מה
ואז היא נתנה לו נשיקה על הפה, הייתי ממש בהלם וזה עשה לי טיפה רע
הם ביחד?! הוא ומיכל. הוא לא מצא מישהי יותר טובה היא פשוט מעצבנת!
אבל מי אני שאחליט לו, אנחנו כבר לא ביחד.
דור לא הפסיק לנסות לחבק אותי ואני כל שנייה התחמקתי
ומתן לא הפסיק להסתכל, ואז הוא קם. ובא לכיוון שלי " בואי דקה"
קמתי מיד, כל דבר שירחיק את דור ממני זה טוב.
הוא משך אותי לאיפה שהוא ישב,
" כן מה רצית?"
מתן:" חח סתם העפתי את דור ממך את לא ממש רוצה לשבת לידו נכון?"
אני:" אולי..."
ומפה הכל נמשך כרגיל, אני עקבתי קצת אחרי מיכל ואורן לא נתפס לי שהם ביחד.
היא פשוט לא נראית לי הטעם של אורן, יותר מדי צעקנית... המונית.
אני ומתן החלפנו כמה מילים בינינו, אבל לא יותר מזה.
הוא שוב משחק בי ואני שונאת את זה.

בימים האחרונים של הסמינר לא היה שום דבר מיוחד, המורים כל הזמן דאגו שנשמור על שקט
הסדנאות היו משעממות אבל היה מצחיק זה היה פשוט חוויה.
ביום שישי עלינו לאוטובוסים וחזרנו הביתה, כ"כ התגעגעתי לבית. לאוכל למיטה שלי.
אמא ואבא באו לאסוף אותי מהבית ספר. אבא לקח את התיקים ואמא לא הפסיקה לחבק אותי
כאילו חזרתי מטיול של חודשים בחו"ל..
נכנסתי לבית וישר רצתי במדרגות לעבר החדר שלי, נשכבתי על המיטה ורק חייכתי.
אחר כך פרקתי את המזוודות מה לשים בכביסה ומה להחזיר לארון.
נכנסתי למקלחת קצרה, להתרענן קצת וגם להתחמם.
לבשתי טרנינג שחור וקפוצון לבן.
קיבלתי טלפון מנועה..
אני:" היי לך!"
נועה:" היי מאמי... פרקת את הדברים?"
אני:" כן כבר הספקתי להתקלח עוד!"
נועה:" חח יופי! תקשיבי היום הולכים לעידו בערב."
אני:" וואלה? אבל לא מתאים.. ההורים שלו שם וזה.."
נועה:" נו לא נורא... עידו נורא רוצה שנבוא.."
אני:" בטח גם אורן ומיכל יהיו שם.. גרר"
נועה:" נו ו.. מאמי להזכיר לך שעברת אותו?"
אני:" נו כן אבל עדין... לא יודעת זאת מיכל. היא כזאת מגעילה.."
נועה:" נו בסדר בחירה שלו.. קיצור את באה?"
אני:" כן.. נראה לי."
נועה:" טוב מאמי אז אני הולכת להתקלח ונדבר כבר!"
אני:" טוב סבבה אני אדבר איתך יותר מאוחר ביי "
ניתקתי וראיתי קצת טלוויזיה.
כל הקטע של אורן ומיכל נורא בלבל אותי, לא קנאתי או משהו כזה
זה לא הפריע לי פשוט משהו עם המיכל הזאת לא הסתדר לי.
וגם עם מתן.. הכל כל כך מתסכל איתו.
נרדמתי לשעתיים, הייתי נורא עייפה כל הסמינר הזה ולקום בשעות מוקדמות.
טלפון העיר אותי, בדקתי מי זה וראיתי על הצג – עידן.
או סוף סוף הוא נזכר באמת.
אני:" הלו.. "
עידן:" מה הערתי אותך?"
אני:" חח האמת שכן.. אבל זה בסדר הייתי צריכה להתעורר."
עידן:" חח מה איתך? התגעגעתי."
אני:" אני בסדר... לא שמעתי ממך הרבה זמן.."
עידן:" כן הייתי בצבא וחזרתי לסופ"ש.. יש מצב לראות אותך היום?"
אני: " האמת שיש לי תכנונים אבל אממ נוכל להיפגש מאוחר אם בא לך?"
עידן:" סבבה אז דברי איתי. יש מצב אני אצא עם חברים ואז אני אעבור דרכך.."
אני:" טוב מאמי אז נדבר..."
עידן:" טוב נשמה שלי "
באמת שהתאים לי לצאת איתו. לאו דווקא מבחינה רומנטית כי זה ממש לא.
מתן משחק לי בראש ואין לי מקום לעוד אחד.
חוצמזה שהוא גדול וההורים שלי יהרגו אותי... וגם הוא בצבא רוב הזמן.
אז אני מעדיפה בנתיים ליהיות ידידה קרובה.
אני מקווה שהוא חושב בדיוק כמוני.
ב9 התארגנתי כדי ללכת לעידו, שמתי עלי ג'ינס כהה וחולצה ארוכה בצבע שחור ומעליה ג'קט.
אמרתי לאמא שלי שאני הולכת לעידו, לא סיפרתי לה על התוכניות אחרי..
זה היה שקר לבן כזה.
הלכתי ברגל, הוא גר כמה רחובות אחריי. אין טעם להזעיק את ההורים שלי.
דפקתי על הדלת, ואמא שלו פתחה לי " הם למעלה בחדר.. " היא חייכה.
עליתי במדרגות ונכנסתי לחדר.
ישר עידו ניגש אליי וחיבק אותי,
אני:" מה קורה איתך? התגעגעתי!"
עידו:" אני בסדר! ואת התגעגעת? זה אני שנשארתי פה לבד חסר חברים.."
ליטל:" מסכן שלי!"
אורן היה אבל לא ראיתי את מיכל בסביבה. היינו קצת אנשים
אורן נועה ליטל עידו ואני.
עשה לי טוב לשבת עם החברים הקרובים, בסביבה שלי.

-

נעמה:" נו אז בואי אליי ונשב אצלי.."
מיכל:" רק אנחנו?"
נעמה:" כן.. רק אנחנו "
מיכל:" אוח למה הוא היה צריך ללכת לעידו.. היה יושב איתי! "
נעמה:" נו בסדר אבל יש לו גם חברים..."
מיכל:" בטח גם שיר המפגרת הזאת שמה.. תנסה הכל כדי להחזיק אותו."
נעמה:" מה על מה את מדברת. שיר לא רוצה אותו"
מיכל:" כן כן בטח שמענו עליה.. "
נעמה:" נו אז את באה או לא?"
מיכל:" לא, אין לי כוח אני אשאר בבית ואולי אורן יקפוץ אליי אחר כך."
נעמה:" טוב איך שבא לך."
את נעמה נורא עצבן שמיכל נורא תלויה באורן,
שהן לא יוצאות ביחד יותר, כי כל החיים שלה מיכל עסוקה באורן.

-
התיישבתי באמצע ליד אורן וליד נועה.
הלכתי מכות עם נועה ואורן התערב!
זה שימח אותי איך שאני והוא התקרבנו שוב, ואנחנו מסוגלים לדבר כידידים.
אחרי איזה שעתיים התקשרתי לעידן,
הוא אמר לי שהוא בדיוק יצא מהבית של חבר שלו והוא בא לאסוף אותי.
נפרדתי מכולם
ליטל:" מה לאן את הולכת סינדרלה קטנה?"
אני:" חח עידן בא לקחת אותי.. "
נועה:" אוי ממנו לא שמעתי שנים.."
אני:" כן.. הוא התקשר אליי היום.. " אמרתי בעוד שאני נותנת נשיקה לאורן על הלחי
אמרתי שלום ויצאתי מהבית בשקט.. אחרי הכל ההורים של עידו ישנו...
חיכיתי לעידן כמה דקות בחוץ ואז הוא הגיע, נכנסתי לאוטו
עידן:" וואי כמה זמן לא ראיתי אותך.."
אני:" כולה שבוע " חייכתי.
עידן:" עדיין.. זה מלא זמן."
אני:" אז לאן הולכים..?"
עידן:" אליי לבית?"
אני:" להורים שלך לא יפריע?"
עידן:" לא איזה.. יש לי קומה משלי הם לא ישמעו אותנו אפילו.."
אני:" אוקי.."
הנסיעה לא ארכה יותר מ5 דקות.
יצאנו מהאוטו ונכנסו בכניסה אחורית לחדר שלו.
היה לו חדר בדיוק כמו שדמיינתי
מיטה זוגית בצד, מחשב על השידה טלוויזיה וארון.
התיישבתי על המיטה בעוד שהוא בדק משהו במחשב
עידן:" נו אז מה את מספרת?"
אני:" וואלה לא הרבה. היה לי איזה סמינר.. היום חזרתי."
עידן:" יפה לך.."
אני:" משהו.. חח מה איתך איך היה בצבא?"
עידן:" רגיל את יודעת לא משהו מעניין... צבא."
ואז הוא סיים להתעסק במחשב וישב לידי.
הוא לא הפסיק להסתכל עלי ולחייך..
אני:" חח מה?"
עידן:" סתם.. כיף להסתכל עליך."
ידעתי לאן זה מוביל.. וזה לא היה בכלל במקום
אני:" שמע עידן.. אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי כרגע"
עידן:" את לא צריכה לדעת.. פשוט תזרמי."
אני:" לזרום?"
עידן:" כן.. מה את חושבת שאני יודע? כל מה שאני יודע זה שאת מוצאת חן בעיני
ושאת ממש יפה ושאני מת לנשק אותך כרגע.."
חייכתי במבוכה.
הוא התקרב אליי לאט לאט ונישק אותי נשיקה עדינה על הפה.
לא הרגשתי כלום הייתי במין מצב אטום לכל מה שקרה שם.
לא היה את הניצוץ לא היה את הריגוש.
התרחקתי...
אני:" אני לא מסוגלת.. "
עידן:" מה יש שירוש?"
אני:" אני די דלוקה על מישהו אחר..
אתה בעצמך מדהים והכל. אבל יש מישהו שמשגע אותי
והוא תופס לי את הראש."
עידן:" הבנתי אותך... ולמה אתם לא ביחד.."
אני:" כי הוא אידיוט.."
עידן:" איך הוא לא רוצה מישהי כמוך אני לא מבין אותו."
אני:" זה לא שהוא לא רוצה.. זה יותר מסובך מזה"

דיברנו עוד איזה שעה וחצי והוא היה כל כך מקסים וחמוד
הוא גרם לי להרגיש לגמרי בנוח, הרגשתי טוב לדבר איתו
יכולנו להמשיך את השיחה עוד כמה שעות טובות
אבל הייתי חייבת ללכת הביתה השעה הייתה 2
והייתי סחוטה מעייפות.
הוא לקח אותי הביתה, ונפרדתי ממנו בנשיקה על הלחי
לא ידעתי מה יקרה עכשיו בינינו, די ייבשתי אותו
והוא בטח שונא אותי כרגע, אבל פשוט לא יכולתי לנשק אותו.
מתן שלט בי, כל הזמן חשבתי עליו ואי אפשר ליהיות עם מישהו אחר ככה.

