17 תשובות
נשבעת בול
אני חןשבת שאתה בעיקר לא שלם עם עצמך
אתה יודע שאתה יכול להיות מדהים, יש לך את התקווה הזאת אבל אתה לא מממש את הפוטנציאל הזה
תעבור תהליך כדי לשנות את זה
תלמד לאהוב את עצמך ותוך כדי תנצל את הפוטנציאל הזה
תהיה מי שאתה רוצה להיות, מי שתרצה להיות בעוד שנה, תתחיל לעבוד על זה מעכשיו
אתה יודע שאתה יכול להיות מדהים, יש לך את התקווה הזאת אבל אתה לא מממש את הפוטנציאל הזה
תעבור תהליך כדי לשנות את זה
תלמד לאהוב את עצמך ותוך כדי תנצל את הפוטנציאל הזה
תהיה מי שאתה רוצה להיות, מי שתרצה להיות בעוד שנה, תתחיל לעבוד על זה מעכשיו
גור, זה בסדר להרגיש את זה.
זה מבלבל ואתה צודק שיש לך פוטנציאל מטורף, אבל אם לא תדאג לממש אותו הוא ישאר פוטנציאל לתמיד.
תעבוד על עצמך ותעשה תהליך פנימי וגם חיצוני, זה קשה אבל אני יודע שהגור הקטן והיפה שלי יגדל להיות ילד גדול ויפה.
זה מבלבל ואתה צודק שיש לך פוטנציאל מטורף, אבל אם לא תדאג לממש אותו הוא ישאר פוטנציאל לתמיד.
תעבוד על עצמך ותעשה תהליך פנימי וגם חיצוני, זה קשה אבל אני יודע שהגור הקטן והיפה שלי יגדל להיות ילד גדול ויפה.
אהבתי את הכנות שלך, כן אני רואה שכולם כאן גם מרגישים ככה וגם אני, וכן לצערנו היום אנשים יפים מקבלים יחס מועדף יותר מאשר מישהו ממוצע או מישהו שלא נראה טוב (לא דואג לעצמו) , וכן יש מודל יופי מסוים אבל אתה יכל לבחור ליפול למה שהחברה מכתיבה לך ליפול ללחץ הזה ולאבד את עצמך או שאתה יכל לבחור לשאול את עצמך "מה אני לא אוהב בעצמי מה אני רוצה לשנות בעצמי" שים לב "מה אני" ולא "מה הם" אתה בסופו של דבר מחליט על החיים של עצמך ולא העולם ולא הרשתות החברתיות ולא הלחץ הזה מכולם אלא רק אתה, תלמד לא להוכיח את עצמך לאחרים ולהחזיר לעצמך את השלווה הנפשית, תלמד איך להתמודד במצבי לחץ. הכול יהיה בסדר אני מבטיחה לך לאט לאט לקחת הכול בדרך שלך, והכול יהיה בסדר.
חנוכה זה חג של ניסים מעל הטבע תתפלל שתהיה יפה יותר
שתרגיש אהוב יותר וכל מה שמציק לך
אבא שומע הכל
שתרגיש אהוב יותר וכל מה שמציק לך
אבא שומע הכל
במקומך הייתי כותבת איזה קטע על זה
יכולת ניסוח וואו
יכולת ניסוח וואו
תענה על שאלה אחת..
מה הטעם לחיות חיים רק בשביל לקבל תחושה טובה משאר האנשים בעולם (כמו אישור), ולא להיות שמח בגלל מי שאתה ומה שאתה עושה בעולם..
ההתמקדות שלך שגויה, נכון, העולם מתבסס המון על תרבות היופי, ותאמין לי שנשים סובלות מזה עוד יותר מגברים, אבל בין כה וכה, זה לא נכון לחיות ככה!
זה שאחרים מייחסים לזה חשיבות עצומה לא אומר שאתה צריך לבזבז את חייך בניסיון להיכנס לנורמה, אתה צריך לחיות ולא לשרוד, אתה צריך להעריך את מה שיש לך ולנסות ליצור לעצמך את החיים שאתה רוצה, ואם כל החיים האלה הם רק אישור לחיות, אלו פשוט לא חיים שווים מספיק.
