9 תשובות
אני אותו דבר רק בלי הקטע של הילדות מציאות לי להסתובב איתן... אם באמת קוראות לך תלכי תשתחררי תכירי אותן הן יבינו אותך
אנונימית
אני כל כך מזדהה, רק שאצלי 7 שנים
מכיתה ו עד סוף כיתה יב אף פעם לא באמת היו לי חברים שרצו שאהיה בסביבתם, זה תמיד היה רק אני שנדחף. ברגע שהבנתי את זה ברגע שהפסקתי להופיע פשוט הפסיקו לתקשר איתי. סיימתי כיתה יב לבד לגמרי ולא הלכתי בגלל זה לפרום גם
מכיתה ו עד סוף כיתה יב אף פעם לא באמת היו לי חברים שרצו שאהיה בסביבתם, זה תמיד היה רק אני שנדחף. ברגע שהבנתי את זה ברגע שהפסקתי להופיע פשוט הפסיקו לתקשר איתי. סיימתי כיתה יב לבד לגמרי ולא הלכתי בגלל זה לפרום גם
אני מבינה אותך אבל תביני שאם אנשים רוצים להיות בחברתך אז הם רוצים להיות איתך. אין לך מה לפחד מזה, ככה מכירים אנשים... מתחילים להיות איתם כן אולי בהתחלה קצת יהיה קשה ולא תמצאו על מה לדבר אבל ככה מתחברים וככה מכירים ומחזקים קשרים.
תנסי ללכת לאותן בנות בבית ספר ולהיות איתן בהפסקות, זה גם הרבה יותר נחמד מלהיות לבד, וכן זה מלחיץ ברור אבל תדעי שאין לך מה לפחד כי הן רוצות להיות איתך, הן יזמו איתך דברים ואף פעם לא מאוחר מידי לתקן ולענות לבקשה שלהן אז תנסי להיות איתן בהפסקה וכל פעם תעשי עוד צעד
תנסי ללכת לאותן בנות בבית ספר ולהיות איתן בהפסקות, זה גם הרבה יותר נחמד מלהיות לבד, וכן זה מלחיץ ברור אבל תדעי שאין לך מה לפחד כי הן רוצות להיות איתך, הן יזמו איתך דברים ואף פעם לא מאוחר מידי לתקן ולענות לבקשה שלהן אז תנסי להיות איתן בהפסקה וכל פעם תעשי עוד צעד
תפסיקי לתת לעבר שלך לקבוע את העתיד,
אני מבין חרטות,
אבל צריך להמשיך, צריך לנסות,
תצאי, תחווי קצת עולם, את תגיעי לגיל 25 די מהר, ולא תעשי שום דבר עד אז ככה. וזה קשה להתחיל כשהמון מסביבך כבר מנוסים בכל כך הרבה דברים שאת לא.
תמשיכי לנסות, תהיי מוכנה לפגיעה, אל תמנעי ממנה לחלוטין, לא כל הקשרים שלך יהיו טובים אין מה לעשות.
ואת לא היחידה עם הצרות האלו.
אני מבין חרטות,
אבל צריך להמשיך, צריך לנסות,
תצאי, תחווי קצת עולם, את תגיעי לגיל 25 די מהר, ולא תעשי שום דבר עד אז ככה. וזה קשה להתחיל כשהמון מסביבך כבר מנוסים בכל כך הרבה דברים שאת לא.
תמשיכי לנסות, תהיי מוכנה לפגיעה, אל תמנעי ממנה לחלוטין, לא כל הקשרים שלך יהיו טובים אין מה לעשות.
ואת לא היחידה עם הצרות האלו.
אנונימי
שואל השאלה:
אני איתם בהפסקות כברמ משנה שעברה ואני פשוט עציץ אין לי מה להגיד אף פעם ואני קופאת .
רק בבית עם אחים שלי ואמא שלי אני פתוחה ויש לי מלא על מה לדבר .
עם אבא שלי אני לא מדברת כי הוא מלחיץ אותי כמו אנשים זרים .....
פשוט רע לי רצח ולא משנה כמה אני מנסה זה לא מצליח
אני איתם בהפסקות כברמ משנה שעברה ואני פשוט עציץ אין לי מה להגיד אף פעם ואני קופאת .
רק בבית עם אחים שלי ואמא שלי אני פתוחה ויש לי מלא על מה לדבר .
עם אבא שלי אני לא מדברת כי הוא מלחיץ אותי כמו אנשים זרים .....
פשוט רע לי רצח ולא משנה כמה אני מנסה זה לא מצליח
אנונימית
אני אהיה חבר שלך
הכל בסדר זה הכי כיף שיש גם לי אין 5 שנים חברים
לי אפילו לא הציעו, הבנות שחשבתי שחברות שלי מסתבר שלא.. שרק אני חשבתי ככה כבר איבדתי תקווה
אנונימית
היי לך,
נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו ברגשותייך?
בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו ברגשותייך?
בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: