20 תשובות
לילה טוב, ראשית כל הסירי דאגה מליבך. גם אני מילדות עד היום הייתי ונשארתי אווטסיידר. השתלבתי לאט לאט.. אני חייב לציין שיש הרבה כמוך ואני דוגמא לזה. יש לי 2 חברים טובים יחידים. ואני לא מאלה שיש שלהם אלף חמש מאות חברים בפייסבוק. את עוד תמצאי הרבה חברות. אל תתפתי לכל הצעה ותמיד תשדרי בתדר "כבדהו וחשדו" חברים לא מוצאים ביום אחד. חברות זו האהבה ללא גבולות בין עם עזרה בעת צרה ועד ללוות לחופה וגם לא עלינו בדברים אחרים.
אמור חז"ל הקדושים כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" (פרקי אבות, ה', ט"ז) תמשיך להיות אופטימית וב"ה things will work out, אווף שוב יצאה לי מגילה, שמחתי לעזור צבי. נ. ב את מוזמנת לפנות אליי בכל שאלה שתרצי.
אם לא היית אחת של תשומת לב, אז אולי פשוט העברת את המסר שאת לא צריכה את זה והאחרים כיבדו אותך עד עכשיו? תנסי להיפתח יותר לאנשים, לדבר על כל מיני דברים ועל דברים אישיים שלך, תיהיי פתוחה וכך יהיו פתוחים איתך ויתחילו להכיר אותך יותר. ואיני מאמינה שאין אף אדם בעולם שאוהב אותך. אני בטוחה שהמשפחה שלך אוהבת אותך, גם אם זה לא נראה ככה לפעמים.
אני אשמח להכיר אותך לידידות, אפשר ללכת לראות סרט מידי פעם, לשבת על איזה קפה, למה לא? בכיף.
כמובן שזה תלוי במיקום שלך בארץ וחוץ מזה שום דבר לא אמור להפריע.
צרי קשר ותראי כמה זה פשוט...
משום מה, אני מתחבר למה שכתבת, וברור לי שאת לא יכולה לכתוב את כל הבעיות האמתיות.

כל אדם זקוק לחום ואהבה, ואין ספק בכך. נראה לי שיש אצלך המון בעיות שלא ייפתרו ביום

אחד, והם אף מורכבות ומסובכות. נראה גם שאת די בפלונטר, ולכן את לא באמת יכולה לפתור

את הבעיות בדרך הקונבנציונאלית (תקני אותי אם אני טועה).

ככל ותרצי לשתף אישית, כדי לנסות כן לתת לך את הייעוץ הכי נכון עבורך, זה המייל:

