אני מרגישה שפשוט כואבת לי הנפש

אני מכחישה הרבה מחשבות רעות שעוברות לי בראש בטענה שהן "רק עכשויות וזה לא נכון"

אני מונעת מעצמי לבכות

ואני מפחדת לפתוח את כל הסיפור הזה ובאמת לטפל בזה

אני זוכרת שזה תמיד עזר לי להגיד או לשתף ובאמת כן להתחיל לבכות אבל אני כאילו לא ממש רוצה

ואני מעדיפה להמשיך להמנע מזה

אבל זה כן יגרום לי להרגיש רע

רק שתדעו שזה לא משהו דיכאוני חחח

אני פשוט ממש לא רואה כאופציה לפתוח את זה

אבא שלי בכיף היה עוזר לי כי אני הייתי בוכה לו מלא אבל אני פשוט לא מסוגלת

גם עכשיו אני כותבת את זה ופשוט מונעת ממני לבכות

השאלה שלי היא מה לעשות
וגם אם אפשר קצת תמיכה :)

אני במצב כזה שקרה לי כמה פעמים ואני פשוט חשבתי שאם אני אכחיש אני אמנע את זה