אני מפונה מהבית שלי

היי מאמי אני מבינה אותך אבל תזכרי שזאת תקופה ובסופו של דבר את תחזרי לאכול תאוכל שאת אוהבת ותכלבה שלך ואני הכי מבינה שבעולם מקוה שהכלבה במקום טוב ובסופו של דבר הכל יגמר ושרק נתחזק

"המצב קשה, תרתי משמע סוף מעשה במחשבה תחילה לא עומד בזה זה עומד בי"

אל תדאגי תאמיני לי שאף אחד לא מסתכל עלייך ועל המשקל שלך זה לרוב באמת בראש, זה כנראה כי את מרגישה כרגע פחות בנוח עם עצמך ואני אומרת לך מניסיון לאנשים לא באמת כל כך אכפת
ואת חייבת להשתתף בשגרה הזאת? אין לך אופציה לא להשתתף או אם יש אופציה לנסות משהו אחר במקום?

שואל השאלה:
אני הולכת לבקר אותה בשישי אבל אבא שלי עושה לי רגשות אשמה ומזלזל בזה שאני לא באמת מתגעגעת וממש כואב לי על זה. אני גם ממש לא רוצה ללכת להתנדבות מחר אבל אמא שלי אמרה שהיא תהיה ממש מאוכזבת ממני

שואל השאלה:
ליטרלי אנשים פנו אל ההורים שלי ואמרו להם "הילדה שלך מתנהגת ככה וככה" או "היא לא לבושה כמו שצריך" ו"היא עלתה קצת", אני בקיבוץ ופינו את כולם לאותו מלון גם את האלה שדוחפים את עצמם לתחת של אחרים. אני בוודאות יודעת שחושבים עליי ככה כי אני שומעת את זה מכל מקום

היי אני מבינה לליבך אני גם מפונה וסובלת מכל רגע פה
אולי תנסי להתארח אצל חברים או משפחה?

שואל השאלה:
כל החברים שלי איתי, כבר התפנתי למשפחה פעם אחת אבל המשפחה שלי לא רוצה להעיק ואני כן רוצה להיות קרובה לחברים שלי

אז שיחשבו יאללה מה את שמה עליהם בכלל
אני אישית למדתי להתמודד עם הדברים האלה ובאמת שהשיטה הכי טובה זה פשוט לא להתרגש, לא לקחת ללב. הבנתי שבסופו של דבר אנשים תקועים בתחת של עצמם ויש להם את החיים שלהם ואני לא באמת מעניינת אותם גם אם העירו לי על הגוף או כל דבר אחר שאמור לגרום לי להרגיש רע, עם או בלי כוונה, באמת כל דבר נכנס מהאוזן הראשונה ויוצא מהשנייה. זה גם גרם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי כי למדתי לא להתייחס.
תקשיבי גם לגבי מה שאמרת שתאכזבי את אמא שלך וכזה
סורי אלה החיים באמת אנשים מתאכזבים אנשים נפגעים אין מה לעשות, אני יודעת שזה חשוב להתחשב באחרים ובמיוחד בהורים, אבל אם באמת ממש קשה לך את לדעתי צריכה להסביר לאמא שלך. ובמקרה הכי גרוע אם היא לא תצליח להבין אותך אל תלכי. אז היא תתאכזב אבל היא גם תתגבר.