האם זה הגיוני שמעצבן אותי כשאנשים מודים לאלוהים על הישגים שלי?

כן זה הגיוני

הגיוני שזה מעצבן אותך אבל אין ממש מה לעשות עם זה כל אחד בוחר בחיים אם להאמין או לא

תראה.. בסופו של דבר, ה' נתן לך את היכולת להתעורר בבוקר ונתן לך כוחות, אז זה אמנם נכון שאתה פעלת ועשית דברים, אבל אם לא היית מתעורר חלילה בבוקר, היית יכול לעשות את אותם הדברים? לכן זה לא כל כך הגיוני שתעצבן מזה שמודים לאלוקים.

שואל השאלה:
^אז למה לא מודים גם להורים שלי?
למה לא גם לחיילים ששומרים עלינו?
למה לא גם לבית הספר שנותן לי דפים שבלעדיהם אני לא יכול לעשות כלום?
למה לא גם למורים שלי?
למה לא גם לרופאים שלי?
למה לא גם לחדר הכושר שלי שעוזר לי להישאר בריא?
למה לא גם למדע? (בלי חיסונים, תרופות וטיפולים כולנו לא היינו שורדים עד גיל 30)
למה לא גם לחמאס, שלא התקיפו ספציפית אותי? (את בייסיקלי מודה לאלוהים שהוא לא הורג אותך על על יום שהוא לא הורג אותך- איך זה שונה? לא נראה לי שהוא בצורה אקטיבית מחליט שאת תישארי בחיים)
לפי ההיגיון הזה, אפשר להודות למיליון דברים חוץ ממני

מאוד. גם אותי זה מעצבן ממש כשמישהו אומר לי "בעזרת השם אתה תצליח", "ברוך השם" וכו.

להישגים שלי אני מגיע בעצמי. אני הגעתי אליהם. לא אלוהים, אלא אני. אין צורך להביא לדמות מספר פנטזיה קרדיט על משהו שהיא בכלל לא לקחה בו חלק.

שואל השאלה:
''בעזרת השם ננצח במלחמה'' *גולגולת*

בזכות הקב"ה ננצח את המלחמה. לא בעזרת החיילים. רק בזכותו (אימוג'י גולגולת)

כן באמת שכן

כי אלוהים נותן ואלוהים לוקח, תמיד יש לו חלק בהכל גם אם אתה אתאיסט.