אתה מתנסח יפה, אתה מודע לעצמך, אתה חד הבחנה לגבי דברים, אתה מתבונן מעבר להנחות הרגילות, וזה כבר מוכיח שאתה אדם ששווה להכיר, אז למה שתתמקד במה שלא תלוי בך, במקום במה שכן?
מה הטעם לחיות חיים רק בשביל לקבל תחושה טובה משאר האנשים בעולם (כמו אישור), ולא להיות שמח בגלל מי שאתה ומה שאתה עושה בעולם..
ההתמקדות שלך שגויה, נכון, העולם מתבסס המון על תרבות היופי, ותאמין לי שנשים סובלות מזה עוד יותר מגברים, אבל בין כה וכה, זה לא נכון לחיות ככה!
זה שאחרים מייחסים לזה חשיבות עצומה לא אומר שאתה צריך לבזבז את חייך בניסיון להיכנס לנורמה, אתה צריך לחיות ולא לשרוד, אתה צריך להעריך את מה שיש לך ולנסות ליצור לעצמך את החיים שאתה רוצה, ואם כל החיים האלה הם רק אישור לחיות, אלו פשוט לא חיים שווים מספיק.
אתה מתנסח יפה, אתה מודע לעצמך, אתה חד הבחנה לגבי דברים, אתה מתבונן מעבר להנחות הרגילות, וזה כבר מוכיח שאתה אדם ששווה להכיר, אז למה שתתמקד במה שלא תלוי בך, במקום במה שכן?
כפרה עליך סטיפס זה לשאלות לך לreddit
אני לא טועה
אני לא טועה
מזדהה ממש
נ.ב אין לי מה להציע, שהיה לי אכתוב
נ.ב אין לי מה להציע, שהיה לי אכתוב
שואל השאלה:
כובע קש:
אני מפחד שמה שכן תלוי בי, לא יהיה מספיק. ואני מאוד מעריך את החיים שלי, אני מרגיש כל כך בר מזל לקום בבוקר ולגלות שאני נושם תקין.
אני מפחד שאם אני אתרכז בעצמי אני אפספס את החיים, ואת האחרים בעולם.
הזמן עובר מהר כל כך ואני מרגיש שמשהו בי ריק ותקוע על העבר ובאותו הזמן אני פגיע ורגיש כל כך.
זה מבלבל, אבל אני כן מתרכז בעצמי הרבה בתקופה האחרונה, עובד על מי שאני רוצה להיות ועל איך להיות.
כובע קש:
אני מפחד שמה שכן תלוי בי, לא יהיה מספיק. ואני מאוד מעריך את החיים שלי, אני מרגיש כל כך בר מזל לקום בבוקר ולגלות שאני נושם תקין.
אני מפחד שאם אני אתרכז בעצמי אני אפספס את החיים, ואת האחרים בעולם.
הזמן עובר מהר כל כך ואני מרגיש שמשהו בי ריק ותקוע על העבר ובאותו הזמן אני פגיע ורגיש כל כך.
זה מבלבל, אבל אני כן מתרכז בעצמי הרבה בתקופה האחרונה, עובד על מי שאני רוצה להיות ועל איך להיות.
אנונימי
מה השאלה
תיארתי בול מה שאני מרגישה
אבל זה רק בתוך הראש שלך
מחשבה מדכאת אבל אנשים לא חושבים עלייך כל כך הרבה כמו שאתה חושב
ויבוא הבן אדם שיוריד לך את הירח, השמש והכוכבים ואתה תרגיש איתו הכי פתוח בעולם
כולנו מרגישים ככה בסופו של יום
אבל זה רק בתוך הראש שלך
מחשבה מדכאת אבל אנשים לא חושבים עלייך כל כך הרבה כמו שאתה חושב
ויבוא הבן אדם שיוריד לך את הירח, השמש והכוכבים ואתה תרגיש איתו הכי פתוח בעולם
כולנו מרגישים ככה בסופו של יום
אני בטוח שאתה מהמם,
מבפנים ומבחוץ
מבפנים ומבחוץ
אני בטוחה שהמון אנשים מזדהים עם זה
אנונימית
כאילו מלאך בא ואמר לי מה אני מרגישה באמת ומה הסיבה האמיתית שאני לא מרגישה טוב עם עצמי
שאלה, יש לך את המשבר שאני קורא לו: "המשבר הקלישאתי"?
מה זה המשבר הקלישאתי? בקצרה, אתה עובר משבר וזה או אחד מהם או שניהם;
אתה יודע מה לעשות, אתה יודע מה צריך לעשות, מה אנשים ייעצו לך, מה אנשים ימליצו לך לעשות, מה אמת ומה לא, מה דפוק שאתה עושה ואילו דברים אתה עושה שהם מיותרים, ובטח הגעת למסקנות לבדך וזה למה אתה חושב שיש לך פונטנציאל או דברים כאלה. כמו לחשוב כמה דקות בתוך הראש שלך, לעשות שיחה עם עצמך ולהגיע למסקנה שכן יש בך משהו, אבל המשהו הזה או לא רלוונטי, או קטן, או לא באמת משהו שצריך להתייחס אליו, או שאין באמת משהו וזו סתם טעות. כמו שאדם שחושב שהוא טיפש ושחשב שהגיע למסקנה שאכן חכם, פתאום יגיד לעצמו שלא, והוא עדיין טיפש כי ככה וככה והוא מצליח לשכנע את עצמו שזה לא נכון. המקרה השני הוא שאתה שמעת מספיק עצות מאנשים שאתה כבר מגדיר אותם כקלישאות, ואתה עובר משבר בו אתה יודע מה לעשות או שאתה שומע קלישאות פה וקלישאות שם ואתה מחכה לעצה מקורית כלשהי, ואז כשאתה שומע משהו מקורי - אתה מצליח להפוך אותה לגם קלישאה או למשהו לא רלוונטי.
בכל אופן כל המגילה הזו היא בשביל שאגיד לך שאני כנראה הולך לכתוב דברים קלישאתיים שיוכלו לא לעזור או לעזור זמנית ואחר כך תגיע לאותה נקודה (ואם אתה באמת במשבר כזה אתה אולי יודע שאתה תגיע לאותה נקודה, אבל אתה מרגיש שאנשים לא יבינו אותך מספיק.)
אתה לא אוהב את איך שאתה נראה - ז"א, דימוי עצמי נמוך. יש לך פוטנציאל לדעתך? אם יש פוטנציאל, אפשר להתקדם עם זה. אתה יכול להסתכל במראה ולשאול את עצמך אילו דברים שאפשר לשנות או לחזק, ותוכל לעשות אותם. אם נניח זה הגוף, תוכל להוריד קצת במשקל או לעלות במשקל. או להתאמן, או להתאמן על שריר ספציפי, או לקנות קרמים לפנים, לסדר את התסרוקת, לשנות תסרוקת, או פשוט להתקדם קצת עם הטיפוח בשביל הרגשה עצמית.
חלק מאהבה עצמית היא להרגיש בנוח עם עצמך וזה קורה כשאתה מתקדם עם הדברים.
אתה עסוק יותר מדי בלחשוב מה להגיד? אני מבין, אבל אם אתה חושב שזה יגרום לך לדבר טוב יותר בשיחות או לדבר ביותר כריזמטיות או בלי בליעות מילים - אתה טועה אחי, אני גם עושה את זה מלא פעמים ואני עדיין ביישן, וזה יקרה גם לך. שהראש שלך זורם עם המילים תוכל להיות בהרבה יותר כריזמטי, בלי בליעת מילים, לדבר בהרבה יותר ביטחון.
כל אדם יגיד לך שמה שאתה עושה (כנ"ל לחשוב מה תמיד ללבוש) זו שטות מיותרת, באמת.
למה לא בנורמה? ואתה רוצה להיות בנורמה? אם לא, אל תהיה. וגם, אתה לא צריך טובות מאחרים שיחשבו שאתה יפה. פשוט תמצא לעצמך מישהו/י שיחשבו שאתה מספיק מושך בשביל שיצאו איתך, ואני בטוח שזה יקרה אם תהיה עם יותר ביטחון.
הבנתי שאתה מעריך את החיים וזה מעולה, אז זה למה עדיף לך כמה שיותר לא להוריד מעצמך. אתה מעריך את החיים ואתה יכול להיות שמח ובאמת מאושר אם תרגיש בנוח. גם אתה תרגיש אהוב אם יהיה לך אופי טוב.
