13 תשובות
הם יצאו לאפטר אי אפשר לדון אותם אולי היו עייפים אולי פחדו שהוא מחבל וברגע שיתקרבו הוא יעשה משהו
לא יודעת איך הראש שלהם פעל באותו רגע
לא יודעת איך הראש שלהם פעל באותו רגע
להדיח אותם מצהל ולא לתת להם לגעת בנשק.
הם עשו טעות חמורה אבל זה לא יעזור להכניס אותם לכלא
הם עשו טעות חמורה אבל זה לא יעזור להכניס אותם לכלא
שואל השאלה:
איך אתה מסתכל על עצמך במראה אחרי שאתה אומר את זה? יובל ניטרל את המחבלים ולאחר מכן זרק את הנשק שלו פתח את המעיל שלו הרים ידיים והתחנן שלא ירו. יש את זה מצולם
איך אתה מסתכל על עצמך במראה אחרי שאתה אומר את זה? יובל ניטרל את המחבלים ולאחר מכן זרק את הנשק שלו פתח את המעיל שלו הרים ידיים והתחנן שלא ירו. יש את זה מצולם
אנונימי
להכניס אותם לכלא הבן אדם זרק תנשק קרע תחולצה כדי להראות שאין עליו כלום וצעק בעברית לא לירות ועדיין הרגו אותו
^אם דיברת עלי אז ראיתי את הסרטון ואמרתי לא דנה אותם הם עשו טעות אבל זה לא התפקיד שלי להגיד מה העונש שלהם צריך להיות
הוא יצא טמבל רצח אבל זה לא היה בכוונה
שואל השאלה:
יצא טמבל? תגיד זה משחק מחשב? מה זה לא בכוונה? הוא גמר לאדם את החיים, לכוון ולירות בנשק על אדם שמתחנן על חיו זה לא משהו שנופל לך מהכיס. על טעיות משלמים.
יצא טמבל? תגיד זה משחק מחשב? מה זה לא בכוונה? הוא גמר לאדם את החיים, לכוון ולירות בנשק על אדם שמתחנן על חיו זה לא משהו שנופל לך מהכיס. על טעיות משלמים.
אנונימי
אוף כואב לי הלב עליו אכשרה הוא זה שניטרל את המחבלים והרגו אותו
שלילה, אני עדיין בשוק מזה.
בסרטון הוא אשכרה זורק את האקדח, שוכב על הרצפה, מרים ידיים וצועק אני יהודי. בסרטון החייל מתלבט ויורה את הכדור הראשון, למרות שיובל ז"ל חטף את הכדור הוא עדיין ממשיך להרים ידיים ומקבל עוד כדור. מזעזע.
יש בצה"ל הוראה שאם הבן אדם מרים ידיים אין לירות בו, פה הבן אדם לא רק הרים ידיים, הוא גם צעק אני יהודי.
חיילים כאלה שלא רואים כלום בעיניים חוץ מלסמן "איקס על הנשק" לא צריכים להיות בצה"ל.
בסרטון הוא אשכרה זורק את האקדח, שוכב על הרצפה, מרים ידיים וצועק אני יהודי. בסרטון החייל מתלבט ויורה את הכדור הראשון, למרות שיובל ז"ל חטף את הכדור הוא עדיין ממשיך להרים ידיים ומקבל עוד כדור. מזעזע.
יש בצה"ל הוראה שאם הבן אדם מרים ידיים אין לירות בו, פה הבן אדם לא רק הרים ידיים, הוא גם צעק אני יהודי.
חיילים כאלה שלא רואים כלום בעיניים חוץ מלסמן "איקס על הנשק" לא צריכים להיות בצה"ל.
שואל השאלה:
אני עדיין בשוק ממה שקרה לו ואני יותר בשוק מזה שאנשים אשכרה מצדיקים את החייל הרעב בצע שכל מה שעניין אותו זה להרוג ערבי ולא חשב לפני שהוא לחץ על ההדק.
כל אדם שהגן על הרוצח של יובל צריך להכניס את עצמו לנעליים של הילדים שלו ולחשוב מה היה אומר אם זה היה קורה לאבא שלי. אנחנו עם שמקדש את החיים ולא את המוות, ורק מה שמעניין אותכם זה מוות.
אני עדיין בשוק ממה שקרה לו ואני יותר בשוק מזה שאנשים אשכרה מצדיקים את החייל הרעב בצע שכל מה שעניין אותו זה להרוג ערבי ולא חשב לפני שהוא לחץ על ההדק.
