11 תשובות
אסור להדליק אש בשבת זה חילול. מי שלא ירצה ללכת שלא ילך. אז מה אם הליכה זה מעייף. נכון שאסור להתענות בשבת אבל אין ברירה ללכת.
כי להניע אוטו זה עבודה בשבת
הליכה זה לא מלאכה
מלאכה זה בישול/עבודה/כתיבה/שימוש במוצרי חשמל
הליכה זה פעילות באור שזה נדמע מתחכם אבל בואי ככה ההלכה עובדת אנשים לא יכולים פשוט להיות תקועים בבית
מלאכה זה בישול/עבודה/כתיבה/שימוש במוצרי חשמל
הליכה זה פעילות באור שזה נדמע מתחכם אבל בואי ככה ההלכה עובדת אנשים לא יכולים פשוט להיות תקועים בבית
נסיעה אסור מצד הבערת אש בעיקר
התורה אסרה מלאכה שעונה להגדרה "מלאכת מחשבת" כלומר מלאכה שיש בה יצירה.
צריך לנוח, כלומר להימנע ממלאכה כזאת.
שאלה, אם יש שבת משפחתית עם הרבה אורחים, אז אסור להתאמץ כדי לארח אותם בארוחות וכדומה?
צריך לנוח, כלומר להימנע ממלאכה כזאת.
שאלה, אם יש שבת משפחתית עם הרבה אורחים, אז אסור להתאמץ כדי לארח אותם בארוחות וכדומה?
כתוב שאסור מלאכה
לנסוע ברכב - זה נחשב מלאכה
לנסוע ברכב - זה נחשב מלאכה
אסור לפי התורה ליסוע ברכב כי כשאתה מדליק את המנוע הוא מבעיר אש- יש בו מלא פיצוצים שגורמים להפעלה שלו.
אסור לפי התורה להבעיר אש בשבת.
אסור לפי התורה להבעיר אש בשבת.
מכיוון שמדובר על מנוחת הנפש ולא מנוחת הגוף
אנונימי
ללכת בנחת וברוגע לא מעיף אף אחד. ואם כן כדי ללכת לרופא
נסיעה באוטו כוללת בעירה שזה איסור מהתורה "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת."
ובנוסף יציאה מהעיר מחוץ לתחום השבת זה גם עבירה "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי."
וחוץ מזה הליכה זה לא מלאכה.. לא לעשות מלאכה לא אומר שלא תהיה עייף בהכרח, התורה לא כתבה "לא תטרחו בשבת" או לא תעשו פעולה שמעייפת כמו העברת כסאות רבים מחדר לחדר בשביל אורחים או חלוקת אוכל ונשיאת סירים כבדים בארוחת ערב שבת, או ללכת לבית הכנסת שנמצא קילומטר מהבית.
אנחנו מצווים בתורה לשבות ממלאכה כדי להעיד על הכרתנו באמונה ובעובדה שאלוקים ברא ויצר את העולם בשישה ימים ושבת *ממלאכה* ביום השביעי. הוא לא שבת מטרחה כי הרי אין לו טורח, הוא שבת ממלאכה, מיצירה. הדלקת אש (בכל דרך או על ידי הבעירה במנוע המכונית) זה מלאכה של יצירת אש שלא הייתה כאן קודם, ואין הבדל אם המלאכה נעשתה מתוך טרחה או מקלות רבה.
ה' לא טרח או התעייף בששת ימי המעשה אלא הכל נעשה בדיבור שלו, לכן מלאכת הבריאה היא על שם התוצאה שיוצאת ומדברת על עניין של חידוש ולא בכלל על הענין של עייפות וטרחה.
אלוקים ביום השביעי "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" ועל אותה הדרך אנחנו מצווים "לא תעשה כל מלאכה". וזה לא משנה אם המלאכה כרוכה בעשיית טרחה או לא, כמלאכתו של בורא עולם.
*חלק מעובד מהספר בהלכה ובאגדה
נסיעה באוטו כוללת בעירה שזה איסור מהתורה "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת."
ובנוסף יציאה מהעיר מחוץ לתחום השבת זה גם עבירה "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי."
וחוץ מזה הליכה זה לא מלאכה.. לא לעשות מלאכה לא אומר שלא תהיה עייף בהכרח, התורה לא כתבה "לא תטרחו בשבת" או לא תעשו פעולה שמעייפת כמו העברת כסאות רבים מחדר לחדר בשביל אורחים או חלוקת אוכל ונשיאת סירים כבדים בארוחת ערב שבת, או ללכת לבית הכנסת שנמצא קילומטר מהבית.
אנחנו מצווים בתורה לשבות ממלאכה כדי להעיד על הכרתנו באמונה ובעובדה שאלוקים ברא ויצר את העולם בשישה ימים ושבת *ממלאכה* ביום השביעי. הוא לא שבת מטרחה כי הרי אין לו טורח, הוא שבת ממלאכה, מיצירה. הדלקת אש (בכל דרך או על ידי הבעירה במנוע המכונית) זה מלאכה של יצירת אש שלא הייתה כאן קודם, ואין הבדל אם המלאכה נעשתה מתוך טרחה או מקלות רבה.
ה' לא טרח או התעייף בששת ימי המעשה אלא הכל נעשה בדיבור שלו, לכן מלאכת הבריאה היא על שם התוצאה שיוצאת ומדברת על עניין של חידוש ולא בכלל על הענין של עייפות וטרחה.
אלוקים ביום השביעי "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" ועל אותה הדרך אנחנו מצווים "לא תעשה כל מלאכה". וזה לא משנה אם המלאכה כרוכה בעשיית טרחה או לא, כמלאכתו של בורא עולם.
*חלק מעובד מהספר בהלכה ובאגדה
חנה ברוך
לפי זה, יהיה מותר לנסוע ברכבים חשמליים, שאין בהם אש ופיצוצים?
לפי זה, יהיה מותר לנסוע ברכבים חשמליים, שאין בהם אש ופיצוצים?
יש מרחק מסוים שעד אליו מותר ללכת ברגל בשבת גם ללכת יותר מידי אסור