מה זה המשבר הקלישאתי? בקצרה, אתה עובר משבר וזה או אחד מהם או שניהם;
אתה יודע מה לעשות, אתה יודע מה צריך לעשות, מה אנשים ייעצו לך, מה אנשים ימליצו לך לעשות, מה אמת ומה לא, מה דפוק שאתה עושה ואילו דברים אתה עושה שהם מיותרים, ובטח הגעת למסקנות לבדך וזה למה אתה חושב שיש לך פונטנציאל או דברים כאלה. כמו לחשוב כמה דקות בתוך הראש שלך, לעשות שיחה עם עצמך ולהגיע למסקנה שכן יש בך משהו, אבל המשהו הזה או לא רלוונטי, או קטן, או לא באמת משהו שצריך להתייחס אליו, או שאין באמת משהו וזו סתם טעות. כמו שאדם שחושב שהוא טיפש ושחשב שהגיע למסקנה שאכן חכם, פתאום יגיד לעצמו שלא, והוא עדיין טיפש כי ככה וככה והוא מצליח לשכנע את עצמו שזה לא נכון. המקרה השני הוא שאתה שמעת מספיק עצות מאנשים שאתה כבר מגדיר אותם כקלישאות, ואתה עובר משבר בו אתה יודע מה לעשות או שאתה שומע קלישאות פה וקלישאות שם ואתה מחכה לעצה מקורית כלשהי, ואז כשאתה שומע משהו מקורי - אתה מצליח להפוך אותה לגם קלישאה או למשהו לא רלוונטי.
בכל אופן כל המגילה הזו היא בשביל שאגיד לך שאני כנראה הולך לכתוב דברים קלישאתיים שיוכלו לא לעזור או לעזור זמנית ואחר כך תגיע לאותה נקודה (ואם אתה באמת במשבר כזה אתה אולי יודע שאתה תגיע לאותה נקודה, אבל אתה מרגיש שאנשים לא יבינו אותך מספיק.)
אתה לא אוהב את איך שאתה נראה - ז"א, דימוי עצמי נמוך. יש לך פוטנציאל לדעתך? אם יש פוטנציאל, אפשר להתקדם עם זה. אתה יכול להסתכל במראה ולשאול את עצמך אילו דברים שאפשר לשנות או לחזק, ותוכל לעשות אותם. אם נניח זה הגוף, תוכל להוריד קצת במשקל או לעלות במשקל. או להתאמן, או להתאמן על שריר ספציפי, או לקנות קרמים לפנים, לסדר את התסרוקת, לשנות תסרוקת, או פשוט להתקדם קצת עם הטיפוח בשביל הרגשה עצמית.
חלק מאהבה עצמית היא להרגיש בנוח עם עצמך וזה קורה כשאתה מתקדם עם הדברים.
אתה עסוק יותר מדי בלחשוב מה להגיד? אני מבין, אבל אם אתה חושב שזה יגרום לך לדבר טוב יותר בשיחות או לדבר ביותר כריזמטיות או בלי בליעות מילים - אתה טועה אחי, אני גם עושה את זה מלא פעמים ואני עדיין ביישן, וזה יקרה גם לך. שהראש שלך זורם עם המילים תוכל להיות בהרבה יותר כריזמטי, בלי בליעת מילים, לדבר בהרבה יותר ביטחון.
כל אדם יגיד לך שמה שאתה עושה (כנ"ל לחשוב מה תמיד ללבוש) זו שטות מיותרת, באמת.
למה לא בנורמה? ואתה רוצה להיות בנורמה? אם לא, אל תהיה. וגם, אתה לא צריך טובות מאחרים שיחשבו שאתה יפה. פשוט תמצא לעצמך מישהו/י שיחשבו שאתה מספיק מושך בשביל שיצאו איתך, ואני בטוח שזה יקרה אם תהיה עם יותר ביטחון.
הבנתי שאתה מעריך את החיים וזה מעולה, אז זה למה עדיף לך כמה שיותר לא להוריד מעצמך. אתה מעריך את החיים ואתה יכול להיות שמח ובאמת מאושר אם תרגיש בנוח. גם אתה תרגיש אהוב אם יהיה לך אופי טוב.