יצאתי מהאוטו, וראיתי את המכונית נוסעת לה.
הלכתי לכיוון הבית עד שקיבלתי טלפון, ממתן.
איזה תזמון מושלם יש לבן אדם הזה.
אני:" הלו."
מתן:" מה קורה?"
אני:" מתן מה אתה רוצה?"
מתן:" שתסתובבי.."
אני:" מה?" אמרתי והסתובבתי.
ראיתי אותו עומד בקצה הכביש השני,
לבד.. מסתכל עלי
הייתי בשוק.
=פרק 45=
ניתקתי את הפלאפון, וראיתי אותו מתחיל להתקרב אליי, חוצה את הכביש והולך לכיווני.
הבטן שלי לא הפסיקה להתהפך הרגשתי צמרמורות בכל הגוף ואני די בטוחה שרעדתי.
מתן:" היי.. "
אני: " מ.. מתן מה אתה עושה פה? "
מתן:" הייתי באזור אז החלטתי לקפוץ להגיד שלום."
אני:" באזור? "
מתן:" כן הייתי פה בסביבה עם חברים.. "
אני:" כמה נחמד..."
מתן:" אז מה.. מי זה זה שהקפיץ אותך הביתה?"
אני:" ידיד שלי.. למה?"
מתן:" סתם.. נראה יותר מדי גדול בשבילך."
אני:" אז מה.. הוא חמוד.. ובוגר" הדגשתי את המילה בוגר כאילו זה הדבר היחידי שהוא היה אמור לשמוע מכל המשפט.
מתן:" גם אני בוגר.." הוא אמר בחצי דיבור חצי צחוק.
אני:" לא אתה לא. אתה אוהב לשחק משחקים מטופשים."
מתן:" כמו?"
אני:" אין לי כוח להתחיל להסביר לך. אני נורא עייפה ואני הולכת לישון"
מתן:" נו שיר.. אני צריך לדבר איתך.."
אני:" על מה יש לנו לדבר?"
מתן:" עלינו.. על זה שאני... נו שיר."
אני:" אתה מה?"
מתן:" על זה שאני צריך לדבר איתך! "
התחיל לרדת גשם שוב, הרגשתי את הטיפות לאט לאט נאספות בשיער שלי.
ליהיות בחוץ לא יכולנו, ולא ידעתי אם להכניס אותו אליי.
אבל לא שלטתי בעצמי,
אני:" טוב יורד גשם אז אם לא אכפת לך נמשיך את השיחה אצלי בבית.. "
מתן:" אוקי. " הוא אמר במין חיוך מסופק.
נכנסנו לבית שהיה חשוך ושקט, עלינו במדרגות בשקט בשקט
נכנסנו אליי לחדר, הוא נעמד ואני התיישבתי על המיטה.
הוא התיישב מיד אחריי.
אני:" אז מה רצית להגיד לי?"
מתן: "שיר... מה יהיה איתנו?"
אני:" איתנו?"
מתן:" כן.. אני ואת.."
אני:" אני לא יודעת מה איתך אבל אני בסדר גמור"
שיחקתי אותה אדישה ולא מעוניינת.
הוא שיגע וזה עצבן אותי, הגבתי אחרת ממה שאני מרגישה
כל מה שרציתי זה לנשק אותו אבל שמרתי על איפוק.
פחדתי להיפגע ממנו, הוא נראה לי הבן אדם הראשון שיפגע בי.
מתן:" את לא רוצה ליהיות איתי?"
הוא אמר ואני השתתקתי, לא ידעתי מה לענות לו.
אם אני אגיד כן מה יקרה.. הוא שוב יחזור לנטע?
אני:" לא יודעת.."
מתן:" מזה לא יודעת? כן או לא. שיר אני.. "
אני:" אתה מה?"
מתן: כלום עזבי.. "
אני:" מה אתה רוצה ממני מתן? אתה משגע אותי..
אני לא מסוגלת איתך יותר! "
מתן:" אני אוהב אותך!..." הוא אמר ישר כאילו הוא בכלל לא הקשיב למה שאמרתי
כאילו רק חיכה שזה יצא לו מהפה ויתפרץ.
הייתי המומה, אוהב אותי? מתן אוהב אותי.. הדבר שהכי רציתי שיקרה קרה
ועכשיו אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
רק הסתכלתי עליו ולא יכולתי להוציא שום מילה מהפה.
אני:" אתה אוהב אותי?"
ניסיתי להבין אם זה אמיתי ואני לא סתם מעופפת.
מתן:" נו כן.. זה משגע אותי.. את משגעת אותי!"
הוא התקרב אליי עוד יותר, טיפה חושש..
הנה מתן, עם כל הביטחון שלו לא יודע מה לעשות במצב כזה.
אני לא ידעתי מה לעשות במצב הזה, לא ידעתי אם לנשק אותו או לזוז אחורה
הפנים שלנו היו קרובות קרובות, השפתיים רפרפו אחד בשני, עם ידו הוא ליטף את פניי.
ידי הייתה על החזה שלו הרגשתי כמה הדופק שלו מהיר, אבל לא יותר מהיר משלי.
השפתיים רפרפו עוד קצת עד שלא יכולתי יותר והתפרצתי
מכל הרגע האיטי הזה הנשיקה הפכה סוערת פחדתי שהבטן תתפוצץ מרוב התרגשות וצמרמורות
כשהתנתקנו רק הסתכלנו אחד על השני בלי לומר מילה אחת.
העיניים הירוקות שלו בהו בי, ואני בהן.
היד שלו לא הפסיקה ללטף לי את הפנים ונשארנו קרובים אחד על השני כאילו מפחדים שהשני יברח.
מתן:" את יודעת שאף פעם לא התכוונתי לזה.. "
אני:" התכוונת למה?"
מתן:" לאוהב אותך הזה.. עד היום תמיד אמרתי את זה כעוד משפט...
היום אני מבין כמה הוא חזק. "
אני:" אני אוהבת את המשפט הזה, ו... אני אוהבת אותך"
מיד חיוך נפרש על פניו, והוא נתן לי עוד נשיקה עדינה על הפה.
מתן:" כבר מאוחר.. "
אני:" כן.. אתה צריך ללכת"
מתן:" אבל אני לא רוצה.."
אני:" גם אני לא האמת..."
מתן:" אז יש לנו בעיה... " והוא חייך אליי.
אני:" חח נו די תלך! אני מגרשת אותך.. "
מתן:" חח בסדר.. אבל אל תחשבי שנפתרת ממני.."
אני:" חס וחלילה" חייכתי אליי.. הוא קם ואני קמתי אחריו, נתן לי נשיקה קטנה ויצא מהחדר
וכל מה שנשאר לי זה לשכב על המיטה עם חיוך ענקי שמרוח לי על הפרצוף!
יום למחרת נועה באה אליי, סיפרתי לה על מתן והיא הייתה בהלם רוב השיחה
היא שמחה בשבילי וטענה שהיא ידעה שזה יקרה.
גם אני חשבתי יותר נכון חלמתי שזה יקרה אבל פחדתי. ואני עדיין פוחדת.
אבל מי שמפחד לא חי, אז אני חיה.
נועה:" יאו אני פשוט שמחה!"
אני:" חח כן גמאני.. נו ומה איתך?"
נועה:" אני בסדר אני וערן מדברים הרבה."
אני:" ערן ערן? חבר של עידן?"
נועה:" חח כן!"
אני:" יפה יפה.. שומעת מחר בערב יש מסיבה אצל אחד החברים של מתן והוא הזמין אותנו"
נועה:" לי אין בעיה, אני ומסיבות זה פשוט הולך ביחד!"
אני:" חח מפגרת"
לקראת הערב ישבתי קצת על המחשב דיברתי עם מתן, היו ברקים ורעמים בחוץ
אז הוא התקשר אליי כדי שאני לא אפחד, דיברנו המון.
הוא סיפר לי המון דברים עליו שלא הייתי מנחשת.
שהוא רגיש ושהוא אף פעם לא מודה בזה, ושאני הראשונה ששומעת את זה.
קבענו שמחר אני אבוא אליו לפני המסיבה שאחד החברים שלו עושה
בשעה 12 נרדמתי.
למחרת היה שיעור היסטוריה על הבוקר, ממש לא היה לי כוח לזה אבל לא הייתה ברירה.
התכתבתי בפלאפון עם נועה עד שהשיעור נגמר.
בהפסקה הלכנו וישבנו במסדרונות כי ירד גשם מבול בחוץ.
נועה:" יאו עוד שבועיים אני יכולה להתחיל ללמוד נהיגה!"
אני:" חח וואלה? מה התאריך היום?"
נועה:" 2.12! "
אני:" וואו.."
נועה:" מה קרה?"
אני:" היום לי ולאורן היה אמור ליהיות 5 חודשים ביחד.."
נועה:" שירוש מה איתך? את עם מתן עכשיו ואמרת לי שטוב לך מה הסיפור עם אורן?"
אני:" אני לא אוהבת יותר את אורן פשוט... לא יודעת הייתי בטוחה שנחזיק חצי שנה.."
נועה:" נו אז בסדר לא החזקתם חצי שנה ביג פאקינג דיל."
אני:" כן את צודקת.. בכל מקרה אחרי בית ספר אני תופסת אוטובוס למתן."
נועה:" אה ואני אראה אותך במסיבה כבר?"
אני:"כן... את באה עם ליטל ועידו נכון?"
נועה:" ועם אורן ומיכל ונעמה.. אני לא מבינה למה הוא מביא אותה."
אני:" בסדר.. זכותו חברה שלו"
נועה:" ערן רצה שנפגש היום יש לו יום אחד חופש ומחר הוא חוזר..."
אני:" אז תפגשי איתו עכשיו ובערב תבואי.."
נועה:" אז זהו.. שדודה שלו רוצה שהוא יעזור לה במשהו והוא פנוי רק בערב.."
אני:" אז תביאי אותו איתך למסיבה!"
נועה:" מה פתאום! מה הוא קשור?"
אני:" זה כמו שאורן מביא את מיכל.. היא לא קשורה.. היא פשוט קשורה לאורן זה בדיוק אותו דבר!"
נועה:" אני אשאל אותו אם בא לו.. אחרי הכל מסיבה של בני 16-17.. הוא בן 20.."
אני:" שיביא איתו את עידן.. בעצם לא.. חח "
אחרי בית ספר הלכתי לתחנה וחיכיתי לאוטובוס... נכנסתי לאוטובוס, ומושב לידי ישב זוג ממש חמוד.
הם נראו ממש מאוהבים, תהיתי אם גם אני ואורן נראינו ככה. ואם אני ומתן נראה ככה.
אבל נועה צודקת, אני מתעסקת יותר מדי באורן והוא בכלל לא מזיז לי. כאילו קצת אבל
אני אוהבת את מתן, אני בטוחה בזה. ולשם שינוי טוב לי!
התקשרתי למתן שיחכה לי בתחנה כי אין לי שמץ של מושג איך מגיעים לבית שלו, אף פעם לא הייתי שם.
כשירדתי ראיתי אותו.
מתן:" יפה שלי.. באת ישר מבית ספר?"
אני:" כן.. מתי סיימת ללמוד היום?"
מתן:" חח לא התחלתי, לא הלכתי היום.. ירד גשם ולמי יש כוח."
אני:" חח אם אתה אומר.. "
הוא חיבק אותי והלכנו ככה עד לבית שלו שלא היה ממש רחוק משם.
נכנסו אליו ואמא שלו ישבה בסלון עם אחותו שהייתה בערך 14..
היה לי ממש לא נעים..
אמרתי ' היי ' בביישנות כזאת ומהר ברחתי לחדר שלו..
היה לו בית יפה ומעוצב, למרות שלא דמיינתי את הבית שלו ככה.
החדר שלו היה די גדול הייתה לו מיטה זוגית ומקלחת צמודה לחדר.
אני:" אז מתי צריך ליהיות בבית של חבר שלך?"
מתן:" אני יודע... ככה ב8.. יש לנו זמן "
אני:" יופי... " אמרתי והורדתי את התיק מהגב שלי ושמתי אותו על הרצפה.
" יש לך חדר ממש יפה.. ומסודר "
מתן:" חח אמא שלי סידרה לי אותו. "
אני:" יופי עצלן!"
מתן:" אני עצלן?"
אני:" כן! "
מתן:" בואי לפה אני אראה לך מזה עצלן " והוא התקרב אליי באופן מפחיד
והלכנו מכות בינינו, ברור שהוא הפך אותי וקיפל אותי ונראתי כמו כדור.
אבל היה כיף.
נשכבנו על המיטה והיה לי קר אז הוא חיבק אותי אליו
והרגשתי בטחון כזה, הוא עטף אותי וזה הרגיש לי נחמד.
הייתה דפיקה על הדלת וזזתי קצת, אמא שלו פתחה
..:" מתן אתם רוצים לאכול משהו? הכנתי ספגטי.."
מתן:" את רוצה לאכול?" הוא הפנה את השאלה אליי..
הייתי רעבה אבל אין סיכוי שאני אוכלת..
אני:" לא תודה.. "
מתן:" אנחנו שתי דקות יורדים.."
..:" טוב "
אני:" מה מתן אני לא רוצה לאכול!"
מתן:" נו אין לך ממה להתבייש כולה אמא שלי.. ואני " והוא חייך לי.
אני: אני לא אוכלת!"
מתן:" את כן. אני אדחוף לך אוכל לפה!"
אחרי כמה שכנועים ירדנו למטה, הרגשתי ממש לא נעים.
אמא שלו הגישה לנו שניצל עם ספגטי ויצא לי להחליף איתה כמה מילים.
אבל רוב הזמן שתקתי.
אחר כך עלינו למעלה,
מתן:" אני צריך למצוא מה ללבוש להיום."
אני:" יאללה אני אעזור לך!"
מתן:" חח סבבה.. מה את לובשת?"
אני:" יש לי בתיק.. "
מתן:" אני נורא אוהב את זה " והוא החזיק ביד שלו את הבוקסר שלי!
אני:" מתןן! תביא את זה" ורדפתי אחריו שיביא לי את הבוקסר!
הוצאתי לו בגדים מהארון ובחרתי לו מה ללבוש. וזה די הצחיק אותי
חשתי מלבישה או משהו כזה..
מתן נכנס להתקלח ואני בנתיים ראיתי טלוויזיה,
כשהוא יצא, הוא יצא עם מגבת על החלק התחתון שלו וזו הפעם הראשונה בעצם שראיתי את הגוף המאוד יפה שלו
בהיתי בו במשך כמה שניות, היו לו ריבועים ושרירים וזה היה כל כך... גברי!
אני:" טוב אני נכנסת להתקלח!"
מתן:" טוב יפה שלי אם את רוצה אני אצטרף אליך.. "
אני:" חח לא. אתה יכול להתלבש בנתיים " חייכתי אליו ונכנסתי למקלחת
עשיתי מקלחת חמה, ולשמוע את מה שהלך בחוץ בכלל היה נחמד! ירד גשם ואני במקלחת.
התלבשתי בתוך המקלחת יצאתי לבחוץ
מתן: " שעה את מתקלחת מה קרה?"
אני:" חח ככה אני.. יש לך מסרק?"
מתן:" תבקשי יפה ואני אביא לך."
אני:" מתן..."
מתן:" חח יש במגירה השנייה"
ניגשתי למגירה והוצאתי את המסרק, סירקתי את השיער ואז ארגנתי אותו קצת.
אחרי 20 דקות שנינו היינו מוכנים, מתן הזמין מונית כי ירד גשם בחוץ.
שתי דקות אחרי זה הגענו לבית וכבר שמענו רעש של ילדים ומוזיקה.
נועה וליטל כבר היו שם וגם אורן ומיכל:s
אמרתי שלום למי שאני מכירה,
נועה:" מאמי! "
אני:" מה קורה? "
נועה:" בסדר! את יודעת שערן בא לפה עוד מעט?"
אני:" חח וואלה?"
נועה:" חח כן האמת שהוא אמור לבוא עכשיו עכשיו!"
ישבתי איתם קצת, מיכל שוב הסתכלה עלי כמו פסל
אני באמת לא מבינה אותה מה היא פוחדת ממני או משהו?
נפתחה הדלת נכנסו כמה ילדים ואז ערן נכנס ומיד אחריו.. עידן.
הרגשתי כ"כ לא נעים!, אחרי כל מה שקרה עם עידן..
מאז אותו ערב הוא לא יצר איתי קשר..
אני:" פאק גם עידן פה!"
נועה:" יאו לא ידעתי שהוא יביא אותו..."
היא קמה ואמרה שלום לערן שהתקרב ומיד אחריו עידן,
הוא ניגש אליי ואמר לי שלום, הוא ישב לידי וראיתי איך מתן מסתכל.
ואז מיד אחרי זה דור נכנס לבית, יופי יש פה התכנסות שלמה של כל הבנים שהיה לי איתם משהו
ראו שהוא כולו פוזה, מנסה להרשים את כולם ואומר שלום לאנשים שהוא בכלל לא מכיר
הוא ניגש גם אליי ואמר לי שלום, והוסיף שהוא צריך לדבר איתי.
יופי מה עכשיו? הייתה מוזיקה כמה רקדו לי לא היה חשק
קמתי עם דור ויצאנו לבחוץ,
אני:" אז מה רצית להגיד לי?"
דור:" בקשר אלינו.."
אני:" מה אלינו?"
ואז היא ליטף לי את השיער וממש לא הבנתי מה הוא רוצה
הוא חושב שיש ' אנחנו ', אז אני חייבת לתקן אותו כי אין דבר כזה!
מתן יצא לבחוץ וראה אותנו
מתן:" תגיד לי מה אתה חושב שאתה עושה?!"
=פרק 46=
לא הבנתי מה דור רוצה ממני! ושראיתי את מתן מתקרב אלינו מיד התרחקתי.
מתן:" מה מה קרה? קשה לך להתרחק ממנה?"
דור:" חח מתן אחי מה יש לך?"
מתן:" לא רוצה שתיגע בחברה שלי זה מה יש לי"
דור:" אהה.. אתם חברים? אז למה לא אמרת?" הוא פנה אליי בשאלה.
אני: " כי לא נתת לי זמן להגיד.."
דור:" מצטער אחי לא ידעתי." הוא אמר בטון כזה חסר רצינות ונכנס פנימה.
אני:" זה ישמע רע אם אני אגיד שאני שונאת אותו?"
מתן:" חח לא זה ישמע מצווין, במיוחד ממך... " הוא חייך אליי ונתן לי נשיקה קטנה
" מי זה שבא ואמר לך שלום מקודם?"
ראיתי את זה מגיע, השאלה הזאתי.
אני:" אה זה.. ידיד טוב שלי.."
מתן:" זה שראיתי באותו יום?"
אני:" כן.."
מתן:" סבבה, טוב מאמי בואי נכנס קפוא בחוץ"
אני:" בוא" הוא לקח לי את היד ונכנסו חזרה לבית.
חזרנו לתוך הבית, ראיתי שכמה אנשים התחילו לשתות, אני:" אני הולכת לשירותים דקה.. "
מתן:" סבבה אני פה.."
ניגשתי לנועה וביקשתי ממנה לבוא איתי.
אני:" אוח אני נשבעת לך שאני אהרוג את הדור הזה!"
נועה:" מה הוא עשה? "
אני:" חושב אני חברה שלו מלטף לי את השיער.. מתן נכנס בו"
נועה:" יאו רציני? מה עובר על הבן אדם?"
אני:" אין לי שמץ! "
נועה:" את ומתן חמודים ביחד את יודעת?"
אני:" רציני?" חייכתי חיוך מובך
נועה:" כן.. חח עידן שאל אם זה החבר שלך "
אני:" אוי מה אמרת?"
נועה:" ש.. כן, מה יכולתי להגיד"
אני:" לא זה בסדר.."
היה לי חשוב שעידן ידע שיש לי חבר, אולי ככה הוא יבין שלא סתם נפנפתי אותו.
יצאנו מהשירותים ונתקלתי באורן.
אני:" היי מה קורה? "
אורן:" בסדר מה איתך?" והוא חייך אליי.
אני:" בסדר.. מה.."
..:" אורן יאללה! כמה זמן לוקח?"
וכמובן איך לא מיכל נדחפה, היא רק ראתה שאנחנו מדברים היא נדחפה.
אורן:" נדבר... " והוא חייך.
ירדתי למטה ישבתי קצת עם מתן,

-

דור:" וואה וואה זאת בטח נתנה לחצי עולם זאת.."
..:" אתה מתכוון לחבר של מתן?"
דור:" אלא מי? לי היא נתנה.. "
..:" יאללה יאללה אחי על מי אתה עובד?"
דור:" בטח בסמינר חבל לך על הזמן לא עזבה אותי. "

-
המסיבה הייתה ממש טובה, בשעה 3 רצינו להתקפל,
נועה עלתה עם ערן והציעה לי טרמפ
אבל העדפתי שלא, יש עוד חברים שלא נעים שילכו לבד.
אני:" לכי מאמי זה בסדר, עזבי גם ליטל ועידו פה.. לא יפה להשאיר אותם לבד."
נועה:" נוו אז שיבואו גם.. "
אני:" כן? ומה עם אורן? ומיכל ונעמה.. עזבי סעי מאמי זה בסדר נתפוס מונית"
נועה:" טוב יפה שלי אז שלחי לי הודעה שאת מגיעה הביתה.. "
אני:" סבבה.. "
קיווינו שתיהיה מונית גדולה שתוכל להכיל את כולנו.
ובמזל הייתה אחת אחרונה לפני שהם הולכים.
מתן חיכה איתי בחוץ עד שתבוא המונית, ולא הפסיק לחבק אותי כדי שלא יהיה לי קר.
מתן:" שלחי הודעה שאת בבית שאני אוכל להירדם בשקט."
אני:" חח איזה חמוד.. אתה דואג לי?"
מתן:" בטח.. יש מישהו שילווה אותך?"
אני:" אל תדאג.."
מתן:" היית מבטלת הכל ובאה לישון אצלי מה הבעיה.."
אני:" בעיה בעיה.. שנקראת ההורים שלי."
ואז המונית הגיעה, נתתי לו נשיקה ונכנסתי למונית.
עשינו כמה עצירות בדרך, מיכל ונעמה ירדו בדיוק בבית של מיכל
ואני אמרתי לו לעצור לי בתחילת הרחוב.
עידו:" מה את רציני יורדת פה?"
ליטל:" מאמי זה רחוק מאוד.. עידו תבקש שיעצור לה בבית."
אני:" נו לא זה סתם יסבך אתכם אחר כך, אל תדאגו.."
אורן:" לא לא מה פתאום אני אלווה אותך.."
אני:" לא באמת זה בסדר.. "חייכתי, וניסיתי להראות שבאמת לא מפריע לי
למרות שקצת פחדתי, אבל זה סתם לסבך את הנהג מונית והוא במילא עשה לנו בעיות עם העצירות
אורן:" מה פתאום בסדר יאללה אחי נראה אותך מחר.. ביי ליטל" הוא נפרד מהם וגמאני
וירדנו מהמונית ביחד,
אני:" אתה סתם עושה לעצמך דרך עכשיו אורן.."
אורן:" לא נורא, אבל השתגעת לגמרי ללכת את זה ברגל תראי כמה שיכורים יש פה"
והוא הצביע על כמה מהם, אמרתי תודה לאלוהים שהנחית את אורן עלי כרגע.
אורן:" אז מה.. מתן הזה חבר שלך?"
אני:" אממ כן.. ומה איתך? אתה עם מיכל עוד מהסמינר לא?"
אורן: כן אבל זה נראה לי זה יגמר.. "
אני:" למה?"
אורן:" לא אוהב אותה.."
אני:" תיתן לזה קצת זמן, דברים כאלה לא באים פתאום.."
אורן:" הם כן.. לפחות איתך"
הייתה שתיקה כזאת, פעם ראשונה שדיברנו עלינו אחרי שנפרדנו.
אני:" אני חושבת שאתה צריך לחכות עוד שבוע רק כדי שתיהיה בטוח
ואם לא אז תיפרד."
אורן:" נראה לי זה מה שאני אעשה.."
אחרי 5 דקות הגענו אליי הביתה, הוא נתן לי נשיקה על הלחי ואמרתי לו תודה ענקית!
היה כיף לדבר איתו, בלי שהמיכל הזאת נדחפת.
נכנסתי הביתה, עליתי לחדר בשקט והנחתי את תיק בית ספר על הרצפה. החלפתי לטרנינג חם וישר נכנסתי למיטה הייתי כ"כ עייפה.
שלחתי הודעה למתן ונועה שהגעתי ושהכל בסדר. הרבה דברים רצו לי מהיום הזה. אני מרגישה טוב ליהיות עם מתן, זה מרגיש לי מעולה ושלם. וכל הקטע עם אורן, נהיינו מין ידידים כאלה.
בבוקר למחרת קמתי בקושי לבית ספר, התחשק לי רק לדחוף את עצמי מתחת לשמיכה ולהמשיך לישון
אבל הייתה לנו הכנה למתכונת שמתקרבת בלשון אז הייתי חייבת ללכת.
כשהגעתי לבית ספר כולם נראו כמוני, עייפים תשושים ומתים כבר לחזור הביתה, למיטה.
אני:" וואו אני כ"כ עייפה!"
נועה: כן גמאני, הלכתי לישון אתמול ב3 ישנתי אולי אולי 4 שעות!"
ליטל:" אתן צוחקות? עידו תפס אותי בפלאפון עד 4! התחשק לי להרוג אותו.. "
אני:" כן כן שמענו עליך חח..."
ליטל:" נו איך היה לחזור עם אורן אתמול?"
נועה:" מה אורן?"
אני:" אורן אתמול ליווה אותי הביתה.. למזלי"
נועה:" נוו איך היה? על מה דיברתם?"
אני:" על כל מיני.. על מתן, על מיכל.."
סיפרתי להן מה היה בשיחה, אבל לא שכחתי להזכיר שטוב לי עם מתן
וששום דבר שבעולם לא יצליח לערער את זה עכשיו.

-

..:" אחי שמעת על החברה של מתן?"
..:" כן שיר נראה לי קוראים לה לא?"
..: " כן חבל לך על הזמן זאתי.. מה שמעתי עליה מדור"
..: " מה שמעת?"
..: "שהיא נותנת לכל מה שזז.."
..:" רציני?"
..: " כן.. חח מתן תפס לו אחת... "

-

אחרי בית ספר נסעתי עם נועה וליטל לקניון, הייתי חייבת לחדש את כל האיפור שלי
והיה לי קצת כסף בכיס אז זו הייתה הזדמנות מטורפת!
אחרי שיצאנו מהסופר פארם הלכנו לאכול משהו, כבר שכחתי כמה מצחיק איתן. ליטל:" תראו את אלה איך הם מסתכלים עלינו... " היא אמרה והסיטה את מבטה לעבר קבוצת בנים לא מוכרים. נועה:" חח נו בטח בנות יפות כמונו.. "
אני:" אל תחמיא לעצמך יותר מדי הא? י'צנועה!"
ליטל:" אני מזה מקווה שילך לי טוב במתכונת בלשון.."
אני:" מה את דואגת? יהיה בסדר.. תחשבי חיובי"
**צפצוף הודעה **
פתחתי את הפלאפון לראות ממי קיבלתי הודעה וראיתי על הצגה מתני
" מאמי מתאים לך שניפגש היום?"
נועה:" ממי ההודעה?"
אני:" ממתן הוא רוצה שנפגש היום.. " חייכתי.
ליטל:" נו מעולה!"
אני:" מה מעולה.. יש לי את המתכונת על הראש.."
עניתי לו – " יש לי מתכונת בלשון על הראש אז נראה אם יהיה זמן, אוהבת 3> "
נועה:" ערן חזר לבסיס אוח כזה מדכא הצבא הזה! והוא גם סוגר שבת.."
אני:" נו בסדר.. קצת געגועים לא יזיקו"
אחרי שסיימנו לאכול חזרנו כל אחת לביתה, אמא ואבא היום בבית שאלו איך היה אתמול... ישבתי איתם קצת וגם אכלתי.
אחרי זה עליתי לחדר לסדר את מה שקניתי, ואז התיישבתי קצת על המחשב.
***
וואלה כאן, היה מצחיק!
מתני אני אוהבת אותך 3>
-

ראיתי שמישהו הוסיף אותי לאייסי, פתחתי לראות מי זה
(: פשוט מיכלי:)
ראיתי בפרטים והבנתי שזאת מיכל חברה של אורן
מה היא מוסיפה אותי? כאילו שאני חברה שלה.
איך שאישרתי אותה נשלחה לי ממנה הודעה
מיכל: " כאןן?"
אני:" כן.."
מיכל:" מה קורה נשמהה?"
אני:" בסדר, מה איתך?"
מיכל:" בסדר=) אני מאושרת!"
אני:" יפה לך."
מיכל:" אורן כזה מדהים... "
אני:" את צודקת (: "
מיכל:" לא מפריע לך שאני מדברת עליו נכון?"
אני:" לא, ממש לא:) "
כל כך שקוף שהיא מנסה לגרום לי לקנא, אבל זה לא הזיז לי
גם כי אני יודעת שהוא לא אוהב אותה, וגם כי אני פשוט עם מתן וטוב לי.
מיכל:" יופי מה איתךך? יש חבר?"
אני:" האמת שכן.."
מיכל:" וואלה? מיי?"
אני:" מתן מהמסיבה.. "
מיכל:" האא נכון, יאו איזה נשמה הוא תשמרי עליו.. "
נשמה? שמרי עליו? כאילו היא מכירה אותו, ממש.
אני:" את מכירה אותו?"
מיכל:" בטח מאמי! מאז הסמינר אנחנו ידידים טובים:)"
אוו יופי זה מה שהיה חסר לי שהפרחה הקטנה תתערב לי ביחסים. אני:" נחמד..."
מיכל:" כן הוא רצה אותי אבל אני עם אורן המדהים שלי!"
טוב נו, מה היא חשה שמישהו יסביר לי ' רצה אותי ' באותו זמן הוא רצה אותי.
ומי בכלל יסתכל עליה?
אני:" וואלה? רצה אותך?"
מיכל:" כן כפרהה אבל אמרתי לו שאני תפוסה! "
אני:" סבבה.."
היא המשיכה לשלוח לי פרצופים מפגרים אבל אני כבר סגרתי איתה את חלון ההודעות, יותר מדי עצבנה אותי.
מתן היה מחובר אז שלחתי לו הודעה
אני:"?"
מתן:" הא יפה שלי מה קורה?"
אני:" בסדר מאמי מה איתך?
מתן:" בסדר.. מתגעגע."
אני:" גם אני גמאני, אבל אני חייבת ללמוד יש לי מתכונת עצבנית בלשון."
מתן:" נו אז אני אעזור לך ללמוד."
אני:" כן... רק אתה! "
מתן: (: "
אני:" אני אראה אותך מחר, תבוא אליי. נזמין סרט טוב 3< " מתן:" טוב יפה שלי.. מה חוץ מזה?"
אני:" סתם הלכתי היום לקניון עם הבנות..."

