כמה זה נורא אם אני אפרוש מבית ספר בכיתה י?

אם יש לך שאיפות וחלומות ודברים מעבר לבית ספר שאת רוצה לעשות ויכולה לפתח אז לדעתי לכי על זה

אל תעשי את זה

את לא יכולה להגיד לא מתחשב בנו בזמן שאתה לא עושה כלום, מילא היית לומדת ומתלוננת אבל את גם לא לומדת וגם מתלוננת שונא אנשים כאלה

אגב לגדל ילד זה מעל מיליון שקל, הכסף צריך לבוא מאיפה שהוא

שואל השאלה:
אין לי כלום השאיפה היחידה שלי היא להיות אמא ולהקים משפחה בריאה^^^

תקשיבי אני בדיוק באותו מצב כמוך
אבל זה העתיד שלנו ואני יודעת שאני חייבת קצת לסבול עכשיו שנתיים וחצי מאשר אחר כך כל שאר החיים שלי

אבא שלי עשה את זה גם והוא ממש מצטער דרך אגב הוא יכל להיות מהנדס אבל בקיצור באמת שלא כדאי לך את תצטערי
אבל תעשי מה שטוב לך באמת אם את חושבת שכן אז כי

שואל השאלה:
מה אתה אומר אתה חושב שלא ניסיתי להשקיע כל הזמן הזה? עד כיתה ט הייתי משקיעה ואז ההורים שלי התגרשו וזה שינה אותי לגמרי ונגמרו לי כל הכוחות וכל המוטיבציה השנה^^^^

שואל השאלה:
כל מי שפרש אמר שהוא מצטער על זה והיה צריך להשלים אחרכ אבל באמת שאני לא מסוגלת להמשיך יותר^^

תחכי שנה עד כיתה יא ואז תעשי בגרויות באופן עצמאי

נו אז זה לא הכל משרד החינוך, תנסי לדבר על זה עם מישהו אולי ללכת לפסיכולוג

שואל השאלה:
אבל נגיד עכשיו במלחמה שיקלו עלינו איל אפשר לחזור ככה לשגרה? והלכתי פעם אחת וזה הספיק לי זה ממש לא בשבילי^

אבא שלי השלים אבל הוא הגיע לרמה יותר נמוכה כשהוא יכל להיות מהנדס
אבל אם את לא מצליחה באמת תשקלי את שה קצת או שתחכי שנה אחד ותראי איך זה יהיה

אחת*

תקשיבי אני באמת מבינה אותך אבל אני חושבת שכדאי לך להמשיך לנסות
את לא יודעת מה יהיה בהמשך החיים שלך ואם בסוף תרצי ללכת ללמוד משהו
בסופו של דבר אי אפשר להתקיים בלי כסף וזה לא נכון לדעתי להסתמך על בעל לעתיד שיספק את כל הכסף שאת צריכה כדי לגדל ילדים - זה בסופו של דבר המון המון כסף

לכולם קשה לחזור לשגרה אחרי שהתרגלנו כבר להיות חצי ישנים בזום אבל אין באמת סיבה לא לחזור

תאמיני לי שלכולנו המחשבה הזאת עוברת בראש לפעמים, אבל בואי, לא באמת היית רוצה בגיל 40 להגיד "כן פרשתי מבית ספר בכיתה י" אני בדיוק בגילך, מה עוד נשאר לנו? שנתיים
וזהו
סיימנו עם זה לתמיד
אז תשקיעי את השנתיים האלה תשרדי אותן גם אם קשה קחי הכל בפרופורציות סיימי עם זה וזהו. תעודת בגרות זה בסיסי היום