שואל השאלה.. אני חושבת שבאיזשהו מקום כולנו חוששים ככה.. יש אנשים שהם יפים מאד וכל חייהם הרוסים כי התחתנו עם אדם שמכה אותם או כי החיים שלהם פשוט גדושים בדברים רעים..
היופי לא קובע דבר.. הוא כן נותן רושם ראשוני יותר אולי טוב.. וגורם לאנשים לרצות להקשיב לנו, אבל בסופו של דבר האופי מנצח רוב הזמן.. אנשים יתחברו לאנשים שבאים להם טוב במוזה ובתחושה שהם מסבים להם. גם אם אתה חושב שאתה נורמלי בזה ולא מדהים או משהו, זה גם בסדר, מי אמר שצריך להקסים את כולם בשביל להיות שמח ולהיות קרוב לאנשים? האיכות קובעת ולא הכמות של אנשים שאתה מקרב אליך.
אני מאד מתחברת לכל המחשבות שעולות בך, הזמן באמת טס, ולחשוב שלא יהיו לנו שוב פעם את ההזדמנויות שקיימות כרגע בידנו, זה מאד מפחיד כשמתעמקים בזה, אבל אם תסתכל לרגע לא על החלק המפחיד אלא על החלק המרגש, שכל רגע לא יחזור שוב, זה כמו להגיד.. אני טועם את החיים כמו גלידה שנגמרת, אבל מתענג על כל ליקוק וליקוק.
תהנה בחייך, אל תבזבז את הזמן על דאגות מיותרות, פשוט תחייה כפי שהיית רוצה ומאמין.
לעשות חושבים עם עצמך זה מדהים, ואני מאחלת לכולם לעשות את זה, כמה שיותר, להיות מחוברים לעצמם, אבל לא לתת לזה לעצור אותנו, לא לתת לעתיד הלא ידוע לבלוע אותנו. להתמקד בלחלום בגדול ולנסות להגשים את עצמנו בעולם הזה. בין אם זה עם אנשים או עם עצמך, זה יכול להיות גם וגם.
אתה תהפוך את הלב שלך לקליל יותר, אם פשוט תתמקד ברגע הנוכחי ולא באימה של חוסר הידיעה.
היופי לא קובע דבר.. הוא כן נותן רושם ראשוני יותר אולי טוב.. וגורם לאנשים לרצות להקשיב לנו, אבל בסופו של דבר האופי מנצח רוב הזמן.. אנשים יתחברו לאנשים שבאים להם טוב במוזה ובתחושה שהם מסבים להם. גם אם אתה חושב שאתה נורמלי בזה ולא מדהים או משהו, זה גם בסדר, מי אמר שצריך להקסים את כולם בשביל להיות שמח ולהיות קרוב לאנשים? האיכות קובעת ולא הכמות של אנשים שאתה מקרב אליך.
אני מאד מתחברת לכל המחשבות שעולות בך, הזמן באמת טס, ולחשוב שלא יהיו לנו שוב פעם את ההזדמנויות שקיימות כרגע בידנו, זה מאד מפחיד כשמתעמקים בזה, אבל אם תסתכל לרגע לא על החלק המפחיד אלא על החלק המרגש, שכל רגע לא יחזור שוב, זה כמו להגיד.. אני טועם את החיים כמו גלידה שנגמרת, אבל מתענג על כל ליקוק וליקוק.
תהנה בחייך, אל תבזבז את הזמן על דאגות מיותרות, פשוט תחייה כפי שהיית רוצה ומאמין.
לעשות חושבים עם עצמך זה מדהים, ואני מאחלת לכולם לעשות את זה, כמה שיותר, להיות מחוברים לעצמם, אבל לא לתת לזה לעצור אותנו, לא לתת לעתיד הלא ידוע לבלוע אותנו. להתמקד בלחלום בגדול ולנסות להגשים את עצמנו בעולם הזה. בין אם זה עם אנשים או עם עצמך, זה יכול להיות גם וגם.
אתה תהפוך את הלב שלך לקליל יותר, אם פשוט תתמקד ברגע הנוכחי ולא באימה של חוסר הידיעה.