כל אדם שהגן על הרוצח של יובל צריך להכניס את עצמו לנעליים של הילדים שלו ולחשוב מה היה אומר אם זה היה קורה לאבא שלי. אנחנו עם שמקדש את החיים ולא את המוות, ורק מה שמעניין אותכם זה מוות.
אנונימי
^^^ האינסטינקט הראשון יהיה לירות? אז תירה ברגל פעם אחת או באיבר אחר כדי לראות שהבן אדם לא יכול לפגוע עוד. פה הוא יורה בו כמה פעמים למרות שהוא רואה ושומע את יובל קורא אני יהודי ומרים ידיים.
שואל השאלה:
למה לא להכניס לכלא? החייל שרצח את יובל אמר בראיון אחרי רבע שעה ש"כל חייל חולם על x בנשק". החייל לא חשב הוא רק רצה להרוג. הרס למשפחה וגמר לאדם את החיים.
למה לא להכניס לכלא? החייל שרצח את יובל אמר בראיון אחרי רבע שעה ש"כל חייל חולם על x בנשק". החייל לא חשב הוא רק רצה להרוג. הרס למשפחה וגמר לאדם את החיים.
אנונימי
*ניתוח משפטי לטרגדיה בה חייל מילואים ירה למוות ביובל קסטלמן ז"ל*
מדובר בטרגדיה קשה ומורכבת שמעלה הרבה אמוציות.
נתחיל בכך שלשאלת החזות של החייל היורה לא צריכה להיות שום משמעות ציבורית והיא בכלל לא צריכה להיות מוזכרת.
מעל מץל-20 חיילים נהרגו מאז תחילת המלחמה בדו"צים. כאן ישנו מקרה קשה שגם צולם, בו עולה שאלה של מעבר על הוראות פתיחה באש (ירי לאחר שהאדם לא מהווה סכנה) וטעות בשיקול דעת.
מבחינה משפטית חשוב להבין: אין כאן שאלה של רצח ומי שמעלה את הדיון הזה לא מבין דבר במשפט ועושה זאת כנראה ממניעים אחרים.
במשפט עולה שאלת הכוונה. האם אותו חייל יצא החוצה עם נשק על מנת לרצוח מישהו בכוונה תחילה? עברית רצח צריכה לבסס כוונה ברורה לגרום למותו של אדם.
ברור שהסיטואציה שונה. הוא נקלע לפיגוע, אנשים נרצחו לידו וצעקו "מחבל" ו"פיגוע" לכן כוונתו הייתה להגן.
המשפט הישראלי מתייחס למושג *הגנה עצמית* בצורה מרחיבה, לא רק על עצמך אלא גם על הזולת ואם יוכח שהחייל ירה על מנת להגן על סביבתו הוא יזוכה ובמשפט פלילי צריך להוכיח מעל לכל ספק סביר את העבירה. וכאן יש, איך נאמר, לא רק ספק, אלא כמעט ודאות למעשה שבסיסו כוונה להגנה עצמית (על הזולת).
על פי ניסיון העבר בדרך כלל לא מוגש כתב אישום במקרים כאלה.
במקרים חריגים במיוחד, שיתכן שמדובר במקרה כזה, העבירה תהיה המתה בקלות דעת (עבירה של עד 12 שנות מאסר בהרשעה וכמעט תמיד מדובר בשנים בודדות).
גם כאשר אתם דורסים מישהו למוות תוך עבירה על חוקי התנועה אתם לא מואשמים ברצח אלא בעבירה הזו.
אין בדברים שכתבתי משום היעדר ביקורת. כשעומד מולך אדם, מרים ידיים, זורק את הנשק וצועק "לא לירות אני יהודי" אתה לא צריך לירות. וגם אם לא שמע בלהט הפיגוע והיה בטוח שמדובר במחבל ברור שהוא לא היווה איום. האצבע הייתה קלה על ההדק. אך טעות בשיקול דעת היא לא רצח.
ומילה על הדיון הערכי מוסרי (לא משפטי): החייל הזה התגייס לצה"ל, לקרבי, משרת במילואים, נקרא בצו 8 למלחמה, ונקלע לפיגוע ובחר להסתער על המחבלים ולא לעזוב את המקום. בכל אחת מהצמתים הללו הוא שם את המדינה והחברה לפניו.
הוא לא קם בבוקר עם רצון לרצוח את בני עמו, אלא להגן תוך חירוף נפש עלינו. ומצבו הנפשי קשה מאוד. לבקר את מה שהיה צריך, וזה גם צריך להיחקר אבל לקרוא לו רוצח זה לא רק חוסר הבנה משפטית, זו בושה.