-

..:" אחי אתה פה?"
מתן:" כה גבר מה קורה?"
..:" בסדר.. מה שמעתי על חברה שלך?"
מתן:" מה שמעת?!"
...:"וואלה הרווחת אחי, גם יפה גם נותנת."
מתן:" נותנת?! דבר יפה.."
..:" זה מה שדור מספר לכולם. שהוא כבר הספיק לזיין אותה."
מתן:" דור הא? בן זונה"
..:" זה לא נכון?"
מתן:" דור הזה באמאשלי הוא יחטוף מכות היום! "
..:" למה אחי?"
מתן:" כי הוא מוציא שמועות על חברה שלי מה נראה לך? שזה נכון? "
" טוב אני הולך... "
..:" טוב אחי נדבר.. "

-
מתן:" מאמי אני אדבר איתך כבר יש לי כמה דברים לעשות.."
אני:" טוב יפה שלי, נדבר 3>"
-
מתן שם נעליים ויצא מהבית.
-

אוח עשה לי טוב לדבר איתו למרות השיחה הקצרה ולמרות כל מה שמיכל אומרת, טוב לי!
עשיתי שיחת ועידה עם נועה וליטל, שיגעו אותי אלה!
דיברתי איתן עוד חצי שעה ואז פרשתי לראות טלוויזיה.

-
מתן: " דור בבית?"
..:" אממ כן הוא למעלה.."
מתן:"יכולה לקרוא לו לבחוץ.."
...:" כן שנייה.. " היא הלכה לעבר החדר שלו וקראה לו.
דור ניגש לדלת לבדוק מי מחפש אותו,
מתן:" בוא לפה.. "
דור:" מה אחי מה יש לך?" הוא סגר את הדלת אחריו והוא התרחק מהבית.
מתן:" מה יש לי? אני אגיד לך מה יש לי... מפיץ שמועות על חברה.. מנסה לנשק אותה.."
דור:" זה לא אשמתי שהיא זונה"
מתן רק שמע את המשפט האחרון ובעט בדור חזק עד שזה קיפל אותו לרצפה.
דור מיד קם ושניהם החלו לריב מכות.
מתן חטף אגרוף לפנים ויצא לו קצת דם.
אבל הוא לא וויתר, עד שאמא של דור יצאה והחלה לצעוק על מתן. הוא הלך משם לא לפני שהפסיק להגיד לדור " אם תתקרב עוד פעם לחברה שלי יהיה לך רע." את הצעקות ואת המילים של אמא שלו הוא כבר לא שמע רק הלך משם.
-
הייתי על סף הרדמות... עד שקיבלתי טלפון.
ממתן,
אני:" מאמי.. "
מתן:" מה קורה?"
אני:" בסדר מה איתך..?"
מתן:" בסדר.." שמעתי על הטון שלו שמשהו קרה.
אני:" מה קורה מאמי?"
מתן:" הלכתי מכות עם דור כרגע.. "
אני:" מזה? למה?"
מתן:" כי הוא בן זונה. "
אני:" מה הוא עשה?"
מתן:" הפיץ שמועות... "
אני:" איזה שמועות.."
מתן:" עזבי לא משנה, אבל אני יודע שהוא לא יעשה את זה יותר.."
אני:" שמועות עלי?"
מתן:" כן.. "
אני:" איזה שמועה מתן נו.."
מתן:" ששכבת עם הרבה בנים.."
אני:" מזהה?"
פרק 47 - סיפור אהבה.



אני:" איזה שמועה מתן נו.." מתן:" ששכבת עם הרבה בנים.. " אני:" מזהה? " =פרק 47=
הייתי בשוק! אפילו יותר מבשוק!, למה ליהיות כ"כ אידיוט ולהפיץ שמועה כ"כ לא נכונה. אני:" אני? שכבתי? עם הרבה בנים. קודם כל נגיע לקטע אני אשכב עם מישהו אחר כך נתחיל לספור.."
מתן:" מאמי אני לא מאמין לזה זה בסדר.. הוא לא יעשה את זה יותר ניפחתי אותו במכות.." אני:" ואתה בסדר נכון?"
מתן:" כן קצת דם לא נורא.. "
אני:" מאמי... תודה" מתן:" מזה נשמה שלי מי ידבר עליך ככה? אני לא מסכים לשמוע דברים כאלה.."
אני:" בגללי יורד לך דם.."
מתן:" זה לא בגללך, וגם אם זה היה בגללך לא אכפת לי."
אני:" אתה כזה מדהים."
מתן:" תודה תודה.. אני יודע.. " אני:" חח רק לי מותר להחמיא לך! "
מתן:" אני אוהב אותך.."
אני:" גם אני אוהבת אותך.. המון "
מתן:" נו מה את עושה?"
אני:" סתם במיטה.. רואה טלוויזיה..."
מתן:" שאני אבוא להצטרף? חח "
אני:" חח בוא.. "
מתן:" אני בדרך הביתה עכשיו.. מפחד שיאנסו אותי."
אני:" מי שיגע בך יהיה לו עסק איתי.. "
מתן:" אופה אופה.. טוב יפה שלי אני אראה אותך מחר לכי לישון.. אוהב אותך "
אני:" לילה טוב מאמי ושוב תודה מתן באמת.. "
מתן:" סתמי כבר אמרתי לך שזה כלום.. לילה טוב נשמה שלי"
אני:" לילה טוב."
ניתקתי איתו את השיחה, לא יכולתי לתאר עד כמה הוא מדהים. הוא חטף בשבילי מכות, הוא הגן עלי. הוא נלחם בשביל הכבוד שלי למרות שהוא יכל סתם להעביר את זה.. זה הוכיח לי שהוא באמת רציני, קיבלתי את מה שרציתי. את ההוכחה הזאת שיש סיכוי טוב שאני לא אפגע.
הלכתי לישון מחויכת ורק חיכיתי למחר שהוא יבוא אליי.

=למחרת=

..:" דור מה קרה לך בפנים אחי?"
דור:" מתן המניאק הזה.. התעצבן ששמע שחברה שלו שרמוטה.. חכה חכה מה יהיה לו"
..:" דיברתי איתו אתמול הוא אמר שזה לא נכון" דור:" אז הוא אמר אז מה? מה ציפיתי שהוא יגיד לך את האמת? שחברה שלו נותנת לכל מי שזז?"
...:" מה אני אגיד לך אחי..."

-

אני:" אתן לא מבינות כמה מדהים הוא באמת! " אמרתי שאני יושבת על השולחן ונוגסת בפרוסת שוקולד.
נועה:"איזה בן זונה דור אבל מי הוא חושב שהוא.."
אני:" אין לי מושג אבל הוא קיבל את שלו.. מתן אמר לי שהוא ניפח אותו מכות."
ליטל:" ברור.. כמה כוח יש למתן רואים את זה רק לפי השרירים שלו."
אני:" חח!"
נועה:" לא אבל רציני, מתן יצא תותח על.. "
אני:" כן.. הייתי בשוק לשמוע שהוא אשכרה הלך ונתן לו מכות על זה שהוא פתח את הפה עלי"
נועה:" זה מראה שאת חשובה לו."
אני:" כן.. בדיוק חשבתי על זה אתמול... " -
מיכל:" אורן מעצבן אותי, לא אכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו! רציתי שהוא יבוא אליי היום והוא אמר שהוא לא יכול למה? כי הוא קבע לשחק עם חברים. יופי לו!"
נעמה לא הבינה על מה כל העניין יש לו חברים משלו זה נראה לה כל כך ברור
נעמה:" הוא כבר קבע איתם מה רצית שהוא יעשה?"
מיכל:" שיפסיק ליהיות כזה אגואיסט הלוו גם אני פה!" נעמה:" הוא לא אגואיסט כמו שאת חושבת.. שתדעי שהוא ממש דואג לאחרים.."
מיכל:" כן כן.. בנתיים הוא לא מפסיק לעצבן אותי.. והוא לא דואג לאף אחד תעשי טובה"
נעמה: " אה כן רק שתדעי שגם שהוא לא היה חייב הוא ליווה את שיר עד הבית אחרי המסיבה של מתן כי הוא דאג שהיא תלך לבד."
מיכל:" מזהה? הם היו שניהם לבד? ליווה אותה?"
נעמה:" מה את עושה עניין לשיר יש חבר"
מיכל:" ט'חח זה כל כך צפוי שהיא עושה את זה כדי שאורן יקנא"
מיכל הייתה נורא עצבנית ששמעה על זה שאורן ליווה את שיר היא רצתה להיכנס בה על זה שהיא מנסה" לגנוב " לה את החבר אבל חשבה על רעיון מוצלח יותר.

-

ליטל:" אני מזה בדילמה.. "
אני:" מה יש לך ליהיות בדילמה מאמי שניכם אוהבים אחד את השני
ממה את דואגת שהוא ייפרד ממך?"
ליטל:" לא יודעת כאילו זה יכול לשנות הרבה דברים.."
אני:" זה יכול לשנות אותם לטובה"
ליטל:" את חושבת?" אני:" אני בטוחה, אבל השאלה כאן אם זה לא אני בטוחה אם זאת את. אם את לא בטוחה בזה עדיין אל תעשי את זה אל תשכבי איתו
הוא הבהיר לך כבר שהוא יחכה לך כמה זמן שאת צריכה"
ליטל:" מה את היית עושה במקומי?"
אני:" אני.. אני לא יכולה להגיד לך מה הייתי עושה במצבך כי אני זה לא את
ולכל אחת זה שונה.. אני אישית לא רואה את עצמי בזמן הקרוב שוכבת עם מישהו"
נועה:" עם מישהו? מתן..."
אני:" כן מתן.."
נועה:" כן מתן.. " היא ניסתה לחקות אותי " מזה כן מתן מה קרה?"
אני:" כלום באמת.. "
נועה:" מאמי רק לפני כמה דקות אמרת שהוא מדהים מה יש?"
אני:" אתמול "מיכלוש" הוסיפה אותי לאייסי, טענה שמתן רצה אותה בסמינר ואמר לה את זה
ושהיא כמובן נפנפה אותו לטובת אורן, ושעכשיו הם " ידידים טובים " נו באמת.."
נועה:" איפה היא חיה? כאילו שמתן באמת ירצה אותה?" אני:" אז זהו.. למה שהיא תסתכן בזה שהיא יכולה לצאת לגמרי טיפשה כי אני יכולה ללכת בקלות למתן ולשאול אותו.."
ליטל:" תכלס.. "
הצלצול קטע את השיחה, לקחתי את התיק שלי ויצאתי לעבר הכיתה שמלמדים בה מתמטיקה
איכס, שונאת את המקצוע הזה, אני 4 יחידות וגם שם אני בקושי שורדת. כרגיל המורה לא הפסיקה לדבר ולהעיק על זה שיש לנו בגרות השנה ושאנחנו מפגרים בחומר. נו ברור שנפגר בחומר עם מורה כזאת.
אני:" אוף אני לא יודעת כלום! מזה החומר הזה בכלל!?"
תומר:" חח זה בסדר את לא היחידה.. " זה תומר, חברי לשולחן הוא מצחיק ברמות ובדרך כלל הוא זה שמגלה לי את התשובות לתרגילים הגרועים האלה.
אני:" עלק. אתה יודע הכל, אני לא יודעת איך אני הולכת לשרוד את המבחן בחמישי."
תומר:" תבואי אליי נתכונן.."
אני:" יופי! תעזור לי קצת.."

-

אחרי בית ספר הלכתי עם ליטל הביתה. ליטל:" היום בערב אני הולכת לעידו.." אני:" יפה יפה.. נו הגעת להחלטה?" ליטל:" האמת שלא.. אבל אני לא דואגת, שאני אגיע לשם אני כבר אזרום עם מה שקורה." אני:" מעולה.."
ליטל:" מה את עושה היום?"
אני:" מתן כנראה יבוא אליי, נראה איזה סרט או משהו"
ליטל:" סרט הא? "
אני:" חח תירגעי, אני ומתן ממש בהתחלה אין סיכוי שהוא מתקרב אליי.
למרות שאני נמשכת אליו כ"כ.. "
ליטל:" אז מה הבעיה?"
אני:" אני לא יודעת.. כנראה אני עדיין חושבת על אורן במובן הזה.. אבל אני מניחה שזה יעבור"
ליטל:" חח ברור שזה יעבור!"
נכנסנו הביתה לקחתי בקבוק שתייה לחדר ליטל ישבה במחשב ואני עשיתי קצת סדר בארון
ליטל:" יאא תביאי לי את החולצה הזאת להיום" היא חטפה את אחת החולצות שהיו זרוקות על המיטה
אני:" קחי בכיף.. "
ליטל:" מיכל שלחה לך הודעה מה היא רוצה?"
אני:" אני יודעת... תגידי לה שאת על המחשב" " זאת לא שיר.. "
מיכל:" אז מי זאת?!"
" ליטל.."
מיכל:" טוב נשמהה."


ליטל:" פאק הילדה הזאת יצורה."
אני:"חח כן.. יצורה משהו.."
ליטל:" גם מתן שלח לך הודעה איזה חמודי "
אני:" תגידי לו שאת על המחשב ותשאלי אותו מתי הוא בא"
ליטל:" זאת לא שיר זאת ליטל.. היא שואלת מתי אתה בא?"
מתן:" אה ליטל מה קורה?, תגידי לה שב6 ככה "

ליטל:" הוא בא ב6.. "
אני:" סבבה. יש לי זמן לארגן את הדיר חזירים הזה."
ליטל:" מה את רצינית? החדר שלך בכלל לא מבולגן."

-
אורן:" הלו?"
מיכל:" יפה שלי לאן נעלמת לי היום?"
אורן:" אמרתי לך הייתה לי עבודה לעשות..."
מיכל:"אהה אולי תבוא אלי?"
אורן:" אני הולך לשחק מיכל.."
מיכל:" נו לא ירדת מזה? החברים שלך ישחקו גם בלעדיך!"
אורן:" וואי די. אמרתי לך שקבעתי תוכניות נכון? מחר אני אראה אותך מה את דואגת..."

הוא הרגיש שהיא חונקת אותו יותר מדי שהוא לא מסוגל יותר.

-
לקראת 5 ליטל הלכה דרשתי ממנה שתעדכן אותי בכל מה שקורה.
התחלתי לסדר את החדר הוא היה מבולגן פחד.

-

מיכלי:" מתניי?"
מתן:" הא מאמי?"
מיכל:" מה קורה מותק נטשת לגמרי!"
מתן:" למה נטשתי?"
מיכל:" אתה לא מדבר יותר!"
מתן:" מה אני אעשה... אין לי זמן לעצמי אפילו.."
מיכל:" אהה.. נו מתי חבר שלך מארגן עוד מסיבה?"
מתן:"חח מאיפה לי.."
מיכל:" הקודמת הייתה ממש טובה! כולם התקפלו כ"כ מאוחר."
מתן:" כן היה כיף.."
מיכל:"איך שלחת את שיר כ"כ מאוחר לבד הביתה תגיד לי?"
מתן:" מה רצית שאני אעשה? חוץ מזה שהיא הגיעה בשלום."
מיכל:" כן אורן יצא ממש מתוק שהוא ליווה אותה עד הבית"
מתן:" מה? איזה אורן חבר שלה לשעבר?"
מיכל:" כן אורן.. כזה חמוד נשמה שלי, התעקש ללוות אותה."
-

ב10 ל6 קיבלתי הודעה ממתן
" אני על האוטובוס."
ב6 הוא כבר היה אצלי הוא אמר שלום להורים שלי הוא כבר ראה אותם כמה פעמים
ועלה אליי לחדר,
אני:" מתני!" באתי אליו ונתתי לו נשיקה.
מתן:" היי.. "
ראיתי על הפנים שלו בצד את המכה שדור המטומטם נתן לו. שנאתי את הדור הזה פשוט שנאתי אותו
כזה אידיוט מפיץ שמועות.
שמתי בדיוידי סרט שלקחתי מספריית dvd, מתן רצה סרט אימה
אז הבאתי אימה ואמרתי לו שאם הוא לא מחבק אותי כל הסרט הוא מת
אני פוחדת מהסרטים האלה:/
בעוד שנינו שוכבים מחובקים ומתחילים לצפות בסרט.
מתן:" שירוש אפשר לשאול משהו?"
אני:" כן מאמי מה קרה?"
מתן:" זה נכון שאורן ליווה אותך עד הבית אחרי המסיבה?"
אני:" אממ.. כן, הוא לא רצה לתת לי ללכת לבד."
מתן:" לא סומך עליו "
אני:" אל תסמוך עליו, תסמוך עלי. מאיפה שמעת על זה בכלל?"
מתן:" מזה משנה? מיכל אמרה לי.. "
אני:" המפגרת הזאת.. " מלמלתי בשקט.
מתן:" מה מפגרת מה את רוצה ממנה? "
אני:" מתן תעשה טובה. הילדה הזאת נחש."
מתן:" מה קרה היא עם אורן אז את שונאת אותה.?"
אני:" אוי מזה קשור מתן?! ויכולת להגיד לי שרצית אותה אז בסמינר.. אבל אני לא עשיתי מזה עניין כמו שאתה עושה מכל שטות."
מתן:" רציתי אותה? מתי?"
=פרק 48=
אני: " תכף תגיד שזה לא נכון גם.."
הוא הסתכל עלי, " אני כולה שאלתי אותה אם יש לה חבר.."
אני:" טוב זה גם משהו.."
מתן:" זה לא נקרא להתחיל.."
אני:" אז בשבילה כן."
מתן:" טוב מאמי די מזה משנה עכשיו? העיקר אנחנו ביחד זה הכי חשוב."
אני:" חח נכון." אי אפשר לריב איתו הוא יותר מדי.. מדהים!
מתן:" אמא שלי אומרת שאת יפה ושאת צריכה לבוא שוב."
אני:" יאו פאדיחות!"
המשכנו לראות את הסרט עד סופו, הגשם התחיל בחוץ
והייתה הרגשה כ"כ טוב ליהיות בין הזרועות של מתן שבחוץ יורד גשם.
קיבלתי טלפון מנועה
אני:" היי מאמי"
נועה:" יפה שלי איפה את?"
אני:" אני פה בבית עם מתן"
נועה: האא.. אז דברי איתי יותר מאוחר טוב?"
אני:" קרה משהו נועי?" הדיבור שלה לא היה רגיל..
נועה:" לא זה בסדר, זה סובל דיחוי."

