13 תשובות
לפי הניקוד.
כשמתפללים אומרים את שם ה' אבל כשאומרים סתם פסוק או בשיר, אומרים ה'.
כשמתפללים אומרים את שם ה' אבל כשאומרים סתם פסוק או בשיר, אומרים ה'.
שואל השאלה:
מה ההבדל בניקוד
מה ההבדל בניקוד
אנונימית
זה תמיד אדוני
שואל השאלה:
בשיר למעלות קוראים את זה השם
בשיר למעלות קוראים את זה השם
אנונימית
אמ ממה שאני מכיר לא
שואל השאלה:
אומרים השם ישמורך מכל רע ישמור את נפשך השם ישמור צאתך ובואך..
אומרים השם ישמורך מכל רע ישמור את נפשך השם ישמור צאתך ובואך..
אנונימית
^כן. פה אומרים השם
כשקןראים תהילים, אבל באמת ולא סתם -למשל להצלחת חיילים וכו, אז:
אומרים "אמוני"( ד' במקום המ', פשוט אסור לרשום עם הד').
יש פעמים שאומרים השם, ויש פעמים שאומרים אלוקים( עם ה' אבל אסור לרשום אלוקים עם ה' במקום הק' סתם ככה), ויש פעמים שאומרים אמוני( ד- במקום המ')
אומרים "אמוני"( ד' במקום המ', פשוט אסור לרשום עם הד').
יש פעמים שאומרים השם, ויש פעמים שאומרים אלוקים( עם ה' אבל אסור לרשום אלוקים עם ה' במקום הק' סתם ככה), ויש פעמים שאומרים אמוני( ד- במקום המ')
אנונימית
בשיר למעלות אומרים אדוניי לא השם
כנראה את רגילה להגיד את זה בלי שם השם, אבל כשאני קוראת תהילים אני אומרת אדוניי
בדרך כלל אומרים אדו-ני
בדרך כלל כשיש פעמיים אחד אחרי השני יקוק אומרים קודם כל אדו-ני ואז אלוקים
בדרך כלל כשיש פעמיים אחד אחרי השני יקוק אומרים קודם כל אדו-ני ואז אלוקים
תמיד שכתוב את זה קוראים אדוני
אנונימי
שמו של הקדוש ברוך הוא, הוא אחד מן הדברים הקדושים
ולמעלת שמו אנו נוהגים בו כבוד ולא הוגים אותו בפה, כפי שהוא כתוב.
האותיות שמרכיבות את שם ה' הן: י-ה-ו-ה, (לכן מכנים אותו 'שם הויה', משנים את סדר האותיות) אבל אנחנו הוגים אותן: אֲ-דונָי.
לכן בין אם כתוב אֲ-דונָי ובין אם כתוב י-ה-ו-ה אנחנו נאמר בפה אֲ-דונָי (והוא מכונה שם אדנות).
כאשר קוראים פסוק שלם בתהלים או מכל מקור אחר בתנ"ך, אומרים אֲ-דֹנָי,
אבל אם מצטטים חלק מפסוק, או כותבים פסוק, אנחנו אומרים 'השם', בקיצור כותבים זאת ה'.
מוסיף כאן שלפעמים יש פסוקים בתהלים, או בשאר ספרי התנ"ך, שבהם כתוב שם הויה אבל אנחנו אומרים את המילה אלהים.
איך יודעים?
לפי הניקוד שיש מסביב לאותיות שם הויה.
דוגמה מתהילים פרק סט, פסוק ז:
אַל יֵבֹשׁוּ בִי קוֶֹיךָ אֲדֹנָי יֱהֹוִה צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
את שם ה' הראשון קוראים כפי שהוא כתוב.
את שם ה' השני קוראים אלוהים!
ולמעלת שמו אנו נוהגים בו כבוד ולא הוגים אותו בפה, כפי שהוא כתוב.
האותיות שמרכיבות את שם ה' הן: י-ה-ו-ה, (לכן מכנים אותו 'שם הויה', משנים את סדר האותיות) אבל אנחנו הוגים אותן: אֲ-דונָי.
לכן בין אם כתוב אֲ-דונָי ובין אם כתוב י-ה-ו-ה אנחנו נאמר בפה אֲ-דונָי (והוא מכונה שם אדנות).
כאשר קוראים פסוק שלם בתהלים או מכל מקור אחר בתנ"ך, אומרים אֲ-דֹנָי,
אבל אם מצטטים חלק מפסוק, או כותבים פסוק, אנחנו אומרים 'השם', בקיצור כותבים זאת ה'.
מוסיף כאן שלפעמים יש פסוקים בתהלים, או בשאר ספרי התנ"ך, שבהם כתוב שם הויה אבל אנחנו אומרים את המילה אלהים.
איך יודעים?
לפי הניקוד שיש מסביב לאותיות שם הויה.
דוגמה מתהילים פרק סט, פסוק ז:
אַל יֵבֹשׁוּ בִי קוֶֹיךָ אֲדֹנָי יֱהֹוִה צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
את שם ה' הראשון קוראים כפי שהוא כתוב.
את שם ה' השני קוראים אלוהים!