[email protected]
אחד שמבין
היי,
אני לא יודעת בת כמה את? מאפה? ומה את עושה כרגע בחייך.
זה לא משנה, אני בטוחה שזה לא מעכשיו,
כנראה שעד עכשיו משכת את המצב ופתאום
באמת לראשונה התמודדת עם האמת
שזה מפריע וקשה לך, זה טוב.
עכשיו, הכל תלוי בך!
תקשבי לי ותקשבי לי טוב, אם את רוצה
שיהיה לך חברים יהיו לך!
אם את רוצה שיהיה לך טוב יהיה לך טוב!
חברים אפשר להכיר בכל מקום ותמיד!
קודם כל, תאהבי את עצמך, תערכי שמגיע לך
תפני את כל הכעס שהיה בך ותני לעצמך
ולאחרים לראות אותך.
עבדי על עצמך, על הביטחון, תחייכי!
תתחלי את! ליצור קשר!
השקעי בעצמך, מבחינה חיצונית
תיהיה נקיה תרחי טוב!
זה לא קשור לאך את נראת העיקר
שתראי נקיה ומסודרת.
אל תציגי את עצמך בתחפושות..
אם את קיצונית במראה, הניחי לזה.
תיהיה את! באמת! ואני מבטיחה לך
שזה ישתנה.
הכל ענין של רצון, קחי אתמזה כפרוייקט
זה לא קל אבל מבטיחה לך תוצאות
מופלאות! מנסיון:)
אנונימית
אני לא יודעת בת כמה את אבל אם את מספיק מבוגרת זה הזמן להכיר גבר שיאהב אותך
ויפנק אותך קודם להכרות ואחכ להתמסדות בעזרת ה"
שנית תמיד יש את המשפחה כמו אבא אמא אחים אחיות סבא סבתא דודים דודות שאוהבים אותך אבל לא תמיד מבטאים זאת
עכשיו ראשית כל את צריכה לאהוב את עצמך ולעשות טוב לעצמך
כי אנשים זרים כמו שכנים או חברה או חבר הם לא באמת אוהבים אין היום אהבת אמת
היום אדם לאדם זאב -לכן לא כדאי לצפות ליותר מידי, לעומת זאת
אני ממליצה לך לצאת לטיולים מאורגנים מניסיוני האישי כך הכרתי חברות חברים ואפילו אנשים יותר מבוגרים ממני וכך יצרתי לעצמי מעגל חברתי נעים
אני מציעה לך גם לאמץ כלב - גם תעשי מעשה טוב תעניקי לחיית חסרת אונים בית
וזה גם ימלא אותך אושר, כי כלב זה דבר משמח, הוא קופץ עליך מלקק קשוב כמו אדם הוא חכם יהיה לך פארטנר עם מי לצאת והוא מאד נאמן יותר מאנשים
רוב האנשים פתרו את הבעיות של הבדידות עם בעלי חיים
את יכולה ללכת גם לחוגים ולהכיר אנשים
אני מבינה שכרגע קשה לך מאד את רוצה חיבוק נשיקה לשים על מישהוא את הראש
לשוחח על מה שכואב לך
לכן אם תרצי אני כאן בשבילך, אני ההיתי במצב דומה אזרתי כוחות והתגברתי על הקושי הזה
ומאחלת לך גם הצלחה באהבה אוסם
שלום אנונימית
קראתי את קריאתך והיא נגעה מאוד לליבי. הייתי רוצה להבין יותר איזה סוג עזרה את רוצה לקבל? כי קראתי גם את התשובות שקיבלת ואני חושבת שאותי הן היו מעצבנות. אם גבר - חמוד ככל שיהיה מציע לך היכרות בעוד שאת לא מוצאת תכלית לחי'ים, ושאני לא בטוחה שאולי אחד הגורמים לכך לא היה אחר מאשר - חיפוש אחר חבר/ה וכל התסכול הכרוך בה - הרי שלא זה מה שינחם אותי ואולי גם לא אותך. אני לא פוסלת את ההצעות הנדיבות של (שכחתי) באמת יפה מצידו. ואולי לי עצמי אין משהו אטרקטיבי יותר ממנו להציע לך. מה שברור לי. שאם את לא מוצאת תכלית לחי'ים האלו, הייתי ממליצה לך לחפש כתובת מקצועית שתעזור לך להוציא ולחשוף את המשמעות של החי'ים מתוכך. כי מה שבטוח, גם מבלי להכיר אותך, יש לך המון כוחות ובטח המון כשרונות.
מברכת אותך בליל"ט
dugit
תנסי את זה:

בהצלחה:-)
אני בדיוק במצבך
וואו אני מרגישה בדיוק כמוך. וגם אני חשבתי לרשום כאן שאלה כזאת ובדיוק ראיתי שאת כתבת. לא אהבו אותי אף פעם. ממש מהגן. ואני גם לא מקבלת אהבה בבית. בכל מסגרת שהייתי לא התחברו אליי ואין לי מושג למה. אני מאוד מאוד מזדהה איתך. אני בטוחה שאת. בחורה מקסימה וההפסד הוא של הסביבה שלך. שמפספסים בחורה כמוך... אני כל יום אומרת לעצמי במה אני טובה ואיזה יתרונות וכשרונות יש לי על פני אחרים. נסי את זה. אולי זה יעודד אותך קצת. לגבי התשומת לב הלוואי שהיה לי פתרון. אנחנו באותה סירה...
אף אחד לא אוהב אותי
תראי הרבה אנשים מרגישים כמוך, פה אני מוצאת הרבה הודעות כאלו וגם לי תקופות כאלו. זה מאוד הגיוני שזה חסר לך, כי זה צורך טבעי. לפעמים ההרגשה הזאת מגיעה שדברים אחרים לא מסתדרים ואז זה עוד יותר מציף. העניין הוא שכמו שבעבר לא הרגשת ככה, לא תמיד תרגישי ככה, זה ישתנה.

דבר שני, אני מציעה לראות את התקופה הזו כהזדמנות להכיר את עצמך ולחפש מה גורם לך להרגיש טוב. תנסי לחפש מסגרות שבהן תוכלי להכיר אנשים חדשים ותביטי סביב יכול להיות מאוד שיש אנשים שאת כבר מכירה שאולי תוכלי לנסות להתקרב אליהם מחדש.

אני בטוחה שזה לא לגמרי מדויק שאת אומרת שאין לך אנשים שאוהבים אותך, זה נאמר כי את נמצאת עכשיו במקום כואב אך בוודאי יש לפחות אדם אחד עם לא כמה שאוהבים אותך ואת חשובה להם. משפחה ואפילו אנשים שאולי התרחקו ולא שמרו על קשר, לרוב זה קשור לתקופה שהם עוברים ולא אליך.
לכל אדם נורמלי יש קטעים של בדידות, קושי והתמודדות מול החסרונות של עצמך. זה קשה ולא נעים. קחי את זה על הצד הטוב: מה תרצי לעשות כדי שיהיה לך טוב? אם את רוצה שינוי או שיפור, הגדירי מטרות ועשי אותו בנחישות. אם טוב לך עם עצמך, וודאי שאת לא מאשימה את הסביבה בחסרונותייך. חשבון נפש כשמו כן הוא והשורה התחתונה במשוואת הדימוי העצמי לא תמיד מתאזנת...
בשבילי הליכה ארוכה לבד עם תרמיל בשטח, יומיים- שלושה, תמיד עוזרת להתאזן ולסדר את הראש. מיצאי את הפורמט שמתאים לך וקחי זמן לחשוב. אל תוותרי ואל תתייאשי.
זאת עבודה קשה ליצור ובעיקר לשמור על חברויות. ועד עכשיו לא היה אכפת לך מזה, אבל עכשיו אכפת לך, ועכשיו את מתחילה להשקיע. ובטוחה שתצליחי.

ואם יהיו לך התלבטויות, דילמות, בעיות או שאלות בנושא הזה (של האם זה התנהגות של חבר אמיתי, או מה לעשות בנסיבות מיוחדות) אנחנו פה.
היי יקירתי.
בני אדם הם חיה חברתית, וצריכים חברים - אפילו ברמה הפיזיולוגית.
אם אין לנו חברים אנחנו חווים בדידות, וגם פחד.
זה בסדר להצטרך חברה. כולנו צריכים מי שיאהב אותנו.
זה טוב שאת רואה את זה - כי עכשיו את יכולה לשנות.
את נשמעת בן אדם מאוד חכם, מאוד מודע, מאוד אכפתי,
ואני בטוחה שהרבה אנשים ישמחו אם תתקרבי אליהם,
ותאפשרי להתקרב אליך.
זה משהו נרכש ונלמד, בכל גיל שהוא.
למי שיש מזל - למד את זה בגן.
רוב האנשים רוכשים כישורים חברתיים בגיל יותר מאוחר.
בהצלחה,
מיכל רון - פסיכולוגיה אלטרנטיבית
אשמח להכיר אותך!
[email protected]
אולי נקים רשת לבודדים? זה יהיה נחמד שכל אחד יוכל לשפוך את כל העצבות והבדידות שהוא צבר, כל אחד יוכל לתרום מיכולותיו ודעותיו וככה כל הבודדים יהיו חברים ויהיה להם קשר אחד עם השני, כי סה"כ כשידוע שהרשת היא של בודדים כל המשתתפים מבינים מה עובר על כל אחד בגלל הבדידות שלהם כי באיזשהו מקום הם כבר חוו את זה.
רק צריך מישהו שיצליח לבצע את הרעיון הזה מבחינה מעשית.
את יכולה להכנס איתי לאישי כדי להמשיך להגות ברעיון ההולך ונרקם
אשמח שנהיה ידידים דברי איתי ;)
אנונימי
בואי לפרטי
100% חרדה חברתית
אנונימי
כנראה שאת מרגישה שלאחרים לא איכפת ממך, אבל זה לא נכון, ההרגשה הזאת שלך מוטעת, תראי כמה כאן ענו לך ולכמה אנשים איכפת ממך, רואה? בנוסף את תמיד יכולה להכיר אנשים נוספים חדשים שהם חברים/חברות שיהיה להם איכפת ממך. את יכולה גם לדבר איתי בפרטי.