ניתקתי.
מתן:" יש לי מחר שיעור נהיגה.."
אני:" וואלה? ממתי התחלת ללמוד?"
מתן:" וואי כבר חודש."
אני:" יפה יפה.. "
" תגיד מה עם דור?"
מתן:" עזבי אותך זה ילד מפגר גם כן.. עצבן אותי."
אני:" אל תריב איתו יותר מכות מאמי לא משנה מה הוא אומר בסדר?"
מתן:" שיר נראה לך שאני אתן לו לדבר עליך איך שהוא רוצה.?"
אני:" מתן! אני לא רוצה שתלך איתו מכות יותר.." לא רציתי שהוא יחטוף מכות בגללי, יותר ממה שהוא חטף.
שייתן לדור להגיד מה שהוא רוצה לא אכפת לי אני יודעת מה אני מתן יודע וזה מה שהכי חשוב.
מתן:" אני לא יכול לתת לו לדבר איך שהוא רוצה."
אני:" אבל מאמי זה שאתה מתעצבן ומתלהם זה מה שמדליק אותו כל כך להמשיך ולעשות את זה
לא אכפת לי מה הוא אומר אני יודעת שהכל שקרים אני לא רוצה שתחטוף מכות"
מתן:" אל תדאגי לי מאמי.. " והוא נתן לי נשיקה במצח.
מתן: את כזאת יפה שיר.." הוא שתק לרגע וחייך.. " ועל כל העניין מקודם אני פשוט יודע שאורן רוצה אותך.."
אני:" מתן אורן לא רוצה אותי.. יש לו חברה, הוא יודע עליך הוא איחל לנו בהצלחה מה אתה עוד צריך?"
מתן:" לא יודע.. לכי תדעי מה הוא מרגיש, עם כל מה שהוא אומר."
אני:" אז אני יודעת. וגם אם אורן רוצה אותי אני המשכתי הלאה. איתך " חייכתי.
ידעתי מה אני מרגישה אל מתן, אהבתי אותו ולא רציתי ששום דבר יהרוס את זה.
הוא לא מבין שאורן כלול בעבר שלי, ושם הוא יישאר.

כעבור שבועיים.

נועה: "אוף אני לא יודעת מה הוא רוצה מהחיים שלי עכשיו"
אני:" אני לא חושבת שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו"
אמרתי שהתיישבתי על המיטה בחדרה של נועה.
נועה:" מצד אחד הוא אומר לי אני אוהב אותך מצד שני
הוא אומר לי אני לא רוצה קשר רציני. אז מה אתה רוצה?!"
אני: את צריכה להחליט מה את רוצה.. וזהו."
ליטל נכנסה לחדר,
אני ונועה ישר קפצנו,
אני:" נוו.. "
כמה שניות של שקט.
נועה:" נוו "
כמה שניות של שקט.
ליטל:" שכבנו!"
כמובן מיד כולנו צרחנו, ידענו שזה צריך להגיע כל כרגע,
ליטל לא הפסיקה לדבר על זה והקשר שלהם היה מדהים.
אני:" דיי אני לא מאמינה נו איך היה?"
ליטל:" אוי היה כ"כ מדהים אבל גם די כואב.. " היא עשתה פרצוף עקום
" אבל הכי כיף היה אתמול לישון איתו מחובקת אין הוא לא הפסיק להגיד לי כמה הוא אוהב אותי "
אני:" די זה כזה חלומי!"
נועה:" תכלס! עכשיו רק שיר נשארה... "
אני:" חח אל תבנו עלי חמודות. אני ומתן כולה חודש ביחד מה עשיתן מאיתנו?"
נועה:" הכל יכול לקרות... טוב מי רוצה טוסט?"
אני וליטל ישר צעקנו " אניי" כמו שתי ילדות מורעבות.
ירדנו למטה הכנו טוסטים טעימים, קיבלתי טלפון ממתן דיברתי איתו קצת
ואמרתי לו שאני אדבר איתו יותר מאוחר..
נועה:" וואי לא סיפרתי לכן את החדשות הטובות!"
ליטל:" מה קרה?"
נועה:" ההורים שלי נוסעים לסופ"ש לאילת ולוקחים גם את אחותי הקרצייה איתם
זה אומר שיש לי בית לבד כל הסופ"ש!"
אני:" יאו מעולה! "
נועה:" כן נוכל להביא את כולם נשב אצלי "
אני:" אני אביא גם את מתן" חייכתי
ליטל:" ברור. נארגן לכם חדר למעלה והכל יהיה בסדר"
וכולנו צחקנו.

-

נעמה:" נו מה יש לך את כזאת מבואסת מיכל, עבר שבוע וחצי מאז!"
מיכל:" לא מבואסת... כולה אורן.."
נעמה:" בדיוק אז מה את ככה? בואי נלך לקניון נצא קצת.."
מיכל:" לא בא לי אני עייפה " היא אמרה שהיא מתיישבת על הכסא בחדרה.
נעמה:" נו מה הקטע?"
מיכל:" הוא מעצבן אותי! אני יודעת שהמפגרת הזאת שיר הסיטה אותו נגדי."
נעמה:" אהא כן בטח, כל מה שהיא רוצה זה לסכסך.. מיכל רדי ממנה יש לה חבר!"
מיכל:" נראה כמה זמן הם יחזיקו."
נעמה:" תפסיקי לדבר ככה מה מפריע לך שיש לה חבר."
מיכל:" כמו שהיא סכסכה ביני לבין אורן אני יכולה לעשות בדיוק אותו הדבר אז שהיא תתחיל להירגע!"


-

נועה:" שירוש יש לך טלפון " נועה אמרה שהיא מתיישבת על הספה בסלון ולוקחת את השלט לידה.
אני:" מי זה?" הלכתי לעבר הטלפון.
נועה:" מאור! וואי שנים לא שמעתי ממנו.."
אני:" יאו גמאני!"
אמרתי ועניתי לו
אני:" מאווריי!"
מאור:" שירוש מאמי זהו את לא רוצה אותי יותר לא מתקשרת לא מדברת מה קרה?"
אני:" חח אני מצטערת.. תקופה משוגעת כזאת. מה איתך?!"
מאור:" אני בסדר! מה איתך את?"
אני: " בסדר דווקא, ליטל ונועה מוסרות לך ד"ש.. "
מאור:" תמסרי להן בחזרה.. נו אז מתי רואים אותך?"
אני:" אפשר היום.. אין לי תוכניות.."
מאור:" אז אני אדבר איתך יותר מאוחר נפגש.. "
אני:" טוב מאמי, ביי בינתיים.!"

אני:" וואי כמה זמן לא שמעתי ממנו.. "
ליטל:" כן.. לאן הוא נעלם?"
אני:" אין לי שמץ..."
נשמעו דפיקות בדלת נועה ניגשה לפתוח וערן עמד בפתח
היא הייתה די בהלם כי היא חשבה שהוא בצבא, ושבכלל הוא לא מעוניין לראות אותה.
נועה:" היי.. אתה לא אמור ליהיות בצבא במקרה?"
ערן:" העבירו לי את האפטר להיום.. אפשר להיכנס?"
נועה:" כן בטח.."
ליטל ואני החלפנו מבטים אחת עם השנייה ואמרנו שאנחנו צריכות ללכת.
הם צריכים לדבר.
-
ערן:" נועה אני צריך לדבר איתך?"
היא התיישבה על הספה חושבת לעצמה מה יש לו להגיד לה.
נועה:" על מה?"
ערן:" כל העניין בייננו צריך להסתיים."
-
חזרתי הביתה אמא הכינה אוכל אז ישבתי לאכול.
לא ממש היה לי חשק, בימים האחרונים אני בקושי אוכלת.
מיד אחר כך עליתי למחשב ליהיות קצת באייסי.
חיפשתי ברשימה אנשים מעניינים ראיתי שמתן מחובר
" לא פה באימון על הפלא
שיר אני אוהב אותך!"
הוא באמת היה באימון כדורגל אז לא היה טעם לשלוח הודעה
דיברתי קצת עם ליטל ועדי,
לפתע נשלחה לי הודעה מעמית.
' פתאום כולם נזכרים בי.. '
עמית:" היי מאמי.. "
אני:" שנים לא שמעתי ממך.. מה קורה?"
עמית:" אני בסדר מה איתך?"
אני:" בסדר.. יש חדש?"
עמית:" האמת שלא ואצלך? "
אני:" ממ לא ממש.."
עמית:" שומעת מחר אני ומאור מארגנים מסיבה קטנה, נשמע לך טוב?"
אני:" אני אבדוק אם ההורים שלי לא יעשו לי צרות.. אצל מי המסיבה?"
עמית:" אצלי בבית, תבואי יהיה כיף.. תודיעי גם לחברות שלך.."
אני:" סבבה אני כבר אודיע לך.."
עמית: " טוב נשמה"

הייתי די בטוחה שההורים שלי יעשו בעיות, כי יש לימודים מחר ואני כבר בקושי בבית.
נשלחה אליי הודעה ממיכל. שוב היא לא נמאס לה לשלוח לי הודעות?
והיא סתם חופרת, על כלום!
מיכל:" כפרה?"
'מה כפרה מה?'
אני:" הא?"
מיכל:" מה קורה איתךך?"
אני:" אני בסדר.. "
מיכל:" מה חדש?"
אני:" אין. "
הייתי נורא יבשה איתה, היא כ"כ מעצבנת. קרצייה כזאת. ואחרי כל הדברים שהיא אמרה לי לגבי מתן
היא ממש שינתה את המציאות.
שקרנית.
-
' כזאת סתומה, נראה אותה מייבשת אותי.'
מיכל:" את יודעת שאני ואורן נפרדנו?"
לעע כאילו לא ידעתי את זה באותו יום שנפרדתם.
אורן אמר לעידו שאמר לליטל שאמרה לי ולנועה, דברים עוברים מהר בינינו.
אני:" שמעתי משהו על זה.."
מיכל:" אז רק שתדעי שגם שהוא לא איתי הוא בחיים לא ירצה אותך"
הייתי בהלם מההודעה שלך היא אוכלת סרטים כבדים.
אני:" כן טוב בסדר... "
התנתקתי מהאייסי לא היה כוח לשטויות המפגרות שלה.


נכנסתי למקלחת קצרה וכשיצאתי מאור התקשר קבענו שהוא יבוא אליי.
כמה זמן לא ראיתי אותו, בעצם כמה זמן לא שמעתי ממנו.
שמתי לי טרנינג שחור וקפוצון לבן, לא התגנדרתי או משהו זה מאור, ידיד טוב שלי.
אחרי 10 דקות הוא בא, השלמנו פערים של איזה חודש שלא דיברנו
הוא נפרד מהחברה האחרונה שלו.
אני:" היא באמת נשמעת מעצבנת."
מאור:" והיא כזאת תאמיני לי. "
" נו ומה איתך? יש לך מישהו את י'שובבה?"
אני:" חח שובבה הא? יש לי חבר כבר חודש האמת.."
מאור:" וואלה יפה לך.. מי הבחור?"
אני:" מתן.. הוא מחולון."
מאור:" יפה יפה.. מה עם אורן?"
אני:" חח אל תשאל האקסית שלו חיה בסרטים שאני עדיין מאוהבת בו."
מאור:" חח רציני? ומה.. את באמת כבר לא מרגישה כלום?"
אני:" לא.. כאילו לא נראה לי עבר כמה זמן מאז ואני אוהבת את מתן"
מאור:" אבל..."
אני:" אין אבל זה כל הקטע, אני לא חושבת שאני מרגישה אליו משהו
אבל אני לא בטוחה ב 100% זאת הבעיה."
מאור:" שמעי הוא היה החבר הרציני הראשון שלך אף אחד לא מצפה שייעלמו הרגשות לגמרי."
אני:" אז זהו שמתן כן מצפה.. ומיכל הזאת גם מצפה וגם אני מצפה מעצמי כבר לשכוח אותו לחלוטין."
מאור:" חח מאמי את חיה בסרט אם את חושבת שיגיע יום שאת תעברי לידו ולא תרגישי כלום ממש כלום."

ב11 וחצי מאור הלך עשה לי כ"כ טוב לדבר איתו הוא נתן לי תחושה טובה לגבי כל מה שהולך עם אורן
הוא באמת הבין, בקושי הייתי צריכה להסביר לו כאילו הוא קלט מה עובר לי בראש.

למחרת בצהריים נועה הייתה אצלי היא ישבה קצת על המחשב בין לבין פטפטנו על המצב שלנו
היא עזרה לי לבחור בגדים להיום בערב, הודעתי למתן שיבוא אליי מוקדם יותר
קבענו ב8 וחצי, ב6 נועה הלכה הודעתי לאמא שאני יוצאת היום היא עשתה קצת בעיות אבל הבטחתי לה שאני אחזור מוקדם
מוקדם בשבילי זה2-3 מוקדם בשבילה זה 11-12.
ב8 נכנסתי להתקלח, עשיתי מקלחת חמה וטובה כמו שאני אוהבת

..: " היא למעלה אתה יכול לעלות.."
מתן:" תודה."
מתן נכנס לחדרה של שיר ושמע את הרעש של המקלחת אז הוא התיישב על המיטה וחיכה שתצא.

סגרתי את ברז המים ייבשתי את השיער וליפפתי את המגבת סביבי,
פתחתי את דלת המקלחת ויצאתי.
נתקלתי במתן שישב על המיטה ודפקתי צרחה קטנה.
מתן: " או שלום.. " הוא הסתכל עלי במבט זומם.
אני:" היי.. תיתן לי את הבגדים בבקשה."
מתן:" בואי קחי אותם..."
התקדמתי לעבר המיטה והוא לקח אותם אליו ליד
אני:" מתן.. תביא לי את הבגדים שלי..."
מתן:" הנה קחי." הוא הגיש לי אותם, באתי לחטוף והוא הרחיק
אני:" נוו " אמרתי בחצי צחוק
הוא שם את זה מאחורי הגב שלו והתקדמתי כדי לקחת את הבגדים שלי ולהתחיל להתארגן סוף סוף
והוא משך אותי מעליו, הייתי עם מגבת שכל מה שהחזיק אותה זה היד שלי.
יד אחת שלי החזיקה את המגבת ויד השנייה שלי שמה את היד על הבגדים,
מתן התקרב אליי עוד קצת ונישק אותי וכרך את ידיו סביבי
" מתן די אני צריכה להתארגן " קמתי ממנו ולקחתי איתי את הבגדים.
נכנסתי לשירותים והתלבשתי, יצאתי וראיתי איך מתן מסתכל עלי
חייך מין חצי חיוך כזה שידעתי כבר מה עובר לו בראש.
אחרי 10 דקות הייתי מוכנה לצאת, " יאללה אתה בא?"
מתן:" של מי המסיבה בכלל?"
אני:" של ידיד טוב שלי יאללה בוא" לקחתי לו את היד ויצאנו מהחדר.
כשהגענו לבית של עמית ראינו כמה ילדים בודדים בחוץ ושמענו מוזיקה רעשנית מבפנים.
נכנסנו לבית וישר במבט שלי הצלחתי לקלוט את אורן נועה ליטל ועידו עומדים באחד הפינות של הבית שהיה גדול.
נועה:" מאמיי"
אני:" היי.. פאק כמה אנשים!"
נועה:" כן הם הזמינו יותר מדי אנשים.. "
מתן הלך להגיד שלום לכמה אנשים שהוא מכיר ואני אמרתי לשלום לאלה שאני מכירה.
הלכתי לקחת לי שתייה, ומישהו נתקל בי מאחורה זו הייתה מיכל.
בדיוק אותה הייתי צריכה לראות עכשיו, רק אותה.
מיכל:" שלום לך... "
אני:" שלום." אמרתי בקרירות ואפילו לא חיכיתי לשמוע תגובה והלכתי משם.
אני:" אוח אני שונאת אותהה"
נועה:" את מיכל? זה בסדר לא רק את.. "
ליטל:" חח הנה עמית חזר... "
סובבתי את המבט ונתקלתי בו, משהו בו השתנה מאז שראיתי אותו, הוא נשאר מדהים ויפה כמו שהוא.
אבל עדיין משהו השתנה בשיער אני חושבת, כמה שהוא היה יפה.
הוא ניגש לכיווני, " היי תראו מי נזכרה להגיע מה קורה? " הוא נתן לי חיבוק
אני:" אני בסדר... מה איתך?"
עמית:" וואלה אני חי " הוא חייך אליי " עוד מעט אני אחזור אלייך חח האנשים עושים בעיות"
והוא הלך לכמה חברים שלו.
אני:" דיי איזה חתיך הוא.."
נועה:" חח שתקי את! יש לך את מתן.."
אני:" חח מה זה קשור? אני פשוט אומרת שהוא נראה טוב." ואז בדיוק הוא הסתכל עלי וחייך.
חייכתי אליו חזרה.

-
" מתתניי מאמי מה קורהה?"
מתן שמע זעקה מאחוריו וכבר ידע מי זאת.
מתן:" היי מיכל.."
מיכל:" התגעגעתי אליך כמה זמן לא ראיתי אותך וואיי!" היא חיבקה אותו הוא החזיר לה חיבוק קטן
" יאו איזה ריח מדהים יש לך."
מתן:" תודה.."
מיכל:" אז מה איתך? "
מתן:" אני בסדר"
מיכל:" אתה יודע שנפרדתי מאורן.."
מתן:" וואלה.."
מיכל:" כן פשוט לא התאים. יש טובים ממנו.. כמוך."
מתן:" מיכל יש לי חברה."
-
אני:" תראו איך היא מתעלקת עליו. כזאת מטומטמת!"
ליטל:" אני לא סובלת אותה מי בכלל הביא אותה לכאן.?"
...:" נעמה."
שמענו קול מאחרינו הסתובבתי וראיתי את אורן.
אני:" היא לא קשורה לכאן."
אורן:" גם אני חושב.."

-
מיכל:" אני יודעת שיר לא? טוב שמע אני לא רוצה ליהיות זאת שתעורר אותך
אבל שיר מאוהבת באורן, היא מנסה כל הזמן להתקרב אליו בגלל זה נפרדנו."
מתן:" מיכל תפסיקי לדבר שטויות טוב?"
מיכל:" אני מדברת שטויות? אז איך תסביר את זה שבכל שנייה אפשרית היא מתעלקת עליו?
כמו עכשיו למשל?"
מתן הסיט את מבטו לעבר שיר וראה שהיא מדברת עם אורן.
שניהם ( אורן ושיר ) התחילו לצחוק וגם שמתן לא הכי רצה הוא קינא
ונתן לשקרים של מיכל לחלחל עמוק בתוכו.
מיכל:" אז אתה רואה שאני לא טועה?" היא אמרה וחייכה.

