אם לנמלים היו רגשות ומחשבות מה הם היו חושבים כשהיו רואים אותי מעליהם?

אני חושבת שזה יהיה משהו כמו:
"היי תחכי לי עוד לא סיימתי לאסוף את הגרגיר שרציתי"
"אבל זה כבד לי, אני לא רגילה לסחוב כאלה משאות כבדים תקראי למישהי שתעזור לך"
"אין לנו זמן בואי נסחוב ביחד, תעזבי את הגרגיר הקטן שלך ותבואי לכיוון שלי"
"רגע תיזהרי יש כאן בן אדם"
"את חושבת שהם באמת רעים כמו שמספרים? אמא תמיד אומרת שצריך להיזהר מהם ומספרת בלי סוף על היום שהשמידו להם את הבית החדש, את חושבת שהם באמת התכוונו לעשות את זה? הם לא נראים כאלה רעים, תמיד רציתי חבר שהוא בן אדם"
"תגידי לי השתגעת? בואי מהר לכיוון שלי ותעזבי הכול! הוא יהרוג אותך או יברח ואני מקווה בשבילך שהוא יסתפק רק בזה ולא ימחץ אותך למוות או משהו"
"את חושבת שהילדה הקטנה הזאת אכזרית? תראי איזה מתוקה היא, שתי קוקיות ואף פונפון אדמדם, את חושבת שנוכל להיות חברות טובות? אף פעם לא הייתה לי חברה אמיתית"
"טוב דיי תפסיקי עם השטויות,בואי עכשיו"
"לא, אני רוצה פעם אחת שיאהבו אותי"
"המלכה תכעס עלייך מאוד, ואת צריכה לבוא ולמצוא חברות מהמין שלך, בני אדם לא יכולים להיות חברים שלנו!"
"לא!! היא חברה שלי, אני בטוחה שהיא אוהבת אותי!!"
אבל הילדה הקטנה עם הקוקיות והאף הפונפוני דרכה עליה וכך הסיפור בעצם נגמר :(

אמלה אני בוכה מאיך שהפכתי את זה לסיפור טראגי ולדו שיח שלא מעניין אף אחד

אבל לשאלתך כדי שלא ימחקו-
בניגוד לאמונה הנפוצה, חרקים לא רואים את העולם במעין קליידוסקופ המורכב מתמונות קטנות רבות ודומות, אלא בצורה דומה למדי לזו שבה אנחנו רואים. אפשר לחשוב על העיניות, כמו גם על התאים קולטי האור בעיניים שלנו, כעל פיקסלים בתמונת מחשב, כל אחת מספקת מידע על אזור מסוים בתמונה.
(מקור- ויקיפדיה.)

שואל השאלה:
חחח זה היה ממש חמוד, אבל הם יפחדו מהגודל בעצם?^^

חחיח תודה ואני חושבת שגם, אבל בעיקר מנוכחות של יצור חי אחר שמאיים עליהם

אני לא חושבת שהם יכולים להביט בך אבל אם כן אז פחד מוות

בוודאות שכן, יש להם ריחות מיוחדים שלפיהם הם מזהים לדעתי

שואל השאלה:
אבל מן הסתם יש הבדל ביני לבין חרק אחר שמאיים עליהם לא?^^

שואל השאלה:
אבל תמיד כשאני לידן אני מרגישה ענקית בטירוף חחח^^

אני אגיד לך ברצינות,לנמלים אין חוש ראיה