תשובה אחת
התורה לא מגלה לנו ולא מפרטת את רגשותיו של אברהם או יצחק, אלא הכל מתואר בזריזות ללא חילופי דברים כמעט."וישכם אברהם בבוקר"
חז"ל משלימים את החסר ומציגים את המאבק הפנימי בנפשו של אברהם כדו שיח בינו ובין השטן, המנסה להניא את אברהם ממילוי צו האל. השטן מציג לאברהם את השאלה המטרידה: "וזקן כמוך ילך ויאבד בן שניתן לו למאה שנה?" ומציג שאלה קשה נוספת: "למחר יאמר לך: שופך דם אתה, ששפכת דמו" - אך אברהם נשאר יציב וחזק, בהחלטתו. ואז, ככלות כל הנימוקים, הפך עצמו השטן לנהר גדול, ומי הנהר הגיעו עד צווארו של אברהם, שפנה לאלוהים: "ריבונו של עולם... אני יחיד ואתה היחיד", והזכיר כי הוא בדרכו למלא ללא עיכוב את הציווי - "ועכשיו באו מים עד נפש. אם אני או יצחק בני טובע - מי יקיים מאמרך? על מי יתייחד שמך?" ותשובת ה' לאברהם - "שעל ידיך יתייחד שמי בעולם", ומיד גער בשטן והפך את הנהר ליבשה. במדרש אגדה זה (ודומיו), השטן הזקן אינו אלא "קול לבו של אברהם", ונימוקיו של השטן הם ספקותיו של אברהם "הקמים... ומתייצבים לעומתו ומשמיעים קולם." זה בכ"ז בנו אהובו ויחידו והלא הבטיח הקב"ה שמהבן הזה יוולדו נכדים ונינים ובני נינים עד "כחול אשר על שפת הים".. אז איך עכשיו תתקיים ההבטחה?
אבל ללא כל היסוס ביום השלישי כשמגיעים ליעד-שוב מגלה אברהם אבינו נחישות ברגע הקשה בחייו ו"ישלח את ידו ויקח את המאכלת..."