אני:" חח כן זה היה כ"כ מצחיק איך שהוא נפל הרג אותי!"
אורן:" חח מסכן לא יפה לצחוק עליו חח "
ראיתי את מתן מתקרב לכיווננו חייכתי אליו
אבל הוא לא חייך חזרה וגם המבט שלו היה כועס.
מתן:" אתה תקשיב לי ותקשיב לי טוב תתרחק מחברה שלי
אחרת לא יהיה לך טוב! " הוא תפס את אורן בחולצה.
אני:" מתן מה אתה חושב שאתה עושה?! " אנשים התחילו להתקהל.
אורן:" וואו תוריד ממני את הידיים שלך ומהר! " אורן התלהם גם הוא
ועוד לפני שהספקתי בכלל למצמץ שניהם החלו לריב מכות.
=פרק 49=
מיד כולם ניסו להפריד ביניהם אחרי כמה שניות הם כבר היו תפוסים כל אחד בצד אחר.
הייתי בשוק ממה שהלך שם, מה עבר למתן בראש.
לשניהם היו חבורות בפנים שהיו כעוסות, הם רק התנשמו בכבדות.
היה שקט כולם הסתכלו על שניהם וגם עלי שעמדתי באמצע.
אני:" מה עובר עליך מתן?!"
מתן:" מה עובר עלי? מה עובר עלי?!?!"
אני:" כן! מה עובר עליך מה אתה חושב שאתה עושה בא ומרביץ לאנשים בלי סיבה?"
הוא ניסה להתלהם ולהשתחרר מעמית שאחז בו.
מאור:" אני חושב שכדאי ששניכם תלכו הביתה. "
אורן:" באמת כדאי " הוא השתחרר בכעס מעידו שאחז בו ויצא מהבית.
נועה הלכה אחריו כדי לוודא שהוא יחזור הביתה ולא יחכה למתן.
מתן השתחרר מעמית והתקרב אליי,
ניסה ללטף לי את הפנים ולנשק אותי לא הבנתי מה עובר עליו
אני:" אני רוצה שתלך."
הוא התרחק ממני הסתכל עלי, " אם זה מה שאת רוצה אין בעיה.."
הוא אמר ויצא מהבית.
הייתי עדיין בהלם ממה שהלך שם, מה עבר עליו?
כעבור כמה דקות החזירו את המוזיקה והאווירה חזרה ליהיות כמו שהייתה.
אבל לי לא היה מצב רוח, נועה וליטל ניסו לרומם אותי אבל שום דבר לא הלך
רק חשבתי על מתן ואורן, רבים על מה? עלי? לאן הגענו.
ניגשתי לשולחן שהיו בו משקאות ומזגתי לי מבקבוק הוודקה 'סמירנוף' חצי כוס נקי.
כעבור כמה לגימות סיימתי את הכוס ולקחתי עוד אחת עם קצת יותר וודקה
ואחריה עוד כוס ועוד כוס עד שהגעתי ל6 כוסות והייתי די מחוקה.
נועה:" מאמי תפסיקי לשתות את כבר שיכורה לגמרי" והיא חטפה ממני את בקבוק הוודקה
מה היא רוצה? אני כולה נהנית מותר לי!
אני:" תביאי לי את זה חח אני נהנית חח נועה אני נהנית ליי מתפננת " והתחלתי לרקוד
עמית:" שיר תפסיקי לשתות" והפעם הוא חטף ממני את הבקבוק רק שממנו לא ממש יכולתי לקחת
כי הוא היה יותר חזק מנועה.
אני:" אתה יודע שאתה חתיך? חח ממש ממש יפה!" צחקתי כמו מפגרת ומלמלתי עוד כמה שטויות על הדרך.
עמית:" שתית מספיק בואי לשבת.. "
הוא שם את ידו על המותן שלי ושם את היד שלי על הצוואר שלי ולקח אותי לשבת על הספה.
הוא התיישב לידי ודיבר עם כל מיני חברים שלו שישבו על הרצפה.
הזזתי את הראש לפי קצב המוזיקה ולפי הקצב שלי, לא עניין אותי כלום.
נועה:" היא עושה שטויות.." היא פנתה לליטל.
מיכל:" שטויות זה לא מילה" היא סיננה כמה מילים
נועה:" מיכל את בכלל תשתקי בסדר? שלא תחשבי שאני לא יודעת שזאת את שחיממת את מתן!"
מיכל:" פ'חח טוב מה שתגידי.. "
והיא הלכה לעבר נעמה ועוד כמה בנות. אחרי שעתיים נגמרה המסיבה רק נועה ליטל עידו נועם רועי מאור ועמית נשארו לסדר.
היה בקבוק וודקה לידי לא חשבתי פעמים ושתיתי כמה לגימות, קמתי והתחלתי לרקוד לפי קצב המוזיקה שהמשיכה להתנגן.
נועה:" וואי איך היא תחזור ככה הביתה? אמא שלה תהרוג אותה."
עמית התקרב לשיר תפס אותי מהרגליים, ככה שהרגליים שלה היו כלפי הפנים שלו והפנים של שיר היו בתחת שלו. אני:" מה אתה עושה תן לי לרקוד!" הרבצתי לו עם היד על התחת.
הוא עלה במדרגות ונכנס לחדרו השכיב אותה על המיטה שלו.
עמית:" תשכבי בנתיים אני אלך להביא לך מים."

-
עמית ירד למטה, " היא תישאר לישון פה, אם אמא שלה תשאל תגידי לה שהיא אצלך בסדר?"
הוא פנה לנועה,
נועה:"כן בסדר.. היא אף פעם לא שותה ככה.."
מאור:" שטויות.. זה קורה ובכלל עם מה שהלך פה.. "
נועה:" זאת בטוח המיכל הזאת בת זונה."
ליטל:" כן ראינו איך היא דיברה איתו. ואין לה אלוהים זאת."

-
כעבור שעה או משהו כזה פקחתי את העיניים שלי, הרגשתי נורא
הייתה לי בחילה מטורפת למזלי היה לידי פח אז פשוט הקאתי לתוכו.
ואז ראיתי עמית עם כוס מים.
עמית:" חוזרת לעצמך?" הוא הגיש לי את כוס המים.
אני:" אני חושבת שכן.. אווץ הראש."
שתיתי את כל המים בשלוק אחד, ואז קמתי לעבר השירותים ושטפתי פנים
שיצאתי עמית הגיש לי מסטיקים.
אני:" תודה.." והכנסתי את 2 המסטיקים לפה. " איפה כולם?"
עמית:" הלכו לפני שעה, את לא יכולת לחזור הביתה איך שהיית."
אני:" אוח.. כמה שתיתי תגיד?"
עמית:" הרבה.. רוצה כדור?"
אני:" זה יכול ליהיות טוב.."
הוא יצא מהחדר, אני התיישבתי על המיטה ושמתי יד על המצח
' איזה מטומטמת אני בטח כמה פאדיחות עשיתי לעצמי'
לא עברה דקה ועמית כבר בא עם הכדור אדוויל ועוד כוס מים.
אני:" תודה.. " הוצאתי את המסטיק, שתיתי את הכדור והכנסתי את המסטיק חזרה
כבר הרגשתי מפוקחת לגמרי.
אני:" בטח עשיתי המון שטויות נכון?"
עמית:" נעע זה בסדר אנחנו יודעים מי את.. זה לא משנה"
אני:" אני כזאת מפגרת. נשארת ער?"
עמית:" כן.. סיימתי לארגן למטה."
אני:" הרסתי לך את המסיבה לא?"
עמית:" חח שירוש די לא הרסת כלום דווקא היה ממש כיף."
אני:" אם אתה אומר.. אתה עייף?"
עמית:" כן קצת את רוצה לישון? "
אני:" כן.. אני חושבת שכן.. יש לך טרנינג בשבילי?" חייכתי.
עמית:" חח בטח שנייה אני אוציא לך."
הוא הוציא מהארון טרנינג ונתן לי אותו" אני אישן למטה אז אם את צריכה משהו רק תגידי"
אני:" לא לא מפתאום, מספיק גרמתי לבעיות אני לא אתן לך לישון על הספה"
עמית:" חח זה בסדר.. "
אני:" לא זה לא בסדר.. יפריע לך לישון איתי?"
עמית:" האמת שלא אבל.. חשבתי שיש לך חב..."
אני:" לא קשור. אני רק לא רוצה ליהיות לבד " עשיתי פרצוף עקום.
באמת לא רציתי לישון לבד אחרי כל מה שהיה היום
הרגשתי צורך בלתי מוגדר לישון עם מישהו.
עמית:" אוקי.. " הוא חייך את החיוך המקסים שלו.
הוא יצא כל כך נשמה בכל מה שהיה הערב איך הוא דאג לי.
נכנסתי לשירותים להחליף לטרנינג שלו.
שיצאתי הוא כבר היה על המיטה מזפזף ערוצים בטלוויזיה.
נכנסתי למיטה שמתי את הראש על הכרית ונאנחתי.
עמית:" לכבות את האור?"
אני:" אוקי.."
הוא כיבה את האור ועבר ממצב ישיבה לשכיבה מלאה והסתכל עלי.
התחלנו לדבר על מה שהיה הערב הסברתי לו שמתן לא מפסיק לחשוש מאורן.
המשכנו לדבר עוד כמה דקות ונרדמנו.
למחרת בבוקר התעוררתי עם טיפה כאב ראש הרמתי את הראש ועמית לא היה בחדר.
נכנסתי לשירותים שטפתי פנים הייתי כל כך מבואסת ממה שעשיתי אתמול ובכלל מכל מה שקרה.
ירדתי למטה וראיתי את עמית במטבח מבשל.
אני:" בוקר טוב.."
עמית:" אוו בוקר טוב.. תשבי אני מכין חביתות" הוא אמר בזמן שהוא מוציא צלחות.
אני:" תודה עמית.. באמת אם הייתי חוזרת ככה הביתה.. פאק! ההורים שלי!"
ההורים שלי בכלל לא יודעים איפה אני ישר נכנסתי ללחץ
עמית:" חח תירגעי נועה אמרה שאם הם יתקשרו לבדוק איפה את היא תגיד שאת אצלה."
אני:" פאק איך נבהלתי.."
עמית:" מוכן... " הוא אמר והגיש לי את הצלחת לשולחן.
אני:" איזה בשלן נהייתה.. תודה."
אכלנו ואז ראינו טיפה טלוויזיה, הוא החזיר אותי הביתה בערך ב3.. לבית ספר כמובן לא הלכתי.
חזרתי הבית כמובן הוא היה ריק ההורים בעבודה.
חשבתי על מתן... ועל אורן על המכות וכל מה שהיה, מה עבר על מתן מה יש לו?
נכנסתי למקלחת חמה להתרענן ' אני לא שותה יותר בחיים.. גאד '
שיצאתי ניסיתי להתקשר למתן אבל הוא לא ענה, בטוח סינן.
מה הוא רצה שאני אעשה? הולך לי מכות כל שני וחמישי.
התקשרתי לנועה לבדוק אולי היא יודעת משהו לגבי אורן.
נועה:" היי מאמי.."
אני:" היי.. מה קורה?"
נועה:" בסדר.. איך את?"
אני:" בסדר גמור מה שבטוח שיותר אני לא שותה. תגידי.. שמעת משהו מאורן?"
נועה:" האמת שלא אבל אני חושבת שהוא בסדר, דיברת עם מתן?"
אני:" ניסיתי, הוא מסנן.. אני לא מבינה מה הוא רוצה."
נועה:" זאת מיכל הנחש הזאת, אני בטוחה שהיא גרמה לו לבוא ולריב עם אורן."
אני:" כוסאמשלה.. חכי יש לי ממתינה.."
-
אני:" הלו.. "
..:" שיר?"
אני:" מי זה?"
...:" זאת נעמה.. "
אני:" אה היי מה קורה?" לא הבנתי למה היא התקשרה.
נעמה:" בסדר.. רציתי לשאול מה שלומך אחרי אתמול.."
אני:" בסדר פחות או יותר.. "
נעמה:" מה עם מתן?"
אני:" אין לי מושג.. הוא לא ממש עונה לי."
נעמה:" תקשיבי יש מצב שאני יוצאת חברה חרא
אבל אני די בטוחה שמיכל גרמה לכל הבאלגן הזה.."
אני:" למה את חושבת?"
נעמה:" כי לפני כמה ימים דיברנו והיא הייתה נורא עצבנית מהפרידה של אורן
והיא הייתה בטוחה שזאת את שסכסכת ושאת עדיין אוהבת אותו והיא אמרה כל מיני דברים כמו אם היא סכסכה גם אני יכולה.. וכאלה, לא חשבתי שהיא מדבר רציני.."
אני:" איזה בת זונה.. ואני מצטערת כן לדבר ככה על חברה שלך
אבל היא פשוט זונה."
נעמה:" בזמן האחרון אנחנו כבר לא כ"כ חברות. לא אכפת לה מכלום חוץ מעצמה."
אני:" תודה נעמה.. על מה שאמרת.."
נעמה:" בכיף.. ביי בינתיים."
אני:"ביי ביי.."

' פאק פאק פאק אין זה כ"כ היה צפוי שזאת תהיה המגעילה הזאת!
ארר אני שונאת אותה! שונאת שונאת שונאת!'


שמתי נעליים ויצאתי איך שאני לכיוון מתן.
לקחתי אוטובוס לחולון ואפילו לא צלצלתי להודיע לו שאני ליד הבית שלו.
ידעתי שהוא יסנן או שיגיד לי לא לבוא אבל לא אכפתי לי הוא חייב לדעת מה המיכל הנחש הזאת גורמת.
הגעתי לפתח הבית שלו דפקתי על הדלת ואמא שלו פתחה לי.
...: הוא למעלה "
אמרתי בסדר ועליתי במדרגות, פתחתי את הדלת וכל מה שהצלחתי לראות
זה את מתן ומיכל מתנשקים להם לא יכולתי לדבר, נשארתי קפואה במקום.
=פרק 50!=
" הוו פאק." לחשתי בשקט בשקט, מתן הסתכל עלי.
אני לא הצלחתי להראות טיפת כעס בפנים שלי, לא הצלחתי להוציא איזו קללה או סטירה
פשוט תפסתי את הרגליים שלי ועפתי משם.
-
מתן:" מה את סתומה? תראי מה עשית עכשיו!" הוא אמר ויצא מהדלת בכוונה לרדוף אחרי שיר.
יצאתי מהבית והלכתי לעבר תחנת האוטובוס, לא בכיתי פשוט הייתי בשוק. כאילו הייתי אדישה למצב
כאילו זה לא נגע בי בכלל, כאילו הם ביחד ואני רק מפריעה להם על הדרך.
" שיר! שיר תעצרי..!" שמעתי את מתן צועק מאחורי אבל לא הקשבתי המשכתי ללכת באותו הקצב
נשארתי אדישה כלפיו כבר התחלתי להריץ בראש את המשפטים שהוא בטח יגיד לי
' זה לא מה שאת חושבת ', ' היא נישקה אותי.. ' זה לא עניין אותי לשמוע אותו.
מתן תפס לי ביד, מתנשף מחכה שאני אגיב.
אני נעצרתי הסתכלתי עליו
" תחסוך ממני את המשפטים שלך כי אני לא אאמין להם במילא."
זה כל מה שצלחתי להוציא מהפה שלי, השתחררתי מהיד שלו והמשכתי ללכת.
הוא כנראה נשאר במקום כי לא שמעתי אותו צועק לי או הולך אחרי.
שילמתי לנהג והתיישבתי בסוף האוטובוס, רציתי שקט.
רק אז דמעה אחת זלגה לי מהעיניים וגם אותה הספקתי לנגב מהר.
אחרי כמה דקות של הליכה נכנסתי לבית אמא ואבא היו בסלון אמרתי להם שלום ועליתי לחדר.
הטלפונים ממתן לא איחרו להגיע, 4 שיחות שלא נענו ו3 הודעות.
את ההודעות מחקתי מבלי לקרוא, לא רציתי בכלל להתעסק בו.
לא הבנתי למה אני "זוכה" לעוד בגידה. אני עד כדי כך נוראית?
עד שהצלחתי לסמוך על מתן לדעת שהוא באמת אוהב אותי ושאין סיכוי בעולם שהוא ייפגע בי.
הוא מתנשק לי עם אחת הבנות שאני יותר שונאת, הוא פחד ממני שאני אבגוד בו ועושה בדיוק אותו הדבר.
קיבלתי טלפון מנועה בצלצול האחרון עניתי אחרי ספקות אם לדבר עכשיו עם מישהו או לא.
נועה:" מאמי מה איתך?"
אני:" לא משהו מה איתך?"
נועה:" מה קרה?"
אני:" אין לי כוח להסביר את זה בטלפון.."
נועה:" אז אני באה אליך עכשיו!"
אני:" אוקי..."
היא מיהרה לנתק אמרה לי שהיא מתארגנת ועוד 5 דקות היא אצלי.
ובאמת היא לא איחרה לבוא, רק נכנסה לחדר ונתנה לי חיבוק עצום
נועה:" עכשיו. את מוכנה להסביר לי מה קרה?"
אני:" מיכל ומתן התנשקו, יותר מזה?"
היא הגיבה כמו שציפיתי, פה פעור היא הייתה בהלם בשוק בטראומה.
נועה:" מיכל ומתן? מתי?"
אני:" באתי אליו בהפתעה להסביר לו שמיכל היא אחראית להכל!
ושיפסיק להקשיב לה אבל מסתבר שלו יש דעות אחרות עליה.
תפסתי אותם מתנשקים בחדר שלו, כולה מרוחה עליו. איכס"
נועה:" איזה בת זונה.. ומה היה?"
אני:" הלכתי משם, הוא כמובן רדף אחרי אבל אמרתי לו שיוותר זה לא ילך לו."
נועה:" די מאמי.. אני כ"כ מצטערת שאת צריכה לסבול בני אדם כמוהם!"
אני:" זה בסדר, אני אתגבר. " חייכתי.
חיוך לא אמיתי כמובן כי לא הייתה בי טיפת שמחה בשביל לחייך.
נועה:" אין אין מיכל הזאת כל כך נחש. איך יש לה חברות? איך היא לא הפסיקה לבגוד בכולן או משהו.."
אני:" מסתבר שהיא מתחילה לאבד אותן.. את נעמה לפחות."
נועה:" רציני?"
אני:" כן.. נעמה היא זאת שאמרה לי שמיכל התכוונה לסכסך ביני לבין מתן."
נועה:" היא אשכרה תכננה את זה, אני אכנס בה!"
אני:" אני נכנסת בה ראשונה. "
נועה:" איכס. איך אורן היה איתה בכלל אני לא מבינה אותו."
אני:" חח זה מצחיק את יודעת.. כל הזמן הזה מתן פחד שאני עדיין אוהבת את אורן
ושחס וחלילה אני אעשה איתו משהו, שהוא זה שהלך והתנשק עם מיכל!"
נועה:" אני יכולה להבין את מתן בלי הקטע של הבגידה. את ואורן אהבתם אחד את השני בצורה לא רגילה.
עד כדי כך שוויתרתם על הקשר שלכם כדי שהצד השני יוכל ליהיות מאושר.."
אני:" כן אהה.. מעניין מה עם אורן"
נועה:" מעניין מה עם אורן? "
אני:" לא כאילו.. מעניין מה איתו סתם בחיים אנחנו בקושי מדברים מאז הפרידה
לפעמים יוצא איזה דיבור נחמד כזה אבל כולם מצפים מאיתנו שנתרחק."
נועה:" שתתרחקו למה?"
אני:" כי כולם בטוחים שאנחנו עדיין אוהבים אחד את השני."
נועה:" ומה את חושבת? מרגישה?"
שתקתי. באותו רגע לא ידעתי מה אני מרגישה הכל נכנס למערבל ענקי וערבל לי את כל הרגשות.
" לא יודעת."
אמרתי לה בטון ספקני.
נועה הייתה אצלי עד שעה מאוחרת, הצעתי לה לישון אצלי אבל היא אמרה שהיא חייבת לחזור הביתה.
נכנסתי למיטה ולא נרדמתי התהפכתי מצד לצד כמעט שעה בתקווה להירדם.

בשבועיים הבאים התקרבתי לנעמה ממש, מעבר לכל מה שהיה עם אורן ומיכל היא הייתה ממש חמודה
ולא פעם חשבתי שאנחנו יכולות ליהיות חברות ממש טובות לולא כל המקרים.
היא הייתה מסתובבת איתי נועה וליטל היא לא דיברה עם מיכל.
למיכל היו ת'נחשות שלה, בכל שנייה ביום היא מצאה דרך להיכנס בי הזכירה את מתן בכל אפשרות.
אבל לא עניתי, לא רציתי לתת לה את התענוג למרות שרציתי להרוג אותה!
מתן לא הפסיק להתקשר אבל אני.. אני הייתי בשלי לא הייתי מסוגלת לסבול עוד בגידה אחת.
הוא חצה את הגבול האדום שלי ואין דרך חזרה. למרות שכאב לי ורציתי לדבר איתו
לשמוע את הצד שלו אבל ידעתי שלא משנה מה יהיה זה לא יחזור ליהיות אותו הדבר.
מידי פעם הייתי מחזיקה את הפלאפון ושואלת את עצמי אם לשלוח הודעה או לא
אבל אמרתי שאין טעם שזה יכול לקרות שוב. ומי יודע אולי הוא ומיכל ביחד.