אגב, מקרה חמור לא פחות אירוע לפני שנה בכניסה לאביר יעקב. אזרח חמוש חשד בטרמפיאדה באדם אחר, פנה אליו האדם הגיב בתוקפנות מילולית והחמוש ירה בו למוות. המקרה ענה להגדרות של אותם מקרים חריגים שהוגשו בהם כתב אישום וגם שם באשמת המתה בקלות דעת. זה מקרה חמור יותר לכל הדעות והמשפט עדיין מתנהל.
מקווה שעשיתי סדר.
מדובר בטרגדיה קשה ומורכבת שמעלה הרבה אמוציות.
נתחיל בכך שלשאלת החזות של החייל היורה לא צריכה להיות שום משמעות ציבורית והיא בכלל לא צריכה להיות מוזכרת.
מעל מץל-20 חיילים נהרגו מאז תחילת המלחמה בדו"צים. כאן ישנו מקרה קשה שגם צולם, בו עולה שאלה של מעבר על הוראות פתיחה באש (ירי לאחר שהאדם לא מהווה סכנה) וטעות בשיקול דעת.
מבחינה משפטית חשוב להבין: אין כאן שאלה של רצח ומי שמעלה את הדיון הזה לא מבין דבר במשפט ועושה זאת כנראה ממניעים אחרים.
במשפט עולה שאלת הכוונה. האם אותו חייל יצא החוצה עם נשק על מנת לרצוח מישהו בכוונה תחילה? עברית רצח צריכה לבסס כוונה ברורה לגרום למותו של אדם.
ברור שהסיטואציה שונה. הוא נקלע לפיגוע, אנשים נרצחו לידו וצעקו "מחבל" ו"פיגוע" לכן כוונתו הייתה להגן.
המשפט הישראלי מתייחס למושג *הגנה עצמית* בצורה מרחיבה, לא רק על עצמך אלא גם על הזולת ואם יוכח שהחייל ירה על מנת להגן על סביבתו הוא יזוכה ובמשפט פלילי צריך להוכיח מעל לכל ספק סביר את העבירה. וכאן יש, איך נאמר, לא רק ספק, אלא כמעט ודאות למעשה שבסיסו כוונה להגנה עצמית (על הזולת).
על פי ניסיון העבר בדרך כלל לא מוגש כתב אישום במקרים כאלה.
במקרים חריגים במיוחד, שיתכן שמדובר במקרה כזה, העבירה תהיה המתה בקלות דעת (עבירה של עד 12 שנות מאסר בהרשעה וכמעט תמיד מדובר בשנים בודדות).
גם כאשר אתם דורסים מישהו למוות תוך עבירה על חוקי התנועה אתם לא מואשמים ברצח אלא בעבירה הזו.
אין בדברים שכתבתי משום היעדר ביקורת. כשעומד מולך אדם, מרים ידיים, זורק את הנשק וצועק "לא לירות אני יהודי" אתה לא צריך לירות. וגם אם לא שמע בלהט הפיגוע והיה בטוח שמדובר במחבל ברור שהוא לא היווה איום. האצבע הייתה קלה על ההדק. אך טעות בשיקול דעת היא לא רצח.
ומילה על הדיון הערכי מוסרי (לא משפטי): החייל הזה התגייס לצה"ל, לקרבי, משרת במילואים, נקרא בצו 8 למלחמה, ונקלע לפיגוע ובחר להסתער על המחבלים ולא לעזוב את המקום. בכל אחת מהצמתים הללו הוא שם את המדינה והחברה לפניו.
הוא לא קם בבוקר עם רצון לרצוח את בני עמו, אלא להגן תוך חירוף נפש עלינו. ומצבו הנפשי קשה מאוד. לבקר את מה שהיה צריך, וזה גם צריך להיחקר אבל לקרוא לו רוצח זה לא רק חוסר הבנה משפטית, זו בושה.
אגב, מקרה חמור לא פחות אירוע לפני שנה בכניסה לאביר יעקב. אזרח חמוש חשד בטרמפיאדה באדם אחר, פנה אליו האדם הגיב בתוקפנות מילולית והחמוש ירה בו למוות. המקרה ענה להגדרות של אותם מקרים חריגים שהוגשו בהם כתב אישום וגם שם באשמת המתה בקלות דעת. זה מקרה חמור יותר לכל הדעות והמשפט עדיין מתנהל.
מקווה שעשיתי סדר.
אנונימית
באותו הנושא: