נורמלי שאני ממש מפחד מזוגיות?

כן לגמרי נורמאלי

נורמלי
אבל בשלב מסויים זה כבר יהיה בעייתי

זה תלוי בבחורה שאתה מכיר, יש היום בחורות זהב ויש כאלה שלא, יש כאלו שמנצלות ועושות סיפור מכל דבר, יש כאלה שלא והן מעריכות או מבינות ומכילות ושווה בשווה
בסופו של דבר להתחתן ולהביא ילדים זה העתיד הכי חשוב שאתה יכול להשיג

שואל השאלה:
לא אכפת לי שתעריך או לא, זה לא מה שיגרום לי להרגיש טוב בחיים.
אכפת לי שהלבד שלי יגזל, שלא יהיה את הספייס האישי שלי. לא רוצה שיחות של "אנחנו צריכים לדבר" או שיכעסו עליי כי העדפתי לראות כדורגל בבית במקום ללכת ליום הולדת של חברה שלה.
אני לא בנוי לזה, אני רוצה שקט מוחלט בחיים

שואל השאלה:
מלכתחילה לא נכנס לזה, טוב לי עם החיים שלי כרגע.
אף אחד לא באמת לבד, יש חברים ומשפחה

אז פשוט תצא עם מישהי כמוך. לדוגמה אני. יש בנות כאלה.

שואל השאלה:
מתוקות זה באמת לא קשור לבנות כאלה או אחרות, בסוף מערכת יחסים דורשת דאגה ותשומת לב ואכפתיות והשקעה, ואין לי ז*ן לזה. אין דבר כזה זוגיות בלי ריבים או עליות ומורדות.

בסדר הייתי שם גם לי אין ז לזה. בגלל זה הרגשתי שבן זוג שלי מסכן שאני מדברת איתו רק פעם ביומיים אולי עם ספייס של שבוע אז נפרדתי ממנו.

שואל השאלה:
אז אנשים כמונו לא צריכים מערכות יחסים, אין טעם להכנס בכוח

כן אבל אתה מדבר על חברים שלך לא עליך, הם כנראה בנויים לזה ולך ולי מהצד זה נראה עול, כל מקרה לגופו

שואל השאלה:
אבל דיברת בעצמך מהחוויה שלך שהיית במערכת יחסים ולא הכי התחברת

קשה להגיד שלא התחברתי...
האמת שזה היה מאוד נחמד.
נהנתי לדבר איתו, זה היה קשר מרחוק. עוד לא נפגשנו.
אבל ממה שחוויתי היה כיף, ולא הפסקנו לצחוק ביחד. היה לנו אותו ראש. אותו הומור. מבחינת התאמה התאמנו בהכל, אם היינו נכנסים לזוגיות סביר להניח שזו הייתה זוגיות טובה ובריאה.
זו כן הייתה חוויה שאני קצת מתגעגעת אליה לא אשקר שאני גם מתגעגעת אליו, פשוט הרגשתי שאפילו כשהיה לי כיף זה לחץ עלי לדבר עם מישהו והגביל לי כמה שעות מהיום וגזל לי את הלבד.
פחדתי ממחוייבות.
זה לא אומר שהחוויה עצמה רעה.