-כעבור שבועיים-

נועה:" נו אז מה את מתכוונת לעשות?"
אני:" לא יודעת מצד אחד אני מתה לדבר איתו אבל מצד שני מזה ייתן לי.. "
נועה:" לא יודעת.. סתם לדבר איתו לראות מה שלומו."
אני:" לא יודעת.. "
נועה:" שיר את בעצמך אמרת לי שאת ואורן התקרבתם מחדש. נו אז תתקשרי!"
היא האיצה בי להתקשר אליו אז באמת חייגתי.
אחרי 2 תקתוקים והוא ענה.
אורן:" היי שיר.."
אני:" היי מה קורה?"
אורן:" אני בסדר.. מה איתך?"
אני:" בסדר.. סתם רציתי לדעת מה שלומך "
אורן:" איזה חמודה.. אני בסדר קניתי בגדים היו ו.. "
דיברנו כמה דקות על מה הוא עשה בימים האחרונים מה אני עשיתי..
עשה לי טוב לדבר איתו.
נועה: את רואה? את יכולה ליהיות ידידה שלו! זה לא כזה קשה.."
אני:" אולי את צודקת.. ממש.. אבל.."
נועה:" מה עכשיו?"
אני:" לא יודעת.. מוזר"
נועה:" מוזר כי את עדיין מרגישה אליו משהו.."
אני:" אני לא!.. אני לא חושבת בכל אופן!"
ב6 חזרתי מנועה, ההורים שלי אמרו לי שהם צריכים לדבר איתי
אני שונאת שאומרים לי" שיר אנחנו צריכים לדבר" זה לא מבשר טוב
אז ישר פחדתי, כבר תיארתי לי בראש מה הם הולכים להגיד לי
גם אבא וגם אמא ישבו בסלון קרובים אחד לשני מחזיקים ידיים
לא הבנתי מה קרה.
שיר:" אתם מוכנים להגיד לי מה קרה? " דאגתי.
אמא: שיר.. הולך ליהיות לך אח. אני בהריון."

-
נועה:" גם היא במצב לא משהו " היא אחזה את הפלאפון בידה והמשיכה את שיחתה עם ליטל.
ליטל:" מה שוב מתן?"
נועה:" אני יותר חושבת בכיוון של אורן.."
ליטל:" מה עם אורן? קרה משהו?"
נועה:" לא יודעת.. אני חושבת שהיא עוד אוהבת אותו פשוט מסרבת להודות בזה."
ליטל:" לא נראה לי.. חושבת?"
נועה:" נראה לי שכן.. בכל אופן היא מבולבלת ואני לא אוהבת לראות אותה ככה."
ליטל:" מה עושים?"
נועה:" ממ.. וואי יש לי רעיון.."
ליטל:" נו איזה?"
נועה:" תבואי אליי ואני אסביר לך.."
ליטל:" אני אבוא אליך אחרי שאני אחזור מעידו.. אני הולכת אליו עכשיו.."
נועה:" חח טוב יפתי מחכה לך."
ליטל:" ביי בינתיים."
היא ניתקה את השיחה עם נועה היא שמה נעלים לקחה מפתחות ויצאה מהבית.
היא הייתה מאושרת, עברה עליה תקופה מדהימה וטובה.
הכל הצליח לה והיא לא רצתה שזה אי פעם ייגמר.
היא הגיעה במהירות לבית של עידו כבר ציפתה לראות אותו אחרי כמה ימים שלא ראתה אותו.
היא דפקה על הדלת אמא שלה קיבלה אותה בפנים שמחות כמו תמיד.
...:" עידו למעלה " היא חייכה אליה
ליטל:" אוקי "
היא עלתה במדרגות והלכה במשך המסדרון לכיוון חדרו של עידו.
הדלת הייתה חצי פתוחה וליטל יכלה לשמוע שעידו מדבר בטלפון
היא רצתה להיכנס ולהגיד לו כבר שלום ולתת לו נשיקה ענקית
אבל לא יכלה להימנע מלהקשיב לשיחה שהתנהלה.
עידו:" את לא מבינה שאני לא יכול תפסיקי כבר!
בגלל השטויות שלך היא עוד תעלה על זה.
לא.. את לא יכולה לבוא עכשיו! כי היא צריכה לבוא אליי
אנחנו נפגש מה את דואגת.. מוריי, די.. אני אפנק אותך ביום שישי.. סבלנות."
ליטל נגעה בידה בדלת שבעקבות זאת נפתחה, עידו נותר המום.

-

כ"כ שמחתי מהעובדה שהולך להיות לי אח או אחות!
קיוויתי שזאת תהיה תינוקת.
ואני עוד חשבתי משהו רע, אבל הם באמת הבהילו.
למרות כל התקופה המגעילה הזאת שאני עוברת לאחרונה זה עשה אותי שמחה.

-
נועה התיישבה על המיטה ראתה 'מגרש ביתי'
עד שקיבלה טלפון מ ' ערן '
נועה:" הלו.."
ערן:" מה קורה מאמי?"
נועה: " ערן מה אתה רוצה?"
ערן:" למה את מדברת ככה?"
נועה:" כיי אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני..
פעם אחת אתה אומר לי שאתה רוצה שנסיים את מה שיש בייננו
אחר כך אתה אומר שאתה אוהב אותי תחליט כבר."
ערן:" אני רוצה אותך אבל.. אני לא יודעת את קטנה מדי זה בעיה.."
נועה:" אז למה אתה ממשיך להתקשר ולהציק?"
ערן:" כי אני אוהב אותך."

-
עידו:" ליטל..." הוא היה עדיין בהלם הוא לא ידע מה היא שמעה מה היא לא שמעה
ליטל:" וואו.. " הוא ניסה להתקרב אליה אולי לתקן במקצת את המצב
" שלא תעז להתקרב אלי... " היא אמרה והלכה משם.
כל הדרך היא בכתה היא לא ידעה לאן ללכת היא נזכרה שהיא צריכה ליהיות אצל נועה
אבל לא היה לה כוח ללכת לשם, לא עכשיו אחרי שגילתה שעידו בוגד בה..

-

עליתי למעלה ראיתי קצת טלוויזיה קיבלתי טלפון שוב ממתן.
רציתי לסנן שוב כמו שאני עושה תמיד אבל פחדתי. פחדתי שיימאס לו והוא לא יתקשר יותר.
אז עניתי.
אני:" מה?"
מתן:" שיר.. ענית.."
אני:" כן כי נמאס לי שאתה מתקשר ומציק לי.."
מתן:" לא הייתה לי אפילו את ההזדמנות להסביר לך."
אני: "להסביר לי מה מתן? שאתה ומיכל אוהבים להתנשק ביחד?"
מתן:" זה בכלל לא היה ככה.. היא נישקה אותי ונכנסת בזמן לא טוב."
אני:" אז סתם השפתיים שלך זזו גם? היא הכריחה אותך זה העניין.."
מתן:" לא.. זאת אומרת נסחפתי כי הכל בלבל אותי כל מה שהיא אמרה לי על אורן
ועל זה שהוא אוהב אותך נשברתי."
אני:" חבל שאתה שהאמנת לה ולא לי שהסברתי לך שאני לא רוצה את אורן!"
מתן:" אני מצטער שיר.. אני אוהב אותך.."
אני:" לאהוב אותי זה לא מספיק.. אתה לא מבין שאני לא יכולה לסמוך עליך יותר?"
מתן:" נתחיל מחדש. לאט לאט..."
אני:" אני לא יודעת..."
מתן:" תחשבי על זה רק. "
אני:" טוב.. "
ניתקתי. לא יכולתי להגיב אחרת גם אם רציתי.
כי כן אהבתי אותו פשוט אני לא יודעת אם אני אוכל לסמוך עליו שוב.
כל פעם שאני חושבת עליו אני ישר נזכרת בנשיקה שלו ושל מיכל.
וזה מטריף אותי.

התחברתי לאייסי נעמה שלחה לי הודעה ונועה.

נועה:" שירוש..."
אני:" היי מאמי מה קורה?"
נועה:" בסדר.. תגידי את יודעת איפה ליטל במקרה?"
אני:" היא אמרה לי שהיא הולכת לעידו..."
נועה:" היא לא עונה לי והיא הייתה צריכה לבוא גם אליי.."
אני:" דברי עם עידו? אולי הפלאפון שלה סגור או משהו?"
נועה:" דיברתי הוא אמר שהיא הלכה.."
אני:" זה מוזר... "
נועה:" כן ואני לא יודעת איפה היא יכולה ליהיות אם היא לא אצל עידו ולא בבית.."

ליטל ישבה בפארק היה לה קר והיא רעדה אבל לא היה אכפת לה.
היא רק רצתה ליהיות לבד בלי שאף אחד יטריד אותה.
היא סגרה את הפלאפון ורק חשבה על עידו.
היא החלה לבכות שוב... ' מה עשיתי שזה מגיע לי.. '

-
אני:" טוב צריך ללכת לחפש אותה או משהו? זה לא מצחיק.."
נועה:" רציני נפגש ביציאה מהרחוב שלי?"
אני:" סבבה אני יוצאת עכשיו.."
דאגתי לליטל.. איפה היא יכולה ליהיות אם היא לא אצל עידו לא אצל נועה ולא בבית.
אולי קרה לה משהו בדרך..
ראיתי את נועה מרחוק הלכתי קצת יותר מהר ואז התחלנו ללכת ביחד.
נועה:" איפה היא יכולה ליהיות?"
אני:" אולי אצל עדי או נעמה?"
נועה:" מה יש לה לחפש שם? היא אמרה לי שהיא תבוא אליי מיד אחרי עידו.."
אני:" בואי נלך בכל מקרה לנעמה אולי היא שם."
נועה:" טוב בואי.."
התחלנו ללכת לכיוון הבית של נעמה באמצע הדרך עברנו דרך הפארק זה הקיצור לבית שלה
נועה:" יאו הנה היא.."
אני:" מה איפה?"
נועה:" שמה! " והיא הצביעה לעבר הספסל.
הלכנו מהר וראיתי שליטל בוכה ונסערת..
אני:" ליטל מה קרה?"
אבל היא לא ענתה רק המשיכה לבכות.. אני ונועה ישבנו כל אחת בצד וחיבקנו אותה
לא היה לי שמץ של מושג מה קרה לה ולמה היא בוכה כ"כ הרבה.
נועה:" דיי מאמי תפסיקי לבכות.. אולי תגידי לנו מה קרה?"
אחרי כמה דקות היא נרגעה טיפה היא ניגבה את הדמעות עם הסווצ'ר שלה.
והסתכלה לשמיים כאילו היא מחפשת שם מישהו.
אני:" ליטל..."
ליטל:" אוף אוף אוף.."
נועה:" מה קרה ליטל?"
ליטל:" עידו בוגד בי.." ואז היא שוב פרצה בבכי.
אני ונועה נותרנו המומות.. עידו? יבגוד בליטל
כמעט ולא האמנו.
אני:" עידו? את בטוחה?"
ליטל:" כן אני בטוחה! תפסתי אותו על חם מדבר עם מוריי שלו.. "
הסתכלתי על נועה ולא ידעתי איך להגיב.. אני בעצמי לא ידעתי איך להתמודד עם הבגידה של מתן.
נועה:" ליטל את חייבת להפסיק לבכות ולהירגע בסדר? בואו נלך אליי הביתה ונירגע."
אחרי כמה דקות קמנו נגעתי בידיים של ליטל והן היו קפואות מה שאומר שהיא הייתה בפארק הרבה זמן.
הגענו לבית של נועה והוא היה ריק רק אחיה בן ה10 היה בחדר שלו.
עלינו לחדר של נועה ליטל התיישבה על המיטה אני על השטיח ונועה ליד ליטל.
אני:" מה שמעת שהוא אמר לה?"
ליטל:" באתי אליו וכזה שמעתי אותו מדבר אז לא נכנסתי לחדר ועמדתי בחוץ
והקשבתי לשיחה והוא אמר משהו " בגלל השטויות שלך היא תעלה עלינו.."
" בסוף שבוע אני אפנק אותך מורי..." וכל מיני כאלה הייתי בשוק...
למה הוא בוגד ביי מה רע בי?" היא החלה לבכות שוב.
ואני כמעט התחלתי לבכות איתה הכרתי את ההרגשה הזאת כ"כ מקרוב.
אני:" אין שום דבר רע בך! זה הוא שאידיוט לא את איך לך מה להאשים את עצמך ליטל.."
נועה:" אני ארד להביא לשתות.." והיא יצאה מהחדר
ניגשתי לליטל וחיבקתי אותה.. לא הפסקתי להגיד לה שהיא תהיה חזקה ותתגבר על זה.
רציתי למצוא את המילים הנכונות כדי לעודד אותה.. להפוך אותה לשמחה יותר אבל לא מצאתי.
ליטל:" הוא ניסה לחייג אליי כ"כ הרבה פעמים עד שסגרתי את הטלפון.."
ב10 חזרתי הביתה סחוטה מעייפות ומלאת דאגות לליטל. היא הייתה ממש שבורה
לא אני ולא נועה מצאנו דרך לעודד אותה חוץ מלהגיד שהכל יהיה בסדר.

עבר חודש מאז.. ליטל המצב שלה היה יותר טוב למרות שהיא עדיין לא הייתה מסוגלת לדבר עליו מבלי לבכות
אבל המצב רוח שלה השתפר יותר.
אני ומתן לא ממש דיברנו, הוא התקשר כמה פעמים אבל הסברתי לו שאני צריכה את הזמן שלי
הייתי כ"כ מבולבלת. לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי והבגידה של עידו שוב עוררה בי רגשות עצובים כאלה
והזכירה לי שוב את מתן ומיכל ולא יכולתי עם זה.
לא דיברתי עם עידו לא יכולתי להסתכל לו בעיניים בכלל הוא הגעיל אותי.
לא היה מה לטעות כאן אם ליטל שמעה שיחת טלפון שלו ושל מור הזאת
אז זה אמיתי והוא לא יכול להמציא תירוצים.
אני ואורן חיזקנו את הקשר הידידותי בייננו. והיה נורא כיף לדבר איתו
אבל עדיין היה לי טיפה בלבול בקשר אליו.
נועה אמרה שיהיה בסדר. אני לא יודעת מאיפה היא הייתה כ"כ בטוחה אבל סמכתי עליה.

-
נועה:" נו אז מה את אומרת זה טוב נכון?"
ליטל:" מעולה! מאיפה את מביאה את הרעיונות האלה תגידי לי?"
נועה:" אז צריך לדבר איתו.."
-

לקראת ערב ישבתי עם אמא. היא קנתה ספר על הריון ולידה
והיא גם הראתה לי תמונת אולטרסאונד שהיא הביאה.
עדיין לא היה עובר אבל היה משהו קטן כזה שאי אפשר היה להתעלם ממנו.
זה היה מדהים. כ"כ התרגשתי.
קיבלתי טלפון מנועה
אני:" היי יפה שלי."
נועה: " מה איתך?"
אני:" בסדר ואת?"
נועה:" בסדר.. בא לך לעשות משהו היום.."
אני:" יש הצעות?"
נועה:" כן.. אורן אמר שאפשר לשבת אצלו כי בחוץ יורד גשם וזה.."
אני:" אהה יש לו בית ריק..?"
נועה:" אח שלו הקטן בבית אבל זה עדיין בית ריק!"
אני:" חח סבבה מתי?"
נועה:" עוד שעה ככה.."
אני:" סבבה נראה אותך שם.."

ניתקנו הודעתי לאמא שאני יוצאת היום ועליתי להתארגן.
נכנסתי להתקלח כשיצאתי הסתכלתי בפלאפון לראות מה שעה
וראיתי שיש לי הודעה חדשה ממתן
" שיר רק רציתי שתדעי שאני אוהב אותך ואני אחכה לך.
כמה זמן שזה ייקח. אני לא רוצה לאבד אותך."
למרות שהוא אמור לרדוף אחריי ואין סיבה שאני אגיב לו הייתי חייבת
אז שלחתי רק סמיילי חיוך קטן. להראות לו שהנה קיבלתי.
אחרי חצי שעה יצאתי מהבית לכיוון אורן.
בדרך דיברתי עם ליטל היא אמרה שהיא יוצאת עכשיו וככה גם נעמה
נועה כבר הייתה שם.
הגעתי לפתח הדלת דפקתי... ואח שלו הקטן פתח הוא חיבק אותי
כנראה שהוא זוכר אותי בתור החברה של אורן.
הוא היה כזה מתוק הוא הודיע לי שאורן למעלה.
הוא רץ בחזרה לחדר שלו ואני עליתי למעלה..
דפקתי על הדלת שהייתה סגורה.. " כןן.." שמעתי את הקול של אורן
פתחתי את הדלת ראיתי את אורן יושב על כסא המחשב והסתובב לכיוון שלי
ורק הוא היה שם.. אף אחד חוץ ממנו.
אני:" כולם מאחרים?"
אורן:" האמת שלא.." הוא אמר וניגש לכיווני..
אני:" אז.. איפה הם?" שאלתי לא מבינה.
אורן:" הם לא יגיעו.."
אני:" מה איזה מגעילים למה הם לא הודיעו לי שהתבטל."
אורן:" לא התבטל.." הוא ענה בפשטות כזאת.
אני:" אז.. תחליט הם יגיעו לא יגיעו?"
אורן:" יש יציאה.. אבל זה רק אני ואת. "
הייתי בשוק. כמעט בלעתי את המסטיק.
אני:" אני לא מבינה.."
הוא התחיל להסביר לי ואני נשארתי המומה ברוב ההסבר
נועה וליטל ארגנו את זה הוא אמר שהן טענו ששנינו מבולבלים.
אני:" הן לא נורמאליות.."
אורן:" אולי.. אבל הן צודקות.."
אני:" אתה מבולבל?"
אורן:" כן די.. מה איתך?"
אני:" אותו הדבר.. " עיקמתי פרצוף.
התיישבנו על המיטה שלו לא ידעתי מה צריך לעשות במצב כזה.
הוא הסתכל עלי ואני השפלתי את המבט שלי למטה.
אורן:" בתקופה האחרונה אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי
ואני מוצא את עצמי חושב הרבה.. עליך. "
אני:" גם לי זה קרה.. פשוט כל העניין עם מתן גם זה בלבל אותי
ואני לא יודעת מה איתי כל התקופה הזאת פשוט מגעילה."
אורן:" מה עם מתן באמת?"
אני:" לא ממש יודעת.. מאז הבגידה בקושי דיברנו."
אורן:" הבנתי "
אני:" אני לא מבינה אותו הוא דאג בגללי.. שאני עדיין אוהבת אותך
ושאני רוצה אותך בחזרה והוא הלך והתנשק עם מישהי אחרת אני לא מבינה את זה.."
אורן:" מה את מרגישה?"
הוא התקיל אותי בשאלה שלא הייתה לי עליה ממש תשובה
לא ידעתי מה אני מרגישה.
אני:" אני לא יודעת.. כאילו מצד אחד אני נמצאת במערבולת שלמה עם מתן
ומצד שני אתה כאן ואני לא יודעת הכל כל כך מסובך " התחלתי לדבר מהר
ניסיתי למצוא את התשובה הנכונה אבל כנראה שלא הייתה כזאת.
" ואני לא יודעת מה אני רוצה ומה יהיה איתי ו.. " הוא נישק אותי.
אורן פשוט נישק אותי לשנייה ומיד התרחק נשארתי בפה פתוח לא נשמתי
ומיותר לציין שהייתי בשוק. אבל זה לא הרגיש לי מוזר
וכנראה גם לא לו כי הוא לא הצטער או משהו
הסתכלתי עליו.. והוא הסתכל עלי כאילו אנחנו מקווים לחפש את התשובות בעיניים
ובפעם הראשונה מזה הרבה פעלתי מתוך הלב ולא מתוך המוח, התקרבתי אליו ופשוט נישקתי אותו
הוא חיבק אותי במותניים מקרב אותי אליו מסרבים שהנשיקה הזאת תיפסק ליטפתי לו את השיער
וביד שנייה ליטפתי לו את הפנים.
הרגשתי בעננים. אני ואורן התנשקנו.
פרק 1 עונה 2.
...:" יפה שלי את באה? נו מחכים לך"
אני:" כן מאמי אני יוצאת עכשיו.. החוף מלא?"
...:" כן יחסית יאללה בואי אני מתגעגע.."
אני:" עוד שתי דקות אבא מקפיץ אותי.. "
...:" אני אוהב אותך."

-

שהוא אמר לי את המשפט הזה נזכרתי באותו יום שנכנסתי לאורן לחדר.
למרות שהסיפור הזה מאחורי. ואני לא צריכה לחשוב על זה יותר.
אני לא אשכח איך...

התנתקנו אחד מהשנייה הלב שלי לא הפסיק לדפוק.
פחדתי לדבר כי הייתי בטוחה שאם אני אוציא מילה אחת אני בטוח יגמגם.
אורן:" וואו..." הוא העביר יד על השיער שלו.
אני:" באמת וואו.. " התעסקתי עם הידיים שלי ובהיתי בהן.
פחדתי להסתכל עליו.. הוא לקח לי את הידיים ועטף אותן עם הידיים שלו.
הסתכלתי עליו והוא נישק אותי שוב, רצו לי בראש מיליון מחשבות
עלינו, עליו, על מיכל על מתן. על כל מה שהיה..
ושוב עבר בי הפחד הזה של מה יקרה עכשיו שאני כבר לא מסוגלת לסמוך על אף אחד אפילו לא עליו
הוא יכול לבגוד בי שוב הוא יכול לפגוע בי שוב ואנחנו יכולים עוד פעם להיכנס לתקופה שחורה כזאת.
התנתקתי במהירות..
אורן:" משהו קרה?"
אני:" אני צריכה ללכת.. "
אורן:" מה למה?"
אני:" אורן אני מצטערת אני לא מסוגלת פשוט לא מסוגלת." אמרתי והלכתי משם במהירות.
באופן די מוזר הייתי חייבת לראות את מתן, הייתי כ"כ מבולבלת יותר מבולבלת ממקודם
כל הנשיקה הזאת סחררה אותי לגמרי, הייתי חייבת לסדר את עצמי.
הייתי צריכה לדבר עם מתן.
השעה הייתה מאוחרת ונורא קיוויתי שאני אוכל לתפוס את האוטובוס האחרון לשם.
בשנייה האחרונה באמת תפסתי אותו.
עליתי לאוטובוס והתיישבתי באחד המושבים.
חשבתי על כל התקופה האחרונה הזאת על מה עובר עלי אני לא מסוגלת להחליט מה אני רוצה
הכל מדרדר.
הגעתי לתחנה המוכרת כבר זכרתי בעל פה את הדרך לביתו של מתן.
דפקתי על דלת ביתו אבא שלו פתח לי ואמר שהוא בחדר.
עליתי לחדר שלו לא יכולתי שלא להיזכר בפעם הקודמת.
דפקתי על הדלת
מתן:" כן.." מיד פתחתי את הדלת הוא היה בהלם לראות אותי.
הוא ישר ניזק מהמיטה לקראתי.
מתן:" מאמי!" הוא התקרב אלי חשש לחבק אותי אבל עשה זאת בכל מקרה
התחבקנו איזה דקה. " כל כך התגעגעתי אליך " הוא לחש לי.
לא הגבתי. הייתי מבולבלת וחשתי צורך לשתף אותו
הוא התנתק ממני הסתכל עלי ונישק אותי מיד התרחקתי " מתן אני לא מסוגלת.."
מתן:" אני מצטער מוקדם מדי נכון..."
אני:, זה לא קשור לזה.."
מתן:" אז?" הוא עיקם גבות.
התיישבנו על המיטה שלו והוא ראה שאני מוטרדת ושהרבה עובר עלי כרגע.
מתן: מה קורה שיר?"
אני:" אני מבולבלת.."
מתן:" אני רואה.. מה יש?"
אני:" מתן... אני חושבת שלא שכחתי לגמרי מאורן.."
לקח לו איזה שנייה או שתיים להגיב.. " אני יודע.."
" שיר זה היה צפוי.. הכל קרה מהר מדי ולא היה לך זמן לשכוח אותו.. בגלל זה כ"כ דאגתי."
אני:" ואני לא יודעת מה לעשות עכשיו.."
מתן:" מה זאת אומרת.?"
אני:" יש אותך. ויש אותו והכל מבלבל "
מתן:" שיר את לא יכולה להיות עם אף אחר אם את עוד מרגישה אליו דברים.
ואני חושב שאת אוהבת אותו.. אני די בטוח למען האמת"
שתקתי. " ובגלל זה כנראה פחדתי ממנו ושמרתי עליך שלא תתקרבי אליו
והתעצבנתי שמיכל אמרה לי שאת רוצה אותו "
אני:"אז מה עכשיו? אני אמורה ליהיות רווקה ממורמרת עד שאני אשכח אותו?"
מתן:" חח מצחיקה.. למה שלא תהיו ביחד וזהו?"
לשמוע את מתן אומר לי את זה, זה היה שיא, זה אורן שהוא מדבר עליו כרגע. הוא שונא אותו.
אני: " חייזרים! תחזירו את המתן שאני מכירה!"
הוא התחיל לצחוק ואני איתו.
מתן:" לא באמת שיר אני ואת כבר לא נחזור את זה שנינו יודעים את אוהבת את אורן.
אז את צריכה ליהיות עם אורן.. פשוט אל תחשבי על מה שהיה תתחילו מחדש."
ישר חיבקתי אותו הוא היה כ"כ חשוב לי בזמן אחר יכולנו להיות זוג מדהים.
מתן:" ואם את צריכה לדבר עם מישהו אני פה.. " הוא חייך אליי. יותר מדהים ממנו אין.
אני:" אוי פאק אין לי איך לחזור הביתה.."
מתן: "אז תשני פה אולי את יודעת אני יאנוס אותך בלילה אבל את תתגברי."
אני:" חח נו מתן! ההורים שלי יתחרפנו.. "
מתן:" תגידי להם שאת ישנה אצל נועה או ליטל.. "
אני:" טוב שנייה אבל תהיה בשקט..!"
-
...:" הלו.."
אני:" היי אבא."
...:" היי איפה את?"
אני:" אצל נועה. אני ישנה אצלה היום פשוט היא במצב רוח לא משהו"
...:" טוב בסדר אז אני ואמא עלינו לישון לילה טוב"
אני:" לילה טוב.."

-
אני:" זהו.. " חייכתי.
מתן:" יופי אז לארגן לך בגדים או שאת מעוניינת להישאר בג'ינס? " הוא חייך.
אני:" אני אלך לבחור.. " תמיד אהבתי לחטט לו בארון, הוא היה מסודר וזה הצחיק אותי
היו מצבים שהארון שלו היה נראה בהרבה יותר טוב משלי.
נכנסתי לשירותים והחלפתי לטרנינג חמים.
כשיצאתי מתן בדיוק החליף חולצה
אני:" אופס.. " צחקקתי.
מתן:" עשית את זה בכוונה אני יודע.. שובבה"
אני:" אי! אני ארביץ לך תזהר! "
מתן:" כן נראה אותך!" התחלנו ללכת מכות כמו שני מפגרים
תמיד הוא היה מנצח אותי אבל זה היה כיף.
הרגיש לי מוזר לא לנשק אותו ולא לחבק אותו ולא להגיד לו כמה אני אוהבת אותו
אבל בסופו של דבר זה לטובה הרי שנינו יודעים שאי אפשר להמשיך בקשר הזה.
נכנסו למיטה דיברנו כמה דקות, הוא שאל אותי מה אני מתכוונת לעשות בקשר לאורן
" אני חושבת שאני אלך אליו מחר.. "
מתן:" זה רעיון טוב." הוא חייך..
איך הוא מסוגל לדבר על אורן ועליי כאילו אנחנו זוג שעד לפני כמה זמן אני והוא היינו ביחד.
הוא היה פשוט מדהים וזה הרג אותי למה הוא לא יכל לבוא בזמן אחר..
נרדמנו.
-
אורן שכב על המיטה שלו מתהפך מצד לצד, חושב רק על שיר ולא מבין מה יהיה עכשיו.
הוא רצה לדבר איתה הוא לא יכל לשכוח את מה שהיה כאן בערב.
הוא חייג את המספר שלה מהר, את המספר שהוא כבר למד להכיר בעל פה.
-
***צלצול***
מתן התעורר מצלצול הטלפון שיר עדיין ישנה, הוא בקושי ראה מה כתוב על הצג
וענה לטלפון.
מתן:" הלו?" ענה בקול ישנוני.
אורן ניתק, ' היא איתו... מה חשבתי לעצמי.'

=למחרת=
אני:" ממ בוקר טוב!"
אמרתי בעוד שאני מותחת את הידיים לצדדים ומתמתחת.
מתן:" רק תיזהרי לא להרביץ לי כן? את וההתמתחויות שלך.."
אני:" יאו מה השעה?"
מתן:" 10 וחצי.."
אני:" פאק זה הפעם השלישית השבוע שאני לא באה לבית ספר.."
מתן:" נו בסדר זה לא יהרוג אותך.."
אני:" בטח שכן יש לי בגרות עוד פחות משבועיים." עיקמתי פרצוף
מתן:" יהיה בסדר את רוצה להמשיך להתלונן או שנלך לאכול למה אני גווע?"
אני:" ממ אוקי " חייכתי אליו.
נהנתי איתו כ"כ, הוא הצחיק אותי.
החלטתי ללכת לאורן בצהריים להסדיר את העניין בייננו.
רק מלחשוב על זה ונהיו לי פרפרים, עכשיו שאני יודעת מה אני רוצה מעצמי.

-
נועה:" אורן חכה שנייה!" היא רצה בעקבותיו במסדרונות בית הספר.
אורן:" מה נועה?" הוא שאל בעצבים
נועה:" מה יש לך? כולה רציתי לשאול איך אתה ושיר?"
אורן:" תשאלי את מתן הוא בטח יודע.."
נועה:" מה על מה אתה מדבר שיר ומתן לא מדברים.."
אורן:" אה כן? אז למה הוא ענה לטלפון שלה אתמול ב1 בלילה?"
נועה שתקה היא נשארה במקום בעוד שאורן התרחק.
'פאק..'
היא הלכה לכיתה וסיפרה לליטל.

-
אני:" טוב אני חייבת לחזור הביתה.. "
ההבעה שעל מתן השתנתה עם כל המצב הרוח הטוב שהיה לו הוא ידע שהיא הולכת לאורן.
שהיא ואורן הולכים לחזור וזה כאב לו למרות שהוא ידע שזה יעשה לה טוב... הוא אהב אותה.
מתן:" אוקי מאמי. שמרי על קשר הא? "
אני:" ברור.. ומתן, תודה באמת אני לא יודעת..."
מתן:" שש אני יודע אני יודע עכשיו לכי.."
אני:" אתה מגרש אותי?" הרבצתי לו " חצוף!"
מתן:" חח " הוא שם לי את התיק על הגב נתן לי נשיקה ארוכה על הלחי.
ואז יצאתי מהבית והלכתי לעבר התחנה.
הרגשתי עצוב קצת אבל שמחתי שזה ניגמר ככה ברוח טובה שאנחנו נשארים ידידים.
הוא בן אדם מדהים ואני בטוחה שהוא יימצא מישהי בקרוב.


חזרתי הביתה הנחתי את התיק ליד הדלת ורצתי במדרגות לחדר.
הוצאתי בגדים מהארון ונכנסתי להתקלח מהר, רציתי להפתיע את אורן איך שהוא חוזר מבית ספר.
אחרי 10 דקות של מקלחת נעימה יצאתי והתחלתי להתארגן.
אספתי את השיער הרטוב לקוקו גבוה לא התחשק לי לסדר אותו שמתי סומק ויצאתי מהבית.
ב1 כבר הגעתי לבית של אורן, אמא שלו הייתה בבית הופתעה לראות אותי.
...:" מה שלומך? כמה זמן לא ראינו אותך פה..:
אני:" חח כן באתי לאורן.."
..:" הוא עוד לא חזר מבית ספר.."
אני:" חח אני יודעת רציתי לחכות לו..,
...:" אין בעיה הוא צריך לחזור עוד כמה דקות.."
אני:" אוקי אני אעלה לחדר שלו.."חייכתי ועליתי.
נכנסתי לחדר נזכרתי באתמול איך הייתי בשוק לגמרי לא הבנתי מה הולך.
התיישבתי על המיטה שלו, היה מונח שם הסווצ'ר שלו הסנפתי אותו אליי.
התגעגעתי לריח שלו התגעגעתי אליו, לא תיארתי לעצמי שאני אהיה במצב הזה שוב.
הייתי בטוחה שאני אהיה עם מתן וזהו, כנראה החיים מתכננים לי תוכניות אחרות.
נשכבתי על המיטה שלו ראיתי טלוויזיה חיכיתי שהוא יבוא אבל עברה חצי שעה מאז סיום הבית ספר והוא לא בא.
הרגשתי איך העיניים שלי נעצמות ' ננוח לכמה דקות לא יקרה כלום'

-
..:" אורן שיר למעלה חיכתה לך כבר למעלה משעה."
אורן:" מי? שיר? את בטוחה?"
..:" כן אני בטוחה.. "
הוא עלה במהירות במדרגות פתח את הדלת וראה אותה שכובה על המיטה שלו ישנה.
הוא חייך, התקרב אליה והבעתו השתנתה שנזכר באתמול בלילה שמתן ענה לטלפון שלה.
הוא לא יכל להעיר אותה היא נראתה כל כך שלווה אז הוא רק הסתכל עליה, הסתכל וחייך.
אורן לא יכל להתאפק וליטף את פניה מעט מה שגרם לה להתעורר.

-
התעוררתי וראיתי את אורן מחייך אליי.
אני:" יאו איזה מטומטמת אני נרדמתי נכון?"
אורן:" חח כן קצת." הוא אמר והתיישב לידי.
שפשפתי את עיניי, וסידרתי את הקוקו מחדש.
אורן:" אז.. מה את עושה פה?"
אני:" באתי לדבר איתך.."
אורן:" שיר אני כבר יודע זה בסדר.."
אני:" ממי? אף אחד לא יודע.. "
אורן:" ממתן.."
אני:" מתן דיבר איתך?!?! לא נכון..." הייתי בשוק. מתן הלך ודיבר איתו בשבילי? למה שהוא יעשה דבר כזה?
אורן:" זה בסדר שיר באמת.." ההבעה שלו הייתה שונה משציפיתי.
אני:" חשבתי שתשמח.. לפחות קצת.." אמרתי באכזבה לא ציפיתי שהוא יגיב ככה.
אורן:" לשמוח? למה שאני אהיה שמח שאת ומתן ביחד שוב?"
אני:" מהה? אני לא מבינה מה מתן אמר לך בדיוק?"
אורן:" הוא לא היה צריך להגיד הרבה מספיק שהוא ענה לטלפון שלך ב1 בלילה והבנתי הכל.."
אני:" יאוו.. אורן.. אני ומתן לא ביחד.." התחשק לי לצחוק מהמצב שנוצר.
אורן:" אני לא מבין איבדתי אותך לגמרי."
אני:" תקשיב אחרי שהייתי פה הלכתי למתן הייתי חייבת לדבר איתו הסברתי לו את המצב הקיים והוא הבין..
אבל לא היה לי אוטובוס חזרה אז ישנתי אצלו ידידות נטו, וכנראה אני הייתי רדומה שהתקשרת."
אורן:" מה אמרת לו בדיוק?"
אני:" ש.. אני חושבת שאני עדיין אוהבת אותך." אמרתי והשפלתי את המבט פחדתי כ"כ מהתגובה שלו.
אורן:" את רצינית?"
הנהנתי בראש להסכמה, הוא הרים את הפנים שלי עם היד שלו וחייך אליי.
אני:" אז מה אתה אומר?"
אורן:" מה אני אומר.. ממ בואי נראה.. " הוא אמר ודפק לי נשיקה בקושי נשמתי אבל לא היה לי אכפת.
הפרפרים תקפו אותי צבא שלם, היו לי צמרמורות בכל הגוף.
קשה היה לי לעכל את זה, אני ואורן ביחד שוב.

-
אני:" עוד שתי דקות אבא מקפיץ אותי.. "
...:" אני אוהב אותך."
אני:" גם אני אוהבת אותך, אורן."
ניתקתי את הפלאפון לקחתי את התיק ובתוכו הייתה מגבת גדולה שמן שיזוף פלאפון ומפתחות.
שמתי את המשקפיי שמש עלי ויצאתי.
שמחתי שהקיץ הגיע שוב, חופש גדול.. חופש מהלימודים.
וואו באמת הייתי צריכה את זה הבגרויות הרגו אותי.
אבא לקח אותי...
" את יודעת אמא כבר בחודש הרביעי. נותרו רק עוד חמישה חודשים."
אני:" כן אני לא מאמינה זה עבר בטיל.."
" היום אנחנו הולכים לקחת את התשובות אם זה בן או בת.."
אני:" יאוו תודיעו לי איך שאתם מקבלים את התשובה."
" חח בסדר.."
הגענו לחוף הים אמרתי לאבא שלום ויצאתי מהאוטו.
התחלתי לחפש את כולם עד שהם לא נופפו לי וצעקו לי לא ראיתי אותם.
אני:" שלום.."
אורן:" היי מדהימה.. " הוא נתן לי נשיקה וחייכתי.
אמרתי שלום לנועה נעמה וליטל.
עם עידו עדיין לא דיברתי נועה כן דיברה איתו אני פשוט עדיין לא הייתי מסוגלת.
ידעתי שכואב לו אורן אמר לי שהוא ממש מצטער על כל מה שהיה.
אבל היה לי קשה להסתכל עליו באותה הצורה כמו מקודם.
גם ליטל בכלל לא דיברה איתו.
רועי ונועם חזרו מהים שניהם נוטפים מים.
נועם התיישב ליד נעמה ולא הבנתי מה הולך בניהם, הם צחקקו ולחשו כאילו הם ביחד.
אני:" אז מה נעמה. אתם רוצים לספר לנו משהו?"
נעמה:" חח.. אממ. "
נועם:" אני ונעמה ביחד." עוד לפני שנעמה הספיקה להוציא מילה אחת מהפה.
נועה:" דיי איזה מתוקים!" היא חייכה.. " שירוש שכחתי להגיד לך עידן וערן בדרך לפה.."
אני:" וואלה? יאללה באלגן.."
נועה:" כן אוף התגעגעתי אליו כבר שבוע שלא ראיתי אותו בגלל הצבא המחורבן."
אורן:" מאמי את באה למים?"
אני:" אוקי.."
ליטל:" לכו לכו שניכם.." היא אמרה וכולם צחקו.
הורדתי את הבגדים ונשארתי עם הבגד ים עלי אורן לא הפסיק להסתכל ואני חייכתי.
הלכנו יד ביד לעבר הים עד שאורן הריץ אותי עד למים.
הוא לא הפסיק להתיז עלי והיה לי קר
אני:" חח אורן דיי! קר לי!"
אורן:" אני אחמם אותך " הוא חייך וחיבק אותי.." בואי יותר פנימה.."
הלכנו לממש עמוקים, הוא לא הפסיק לחבק אותי לשנייה.
התנשקנו לנו חח ראינו כמה פנים מסתכלות מסביב אבל לנו לא היה אכפת.
אורן:" אוח כמה שאני אוהב אותך.. "
אני:" כמה?" חייכתי
אורן:" ממ עד השמיים.. לא בעצם עד הירח.. "
אני:" חח ומה עם החזרה?"
אורן:" למי יש כוח לחזור את זה כל זה עדיף להישאר כבר שם.."
צחקתי...
אחרי כמה דקות של גלים מעייפים יצאנו לבחוץ נועה אמרה לי שקיבלתי טלפון מאבא שלי
ידעתי שהבדיקות הגיעו..
חייגתי מהר את המספר כבר מתתי לדעת אם זה בן או בת. רציתי בת כ"כ רציתי בת..
אני:" הלו.."
אבא:" שירוש יש תוצאות.."
אני:" נוו בן או בת?"
אבא:".."
=פרק 2=
אבא:" בת! הולכת להיות לך אחות! "
אני:" יאיאיאי! רציתי אחות!"
אבא:" טוב אנחנו עכשיו יוצאים מהמרפאה תשמרי על עצמך.."
אני:" אוקי אבא יאללה ביי.."

-
נועה:" אחות?!?!? בת?"
אני:" כן!"
צווחתי כמו מטורפת, רציתי אחות. רציתי שזאת תהיה בת.
-
עידו:" ליטל אפשר לדבר איתך דקה?" הוא לחש לי בלי שאף אחד שם לב
ליטל:" לא."
עידו:" בבקשה.."
ליטל:" אמרתי לא."
והיא עברה לשבת ליד נועה.

נועה:" מה יש?"
ליטל: " סתם לא משנה.."
נועה:" עד מתי לא תדברי איתו?"
ליטל:" תמיד.. אני לא רוצה לדבר איתו."
נועה:" על מי את עובדת? טוב זו החלטה שלך.."
אני:" בא לי לעשות משהו! מה עושים?" אמרתי שניגבתי את השיער שלי עם המגבת..
אורן:" מה את רוצה לעשות?"
אני:" בא לי ארטיק, עוד מישהו רוצה?"
עידו:" אני אבוא איתך.."
ישר שיניתי את ההבעה שלי וככה גם ליטל ונועה אורן בעצם כולם..
עידו:" אוקי.. אני לא אבוא איתך.."
אני:" לא.. תבוא.. "
הוא קם ניגב מעליו את החול והצטרף אליי.
בדרך לקיוסק הייתה שתיקה כזאת שאין מה להגיד.
למרות שהייתי מתה לצרוח עליו.
עידו:" אני מחכה.."
אני:" מחכה למה?"
עידו:" שתהרגי אותי שתרביצי לי.. "
אני:" אני לא אצרח עליך ואני לא ארביץ לך אני רק רוצה לדעת למה עשית את זה..."
עידו:" אני לא יודעת טעות של רגע..."
אני:" עידו זו לא טעות של רגע אם המשכת לדבר איתה.."
עידו:" את טועה.. היא כל הזמן ניסתה להציק לי וניסיתי לנפנף אותה"
אני:" אהא.. "
עידו:" את לא מאמינה?"
אני:" לא.. "
עידו:" כל הדיבורים היו באמת סתם דיבורים באוויר.
אהבתי את ליטל ואני עדיין אוהב ואמרתי את זה למור כמה פעמים.. היא פשוט לא קלטה"
אני:" אז מתעלמים ממנה.. מה הקטע?"
עידו:" התעלמתי! אבל היא המשיכה להתקשר ולהתחנן שניפגש.."
אני:" עידו.. אני יכולה לסלוח לך אני יכולה להמשיך לדבר איתך.. אבל מי שלא יכולה להסתכל עליך בפנים זאת ליטל."
עידו:" אני יודע וכל יום במשך 3 חודשים ניסיתי לדבר איתה. לפחות שיחת טלפון אחת והיא כרגיל סיננה זה מייאש"
אני:" פגעת בה. שברת אותה.. איך אפשר לבגוד איך?"
עידו:" לא עשיתי את זה במכוון.. זה פשוט קרה. לא ידעתי מה אני עושה"
אני:" מה אני אגיד לך.."
נכנסנו לקיוסק שישב על החוף, בחרתי לי ארטיק ושילמתי גם עידו קנה לעצמו וחזרנו לכולם.

יותר מאוחר בערב ישבתי עם אמא קצת, היא הראתה לי תצלום חדש של התינוקת.
זה היה פשוט מדהים, היצור הזה שגדל בתוכה.
אחרי זה עליתי למחשב דיברתי קצת עם אורן הוא שלח לי בדיחות מאיזה אתר מפגר.
לא הפסקתי לצחוק המצב בינינו היה מדהים. יותר ממדהים בעצם. פשוט הכל היה טוב.
לא היה אפשר להתלונן על כלום. אני ומתן המשכנו לדבר נשארנו ידידים קרובים.
למרות שאף פעם לא העלנו את נושא אורן ואני יותר מפעם או פעמיים.
עשיתי שיחת ועידה במסן עם ליטל נועה ונעמה.
נעמה:" חח איזה מטומטמת! "
ליטל:" נוו שקט אתן! "
נועה:" וואי בואו נצא היום רק ארבעתנו! מזמן לא יצאנו רק אנחנו בלי בנים.."
ליטל:" לאן נצא?"
אני:" נלך לארומה?"
נעמה:" חח וואלה נשמע מתאים!"
אני:" אז באיזה שעה?"
נועה:" ממ.. 10?"
אני:" סבבה.. אז עכשיו 8 אני עפה לאכול אני אדבר איתכן יותר מאוחר ביי בננות.. "
אמרתי ויצאתי מהשיחה...
אני:" יפה שלי אני הולכת לאכול אני אדבר איתך יותר מאוחר.."
אורן:" אוקי מאמי.. בואי נעשה היום משהו"
אני:" חח אני יוצאת היום עם הבנות מין ערב בנות שכזה.."
אורן:" טוב יפה שלי אז נדבר.."
אני:" ביי בינתיים" אמרתי וניתקתי.
ירדתי למטה אמא מזגה את האוכל לצלחות ואבא הוציא סכו"ם, אני הוצאת את הכוסות וכל השאר.
אמא:" איך היה היום בים?"
אני:" היה כיף.. למרות שממש פחדתי מהמדוזות " אמרתי שאני נוגסת בשניצל.
אבא:" היו הרבה?"
אני:" לא יודעת. אני לא נתקלתי באף מדוזה אבל מאז ומתמיד יש לי פחד מהם.."
אמא:" חח איזו מצחיקה "
אני:" אהה כן שכחתי להגיד לכם.. אני יוצאת היום עם הבנות."
אבא:" לאן עוד פעם? אני כבר לא עומד בקצב.."
אני:" סתם חשבנו נלך לארומה.. מזמן לא יצאנו רק הבנות.."
אבא:" רק תחזרי בשעה סבירה לא כמו שבוע שעבר שחזרת ב5 בבוקר.."
אני:" אבא זה חופש מה ציפית?"
אחרי שסיימתי לאכול עשיתי כלים ועליתי למעלה להתארגן.
שמתי סטרפלס עם קשירה בגב בצבע שחור עם סקיני כהה ונעל עקב אדומה שקניתי לפני שבועיים.
לקחתי פלאפון כסף ומפתח ויצאתי מהבית להיפגש עם נועה..

נועה:" היי מאמי.. "
אני: היי איפה הבנות?"
נועה:" מחכות כבר בטיילת.. "
אני: "אה סבבה"
התחלנו ללכת ברגל לטיילת זה לא היה רחוק מדי ודיברנו בינינו.
מרוב שהשיחה הייתה מעניינת לא שמנו לב שהגענו..
ליטל:" הנה הן!"
ראיתי את ליטל מנופפת ביד, הן עמדו מחוץ לארומה מחכות לנו.
התקרבנו אליהן ונכנסנו יחד, המקום היה די מלא כמעט ולא היו שולחנות ריקים.
תפסנו לנו מקום ובחרנו מה כל אחת לוקחת, אני לא הייתי רעבה אז הזמנתי לי אייס קפה.
העברנו מלא צחוקים נעמה סיפרה לנו בפירוט מלא עליה ועל נועם.
וליטל סיפרה שעידו לא מפסיק לשגע אותה, ידעתי שהיא רוצה לדבר איתו הייתי בטוחה.
אבל היא החזיקה את עצמה, פחדה להיפגע והבנתי אותה זה ממש לא קל.
משום מקום ניגשו אלינו חבורת בנים והתחילו איתנו.
ממ מיד אמרתי שיש לי חבר ואותי הם עזבו אבל את ליטל תפס שם מישהו
שנראה די טוב, הצענו להם להצטרף אלינו. והם באמת הצטרפו לשולחן.
הם התגלו כממש חמודים, מסתבר שהם גרים בחולון והם מכירים את מתן.
בשעה 11 וחצי התקפלנו מהארומה גם הבנים באו בעקבותינו.
אני:" יאו בואו נלך לים.. " אמרתי לנועה בזמן שאנחנו הולכות על הטיילת..
נועה:" נשמע מעולה.. יאללה.. "
הבנים הצטרפו אלינו, שהגענו לחולות הורדתי את העקבים ופשוט הלכתי יחפה.
לקחנו כסאות מאחד החופים וישבנו עליהם וסתם העברנו שיחות מעניינות.
היו מלא זוגות שעברו בחוף נתקלתי בלפחות 4, זה עשה לי געגועים לאורן למרות שראיתי אותו רק בבוקר.
בשעה 1 וחצי התקפלנו היה ממש נחמד איתם, הם היו מצחיקים כאלה לא כבדים.
ליטל:" חח יאו איזה חמוד.. "
נועה:" איך קראו לו?"
ליטל:" ליאור.. דיי הוא כזה חתיך"
התפצלנו בצומת אני ונועה הלכנו לצד אחד וליטל ונעמה הלכו לצד אחר.
הגיעה נקודה שנפרדתי מנועה והלכתי לבד עד הבית.
נכנסתי לבית בשקט בשקט לא רציתי להעיר אף אחד, עליתי לחדר.
הורדתי את העקבים הרגליים שלי כאבו בטירוף, החלפתי לבוקסר וגופיה ונכנסתי למיטה.
ראיתי טלוויזיה עד שנרדמתי.
למחרת התעוררתי בבוקר יותר נכון צהריים, 12 וחצי..
חופש מותר לי וחוצמזה שלא היה משהו מעניין לעשות.
קמתי לבית ריק כמובן אמא ואבא היו בעבודה למרות שאמא התחילה לחזור קצת יותר מוקדם ב3 היא הייתה כבר בבית
איך שבאתי לקחת שלוק מהכוס נס שהכנתי לי קיבלתי צלצול, רצתי את כל המדרגות לדעת מי מתקשר
זה היה אורן:
אני:" בוקר טוב "
אורן:" אוו בוקר טוב.. איך היה אתמול מאמי?"
אני:" היה נחמד.. ומצחיק כמו תמיד".." תגיד בא לך לבוא אליי? אני לבד פה"
אורן:" וואלה בדיוק תפסת אותי לא עושה כלום אז אני אתארגן ויבוא"
אני:" טוב מאמי אני מחכה לך פה."
אורן" טוב יפה שלי נפגש.. "
הוא אמר וניתק.
בזמן הזה סידרתי קצת את הבית, עשיתי כלים וטיאטאתי לא רציתי להעמיס על אמא שלי
שבמילא מגיעה עייפה אז להוסיף עליה גם את צרות הבית?:/
אחרי כ- 20 דקות אורן הגיע פשוט קפצתי עליו ונתתי לו נשיקה " וואו עד כדי כך את מתגעגעת אלי? "
הוא חייך אליי, כל כך אהבתי את החיוך הזה שלו.
עלינו למעלה וראינו טלוויזיה ודיברנו על כל מיני שטויות.
" היא לא תסלח לו.. היא בכלל לא בכיוון"
אורן:" היא תסלח לו בסוף היא תסלח לו היא אוהבת אותו לא?"
אני:" אורן מזה קשור ליטל נורא אהבה אותו אבל הוא פגע בה ממש.. הם לא חוזרים"
אורן:" הם יחזרו"
אני:" אתה חי בסרט"
אני:" אני חי בסרט הא?" הוא התחיל לדגדג אותי והתפתלתי ולא הספקתי לצחוק ולצעוק לו שיפסיק!
הוא היה מעליי חצי צוחק חצי מחייך, התקרב עוד טיפה ונישק אותי נשיקה עדינה עדינה אבל גרמה לי להרגיש המון.
מהר מאוד העניינים התפתחו החולצה שלי הייתה זרוקה איפה שהוא על הרצפה
" החולצה הזאת שלך נורא יפה אתה יודע?"
אורן:" ממ כן.."
אני:" אתה יודע מה יהיה עוד יותר טוב?"
אורן:" מה?"
אני:" אם היא תהיה ליד החולצה שלי על הרצפה" הוא חייך אליי חיוך שובב ומהר מאוד גם החולצה שלו עפה.
היינו בשלנו נהנים מכל ליטוף ומגע אחד של השני פתאום נפתחה הדלת..

=)
פרק אחרון וסוגר לסיפור "ליל קיץ".

אני:" אם היא תהיה ליד החולצה שלי על הרצפה" הוא חייך אליי חיוך שובב ומהר מאוד גם החולצה שלו עפה.
היינו בשלנו נהנים מכל ליטוף ומגע אחד של השני פתאום נפתחה הדלת..


פרק סוגר של הסיפור.

אמא שלי נעמדה בפתח הדלת, בחלומות בעצם בסיוטים הכי פרועים שלי לא הייתי מדמיינת את אמא שלי עומדת בקצה החדר שאני בלי חולצה וגבר שוכב מעליי.
הייתי חסרת מילים לא יכולתי להוציא הגה מהפה, וכנראה שגם היא לא. כי היא רק נעמדה שם אמא שלי, בלי תזוזה עדיין עם היד על הידית ובוהה בי ובאורן.
" שיר, תקומי תתלבשי ותרדי למטה אני רוצה לדבר איתך" היא אמרה בטון קר וחסר הבעה.
מיד לאחר מכן היא סגרה את הדלת אני עדיין ניסיתי לעקל את מה שהלך פה כרגע.
אורן מיד קם, " אני לא נכנס לבית שלך יותר פשוט לא."
אני:" יאו שיט שיט. אני לא מאמינה שזה קרה הרגע, אתה קולט מה קרה? אמא שלי ראתה הכל!"
אורן:" פאק! טוב יפה שלי לכי דברי איתה תסבירי לה שזה סתם היה לא משהו רציני " אורן היה לחוץ אפילו יותר ממני. הוא מיד התלבש לקח את הדברים שלו וירד למטה במהירות.
גם אני התלבשתי, כל רגע היה נורא מהשני. קלטתי מה אמא שלי ראתה... עדיין בקושי דיברתי על הדברים האלה עם אמא שלי וגם שדיברתי לא סיפרתי לה מה אני עושה ולא עושה מה הולך איתי בכלל.
ופתאום היא ראתה הכל. התחשק לי שהאדמה תבלע אותי פשוט.
ירדתי למטה ממש בחשש. רק אמא הייתה ואבא היה בחדר שינה עם אחותי הקטנה.
התיישבתי על הספה, לא יכולתי להסתכל לה בעיניים...
אמא:: שיר..."


ליטל ישבה בחדרה מעבירה ערוצים בטלוויזיה לא היה שום דבר מעניין.
לפתע צלצל הטלפון, ראתה על הצג עידו שוב הבטן התכווצה שוב הפרפרים עלו היא עדיין אוהבת אותו.
למרבה ההפתעה של עידו הפעם היא ענתה, היא לא יכלה יותר לסנן אותו ככה.
אולי היא פחדה שהוא יפסיק להתקשר, שיתייאש.
עידו:" ליטל?"
ליטל:" זה הטלפון שלי לא?"
עידו:" ליטל אני אוהב אותך אני עשיתי טעות.. אני יחזור על זה עוד 200 פעם רק תפנימי את זה אני מתחנן!"
הוא אמר לה את המשפט הזה כל כך הרבה פעמים, אבל היה לה קשה להאמין לו. הבגידה שלו שברה את האמון שלה בו לגמרי. היא לא הייתה מסוגלת...
ליטל:"עידו אני מתחננת קשה לי ככה, תפסיק להכביד עלי עם כל השיחות האלה..."
עידו:" אני לא יכול להפסיק, יפה שלי... אני אוהב אותך דיי עבר כל כך הרבה זמן.. "
ליטל:" יופי אז אם עבר כל כך מלא זמן אז זה משנה את מה שעשית? זה הופך את הבגידה לדבר טוב?!"
עידו:" לא! אבל.. את חייבת להקשיב לי..."
ליטל:" אני מקשיבה לך!"
עידו:" לא ככה.. בטלפון, בואי נפגש בבקשה..."

אמא:"שיר... אני לא טיפשה את כבר ילדה גדולה ואורן חבר שלך כבר הרבה זמן.. אני רק רוצה לדעת אם אתם נזהרים.."
אני:" אמא, לא שכבתי איתו.."
אמא:" אה אוקי" יכולתי לראות על אמא שלי שהיא נשמה לרווחה, כאילו נרגעה. אני יכולה להבין אותה קשה נורא לראות איך הבת שלה שתמיד תשאר התינוקת בשבילה גודלת ומתבגרת.
אחרי השיחה הנורא מביישת עם אמא, התקשרתי לאורן רציתי להרגיע אותו קצת.
אורן:" יפה שלי."
אני:" מה נשמע?"
אורן:" אני לא מתקרב לבית שלך יותר.. איך הלכה השיחה?"
אני:"אויש תרגע, דיברנו על כל מה שהולך למרבה ההפתעה היא לקחה את זה סבבה."
אורן:" אני עדיין לא בא יותר."
אני:" חח אורן!, אני לא שואלת אותך... "
עידו עמד בפתח חדרה של ליטל, היא כל כך התרגשה לראות אותו. גם אחרי כל הפרידה שלהם היא עדיין אהבה אותו.
ליטל:" אני מקשיבה"
עידו:" ליטל אני ממש מצטער על מה שעשיתי, אני מצטער כל יום על זה. את חייבת להבין אותי, את חייבת לקלוט שאני אוהב אותך שזה ממש לא היה משמעותי בשבילי ושהיא כל הזמן חפרה לי."
ליטל:" עידו היה לך חלק גדול בזה, אתה לא יכול להאשים אותה בהכל אתה בגדת בי עידו אתה קולט? איך אני יכולה להאמין לך שוב? לסמוך עליך? איך אפשר?"
עידו:" ליטל האמון יחזור לאט לאט.. אבל זה חייב להתחיל מאיפה שהוא.. אל תוותרי עלי. בבקשה. את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, אני כל כך טיפש את יכולה להיות הכי בטוחה בעולם שאני בחיים לא אעשה דבר כזה שוב אני לא אסכן את כל מה שיש לי איתך.. ליטל.. יפה שלי.." הוא התקרב אליה, מנסה לגרום לה להבין כמה הוא אוהב אותה, כמה הוא מצטער על מה שהוא עשה.. והיא, שלא יכלה יותר להיות כל כך אדישה לכל המאורע המרגש הזה נסחפה איתו לנשיקה
-
נועה הייתי אצלי בחדר, חיטטה לי בפלאפון כמובן בהודעות.. אנחנו תמיד מחטטות אחת לשנייה בפלאפונים..
נועה:" וואי כאילו יש לך רק הודעות מאורן בפלאפון הוא הבן היחיד! וכמובן אני וליטל קצת.."
אני:" חח נו ברור מה חשבת.."
נועה:" לא נכון זה אף פעם לא היה ככה, כאילו רוב ההודעות היו ממנו אבל תמיד היו לך הודעות מעוד בנים."
אני:" וזה תמיד גרם לצרות.. אני ואורן סיכמנו שזה רק אני והוא בלי הרבה ידידים ושטויות חוץ מחברים ממש קרובים.."
נועה:" זה לא חונק אותך?"
אני:" ממש לא, זה מה שאני צריכה. אחרת סתם הבנות אצלו גומרות לריבים והבנים אצלי גורמים לריבים אז למה צריך אותם? אורן הוא הדבר הכי חשוב לי בחיים. ואני לא אסכן יותר את הקשר הזה."
נועה:" מבינה אותך לגמרי.."


אז הימים עברו, חודשיים בעצם. הקשר שלי עם אורן היה מדהים היינו רק אני והוא בתוך הקשר.
לא היו בנות מסביב לא היו בנים מסביב, זה מה שהיינו צריכים בעצם.
אני כל כך אוהבת אותו!
ליטל ועידו חזרו להיות ביחד, הקשר שלהם מדהים מתמיד.
כל כך טוב לראות את החיוך חוזר לפנים של ליטל, היא שוב קורנת וגם עידו היה כולו ממורמר בתקופה שהוא וליטל נפרדו, ראו שהוא מצטער.

נועה וערן סיימו סופית את הקשר שלהם, למרות שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה היא לא יכלה לסמוך עליו שוב, להאמין למילים שיוצאות לו מהפה. לא היה בסיס לקשר הזה.
בהתחלה היה לה ממש קשה אבל אני וליטל היינו שם כדי לעזור לה.
אחרי כמה זמן היא כבר התרגלה מחדש למציאות וחזרה להיות הנועה שאני מכירה והתחילה לצאת עם בנים.
החיים שלי כרגע מדהימים, אני מרגישה שהכל טוב.. שאין שום דבר רע וכמובן שאני לא רוצה לפתוח את הפה.
אבל כרגע, לא הייתי רוצה ששום דבר ישתנה שליטל ונועה יהיו כאן תמיד שהמשפחה תמשיך להיות כמו שהיא, ושאורן, אורן המדהים שלי שלא יקרה דבר שישנה את הקשר המדהים שיש לנו כרגע כי למרות כל המכשולים שעברנו שנינו החל מהילה, מיכל ועוד כמה נפשות על הדרך ולמרות הקשרים שהיו לנו באמצע למרות כל זה, אף פעם לא הפסקנו לאהוב אחד את השני ובזה נמדדת אהבה אמיתית.

הסוף.